נחלת יצחק 32א', תל אביב
הפרעות נפשיות יכולות לגרום לסימפטומים שגורמים בתורם למצוקה, על ספקטרום של חומרה.
לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות מתעוררות גם בעיות במיומנויות ופונקציות קוגניטיביות, כולל כאלה שאנשים משתמשים בהן מדי יום, כמו ריכוז, זיכרון עבודה ופתרון בעיות.
טיפול לשיפור / שיקום קוגניטיבי (Cognitive remediation therapy (CRT, הוא שיטת טיפול פשוטה יחסית שעובדת באמצעות אימון התנהגותי שתכליתו לשפר את התפקוד הקוגניטיבי. CRT משמש קלינאים לצד טיפולים מסורתיים במקרים של דיכאון, חרדה ,OCD או התמכרות.
לרוב, הפרעות אלה גורמות להנמכה במיומנויות הקוגניטיביות ובמיומנויות של ניהול רגשות והתנהגות.
ב-CRT ניתן להשתמש עבור במטופלים שמצויים באשפוז פסיכיאטרי אבל גם עם מטופלי חוץ.
מכיוון שמדובר בשיטה טיפולית פרקטית במהותה, ניתן לשלב אותה בקלות עם טיפולים אחרים.
למשל, מחקר שפורסם לאחרונה ב-JAMA Psychiatry מצא כי טיפול משולב בשיקום קוגניטיבי ובגירוי חשמלי טרנס-גולגולתי (tDCS) עשוי להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב מבוגרים עם דיכאון קליני בהפוגה, המצויים בסיכון מוגבר לדמנציה.
במחקר, שנערך בטורונטו, השתתפו 375 מבוגרים מ-5 בתי חולים אוניברסיטאיים. חלק מהמשתתפים קיבלו טיפול לשיקום קוגניטיבי ו-tDCS ממוקד על הקורטקס הפרה-פרונטלי למשך שמונה שבועות, חמישה ימים בשבוע, עם חיזוק שניתן פעמיים בשנה, לצד שיעורים לתרגול ביתי. תוצאות המחקר הראו כי שילוב זה האט את הירידה הקוגניטיבית, במיוחד בתחומים של תפקוד ניהולי וזיכרון מילולי, ובייחוד בקרב אלו שסבלו מדיכאון מג'ורי בהפוגה (עם או בלי לקות קוגניטיבית קלה), זאת בהשוואה לאלו עם לקות קוגניטיבית קלה בלבד.
מטפלי CRT עושים שימוש באסטרטגיות ותרגילים חוזרים לחיזוק מיומנויות קוגניטיביות שונות.
אימון המוח בצורה כזו, בשילוב עם יעוץ ותמיכה, יכול לסייע לשפר תהליכים קוגניטיביים, שאם מתעלמים מלקותם המטופל עלול להתקשות בהתמודדות היומיומית, מה שבתורו יוצר החמרה פסיכולוגית נוספת.
תרגילי CRT יכולים להיעשות מול מחשב או עם דף ועיפרון, חלקם מתמקדים באתגרים של פתרון בעיות באמצעות אסטרטגיות שונות, אחרים מסייעים למטופל להתמודד עם פעולות ותהליכים יומיומיים.
תרגילים CRT מתמקדים גם במטא-קוגניציה, כלומר בהתבוננות ובחשיבה של המטופל על תהליכי החשיבה שלו – מיומנות חיונית לשיפור המודעות העצמית, הכישורים החברתיים והלמידה על הסביבה.
CRT מועבר לאורך סדרת מפגשים פרקטיים לחיזוק מיומנויות קוגניטיביות מסוימת, כמו זיכרון עבודה או יכולות קשב, והוא יכול להיות מועבר בקליניקה עם שיעורי בית לתרגול בין המפגשים.
חלק מהשיטות כוללות שימוש בדפי עבודה ייעודיים, בכתיבת יומן ואישי ובתרגילים עם אפליקציה.
הטיפול כולל חזרה על פעילויות פשוטות ומשחקים, שאותם המטופל מתרגל על בסיס קבוע.
הווא דורש מידה מסוימת של שמירה על ריכוז, על מנת שיהיה אפקטיבי.
מטרות ה-CRT הן בראש ובראשונה לשפר את המיומנויות הקוגניטיביות שנפגעו, ובאמצעות זאת לקדם אינטראקציות חברתיות, תפקוד יומי ואיכות חיים גבוהה יותר.
בשילוב עם טיפולים נפוצים אחרים, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולים ליהנות מיתרונות ה-CRT אנשים עם הפרעות נפשיות שונות, שכן היכולת לחשוב וללמוד בצורה בהירה יותר עשויה להקל על תהליך השיפור שלהם ולעזור להם להבין טוב יותר את תהליך ההחלמה והרמיסיה, שכן תפקוד קוגניטיבי משופר הוא רכיב חשוב בכל טיפול פסיכולוגי מוצלח.
ישנו בטווח הרחב של הפרעות ש-CRT יכול להועיל להן מצויות גם אלה:
סכיזופרניה – הנמכה קוגניטיבית רחבה היא אחת מתכונות הליבה של ההפרעה, והשיטה משפרת משמעותית את המיומנויות הנדרשות לחיי היומיום
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) – CRT הוכח כמועיל לשיפור זיכרון העבודה, אך תוצאות המחקרים עורבבו עם ההשפעה על סימפטומים או על מיומנויות אחרות
אנורקסיה – הנמכה קוגניטיבית איננה בולטת בהפרעות אכילה, אך הטיפול נראה מבטיח כדרך לסייע לגמישות קוגניטיבית
דיכאון קליני – CRT משפר את התפקוד הקוגניטיבי הדרוש לתגובה טובה יותר לטיפול בדיכאון; הפרעה דו-קוטבית – הנמכה קוגניטיבית נפוצה בהפרעה ו-CRT הוא קריטי להחזרת התפקוד הנורמלי
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) – הטיפול מחזיר תפקודים קוגניטיביים ובכך מסייע למנוע מתסמיני OCD להחמיר
הפרעות על הספקטרום האוטיסטי – דרוש עוד מחקר בכדי להבין אם טיפול מעצים קוגניטיבית לאוטיסטים הוא מועיל.
שימוש בחומרים יכול לגרום אף הוא להנמכה קוגניטיבית, והסיכון לכך גובר ככל שמתעלמים מהבעיה.
שפה בנושאים רגישים כמו בריאות הנפש היא הרבה יותר מתקינות פוליטית.
חשוב לציין את המונח נוירוטיפי (Neurotypical), מושג חדש בעולם הקליני שמתאר אנשים בעלי יכולות התפתחותיות, אינטלקטואליות וקוגניטיביות אופייניות.
למשל, אנשים שחיים עם אוטיזם, נמצאים על ספקטרום של הבדלים התפתחותיים, אליו ניתן להתייחס כגיוון עצבי (Neurodiversity).
התחומים הקוגניטיביים שמושפעים מהפרעת שימוש בחומרים הם בדיוק אלה ש-CRT מועיל להם, בהם:
זיכרון (שימוש בחומרים יכול לעוות ולהפריע לזיכרון לטווח קצר וארוך).
קשב (לעתים קרובות משך הקשב מתקצר ומופרע ע״י השימוש בחומרים וגורם או ליותר מדי גירוי או לנמנום).
עיבוד מידע חזותי (שימוש בחומרים מעוות את האופן בו אנשים רואים דברים, ולפעמים אפילו מעורר הזיות).
שפה (הדיבור יכול להפוך מקוטע או לא עקבי תחת השפעת חומרים).
תפקוד מוטורי (הרעלת חומרים יכולה לגרום לרעידות או קואורדינציה גופנית דלה, מה שמקשה על הליכה או עמידה).
מחקרים על אפקטיביות של תכניות CRT עדיין בתחילת הדרך, משום שזוהי פרקטיקה חדשה.
ואולם, מחקרים מסוימים כן מצביעים על שיפור במיומנויות במסגרת התכניות הללו, אך המטרה הסופית היא לשפר את התפקוד בבית, בעבודה ובמצבים חברתיים. עוד נראה שהשיטות הללו עובדות טוב יותר בשילוב עם שירותי תמיכה.
CRT יכול ליצור שיפור כשלעצמו, אך עדיין לא ברור אם הוא נשמר לאורך זמן. כן דווחו תוצאות מבטיחות בנוגע למיומנויות קוגניציה חברתית הנוגעות ליכולת לתפקד ולפרש מצבים חברתיים, ותרגול בתחומים אלה עשוי להיות בעל תועלות גם לשיפור חלקים אחרים של קוגניציה חברתית.
זאת ועוד, ניכרו תועלות בתחומים קוגניטיביים שהטיפול לא התמקד בהם, אך עוד נדרש מחקר בנושא.
אם נחזור למקרה של שימוש בחומרים, פעילויות רבות במסגרת ה-CRT יכולות להתנהל בצורה של משחק או חידה, ואפילו מציאות מדומה, שהיא אפשרות טובה יותר ממחשב ״רגיל״ במקרה של מיומנויות חברתיות, משום שהיא מאפשרת הדמיית מצבים בצורה שמטמיעה את המשתמש בתוכה ומאפשרת לו הזדמנות ללמידה בזמן אמת.
פעילויות אימון רבות הן ויזואליות, אך גם המילוליות חשובות, ויכולות לכלול זכירת כמה שניות של מוזיקה או לימוד כיצד להבדיל בין קולות מוקלטים שונים.
לקות קוגניטיבית משפיעה על רבים מהסובלים מהפרעת שימוש בחומרים, כאשר לפי מחקר אחד 44% מהמטופלים עם ההפרעה סבלו ממידה כלשהי של הנמכה קוגניטיבית.
מכיוון שהנמכה קוגניטיבית נפוצה כ״כ בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות בכלל ועם הפרעת שימוש בחומרים בפרט, CRT מציע מספר יתרונות, בהם:
הפחתת שיעור הנשירה מהטיפול (כמה מחקרים הצביעו על שיעור גבוה יותר של מסיימי הטיפול בהפרעת שימוש בחומרים כאשר הוא כלל CRT).
הפחתת תסמיני דיכאון (מחקר הראה ש-CRT יכול להפחית אותם לאחר כמה מפגשי תרגול שבועיים)
שיפור זיכרון (בעוד שמחקרים מראים שקשה יותר לשפר זיכרון מאשר תפקודים קוגניטיביים אחרים, CRT עדיין נחשב לאחת הדרכים היותר אפקטיביות לעשות זאת).
משך טיפול CRT הוא לרוב 3-6 חודשים, כאשר ניתוח מחקרים חשף שאורך הטיפול הממוצע הוא 16 שבועות (32 שעות). מספר המפגשים תלוי בצרכי המטופל, ועליו להיות מסוגל להיות קשוב למטלה עד 20 דקות בכל מפגש.
אנשים עם הפרעות נפשיות קשות או מרובות, כמו סכיזופרניה, דיכאון כרוני, הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, זקוקים לעתים קרובות לטיפול ממושך יותר.
בדיוק כמו שריר, גם המוח יכול לתרגל מיומנויות תפקודיות מסוימות ולשפר את התפקוד עם הזמן. CRT הוא גישה פשוטה אך מבטיחה לסיוע לאנשים שחווים הנמכה קוגניטיבית.
ריפריימינג, או מסגור מחדש (Reframing) היא טכניקה טיפולית בפסיכותרפיה, שמטרתה ליצור נרטיב אלטרנטיבי להסתכל על מצבים, בני אדם או מערכות יחסים, באמצעות שינוי המשמעות הסובייקטיבית שמיוחסת אליהם.
מטפלים משתמשים באסטרטגיה זו כדי לעזור למטופל להסתכל על סיטואציות מזווית שונה, בדרך כלל חיובית יותר.
הרעיון המהותי מאחורי ריפריימינג הוא שנקודת המבט של אדם תלויה במסגרת (frame) בתוכה הוא רואה את הדברים. המסגרת הסכמטית הזו נוצרת דרך תהליך קוגניטיבי של מסגור (Framing).
