אבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער | מתי? היכן? איך? המלצות ומחירים

דרג פריט זה
(35 הצבעות)

 

אבחון פסיכודידקטי 

child therapy

 

 

על המאמר הזה ישבנו הרבה, ערכנו, שינינו, התלבטנו,

בעיקר כדי לתת לכם, ההורים, את המידע העדכני והמדויק ביותר

לגבי על אבחון דידקטי לילד או לילדה שלכם.

אם גיליתם שגיאה או מצאתם עדכון - שלחו אלינו!

 

מוזמנים לפנות אלינו למכון טמיר, טלפונית,

ולהיפגש עם פסיכולוגית קלינית לילדים בתל אביב,

או עם מומחי הקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:

1-800-509-809

 

יוצאים לדרך -

 

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכו דידקטי, הוא תהליך אבחוני המתאים לילדים בגילאי הגן המאוחר ועד התיכון. האבחון הדידקטי בודק את היכולת הלימודית והשכלית של הילד, נותן תמונה ברורה לגבי מצבו, הקשיים עימם מתמודד, כיצד ניתן לטפל בו. לרוב, המורה, הגננת או היועצת החינוכית של בית הספר הן המפנות את הילד לאבחון, אך גם ההורים יכולים לקחת את הילד לאבחון עפ"י שיקול לדעתם.

האבחון נעשה ע"י מאבחנת דידקטית מוסמכת או ע"י פסיכולוג חינוכי , ובודק קשת רחבה של יכולות תפיסה שונות, ביניהן תפיסה חזותית, כמותית, רצף, זמן, תפיסה מרחבית, שמיעתית ונוספת. האבחון מגלה את הנקודות החלשות של הילד, איפה יוכל להסתייע בעזרה ואיזה סוג עזרה צריך. אבחון פסיכו דידקטי מוסיף את הפן הפסיכולוגי לאבחון, וכן את מנת המשכל של הילד, בוחן את יכולותיו והתמודדותו הרגשית של הילד.

מאבחנת דידקטית מוסמכת לבחון רק את ההיבטים הלימודיים והקוגניטיביים, אך לא אינטילגנציה, לא את הפן הרגשי ולא הפרעות קשב וריכוז.

 

 

 כמה זמן האבחון נמשך?

האבחון אורך לרוב כ-3 פגישות עם איש מקצוע מוסמך המעביר את האבחון, כאשר לרוב פגישה אחת היא היכרות עם ההורים וקבלת מידע נרחב על הילד, ושתי הפגישות הנוספות הן עם הילד, כאשר לרוב בסוף הפגישה השלישית נעשה סיכום האבחון. כמובן שלעיתים יש צורך בפגישות נוספות, אך מדובר בעניין קצר טווח, שלרוב אינו אורך מעל לארבע- חמש פגישות. העלות משתנה לפי המקום שבו עושים את האבחון: ציבורי, פרטי, בשפ"ח או בדרכים אחרות. 

כשמדובר בילדים אשר נמצאים בתחילת דרכם הלימודית, קשה לעיתים לדעת אילו קשיים הם בתחום הנורמה. ילדים רבים מגלים קשיים שונים, קושי להתרכז, קושי לשבת בשיעור, קושי במוטוריקה העדינה של הכתיבה, קושי בתפיסת פעולות החשבון הבסיסיות וקשיים רבים נוספים. כאשר ההורים או אנשי המקצוע הבאים במגע עם הילד רואים שהילד סובל מקושי גלוי לעין, שלא נפתר לאורך מספר חודשים ויש חשש לכך שהילד סובל מלקות למידה מסוימת, חשוב לפנות לאבחון דידקטי. האבחון מברר את הסיבות, ממקד את הקשיים וממליץ כיצד נכון לסייע לילד לשפר את יכולותיו.

רבים משתמשים באבחונים הפסיכודידקטיים לקבלת הקלות שונות מבית הספר, הקראה במבחנים, תוספת זמן, נוסח מבחן שונה ונוספות. מדובר בעיקר בתלמידי תיכון, כאשר ההקלות רלוונטיות לבחינות הבגרות. עם זאת, חשוב שלא לזלזל בתוצאות האבחון הדידקטי, לא להסתפק בהקלות כיוון והן אינן פותרות את הבעיה ממנה סובל הילד, אשר תישאר עימו לא רק לאורך המסגרת הלימודית אלא גם לאחריה. לכן, שיש צורך לעזור לילד להתמודד עם הקשיים. האבחון מציע לא רק הקלות, כי אם גם דרכים ליצירת תהליכי שינוי ושיפור בהרגלי הלמידה וביכולות הלמידה של הילד.

