לכאורה, נשמע שככל שנעשה יותר ספורט כך נהיה בריאים יותר, חזקים יותר, יפים יותר.

נראה כאילו אין דבר כזה "יותר מדי ספורט" וכי פעילות גופנית ושמירה על כושר הם בהכרח עיסוק בריא.

עדיף על להיות Couch Potato...

עם זאת, הכל חייב להיות בטעם טוב ובמידה הנכונה.

מהי פעילות גופנית קומפולסיבית?

בשנים האחרונות הולכת וגדלה בישראל המודעות לחשיבות ההקפדה על הכושר הגופני, Fitness, ואנשים רבים יותר ויותר משתדלים להשקיע בריצה, ספינינג, אופניים, משקולות, קירות טיפוס ועוד שלל אפשרויות שמציעים לנו מאמני כושר ומכונים. 

אנשים שסובלים מפעילות גופנית קומפולסיבית מתוארים כבעלי רמות פעילות גופנית אובססיביות ומוגזמות המבוצעות על בסיס קבוע, מתועדפות על פני פעילויות חברתיות ומובילות לחרדה כאשר הנסיבות אינן מאפשרות אימון. 

בואו נראה מה מספרים המתאמנים:  

כמעט כמו בכל דבר- יש אנשים שלוקחים את הפעילות הספורטיבית צעד אחד רחוק מדי:

אנשים שעושים כושר בתדירות קיצונית ובצורה שאינה מתאימה לגופם שמים עצמם בסיכון גופני ונפשי, הופכים לעיתים למכורים לספורט.

הספורט, בדומה למושאי התמכרות אחרים (כמו סמים, אלכוהול, הימורים), מהנה מאוד עבור המכורים אליו, גורם להם לעיתים אף לאופוריה, ולכן מעודד המשך ומקשה על הפחתת ההרגל.

לפעמים זה דורש טיפול פסיכולוגי בהתמכרות , בדרך כלל טיפול CBT .

למה מתמכרים המכורים לספורט?

למעשה, האדם המכור לספורט מתמכר לתחושת האופוריה ולתחושת הגוף בזמן ולאחר האימון, ואינו מסוגל להגיע לתחושה הזו בדרכים אחרות, ולכן הוא עוסק באופן מוגזם, לא בריא ולא אדפטיבי בפעילות גופנית. לעיתים קרובות יתלוו להתמכרות תסמינים אובססיביים וקומפולסיביים, למשל בהשכמה באמצע הלילה כדי לצרוך חטיף חלבון לקראת האימון בבוקר ואפילו בהפרעת אכילה שנקראת אורתורקסיה.

אנדורפין, ההורמון המשתחרר בגוף במהלך פעילות גופנית, ידוע גם כמשכך כאבים ויוצר מצב רוח מרומם. בזמן ספורט, האנדורפינים המשתחררים גורמים לאדם לתחושת אופוריה, שמחה וסיפוק, אשר גורמים לו לחזור על הפעילות שהעניקה לו את כל הטוב הזה.

האישיות המתמכרת לפעילות גופנית

גוף הידע המצטבר לגבי הסיבתיות האישיותית בבסיס ההתמכרות לספורט מעוררת עניין, בין היתר משום שהיא עשויה לחזק את הרלוונטיות של טיפולים דינמיים עבורה.

הנה שתי דוגמאות:

מחקר של צוות חוקרים ישראלי, שפורסם באמצע 2021, מלמד כי למכורים לפעילות גופנית יש מבנה אישיותי נרקיסיסטי, כלומר אנשים שעסוקים מאוד בדימוי העצמי, בצורך בהערצה, בתחושה שאחרים מקנאים בהם ובמקרים רבים משתמשים באחר כאמצעי להזנה רגשית במטרה לשמור על עצמיותם השברירית.

מחקר שפורסם ב-2023, אף הוא ע:י חוקרים ישראלים, מלמד כי התמכרות לפעילות גופנית קשורה אצל גברים עם התקשרות לא בטוחה בשנות הילדות, בעוד אצל נשים המכורות לספורט הבעיה קשורה יותר בהפרעות אכילה ודימוי גוף פגוע.

מדוע התמכרות לספורט יכולה להיות מסוכנת?

בראש ובראשונה, התמכרות בהגדרתה היא פעולה שהאדם מפתח בה תלות מסוימת, אשר פוגעת בו בתחומי חיים אחרים.

אדם המכור לספורט במקרים רבים מזניח תחומי חיים חשובים אחרים כגון עבודה, משפחה וחיי חברה. הספורט, מושא ההתמכרות הספציפי הופך להיות מרכז חייו ודוחק לפינה את כל השאר.

מעבר להיבט הנפשי, פעילות גופנית מרובה עלולה לגרום לאדם לעייפות ולתשישות, לחוסר אנרגיה מתמדת.

יתר על כן, פעילות גופנית לא מותאמת לאורח החיים ולבריאות עלולה להשליך על שחיקת גופו של האדם ונזקים גופניים אחרים, כמו בעיות בברכיים, קרעים בשרירים ועוד.

בעולם האתלטיקה, מוכרת תופעה של אנורקסיה ספורטיבית, המכונה גם היפרגימנזיה.

מדובר בהפרעת אכילה המאופיינת בפעילות גופנית מופרזת וכפייתית. היא מופיעה בדרך כלל אצל נשים, כאשר הסובלת מאנורקסיה ספורטיבית נוטה להגזים בפעילות גופנית בכדי להעניק לעצמה תחושה של שליטה על הגוף.

איך נדע אם אנו, או אדם קרוב אלינו, מכור לספורט?

• לאדם המכור לספורט עשויים להיות שינויי מצב רוח קיצוניים, התלויים באם עשה לאחרונה פעילות גופנית או לא.

• האדם אינו מסוגל שלא להתאמן, בוחר להתאמן גם כשהוא פצוע, גם כשהוא חולה.

• בדומה להתמכרויות נוספות, הספורט הופך להיות הנושא המרכזי המכוון את חייו של האדם, ומשפיע גם על תחומי חיים אחרים. כשאדם מזניח דברים חשובים נוספים בחייו למען הספורט, יש סכנה כי הוא איבד משליטתו בצורך להתאמן.

• המכורים לספורט מחפשים כל חלון זמן אפשרי לעסוק בפעילות גופנית, יותר מהרגיל ובאופן קיצוני ומוגזם. כשנבצר מהם לעשות ספורט, הם מתקשים להירגע עד שמוצאים זמן לכך.

• לעיתים, אדם המכור לספורט מתאפיין גם בעיסוק אובססיבי במראה הגופני. משקיע זמן ומשאבים כלכליים מעט קיצוניים מהרגיל בלבוש ובטיפוח המראה החיצוני.

• במקרים רבים, אדם המכור לספורט מתעסק באובססיביות גם בפיתוח הרגלי אכילה בריאים, או כאלה המנפחים שרירים, ונוספים.

• במקרים קיצוניים יותר, עיסוק אובססיבי בספורט מגיע כתופעת לוואי של הפרעת אכילה.

איך מטפלים בהתמכרות לספורט?

בדומה לכל התמכרות, הצעד הראשון לפתרון הוא מודעות. כשהאדם אינו מודע לכך שהוא סובל מבעיה, אין סיכוי שיוכל לפתור אותה.

הצעד הראשון שעובר המכור לספורט הוא ליווי בגילוי ההתמכרות והתוודעות אליה. ברגע שיש מודעות, קל יותר להבין את שורש הבעיה והצורך עליו עונה העיסוק הכפייתי.  מרבית המטפלים מקנים לאדם כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם הקושי, כלים פרקטיים לניתוב דחפים לא אדפטיביים וחשקים אובססיביים, דרכים להתמודד עם עצמם ועם המציאות. הטיפול עוזר להשיב שליטה בחיים ולשפר את הדימוי העצמי, ואיכות החיים.

חשוב לדעת כי במקרים של התמכרות לספורט, פסיכותרפיה היא התשובה ולא טיפול תרופתי, שאין הוכחות ליעילותו בהפחתת התמכרויות בתחום זה.

השינוי של האדם צריך להיות התנהגותי ורגשי, עליו ללמוד לספק את דחפיו ורצונותיו בדרכים אדפטיביות שאינן פוגעות בתחומי חיים אחרים.

כמובן, שיש חשיבות רבה לתמיכה משפחתית וחברתית, ובמקרים רבים חשיבות רבה גם לטיפול קבוצתי, המפגיש את האדם עם אחרים הסובלים מאותן הבעיות שלו ומאפשר לו להתמודד בתחושת בדידות פחותה.

לקבוצה יש מקום של כבוד בעולם הספורט, לכן סביר שביכולתה להציע מצע לריפוי מנטלי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

טרבלסי חדד, ת (2023).  מחקר: מכורים לפעילות גופנית? ייתכן שזה קשור לילדות שלכם. מתוך Ynet בריאות.

Morgan W. Negative addiction in runners. Physician Sports Med. 1979;7:56–69.

Zeigler-Hill, V., Besser, A., Gabay, M., & Young, G. (2021). Narcissism and Exercise Addiction: The Mediating Roles of Exercise-Related Motives. International journal of environmental research and public health, 18(8), 4243. https://doi.org/10.3390/ijerph18084243

משבר יציאה לגמלאות:

שינוי, הסתגלות

וכלים נפשיים

מה משמעות העבודה עבור האדם?

כאשר נשאל זיגמונד פרויד מהם לדעתו הקריטריונים לבריאות נפשית, ענה בפשטות: "עבודה ואהבה" (בסדר הזה).  

העבודה היא מקור פרנסה, כמובן, אך גם מקום למפגש חברתי, למימוש עצמי, למסגרת, סדר יום, והינה לרוב חלק משמעותי ביותר בזהותו העצמית של האדם.

בגלל שהעבודה כל כך משמעותית בחיי האדם, אין זה פלא מדוע רבים חווים משבר עם סיום שנות העבודה והיציאה לפנסיה.

