מהי אנורקסיה? תסמינים, סוגים, גורמים, טיפולים ומחקרים 2018

דרג פריט זה
(13 הצבעות)
אנורקסיה - אבחון, טיפול, מחקרים, מאמרים וגורמים אנורקסיה - אבחון, טיפול, מחקרים, מאמרים וגורמים

מהי אנורקסיה?

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מורכבת, המאופיינת  ברצון פתולוגי להפחית במשקל ובהתעסקות כפייתית בצורת הגוף ובאכילה. שיעור התמותה מאנורקסיה עומד על כ-10%.

Eating Disorders Causes Symptoms Psychological Treatment

אבחון אנורקסיה

אנורקסיה מאובחנת על ידי המגדיר האבחוני הפסיכיאטרי על פי הקריטריונים הבאים:

  • סירוב לשמור על משקל גוף מעל למינימום הנורמאלי לגיל ולגובה, דהיינו, משקל הגוף נמוך  ב - 15%  מהמשקל המצופה.
  • פחד עצום מעלייה במשקל או מהשמנה, למרות היות החולה בתת - משקל.
  • הפרעה בתפיסת משקל הגוף או צורתו, השפעה ניכרת של המשקל וצורת הגוף על ההערכה העצמית והכחשת החומרה של תת המשקל.
  • אל - וסת לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות.

 

 

 סוגים של אנורקסיה

תת - סוגים של אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה מגבילה (restricting type) - בסוג זה של המחלה, אובדן המשקל מתרחש כתוצאה מצמצום אכילה עד כדי הרעבה עצמית, ללא כל שימוש בהתנהגות מטהרת.

אנורקסיה בולמית (binge - eating/ purging type) - בסוג זה של המחלה מעורבת אכילה התקפית קלה והתנהגות מטהרת, המלווה הקאה יזומה או שימוש לרעה במשלשלים ובמשתנים.

אנורקסיה נרבוזה

 תסמינים ומאפיינים קליניים

אנורקסיה נרבוזה מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות ושכיחה בעיקר בקרב בנות. הדפוס האופייני למחלה מתחיל בדיאטה, הכוללת הפחתת מזונות עתירי שומנים ופחמימות וכעבור זמן קצר, חלה הפחתה דרסטית בצריכה הכללית של כמות המזון.

הנערה עסוקה באוכל, בספירת קלוריות ובהתבוננות במראה באופן שהולך ומתגבר. בשלב מסוים הנערה מתחילה לאבד שליטה על הדיאטה, ומפתחת פחד עז מעלייה במשקל והשמנה. בהמשך אופייני שימוש בהתעמלות כפייתית, המיועדת להאיץ את הירידה במשקל. הנערה מרבה לחשוב על מזון, נוטה לאסוף מתכונים ולהכין ארוחות לאחרים, אך אינה טועמת ממעשי ידיה. עיסוקה באוכל כולל גם מומחיות בערך הקלורי של המזון ועריכת טקסים סביבו. היא מפוררת את המזון, חותכת לפיסות קטנות ואוכלת במשך זמן רב. לעיתים היא מסתירה מזון במקומות שונים בבית ואף בכיסים. התנהגות זו מתרחשת לרוב בסתר.

באנורקסיה נרבוזה שכיחה גם תחלואה פסיכיאטרית נלווית כגון הפרעות במצב הרוח, התנהגות אובססיבית קומפולסיבית, דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות, שימוש לרעה בחומרים ממכרים וקשיים בשינה.

 

הסיבוכים הגופניים של אנורקסיה

הסיבוכים הגופניים של אנורקסיה מתרחשים בעיקר כתוצאה מההרעבה הקיצונית:

  • אובדן מחזור (אל-וסת)
  • עצירות
  • כאבי בטן קשים
  • איטיות
  • ירידה בחום גוף
  • פגיעה בפוטנציאל הגובה
  • יש כאלו שמפתחות שיער דק על הידיים והישבן מאחר והגוף מנסה לשמור על הטמפרטורה בעקבות ירידה בשכבות שומן
  • יובש בעור
  • דופק נמוך
  • פגיעה בצפיפות העצם
  • בצקות

