אנורקסיה נרבוזה | תסמינים, סוגים, גורמים, טיפולים ומחקרים

Anorexia nervosa

  

מהי אנורקסיה נרבוזה?

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מסכנת חיים, המאופיינת ברצון פתולוגי להפחית במשקל ובהתעסקות כפייתית בדימוי הגוף ובאכילה. 

הסובלים/ות מאנורקסיה מתאמצים לשמור על משקל גוף נמוך ככל הניתן, בכך שאינם אוכלים מספיק,  מתאמנים יותר מדי, או שניהם.

היעדר טיפול מקצועי בהפרעה עלול לגרום להחרפת התמונה הקלינית, עד לסיכון חיים.

שיעור התמותה מאנורקסיה נמצא בטווח של 5-10%. 

 

ראשוני החוקרים והכותבים שגילו את האנורקסיה נרבוזה כהפרעה נפשית הם הרופא הבריטי ויליאם וויתי גול והנוירופסיכיאטר הצרפתי ארנסט צ'רלס לאז.

  

 

מהם הקריטריונים לאבחון אנורקסיה לפי ה-DSM?

 

אנורקסיה מאובחנת על ידי המגדיר האבחוני הפסיכיאטרי, DSM-5, על פי הקריטריונים הבאים:

 

  • סירוב לשמור על משקל גוף מעל למינימום הנורמלי לגיל ולגובה, דהיינו, משקל הגוף נמוך  ב - 15%  מהמשקל המצופה.

  • פחד עצום מעלייה במשקל או מהשמנה, למרות היות המתמודדת במצב של תת -משקל.

  • הפרעה בתפיסת משקל הגוף או צורתו, השפעה ניכרת של המשקל וצורת הגוף על ההערכה העצמית והכחשת החומרה של תת-המשקל.

  • אל -וסת לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות. 

 

 

סוגים של אנורקסיה  

קיימים שני תת-סוגים של אנורקסיה נרבוזה: 

אנורקסיה מגבילה (restricting type) ואנורקסיה בולימית (binge - eating/ purging type):

 

2 subtypes of anorexia nervosa

 

 

תסמינים ומאפיינים קליניים

אנורקסיה נרבוזה מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות.

 

היא שכיחה בעיקר בקרב בנות, אולם קיימת גם אנורקסיה אצל בנים ונערים.

 

  • הדפוס האופייני למחלה מתחיל בדיאטה, הכוללת הפחתת מזונות עתירי שומנים ופחמימות וכעבור זמן קצר, חלה הפחתה דרסטית בצריכה הכללית של כמות המזון.

  • הנערה עסוקה באוכל, בספירת קלוריות ובהתבוננות במראה באופן שהולך ומתגבר.

  • בשלב מסוים הנערה מתחילה לאבד שליטה על הדיאטה, ומפתחת פחד עז מעלייה במשקל והשמנה.

  • בהמשך אופייני שימוש בהתעמלות כפייתית, המיועד להאיץ את הירידה במשקל.

  • המתבגרת מרבה לחשוב על מזון, נוטה לאסוף מתכונים ולהכין ארוחות לאחרים, אך אינה טועמת ממעשי ידיה.

  • עיסוקה באוכל כולל גם מומחיות בערך הקלורי של המזון ועריכת טקסים סביבו.

  • הנערה מפוררת את המזון, חותכת לפיסות קטנות, אוכלת במשך זמן רב ותצרוך סוגים ייחודיים של מזון, כמו אבקת חלבון.

  • לעיתים המתמודדת מסתירה מזון במקומות שונים בבית ואף בכיסים.

 

באנורקסיה נרבוזה שכיחה גם תחלואה פסיכיאטרית נלווית כגון הפרעות במצב הרוח, פגיעה עצמית, התנהגות אובססיבית קומפולסיבית , דיכאון , חרדה, הפרעות אישיות , שימוש לרעה בחומרים ממכרים וקשיים בשינה.