מצד שני, בואו ניקח רגע מבט יותר מציאותי: החלום של ילידי המילניום הוא לצאת לפרישה מוקדמת - החלום של צעירים הוא לפרוש, ואתם כבר שם. 

משבר היציאה לגמלאות

לפי נתוני הלמ"ס, למעלה מ-70,000 גברים ונשים בישראל נפרדים מדי שנה מחיי העבודה, ומשנים סטטוס לגמלאים. תקופת חיים זו, של סיום חיי העבודה, נחשבת מורכבת מבחינה פסיכולוגית. היא דורשת תשומת לב להסתגלות לשינוי, תמיכה חברתית והעמקת יחסים אין אישיים (זוגים ו/או משפחתיים) ופיתוח תחומי עניין אלטרנטיביים.

מבחינה סטטיסטית, מבוגרים שנכנסים לגיל השלישי, כלומר מעל גיל 60, משתייכים לקבוצת הסיכון המשמעותית ביותר לבצע אקט אובדני. 

אחת הסיבות לכך היא שאין תפקיד חברתי מוגדר לאוכלוסיית הגיל הזה, ולהפך- תפקידיהם החברתיים הולכים ופוחתים (עם עזיבת הילדים מהבית, עם היציאה לפנסיה). כתוצאה מכך, תחושת חוסר היכולת לתרום פוגעת בתחושת משמעות החיים ובתחושת הערך העצמי, אשר שפגיעה בהן עלולה להוביל בתורה לדיכאון ואפילו למחשבות אובדניות. 

אם יסופקו אלו, כך מעידים רבים וטובים, תוכלו להיכנס לאחת התקופות היפות שיש לחיים להציע.

זוכרים כמה דברים דחיתם לאורך השנים לפנסיה?

שנתחיל להנות מהחיים?

במקום להיות וורקוהוליק, יש לך הזדמנות להתמסר לפעילות מהנה חדשה, רק צריך לבחור מה שאוהבים ולהתמסר לחיים החדשים (אגב, לפי נתונים סטטיסטיים מארה"ב גמלאים רבים בוחרים להמשיך לעבוד...).

פרישה לגמלאות מובילה לירידה ברמות מתח

(אלא אם אתם תפרנים...)

רובנו מדמיינים את הפנסיה כשלב נינוח בחיים, בו נוכל לעצור סוף סוף וליהנות מפירות שנים של עבודה מאומצת ומלחיצה.

ניתן לשער שהפנטזיה הזאת נפוצה במיוחד בקרב העובדים בעבודות פיזיות ומלחיצות במיוחד, המחכים בכיליון עיניים למנוחה הנכספת.

לרוע המזל, מחקר שפורסם לאחרונה ב – Journal of Gerontology מצביע על כך שפרישה משוק העבודה עשויה דווקא להגביר את רמות הלחץ של גמלאים בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.

בדומה להנחה האינטואיטיבית, השערת החוקרים הייתה שכיוון שחשיפה מוגברת ללחץ אופיינית יותר לתחומי תעסוקה עם סטטוס חברתי נמוך, פרישה תוביל לירידה ברמות הלחץ וצמצום הפערים בין המעמדות.

לצורך המחקר נבדקו רמות הקורטיזול של עובדים שיצאו לגמלאות לאחרונה.

קורטיזול, המכונה "הורמון הדחק", הינו הורמון לחץ המסייע לגוף להתמודד עם מצבי לחץ ע"י ויסות תהליכי מטאבוליזם ואף משפיע על הפעילות המוחית.

במצב רגיעה, רמות הקורטיזול ינועו לפי מחזוריות יומית. הן יגיעו לשיאן כ-30 דקות לאחר ההתעוררות, וירדו בהדרגה עד השינה.

לעומת זאת, במצבי דחק נראה הפרעה במחזור התקין המתבטאות ברמות קורטיזול גבוהות וירידה איטית ברמות ההורמון לאורך היום, כך שהפער בין רמות הקורטיזול לאחר ההתעוררות ולפני השינה קטן יחסית.

במילים אחרות, נצפה לראות עקומת ירידה במצב תקין, ועקומה שטוחה יותר תחת סטרס.

עקומה שטוחה של רמות קורטיזול הינה סמן ביולוגי מרכזי לרמות לחץ גבוהות, ונמצאה קשורה גם לסיכון מוגבר למחלות לב מסכנות חיים. בשל כך, המחקר הנוכחי השווה את עקומות רמת הקורטיזול לאורך היום של עובדים שיצאו לפנסיה לעומת עובדים שבחרו להישאר בשוק העבודה. השערתם הייתה כי בקרב גמלאים תמצא עקומת רמות קורטיזול חדה יותר, המעידה על רמות דחק נמוכות יותר, לעומת נבדקים שבחרו להמשיך במקום עבודתם.

במסגרת המחקר, מדגם רחב של משתתפים בני 60 בממוצע, עברו 5 בדיקות לרמת קורטיזול לאורך היום.

בבדיקה ראשונית החוקרים מצאו כי באופן כללי, פרישה משוק העבודה מקושרת לרמות לחץ נמוכות יותר, כפי שניתן לראות מההשפעה חיובית על השינוי ברמת הקורטיזול לאורך היום.

עם זאת, כאשר הנבדקים חולקו לקבוצות לפי רמות הכנסה, התברר כי בקרב בעלי מעמד או הכנסה נמוכה הפרישה לגמלאות הובילה לאפקט ההפוך. בעוד נבדקים מעוטי הכנסה או מקצוע בעל יוקרה נמוכה לעיתים קרובות סבלו מבריאות לקויה ותגובתיות ביולוגית גבוהה ללחץ בעת הפרישה, בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה הפגינו רמות פחותות של לחץ. לפי החוקרים, פער זה עשוי להיות ביטוי של ההבדלים באורח החיים, כאשר פערים מוקדמים במצב הבריאותי מועצמים עם הגיל.

לפי כותבי המאמר, הסיבה לתוצאות הבלתי צפויות עשויה להיות חשיפה לגורמי לחץ חדשים עם הפרישה לגמלאות ממשרה עם הכנסה נמוכה, דוגמת לחצים כלכליים.

תוצאות המחקר מרמזות לכך שרמות לחץ אינן תוצר בלעדי של נסיבות מידיות, ועשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים ארוכי טווח. לדוגמא, הרגלי הבריאות שליוו אותנו כעובדים צפויים להשפיע על איכות חיינו כאשר ההכנסה תצטמצם עם ההגעה לגיל הפנסיה.

לצערנו כי רב, נראה שמנעמי הפרישה לגמלאות שמורים בינתיים למעטים ברי מזל.

איך להתמיד בתחביב חדש?

חוקרים מאגודת מקס פלאנק לקידום המדע בגרמניה דיווחו על ממצאי מחקר, לפיט המשך חיי העבודה לאורך שנים רבות מגיל הפנסיה קשור לשיעור מואט של ​​ירידה קוגניטיבית.

במילים אחרות, עבודה שומרת על המוח חד וממוקד. 

זה אומר שאם פורשים צריכים להיות עסוקים, לומדים, מחפשים. 

מחקר שבחן דפוסי התמודדות של גברים ונשים שיצאו לגמלאות, העלה כי נשים מגלות פתיחות רבה יותר מגברים, להתנסויות חדשות בחינוך פיננסי ובקבלת ייעוץ בעניינים כלכליים (הקניית כלים לניהול פיננסי חיונית ביותר עבור גימלאיות, לאור נטייתן להתרושש במהירות רבה יותר בגיל השלישי, בהשוואה לגברים). 

אתגר ההתחדשות שמתבטא באימוץ הרגלים ועיסוקים חדשים, אינו פשוט עבור מי שחשים שראו כבר הכל.  

איך מתמידים בהרגל חדש?

המחקר העלה כי הקפדה על משבצת זמן קבועה ביום להשקעה בתחביב חיונית ליצירת הרגל קבוע, ורצוי מאד שמשבצת זמן זו תתקיים בשעות הבוקר: החוקרים ביקשו מ-48 סטודנטים להקדיש זמן קבוע למתיחות מדי יום במשך שלושה חודשים. מחציתם התבקשו להקפיד על ביצוע המתיחות בבוקר ומחציתם בשעות הערב.

הממצאים הפתיעו את החוקרים במובהקותם: מסתבר שהסטודנטים שהתבקשו לבצע את המתיחות בבוקר אימצו את התחביב (החלו לבצע את המתיחות באופן "אוטומטי" כחלק משגרת יומם) כמעט חמישים ימים בממוצע מוקדם יותר מעמיתיהם שביצעו את המתיחות בשעות הערב!

אין הסבר חד משמעי לממצאים, אך על פי בחינת רמות ההורמונים ברוק נמצא כי רמת הקורטיזול גבוהה יותר בבוקר. הקורטיזול קשור לתהליך המטבוליזם של הדם ולפיכך גם למידת האנרגיה בגוף, כך שייתכן שגורם זה היה בין האחראים להמרצת המשתתפים לביצוע המתיחות.

מחקרים קודמים כבר הוכיחו שלוקח בממוצע 21 ימים רצופים כדי ליצור הרגל חדש שייכנס באמת לסדר היום ויהפוך "אוטומטי".

לכן, אם אתה מתכנן לאמץ לך הרגל או תחביב חדש כמו יוגה, מדיטציה, כפיפות בטן, קריאה ועוד- תצטרך להתמיד לאורך זמן, ובנוסף תצטרך להשכים על מנת לפנות לכך זמן בשעות מוקדמות, גם אם אתה סובל מקושי להתעורר בבוקר. 