 

 

טיפול באנורקסיה נרבוזה

הטיפול באנורקסיה נרבוזה כולל מספר מטרות: החזרת המטופלת למשקל תקין, שינוי התנהגות האכילה, טיפו בסיבוכים הרפואיים, פיתוח מודעות להפרעת האכילה, שינוי המחשבות, הרגשות והאמונות המוטעות המובילות לשימור המחלה, מציאת מנגנונים חלופיים להתמודדות עם לחצי הסביבה, שיפור בתפקוד החברתי, העלאת הערך העצמי, הגברת עצמאות, גיוס תמיכת המשפחה ומניעת רגרסיה למחלה.

תהליך ההחלמה מהמחלה הוא מורכב והדרגתי. בדרך כלל מתמקד הטיפול בראשיתו בשיקום המצב הגופני והתנהגות האכילה. מצב גופני ירוד או התנהגות אכילה מופרעת אינם מאפשרים תהליכי טיפול פסיכולוגיים יעילים וזאת בשל פגיעה במערכות השונות בגוף וקושי להתפנות רגשית ושכלית להתמודד עם הקשיים הנפשיים של המטופלת. לאחר ששלב זה מתבסס ותהליך האכילה מקבל צביון נורמאלי ואינו כרוך בחרדה ורגשי אשם, ישנה אפשרות טובה יותר להתייחס להיבטים הנפשיים העמוקים, אשר הובילו להתפתחותה של הפרעת האכילה מלכתחילה. הגברת מודעות המטופלת לרגשותיה ולדחפיה וחקירת קשייה בארגון צרכיה ורגשותיה והבעתם הן נקודות מפתח בטיפול הפסיכו תרפויטי האישי.

המטרה העיקרית בטיפול היא לגרום למטופלת להבין שהיא בעלת ערך בזכות עצמה, ושהיא אינה זקוקה לערך שיוצר מבנה העל של שלמות מלאכותית. על המטפל לסייע לה באופן פעיל להיווכח, שהצורך שלה להיות בשליטה מגן עליה מפני רגשות של חוסר אונים ובדידות. רק בשלב המאוחר של המאבק בהרעבה, לאחר שהתבססה ברית טיפולית טובה, אפשר לטפל בעניין המזוכיזם המוסרי של המטופלת ובאפשרות להגיע גם להיפרדות וייחודיות תואמת גיל מן ההורים. הפסיכותרפיה האישית היא השכיחה ביותר בטיפול במטופלות הלוקות במחלה.

במהלך השנים התפתחו סוגים שונים של פסיכותרפיה, הכוללים את הטיפול התמיכתי - הבעתי, הטיפול הפסיכודינמי, הטיפול הקוגניטיבי והטיפול ההתנהגותי. לטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי ישנה חשיבות רבה בסיוע למטופלות הלוקות באנורקסיה נרבוזה. מטרת הטיפול היא ליצור שינוי קוגניטיבי ביחס למשמעות הניתנת לצורת הגוף והמשקל וכן שינוי בהתנהגות האכילה של המטופלת. השלב הראשון בטיפול כולל שימוש בטכניקות חינוכיות, השמות דגש על מידע לגבי תזונה והשפעות של ההרעבה, וכן טכניקות מבניות שמטרתן לסייע למטופלת לשנות את הרגלי האכילה. בהמשך הטיפול, נעשה שימוש בטכניקות קוגניטיביות שמטרתן לסייע למטופלת לזהות ולשנות את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הבלתי מסתגלות, שתורמות לשימור המחלה. השלב האחרון בתהליך הטיפולי כולל פעולות למניעת הידרדרות חוזרת למחלה והכנה לסיום הטיפול.

הטיפול המשפחתי מהווה מרכיב מרכזי נוסף בתכנית הטיפול של מטופלות הסובלות מהפרעת אכילה. סוג טיפול זה נמצא כאחד המודלים להתערבות היעילים ביותר. ברוב המקרים ניתן לטפל במטופלות במסגרת אמבולטורית כגון מרפאות בתי חולים או במסגרת אשפוז יום. מסגרות אלה מיועדות לחולות חדשות, בעלות מוטיבציה גבוהה להחלמה, אשר משפחותיהן משתפות פעולה בטיפול. אשפוז בבית החולים נדרש כשהפרעת האכילה חמורה, כשהחולה אובדנית או כשישנם סיבוכים רפואיים קשים, המסכנים את חייה.