כאשר מזיזים את המסגרת, המשמעות משתנה והרבה פעמים גם החשיבה, הרגש וההתנהגות משתנים בהתאם.
עוד דרך להבין ריפריימינג היא לדמיין שמסתכלים דרך פריים של מצלמה. התמונה הנראית דרך העדשה יכולה להשתנות אם מסתכלים קרוב יותר או רחוק יותר, ואיתה החוויה.
בטיפול פסיכולוגי, אפשרי ואף רצוי, להשתמש בריפריימינג עם מבוגרים, בני-נוער וילדים כדי לשנות עיוותי חשיבה, תחושה גופנית, או התנהגות שאינה יעילה.
הנה 3 דוגמאות לשימוש של השיטה בפסיכותרפיה:
ריפריימינג קוגניטיבי הוא טכניקה פסיכולוגית המורכבת מזיהוי ואז שינוי האופן בו רואים מצבים, חוויות, אירועים, רעיונות ו / או רגשות.
הרפרמינג הקוגניטיבי מתבטא בתהליך בו מאותגרים ומשתנים מצבים, רעיונות או מחשבות באופן יזום במהלך טיפול CBT. השיטה מכונה גם הבניה קוגניטיבית (Cognitive reconstructing).
כשמטופלת התלוננה קשות על זה שאמא שלה מעורבת מדי ואפילו חודרנית בחייה, תוך שהיא מציקה לה כל הזמן לגבי כל בחירה שהיא עושה.
המטפל המשפחתי ניסה להציע רה-פריימינג לתפיסה השלילית שיש למטופלת לגבי אמה ולהראות לה כיצד ניתן לראות את המעורבות המופרזת של האם כביטוי של אהבה, דרכו היא מנסה ללמד את הבת כיצד לטפל בעצמה בצורה שתכין אותה לחיים עצמאיים, מבלי שתצטרך לחוות טעויות דומות לאלו שחוותה האם בחייה.
בטיפול פסיכולוגי עם מתבגר, שיתף המטופל באכזבתו מכך שלא התקבל לבית הספר לאמנויות בו רצה מאוד ללמוד בשנת הלימודים הבאה.
המטפל בירר עם המטופל האם ניתן להפיק משהו מהדחייה והנער התחבר לכך שיוכל להמשיך שנה נוספת בבית הספר הקודם, עם חבריו מכיתה א׳.
שימוש בטכניקה ריפריימינג אינו מוגבל רק לטיפול נפשי.
ניתן להשתמש בה גם בהורות, בזוגיות ובחיי העבודה.
הדוגמא הכי דרמטית של שימוש בריפריימינג בתנאי חיים שדורשים שינוי קיומי היא סיפור חייו של ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי ששרד את מחנות הריכוז בשואה לאורך שלוש שנות רעב ועינויים. אשתו האהובה ובני משפחתו נספו כולם, והוא נאלץ לראות שוב ושוב כיצד חבריו למחנה מוצאים להורג או גוועים מרעב.
פרנקל, שפיתח את גישת הלוגותרפיה בפסיכולוגיה ההומניסטית, תכנן בקפידה את ההרצאות שיעביר אחרי שחרורו, תוך שימוש בחומרים אנושיים ממחנות המוות כהמחשה לנקודות תיאורטיות ומעשיות שרצה ללמד, מה שעזר לו להשאיר את רוחו וגופו בחיים בתנאים מחרידים.
פרנקל שרד את מחנות המוות והמשיך לממש את חזונו כמטפל ותיאורטיקן רב-השפעה.
חשוב להזכיר לעצמנו תמיד שהמסקנה הראשונה שקופצת לנו לתודעה היא רק הסבר אפשרי אחד ויש עוד המון אלטרנטיבות.
ריפריימינג הוא כלי טיפולי רב-עוצמה, אבל מה קורה כשמשנים לנו את נקודת המבט באמצע החלטה? מחקר שפורסם ב-2025 בחן את התופעה ומצא שריפריימינג מוריד משמעותית את הביטחון בהחלטה - במיוחד בפעם הראשונה שנחשפים אליו. עוד ממצא: אנשים עם סגנון קבלת החלטות תלותי (שנשענים על דעת אחרים) היו פגיעים יותר לאפקט, בעוד שאנשים עם סטנדרטים גבוהים שמרו על ביטחונם גם אחרי שינוי הפרספקטיבה.
למאמר המקורי
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
22 בדצמבר 2025
ֿ
Balconi, M., Daffinà, A., & Angioletti, L. (2025). How Reframing Affects Confidence in Complex Decisions: Evidence from Behavioral Measures and Decisional Styles. Brain sciences, 15(3), 244. https://doi.org/10.3390/brainsci15030244
Clark DA. Cognitive restructuring. In: Hofmann SG, Dozois D, eds.,The Wiley Handbook for Cognitive Behavioral Therapy, First Edition. New York: John Wiley & Sons, Ltd; 2014. doi:10.1002/9781118528563.wbcbt02
Amy Morin, LCSW Using Cognitive Reframing for Mental Health. in Verywellmind website: https://www.verywellmind.com/reframing-defined-2610419
סטטיסטית, התקפי זעם אצל ילדים שכיחים יותר מהתקפי זעם אצל מבוגרים.
התקפי זעם מעל גיל 18 מופיעים במצבים נפשיים רבים, אולם החל מ-2013 ניתנה להתפרצויות זעם אבחנה ספציפית ייחודית שנקראת הפרעת התפרצות לסירוגין (IED).
נראה כי התקפי זעם אצל מבוגרים, לעומת ילדים ובני נוער, שונים במהותם ולא רק בתדירותם. מחקר עדכני בחן את אסטרטגיות ההתמודדות של בני נוער ומבוגרים בהתמודדות עם התקפי זעם. נראה כי בני נוער משתמשים יותר באסטרטגיות לא מסתגלות בדגש על הימנעות והכחשה. מבוגרים, לעומת זאת, משתמשים פחות באסטרטגיות כאלה ובהשוואה למתבגרים הם מדווחים על תחושת חוסר אונים גבוהה יותר בעת התקף זעם (Uccula, 2023).
התקף זעם לא מגיע פתאום ומשום מקום - קיימים סימנים ותסמינים פיזיים שאפשר ללמוד לזהותם - הגוף משדר מידע חשוב וזה יתרון גדול להיות מודעים אליהם מראש - דריכות, הבעת פנים, לסת קפוצה, לחץ נפשי חזק, נשימה מהירה, כאבי ראש, צורך בהליכה חזרתית הלוך ושוב, קשיים מיידיים בריכוז, דפיקות לב מהירות, מתח בכתפיים, חוסר שקט קיצוני ועוד.
על ידי זיהוי ותיקוף עצמי של הסימנים הפיזיים, הרגשות והמחשבות שקודמים לכעס, ניתן לזהות מהר יותר האם ומתי התקף הזעם עומד להתפרץ ולמנוע אותו מראש.
מומלץ לקבל עזרה והדרכה בניהול כעסים, שכן יש להתקפים אלה מחיר חברתי כבד, בעיקר משום שהם קשורים לקושי בהתמודדות עם פגיעה רגשית, ובמקרים מסוימים מבטאים זעם נרקיסיסטי.
גיא (שם בדוי) הוא גבר בן 39, שפנה לטיפול בגלל קושי לשלוט במזג שלו, מה שהתבטא כאירועי זעם תכופים.
להתפרצויות הללו הייתה השפעה ניכרת לרעה על כל תחומי חייו: הקריירה, החיים החברתיים, המשפחתיים והזוגיות.
הוא היה נחוש לעשות שינוי ובתחילת הטיפול סוכם כי התהליך יתמקד בזיהוי גורמים הבסיסיים לכעס שלו ובשיפור הוויסות הרגשי.
באמצעות הטיפול, גיא למד להיות מודע הרבה יותר לטריגרים הקוגניטיביים הגופניים, כמו גם לדפוסים הרגשיים שלו. הוא למד טכניקות מגוונות לניהול כעסים, כולל תרגילי נשימה עמוקה, ויזואליזציה ותרגול מיינדפולנס. הוא עבד גם על שיפור כישורי התקשורת שלו, האסרטיביות והאסטרטגיות לפתרון קונפליקטים כדי לעזור לו לעכב התנהגות במצבים משבריים.
בחלוף חודשיים, גיא דיווח על ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת פרקי הזעם ושיפור בוויסות הרגשי. הוא הצליח לשמור על שגרת תעסוקה יציבה ודיווח על שיפור ביחסים עם חברים, משפחה ושותפתו הרומנטית. ככלל, הוא הביע תחושת ביטחון ושליטה גבוהות יותר ברגשותיו ותחושת רווחה וסיפוק רבים יותר בחייו.
המסירות של גיא לבצע שינויים חיוביים בחייו באמצעות פסיכותרפיה מתאימה, הביאה לשיפורים משמעותיים ומקרה זה מדגים את היעילות של פסיכותרפיה מבוססת ראיות בטיפול בסימפטומים של הפרעת זעם ושיפור איכות החיים של בוגרים המתמודדים עם אתגר זה.
אצלנו ביהדות מבקש המאמין בתפילה, כל יום, את הבקשה - ״וְלִמְקַלְ֒לַי נַפְשִׁי תִדּוֹם״.
משמעות אמירה זו קשורה ישירות להתמודדות מותאמת עם טריגרים סביבתיים המעוררים תגובה זועמת.
המתפלל מבקש לפתח יכולת נפשית שתוביל אותו להבלגה ולאיפוק, במקום להתלהמות ול׳השבת אש׳.
הפסיכודרמטיסט אדם בלטנר זיהה שבעה שלבים או רמות פריצת הזעם:
מתח: תחושות סמויות של כעס, מתחת לפני השטח, שאינן מזוהות במודעות.
חרדה: כעס מתחיל לדלוף את התודעה, דרך סימנים עדינים.
תסיסה (אגיטציה): תסמינים חיצוניים של אי שביעות רצון, בלי אוביקט המשויך אליהם.
חוסר שקט: מורת הרוח גבוהה יותר ומוכוונת כלפי אחרים, בציפייה שישנו משהו.
תסכול: הכעס ניכר בפניו של האד הזועם; הוא משתמש במילים קשות ו׳יורד נמוך׳.
כעס: הגברת עוצמת הקול והבעות הרבה יותר אקספרסיביות.
זעם: איבוד עשתונות, הפיוז עף ופורץ התקץ זעם מלא.
כעס הוא רגש שמתעורר באדם כשהוא נעלב או כשעושים לו עוול.
זעם יכול להיחשב כתגובה קיצונית לכעס .
הבעיה היא שאדם שמתמודד עם זעם לא חווה שליטה ברגשותיו, מה שיכול להיות לפעמים אלים והרסני.
מטבע הדברים, מרבית הסיבות הן פסיכולוגיות. מה שמשותף לכולן היא התחושה ש"נעשה לי עוול":
עלבונות ופעיגה רגשית.
חוסר רגישות או אדישות.
הונאה ובגידה.
נטישה ודחייה.
הפרת הבטחה.
כפיות טובה.
ניצול רגשי.
לעג ובוז.
שתיית אלכוהול - גורם אפשרי להתקפי זעם בברים. מחקר הצביע על כך ששתייה חריפה, כולל ערבוב של אלכוהול עם משקה אנרגיה מחוזק בקפאין בקרב צעירים, גורם להסלמה פנימית עד לרמה שניתן לסווגה כסיכון פוטנציאלי לעוינות מוגברת.
תקיפה.
פגיעת ראש.
בטיפול פסיכולוגי עם מבוגרים הסובלים מהתקפי זעם נלמדים כלים יעילים שעוזרים לזהות את הנקודות הרגישות שעלולות להביא להתקף זעם.