מטרת האבחון לאתר את החוזקות ואת הקשיים של הילד ולבנות תכנית עבודה על מנת לשפר את תנאי הלמידה במסגרות החינוכיות. 

האבחון אורך כחמש שעות וניתן לעשותו כבר בכיתה ב', ולעיתים נדירות גם בכיתה א' (על מנת לאבחן לקויות למידה, נדרש פרק זמן מספק על מנת לבחון את התפקודים). 

האבחון מורכב מסוללת מבחנים שמטרתה הערכה יסודית ומקיפה של יכולות החשיבה, זיכרון ועיבוד מידע של הנבדק, תפקודים ניהוליים וממדים אישיותיים כמו מבנה אישיות, רמת חרדות, משאבים נפשיים, יחסים בין-אישיים, כישורים חברתיים והזיקה בין כל הגורמים הללו.

 

 

אילו מבחנים כולל אבחון פסיכודידקטי?

  • מבחני אינטליגנציה- המבחנים כוללים חטיבות שונות הבוחנות נושאים שונים כגון תפיסה חזותית, תפיסה כמותית, תפיסה שמיעתית, מבחן זיכרון, יכולות מילוליות, תיאום עין יד, שליפה, יכולת שפתית ועוד. 
  • מבחני אישיות השלכתיים- באמצעות תמונות, רורשאך בנדר ועוד.
  • מבחני זיכרון, מבחני לבדיקת קשב וריכוז וחלקים לימודיים שבודקים הבנת הנקרא, קריאה, כתיבה, אנגלית וחשבון. 

 

 

 

מתי לפנות לאבחון?

 

  • כאשר ילדיכם סובל מקושי בתפקוד הלימודי או שחלה הידרדרות משמעותית בהישגים.

 

  • כאשר הילד מפגין קושי במילוי משימות לימודיות
  • כאשר יש פער בין היכולות הקוגניטיביות לבין ההישגים בפועל
  • כאשר יש קושי בהנעה/ מוטיבציה הפוגע בתפקוד
  • כאשר יש צורך להחליף מסגרת לימודית לילד
  • בטרם התחלת טיפול פסיכולוגי (בעת הצורך, כאשר הבעיה כרוכה בקשיים לימודיים)
  • עם הופעת התנהגות חריגה ו/או הרסנית

מאוד קשה לתת רשימת "נורות אדומות", רשימה המאפיינת ילדים עם לקויות למידה. מדובר בתחום כה רחב, אשר מותאם באופן שונה לכל גיל והיכולות המצופות ממנו. לרוב ילד המתקשה ברכישת יכולת הכתיבה בחודשים הראשונים של כיתה א' אינו זקוק לאבחון, לעומת ילד המתקשה ברכישת יכולת הכתיבה בכיתה ג', ואז הוא בוודאי זקוק לאבחון.

ילדים הסובלים מלקויות למידה שאינן מטופלות כראוי לא מבשילים התפתחותית מהר כמו ילדים אחרים, סובלים מפערים הולכים וגדלים בחומר הלימודי וביכולות הלימודיות, חווים תסכול הולך ומתעצם, דימוי עצמי אשר הולך ונלחש. תחושת הכישלון המתמדת, ההישגים הנמוכים, גורמים לילד לחוסר מוטיבציה להשקיע. בנוסף לכך, ילדים הסובלים מלקויות למידה מתאפיינים תמיד ביכולות קוגניטיביות גבוהות יותר מאלה הנראות בפועל, לא מצליחים להוציא לכדי ביצוע את מה שביכולתם לעשות. יש פער בין היכולת לביצוע התקין שלה, ועל הפער הזה צריך לעבוד.