 

 

בסרטון הזה, שהופק על ידי תאגיד כאן,

ניתן ללמוד ממקור ראשון

על אנורקסיה, בקולן האישי של מטופלות:  

 

 

 

סיבוכים של אנורקסיה 

הסיבוכים הגופניים והפסיכולוגיים של אנורקסיה מתרחשים בעיקר כתוצאה מההרעבה הקיצונית:

 

  • אובדן מחזור (אל-וסת).

  • אמנוריאה (וסת לא סדירה).

  • עצירות.

  • כאבי בטן קשים.

  • איטיות.

  • מאפיינים אובססיביים-קומפולסיביים שקשורים ולא קשורים באוכל.

  • ירידה בחום גוף.

  • תפקוד קוגניטיבי לקוי.

  • סיבוכים של מערכת העיכול, כמו כאבי בטן, התנפחות, עצירות וריפלוקס חומצי.

  • היחלשות של שריר הלב.

  • חוסר איזון הורמונלי.

  • פגיעה בצפיפות העצם.

  • הפרעות בסימנים חיוניים, למשל לחץ דם נמוך באופן מסוכן.

  • משקל גוף נמוך.

  • פגיעה בגדילה (גובה) - אנורקסיה עלולה לפגוע בייצור פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (או IGF-1), הורמון חלבוני המיוצר בכבד ואחראי על גדילה פיזית אצל ילדים.

  • יש מתמודדות שמפתחות שיער דק על הידיים והישבן מאחר והגוף מנסה לשמור על הטמפרטורה בעקבות ירידה בשכבות שומן.

  • יובש בעור.

  • דופק נמוך.

  • סיכון מוגבר לאובדנות.

  • דפיקות לב וכאבים בחזה.

  • בגרות מינית מעוכבת, חוסר התפתחות.

  • בצקות.

  • ברדיקרדיה (קצב לב נמוך מדי), או טכיקרדיה (קצב לב מהיר מדי).

  • אי-ספיקת לב.

  • ריחוק חברתי.

  • עניין מופחת ביחסי מין.

  • סימני דיכאון כמו מצב רוח דכאוני.

  • אינסומניה.

  • רגזנות.

  •  אנורקטיות בהריון סובלות מהפלות רבות יותר, לידת פג, צמיחה עוברית איטית יותר ותינוקות במשקל נמוך.

 

תמותה 

אנורקסיה היא הפרעה נפשית, אבל גם מחלה קטלנית, עם שיעור תמותה של 5-10%.

ההפרעה מגיעה לשיא חומרתה בקריסת מערכות ובמוות, כאשר מחצית ממקרי המוות פתאומיים בעקבות דום לב

לכן, מצב של תת-משקל מחייב פנייה בהקדם לרופא ואף למיון.

במצבי קיצון תינתן הזנה כפויה כדי לשמור על המטופלת בחיים. 

 

אנורקסיה היא ההפרעה הנפשית הקטלנית ביותר:

מחקר מ-2016 מצא כי למתמודדים עם אנורקסיה יש סיכוי גבוה פי 56 להתאבד בהשוואה לאנשים בלי הפרעת אכילה.

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת באנורקסיה, מכון טמיר כפר סבא 

 

תחלואה נלווית של אנורקסיה

 

אילו הפרעות נפשיות מופיעות יחד עם אנורקסיה?

 

תחלואה נפשית נלווית נפוצה מאוד באנורקסיה נרבוזה: 

בסקירות עדכניות דווח על הפרעות מצב הרוח, דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אובססיביות-כפייתיות, הפרעות התפתחותיות על הספקטרום האוטיסטי, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אישיות והתמכרויות.  

כמה תצפיות מצביעות גם על מתאם גנטי חיובי בין אנורקסיה נרבוזה לסכיזופרניה.