האתגר הטיפולי המרכזי הוא ללמוד טכניקות טיפוליות מוכחות שיאפשרו לכם להימנע מהרגש להשתלט עליכם בנקודות הללו, לחזק את האיפוק והשליטה ולחזור לרגיעה במהירות.
למה בזמן התקף זעם אני מפרש כל דבר שבת הזוג אומרת ככוונה רעה?
מחקר שפורסם בכתב העת Depression & Anxiety מלמד כי אנשים שסובלים מהפרעת דיכאון מז׳ורי (MDD) ושחווים לעיתים קרובות התפרצויות זעם, עשויים להתמודד גם עם רמות גבוהות של מחשבות אובדניות בהשוואה למי שאינם חווים התקפי זעם.
חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון מצאו כי 40% מהמתמודדים עם הפרעה דו קוטבית סבלו מרמות עצבנות משמעותיות במהלך כל שבוע נתון. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders דיווח שלפחות שליש מהמטופלים הדו-קוטביים תיארו התפרצויות זעם שמכונות "התקפי כעס".
למעשה, הפרעות כעס נפוצות מאוד בקרב מתמודדים עם הפרעות רגשיות, ובפרט אצל מי שמתמודדים עם חרדה, עם דיכאון עמיד (30%).
הפרעות משולבות מעלות את הסיכון ל-40%.
מחקר שהוצג בכנס על טראומה ב-2023 מצא קשר בין טראומה בילדות לבין התקפי כעס בבגרות.
המחקר בחן נתונים של למעלה מ-2,250 בוגרים שנשאלו על טראומה במהלך הילדות ועל הנטייה שלהם לכעס או להתפרצויות זעם.
התוצאות הראו כי הזנחה רגשית במהלך הילדות הייתה קשורה לעלייה של 40% סבירות להתקפי כעס בבגרות, בעוד שהתעללות פסיכולוגית הייתה קשורה לעלייה של 30%.
התעללות פיזית בילדות הייתה קשורה באופן מובהק לכעס לא מווסת בחיים הבוגרים, עם סיכון מוגבר של כ-40%.
עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין התעללות מינית בילדות לכעס בחיים הבוגרים.
למה זה חשוב?
ראשית, מומלץ שמטפלים יבחנו ויעריכו חוויות טראומטיות מהילדות אצל מטופלים בוגרים (גם אם הבעיה אינה מוצגת ישירות באינטיק).
ברמת המחקר ניתן לבחון בעתיד את יעילותם של טיפולים נפשיים בטראומה עבור מטופלים עם היסטוריה של טראומטיזציה בילדות וכעס בבגרות.
העולם אינו סובלני במיוחד כלפי בני אדם בגירים שסובלים מהתפרצויות זעם:
יחסי אנוש לקויים. לעתים קרובות הם נתפסים על ידי אחרים ככעסנים כרוניים. הם נכנסים לקונפליקטים מילוליים תכופים מה שעלול להוביל לבעיות בזוגיות, עד לפרידה או גירושים.
קשיים בעבודה ובלימודים. פיטורים, השעייה מההעבודה, תאונות דרכים, בעיות כלכליות או הסתבכויות עם החוק.
קשיי מצב רוח. הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, שכיחת אצל גברים ונשים עם התקפי זעם.
שימוש מופרז באלכוהול ובחומרים. תלות בסמים או אלכוהול מתרחשת לעיתים קרובות.
בעיות בריאות. מצבים רפואיים שכיחים יותר ויכולים לכלול, למשל, לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, שבץ מוח וכאבים כרוניים.
פגיעה עצמית. חוסר האונים של קשיי ויסות רגשי כרוניים מביא לעיתים לפגיעות מכוונות ואפילו ניסיונות התאבדות.
להתקפי זעם בקשר זוגי יש דינמיקה משלהם, שכן לרוב מדובר ביצירה ובהתבססות של מעגל הרסני אוטומטי שקשה למתן ללא התערבות מקצועית.
במעגל אכזרי כזה בן/ת זוג לוקה בהתקף זעם בעוד הפרטנר מאמץ תגובה קבועה כלפיו.
בנקודה מסוימת קשה כבר להבחין מי כאן התרנגולת ומי הביצה והמערכת הזוגית כולה זקוקה לטיפול ולא רק הצד הכועס או הצד המגיב.
יש דבר אחד חיובי בהתקפי זעם שמאפשר להסתכל על החלק המלא של הכוס -
מי שחווה התפרצות חש היטב את ההשפעות של פרץ אדרנלין בגוף (Adrenaline Rush).
עלייה זו בתפוקת האדרנלין מעלה את רמות הסיבולת הגופנית של האדם ומחדדת את חושיו, מגבירה את הריכוז ומטשטשת תחושות כאב.
ציין לעצמך את רגשותייך וצפה בהם.
חשוב לא להימנע ממה שאתה מרגיש, כי ככל שאתה מנסה יותר להמנע מרגשותייך, כך הם יהיו חזקים ודחופים יותר.
כך לעיתים הם מציפים עד שאתה חש על קצה התגובה האימפולסיבית.
יש כאן פרדוקס:
ככל שאתה מנסה לשלוט במה שאתה מרגיש, כך בסופו של דבר הרגשות משתלטים עליך.
ישנם שני דברים שאתה יכול לעשות על מנת למנוע את הדילמה:
הראשון הוא תמיד לציין את מה שאתה חש. מציאת מילים עבור רגשותייך עוזרת לך להתמודד עם מה שאתה מפחד ממנו. דיבור עוזר לנו פחות להציף רגשות ויותר להבין. ניתן להיעזר ברשימה של רגשות. ככל שתתאר באופן מדויק וברור יותר מה אתה מרגיש, כך רגשותייך יציפו אותך פחות.
דרך טובה נוספת להתמודדות עם רגשות חזקים היא להתבונן בהם. גל הרגשות מגיע כמו גל. הוא גדל עם הזמן, מגיע לשיאו ולבסוף שוכך.
התבוננות ברגשותייך נקראת לעיתים חשיפה רגשית.
כך תוכל לעשות זאת:
תן שם לרגש
תאר (בקול רם או בשקט לעצמך) כל דבר לגבי הרגש. תאר את העוצמה שלו; שים לב אם רגשות אחרים מתווספים אליו.
שים לב היכן אתה מרגיש אותו בגופך. כיצד הוא מרגיש? האם הוא מרגיש חם או קר? זכור, רגש הוא כמו גל, לכן הסט קשב לכל שינוי בעוצמה- יורדת או עולה.
תאר את הרגש כצבע, צורה, או מרקם.
שים לב אם הרגש מתחיל להשתנות לעבר רגש אחר. לדוגמא, כעס מתחלף הרבה פעמים לעצבות ולהיפך.
דרך חשיפה רגשית, כאשר המחשבות באות גם כן, ציין אותם בשם והרפה מהן.
לאחר שהגל חולף או מתחלף לרגש אחר, אתה יכול להפסיק להתבונן ולתאר אם זה מה שאתה רוצה.
בפעם הבאה כשרגש חזק מגיע, עשה אותו דבר:
ציין, תאר והתבונן בגל.
מפעם לפעם, כשאתה צופה ברגש, נדמה יהיה כי הוא גדל לממדים גדולים יותר.
אם אתה מרגיש תשוש, זה בסדר.
עשית מספיק.
במקום זה עבור להסחה, הרגעה, או כל מיומנות אחרת של עמידות במצוקה.
כלי הרפיה פשוטים, כגון נשימה עמוקה ותמונות מרגיעות, יכולים לעזור להרגיע רגשות זועמים.
ישנם ספרים וקורסים שיכולים ללמד אותך טכניקות הרפיה, וברגע שתלמד את הטכניקות, תוכל לקרוא להן בכל מצב.
אם אתה מעורב במערכת יחסים שבה שני בני הזוג חמים, זה יכול להיות רעיון טוב עבור שניכם ללמוד טכניקות אלה.
כמה צעדים פשוטים שתוכלו לנסות:
נשום עמוק מהסרעפת. נשימת חזה לא מרגיעה כמו נשימת בטן.
דמיין את הנשימה עולה מתוך הבטן.
חזור לאט על מילה או מנטרה מרגיעים, תוך כדי נשימה עמוקה.
השתמש בטכניקת ויזואליזציה.
דמיין חוויה מרגיעה, מהזיכרון או מהדימיון.
תרגל הרפיית שרירים מתקדמת.
חשוב לתרגל טכניקות אלו מדי יום ולזכור ״לשלוף״ אותן במצבי מתח או משבר רגשיים.
מיומנות DBT זו תעזור לך להיות מודע יותר לכעס ולאופן בו הוא נחווה בגופך.
במקום להיסחף עם הכעס או להגיב אליו, המיומנות מתייחסת למתן תשומת לב לכל החלקים השונים של החוויה, מבלי לדחוק אותם או להיצמד אליהם.
החלק הראשון כרוך בקשיבות (מיינדפולנס בעברית) פשוטה לתחושות הפיזיות, למחשבות ולדחפים לפעולה שנלווים לכעס, תוך צפייה בהתעוררות כל אחת מהחוויות הללו מרגע לרגע.
בתור התחלה, כדאי להפנות את הקשב לשאלה זו:
״איך נחווה הכעס בגוף ובתחושות השונות שאתה חווה?״
לאחר מכן הפנה את הקשב למחשבות ולדחף להגיב.
אם אתה מוצא את עצמך לכוד במחשבה או בצורך להגיב, הפנה את הקשב בעדינות, שוב, לאיך הרגש נחווה בגופך.
החלק השני של מיומנות זו עוסק בשאלה -
״איך להתבונן ברכיבים השונים של הכעס?״
כשאתה מבחין בכל אחד ממרכיבי הרגש שלך, שמור על עמדה ניטרלית.
התמקד אך ורק בקשיבות לכל תחושה, מחשבה או דחף כפי שהם.
למשל, תחושת מתח כאן, תחושת חום שם, מחשבה כמו ״זה לא הוגן!״ או דחף פנימי לצעוק.
במקום לשפוט את החוויה כרעה או שלילית, הזכר לעצמך שזה חלק טבעי מלהרגיש בחיים. זה משהו שכל בן אדם חווה.
התבוננות ברגש / דחף שלך באופן אובייקטיבי תעזור לך ללמוד שהוא איננו מסוכן או בעייתי מטבעו.
קשה באימונים קל בקרב…
מיומנות זו תעזור לך להיות מודע יותר לקבלה רדיקלית של הכעס ברגע הנוכחי (זוכרים?).
אחת הדרכים להתחיל לתרגל את המיומנות היא לחשוב על הפעם האחרונה בה הרגשת כעס.
הרעיון הוא לא להשתמש במיומנות זו רק בעת משבר, אלא לתרגל בזמן רגיעה.
גם אם אינך כעוס כרגע, התחל לתרגל מיומנות זו על כעס מתון, שאינו אינטנסיבי מדי.
ניתן לבחור את רמת הכעס בה אתה מעדיף להתמקד.
מטפלי CBT בכעסים ברעננה וכפר סבא
מטפלי CBT בכעסים בחולון ובת ים
מטפלי CBT בכעסים בחדרה, כרכור ופרדס חנה
מטפלי CBT בכעסים בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון
כעס הוא רגש אנושי מוכר, שלעתים אפילו מסייע לאדם לזהות פגיעה, להציב גבול או לפעול מול עוול.
התקפי זעם שייכים כבר למקום אחר: העוצמה גבוהה יותר, משך הסערה מורגש כגדול יותר, והאדם חווה קושי ממשי לעצור, לווסת או לבחור תגובה שקולה בזמן אמת.
בדרך כלל רואים גם פגיעה בתפקוד, ביחסים, בעבודה או בבית, לצד תחושה חוזרת של חרטה, בושה או אובדן שליטה אחרי האירוע. במילים פשוטות, השאלה המרכזית היא פחות האם יש כעס, ויותר מה הכעס עושה לחיים.