חשוב מאוד לדעת כי לקויות למידה יוצרות פערים הולכים וגדלים אצל ילדים שאינם מאובחנים, שאינם מקבלים טיפול והתייחסות מתאימה למצבם. הזנחת מצבו של הילד תגרום לכך שמלכתחילה יגיע מנקודת פתיחה טובה פחות ויתקשה לעמוד בקצב הכיתתי אשר הופך מהיר יותר עם השנים. לכן, כשבעלי המקצוע במסגרת החינוכית ממליצים, או כשההורים מזהים קושי או פער שאינם מרגישים להם אופייניים, חשוב מאוד לפעול ללא דחיינות, לאבחן את הילד ולפעול בהתאם לתוצאות האבחון. במקרים של לקויות למידה, הקושי לרוב אינו עובר מעצמו כי אם מתגבר (כתוצאה מתסכול הולך וגובר, קצב הלמידה שהופך מהיר יותר ויותר עם השנים), ולכן חשוב להתמודד עימו ברגע שמזהים אותו.

 

 

 

תוצאות האבחון

התוצאות מסייעות לזהות את הקשיים ונקודות החוזקה של הנבדק. ניתנות המלצות בנוגע להמשך טיפול (תיכף נרחיב על זה).

 

מה ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לאבחון פסיכודיאגנוסטי ומה המטרה של אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודיאגנוסטי מתבצע ע"י פסיכולוג קליני או פסיכולוג חינוכי

אבחון פסיכודידקטי מתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי.

אבחון פסיכודיאגנוסטי מטרתו לאבחן פסיכופתולוגיה, או הפרעות במבנה האישיות.  מטרתו לעזור למטפל או לגורם הטיפולי המפנה להבין את המורכבות הפסיכודינמית של המטופל שגורמת לסבלו/ה או לבעיות ההתנהגות שלו/ה.  למרות שלאבחון הפסיכודיאגנוסטי יש אלמנט שבוחן יכולות קוגניטיביות, המאבחן מפרש את תוצאות המבחן (וקסלר) בקונטקסט האישיותי של המטופל. ההמלצות שנובעות מתוצאות האבחון מתייחסות לטיפול פסיכולוגי מתאים למטופל , לאור הפרופיל האישיותי-פסיכולוגי.

 

 

HTP TEST

 

 

 

אבחון פסיכודיאגנוסטי בארץ הוא פסיכודינאמי / השלכתי במהותו, אך השנים האחרונות משתלבים בו יותר ויותר מבחנים אובייקטיבים, כמו MMPI-2 ואחרים. האבחון המסורתי כולל את סוללת המבחנים הבאה. אפשר להיכנס ולקרוא על כל אחד:

ההפניה לאבחון פסיכודיאגנוסטי נעשה לעיתים באמצעות מטפל/פסיכולוג במרכז לבריאות הנפש שמנסה להבין מדוע הוא/היא "תקועים" בטיפול עם מטופל מורכב. לעומתו, אבחון פסיכודידקטי, מטרתו בעיקר לאתר ולאבחן קשיים קוגניטיביים או לקויות למידה שתורמים לקושי לימודי.  ההפניה כאן נעשית בעיקר ע"י אנשי חינוך והוריו של התלמיד שמנסים להבין את מקור הקושי הפדגוגי.  המלצות האבחון הפסיכודידקטי מורות על דרכי התאמות בזמן הלימוד ו/או בזמן ההבחנות, ולעיתים מתייחסות לדרכי למידה והוראה מתקנת.  באבחון הפסיכודידקטי יש גם חלקים שבודקים את התפקוד הרגשי, אם כי בניגוד לאבחון הפסיכודיאגנוסטי הדגש על החלק הרגשי מינורי למדי (לפעמים שלוש פסקאות בודדות).  המלצה על טיפול רגשי שנובעת מתוצאות האבחון הפסיכודידקטי היא לרוב כללית (לדוגמא, טיפול רגשי או פסיכולוגי), אם כי ניתן גם להפנות לנוירולוג/פסיכיאטר בהתבסס על תוצאות אבחון זה.  

מה עושים באבחון פסיכודידקטי? באילו כלים ומבחנים משתמש הפסיכולוג החינוכי באבחון זה?

האבחון הפסיכודידקטי מורכב משני חלקים: 

1. אבחון פסיכולוגי שבודק את מנת המשכל / IQ של הנבחן, גרפו-מוטוריקה ואת התפקוד הרגשי שלו/ה (החלק הרגשי הוא לעיתים קצר ומתומצת).