יחסי מטפל - מטופל בטיפול אנורקסיה

חשיבות רבה ישנה למערכת היחסים בין המטפל למטופלת הסובלת מאנורקסיה נרבוזה. מרבית המטופלות מכחישות את התנהגותן ומצבן ומביעות התנגדות לטיפול. דרך שתיקות ממושכות, סירוב לשתף פעולה, היעדרות או העמדת פנים של חיבור טוב עם המטפלת, פיוס ועמדה של "ילדה טובה" כשמתחת לכל אלה קיימת התנגדות, המקשה על התהליך הטיפולי ומעכבת את ההחלמה.

עבור המטופלת, ההחלמה מהמחלה גורמת לה לסכן את מה שהשיגה בעמל רב. המטופלת מרגישה שיש בידיה פתרון מושלם לבעיותיה, שדרך גופה ודרך ההכחשה העצמית היא משיגה את הכבוד, ההערצה, העצמאות ואת תחושת העליונות שאליה כה כמהה בעבר.

התנגדותה לטיפול היא הגנה מפני התמודדות עם הכאב העמוק, עם תחושת חוסר האונים והאפסיות שהיא חשה מתחת להתעלות והאושר ביחס לשליטה המוחלטת באוכל ובמשקל. מתחת לכל אלה ישנה אומללות וזעקה לעזרה. הסירוב לעזרה וההתנגדות החיצונית באים לגונן עליה מפני עצמה, מפני הרגשות האומללים שמתחת לחזות המושלמת.

את נפשה המיוסרת של המטופלת ניתן להבין בעיקר דרך התקרבות לעולמה הפנימי, הסובייקטיבי, ותוך התייחסות אמפתית לתפיסתה את המחלה ומשמעותה. רק כאשר המטופלת תשתכנע שהמטפל מסוגל להבין, להעריך ולהוקיר עד כמה יקרת מציאות המחלה עבורה, ומה גדולה האבדה הכרוכה בוויתור עליה, תסכים, אולי, לשקול אלטרנטיבות אחרות. כלומר, יתפתח סיכוי לוויתור הדרגתי על המחלה, לטובת בניה של תחושה אחרת של מיוחדות בעיני המטפל, בעזרת המסר שלו שהעצמי הייחודי שלה ראוי לתשומת לב וצרכיה ראויים להכרה.

ד"ר מירב שחר עייש


אשמה קיומית - Depletion Guilt

בקרב מתמודדים ומתמודדות עם אנורקסיה קיימים דיווחים רבים על רגשות אשם קשים סביב עצם הקיום הפסיכולוגי, סביב הקיום שלהם בעולם, זה שהם תופסים מקום מסוים בעולם מבחינה פסיכולוגית, מה שמתבטא סימבולית בהצטמצמות פיזית. 

למשל, נערה שמילוי צרכיה בא מבחינתה על חשבון מישהו אחר (הורה או אח), או אמא שמעבירה לילדה שלה מסר קבוע שהיא מהווה עול, שלידתה היא טעות ושהיא דורשת יותר תשומת לב ממה שמגיעה לה.

האכילה עצמה מהווה אקט של מילוי צרכים, מגיע לך להתחשב בעצמך על פני אחרים. יש גם היבט מענג ומספק באכילה, לכן תחושה בסיסית של "לא מגיע לי" קשורה לצום ולהרעבה. 

 

 

טיפול פסיכולוגי באנורקסיה - המשך

היסטוריית הטיפול באנורקסיה

בסוף המאה ה-17 כבר הופיעו דיווחים ראשונים על אנורקסיה, ועד לראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת פורסמו לפחות 7 מאמרים מחקריים ששיערו שיש לאנורקסיה מקור גופני.

משנות ה-30 הלכה וגברה ההכרה שלמחלה יש מקור נפשי.

