הצטרפו לקבוצת תמיכה לאלמנות ואלמנים בתל אביב - מכון טמיר

דרג פריט זה
(66 הצבעות)
קבוצת תמיכה לאלמנים ואלמנות קבוצת תמיכה לאלמנים ואלמנות

אם את, או אתה,

מתמודדים עם מות בן/בת זוג -

 

מועד הקמת הקבוצה נדחה למרץ 2019

 

בימים הללו אנו מנסים

להקים קבוצת תמיכה נוספת

לאלמנים ולאלמנות

במכון טמיר תל אביב

הקבוצה מתאימה לאלמנים ולאלמנות

בגילאים 30-70

ותתקיים במכון טמיר 

רח' יגאל אלון 157, תל אביב

 

​אֲנָשִׁים מִשְׁתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶּה
כְּמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיּוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,
עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה.
תּוֹפְסִים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ.

-- יהודה עמיחי

 

קבוצת תמיכה למתמודדים/ות עם פטירת בן/בת זוג 

זה הזמן להצטרף למעגל של מתמודדים, כמוך, בסביבה מקצועית ובטוחה. בסוף התהליך הקבוצתי בקבוצת התמיכה יעברו המשתתפים הדרכה לקראת מעבר לקבוצת עזרה עצמית. זה הזמן להצטרף למעגל של מתמודדים ומתמודדות, שעוברים תהליך דומה של עיבוד אבל וחזרה לחיים. לפעמים נדמה שלאחרים אין יכולת להבין את עוצמת הכאב, לכן דווקא קבוצת יעכולה לספק בדיוק את המרחב המתאים.

 

GROUP Psychotherapy 

הנחיה

הדס אורינגר וייס, מנחת הקבוצה, היא ביבליותרפיסטית שהנחתה מספר קבוצות תמיכה באובדן על רקע אלמנות. הדס היא בעלת ניסיון בטיפול רגשי בבני נוער ומבוגרים ולומדת כיום בתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית במסגרת מכון מגיד. 

 

 

תנאי השתתפות

  • הקבוצה תימשך חצי שנה, שעה וחצי למפגש שבועי.
  • נדרש ראיון פרטני עם הדס, שעלותו 300 ש"ח. מטרת הראיון היא לבחון את ההתאמה והתועלת הפוטנציאלית של האלמן/ה בקבוצה. 
  • עלות ההשתתפות: 150 ש"ח למפגש. משתתפים שמתקשים בתשלום מתבקשים לציין זאת במהלך מפגש הראיון ואנו מבטיחים להשתדל ולהתחשב. 

 

 

GRIEF and LOSS SHORT TERM THERAPY 

מטרות הקבוצה 

  • התמודדות עם החיים שאחרי
  • התנהלות משפחתית עם האבל
  • הורות ואבלות
  • כיוונים פוטנציאליים לחזרה לחיים זוגיים
  • דרכים להתמודד עם ביורוקרטיה, קבלת מידע, שיתוף, העצמה
  • רכישת כלים להתמודדות ותמיכה קבוצתית.

 

 

ראיון עם הדס אורינגר ויייס, מנחת הקבוצה

מי מתאים להשתתף בקבוצה? 

המצב האופטימלי להגיע לקבוצת אלמנים ואלמנות הוא לערך כעבור שנה מאירוע האובדן. זהו פחות או יותר הזמן שנדרש על מנת לעבור איזשהו עיבוד ראשוני הכרחי שלא כדאי להאיץ בו. בנוסף, רצוי שהאבל יעבור איזשהו זמן שיאפשר התחלה של מרחק מהאירוע ויכולת לרטרוספקטיבה. רטרוספקטיבה נדרשת על מנת להתחיל לחלץ תובנות לגבי התהליך האישי, ולהיות מסוגל לנכוח במעין מבט על על הסיטואציה הרגשית, במקביל למבט המעורב.

עם זאת, מאחר ומדובר בתהליכים תוך נפשיים, שאופן התנהלותם נקשר באינספור משתנים, והם מיסודם אישיים וספציפיים לכל אדם, אנו נוטים לבחון כל מקרה לגופו, ולהבין את המערך הרגשי בשיחת ההיכרות האישית, טרום הכניסה לקבוצה.