כעס הוא רגש. תוקפנות היא כבר התנהגות שמכוונת לפגיעה רגשית או פסיכולוגית, ואלימות היא צורה חמורה יותר של תוקפנות שבה הפגיעה עצמה נעשית מרכזית.
בתוך זוגיות, המעבר הזה מתחיל פעמים רבות בצעקות, השפלות, איומים, הפחדה, שבירת חפצים, חסימה פיזית של תנועה, שליטה או מעקב, ובהמשך עלול להגיע גם לפגיעה גופנית. ההבחנה הזאת חשובה מאוד, משום שאדם יכול להיות כועס ועדיין לשמור על גבול, ואילו תוקפנות ואלימות כבר מצריכות התייחסות ברורה לביטחון, לאחריות ולשינוי התנהגותי עמוק.
ברגע של סערה, המטרה הראשונה היא הורדת עוצמה ושמירה על ביטחון. תגובה יעילה יותר תהיה קצרה, יציבה ועניינית, למשל ניסוח שמבהיר שיש מקום לשיחה כשהטון יירגע ושכרגע דרוש מרחק קצר. בדרך כלל עוזר להימנע מוויכוח על העובדות בתוך שיא ההתפרצות, כי בשלב הזה מערכת העצבים כבר מוצפת והיכולת לחשוב בצורה מורכבת מצטמצמת.
בהמשך, כשהמצב נרגע, חשוב לחזור לאירוע, להגדיר מה היה פוגעני, ולבדוק האם יש מוכנות של בן הזוג לקחת אחריות, ללמוד לזהות סימני אזהרה מוקדמים ולהיכנס לתהליך טיפולי. במצבים שבהם יש פחד, איום או תחושת סכנה, הדגש עובר מיד להגנה וליצירת מרחב בטוח.
במצב כזה, השינוי מתחיל קודם כל בהבהרת המציאות ולא בניסיון לשכנע בכוח. כדאי לדבר בשפה קונקרטית:
מה קורה בפועל, איך זה משפיע על הבית, על הקרבה, על תחושת הביטחון, ועל האפשרות להמשיך כך.
במקום דיון עקרוני על אישיות או אשמה, עדיף להציג גבולות ותנאים להמשך הקשר. לעתים קרובות בן או בת הזוג שנפגעים מרגישים שהם עסוקים רק בכיבוי שרפות, ולכן גם להם יכול לעזור ייעוץ מקצועי שיסייע לחשוב בצורה מסודרת על גבולות, על דפוסי תגובה ועל הצעד הבא.
טיפול זוגי יכול להתאים כאשר קיימת מוכנות בסיסית לקחת אחריות, בעוד שבמצבים של הפחדה, שליטה או אלימות נדרשת קודם כל התייחסות להגנה ולביטחון.
אצל מבוגרים רבים התקף זעם מתחיל הרבה לפני הצעקה עצמה. הסימנים המקדימים יכולים להיות פיזיים, כמו לסת קפוצה, מתח בכתפיים, נשימה מהירה, דפיקות לב, תחושת חום, קושי בריכוז או הליכה עצבנית הלוך ושוב, ויכולים להיות גם מנטליים, למשל פירוש מהיר של דברי האחר כהשפלה, זלזול או כוונה רעה. ככל שלומדים לזהות את הסימנים האלה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לעצור, להתרחק לרגע, לנשום, לשיים את הרגש ולבחור תגובה אחרת לפני שהמערכת כולה נדלקת. במובן הזה, זיהוי מוקדם הוא אחת מאבני היסוד של טיפול יעיל בכעס ובהתקפי זעם.
לעתים קרובות כן. אצל חלק מהמבוגרים, התקפי זעם קשורים לחוויות מוקדמות של השפלה, דחייה, הזנחה, כאב מתמשך או בית שבו רגשות עלו מהר מאוד לעוצמות קיצוניות.
קיים קשר בין טראומה בילדות, ובמיוחד הזנחה רגשית והתעללות פסיכולוגית או פיזית, לבין עלייה בסיכון לכעס לא מווסת בבגרות. הקשר הזה אינו אומר שכל כעס הוא תוצאה של טראומה, אלא שלפעמים התגובה בהווה יושבת על מערכת עצבים שלמדה כבר מזמן שקרבה, פגיעה או חוסר אונים הם מצבים מסוכנים מאוד.
טיפול טוב מנסה להבין גם את ההווה וגם את השורשים, כדי להפחית סימפטום ובו בזמן לבנות ויסות.
טיפול טוב בהתקפי זעם מתחיל במיפוי מדויק של הרצף:
מה מפעיל, מה מרגישים בגוף, אילו מחשבות מופיעות, איך נראית ההסלמה, ומה קורה אחריה.
משם מתחילים לבנות יכולת לעצור מוקדם יותר, לשיים רגשות, לשאת תסכול, להבין את הפרשנויות שמציתות את הכעס, ולתרגל תגובות אחרות תחת עומס.
ניתן למצוא כאן כלים כמו נשימה עמוקה, מיינדפולנס, התבוננות ברגש, זיהוי טריגרים ושיפור כישורי תקשורת ופתרון קונפליקטים, ואלה אכן כלים מרכזיים בעבודה קלינית. כאשר יש גם טראומה, דיכאון, חרדה, שימוש בחומרים או דפוסים זוגיים הרסניים, הטיפול נדרש להיות רחב יותר ולשלב בין ויסות רגשי, עיבוד חוויות עבר, ועבודה מעשית על מערכות יחסים.
שליטה בכעס היא יכולת לפגוש את הרגש, להבין אותו, לשאת אותו ולבטא אותו בצורה שמגינה על האדם ועל מי שסביבו.
דיכוי רגשי הוא מצב שבו האדם דוחף את החוויה פנימה, מצטבר מבפנים, ולעתים מגיע בהמשך להתפרצות חדה יותר.
לכן המטרה בטיפול איננה להיות אדם שותק או כבוי, אלא אדם שמסוגל לזהות פגיעה, לדבר עליה, להציב גבול ולהישאר בתוך עצמו גם כשהוא נסער. במילים אחרות, הטיפול מכוון לביטוי מווסת ולא להיעלמות הרגש.
גם בלי פגיעה גופנית, התקפי זעם שוחקים זוגיות מבפנים.
בן או בת הזוג מתחילים ללכת על ביצים, לחשב מילים, להסתיר צרכים, לוותר על עימותים ולחיות בדריכות. הקרבה נפגעת, האמון נסדק, ולעתים נבנה מעגל קבוע שבו צד אחד מתפרץ והצד השני מתכווץ, מתרחק או מגיב בדרך שמחזקת עוד יותר את הדפוס.
ניתן לראות כיצד לאורך זמן נוצרה לעתים מערכת שלמה שזקוקה להתערבות, משום שהבעיה כבר חורגת מהכעס של אדם אחד והופכת לדינמיקה זוגית שלמה. זו בדיוק הנקודה שבה טיפול יכול לעזור לעצור הידרדרות לפני פרידה, שחיקה קשה או פחד כרוני בבית.
זו אחת הסיבות המרכזיות לפנייה לטיפול, והיא גם מצב שכיח מאוד.
מודעות היא התחלה חשובה, משום שהיא אומרת שהאדם כבר רואה את המחיר, מזהה את הבעיה ורוצה דרך אחרת. מכאן השינוי מתחיל בדרך כלל בשלבים קטנים ומדויקים: לזהות סימנים מוקדמים, לקצר את משך ההסלמה, לתרגל יציאה יזומה מהסיטואציה, לבנות שפה אחרת לשיחה תחת תסכול, ולהבין מהם המקומות שבהם הכעס מתלקח במיוחד.
עם הזמן נבנית תחושת מסוגלות חדשה: פחות חיים מתוך פיצוץ, יותר יכולת לשאת עוצמה בלי שהיא תנהל את הקשר, הבית או העבודה.
גם כאשר ברגע השיא האדם מרגיש שהתגובה חזקה ממנו, אפשר בהחלט לפתח שליטה טובה יותר דרך תרגול עקבי ועבודה מקצועית ממוקדת.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Allen, J. J., & Anderson, C. A. (2017) Aggression and violence: Definitions and distinctions. In P. Sturmey (Ed.), The Wiley handbook of violence and aggression (1-14). John Wiley & Sons Ltd.
https://doi.org/10.1002/9781119057574.whbva001
Blatner A. Creating Your Living: Applications of Psychodramatic Methods in Everyday Life. 2nd ed.; 1985.
Davenport, L. (2023, April 05). Anger in Adults a Red Flag for Childhood Trauma. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/990471
Miller KE, Quigley BM, Eliseo-Arras RK, Ball NJ. Alcohol Mixed with Energy Drink Use as an Event-Level Predictor of Physical and Verbal Aggression in Bar Conflicts. Alcohol Clin Exp Res. 2016;40(1):161-9. doi:10.1111/acer.12921
Smith, K., Jones, A., Daly, N., Widdrington, H., Garofalo, C., & Gillespie, S. M. (2026). Emotion Regulation and Aggression: A Systematic Review and Meta-Analysis. Aggressive behavior, 52(1), e70055. https://doi.org/10.1002/ab.70055
Controlling anger before it controls you. From APA website: https://www.apa.org/topics/anger/control
קטלפסיה היא תופעה מוטורית ונוירולוגית, שמתבטאת בנוקשות שרירים בגפיים ובאיזורים אחרים.
מטופלים במצב של קטלפסיה נוטים להיראות כאילו קפאו במקומם, בתנוחה האחרונה לפני פרוץ הסימפטום.
לקטלפסיה יש המשגות שונות בספרות הרפואית, כמו Catatonic Rigidity ,Anochlesia או Flexibilitas Cerea.
המתמודדים עם קטלפסיה פחות רגישים למגע ולכאב ונוטים גם לא להגיב לדיבור. האיברים שלהם נוקשים, הם נשארים במצב זהה כשמזיזים אותם (Waxy flexibility, או גמישות שעווה), כמו בטראנס היפנוטי. הם לא מגיבים, מאבדים שליטה בשרירים וחווים האטה בתפקודי הגוף האוטונומיים, כמו נשימה.
סינדרום זה דומה לקטטוניה, מצב פסיכיאטרי שמתאפיין בתנועות מוזרות, חוסר תנועה ו / או חוסר תגובה, אך בשונה ממנה, קטלפסיה אינה גורמת לתנועות סטריאוטיפיות כמו בקטטוניה.
קטלפסיה היא תסמין עצבי ויש לה כמעט תמיד סיבה פיזיולוגית בסיסית שמקורה במערכת העצבים.
היא יכולה להיגרם כתוצאה של טיפול בסכיזופרניה באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות, כמו הלופרידול, ומסמיהרדמה כמו קטמין (שנבחן בשנים האחרונות כתרופה למגוון הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון).
המתווך העצבי של התנהגות קטליפטית הוא כנראה חלבון קינאז A.
הסבר נוירולוגי מתאר פגיעה ביכולת ליזום התנועה כרוכה בהפרעה בתפקוד המערכת האקסטרה־פירמידלית.
הסבר ביוכימי מתאר חסימה של קולטני D2 במעגלים נוירליים שקשורים להתנהגות מוטורית.
קטלפסיה מאפיינת אפיזודות חמורות של סכיזופרניה, פסיכוזה, הרעלה כתוצאה משימוש בסמים, גמילה מקוקאין, מחלת פרקינסון, אפילפסיה והפרעות אחרות של מערכת העצבים המרכזית.
קטלפסיה יכולה להיות גם ״מדבקת״ ולהופיע כחיקוי או הזדהות, מצב שנקרא Epidemic Catalepsy, בו קיפאון קטלפסי מתרחש אצל מספר אנשים בו-זמנית.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
1 באפריל 2022
כיום ברור לכל כי טראומה היא לא רק פיזית אלא גם רגשית ופסיכולוגית.
כל אירוע טראומטי, בין אם זו מתקפת טרור, אלימות פיזית קיצונית או אסון טבע, מותיר אחריו השפעה פסיכולוגית, והההכרה בנוכחות השפעה כזו היא צעד ראשון לקראת ריפוי.