 

הנה הרחבה על 3 מצבים נילווים שכיחים:

 

  • מחקרים הראו כי הסובלות מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה, מצויות בסבירות גבוהה יותר של 11-69% לפתח הפרעה טורדנית כפייתית, OCD.

  • מחקרים העלו כי מתמודדוןת עם אנורקסיה נוטות להתאבד פי 31 יותר בהשוואה לנשים מכלל האוכלוסיה. 

  •  דיכאון בולט כתחלואה הנלווית הנפוצה ביותר בקרב הסבלות מהפרעות אכילה - ההפרעה פוגעת ב 94% מהמתמודדות.  נראה כי דיכאון משפיע באותה מידה על מטופלות עם אנורקסיה נרבוזה, בולימיה או הפרעת אכילה NOS.

 

 

תכנון הטיפול באנורקסיה נרבוזה

הטיפול באנורקסיה נרבוזה כולל מספר מטרות:

 

  • החזרת המטופלת למשקל תקין

  • שינוי התנהגות האכילה

  • טיפול בסיבוכים הרפואיים

  • פיתוח מודעות להפרעת האכילה

  • שינוי המחשבות, הרגשות והאמונות המוטעות המובילות לשימור המחלה

  • שיפור בתפקוד החברתי

  • הגברת עצמאות

  • גיוס תמיכת המשפחה

  • מניעת רגרסיה למחלה

 

 

תהליך ההחלמה מאנורקסיה מורכב והדרגתי.

הטיפול יתמקד קודם כל בשיקום המצב הגופני והתנהגות האכילה.

 

היררכיית המטרות בטיפול

חשוב לציין כי קיימת הסכמה בין מומחים, לפיה החלמה מאנורקסיה מחייבת שיקום משקל ושינוי הרגלי האכילה

יש לתעדף 2 מטרות אלו על פני עבודה טיפולית ממוקדת תובנה.

 

מצב גופני ירוד או התנהגות אכילה מופרעת אינם מאפשרים תהליכי טיפול פסיכולוגיים יעילים וזאת בשל פגיעה במערכות השונות בגוף וקושי להתפנות רגשית ושכלית להתמודד עם הקשיים הנפשיים של המטופלת.

 

לאחר ששלב זה מתבסס ותהליך האכילה מקבל צביון נורמלי ואינו כרוך בחרדה ורגשי אשם, ישנה אפשרות טובה יותר להתייחס להיבטים הנפשיים העמוקים, אשר הובילו להתפתחותה של הפרעת האכילה מלכתחילה.

הגברת מודעות המטופלת לרגשותיה ולדחפיה וחקירת קשייה בארגון צרכיה ורגשותיה והבעתם הן נקודות מפתח בטיפול הפסיכותרפויטי האישי.

 

המטרה העיקרית בטיפול היא לגרום למטופלת להבין שהיא בעלת ערך בזכות עצמה, וכי אינה זקוקה לערך שיוצר מבנה העל של שלמות מלאכותית.

 

על המטפל לסייע לה באופן פעיל להיווכח, שהצורך שלה להיות בשליטה מגן עליה מפני רגשות של חוסר אונים ובדידות.

רק בשלב המאוחר של המאבק בהרעבה, לאחר שהתבססה ברית טיפולית טובה בין המטופלת למטפלת, אפשר לטפל גם בהיפרדות וייחודיות תואמת גיל מן ההורים.

 

 

טיפולים פסיכולוגיים באנורקסיה

 

מהם הטיפולים היעילים ביותר באנורקסיה?

פסיכותרפיה אישית היא האמצעי הטיפולי השכיח ביותר כטיפול בסובלות מההפרעה.

במהלך השנים התפתחו ונבחנו במחקר כמה סוגים של פסיכותרפיה, הכוללים טיפול תמיכתי-הבעתי, טיפול משפחתי, טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי מתקן, טיפול AFT וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

טיפול CBT

לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ישנה חשיבות רבה בסיוע למטופלות הלוקות באנורקסיה נרבוזה.