 

טיפולים דינמיים באנורקסיה

הפסיכואנליזה, והטיפול הפסיכודינמי שהמשיך את דרכה, פיתחו 3 מודלים מרכזיים להבנת הפתולוגיה והנורמליות בנפש האדם, גם בנושא אכילה והפרעות אכילה. 

  • מודל דחף-הגנה - אותו פיתח זיגמונד פרויד. המודל הדחפי שלט בכיפה בין השנים 1930-1950: קונפליקט בין דחפים מיניים ותוקפניים לבין ה"אני העליון" כשה"אני" מפעיל מנגנוני הגנה לתיווך הקונפליקט. אנורקטיות נראות אמנם כבעלות דחפים מוכחדים ולא ליבידינליים אך מאחר וזה היה המודל בזמנו, החילו אותו גם על אנורקסיה. ההשערה הקלינית הייתה שהרעבה עצמית היא הגנה מפני פנטזיות על כניסה להריון או הגנה מפני פנטזיות אורליות סדיסטיות-קניבליות. המודל לא תרם לטיפול באנורקסיה.
  • מודל יחסי אובייקט - לפי גישת יחסי אובייקט, אופן ההתקשרות בין בני האדם כולל דחפי מין ותוקפנות. תאורטיקנים שהשתמשו במודל לטיפול באנורקסיה תיארו קשרי היפרדות של האנורקטיות שמתבטאים בסלידה עמוקה מדמות האם. כדי לא להידמות לאמא ולהיפרד ממנה, משחיתה האנורקטית את גופה. 
  • מודל הפסיכולוגיה של העצמי - פסיכולוגיית העצמי, של היינץ קוהוט, מתארת ציר התפתחות נרקיסיסטי, הישענות נרקיסיסטית על אחרים לאורך כל החיים. סביבת גדילה אופטימלית מאפשרת לילד להישענות נרקיסיסטית הולמת. אז מתפתח עצמי חזק ובריא שיכול להפעיל תפקודי רגיעה וויסות שקיבלו מבחוץ לפני כן. נערה המפתחת הפרעות אכילה אינה מאמינה שהיא יכולה להישען על אחרים למילוי צרכי הזולת שלה. ילדים שמקדישים עצמם לשגשוג של הוריהם תוך ביטול צרכיהם העצמיים ושאינם מאמינים שאדם אחר יוכל למלא צורכי עצמי למענם נוטים לפתח הפרעות אכילה. הנערה חשה אשמה קיומית לגבי תפיסת מקום פסיכולוגי בעולם, היא חשה שביטוי נוכחות, רצון ודעה אינם מוסריים, הם הרסניים ופוגעים באחר וזה מסביר את רצונה שלא לתפוס מקום פיזי בעולם ולא לאכול. האכילה הופכת למעשה אנוכי בעיניה – נתינה עצמית וקדימות על פני אחרים. הבולימית, לעומת האנורקטית, תקיא את האוכל מפני שהיא חווה בולמוס כפעולה מגונה של פינוק עצמי. (בעיני האנורקטית האכילה אינה פעולה לא מוצדקת שמבטאת פינוק ובגידה באחרים)  פסיכולוג שמטפל לפי גישת פסיכולוגית העצמי נוקט טיפול מיוחד שמדגיש ערנות לצרכי העצמי. בעזרת עמדתו הוא מפעיל את האמונה שניתן לסמוך גם על אדם אחר ולהישען עליו רגשית, לא רק על האוכל.

 

טיפול משפחתי וזוגי באנורקסיה

(UCAN (Uniting Couples הוא טיפול באנורקסיה למבוגרים, אשר פותח על בסיס הטיפול המשפחתי. 

ההתייחסות לאנורקסיה בטיפול UCAN מתקיימת בתוך קונטקסט זוגי. המטפל מנחה את בן הזוג לתמוך בצורה לא שיפוטית ומנטרת, ליצור אינטראקציות חיוביות סביב ארוחות, להרחיב את התקשורת סביב ארוחות להקשרים מגוונים, להתמקד בדימוי הגוף של המטופל בתוך הקשר הזוגי, להעלות את המודעות לדימוי הגוף בתוך מערכת היחסים ולעבוד על המיניות בקשר נוכח הפגיעה בדימוי הגוף. 