לטראומה יש השפעה מגוונת על אוכלוסייה מגוונת -
אנשים שונים יגיבו בצורה שונה לאירועים טראומטיים, זאת בהתבסס על הרקע, חוויות העבר והנטיות האישיותיות.
חשוב להימנע מהנחות גורפות לגבי האופן בו אדם אמור להרגיש או להגיב לאחר אירוע טראומטי.
במקום זה נכון להציע אמפתיה, מחויבות וניסיון להבנות את חוויות האימה.
מתן אבחנה של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) דורשת נוכחות של שורת סימפטומים, לאורך חודש לפחות שחלף מאז החשיפה לאירוע טראומטי.
רוב מי שמתנסה באירוע טראומטי יחווה כמה סימפטומים של PTSD, אבל אלה ידעכו מעצמם עם הזמן.
עד חודש מהטראומה, המצב הנפשי יאובחן כהפרעת לחץ חריפה ואם התסמינים ממשיכים למעלה מחודש תישקל אבחנה של PTSD.
זיהוי ההשפעות המתמשכות של טראומה חיוני להתאוששות והחלמה, אבל יש גם מצבים שבהם הכל חוזר לשיגרה ונראה תקין, עד שיום אחד, Out of Nowhere, מגיע טריגר שלוחץ על כפתור פנימי נסתר, ואז חלה התפרצות מאוחרת של PTSD, מה שמכונה בשפה המקצועית Delayed Onset Post-Traumatic Stress Disorder.
למרות שתגובה פוסט-טראומטית מאוחרת איננה אבחנה נפוצה, מהנתונים הקיימים נראה שכמעט רבע ממקרי ה-PTSD עשויים להתרחש במתכונת של התפרצות מאוחרת.
כן. טראומה יכולה להתעורר בעיכוב, אחרי שנים של שקט יחסי. במקרים רבים, טריגר שמזכיר את הטראומה המקורית (כמו צליל, ריח, או מצב שמזכיר) מציף את החוויה מחדש את החוויה הטראומטית גם אם האדם מתפקד היטב במשך שנים. התופעה קשורה לאופן בו המוח מאחסן זיכרונות טראומטיים - הם נשמרים בצורה שונה מזיכרונות רגילים ויכולים להישאר "טריים" גם אחרי שנים רבות. חשוב לזכור שאף פעם לא מאוחר לפנות לטיפול ולקבל עזרה מקצועית כדי להתמודד עם טראומה, גם אם הקיצה אחרי תקופה ממושכת.
תגובה פוסט-טראומטית מאוחרת מתארת מצב בו אדם אינו מפתח תסמינים שעונים באופן מלא לקריטריונים של אבחון PTSD, לפחות במהלך 6 החודשים לאחר האירוע הטראומטי, ולאחר תקופה זו (מחודשים ועד שנים) פורצת הפרעה פוסט-טראומטית בעוצמה מלאה.
תגובה פוסט-טראומטית מאוחרת בהיעדר תסמינים קודמים של PTSD נדירה מאוד - ברוב המקרים התגובה המאוחרת משקפת החמרה או רה-אקטיבציה של הסימפטומים שהופיעו בתחילת הדרך.
לרוב, תגובה פוסט-טראומטית מאוחרת מאובחנת אצל קשישים, שעשויים לפתח PTSD שמקורו באירוע טראומטי שקרה כשהם היו צעירים יותר.
אבל לא רק.
נראה שמי שנמצא בסיכון גבוה יותר ללקות בפוסט-טראומה מאוחרת הם כאלה שאחרי האירוע הטראומטי חוו כמה תסמינים של PTSD, אבל כמותם ועוצמתם לא הספיקו למתן אבחנה של הפרעת PTSD מלאה.
עוד ידוע כי קיומם של גורמי לחץ נוספים או אירועים טראומטיים אחרים מגביר את הסבירות לפתח PTSD בתגובה לאירוע טראומטי קודם.
חוויה של טראומה מצטברת יכולה לאתגר את יכולת האדם להתמודד עם אירוע טראומטי מהעבר ולהגביר את הסבירות להחמרה של סימפטומים קיימים שאינם עומדים בסף האבחון.
למשל, מחקר על חיילים יוצאי מלה״ע ה-2 הראה שלרבים מהם הייתה החמרה בתסמיני PTSD או תגובה פוסט-טראומטית מאוחרת בשלב הרבה יותר מתקדם בחייהם, וכמעט מחציתם ציינו שמה שעורר את ההחמרה היה שינוי גדול בחיים, כמו אובדן עבודה או מוות של קרוב משפחה.
במצבים בהם האדם מתמודד עם תסמינים תת-אבחנתיים, כלומר שאינם מספיקים לקבלת אבחנה של PTSD, ואינם מטפלים בבעיה, מתגבר הסיכון לתגובה פוסט-טראומטית מאוחרת.
מעבר לכך שמצב נפשי גבולי כזה מפריע למהלך חיים תקין, חשוב מאוד לנקוט בשלב מוקדם צעדים להתמודדות עם תסמיני PTSD, באמצעות אסטרטגיות אפקטיביות ובריאות.
מעל לכל, חשוב לא להישען על אסטרטגיות התמודדות לא יעילות, כמו הימנעות, הדחקה של תסמיני PTSD, או שימוש בחומרים. למרות שבטווח הקצר הן מסייעות להרגיע את המצוקה, בטווח הארוך הן רק גורמות לה להתמיד ולהחמיר.
זהו.
אם אתם ממשיכים לחוות סימפטומים שקשורים לאירוע טראומטי מהעבר, חשוב להתייעץ עם מומחה לבריאות הנפש, שכן ניתן להפיק תועלת רבה מטיפול פסיכולוגי או תרופתי ב-PTSD, גם בהיעדר אבחנה רשמית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Bryant RA, Harvey AG. Delayed-onset posttraumatic stress disorder: a prospective evaluation. Aust N Z J Psychiatry. 2002 Apr;36(2):205-9. doi: 10.1046/j.1440-1614.2002.01009.x. PMID: 11982541.
Smid GE, Mooren TT, Van der Mast RC, Gersons BP, Kleber RJ. Delayed posttraumatic stress disorder: systematic review, meta-analysis, and meta-regression analysis of prospective studies. J Clin Psychiatry. 2009;70(11):1572-82. doi:10.4088/JCP.08r04484
Institute of Medicine (US) Committee on Responding to the Psychological Consequences of Terrorism. (2003). Developing Strategies for Minimizing the Psychological Consequences of Terrorism Through Prevention, Intervention, and Health Promotion. In A. Stith Butler, A. M. Panzer, & L. R. Goldfrank (Eds.), Preparing for the Psychological Consequences of Terrorism: A Public Health Strategy. National Academies Press (US). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK221644/
ויואנס היא תרופת מרשם שנועדה לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ולהפרעת אכילה כפייתית אצל מבוגרים.
החומר הפעיל בה הוא דקסאמפטמין והיא ניטלת ככדור לבליעה או כחומר לעיסה.
נדבר קצת על התרופה, רק נציין לפני כן שהמידע במאמר אינו מחליף ייעוץ עם רופא.
ויואנס היא שם המותג ליסדקסאמפטמין, Lisdexamfetamine dimesylate, תרופה בפיתוח חברה הפארמה New River Pharmaceuticals.
באוגוסט 2023 ה-FDA אישר את ויוואנס כתרופה גנרית, מהלך שמתיר גם לחברות אחרות לייצר ולשווק את התרופה ובכך לצמצם את המחסור בפסיכו-סטימולנטים שנמשך מזה זמן מה.
באותה עת בדיוק הורחב טווח הגילים בו ניתן להשתמש בתרופה כטיפול בהפרעת קשב וריכוז, גיל המינימום הופחת רשמית וניתן לרשום אותה מעתה לבני/ות 6 ומעלה.
התרופה מעוררת את מערכת העצבים באופן מתמשך ושייכת לקבוצת התרופות האמפטמיניות, שחלק מהן מוכרות בשיח היומיומי, כמו אדרל וריטלין.
כמו תרופות סטימולנטיות אחרות, גם ויואנס היא תרופה נרקוטית עם פוטנציאל לשימוש לרעה ולפיתוח תלות.
לפני שמשתמשים בתרופה חובה לדווח לרופא האם קיימות מחלות רקע או שנוטלים במקביל תרופות אחרות, וכשלוקחים אותה חייבים להיות ערים לתופעות הלוואי (בהמשך).
לפני השימוש צריך להגיד לרופא אם יש היסטוריה של שימוש בסמים או צריכת אלכוהול מופרזת, כי ויואנס נוטה להיות ממכרת, בעיקר כאשר היא ניטלת לאורך זמן.
מחקר שוודי מצא כי נטילת ויוואנס קשורה לירידה משמעותית בסיכון להתאשפז בבית חולים בקרב מתמודדים.ות עם ADHD, הן בגין בעיות נפשיות והן בגלל בעיות בריאותיות.
נטילת ויוואנס קשורה לירידה של 20% בסיכון להתאשפז בבית חולים בגין בעיות פסיכיאטריות, ו-36% בסיכון להתאשפז בגין בעיות בריאות אחרות.
בנוסף, נמצא קשר בין נטילת ויוואנס לירידה של 24% בסיכון להתאבדות.
חשוב לציין שהמחקר אינו יכול להוכיח קשר סיבתי בין נטילת ויוואנס לבין ההשפעות החיוביות שנצפו, וייתכנו גורמים נוספים שמשפיעים על תוצאות אלו.
לאחר שאושרה לראשונה כטיפול בהפרעת קשב ע״י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ב-2007, הייתה ויוואנס לתרופה הראשונה שאושרה 8 שנים מאוחר יותר כטיפול באכילה כפייתית (BED) במבוגרים.
תרומתה לטיפול באכילה כפייתית, היא בהפחתת התדירות של התקפי זלילה.
ויואנס לא נוסתה על ילדים עם ADHD מתחת לגיל 6 או על ילדים מתחת לגיל 18 כטיפול באכילה כפייתית והיא לא אושרה מעולם לשימוש להפחתה במשקל או לטיפול בהשמנת יתר.
מחקר עדכני בחן את ההיתכנות של טיפול בעזרת ויואנס למבוגרים/ות המתמודדים עם בולימיה.
בניסוי שנערך על ידי Dixon ועמיתיו (2023) נבחן הפוטנציאל של התרופה בהפחתת תסמינים של אכילה מופרזת והתנהגויות מטהרות המאפיינות בולימיה.
הממצאים מצביעים על כך שוויאנס עשויה להיות יעילה בהפחתת תסמינים בולימיים, בזכות השפעתה על רעב, אימפולסיביות הקשורה לאכילה, מאפיינים אובססיביים וכפייתיים ופסיכופתולוגיה מגוונת של הפרעות אכילה.
מבחינת מערכת העצבים המרכזית, אופן הפעולה של ויואנס הוא שינוי האיזון הכימי במוח והגברת רמות הנוראפינפרין (ממריץ) והדופמין (חומר טבעי שמשפיע על עונג ותגמול).
אפשר להרגיש השפעה של התרופה תוך כמה ימים אבל בד״כ ייקח כמה שבועות להשיג את האפקט המלא,יתכן שהרופא יתאים את המינון כדי להשיג את התוצאות הרצויות.
מטופלים עם ADHD יכולים להרגיש שיפור במשך הקשב, וזה גם יכול לעזור לשלוט בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.
עם זאת, מכיוון שמדובר בחומר ממריץ, המטופל עלול להרגיש מדוכא או תשוש כאשר החומר הפעיל מתחיל להתפוגג.
תופעה זו ידועה כ״קראש ויויאנס״, שמתבטאת בכך שאדם שנוטל את התרופה בשעות הבוקר עשוי לחוות נפילת אנרגיה באזור הצהריים, כשהתרופה מתחילה לעזוב את מערכת העצבים.