מטרת הטיפול היא ליצור שינוי קוגניטיבי ביחס למשמעות הניתנת לצורת הגוף והמשקל וכן שינוי בהתנהגות האכילה של המטופלת.

השלב הראשון בטיפול כולל שימוש בטכניקות פסיכו-חינוכיות, אשר שמות דגש על מידע לגבי תזונה והשפעות של ההרעבה, לצד טכניקות מבניות שמטרתן לסייע למטופלת לשנות את הרגלי האכילה.

בהמשך הטיפול, נעשה שימוש בטכניקות קוגניטיביות שמטרתן לסייע למטופלת לזהות ולשנות את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הבלתי מסתגלות, שתורמות לשימור המחלה.

השלב האחרון בתהליך הטיפולי כולל פעולות למניעת הידרדרות חוזרת למחלה והכנה לסיום הטיפול.

 

טיפול משפחתי

הטיפול המשפחתי מהווה מרכיב מרכזי נוסף בתכנית הטיפול של מטופלות הסובלות מהפרעת אכילה.

סוג טיפול זה נמצא כאחד המודלים להתערבות היעילים ביותר.

(UCAN (Uniting Couples הוא טיפול באנורקסיה למבוגרים, אשר פותח על בסיס הטיפול המשפחתי. 

ההתייחסות לאנורקסיה בטיפול UCAN מתקיימת בתוך קונטקסט זוגי. המטפל מנחה את בן הזוג לתמוך בצורה לא שיפוטית ומנטרת, ליצור אינטראקציות חיוביות סביב ארוחות, להרחיב את התקשורת סביב ארוחות להקשרים מגוונים, להתמקד בדימוי הגוף של המטופל בתוך הקשר הזוגי, להעלות את המודעות לדימוי הגוף בתוך מערכת היחסים ולעבוד על המיניות בקשר נוכח הפגיעה בדימוי הגוף. 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי 

טיפול דיאלקטי התנהגותי, שנקרא בקצרה DBT, נועד במקור לטפל בהפרעות אישיות קשות, בעיקר במקרים של הפרעת אישיות גבולית קיצונית. ניתן לומר כי DBT היא פיתוח של שיטת CBT, מטריה נרחבת של טכניקות ומושגים

עם השנים הורחבה היעילות של השיטה והיא נמצאה רלוונטית להפרעות נפשיות רבות על ספקטרום הוויסות הרגשי, ביניהן הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה.

עם זאת, שיטת דיביטי פותחה עבור קשיים נפשיים של חוסר שליטה ואילו אנורקסיה מתאפיינת בעיקר בעודף שליטה, כזו שמאפשרת הרעבה עד לתנאים קיצוניים. למעשה, הסגנון האישיותי של האנורקטית מתאפיין לרוב בביקורתיות-יתר, בתגובות התנהגותיות נוקשות וצפויות מראש וברגישות מופחתת למשוב סביבתי, גורמים שמגבילים את ההזדמנויות ללמידת מיומנויות חדשות ושימוש יעיל בחיזוקים חברתיים חיוביים.

לפיכך, הוורסיה של DBT להפרעות של שליטת-יתר, ובהן אנורקסיה, מייחדת את המטרות העיקריות של הטיפול לניהול רגשות והתנהגויות של ביקורתיות מוגזמת, ויסות רגשי של התנהגויות הרסניות של שליטה עצמית, לצד הגברת הגמישות הפסיכולוגית, הפתיחות והביטוי הרגשי.

 

ברוב המקרים ניתן לטפל במטופלות במסגרת אמבולטורית כגון מרפאות בתי חולים או במסגרת אשפוז יום.

מסגרות אלה מיועדות לחולות חדשות, בעלות מוטיבציה גבוהה להחלמה, אשר משפחותיהן משתפות פעולה בטיפול. אשפוז בבית החולים נדרש כשהפרעת האכילה חמורה, כשהחולה אובדנית או כשישנם סיבוכים רפואיים קשים, המסכנים את חייה.