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

תודות:

צוות ייעוץ קריירה במכון טמיר 

מקורות:

יעל ולצר, לסיים את העבודה עם חשש גדול: האתגר של הפורשים. מתוך אתר YNET, אוגוסט 2018

Hale JM, Bijlsma MJ, Lorenti A. Does postponing retirement affect cognitive function? A counterfactual experiment to disentangle life course risk factors. SSM Popul Health. 2021 Jun 26;15:100855. doi: 10.1016/j.ssmph.2021.100855. PMID: 34258375; PMCID: PMC8255239.

John Manganaro (2018). MassMutual Study Scrutinizes Retirement Gender Gap. in: https://www.plansponsor.com/massmutual-study-scrutinizes-retirement-gender-gap/

Mosconi, G., Vigezzi, G. P., Bertuccio, P., Amerio, A., & Odone, A. (2023). Transition to retirement impact on risk of depression and suicidality: results from a longitudinal analysis of the Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe (SHARE). Epidemiology and psychiatric sciences, 32, e34 https://doi.org/10.1017/S2045796023000239

https://in.style.yahoo.com/best-way-habit-stick-says-123706122.html

http://time.com/money/5241566/vicki-robin-financial-independence-retire-early/

מהי שיטת אימגו?

Imago Relationship Therapy, היא שיטת טיפול זוגי שפותחה ע"י ד"ר הארויל הנדריקס בשנות ה-80 ומאז נמצאת בשימוש הולך ומתרחב.

IMAGO היא שיטת טיפול זוגי מוכרת, כשיטה של פסיכותרפיה, טיפול נפשי בגישה אינטגרטיבית, המשלבת בשיטת הטיפול יסודות משיטת ה-CBT , מעולם הפסיכואנליזה, מתיאוריית ההתקשרות, מגישת פסיכולוגיית העצמי ופסיכולוגיית האגו.

טל אמריליו, מטפלת זוגית בגישת אימגו, קיבוץ מגל

איך זה להיות בטיפול אימגו?

את שיטת אימגו פגשתי לראשונה כסטודנט בן 24.

הגעתי עם בת זוגי דאז, שנינו סטודנטים צעירים באוניברסיטה שמחפשים מענה לקשיים הזוגיים שלנו.

הרבה אהבה והרבה בלבול.

נפגשנו בהתחלה לשני מפגשים עם פסיכולוגית קלינית בחיפה, אבל התחושה הייתה שזה לא זה.

איכשהו, דרך הפרקטיקום של הפרטנרית שלי, בלימודי עבודה סוציאלית, שמענו על סדנה לזוגות במרכז למשפחה בהדר, בהנחיית אירית וולשטיין-פלג, ונכנסנו לטיפול אימגו קבוצתי עם 6 זוגות אחרים.

החשש הראשוני לגבי שיתוף אחרים בקשיים זוגיים, בקבוצה של אנשים לא מוכרים, חלף חיש מהר.

החוויה הייתה בלתי נשכחת.

לכולם. 

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת בגישת אימגו בחיפה והקריות

'אימגו' הוא אוסף חוויות מהיחסים המשמעותיים שחווינו בחיינו, בעיקר בשנות הילדות, כאשר לרוב ההורים הם דמויות מפתח בכך. ההנחה המרכזית עליה מושתת השיטה היא שה'אימגו' של האדם היא שמובילה אותו לבחירת בן זוג ספציפי, באופן שאינו מודע. השיטה מניחה כי אנו בוחרים בני זוג בעלי תכונות אופי משמעותיות עבורינו, שהופיעו או לחילופין חסרו אצל דמויות חשובות מן העבר, במטרה להגיע לתיקון ולצמיחה, הן אישית ונפשית והן של מערכת היחסים. אנו בעצם מחפשים בן זוג מסוים, באופן לא מודע, המזכיר לנו תמונה מוכרת כלשהי.

לפי השיטה, קשיים בזוגיות קשורים במאבקי כוח ובחוסר סיפוק מהזוגיות מצד שני בני הזוג, הקשורים לצרכים שלא מולאו. קשיים אלה מאפיינים במידה כזו או אחרת כל קשר זוגי, אך לעיתים הקשיים מביאים לעלייה ולצמיחה ולעיתים- להרס של הזוגיות. שיטת 'אימגו' מתמקדת בהפיכת מאבקי הכוחות והמשקעים שמקשים על הזוגיות לכאלה שמניעים את הזוגיות לצמיחה חיובית.

מטרת הטיפול בשיטת 'אימגו' היא ללמד את בני הזוג להכיר במאבקי כוחות, בביקורת ובמשקעים שעולים מצד בני הזוג כבקשות לשינוי מצידם, ודרך הקשבה ודיאלוג פתוח להפוך את המכשול למעצים.

איתן טמיר

ראיון עם מטפלת בשיטת אימגו

שיחה עם גלי דבי, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית בפתח תקווה, בקליניקה עמיתה של מכון טמיר. 

מראיינת:

שירלי גבאי

גלי דבי, מטפלת זוגית בגישת אימגו, פתח תקווה 

הי גלי! כמה מילים  על עצמך מבחינה מקצועית?

הי. אני עוסקת כבר 12 שנים בטיפול זוגי ומשפחתי.

לאחר התואר השני בעבודה סוציאלית התחלתי מסלול לימודים של טיפול זוגי ומשפחתי, ובמקביל התמחיתי בעבודה עם משפחות. מאז אני עובדת בטיפול זוגי ומשפחתי. לאורך השנים טיפלתי במספר תחנות לייעוץ זוגי. חשוב לי לעבוד במקביל גם כשכירה כי אני מאמינה שזו המקצועיות.

יש לי ניסיון עם כל סוגי האוכלוסיה, מאסירים משוחררים, בריאות הנפש, מכורים לשעבר ועד דוקטורים ומנהלי חברות. התחיתי ספציפית בשיטת האימאגו במשך שנתיים.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול, על שיטת האימאגו. תוכלי לספר לי על השיטה?

אימאגו היא שיטת התקשרות, שיטה טיפולית מאוד ספציפית לשיפור  תקשורת בין אנשים. השיטה מדגישה היבטים ייחודיים, למשל שפת גוף, או ניסוח של מילים ובחירתן. מטפל אימאגו הוא מאוד אקטיבי. מבחינתי, אנינ מצד אחד אקטיבית ומצד שני אני משאירה מקום לעבודה גם לזוג.

הרציונל הטיפולי הוא לבנות ולייעל את היכולת הזוגית לתקשר ולדבר. בעצם, אין טיפול בו אני לא נעזרת באימאגו בצורה זו או אחרת.

התהליך ממש מעניק לזוגות מיומנויות -  קודם כל איך לדבר על תסכול - מקום בו זוגות רבים 'נופלים' -  וגם להחזיר את ההערכה ההדדית ליחסים.

מחקרים מלמדים שכדי שתהיה שביעות רצון בקשר נדרשת הערכה גבוהה יותר מביקורתיות.  

אני עובדת באמצעות השיטה הזו גם עם משפחות, כמו גם בטיפול דיאדי הורה-ילד. אני מאוד מתאימה את אופן העבודה שלי למשפחה, למטופלים, אני לא עובדת עם כולם באותו האופן.

איך בעצם שונה האימאגו מטיפול זוגי או משפחתי קלאסי?

מושיבים את בני הזוג אחד מול השני ועובדים בדרך מאוד מסוימת. יש כל מיני סוגים של משפטים ודיאלוגים באימאגו, בני הזוג מביאים את התכנים של הדיאלוגים ואני מכוונת אותם לאופן בו רצוי להתחיל את המשפט, איך להעמיק ולהתחבר למקום הרגשי ועוד.

זה עובד מאוד חזק.

יש לך דוגמא אופיינית?

קודם כל, זה מתחיל בדבר הכי טריוויאלי -  להזמין את בן הזוג לשיחה, להגיד לו: "הייתי רוצה לדבר איתך על..." ולתת כותרת, נניח, לדוגמא: "הייתי רוצה לדבר איתך על זה שאתה חוזר מאוחר בלילה, האם אתה פנוי עכשיו?"  כך מוזמן בן הזוג לבחור האם הזמן מתאים עבורו או שהוא מרגיש שהדיאלוג טעון מדי עבורו כרגע.

הנחת העבודה היא שכדי שאדם יהיה מסוגל להקשיב נדרשת בדיקה של הטיימינג.

דוגמא נוספת: לפעמים אנחנו נורא מוצפים, זקוקים לאוזן הקשבת של בן הזוג, כי בחוויה האישית הנושא בוער ודחוף. לצערנו בדיוק שם זה מתפוצץ, כיוון שבני אדם אינם פנויים לדבר על כל נושא רגשי בכל רגע נתון.

לעומת זאת, אם הפרטנר יודע שהוא קבע מראש לדבר, נניח מחר בשעה 16:00 קבענו לשבת ולדבר על הקושי לגבי חזרתו הביתה מאוחר בלילה, הוא כבר יגיע מעמדה אחר, הוא כבר פנוי יותר רגשית.

בשיטה הזו יש בעצם את תפקיד המיכל – שהוא זה שמקשיב, שזה התפקיד המאתגר, ויש את השני שהוא בתפקיד השולח – הוא זה שמדבר. המטפלת מדריכה את שניהם ועושה הרבה עבודה עם המיכל, על איך להקשיב ואיך לשקף, כל הזמן צריך לשקף.

בנוסף, אני עוזרת עם התקשורת "מה שהכי קשה לי בזה" , "איך שאני מרגיש לגבי זה".

זה על רגל אחת...

יחסי אימגו בטיפול זוגי – ממצאים מחקריים

במחקר שהשווה בין 200 זוגות שטופלו בשיטת אימגו במהלך סדנה אינטנסיבית לעומת זוגות בקבוצת ביקורת נתמכה יעילות השיטה: מדדים של טיב התקשורת הזוגית שנלקחו מיד בתום הסדנא וכן שלושה חודשים לאחר מכן הצביעו על שיפור ניכר ביכולות התקשורת ובהבעת האמפתיה ההדדית. אימאגו נבחנה גם במקרים בהם מתמודדים בני הזוג עם הפרעות קשב וריכוז, ונמצאה יעילה ומסייעת. 