הקראש הזה יכול להפוך את התסמינים למאתגרים למדי, צריך לעקוב אחרי זה.
כשמתחילים טיפול בויאונס חווים לרוב בוסט של אנרגיה, במוטיבציה ובמצב הרוח.
עם זאת, תופעות אלה אינן נמשכות לאורך זמן (חשוב לזכור שלא למטרה זו נועדה התרופה).
אסור להשתמש בוויואנס ללא השגחה רפואית.
השפעות נפוצות על מערכת העצבים המרכזית: בעיות בשינה, חרדה, רגזנות או עצבנות.
תופעות לוואי נדירות יותר כוללות עייפות וחרדה קיצוניות, התקפי חרדה, מאניה, הלוצינציות, דלוזיות וגם פרנויה.
ילדים עלולים לסבול משיעור גדילה קצת איטי יותר כשהם מטופלים בתרופה. לרוב זה לא מדאיג אבל הרופא חייב ינטר את התפתחות הילד כאמצעי זהירות.
במצב של מנת יתר,עלול להיגרם נזק מוחי ואפילו מוות.
כאשר נוצרת תלות באמפיטמינים, הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה, כולל רעד, קושי לישון והזעה מוגזמת.
הרופא יכול לעזור להפחית את המינוןב הדרגה.
אסור לקחת ויואנס כאשר נוטלים במקביל מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO-I), אם סובלים ממחלת לב או אם המטופל הגיב רע לתרופה ממריצה אחרת.
אחת מתופעות הלוואי היא קצב לב יותר מהיר.
לפי אזהרת ה- FDA, לעיתים נחווית גם עלייה משמעותית בקצב הלב או בלחץ דם, מה שפחות נפוץ.
ויואנס יכולה גם לגרום לבעיות במחזור הדם, מה שמתבטא בנימול, תחושות קור באצבעות או בבהונות, או שהעור הופך לכחול או אדום.
במצב כזה צריך לדווח לרופא.
תופעות לוואי השכיחות ביותר הן יובש בפה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, עצירות ושלשול.
מטופלים רבים חווים ירידה ניכרת בתיאבון, מה שיכול להוביל לאובדן משקל.
נציין שוב כי ויואנס אינה תרופה טובה לטיפול בהשמנת יתר, ויש מקרים שהיא אפילו מובילה לאנורקסיה.
חשוב לשמור במהלך הטיפול בויואנס על תזונה בריאה ולשתף את הרופא במידה והירידה במשקל ממשיכה ומחמירה.
מבחינת מערכת הרבייה, אמפטמינים יכולים לעבור לתינוק דרך חלב אם, כך שלמרות שהסוגיה של תרופות לטיפול ב-ADHD טרם הוכרעה, צריך לדבר עם הרופא אם מניקים.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
פסיכיאטרית המכון:

ד״ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מבוגרים, מכון טמיר תל אביב
3 באפריל 2024
Dixon, L., Bartel, S., Brown, V., et al. (2023). Secondary outcomes and qualitative findings of an open-label feasibility trial of lisdexamfetamine dimesylate for adults with bulimia nervosa. Journal of Eating Disorders, 11(1), 81. https://doi.org/10.1186/s40337-023-00796-x
Fitch, J. (2023, August 29). FDA approves multiple lisdexamfetamine dimesylate generics for ADHD in children. Contemporary Pediatrics. Retrieved from https://www.contemporarypediatrics.com/view/fda-approves-multiple-lisdexamfetamine-dimesylate-generics-for-adhd-in-children
National Center for Biotechnology Information. (2023). PubChem Compound Summary for CID 42105518, Vyvanse. Retrieved April 19, 2023 from https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/Vyvanse
Reas DL et al. (2015). Pharmacological treatment of binge eating disorder: update review and synthesis. Expert Opin Pharmacother, 16(10), 1463-1478. doi: 10.1517/14656566.2015.1053465
Taipale, H., Bergström, J., Gèmes, K., et al. (2024). Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder medications and work disability and mental health outcomes. JAMA Network Open, 7(3), Article e242859. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.2859
US Food & Drug Administration. (2023, August 28). FDA approves multiple generics of ADHD and BED treatment. News release. Accessed August 29, 2023. https://www.fda.gov/drugs/news-events-human-drugs/fda-approves-multiple-generics-adhd-and-bed-treatment
תסמונת פיקה מתבטאת בתשוקה פתולוגית לאכול חומרים לא תזונתיים או מרכיבי מזון גולמיים.
ב-DSM-5, המדריך לאבחון והסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, הקריטריון לאבחון פיקה הוא אכילת חומרים לא מזינים או לא ראויים למאכל במשך תקופה של לפחות חודש, ולא על בסיס תרבותי או התנהגותי מקובל.
ההפרעה חייבת להיות לא מותאמת לשלב ההתפתחותי של האדם.
החומרים הנאכלים יכולים להיות חומרים יחסית לא מזיקים, כמו אכילת קרח (פגופגיה), או יותר מזיקים פתיתי צבע יבש או נייר, סבון, כפתורים, חימר, שיער, אבק, חול, אפר ובדלי סיגריות, דבק, גיר, צואה, תפוחי אדמה לא מבושלים, קמח ועוד.
כשמדובר בחומרים מסוכנים, יכולות להיות להפרעה אכילה זו השלכות רפואיות רציניות, למשל הרעלת עופרת.
התסמונת נפוצה יותר בקרב ילדים, נשים בהיריון ואנשים עם מוגבלות שכלית או הפרעות פסיכיאטריות כמו אוטיזם וסכיזופרניה.
התסמונת נפוצה יותר אצל ילדים ונשים בהיריון ובד״כ היא זמנית.
היא חמורה וממושכת יותר אצל מתמודדים עם לקות התפתחותית חמורה, בעיקר עם מוגבלות שכלית.
ככלל, תנועות ידיים לפה מוגזמות שנצפו בפיקה אינה חריגה אצל ילדים מעל גיל 36 חודשים.
ההערכה היא שסינדרום פיקה פוחת עם הגיל; למשל, מחקר הראה שכ -10% מהילדים מעל גיל 12 עוסקים בהתנהגויות פיקה.
״מי שמתאוה ותאב למאכלות
שאינן ראויין לאכילה
כגון העפר והפחם...״
-- רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה א
אבחנה של פיקה תינתן כאשר הנבדק אוכל חומרים שאינם מזון במשך לפחות חודש ואין הסבר תרבותי של למידת טעם נרכש.
בנוסף, ההתנהגות אינה מותאמת לשלב ההתפתחותי של הילד (תינוק בן 8 חודשים, למשל, יכול לנשנש הרבה דברים בלי פיקוח הורי...).
אין מבחן יחיד לאבחון תסמונת פיקה. הרופא מאבחן את התסמונת על בסיס ההיסטוריה של המטופל.
חשוב שהמטופל ו/או הוריו חייבים להיות כנים וגלויים עם הרופא המאבחן לגבי החומרים שהוא אוכל.
הרופא ישלח את הנבדק לבדיקת דם כדי לקבוע האם הגורם לפיקה הוא חוסר ברזל, אבץ וחומרי תזונה אחרים.
יש אנשים שאפילו נהנים וחושקים במרקמים או טעמים של חפצים מסוימים שאינם אוכל ויש תרבויות שבהן מקובל לאכול חימר.
הסוג הזה של התנהגות נקרא גאופגיה, שנצפתה אצל מינים רבים ולא רק אצל בני אדם, כמו פרימאטים.
לא ידוע על גורם אחד לפיקה.
בחלק מהמקרים מתפתחת התסמונת בגלל מחסור בברזל, אבץ או חומר מזין אחר. למשל, אנמיה בד״כ מתבטאת במחסור בברזל ויכולה להיות גורם סמוי לפיקה אצל נשים בהריון. חשק לא שגרתי לרכיבים של חומר מסוים יכול לסמן שהגוף מנסה לחדש מלאי עקב רמות נמוכות של חומר מזין.
חוץ מזה, אנשים עם הפרעות נפשיות שונות, כמו סכיזופרניה או הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), יכולים לפתח פיקה כמנגנון התמודדות.
דיאטה או תזונה לקויה יכולות להוביל לפיקה. במקרים כאלה האכילה של החפצים יכולה לעזור להרגיש שובע.
תסמונת פיקה עלולה להוביל לסיבוכים רפואיים חריפים וכרוניים, כמו חסך תזונתי, זיהומים טפיליים וחנק.
היא עלולה לגרום גם למצבי חירום כירורגיים כמו הרעלה או חסימת מעיים.
כנראה שהרופא יתחיל מלטפל בסיבוכים, למשל אם יש הרעלת עופרת בגלל אכילה של פתיתי צבע, הוא ירשום טיפול כלציה (תצבית בעברית), שבו נותנים דרך הפה או בזריקה, תרופות שנקשרות לעופרת ומאפשרות לה להיפלט בשתן.
אם הרופא קושר את הפיקה לחוסר איזון בחומרים תזונתיים, הוא ירשום תוספים של ויטמינים או מינרלים, למשל ברזל כאשר מאובחנת אנמיה.
הרופא גם יכול לשלוח את הנבדקל לאבחון פסיכולוגי כדי לקבוע אם המטופל סובל מ-OCD או הפרעה אחרת.
בהתאם לאבחנה יירשמו תרופות, תומלץ פסיכותרפיה, או שתיהן.
עד לאחרונה מחקרים לא התרכזו בטיפול תרופתי לאנשים עם פיקה.
אם למטופל יש מוגבלות שכלית או הפרעה נפשית, תרופות לניהול ההתנהגות הבעייתית יכולות לעזור להפחית או לנטרל את הרצון לאכול חפצים שלא נועדו למאכל.
פסיכותרפיה התנהגותית לטיפול בפיקה מתמקדת ביצירת שינוי התנהגותי שנעשה באופן הדרגתי ובטיחותי. הגישה מבוססת על הבנת הסיבות המובילות להתנהגות ומציעה אסטרטגיות חלופיות שיכולות לענות על הצרכים של המטופל בצורה בריאה ומועילה יותר.
התהליך כולל זיהוי גורמים המשפיעים על ההתנהגות, הבנה של המניעים שלה, ולמידה של תגובות חדשות המקדמות בטיחות ושיפור התפקוד היומיומי. העבודה נעשית בשיתוף עם מטפלים מוסמכים, במטרה לספק סביבה תומכת ולמנוע מצבים מסכני חיים או פגיעה באיכות החיים של המטופל.
הגישה הזו שמה דגש על עקביות, חיזוק התנהגויות חיוביות והתאמה אישית של ההתערבות לצרכים הייחודיים של כל מטופל, תוך מתן כלים פרקטיים להתמודדות יומיומית.
ניתוח פונקציונלי (Functional Analysis): מטרתו להבין את הגורמים שמובילים להתנהגות הפיקה. האם ההתנהגות נובעת משעמום, חיפוש תשומת לב, או חיזוק חושי? זהו שלב חשוב שמומלץ לבצע בעזרת איש מקצוע.
מובחנות התנהגותית (Differential Reinforcement): שימוש בחיזוקים חיוביים להתנהגות חלופית. לדוגמה, ללמד את הילדים לשים את החפצים הבלתי אכילים בפח בתמורה לפרס מועדף, כמו סוכריות גומי קטנות.
חסימת תגובה והפנייתה מחדש (Response Blocking and Redirection): כשהילד מנסה לשים משהו לא אכיל בפה, ניתן לחסום בעדינות את ההתנהגות ולהפנות אותו לפעולה חיובית, כמו משחק עם חפץ בטוח שמספק תחושה דומה.
שימוש בגירויים תחרותיים (Competing Stimuli): מציאת חפצים בטוחים שמספקים את הצורך התחושתי שעשוי להוביל לפיקה. לדוגמה, צעצועים למגע או מזונות בעלי מרקם דומה לדברים שהילדים נוטים להכניס לפה.
מבחינת צפי ההחלמה, אצל ילדים ונשים בהיריון הפיקה תיעלם בד״כ, ללא טיפול, אחרי כמה חודשים.