2. אבחון דידקטי שבודק את ערוצי למידה שונים, לרבות שיום, שליפה, שטף שפתי, זיכרון, פונולוגיה, ויסודות הקריאה/חשבון.

כאשר מנת המשכל של הנבחן גבוהה, אך אותרו קשיים ספציפיים בערוצי הלמידה, ניתן לומר שהפוטנציאל הלימודי של הנבחן לא בא לידי ביטוי (יש לך פוטנציאל... זוכרים?) וייתכן כי מדובר על לקות למידה (לדוגמא, דיסלקציה).

לפעמים, ניתן לראות הנמכה בתפקודי הלמידה עקב קשיים רגשיים, ואז ניתן להפנות להערכה פסיכוסוציאלית או, לחלופין, להפנות לאבחון פסיכודיאגנוסטי.

הכלים בהם משתמשים:

בנדר לבדיקת התפקוד הגרפו-מוטורי.  

זיכרון: מבחן ריי חזותי/מילולי, בנדר (לזיכרון מידי בלבד).

קשב: Trail Making Test, מבחן ביטול ספרות, Cancellation Test

בארץ, כיום, רבים משתמשים בערכת אסתר טובלי או ערכת א-ת על מנת לאבחן חלק מהתפקודים הדידקטיים שצויינו לעייל, אם כי ערכת ה Woodcock Johnson להערכה קוגניטיבית , שמתורגמת לעברית, עשויה להוות תחליף.

על איזה רקע מגיעים לאבחון פסיכודידקטי? מה הסיבות שבגללן הורים פונים?

 בדרך כלל מגיעים לאבחון פסיכודידקטי על רקע של קשיי למידה.  לאחר שצוות בית הספר הבחין שלילד יש קשיים לימודיים שמובילים לפער לימודי משמעותי בינו לבין רמת כיתתו, במקצועות רבי המלל, שפה, או בחשבון ומתמטיקה.  לקות למידה מאובחנת כאשר האינטיליגנציה של הילד תקינה/נורמלית, אך התפקודים הלימודיים/דידקטיים לקויים- כך, שניתן לומר שהפוטנציאל של הילד לא בא לידי מימוש. 

במידה ונמצאה לקות למידה, המאבחנים חייבים להתייחס לסוג וחומרת הלקות על מנת לקבוע התאמות בדרכי הלמידה וההבחנות.  ככל שהלקות יותר משמעותית, כך ההמלצות להתאמות בדרכי ההוראה/הבחנות יהיו יותר מהותיות. 

לדוגמא, תלמיד קשיים גרפו-מוטוריים שמשפיעים על איכות כתב היד (כתב לא קריא) עלול לקבל תוספת זמן בבחינה (של עשרים אחוז) והכתבת המבחן- כלומר, לאחר שהיא/הוא סיימו לכתוב את המבחן, הנבחן/ת תקריא את תשובותיו/ה הכתובות לבוחן נייטרלי.  לעומת זאת, במקרה של קושי ויזו-גרפו-מוטורי שמשפיע על זירות הכתיבה, או דיסגרפיה, אשר מנמיכה את איכות תשובותיו של הנבחן (במידה ויש פער משמעותי בין מתן התשובות בעל פה למתן התשובות בכתב לשאלות שבוחנות הבנת הנקרא) , ייתכן והנבחן יהיה זכאי למתן תשובות הבחינה בעל פה ישירות לבוחן הניטרלי.  לעומת זאת, מי שמאובחן עם דיסלקציה, ייתכן מאוד ויקבל מבחן מותאם.  זאת התאמה ברמה שלוש-כאן השאלות במבחן  מותאמות, וזאת לאחר שהבוחן הקריא לנבחן את שאלות המבחן. זה ממש על קצה המזלג  של דוגמאות לקביעת התאמות.  

יש לציין שההמלצות של הבוחן הפסיכודידקטי אינן מספיקות לקבלת ההטבות/הקלות. יש לקבל את אישור הועדה הפדגוגית של בית הספר, ושל הועדה המקצועית של משרד החינוך לקראת בחינות הבגרות- משרד החינוך מרבה לדחות המלצות פסיכולוג כאשר אילו אינן מוצדקות ע"פ תוצאות הבחינה ו/או התרשמות מקצועית של צוות בית הספר.