עבודה נוספת בחנה את יעילות השיטה באמצעות מחקר קליני מבוקר שהשווה בין זוגות שהשתתפו בטיפול אימגו לאורך 12 פגישות לבין זוגות בקבוצת ביקורת. בני הזוג בקבוצת הניסוי דיווחו על שיפור, מובהק סטטיסטית,  בשביעות הרצון בקשר. 

טיפול זוגי בגישת אימגו ברחובות <

כתיבה: 

שייקו ברדווין, פסיכולוג,

שירלי גבאי, MSW,

גלי דבי, MSW, מטפלת בגישת אימאגו

יחד עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

3 בינואר 2024   

מקורות:

Nathan C. Gehlert, Christopher D. Schmidt, Victoria Giegerich & Wade Luquet (2017) Randomized Controlled Trial of Imago Relationship Therapy: Exploring Statistical and Clinical Significance, Journal of Couple & Relationship Therapy, 16:3, 188-209

Robbins, C. A. (2005), ADHD couple and family relationships: Enhancing communication and understanding through Imago Relationship Therapy. Journal of. Clinical Psychology, 61: 565-577

https://imagorelationships.org/

תמיכה פסיכולוגית

בתהליך יציאה מהארון

ההחלטה לצאת מהארון הינה החלטה מאוד לא פשוטה עבור כל אחד.

על אף שכיום, הקהילה הלה"טבית זוכה להרבה יותר לגיטימציה חברתית מאי פעם ועל אף שמדובר בקהילה אוניברסלית ענפה ובנושא מוכר לכל נער/ה כבר מגיל צעיר מאוד, היציאה מהארון הינה תהליך סובייקטיבי במידת מורכבותו עבור האדם.

העוצמה הפסיכולוגית שמעורר תהליך היציאה מהארון תלויה בכמה גורמים, ביניהם מבנה האישיות, מקורות התמיכה, מידת הליברליות של המשפחה ושל החברה אליה משתייך (למשל, צעירים בארון המשתייכים לקהילה הדתית סובלים מקשיים נוספים),קשר זוגי בהווה ועוד. 

מחד, היציאה מהארון משחררת לחופשי את הזהות המינית האמיתית ומאפשרת לאהוב בפומבי ובלי להסתיר, להתממש ולחיות, אך מצד שני, היציאה מהארון מלווה לעיתים בחששות רבים וכבדים, הקשורים בהשלכות המהלך ובתוצאותיו. 

יציאה מהארון מייצרת לעיתים קרובות רמת חרדה גבוהה, דאגות ולחצים, אצל היוצא/ת מהארון, שכן עליו להתמודד עם ההשלכות האישיות והחברתיות של החלטתו.

רבים יגיבו בחיבוק ואהדה, אולם חלק מהתגובות עלול לדחוק את האדם לפינה אפלה וכואבת, לעיתים בליווי מצוקה נפשית אפילו במחשבות אובדניות.

אצל רבים ורבות חששות שהאנשים הקרובים לא יקבלו את הזהות האמיתית שחשף האדם לגבי עצמו, ויבחרו לא להכיר בו ולהתנתק ממנו.

רבים חרדים מבדידות רבה לאחר היציאה מהארון, מחוסר קבלה ומהיעלמותם של קרובים.

מעבר לכל אלה, רבים פוחדים מהשינוי המהותי בחיים.

הם מרגישים שכל עוד הם ב״ארון״ הם נראים כלפי חוץ ״רגילים״ וחוששים כיצד ייתפסו בעיניי אחרים לאחר היציאה ממנו.

יש גם תחושה של סופיות ביציאה מהארון, מצב של אל-חזור.

מרגע שיצאו מהארון ויראו את ההשלכות לכך, רבים מפחדים להתחרט ולהיקלע למצב בו אינם יכולים להחזיר את הגלגל לאחור.

הרבה חששות, אבל גם הרבה הקלה, חיבור לאמת, שערכה עבור הנפש חשוב כפי שמזון חיוני לגוף. 

הרחבת הקשת המגדרית

הרחבת הספקטרום של הקשת המגדרית אינה בהכרח מקלה על היוצאים והיוצאות מהארון.

אנחנו בתקופה טובה יותר מאי פעם.

קיימת אפילו ביקורת כלפי המונח ״יציאה החוצה״ (coming out) מהארון והמושג המדויק יותר הוא אולי ״הזמנה פנימה״ (inviting in), התחברות לקהילה מזמינה, מקבלת, מחזקת, תומכת ולא שיפוטית.

א-בינארות מגדרית

בינאריה מגדרית היא מושג חדש וחשוב: 

מגדר לא בינארי מתייחס טווח של זהויות מגדריות שאינן גבריות או נשיות בלבד. תחת הגדרה זו ניתן למצוא טרנסג'נדרים, אנשים אשר חשים אי הלימה בין המגדר שלהם לבין המין הביולוגי בו נולדו, או אנשים שנולדו עם סימני מין זכריים ונקביים כאחד (אינטרסקס).  אך הגדרת הא-בינאריות רחבה יותר וכוללת גם אנשים המזדהים כבעלי שני מגדרים, בעלי מגדר שלישי, חסרי מגדר, כל-מגדריים, בעלי זהות מגדרית פלואידית או כלא מזדהים.  זהות מגדרית איננה קשורה בהכרח לנטייה מינית. בקרב אנשים א-בינאריים ניתן למצוא מגוון נטיות מיניות, בדיוק כמו באוכלוסייה הכללית.

מחד, יש כאן פריצת דרך זהותית, ומאידך, העשרת השונות וחיזוק ההגדרה העצמאית מקשה לעיתים על ההתמקמות האישית.  

כל החששות הללו ואחרים, מסבירים מדוע היציאה מהארון היא תהליך שאורך עבור רבים זמן רב, ורבים אף בוחרים שלא לעבור אותו.

גם ההימצאות בארון וגם תהליך היציאה ממנו, מייצרים עבור האדם קשיים רבים והתמודדויות קשות.

ההימצאות בארון מכריחה את האדם לשקר לקרובים לו ביותר, לחיות חיי סתר, "חיים כפולים", בנוסף לפגיעה האנושה בזהותו הכלואה של האדם.

חשוב לתת יחס מיוחד לנוער בגילאי התיכון והצבא הנמצא בארון, שכן מדובר בגילאים מורכבים יותר מבחינה נפשית, בהם התגובה החברתית חשובה ביותר, אך גם מועדת יותר להיות אכזרית מאוד. בנוסף לכך, מדובר בגילאים בהם הזהות עדיין נמצאת בשלבי התגבשות, ולכן זוהי תקופה כה רגישה לכל צעיר, ובמיוחד לצעירים הנמצאים בלבטים לגבי זהותם ונטייתם המיניות. מקרי האובדנות בקרב צעירים הומוסקסואלים או צעירות לסביות גבוה במיוחד כשמדובר בנוער, ולכן חשוב להיות ערניים מאוד לתופעה.

ליה רינג, MSW,  מטפלת בלהט״ב בפתח תקווה

אאוטינג - הוצאה מהארון ללא בחירה

אאוטינג הוא מצב בו אדם אחר מפרסם את הזהות המינית של אדם אחר, ללא הסכמתו.

אאוטינג אינו מכבד, לא הולם ועלול להיות גם מסוכן.

יציאה מהארון היא תהליך רב עוצמה בשינוי אישי, אבל לעולם אסור לכפות על מישהו חשיפה כזו בניגוד לרצונו.

לאחרונה פרסמנו באתר המכון ראיון מרתק בנושא עם דפנה גרינר, מנהלת השירות הטיפולי במרכז הגאה.

שווה קריאה. 

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בלהט״בק, מכון טמיר ת״א

3 טיפים חשובים ליוצאים.ות מהארון

אלה עשויים להקל על התהליך, בעיקר כאשר הוא מורכב:

• חשוב לנסות לתכנן את תהליך היציאה מהארון. להחליט למי מספרים ומתי, האם לעשות זאת בהדרגה, בפומבי, או בבת אחת. במידה והוחלט על יציאה הדרגתית, חשוב לספר לאנשים שהאדם סומך על מידת הדיסקרטיות שלהם ועל יכולתם לשמור על פרטיות האדם ולהבין את גודל הצעד שלוקח.

• חשוב להיות ריאליים לגבי התגובות, להבין ולקבל גם את המתקשים לעכל את הבשורה, כמו הורים מסורתיים או חברים ותיקים. חשוב להבין שמדובר בשינוי גדול בזהות האדם כפי שהכירו אותו יקיריו, ולמרות שהוא נותר אותו אדם שהיה, לוקח לפעמים זמן להבין ולהכיר בכך

• חשוב מאוד לנסות ליצור קשרים עם הקהילה הלהט"בית. הקהילה מקבלת בזרועות פתוחות את היוצאים.ות מהארון, תומכת מתוך ניסיון אישי ומפיגהבכך את תחושת הבדידות. מקור התמיכה הזה, של אלה שעברו את התהליך, חשוב מאין כמוהו.

אייל גינזבורג, MSW, פסיכותרפיה ללהט״ב, טמיר תל אביב

טיפול פסיכולוגי בתהליך היציאה 

במקרה של מצוקה נפשית קשה, מחשבות אובדניות, כאב ולבטים עמוקים, התייעצות עם איש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי והתחלת טיפול פסיכולוגי עשויים להקל על תהליך היציאה מהארון.

טיפול נפשי מתאים לכל שלב ביציאה מהארון, בין אם עדיין מתלבטים לגביה, בין אם החלה, ובין אם הסתיימה ועתה מתמודדים עם השלכותיה.

הטיפול הנפשי מסייע לעבד מגוון קשיים המאפיינים את התהליך.