כשאנו מרכיבים קבוצה אנו שואפים להתאים בין המשתתפים בפרמטרים של גיל, השכלה, תחומי עניין, יכולת ביטוי ושפה רגשית. בנוסף, אנו שמים דגש על אופי האובדן ומצב הפונה מאז. לדוגמא: אשים שעברו אובדן פתאומי מפתחים לעיתים תסמינים טראומטיים, לעומת אנשים שאיבדו בן זוג בתהליך של מחלה ממושכת. אנשים מתפקדים ברמות פרקטיות ורגשיות שונות בהתאם למצבם טרום האירוע, מנגנוני ההגנה שלהם ודרכי הפעולה הייחודים להם. ההבדלים הללו עשויים לבוא לידי ביטוי בדינמיקה הקבוצתית, ואנו לוקחים אותם בחשבון. בדרך כלל אנו שואפים לדומות בגיל המשתתפים, אם כי גיל איננו פקטור מרכזי. על אף שהנושאים בהם מתעסקים צעירים שחוו אובדן בן זוג עשויים להיות מעט שונים מאשר אנשים בגיל השלישי למשל, אך מהבחינה הרגשית התהליכים דומים, והשונות הנושאית היא לעיתים קרובות טריגר לשיח מורכב, עשיר ודינאמי יותר בקבוצה.

 

איך הקבוצה עובדת?


המפגשים הקבוצתיים מובנים במידה שמזמנים באופן אקטיבי את המשתתפים להביט בתהליכים התוך נפשיים שהם עוברים, ופתוחים במידה שתתאפשר התבוננות חופשית ועשירה ככל שניתן. תחילתה של הקבוצה מתמקדת יותר בתהליכים הבינאישיים, היכרות ויצירת ברית של אמון בין המשתתפים, ובין המשתתפים למנחה. בהמשך, כל אחד מחברי הקבוצה עובר תהליך אישי באמצעות ובנוכחות הקבוצה, וכך מתאפשר לחברי הקבוצה לעבור יחד תהליך עומק פרטי וקבוצתי גם יחד. התהליך האישי בנוכחות הקבוצה מעמיק את הקשרים בקבוצה ומנכיח תהליכים של קירבה ותמיכה. המנחה עוזר להרחיב ולמקד את התהליך התוך נפשי, הן הפרטי והן הקולקטיבי, ולעורר לתנועה (פנימית וחיצונית) ולתובנה.

 

מה מספר המשתתפים?

מספר המשתתפים נע בין 7 ל-12 משתתפים. מספר קטן מדי של משתתפים עלול לתקוע את השיח ולא לאפשר מספיק תנועה בין כוחות שונים ודומים, ומספר גדול מדי של משתתפים עשוי לחבל בתחושת האינטימיות, הקירבה והשיתוף.

 

האם הקבוצה מובנית? באיזה אופן?

גם בשאלה של מפגשים מובנים לעומת מפגשים פתוחים התשובה נעוצה באיזון עדין. המפגשים הקבוצתיים מובנים מבחינת מסגרת העבודה, וזאת על מנת לאפשר תחושה של ביטחון ומוגנות. מפגשים פתוחים מדי עשויים לזמן את החרדה, באופן שאיננו מקדם את התהליך הקבוצתי, ואף מחבל בו על ידי שמעורר תוקפנות בין החברים. מאידך, על מנת לא "לחנוק" את התהליך הקבוצתי, נדרשת מידה ניכרת של גמישות, המאפשרת לחברי הקבוצה לשלוט באופי המפגש ובתכנים שעולים בו, בהתאם לצרכיהם. בכדי שתתאפשר התבוננות עמוקה ומפגש אמיתי עם התהליכים הפנימיים והבינאישיים בקבוצה, נדרשת מידה רבה של תעייה אל עבר הלא נודע, הלא מודע והבלתי צפוי.

 

האם התכנים שעולים קבוצה עלולים להזיק לתהליך עיבוד האבל של חלק מהמשתתפים?

תהליך עיבוד האבל נתמך במחקרים ובעבודות טיפוליות רבות, והספרות המקצועית גדושה בהם. אני עצמי כתבתי את עבודת התזה שלי במסגרת החוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, על עבודה סביב אובדנים וטראומות הנקשרות בהם. העבודה הטיפולית נתמכת על ההנחה כי אובדן, פנימי או חיצוני (ובכל מקרה הם תמיד שלובים זה בזה), וזה של בן זוג בפרט, דורש מידה ניכרת של התארגנות מחדש. רה אורגניזציה מתקיימת הן במישור האובייקטיבי של האבל, שחייו היו שלובים באדם אותו איבד, והן ברמה התוך נפשית. העבודה הקבוצתית מאפשרת שילוב של מבט פנימי וחיצוני במקביל, ותחושה של הזדהות ואוניברסליות המרככים את החוויה הרגשית. מצד אחד ישנה הזדהות גדולה עם כאביו של האחר (שמהדהדים את הכאבים הפרטיים), ומאידך ההתמקמות היא חיצונית לחייו. כפילות המבט הזו היא זו המאפשרת תובנה, והיא זו המפרה את חברי הקבוצה ומסייעת להם להרחיב את מנעד אופני המבט שלהם. המטרה היא לפתוח פתח לחוויה רגשית רחבה וגמישה יותר, היכולה ואף שואפת להסתגלות ולתנועה מתמידים.