אם הגורם הוא חוסר בחומרי תזונה, מענה קליני אמור להקל על הסימפטומים.
אבל פיקה לא תמיד נעלמת, ויכולה להימשך שנים, בעיקר אצל אנשים עם מוגבלות שכלית.
הרופא צריך לעזור למטופל ולקרוביו להבין את הצפי למקרה הספציפי ואיך אפשר לנהל את המצב.
הורים -
אם הילד לא מצליח להימנע מלאכול דברים שלא אמורים להיאכל, חשוב לפנות מיידית לרופא, כי טיפול יכול לעזור למנוע תופעות לוואי פוטנציאליות רציניות, כמו פגיעה קשה בהתפתחות השכלית והגופנית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Ahmed, M. A., Al-Nafeesah, A., AlEed, A., & Adam, I. (2023). Prevalence and associated factors of symptoms of pica among adolescent schoolchildren in northern Sudan: a cross-sectional study. Journal of eating disorders, 11(1), 49. https://doi.org/10.1186/s40337-023-00777-0
Al Nasser Y, Muco E, Alsaad AJ. Pica. [Updated 2020 Dec 30]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK532242/
Krishnamani R, Mahaney WC. Geophagy among primates: adaptive significance and ecological consequences. Anim Behav. 2000 May;59(5):899-915. doi: 10.1006/anbe.1999.1376. PMID: 10860518.
Miao, D., Young, S. L., & Golden, C. D. (2015). A meta-analysis of pica and micronutrient status. American journal of human biology : the official journal of the Human Biology Council, 27(1), 84–93. https://doi.org/10.1002/ajhb.22598
Ruckle, M. M., Bednar, M. K., Suen, K., & Falligant, J. M. (2023). Brief assessment and treatment of pica using differential reinforcement, response interruption and redirection, and competing stimuli. Behavioral Interventions, 38(1), 255–267. https://doi.org/10.1002/bin.1881
Young SL. Pica in pregnancy: new ideas about an old condition. Annu Rev Nutr. 2010 Aug 21;30:403-22. doi: 10.1146/annurev.nutr.012809.104713. PMID: 20420523.
לפי זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, קתקסיס ואנטי-קתקסיס שולטים במידת השימוש של האיד באנרגיה הנפשית.
קתקסיס מתייחס לפיזור האנרגיה של האיד ואנטי-קתקסיס אמור לחסום שימושים לא הולמים של אנרגיה זו.
בתיאוריה הפסיכואנליטית, אנרגיה נפשית מיוצרת ע״י הליבידו ומשוחררת באמצעים ביולוגיים שנקראים ״דחפים״.
ההשקעה של אנרגיית ליבידו באובייקט, ברעיון או באדם נקראת קתקסיס.
המונח היווני קתקסיס (κάθεξις) נבחר על ידי ג'יימס סטראצ'י כדי לתרגם את המונח הגרמני Besetzung, כאשר ערך ותירגם את יצירותיו השלמות של זיגמונד פרויד.
פרויד עצמו כתב על "עניין (Besetzung)", במכתב מוקדם לפסיכואנליטיקאי ארנסט ג'ונס.
מצב גופני של רעב מוביל אותנו לחוות צורך פיזי לאכול לצד תשוקה פסיכולוגית לאוכל.
שני הכוחות האלה פועלים יחדיו כדי ליצור דחף חיוני לאכול. פרויד סבר שאנחנו מייצרים כל הזמן אנרגיה נפשית, אבל רק כמות מסוימת שלה זמינה לשימוש בכל רגע נתון, והיא זמינה לשלושת הרכיבים של האישיות: האיד, האגו והסופר-אגו.
האיד הוא המקום שבו נמצאת כל האנרגיה הנפשית.
הוא אחראי לסיפוק צרכים ותשוקות בסיסיים ומתופעל ע״י ״תהליכי החשיבה הראשוניים״.
בסוף האנרגיה הזאת ממשיכה אל ההיבטים האחרים של האישיות: האגו והסופר-אגו.
אבל בגלל שהאיד לא מבדיל ביו תמונה מנטאלית למציאות, יכול להיות שהוא לא יוביל לפעולה ישירה לסיפוק צורך, אלא פשוט ייצור תמונה של האובייקט הנחשק, שתספק אותו לטווח הקצר אבל לא תמלא את הצורך לטווח הארוך.
למשל, מי שרעב יכול ליצור בראש תמונה של המבורגר במקום לאכול באמת. בגלל זה האגו יכול לתפוס חלק מהאנרגיה שהאיד מפזר.
כשהאנרגיה הזו נקשרת לפעילות של האגו, היא הופכת לקתקסיס של האגו. הפיזור הזה של אנרגיה יכול להיות כרוך בחיפוש פעילויות שקשורות לצורך.
למשל, לקנות ספר בישול או לצפות בתכנית בישול כשרעבים. בגלל שהאיד לא יכול להבחין בין מציאות לפנטזיה, הוא יכול להתנהג בצורות לא מציאותיות או לא מקובלות חברתית.
האגו יכול גם לחסום מהאיד פעילויות לא הגיוניות, לא מוסריות או לא מקובלות.
חסימה זו נקראת אנטי-קתקסיס ותפקידה לדכא שימוש בקתקסיס.
הדחקה היא מנגנון האנטי-קתקסיס היעיל ביותר, שכן היא שומרת על האגו מפני פעולות, מחשבות והתנהגויות לא רצויות שעלולות להגיע אל המודעות.
עם זאת, הדחקת הדחפים של האיד צורכת הרבה אנרגיה נפשית, ובגלל שיש כמות מסוימת של אנרגיה, יתכן גרעון אנרגטי בגלל מה שהאנטי-קתקסיס צורך.
וירג׳יניה אקסליין (1911-1988) היתה פסיכולוגית חלוצה בתחום הטיפול במשחק, שנשארה עד היום שיטה פופולרית וישימה לטיפול בילדים.
השיטות בהן השתמשה אקסליין הפכן ברובן לחלק מתכניןת הלימודים במגמות הכשרה קליניות באוניברסיטאות ובמוסדות לימוד שמכשירים מטפלים לילדים.
בניגוד למלאני קליין, אקסליין הציעה סביבה טיפולית פרמיסיבית, בה המטפל רק משקף את רגשות הילד, בלי פרשנויות, בלי ניתוח של יחסי ההעברה ובלי סימבוליזציה.
המטרה של טיפול במשחק, לטעמה, היא לשקף את הרגשות, בעיקר את הרגשות השליליים.
כיום אנחנו רואים הרבה יותר הגיון בעמדה טיפולית, אבל בתקופת בה פעלה אקסליין השיקופים נשמעו טכניים ולכן לא מספיק אנליטיים.
ב-1964 פרסמה אקסליין סיפור אמיתי די מהפכני ומעורר השראה שנקרא ״דיבס, הילד המחפש את זהותו״.
הספר תיעד את מערכת היחסים הטיפולית שלה עם ילד בן 5 שהיה מתבודד ולא תקשורתי.
למרות שההורים שלו חשדו שהוא אוטיסט או שיש לו פיגור שכלי חמור, דיבס הצליח למצוא את עצמו דרך טיפול במשחק שנמשך כמה חודשים.
כשהוא פיתח את המיומנויות הנדרשות להראות את עצמי האמיתי שלו לעולם, אקסליין הבינה שהוא גאון עם ציון IQ של 168.
עד היום מתייחסים אל הספר בהתלהבות כאחד הטקסטים משפיעים ביותר על ראיית עולם טיפולית בתחום של טיפול במשחק.
אקסליין חיברה עוד כמה ספרים בקריירה הפוריה שלה.
בתחילת שנות ה-40 היא התחילה לחקור טיפול במשחק ובסוף פיתחה את הטכניקה שלה לטיפול לא ישיר במשחק (non-directive Play Therapy).
עקרונות ותיאוריות הליבה שלה נוצרו מתוך גישת ״האדם במרכז״ שהתפתחה ע״י קארל רוג׳רס.
טיפול במשחק מבוסס על תקשורת לא מילולית דרך משחק והוא חותר להקל על התהליך הטיפולי ועל השינויים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים של המטופל, לרוב אצל ילדים.
מבחינת אקסליין, המטרה הקלינית היא לאפשר לילד, על ידי עידוד לקיים משחק מובנה ולא מובנה, הזדמנות ללמידה רגשית וחברתית מחד, והתנהגותית קוגניטיבית מאידך.
טיפול במשחק יכול להיות לדידה גם כלי אבחוני:
המטפל יכול לקבל הבנה עמוקה של הבעיות החבויות של הילד מלצפות בו משחק ולהעריך את האינטראקציה בינו לבין הילד.
טכניקה נפוצה בטיפול במשחק היא הקהיית רגישות, שמכוונת לעזור לילד לתכנת מחדש התנהגויות מפריעות, ומשתמשים בה לא רק לילדים אלא גם לאנשים מאותגרים ורבלית או קוגניטיבית.
אקסליין עבדה המון לפיתוח הגישה הלא-מונחה שלה לטיפול במשחק, שבו היא זיהתה 8 עקרונות ליבה:
1. היחסים הטיפוליים חייבים להיות מעורבים ומזמינים ולספק חום וידידות כבר מהרגע המוקדם ביותר האפשרי.
2. המטפל חייב לקבל את הילד באופן בלתי מותנה.
3. הסביבה הטיפולית חייבת להיות לא שיפוטית, כדי שהילד ירגיש חסר עכבות לבטא את הרגשות, התחושות וההתנהגויות שלו.
4. המטפל חייב להיות קשוב ומודע להתנהגויות של הילד כדי לספק לו בחזרה התנהגויות רפלקטיביות, שיאפשרו לו לפתח מודעות עצמית.
5. המטפל מסתמך על היכולות של הילד למצוא פתרונות לבעיות שלו כשאפשר, ולהבין שרק הוא אחראי על ההחלטות המעצבות שהוא עושה או לא עושה.
6. המטפל פועל כצל ומאפשר לילד להוביל את המסע הטיפולי דרך דיאלוג ופעולה.
7. המטפל מזהה שהתהליך יציב וצריך להתקדם בקצב הפנימי שלו, לא בקצב שהמטפל מחליט.
8. המגבלות היחידות שמוצבות הן כאלה שנועדו להבטיח שהתהליך הטיפולי יישאר אותנטי והילד יישאר בתחום המציאות, מודע לתפקידו ותכליתו בטיפול.
העקרונות הללו מדגישים את החשיבות של הצטיידות ושימוש ב'ערכת כלים לטיפול במשחק׳.
הערכה הזו אמורה לעמוד לרשות מטפל הילדים, ולאפשר לו להתחקות אחר צעדי המשחק של הילד.
פסיכולוגים לילדים עדיין מתווכחים לגבי יעילות הגישה הטיפולית של אקסליין.
הרבה מומחים מאמינים שזה לא באמת אפשרי לטפל באופן כל כך לא מובנה.
טיפול פסיכולוגי, בגדול, נועד להנחות את כוונת השיטה, הגבולות והבטיחות. אבל בטיפול במשחק המטפל צריך לחתור להיות לא-מנחה ביחס לפרשנות, לגילוי ולפתרון.
חוץ מזה ילדים, כמו מבוגרים, פתוחים לקבל הרבה גישות טיפול ואין טכניקה בלעדית שמתאימה לכל אחד.
בגדול, כן, משחק מובנה בין-אישי, תחרותי, יכול להיות אמצעי מצוין טיפולי, גם כאשר המשחק אינו השלכתי.
מלאני קליין התנגדה למשחקים מובנים, אבל לא בהכרח צדקה.
גם משחק קופסה הוא השלכתי, למרות הכללים המוכתבים מראש.
כל זמן שיש חיבור בין חוץ (העולם האובייקטיבי, ככל המשחק) לבין הפנים (הדרמה הסובייקטיבית של הרצון לנצח את הצד השני), התהליך אינו נייטרלי.