מעבר לחלקים הטיפוליים הפרגמטיים, הקשר בין המטפל למטופל והברית הטיפולית הנבנית, מסייעים למטופל להסתגל לזיקה המתחדשת בינו לבין הסביבה, לעצב את זהותו ואת הלגיטימיות שבה, לשקם מערכות יחסים קרובות שהתערערו לאחר היציאה מהארון, לבחור כיצד לצאת מהארון ולהעניק תמיכה רגשית לכל אורך התהליך.

טיפול נפשי טוב מאפשר לאדם לזקק את התשובות מתוך עולמו מעניק תמיכה והשראה לאורך הדרך.

שוב נזכיר, כי בני נוער המתמודדים עם יציאה מהארון נמצאים במצוקה קשה, וההחלטה ללכת לטיפול נפשי לרוב אינה לבחירתם, כי אם בהתייעצות וברשות ההורים.

הורים רבים מודעים לכך שבנם או ביתם נמצאים בהתלבטות לגבי זהותם המינית גם לפני שהילדים התוודו על כך, ולכן חשוב להיות ערניים במיוחד לקושי שעוברים הצעירים ולהאם מצליחים להתמודד עימו. ב

מידה והנער או הנערה מתקשים להתמודד לבדם, וההורים מזהים סימנים של סבל, התבודדות, מצבי רוח ירודים או קושי חברתי, חשוב מאוד להביא את הילד לייעוץ מקצועי, ולאפשר לו לקבל מענה מתאים לקשיים עימם מתמודד.

הנה פרופ׳ נח הררי, מגדולי כותבי ההיסטוריה של התקופה,

מדבר על מה זה בשבילו להיות הומו:

טיפים להורים - איך להתמודד נכון עם יציאת הילד/ה מהארון?

ביל קנאסי, מאתר USA Today, מציע כמה נקודות חשובות להורים שבנם או בתם יוצאים מהארון:

• קודם כל, להקשיב: תנו לילד מקום לספר את סיפורו, בשפה ובקצב שלו.

• שנית, ללמוד: הכירו את המושגים המקובלים בקהילה הלהט"בית, על מנת לתקשר עם הילד/ה בשפתו. 

• תנו תיקוף לזהות: גם אם קשה לכם לתמוך בזהות המינית המתגבשת של הילד, אתם עדיין יכולים להביע תמיכה עדינה, גם אם חלקית, למשל לדבר בצורה מקבלת וחיובית על להט"בים.

• היו מעורבים: השתתפו בתהליך הגילוי עם צוות ביה"ס, תנועת הנוער, מאמן הספורט או כל אדם אחר שחשוב שיתמוך בתהליך. חשוב לעקוב, לשאול את הילד/ה שאלות ולהמשיך להתעניין בתהליך. 

• הכירו בכך שקיים מגוון של רגשות לגיטימיים כתוצאה מהגילוי -  החל משמחה על הגילוי והקלה מפריקת המתח שאולי הצטבר בבית, ועד כעס, אכזבה, אשמה או בלבול. כל הרגשות הם נורמליים וצריך זמן לעכל ולעבד אותם. 

• נסו להיות פתוחים ואפשרו לרגשותיכם להשתנות עם הזמן ועם צמיחתו של הילד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

18 בדצמבר 2023  

קו הקשב של האגודה למען הלהט"ב

רוצה להתייעץ? משהו יושב על הלב ומרגיש/ה שאין לך עם מי לחלוק? מחפש מידע?

אנחנו כאן בשביל להקשיב לך.

"יש עם מי לדבר" – קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה. אנחנו כאן בכל נושא הקשור לקהילה הגאה. המתנדבים והמתנדבות שלנו יקשיבו, ויהיו כאן בשבילך , בצורה מכבדת, אמפטית ונעימה - גם לדברים שקשה לדבר עליהם.

אז צרו איתנו קשר:

יש עם מי לדבר פועל בימים א-ה בשעות 1930-2230

בטלפון 036205591

במייל

yesh@glbt.org.il

או בצ'אט אנונימי – בהתחברות קלה מאתר האגודה

www.glbt.org.il

אבחון פסיכולוגי לילדים

ונוער באזור השרון

אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים ובני נוער

בהוד השרון, הרצליה, חדרה, כפר סבא, נתניה, רמת השרון,

רעננה, עמק חפר, לב השרון, חוף השרון, דרום השרון

עם פסיכולוג או פסיכולוגית קלינית לילדים

בקליניקות העמיתות של מכון טמיר

ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ובעלות אפשרית להורים !

אבחון פסיכודיאגנוסטי או פסיכודידקטי לילדים,

מגביר את סיכויי הילד להצליח, להתקדם ולהיעזר

מכון טמיר מקיים את מרכז הפעילות הקלינית, כולל אבחון פסיכולוגי לילדים ומתבגרים, בתל אביב. אולם הפסיכולוגים הקליניים והחינוכיים בקליניקות העמיתות של המכון מקיימים אבחונים פסיכודיאגנוסטיים גם באיזור השרון.

למה עושים אבחון פסיכולוגי לילדים ובני נוער?

לאבחון פסיכודיאגנוסטי יש יתרונות רבים, בעיקר כאשר פסיכולוגים קליניים לילדים  מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות. 

מ טרת העל של אבחון אישיותי הוא לספק תשובות לשאלות ספציפיות, ולעזור בקבלת החלטות רלוונטיות.

במידה וההורים גרושים יש לקבל את הסכמת שני ההורים לביצוע האבחון (במידה ושני ההורים הם האפוטרופסים), אלא אם כן מדובר בקטין/ה נזקק/ת, שאז הסכמת ההורים אינה רלוונטית, כי האפוטרופסות עליו עברה לפקידת הסעד/רשויות הרווחה. 

מתי צריך לעשות אבחון פסיכולוגי?

• כאשר קיים צורך במידע מעמיק בטווח זמן קצר (למשל, לבקשת בית משפט, כאשר נשקלת הוצאת ילד בסיכון מהבית) 

• מענה חיוני לשאלות פסיכולוגיות ורגשיות שלא ניתן לקבל בשום דרך אחרת

• הסבר למצב נפדשי קיים שלא נמצא לו הסבר משביע רצון

• כאשר נדרשת אבחנה פסיכולוגית להפרעה התפתחותית או לקות ספציפית, בייחוד אם מתבקשת אבחנה מבדלת בין שתי אבחנות משוערות

• סיוע בקבלת החלטות, למשל בוועדות השמה במסגרות חינוכיות

• אבחון פסיכולוגי למבוגרים - מסוגלות הורית, רשיון לשאת נשק, השמה ומיון לעבודה ועוד

נטע אלמוג, פסיכלוגית חינוכית מומחית, מאבחנת פסיכודידקטית,

מכון טמיר אבן יהודה

אתיקה באבחון פסיכולוגי

הפסיכולוג המאבחן אמון על קוד האתיקה של מועצת הפסיכולוגים, הנוגע, בין היתר, בקווים מנחים לגבי אבחון אישיות:

• שמירה על יחסים מקצועיים בין הפסיכולוג לבין הילד המאובחן, ההורים או מבוגר שמגיע לאבחון

• שימוש במבחנים פסיכולוגיים רק בהקשרים מתאימים

• גבולות הסודיות - החומרים חייבים להישמר בקפידה כרשומה רפואית לכל דבר. הנבחן רשאי לבקש לראות את הדו״ח. 

• שימוש במבחנים בעלי תוקף ומהימנות מספקים - לכל מבחן פסיכולוגי יש נתונים מחקריים שמלמדים על מידת התקפות. מבחנים שאינם עומדים בדרישות אלו אינם נכללים בסוללה האבחונית. 

•  המנעות מחדירה לפרטיות

• פסיכולוגים קליניים, חינוכיים, שיקומיים ותעסוקתיים, אינם עורכים אבחונים פסיכודיאגנוסטיים לאנשים המוכרים להם מסביבתם האישית והמקצועית. 

צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה

לגבי האבחון הפסיכולוגי המתאים:

072-3940004

הפסיכולוגים לילדים ונוער

בקליניקות העמיתות בכפר סבא ורעננה,

מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

יתרונות של אבחון פסיכולוגי בגיל הרך <

אבחון פסיכולוגי

לילדים ובני נוער בירושלים

אבחון פסיכולוגי עושים עם פסיכולוג או פסיכולוגית קלינית לילדים

בקליניקות העמיתות במכון טמיר

ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ובעלות אפשרית להורים 

אבחון פסיכודיאגנוסטי או פסיכודידקטי לילדים,

מגביר את סיכויי הילד להצליח, להתקדם ולהיעזר

אבחון גם לילדי לתושבי בית שמש, מבשרת ציון,

מעלה אדומים, מודיעין, מכבים ורעות

לאבחון פסיכודיאגנוסטי ישנם יתרונות רבים כאשר פסיכולוגים קליניים לילדים  מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות:

• האבחון הפסיכולוגי יעיל עבור תכנון הטיפול הפסיכולוגי לילד.

• האבחון מאפשר קבלת אינפורמציה לגבי הפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה של התהליך הטיפולי).

• אבחנה פסיכודיאגנוסטית מאפשרת למטפל לתקשר עם הילד ועם משפחתו באופן אמפתי ומדויק.

•  אבחון טוב מפחית את האפשרות שילדים והורים ינשרו מטיפול.

כשמגיעים הורים עם ילד/נער למפגש אבחון ראשון ההורים חותמים (במקרה של קטין/ה) על טופס הסכמה לאבחון. 

דו"ח האבחון שייך לנבדק/ת ולהוריו.