 

טיפול קוגניטיבי מתקן - Cognitive remediation therapy

עבור הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, טיפול קוגניטיבי מתקן (CRT) הוא שיטת פסיכותרפיה אינטראקטיבית שמשלבת בין תרגילים מעשיים לבין דיאלוג עם המטפל על הרלוונטיות שלהם לחיי היומיום של המטופל/ת. הטיפול מתייחס לתהליך החשיבה במקום לתוכן החשיבה ובכך מסייע למטופלים לפתח מודעות מטה-קוגניטיבית לסגנון הקוגניטיבי שלהם לגבי תזונה ודימוי גוף. 

ההשערה המקובלת כי היעילות של טיפול CRT עובד באמצעות חיזוק ועיצוב מחודש של מעגלים עצביים ועל ידי רכישת אסטרטגיות קוגניטיביות חדשות שמותאמות למצבים מגוונים.

מטרה הטיפול היא לזהות ולמקד את הליקויים הקוגניטיביים הספציפיים של כל מטופל ולהניע אותו לעסוק בתהליכים מטה-קוגניטיביים, כלומר להתחשב בסגנונות הקוגניטיביים, תוך כדי חקר של אסטרטגיות התנהגותיות אלטרנטיביות, שבתורן עשויות להוביל לשינויים התנהגותיים.

המטופל מכיר ובוחן יחד עם המטפל סגנונות קוגניטיביים בעייתיים ולומד כיצד הם משפיעים על חיי היומיום תוך כדי פיתוח ואימוץ אסטרטגיות חדשות.

ההתערבות פותחה במקור למבוגרים הסובלים מאנורקסיה כרונית אך היא נבדקה גם בקרב מטופלים/ות צעירים/ות יותר.

 

טיפול AFT

טיפול ממוקד בגיל ההתבגרות (AFT) הוא טיפול שפותח במיוחד להתמודדות עם אנורקסיה.

מכוון לסוגיות התפתחותיות הקשורות למעבר לבגרות, יחסים חברתיים ומשפחתיים והערכה עצמית בהקשר של אנורקסיה.

 

טיפול דינמי באנורקסיה

היסטוריית הטיפול באנורקסיה

בסוף המאה ה-17 כבר הופיעו דיווחים ראשונים על אנורקסיה, ועד לראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת פורסמו לפחות 7 מאמרים מחקריים ששיערו שיש לאנורקסיה מקור גופני.

משנות ה-30 הלכה וגברה ההכרה שלמחלה יש מקור נפשי.

 

איך הגישות הדינמיות מבינות אנורקסיה?

הפסיכואנליזה, והטיפול הפסיכודינמי שהמשיך את דרכה, פיתחו 3 מודלים מרכזיים להבנת הפתולוגיה והנורמליות בנפש האדם, גם בנושא אכילה והפרעות אכילה. 

  • מודל דחף-הגנה - אותו פיתח זיגמונד פרויד. המודל הדחפי שלט בכיפה בין השנים 1930-1950: קונפליקט בין דחפים מיניים ותוקפניים לבין ה"אני העליון" כשה"אני" מפעיל מנגנוני הגנה לתיווך הקונפליקט. אנורקטיות נראות אמנם כבעלות דחפים מוכחדים ולא ליבידינליים אך מאחר וזה היה המודל בזמנו, החילו אותו גם על אנורקסיה. ההשערה הקלינית הייתה שהרעבה עצמית היא הגנה מפני פנטזיות על כניסה להריון או הגנה מפני פנטזיות אורליות סדיסטיות-קניבליות. המודל לא תרם לטיפול באנורקסיה.