לאילו גילאים מתאים אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי נעשה לתלמידים בכיתה ב' ומעלה.  הנחת היסוד היא שמצופה מהילד לרכוש את בסיס הקריאה והכתיבה בשלוש השנים הראשונות של בית הספר.  אחרת, ניתן לשער שיש קושי לימודי, שייתכן ונובע מלקות למידה, אשר משפיע על רכישת יסודות הלמידה הנ"ל ואותו האבחון יודע לאתר.

 
 

אילו זכויות האבחון מאפשר לילד לקבל?

כפי שצוין, ההקלות הן בהתאם לסוג וחומרת הלקות. במידה ונמצאה לקות, ההמלצות כוללות:

  • הארכת זמן במבחן- עד ל 25% מזמן המבחן.
  • הכתבת המבחן לבוחן נויטרלי: הנבחן/ת כותב/ת את התשובות ומקריא/ה אותן לבוחן/ת נויטרלי/ת.
  • היבחנות בעל פה: כלומר, להקריא את התשובות ישירות לבוחן הנויטרלי, מבלי לכתוב קודם את התשובות.  התאמה זאת ניתנת לרוב עקב קושי מהותי בכתיבה (לדוגמא, עקב קשיים גרפו-מוטוריים) שגורמים להאטה משמעותית בכתיבה ופערים משמעותיים (איכותניים) בין היכולת של הנבחן להביע את עצמו בעל פה ובכתב.
  • מבחנים מותאמים. - כאן השינוי הוא במהות המבחן, והתאמה זו ניתנת במידה ויש לקות קשה במיוחד כגון דיסלקציה
  • הקראת השאלות הבחינה לנבחן ע"י בוחן ניטרלי.
  • שימוש במילונית באנגלית ו/או במחשבון במתמטיקה (בעיות קשב וריכוז ו/או זיכרון).
  • שימוש- בדף נוסחאות מורחב במתמטיקה (בעיות קשב וריכוז ו/או זיכרון).
  • שימוש במחשב לענות את תשובות המבחן.
המלצות האבחון לרוב גם כוללות הדרכה לבית הספר כיצד להתמודד עם קשייו של התלמיד.  כמו כן, (וזה צריך להדגיש), בתקופת היסודי, המלצות האבחון הפסיכודידקטי כוללות המלצה להוראה מתקנת במסגרת בית הספר (שעות מתי"א או שילוב).  
אם הקושי הלימודי מתקשר לקושי רגשי, התלמיד/ה עלול/ה להיות זכאי/ת לתרפיה באמנות או תרפיה בהבעה במסגרת שעות מתי"א/שילוב של בית הספר. 

בבגרויות, ההמלצות הנ"ל תתקבלנה רק באישור הועדה הארצית במשרד החינוך- וזאת לאחר שאנשי הועדה השתכנעו ע"י האבחון והתרשמות בית הספר, שההמלצות לעיל מוצדקות.

האם יש קשר בין האבחון לבין המלצות לטיפול תרופתי?

אסור לפסיכולוגים להמליץ על טיפול תרופתי באבחון.  ניתן" ע"פ התרשמות, להפנות להערכה נוירולוגית או פסיכיאטרית.  הפסיכיאטר/ית או הנוירולוג/ית יחליטו אם יש להמליץ על טיפול תרופתי.

האם ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז באבחון פסיכודידקטי?

לא ניתן לתת אבחנה פורמאלית של בעיית קשב וריכוז על פי האבחון הפסיכודידקטי.  ניתן לזהות קשיי קשב ולהעלות חשד לבעיית קשב וריכוז, ואז יש להפנות את הנבחן לפסיכיאטר/ית או נוירולוג/ית, ורק הם יכולים לתת את האבחנה הרשמית של בעיית קשב וריכוז.  

 

אבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער <

מהי דיסלקציה?

מבחינה התפתחותית, ככל שהקורא הופך מיומן יותר, כך מצטמצמת (באופן טבעי וספונטני) מעורבותם של אזורים טמפורליים ימניים במוח ומתעצבת רשת של אזורים בהמיספרה השמאלית (*אצל ימניים) שכוללת אזורים פרונטאליים, טמפורליים-פריאטליים ואוקסיפיטליים-טמפורליים.