כל בקשה מצד גורם אחר לקבלת מידע על ממצאי האבחון (רווחה, בית הספר וכיו"ב) דורשת להחתים את ההורים על ויתור סודיות (גם במקרים בהם הרווחה היא היוזמת/מממנת את האבחון), אלא אם כן מדובר בקטין נזקק.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים ו-CBT לילדים <

צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה

להתאמת הפסיכולוג/ית המתאים

בקליניקה עמיתה שלנו בירושלים 

072-3940004

צוות מכון טמיר 

אבחון פסיכולוגי לילדים,

בני נוער ומבוגרים

בחיפה והצפון

את האבחון אנו מקיימים עם פסיכולוג בתל אביב,

ולאחריו מתחילים טיפול עם פסיכולוגית קלינית

לילדים במכון טמיר בחיפה,

ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ובעלות אפשרית להורים !

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

לאבחון פסיכודיאגנוסטי ישנם יתרונות רבים כאשר פסיכולוגים קליניים לילדים בחיפה מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות:

• האבחון הפסיכולוגי יעיל עבור תכנון הטיפול הפסיכולוגי לילד.

• האבחון מאפשר קבלת אינפורמציה לגבי הפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה של התהליך הטיפולי). נתונים אלה נכונים בייחוד כאשר הילד, או המתבגר, מתנהג באופן שונה וחריג. אבחון שמגיע בעיתוי הנכון, עשוי לסייע גם בזיהוי במקרי סיכון אובדניים - לפי נתוני שירותי ברי אות כללית בחיפה והצפון , חלה עליה מדאיגה של 40% בשיעור המקרים האובדניים בגילאים 10-14. 

• אבחנה פסיכודיאגנוסטית מדויקת ומקצועית מאפשרת למטפל להתכוונן ביעילות רבה יותר, באופן אמפתי ומדויק, לעבר המטרות המוגדרות של הטיפול הפסיכולוגי. 

•  אבחון טוב מפחית את הנשירה של ילדים, מתבגרים והורים מטיפול קצר מועד ומהדרכת הורים.

חשיפה ומניעת תגובה

טיפול יעיל להתמודדות עם OCD

מהו טיפול בחשיפה ומניעת תגובה?

חשיפה ומניעת תגובה, שנקראת בדרך כלל ERP, היא שיטת טיפול שמעודדת את המטופל להתמודד עם אובססיות וקומפולסיות. 

ERP היא סוג הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי שמראה את היעילות הגבוהה ביותר לטיפול ב- OCD.

ERP היא נגזרת של טיפול CBT.

השיטה מתבססת על חשיפה הדרגתית למחשבות ולסיטואציות שמפחידות את המתמודד, בעוד הוא נמנע מלבצע קומפולסיות או טקסים.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לשיטת הטיפול הנפשי הטובה ביותר לטיפול ב-OCD, אותו ניתן לקיים כטיפול באינטרנט או פנים אל פנים בקליניקה. 

נכון להיום, ההערכה המקצועית היא שהפרעה אובססיבית קומפולסיבית מבוססת על גנטיקה יחד עם רכיבים התנהגותיים, שהם פסיכולוגיים במקורם.

טיפול פסיכולוגי דינמי מסורתי ומעמיק, באמצעות שיחות, נמצא פחות יעיל בהכחדת תסמיני ההפרעה.

צורות אחרות של טיפול התנהגותי קוגניטיבי, כמו אימון ברגיעה או טכניקת הפסקת מחשבות (למתוח גומי על שורש פרק היד ולומר לעצמך את המילה "עצור" כשיש לך מחשבה אובססיבית) גם הם אינם מנטרלים כשלעצמם את הסימפטומים המורכבים של OCD.

הרעיון הקליני המוכח ביותר הוא להישאר עם תוכן החשיבה שגורם לחרדה על מנת לפתח סובלנות למחשבה הטורדנית או לסיטואציה, וללמוד שאם אתה לא משתמש באמצעי הגנתי (כמו טקס כפייתי)- שום דבר רע לא יקרה.

המטרה היא להביא את המטופל להישאר עם מה שמפחיד ומטריד עד לנקודה שיחוה סוג של עייפות עם הסימפטום.

כך ניתן לגרום לאותן מחשבות רעות 'להתעייף'.

חשיפה בדמיון משמשת כשיטה יעילה לטיפול בחרדות, כמו חרדת נהיגה, חרדה מטסט, חרדה חברתית, פוביות, ופוסט-טראומה (PTSD) . 

יש שני דברים שנוטים לתמוך ולחזק קומפולסיות:

• אחד הוא שבעצם העשייה שלהם, הסובל רק יותר משוכנע במציאות של האובססיות ואז נמשך לעשות עוד קומפולסיות.

• הדבר השני הוא שההרגל גורם למתמודדים להמשיך לבצע קומפולסיות, לעיתים הרבה אחרי שהסיבה לעשות אותם נשכחת.

המרכיב הקוגנטיבי של CBT מלמד להטיל ספק בהסתברות של הפחדים ולאתגר את הלוגיקה שנסתרת (תמיד לא רציונלית ולפעמים אפילו ביזארית).

עד לפני 1960, פסיכותרפיה להפרעה טורדנית-כפייתית התבססה על ״טיפול בשיחות", הרחבה טבעית של הפסיכואנליזה, שלא הצליחה לספק את המענה הטיפולי המיוחל לסובלים מ-ocd.

התפתחות הטיפול בחשיפה ומניעת תגובה עוררה תקווה, כאשר מחקרים רבים אוששו את אפקטיביות הגישה. 

בשנת 1966, פיתח ד"ר ויקטור מאייר  את עקרונות הטיפול הקוגניטיביים-התנהגותיים בהפרעה טורדנית- כפייתית.

הטיפול כולל חשיפה מתמשכת לסימנים מעוררי אובססיה ותהליכים שנועדו לחסום את המטופל מביצוע טקסים.

במהלך הטיפול, המטופל חוזר שוב ושוב על החשיפה לגירוי, למשל נגיעה בגורם מזהם כמו ריצפה מלוכלכת ולאחר מכן נמנע משטיפת ידיו.

תרגילי החשיפה הללו מעוצבים ספציפית לעורר מצוקה אובססיבית. חשיפה חוזרת ומתמשכת למחשבות ולמצבים מעוררי חרדה מספקת אינפורמציה שמפריכה את את עיוותי החשיבה של האדם טרם הטיפול.

איך עובד טיפול ERP? 

מכיוון שהטכניקה מצויה בארסנל הכלים של טיפול התנהגותי, כל השלבים, ההנחיות וההליכים בה גלויים לכל, בשקיפות מלאה ובלי "סודות פסיכולוגיים" שמאפיינים לעיתים שיטות טיפול בגישה אנליטית.

בטיפול ERP משתמשים בכלים של התמודדות עם החוויה ממנה פוחדים בצורה חיה, או באמצעות דמיון מודרך. אם נניח שה-OCD מתמקד בחרדה מהידבקות במחלה, באמצעות חדירת הנגיף לגוף, המטפל והמטופל "מתפלשים" יחד בחוויות של זוהמה ולכלוך במטרה לאמת את היותן לא מזיקות. 

 אם הפחד הוא מתופעות לוואי של טיפול תרופתי (למשל, בחילות והקאות), הטיפול יעסוק בתחושה האמיתית של חוויית בחילה, תוך עיבוד שלה במטרה להפחית את החרדות.

להלן שלבי הטיפול בחשיפה ומניעת תגובה:  

בניית היררכיה 

  לפני תחילת החשיפה, המטפל עוזר למטופל לזהות את אותן אובססיות ספציפיות, את הקומפולסיות (גלויות או מנטליות) ואת מקורות חרדה בהם חשוב לו להתמקד.   הליך זה מחייב תשאול מקיף, בדיקה, חקירה וניתוח, ולעיתים כדאי להתעקש דווקא על אותם תהליכים מנטליים וסימפטומים שהמטופל נוטה להימנע מהם.    בשלב מקדים זה, שיש בו גם היבט אבחוני, מתקיים דיון אמיץ וגלוי על המשמעות האישית של תסמיני הכפייתיות עמם מתמודד המטופל.     לאחר שנדונו הדברים ונבחנו מקורות החרדה, חשוב לתעד ואפילו להקליט אותם במטרה לבנות היררכיה של OCD.   על גבי היררכיה זו, יצוין בפירוט כל טריגר, פנימי או חיצוני, שמצית את הטורדנות ואת הטקסים המרגיעים שמתלווים אליה.   הרעיון ההיררכיה הוא לדרג את מידת החומרה של כל גירוי / טריגר, בדרך כלל על סקאלה שמציינת את מידת החרדה (10- הכי מחריד שיש, עד 1- הכי פחות מחריד).    ההיררכיה הזו תשרת את המטפל והמטופל כ"מפת דרכים" טיפולית. בתחילת הדרך, יטופלו הגורמים שמעוררים את המצוקה המועטה ביותר, ולאט לאט תיערך התקדמות לעבר הטריגרים שמדורגים ראשונים.

חשיפה

אחרי שנערך מיפוי סכמטי של היררכיית החרדה, עוברים לשלב החשיפה, במהלכו  חושף הפסיכולוג את המטופל לגירוי שמעורר בו ריטואל קומפולסיבי, תוך שהוא מעודד אותו להתגבר על הדחף.   המטופל יתבקש לתרגל באופן יומיומי המנעות מכוונת מתגובה כפייתית, למשך שעתיים לכל הפחות.   המטפל יבחר קודם כל את הטריגר שנמצא בתחתית ההיררכיה (זה שמעורר, באופן יחסי, הכי מעט חרדה).   מכיוון שטיפול CBT מתקיים בדרך כלל בתדירות של מפגש בשבוע, אין מספיק זמן לתרגל את ההתנסות באופן מלא במהלך הסשן, והאפקט הטיפולי תלוי בהשקעה של המטופל במילוי משימות בין המפגשים (כמו שיעורי גיטרה, לא לומדים לנגן רק במהלך השיעור עם המורה, אלא בתרגול ביתי).   המטפל ידגים למטופל כיצד להיחשף לטריגר המאיים והמטופל יתבקש לעשות בעצמו את שיעורי הבית במהלך השבוע שיחלוף עד המפגש הבא.   יתכן שתיערך בתחילת הדרך חשיפה בדימיון, בה המטופל נחשף לטריגר האובססיבי במהלך תרגיל דמיון מודרך שמוביל המטפל, אבל חשוב לזכור שמדובר רק בשלב ביניים בדרך לחשיפה במציאות, שנקראת גם חשיפה In Vivo.    כאשר מושגת הצלחה בחשיפה והמנעות מתגובה מהגירוי הראשון, עוברים לגירוי הבא. כך מתקדמים משבוע לשבוע עד שמגיעים לחשיפה לטריגר שדורג ראשון בהיררכיה. 