  • מודל יחסי אובייקט - לפי גישת יחסי אובייקט, אופן ההתקשרות בין בני האדם כולל דחפי מין ותוקפנות. תאורטיקנים שהשתמשו במודל לטיפול באנורקסיה תיארו קשרי היפרדות של האנורקטיות שמתבטאים בסלידה עמוקה מדמות האם. כדי לא להידמות לאמא ולהיפרד ממנה, משחיתה האנורקטית את גופה. 

  • מודל הפסיכולוגיה של העצמי - לפי פסיכולוגיית העצמי, של היינץ קוהוט נערה המפתחת הפרעת אכילה אינה מאמינה שהיא יכולה להישען על אחרים למילוי צרכי הזולת-עצמי שלה. ילדים שמקדישים עצמם לשגשוג של הוריהם תוך ביטול צרכיהם העצמיים ואינם מאמינים שאדם אחר יוכל למלא צורכי עצמי למענם נוטים לפתח הפרעות אכילה. הנערה חשה אשמה קיומית לגבי תפיסת מקום פסיכולוגי בעולם, היא חשה כי ביטוי נוכחות, רצון ודעה אינם מוסריים, הם הרסניים ופוגעים באחר וזה מסביר את רצונה לא לתפוס מקום פיזי בעולם ולא לאכול. האכילה הופכת להתנהגות אנוכית בעיניה – נתינה עצמית וקדימות על פני אחרים.  המטפל לפי גישת פסיכולוגית העצמי מגביר את ערנותו לצרכי העצמי. בעזרת עמדתו הוא מפעיל את האמונה כי ניתן לסמוך גם על אדם אחר ולהישען עליו רגשית, לא רק על האוכל. 

 

 

יחסי מטפל - מטופל בטיפול אנורקסיה

חשיבות רבה ישנה למערכת היחסים בין המטפל למטופלת הסובלת מאנורקסיה נרבוזה. מרבית המטופלות מכחישות את התנהגותן ומצבן ומביעות התנגדות לטיפול. דרך שתיקות ממושכות, סירוב לשתף פעולה, היעדרות או העמדת פנים של חיבור טוב עם המטפלת, פיוס ועמדה של "ילדה טובה" כשמתחת לכל אלה קיימת התנגדות, המקשה על התהליך הטיפולי ומעכבת את ההחלמה.

 

עבור המטופלת, ההחלמה מהמחלה גורמת לה לסכן את מה שהשיגה בעמל רב. המטופלת מרגישה שיש בידיה פתרון מושלם לבעיותיה, שדרך גופה ודרך ההכחשה העצמית היא משיגה את הכבוד, ההערצה, העצמאות ואת תחושת העליונות שאליה כה כמהה בעבר.

 

התנגדותה לטיפול היא הגנה מפני התמודדות עם הכאב העמוק, עם תחושת חוסר האונים והאפסיות שהיא חשה מתחת להתעלות והאושר ביחס לשליטה המוחלטת באוכל ובמשקל. מתחת לכל אלה ישנה אומללות וזעקה לעזרה. הסירוב לעזרה וההתנגדות החיצונית באים לגונן עליה מפני עצמה, מפני הרגשות האומללים שמתחת לחזות המושלמת.

 

את נפשה המיוסרת של המטופלת ניתן להבין בעיקר דרך התקרבות לעולמה הפנימי, הסובייקטיבי, ותוך התייחסות אמפתית לתפיסתה את המחלה ומשמעותה. רק כאשר המטופלת תשתכנע שהמטפל מסוגל להבין, להעריך ולהוקיר עד כמה יקרת מציאות המחלה עבורה, ומה גדולה האבדה הכרוכה בוויתור עליה, תסכים, אולי, לשקול אלטרנטיבות אחרות. כלומר, יתפתח סיכוי לוויתור הדרגתי על המחלה, לטובת בניה של תחושה אחרת של מיוחדות בעיני המטפל, בעזרת המסר שלו שהעצמי הייחודי שלה ראוי לתשומת לב וצרכיה ראויים להכרה.