 

 

הפסיכולוגיה של העצמי בהשוואה לגישות טיפול עכשוויות אחרות

אופן ההמשגה של הפסיכולוגיה של העצמי קרוב גם להמשגות של הפרעות אכילה בגישות האחרות בפסיכולוגיה.

השוני הוא בדרכי טיפול, עמדת המטפל וכלי ההתבוננות.

הדימיון הוא בתפיסת שורש ההפרעה, תצפית והמשגה. 

  • זרם קלייניאני (יחסי אובייקט)– מקוטב לפסיכולוגית העצמי, אך ההמשגה בתחום הפרעות האכילה דומה. בשתי הגישות מתואר היפוך תפקידים של מכיל ומוכל בין הילדה שתפתח הפרעה לבין הוריה.
  • זרם התנהגותי קוגניטיבי (CBT)  - שיטת CBT מנוגדת בבסיסה לכל הזרמים הפסיכואנליטיים, אך היא רואה עין בעין את האפיונים בבסיס האנורקסיה ובמטרה הטיפולית הנגזרת מהם. לדעת המטפלים ההתנהגותיים-קוגנטיביים, התנהגויות שעלולות לבשר על פריצת אנורקסיה הן הערכה עצמית נמוכה, קשיי אסרטיביות וחוסר יכולת לבטא משאלות. לכן, בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי באנורקסיה מציעים חיזוק במידה ותהיה התנהגות שתבטא רצון עצמי.
  • טיפול משפחתי מנסה להשיג שחרור של הנערה האנורקטית מהגנתיות-היתר במשפחת המקור. מנסה לאפשר לה לחפש אחר רצונה האוטונומי ולבטא אותו. 

 

 

אנורקסיה לפי קוהוט

פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט, זרם בפסיכואנליזה העכשווית, מהווה בסיס פסיכודינמי להבנת הפרעות אכילה.

בספרו של פרופ' איתן בכר "הפחד לתפוס מקום", נסקרת הגישה הקוהוטיאנית בטיפול נפשי.

קוהוט התמקד בציר הנרקסיסיטי של האישיות. הוא כתב על התפתחות נפשית מנרקסיסיזם ילדי, אותו ראה כחלק טבעי בהתפתחות, לעבר לנרקסיסזם נורמלי.  

  • האנורקטית לא מאמינה שאדם יהיה selfobject עבורה - שמישהו שם את צרכיה לפני שלו. ילד צריך את זה מהוריו- אם אמא תתעצבן על משהו שהילד עשה, זה object- ההורה מסמן אותו כמשהו מחוץ לעצמי של הילד. אמא שנותנת הכרה לביתה תגיב ב"איזה יופי ציירת", במצב כזה היא selfobject, תוך שהיא מתגברת בנדיבות על הצרכים שלה לטובת צרכי הילדה.
  • לא כל הזמן ההורים צריכים להיות selfobject בשביל הילד, אך חשוב שזה יקרה מספיק פעמים, כלומר שתהיה תשתית יציבה שהילד יכול לצמוח ממנה, שרואים אותו ומכירים ביכולותיו.
  • האנורקטית מפתחת קשר עם האוכל, שמשמש  selfobject עבורה, מין קשר רגשי, והטקסיות עם האוכל תמיד זמינה-  "לא מאכזב אותי", "מה שמגדיר אותי". היא מקבלת סיפוק נרקסיסטי, שהיא מנצחת את הטבע – יכולה לחיות בלי לאכול.

 

 

מקורות:

 

American Psychiatric Association (2017). Researchers uncover genetic link to anorexia. In Alert: Psychiatric News. Retrieved from: http://alert.psychnews.org/2017/05/researchers-uncover-genetic-link-to.html

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.16121402

 

 

כתבה: ד"ר מירב שחר – עייש, מטפלת CBT לשעבר בקליניקה עמיתה של מכון טמיר, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית - התנהגותית בחיפה

סיכמו: עדי נבו, שרית טופז, דורון עמרן מטפלי מכון טמיר
 
 
 
 
 
 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il