ד״ר שרה קונלי, פסיכולוגית קלינית מסן דייגו,

מתארת בקצרה את הטיפול בחשיפה ומניעת תגובה ב-OCD:

חסרונות של טיפול בחשיפה ומניעת תגובה

עיקרון הפעולה של טיפול בחשיפה ומניעת תגובה הוא פשוט, אך לא תמיד קל ליישום.

למרות שהטיפול אינו מורכב, הוא כן דורש מידה רבה של מאמץ נפשי ועל אף שיעילותו מבוססת במחקרים, טיפול בחשיפה ומניעת תגובה אינו זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד מטופלים, בלמעלה מ-20% מהמקרים.

מה הגורמים לכך? 

• חיסרון משמעותי של CBT ל-OCD הוא שיעור נשירה גבוה, כמו גם סירוב להגיע ולהמשיך בטיפול, בשיעור של 30%-47% (Twohig et al., 2010)- בעיקר מכיוון שהרכיב ההתנהגותי של הטיפול מעורר מידה רבה של חרדה.  

• חיסרון נוסף הוא חלקיות השיטה – במקרים רבים לא ניתן להגדיר את המהלך הטיפולי כמוביל ל"ריפוי" ההפרעה,  אלא כהפחתה בסימפטומים ושיפור איכות החיים.  OCD לרוב אינה נעלמת לחלוטין והטיפול עוזר בהפחתה של עוצמת התסמינים.

• מיקוד בתוכן ולא בתהליך - כאשר המטפל מתמקד בתוכן הפחד עצמו ובמחשבות המטרידות במקום במהלך של הפחד, מתעוררים אצל המטופל תסכולים רבים וחרדה נוספת.

• מידת המוטיבציה של המטופל היא משמעותית להצלחת הטיפול.  המטופל מרגיש שהוא בכל מקרה מתמודד בתדירות גבוהה עם חרדות. אם כך,  "במה כבר תועיל החשיפה?" 

• מטופלים אינם משוכנעים שהמודל של CBT מתאים ויעיל עבורם ויעזור. לכן יש חשיבות רבה לעבודה פסיכו-חינוכית, בה ממש לומדים על ההפרעה, מנרמלים, מבארים ומסבירים מה קורה בה.  מטופלים טוענים שהם מגיעים לטיפול כדי להפחית חרדה, אם כך "למה שאעבוד פה על ההצפה שלה?" 

• על אף ששיטת טיפול זו דורשת הרבה מהמטופלים ובטווח הקצר מעלה את החרדה, הסיכויים להקלה משמעותית של הסימפטומים של OCD בטווח הארוך, בתנאי ששומרים על רצף ועקביות בטיפול, הינם גבוהים ביותר. כשמתרגלים חשיפה באופן מכוון, בהוראות המטפל, החרדה נמוכה. אבל כאשר אותן מחשבות מופיעות ספונטנית, מחוץ לחדר הטיפול, הן מאוד מלחיצות. אם כן, החלק המפחיד הוא ההופעה החודרנית הפתאומית של המחשבות בין המפגשים מה שמתבא בנדידת מחשבות, מחשבות חודרניות ומחשבות לא רצויות.

   

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

22 בדצמבר 2023 

מקורות:

Abramowitz, Jonathan S.; Deacon, Brett J.; Whiteside, Stephen P. H. (2011-03-14). Exposure Therapy for Anxiety: Principles and Practice. Guilford Press. ISBN 9781609180171

https://www.anxietybc.com/adults/exposure-therapy-ocd-erp 

הדרכת הורים בתל אביב

ומרכז הארץ

הדרכת הורים במכון טמיר תל אביב,

ובקליניקות העמיתות של המכון בראשון לציון,

רחובות , רמת גן, חולון, גבעתיים,

אזור, בת ים, פתח תקווה, קריית אונו, יהוד מונוסון, ראש העין,

בני ברק, אור יהודה, גבעת שמואל רמלה ולוד, או הדרכת הורים אונליין

הורים, בואו נדבר

ונעשה קצת סדר

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדי גודלמן, MSW, מדריכת הורים, מכון טמיר תל אביב

ללא ספק, הורות היא אחד האתגרים הקשים, אך עם זאת המספקים ביותר שחווים אנשים בחייהם.

הקשר עם ילדינו הוא הזדמנות מצוינת להתנהל אחרת ולנסות לטעות פחות מההורים שגידלו אותנו.

הורים מתמודדים כיום עם קשיים רבים בחינוך ילדיהם, כואבים את מכאוביהם לפחות כאילו היו שלהם, ולעיתים מלאים בשאלות בנוגע לכיצד נכון לפעול מול הילדים, כיצד להיות ההורה הטוב ביותר שיוכלו.

ילדים מתמודדים עם קשיים שונים, כמו כל בני האדם.

החל מבעיות "קטנות" כגון מעבר מגן לבית הספר או מעבר דירה, ועד להתמודדות עם גירושין, משברי חיים ובעיות בריאותיות.

בנוסף לאלה, ילדים רבים מתקשים בלימודים, מגלים בעיות התנהגות, קשיים רגשיים, פחדים, פוביות והפרעות התפתחותיות. כל קושי כזה, מדיר שינה מעיני ההורים הדואגים, שמשקיעים את כל משאביהם באושרם של הילדים.

בדיוק עבור הקשיים האלה, בהם נתקל כמעט כל הורה, ובעיקר עבור הקשיים עימם ההורה מתקשה להתמודד- קיימת הדרכה ואימון אישי להורים  עם מטפלת רגשית מנוסה או פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילדים במכון טמיר תל אביב. 

מה עושים בהדרכת הורים?

הדרכת הורים היא לפעמים ייעוץ נקודתי בן מספר פגישות, ולפעמים מלווה את ההורים במשך תקופה ארוכה, ומתבצעת תמיד ע"י מטפל מקצועי או איש מקצוע אחר, מוסמך ומקצועי בהדרכת הורים.

הדרכת הורים מאפשרת להורים מרחב מכיל בו יוכלו לפרוק את כאבם ודאגותיהם, עוזרת להם לחזור לפרופורציות ובעיקר- נותנת להם אסטרטגיות פעולה ושיטות התמודדות עם ילדיהם.

הדרכת הורים מסייעת להורים להבין לליבם של הילדים, להבין מדוע הם פועלים כפי שפועלים וכיצד להתמודד נכון עם הקשיים בדרך אדפטיבית, שתיטיב הן עם הילד והן עם ההורה. בנוסף, היא עוזרת להורה לחזק את הקשר עם הילד, את התקשורת עימו וכן מסייעת במציאת הדרכים להשגת שיתוף פעולה מצידו. ההדרכה ההורית מסייעת להורה לבסס איזון בין גמישות מחשבתית לבין ערנות חיונית: הילד או הילדה שלכם משתנים במהירות ולמרות שאתם מאוד רוצים, לא ניתן לצפות מה יקרה, בעיקר אם הם כבר בני נוער. ההורה הנבון לומד איך לשחרר שליטה ובמקביל להמשיך להוות מקור לתמיכה נרחבת עבור הילד.

ניצן ויץ, טיפול דינמי בילדים והדרכת הורים בתל אביב

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים ו-CBT לילדים <

אין צורך להתמודד לבד עם אתגר ההורות, לפעמים הוא הופך לתפקיד קשה מנשוא.

הקשיים המלווים את הילדים כואבים להורים ומשפיעים עליהם בכל תחומי החיים, כיוון ונושאים את הכאב החרדה והדאגה לילדים לכל מקום אליו הם פונים.

חשוב לזכור שמרבית הקשיים פתירים באמצעות הדרכת הורים, ואלה שאינם פתירים ניתנים לוויסות רגשי ולהקלה.

מהי הפרעת התנגדות? נעים להכיר... 

(Oppositional defiant disorder (ODD או בשמה העברי הפרעת התנגדות היא הפרעה התנהגותית אשר מאופיינת בדפוסים מתמשכים של התנהגויות עוינות, לא ממושמעות והתנגדותיות, המתחילות בילדות או בגיל ההתבגרות.

זו הפרעה שכיחה יחסית וכ-10% מכלל הילדים מפתחים ODD.

דר׳ איה גולן, מומחית להדרכת הורים, מכון טמיר תל אביב 

ההפרעה נפוצה יותר בקרב בנים (11% למול 9%). בנים מראים סימפטומים מוחצנים יותר כגון מעשי אלימות, ואילו אצל בנות ההפרעה מגולמת במעשים "מופנמים" יותר כגון הריסת מערכות היחסים שלהן. הפרוגנוזה חיובית- מחקרים מראים כי כ-70% מאותם ילדים שאובחנו לא יראו סימפטומים כשיגיעו לגיל 18. כ-10% מהמאובחנים יפתחו הפרעת התנהגות (Conduct disorder). הטיפול בהפרעה כולל שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי המשלב טיפול אישי, הדרכה הורית וטיפול משפחתי.

ד״ר מישל סולקין-מזר, מדריכת הורים, מכון טמיר תל אביב

לסיום, אוראל קורט, מתאמת טיפול  שאלה את ד״ר מישל סולקין-מזר, מטפלת דינמית במכון, על שמירת סודיות בהדרכת הורים:

בטיפול בילדים ונוער, הדרכת הורים מהווה חלק אינטגרלי מהטיפול. איך שומרים על חיסיון הילד במקביל למפגשים עם ההורים?