 

  

מילה על ההשפעה של משבר הקורונה על אנורקסיה 

 

נדמה שאנחנו כבר כמעט אחרי, ובכל זאת, מחשבות על חיסון שלישי, סגר רביעי...

 

יש כמה נקודות שממש חשוב לשים לב אליהן:

 

  • חרדה עלולה להתעורר כתוצאה משינויים בשגרה המוכרת אצל המתמודדות עם הפרעות אכילה.

  • עד לאחרונה, הייתה המנעות כפויה מאימונים בחדר כושר ופעילות גופנית מחוץ לבית.

  • זהירות - החמרה בהגבלת האכילה דרך ההצדקה כי קניות בסופר אינן בטוחות.

  • הקצנת הבידוד בגלל חשש להתפשטות נגיף הקורונה.

  • החרפה בהפרעות נלוות, כמו הפרעות מצב הרוח, הפרעות אישיות, הפרעה טורדנית-כפייתית, שימוש בחומרים ועוד.

  • במידה שהמטופלת נדבקה בווירוס, קיים סיכון גבוה בהרבה לסיבוכים רפואיים, בגלל בעיות רקע קודמות שקשורות לאנורקסיה.

 

במידת הצורך - אנא פני למטפל/ת שלך או אלינו למכון, לשיחת ייעוץ פסיכולוגי אונליין בזמינות מיידית.

 

נעבור גם את זה!

צוות מכון טמיר

 

 

התקשרו עמנו לייעוץ והכוונה.  

עלות מפגש היא 320-380 ש״ח:

 

072-3940004

 

 צוות המתאמות,

מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

 

כתיבה:

דר׳ מירב שחר - עייש,

החוג לייעוץ והתפתחות האדם, החוג לחינוך,

אוניברסיטת חיפה, מטפלת CBT,

פסיכותרפיסטית קוגניטיבית - התנהגותית בחיפה

 

 

סיכמו והוסיפו: 

עדי נבו, פסיכולוגית בהתמחות קלינית

דורון עמרן, MSW

ומטפלי מכון טמיר

 

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

חקר ופרסם על טיפול בהפרעות אכילה

עם פרופ׳ יעל לצר (רמב״ם)

ופרופ׳ יצחק גילת (ער״ן)

ראש מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

לצר, י׳, גילת, י׳ וטמיר, א׳. (2001). שירות ער"ן כמקור עזרה לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה. מגמות. כרך מא גיליון 3, דצמבר 2001

 

American Psychiatric Association (2017). Researchers uncover genetic link to anorexia. In Alert: Psychiatric News. Retrieved from: http://alert.psychnews.org/2017/05/researchers-uncover-genetic-link-to.html

 

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.16121402

 

Chen, E. Y., S. et al (2015). Adapting dialectical behavior therapy for outpatient adult anorexia nervosa--a pilot study. The International journal of eating disorders, 48(1), 123–132

 

Marucci S, Ragione LD, De Iaco G, Mococci T, Vicini M, Guastamacchia E, Triggiani V. Anorexia Nervosa and Comorbid Psychopathology. Endocr Metab Immune Disord Drug Targets. 2018;18(4):316-324. doi: 10.2174/1871530318666180213111637. PMID: 29437020.

 

Myatt, R. “An overview of cardiac risk in patients with chronic eating disorders” British Journal of Cardiac Nursing, Vol 9 No 6, pp 287-291, June, 2014.

  

Woodside BD, Staab R. Management of psychiatric comorbidity in anorexia nervosa and bulimia nervosa. CNS Drugs. 2006;20(8):655-63. doi: 10.2165/00023210-200620080-00004. PMID: 16863270. 

 

Vandereycken W, van Deth R. Who was the first to describe anorexia nervosa: Gull or Lasègue? Psychol Med. 1989 Nov;19(4):837-45. doi: 10.1017/s0033291700005559. PMID: 2687918.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021