בעבודה נכונה, יסודית וקשובה, המפגשים הקבוצתיים הופכים למקור של נחמה, ונטילציה רגשית ותחושה של הקלה. העבודה הקבוצתית מאפשרת לפגוש באופן פעיל את השבר התוך נפשי, תוך קבלת הכרה, תיקוף רגשי והעשרת החוויה הפרטית, כפי שמשתקפת בתגובותיהם של חברי הקבוצה, וכפי שמהדהדת ומניעה את העולם הפנימי שלהם.

 

 

האם ניתן לקיים במקביל לקבוצת התמיכה גם מפגשי.ייעוץ פרטניים?


העבודה הטיפולית נעשית במהלך המפגשים בנוכחותם של כל משתתפי הקבוצה, והיא נסמכת רבות על הדינמיקה בין המשתתפים, ובין המשתתפים למנחה. גם אם מתקיימת שיחה פרטית בין המנחה לאחד המשתתפים (דבר זה קורה לעיתים קרובות), יציע המנחה לאותו משתתף להעלות את העניין מול הקבוצה, באופן שיתאים לרמת החשיפה שהוא יכול לה. מפגשים פרטיים הם לרוב לא חלק מהתהליך הקבוצתי, ובמידה והם נדרשים, כדאי שיהפכו בסופו של עיקר לחלק מהשיח הקבוצתי. דברים שמעסיקים כל אחד מהמשתתפים נוכחים במפגשים במילא, ומהווים מרחב לא מדובר ובלתי נגיש. השאיפה היא לעבור דרך אותם אזורי נפש בתהליך הקבוצתי ולאפשר עבודה עליהם. בנוסף, המשתתפים מתמקמים ברמות רגשיות שוות יחסית מול המנחה (לפחות מבחינת נקודת הפתיחה), ופגישות פרטיות עשויות להפר את שיווי המשקל העדין הזה.

 

על אילו צרכים של המשתתפים הקבוצה עונה?


צרכיהם של המשתתפים אותם למדתי לזהות בעקבות עבודתי הקבוצתית סביב נושאים של אובדן ואבל, נגזרים מהנקודות שהעליתי כאן קודם. העבודה הטיפולית מזמנת את המשתתפים לעבודה אישית ופנימית, לצד עבודה בינאישית המעשירה את החוויה הפנימית ואת המבט עליה. מקבוצות האלמנים שהנחיתי למדתי כי אחד מנקודות השיא של המשתתפים בקבוצה היא כאשר הם מציגים את הסיפור שלהם מול שאר חברי הקבוצה. ההצגה הזו מאפשרת עיבוד עמוק של השבר, והכרה שלו ובו ע"י שאר החברים. עצם מעשה כתיבת הסיפור האישי- הדורש ארגון ותימלול שלו- עוזרים למשתתפים לארגן את החוויה הרגשית שלהם כמו מחדש. המתח הכרוך בחשיפה מול שאר החברים, והמקום הגדול שמתפנה עבור אותו חבר, מביאים לסוג של קתרזיס.

גיליתי שמשתתפי הקבוצות מוצאים במה לדבר על הדברים שמעמיסים עליהם בלי לחשוש שמא הם נטל על סביבתם. פונים רבים מדווחים כי חשים שהסביבה, ואף זו הקרובה, לא מצליחה להבין את שעובר עליהם. ישנו חשש תמידי להכביד על הסביבה בכאב הכה גדול שחשים בעקבות האובדן וניסיון להסתיר אותו כמה שניתן. המשתתפים דיווחו כי המפגשים היוו מעין מקום של מנוחה עבורם, בו הם יכולים לדבר על הדברים שכואבים להם בלי לחשוש שהם בלתי מובנים, או חריגים. לעיתים קרובות, בעקבות התהליך, נוצרים בין חברי הקבוצה קשרי רעות קרובים ואינטימיים, הממשיכים אחרי שמפגשי הקבוצה מסתיימים. החברים עוברים יחד תהליך חושפני ועדין, כשהמטרה הסופית היא שהקבוצה תתגבש כקבוצה גם לאחר שתסתיים, ותהפוך למקור של תמיכה מתמשכת.

 

 

אלמנים ואלמנות המעוניינים להשתתף בקבוצה,

או בייעוץ אישי (ולא בקבוצה)

מוזמנים לפנות אלינו להכוונה:

1-800-509-809

תודה ולהשתמע,

צוות המכון בתל אביב

ובקליניקות העמיתות של

מכון טמיר ברחבי הארץ

catastrophy

 


הורים וילדים -

מוזמנים לקחת חלק בפרויקט החונכות ההתנדבותי  של "חמניות"

לחצו על התמונה לדף הבית של עמותת חמניות בפייסבוק:

 

HAMANIOT PROJECT


 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il