מפגשי ההורים מיועדים לסייע לחשוב את הקשיים השונים של הילד שבטיפול, לא כצינור להעברת מידע מהילד להורים. מפגשי ההורים הנם חלק מהטיפול בילד מכיוון שההורים הם הדמויות המשמעותיות בחייו של הילד בכך שנפשו קשורה בנפשם והם משפיעים על התפתחותה.

במקרה בו ילד מגיע לטיפול צריך להבין היכן הקושי ביחסים ואיך לדייק את הסביבה לצרכים של הילד על מנת לסייע לו לקבל מענה מדויק יותר לצרכיו ההתפתחותיים והנפשיים.

הפרטיות והסודיות שנדרשת בטיפול עם ילדים נועדה לאפשר לילד מרחב בטוח ליצור אמון עם המטפל ולאפשר לנפשו של הילד לבוא לידי ביטוי באופן מלא בחדר הטיפולים.

ללא אמון של הילד במטפל לא יוכל להתקיים טיפול רגשי באופן מיטיבי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת בהורות, מכון טמיר צפון ת״א

לימודי תואר שני

בפסיכולוגיה קוגניטיבית

התנהגותית באירופה 

ראיון עם גדי בארי על

לימודי CBT בהולנד

גדי הוא כיום פסיכולוג בהתמחות

ומטפל CBT בתל אביב

(עבד בעבר במכון)

מראיינת:

מור צח מוכתר,

מכון טמיר

הי גדי, ספר על הרקע המקצועי שלך והתפתחותך המקצועית כמטפל CBT

למדתי את התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון.

תואר במדעי ההתנהגות משלב כמה תחומי לימוד: פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה.

בנוסף, לקחתי קורסים ככל שניתן היה בפילוסופיה ובספרות. הריבוי הזה,

בדיעבד, כשאני מסתכל על זה, עזר לי מאוד לגבש תמונה יותר רחבה על פסיכולוגיה ולקבוע את הגבולות של הידע, לקבל פרספקטיבה יותר כוללת. גם מהכיוון של הפילוסופיה, אם זה היה קורסים בלוגיקה, קורסים בשפה, אפילו בספרות.

אני חושב שהידע הזה עוזר לי ותורם לי רבות ואני שמח שלא לקחתי תואר מוכוון רק בפסיכולוגיה.

את התואר השני החלטתי שאני רוצה לעשות בחו"ל. הבחירה הייתה למעשה בין אנגליה והולנד, שתי מדינוות בהן אפשר ללמוד תואר שני באנגלית. באותו הזמן שמעתי על CBT אבל לא הכרתי את התחום לעומק.

העולם הטיפולי מתחלק בעיקר לעולם הדינמי ולעולם ה-CBT וידעתי שהולנד היא יותר מוכוונת לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי אבל לא ידעתי עד כמה.

הבחירה שלי איפה ללמוד לא בוססה בהכרח על המתווה הלימודי, כי ידעתי שבכל מקרה יש קורסים לכאן ולכאן. בסופו של דבר בחרתי ללמוד בהולנד ובאמת התואר היה מוקדש ברובו ל-CBT. מעבר לקורסים מקצועיים כלליים שנתנו לנו את הבסיס הקליני של עבודה כללית כפסיכולוג וקורסים שהתעסקו בהבנה וניתוח של מאמרים אקדמיים באנגלית, שאר הקורסים היו באמת קורסים שמתמקדים ב-CBT. מה שעניין אותי זה היה השילוב. היה שילוב גם של CBT וגם של הרבה נוירו פסיכולוגיה, שעסקה בזיכרון, בקשב. בתחומים משלימים שנתנו לי עוד מימד שמעניין אותי מאוד.

ציינת שהעולם הטיפולי מתחלק בעיקר לעולם הדינמי ולעולם ה-CBT. ספר לי קצת על שני העולמות הללו.

בגדול ההבדלים הקלאסיים בין הגישה הדינמית והגישה הקוגניטיבית התנהגותית היא שהגישה הדינמית הולכת אחורה, היא הולכת ליחסים שלנו עם ההורים שלנו, היא הולכת למערכות יחסים ולקונפליקטים בתוך מערכות היחסים. אם נוצר איזשהו מוקש או קונפליקט לא פתור מהילדות שלנו שאיכשהו נטמע ועבר אל הלא מודע שלנו, לאזורים שקשה לנו להבין אותנו, תפקיד הטיפול הדינמי הוא להבהיר את הקונפליקט ולאפשר לאורך זמן עם המטופל את העיבוד מחדש של החוויה הזו ולהפוך אותה לעיבוד יותר בריא. תוך כדי העבודה הזו, שלפעמים לוקחת הרבה מאוד זמן, יוצאים הרבה תכנים והרבה מידע מוקדם, שקשור למבנה האישיותי. במקור, זה מקביל למודל הטופוגרפי הפרוידאני: של תת מודע, איד, אגו, סופר אגו. כל מני מבנים כאלה שהעבודה איתם היא עבודה יותר סבלנית, שלוקחת הרבה זמן. לפעמים התחושה מהטיפול הדינמי היא שלא מתעסקים בכאן ובעכשיו אלא מתעסקים בכל מיני דברים שהם רחוקים, וזו גם אחת הביקורות כלפי הטיפול הדינמי.

לעומתו, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתחיל מהכאן ועכשיו. הוא טיפול שאוסף מידע על ההיסטוריה האישית שלנו, אוסף מידע על קונפליקטים או אירועים שחווינו כשהיינו צעירים, אבל המוקד הטיפולי הוא מוקד הכאן ועכשיו. הוא מתמקד באיכות החיים העכשווית שלנו ובחוויה שלנו עכשיו. תפקיד איסוף המידע ההיסטורי הוא לזהות כל מיני מנגנונים, צורות התמודדות ואופן חשיבה, המאפשר או מגביל את האדם לגבי החוויה של הכאן ועכשיו שלו. טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מורכב משני חלקים: החלק הקוגניטיבי והחלק ההתנהגותי.

החלק ההתנהגותי הוא החלק ההיסטורי יותר. באמצע המאה ה-20 חוקרים מאנגליה ומארה"ב פיתחו כל מיני שיטות, בהתחלה הן עבדו בכלל עם בעלי חיים כדי לראות איך מלמדים את החיה ללמוד התנהגויות חדשות. קיימים 2 חוקרים מרכזיים בתחום: סקינר ופבלוב. פבלוב הצליח במחקרו המפורסם ללמד כלב לרייר למשמע צלצול פעמון על ידי השמעת הפעמון לפני הגשת האוכל לכלב. כלומר, בהתחלה הכלב רייר כי הריח את האוכל, אבל באמצעות הצמדה של צלצול הפעמון לאוכל, הכלב רייר למשמע הפעמון. זה החלק הביהביוריסטי. הוא התפתח המון מאז עד שעבר לבני האדם וזה הסוד שלו- שאנחנו מסוגלים ללמוד התנהגויות חדשות ולהיצמד לגירויים חדשים.

הצד הקוגניטיבי זה הצד המחשבתי. אנחנו לא חיות, אנחנו יצורים הרבה יותר מתוחכמים מחיות. יש לנו את המחשבות שלנו ואנחנו מסוגלים לחקות התנהגויות, גם רק באמצעות מחשבה ובאמצעות חוויה שהיא לא באה לידי ביטוי רק בהתנהגות.

בשנות ה-70 נעשה החיבור הזה, של הצד ההתנהגותי והצד הקוגניטיבי. השלב הזה של האיחוד נקרא הגל השני של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והיום אנחנו לקראת הגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי; מתחילות כל מיני שיטות טיפול חדשות, כמו: ACT Acceptance and Commitment Therapy וכמו מיינדפולנס, ששמות דגש על היבטים אחרים של חווית החיים שלנו.

האם יש שוני לדעתך בגישה לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי בארץ לבין הגישה כלפי הטיפול בהולנד?

אני חושב שיש הבדל. כלומר, אני לא מרגיש שוני בגישה של המטפלים בארץ לעומת המטפלים בהולנד כלפי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אבל ישראלים באופן כללי הם יותר יצירתיים ונוטים לבחון את הגבולות אז זה משהו שאני חושב שבא לידי ביטוי בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יש נטייה בארץ לא ללכת על הטיפול הקלאסי הקוגניטיבי התנהגותי, אלא לקחת את זה צעד אחד קדימה, כמו הדוגמאות שהזכרתי כבר של השיטות החדשות: ACT ומיינדפולנס.

הבדל משמעותי שקיים הוא שבהולנד הגישה המרכזית היא הגישה הקוגניטיבית. הטיפול הוא בדרך כלל קוגניטיבי. זה לא משהו של השנים האחרונות, זה משהו שקיים ב-15-20 שנים האחרונות בהולנד והוא הופך להיות יותר דומיננטי מהטיפול הדינמי. בארץ זה הפוך, הטיפול הדינמי תמיד היה יותר דומיננטי מהטיפול הקוגניטיבי והטיפול הקוגניטיבי רק בשנים האחרונות הפך להיות טיפול פסיכולוגי יותר משמעותי. זה קורה מכמה סיבות: סיבה כלכלית – טיפול קוגניטיבי הוא טיפול קצר מועד ואנשים נמשכים, כשהם במצב כלכלי יותר קשה, לטיפול שנמשך עד 10-20 פגישות, זה נשמע להם יותר אטרקטיבי. סיבה נוספת היא שלטיפול הקוגניטיבי יש מקום: הוא לא נמצא בתחרות עם הטיפול הדינמי. הוא מציע סוג טיפול חדש שנותן מענה לצרכים שהטיפול הדינמי לא נותן.