אלא שאם כל משחק מובנה הוא טיפול עולה כאן השאלה -
מה ההבדל בין משחק קופסא עם המטפל לבין משחק דומה של הילד עם חבר?
הרעיון שבטיפול נוצר אוביקט חדש, מיטיב, ממשי, שהוא המטפל.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
1 באפריל 2022
הפרעה ביפולרית, שכונתה בעבר מאניה דיפרסיה, היא מצב נפשי שגורם לשינויים קיצוניים במצב הרוח, הכוללים פיקים רגשיים (מאניה או היפומניה) לצד מצבים של שפל וקריסה פסיכולוגית (דיכאון).
ישנם 5 סוגים מובחנים של הפרעה דו-קוטבית. כולם כוללים במידה מסוימת אפיזודות של דיכאון ומאניה.
מאניה דיפרסיה היא הפרעה כרונית, שנכון להיום נמשכת כל החיים.
במצב בו לא מקבלים טיפול, האפיזודות של המאניה והדיכאון עלולות לקרות שוב ושוב.
הרבה מטופלים ממשיכים לחוות סימפטומים גם אחרי הטיפול.
מאניה והיפומאניה הם שני סוגים מובחנים של אפיזודות בהפרעה ביפולרית, אך הן חולקות את אותם תסמינים.
מאניה חמורה יותר מהיפומאניה וגורמת לבעיות בולטות יותר בקריירה ובחיי העבודה, בלימודים וביחסים בין-אישיים.
מאניה עלולה גם לגרום לפגיעה בבוחן המציאות, מצב של מאניה פסיכוטית, ולדרוש אשפוז פסיכיאטרי.
הספקטרום הדו-קוטבי הוא מונח די חדש ושנוי במחלוקת, שמתייחס לקשת של מצבים נפשיים, הכוללים לא רק הפרעה דו-קוטבית בהגדרתה המסורתית, אלא שילוב עם דיכאון, תנודתיות במצבי הרוח בלי אפיזודות מאניות או היפומאניות, כולל הפרעות שליטה בדחפים, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות והפרעות התמכרות.
זו חשיבה מעניינת, אולם צריך לקחת בחשבון שלא כל תסמין נפשי אמור לקבל אבחנה פסיכיאטרית.
נראה אם ולאן זה יתקדם במהדרוה הבאה של ה-DSM.
כוללת תקופות של אפיזודות חמורות של מצב רוח שנעות ממאניה לדיכאון.
הפרעה דו קוטבית I מוגדרת על ידי פרקים מאניים שנמשכים שבוע לפחות, או על ידי תסמינים מאניים כה חמורים שהמתמודד זקוק לטיפול מיידי בבית החולים.
בדרך כלל, אירועים דיכאוניים מתרחשים אף הם, ונמשכים לרוב שבועיים לפחות.
דוגמא אקטואלית של הפרעה ביפולרית היא המקרה של אליסה לאם, צעירה קנדית בת 21 שנמצאה מתה בתוך מיכל מים במלון ב-LA.
בסידרה שעלתה לא מזמן בנטפליקס מתואר מותה כתוצאה של אפיזודה פסיכוטית, שהופיעה במהלך של ההפרעה הדו-קוטבית עמה התמודדה.
צורה יותר מתונה של עלייה במצב הרוח עם אפיזודות יותר מתונות של היפומאניה (התרגשות קיצונית שעדיין לא ברמת מאניה), שמתחלפות בתקופות של דיכאון חמור.
מחקר שפורסם באפריל 2021 מלמד כי מטופלים עם הפרעה דו קוטבית II מוקדמת עשויים לחוות הפרעה רגשית עונתית (SAD), זאת בהשוואה לסובלים מהפרעות מצב רוח אחרות.
ההבדל העיקרי בין הפרעה דו קוטבית 1 להפרעה דו קוטבית 2 מתבטא בחומרת האפיזודות המאניות שמופיעות בכל אחת משתיהן.
אדם עם הפרעה דו קוטבית 1 יחווה אפיזודה מאנית מלאה ואילו אדם שמתמודד עם הפרעה דו קוטבית 2 יחווה אפיזודה היפומנית בלבד (תקופה פחות חמורה מאפיזודה מאנית מלאה).
הפרעה ציקלותימית מתארת תקופות קצרות של סימפטומים היפומאניים, שמתחלפות בתקופות קצרות של סימפטומים דיכאוניים שאינם נרחבים או ממושכים כמו באפיזודות היפומאניות מלאות או אפיזודות דיכאוניות מלאות.
ציקלותימיה מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אם כי היא יכולה להתחיל כבר בילדות.
ההפרעה מסווגת ב- DSM-5 כתת-סוג של הפרעה דו קוטבית.
הקריטריונים לציקלותימיה הם תקופות של מצב רוח מוגבר ותסמיני דיכאון במשך לפחות מחצית מהזמן בשנתיים האחרונות אצל מבוגרים ושנה אחת אצל ילדים ובני נוער.
תקופות של מצבי רוח יציבים נמשכות רק חודשיים לכל היותר.
הדומה לסוגים האחרים של הפרעה ביפולרית, גם לציקלוטימיה איו כיום ריפוי מלא, אך קיימים טיפולים שעוזרים לנהל את הסימפטומים.
הפסיכיאטר המטפל מכין יחד עם המטופל תוכנית טיפולית שתכלול ככל הנראה שילוב של תרופות וטיפול בשיחות.
כאשר ציקלוטימיה אינה מטופלת היא יכולה להחמיר.
לפחות מחצית מהסובלים מציקלותימיה יפתחו אפיזודות יותר ויותר קשות של מצבי רוח ואף יאובחנו עם מאניה דיפרסיה.
כיוון שציקלוטימיה מקשה לעיתים קרובות על היכולת לויסות רגשי אצל מי שחווה אותה, היא עלולה להציב אתגרים גם ביחסים בין-אישיים. תקופות היפומניות נוטות להגביר את הסבירות לתגובתיות-יתר של המתמודד עם גירויים שמתרחשים בסביבתם, מה שעלול להגביר מתיחות קיימת בתוך מערכת יחסים זוגית או משפחתית.
טיפול CBT הוא שיטה מבוססת מחקר שמסייעת למתמודדים עם ההפרעה לזהות אמונות והתנהגויות שליליות ולא יעילות ולהחליפן בחדשות. CBT יכול לעזור בזיהוי טריגרים שמעוררים את הסימפטומים, לצד למידה ותרגול של אסטרטגיות פשוטות ויעילות לנהל מתחים נפשיים ולהתמודד עם מצבי מצוקה.
מצב שבו מתרחשים באותו זמן סימפטומים משני קיטובים של מצב רוח במהלך אפיזודות מאניות, היפומאניות או דיכאוניות.
המצב הזה מאופיין באנרגיה גבוהה, חוסר שינה ומחשבות דוהרות.
באותו זמן, האדם יכול להרגיש חוסר תקווה, ייאוש, רגזנות או אובדנות.
אפשר להגיד שמידת החרדה גבוהה יותר בהפרעה ביפולרית עם מצבים מעורבים, זאת בהשוואה לאפיזודות טהורות של מאניה או דיכאון.
חרדה יכולה להתבטא ב׳תסמיני חרדה שצפים בחופשיות׳ או הפרעות חרדה נלוות.
המתמודד מצוי במצב של מתח ניכר, חוסר מנוחה וסערה נפשית.
תודעתו מתרוצצת בין מגוון דאגות:
תסריטים של תאונות קשות, תקיפות טראומטיות ותרחישים גרועים אחרים.
המתמודד עם מצבים מעורבים נוטה להתלונן על לחץ נפשי פנימי עצום, שמחמיר את מצבו - לעיתים חרדה מאותתת לנו להימנע ולהיזהר מסכנה, אבל כאן היא עוזרת למתמודד להרגיש חסר פחד, אימפולסיבי, נמשך לריגושים (למשל, דרך שימוש בסמים).
כדי להקל עליה נוטות להופיע התנהגויות של פגיעה עצמית או אפילו ניסיון אובדני.
כאשר אדם מתמודד עם שילוב בין הפרעה ביפולרית וחרדה הוא עלול למצוא שחרדתו משפיעה על התסמינים של הפרעה דו קוטבית לרוב מחמירה אותם:
פרקים מאניים ודיכאוניים מעורבים יותר.
עלייה בחומרת אפיזודות מצב הרוח.
עמידות מוגברת לתרופות.
תופעות לוואי של תרופות.
מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר.
איכות חיים ירודה יותר.
הפרעה ביפולרית על מחזוריות מהירה מתארת מצב של לפחות 4 אפיזודות מצב רוח בתוך 12 חודשים.
האפיזודות חייבות להימשך לפחות כמה ימים כדי להיחשב אפיזודה נפרדת.
יש אנשים שגם חווים שינויים בקיטוב מגבוה לנמוך או להפך בתוך שבוע אחד, ואפילו באותו יום, מה שאומר שפרופיל הסימפטומים המלא שמגדיר אפיזודות נפרדות ומובחנות לא חייב להיות נוכח (למשל, יכול להיות שהאדם לא יחווה פחות צורך בשינה).
התופעה הזאת נקראת לפעמים מחזוריות ״אולטרה-מהירה״, ויש ויכוח בפסיכיאטריה אם היא מאפיין תקף ומיוסד היטב של הפרעה דו-קוטבית.
דפוס של מחזוריות מהירה יכול לקרות בכל זמן במהלך ההפרעה, למרות שיש חוקרים שמאמינים שהוא יותר נפוץ בנקודות יותר מאוחרות של חיי ההפרעה.
כנראה שלנשים יש סיכוי יותר גבוה מגברים למחזוריות מהירה, ודפוס כזה מגביר את הסיכון לדיכאון חמור וניסיונות אובדניים.
תרופות נוגדות דיכאון יכולות לפעמים להיחשב לטריגרים או לגורם שמאריך מחזוריות מהירה, אבל התיאוריה הזאת שנויה במחלוקת ועדיין צריכה להיחקר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
22 בדצמבר 2023
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Jain, A., & Mitra, P. (2023, February 20). Bipolar Disorder. In StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK558998/
Ott C. A. (2018). Treatment of anxiety disorders in patients with comorbid bipolar disorder. The mental health clinician, 8(6), 256–263. https://doi.org/10.9740/mhc.2018.11.256
Ratheesh, A., Hett, D., Ramain, J., Wong, E., Berk, L., Conus, P., Fristad, M. A., Goldstein, T., Hillegers, M., Jauhar, S., Kessing, L. V., Miklowitz, D. J., Murray, G., Scott, J., Tohen, M., Yatham, L. N., Young, A. H., Berk, M., & Marwaha, S. (2023). A systematic review of interventions in the early course of bipolar disorder I or II: a report of the International Society for Bipolar Disorders Taskforce on early intervention. International journal of bipolar disorders, 11(1), 1. https://doi.org/10.1186/s40345-022-00275-3
בטיפול CBT בחרדה אפשר לפעמים להרגיש שינוי כבר במהלך השבועות הראשונים, אבל אצל אנשים אחרים השיפור מתפתח בהדרגה לאורך…
איך יכול להיות שאדם שסובל מכאב נפשי עז בוחר לגרום לעצמו גם כאב גופני? איך זה שנערה שחווה…
אחבר כאן את מושג הסופר-אגו הורס-האגו של רונלד בריטון למודל הלופ הטראומטי. הרעיון המרכזי הוא שסופר-אגו הרסני…
מטופל פרפקציוניסט והמטפל שלו צריכים לשים לב לכך שהפרפקציוניזם עצמו עלול לנהל גם את היחסים בין המטפל למטופל. …
חרדה יכולה להימשך גם כאשר טיפול CBT מתחיל לעזור, משום שהשינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות אינו תמיד מלווה בירידה מיידית…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר
שיחה עוד היום עם איתן טמיר,
חדה, מדויקת ומאירת דרך.
140 ₪ / 20 דקות