בהקשר זה חשוב לציין שעל אף שהרשת בהמיספרה השמאלית מהווה את תשתית הקריאה השוטפת, שתי ההמיספרות פעילות בתהליכי קריאה, והאסימטריה מתבטאת באלמנטים בסיסיים בלבד כגון מודעות פונולוגית וזיהוי אותיות.

בדיסלקציה לא מתרחש שינוי כזה, ולא מתעצבת רשת של אזורים בהמיספרה השמאלית (אמנם בזמן קריאה ישנה פעילות באזורים פרונטליים שמאליים הקשורים למאמץ קוגניטיבי, אך לא בשאר האזורים המזוהים עם קריאה). עם זאת, במחקרים נמצא שהתערבות אינטנסיבית שמאמנת מיומנויות פונולוגיות והמרה של אותיות לצלילים אצל דיסלקטים, מניבה שיפור משמעותי בפעילות באזורים טמפורליים ופריאטליים בהמיספרה השמאלית, המאפיינים קוראים רגילים.

 

 

מבחן BRC

חברת BRC, מביאה בשורה חדשה לאנשי מקצוע העושים שימוש במבחני קשב, זיכרון ואינטליגנציה מסוג ריי, וקסלר ודומיהם. החידוש הפשוט הוא, שקיימות גרסאות רבות של אותו מבחן, בעלות תוקף ומהימנות, שמבטלות את אפקט האימון הבעייתי של המבחנים המסורתיים. חידוש משמעותי נוסף הוא השימוש הבלעדי בממשק ממוחשב, שמאפשר את ריבוי הגרסאות ומהווה סביבה טבעית יותר עבור מרבית הנבדקים שנכון לעת הזו, רובם מבלים את מרבית שעות היום מול מסך מסוג זה או אחר.

 

מבחן MOXO

בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, פותחה גרסה ייחודית של מבחן המוקסו (Moxo) שלו מספר יתרונות על פני דרכי אבחון אחרות. ראשית, מערכת הקשב של הנבדק, נבדקת בסביבות שונות. שנית, המבחן נערך על פני זמן רב יחסית.

יתרון חשוב נוסף הוא יתרון הנגישות: המבחן מבוצע במחשב ביתי באמצעות האינטרנט, מה שמקל באופן משמעותי על תהליך מתן הציונים וההשוואה לנורמות תקניות. חברת נוירוטק, שפיתחה את מבחן ה-MOXO, הודיעה בקיץ 2018, על השקתו של Axon , סקר ממוחשב שמאפשר להעריך ADHD אצל תלמידים ותלמידות, בדיקה ראשונית ואובייקטיבית, שאינה מוטה על ידי חוות דעת והטיות שכיחות של הורים ומורים. 

מוזמנים להמשיך את הקריאה על נוירו - פסיכולוגיה:

קראו עוד על נוירופסיכולוגיה <

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לילדים ולבני נוער <

 

 מקווים שעזרנו!

אנחנו פה בשבילכם,

צוותב מכון טמיר ת"א

והקליניקות העמיתות בכל הארץ 

מכון טמיר לפסיכותרפיה:

1-800-509-809

 

 

 

 

 

מקורות:

 

גלי וינרב, אבחון הפרעות קשב לכולם - בקרוב בבית הספר הקרוב לביתכם. גלובס, אוגוסט 2018. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001248910

Al-Lamki, L. (2012). Dyslexia: Its impact on the Individual, Parents and Society. Sultan Qaboos University Medical Journal, 12(3), 269–272.

Gualtieri, C. T., & Johnson, L. G. (2005). ADHD: Is Objective Diagnosis Possible? Psychiatry (Edgmont), 2(11), 44–53.

Schulte-Körne, G. (2010). The Prevention, Diagnosis, and Treatment of Dyslexia. Deutsches Ärzteblatt International, 107(41), 718–727. http://doi.org/10.3238/arztebl.2010.0718

Siegel, L. S. (2006). Perspectives on dyslexia. Paediatrics & Child Health, 11(9), 581–587.

Stegemann, K. J. C. (2014). Confessions of an educational psychologist. Frontiers in Psychology, 5, 892. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2014.00892 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר