מהי קונפבולציה (Confabulation)?

קונפבולציה היא תסמין אופייני בהפרעות זיכרון שונות, בהן פרטים וסיפורים מומצאים כאמצעי פיצוי שנועד למלא את החוסר בזיכרון.

מלבד אמנזיה (שיכחה), ​​הזיכרון האנושי מועד גם לעיוותים, טעויות ואילוזיות. 

קונפבולציה היא עיוות זיכרון כזה, שעלול להתרחש במקרים של נזק מוחי. 

הפסיכיאטר הגרמני קרל בונהופר טבע את המונח קונבולציה בשנת 1900. הוא השתמש בו כדי לתאר מצב בו אדם נותן תשובות כוזבות או תשובות שנשמעות דימיוניות.

מהם הסימנים של קונפבולציה?

• חוסר מודעות לכך שהזיכרון אינו מדויק. כאשר מצביעים על הטעות, האדם לרוב אינו מוטרד מכך.

• למרות הצגת מידע כוזב, האדם הסובל מהתופעה מאמין שמה שהוא זוכר נכון. כלומר, מבחינתו לא מדובר בשקר. אין ניסיון להונות או לשקר, גם אין מוטיבציה סמויה לזכור את המידע בצורה שגויה.

• הסיפור לקוח בד״כ מזיכרונו של המתמודד. הבסיס למידע מבוסס לרוב על חוויות ומחשבות מהעבר או מההווה.

• מידת האמינות של הנרטיב משתנה מאדם לאדם. הסיפור עשוי להיות קוהרנטי וסביר לחלוטין, בעוד שסיפורים אחרים עשויים להיות לא קוהרנטיים ולא מציאותיים.

לדוגמא, אדם עם דמנציה או אמנזיה יתאר בפרוטרוט את הפעם האחרונה בה נפגש עם הנוירולוג המטפל, גם כאשר התרחיש המתואר מעולם לא קרה בפועל. 

קונפבולציה במצבים נורמליים 

כולנו נוטים לארגן מחדש את הזיכרון הסמנטי והאפיזודי שלנו, שנוטה להיות ממש גמיש בחלוף הזמן.

חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הראו כי 70% מהבוגרים הצעירים שהתבקשו להיזכר בפשע שביצעו בגיל ההתבגרות, ניכסו לביוגרפיה שלהם תיאורים כוזבים ששתלו החוקרים ורבים מהם אף סיפקו פרטי רקע עשירים סביב אירועי הפשיעה הבידיוניים. 

במחקרים אחרים הצליחו חוקרים להראות כמה פשוט לשתול זיכרונות ילדות אצל נבדקים, כמו טיסה בכדור פורח או נטישה בקניון.

בקיצור, זיכרון זה לא בדיוק עניין אובייקטיבי ולעתים גם לא ממש אמין. 

״זיכרון די לקוי הוא כזה

שעובד רק אחורנית...״ 

מלכת הלבבות, מתוך ״מבעד למראה״, לואיס קרול

איך מטפלים בקונפבולציות?

הטיפול מתמקד בדרך כלל בטיפול בהפרעה שגורמת לתופעה, במטרה לסייע בהפחתת קונפבולציה.

ישנן גם טכניקות פסיכותרפויטיות שעשויות לשפר את המצב.

דוגמה לכך היא טיפול לשיקום קוגניטיבי, בו המטופל לומד מחדש ומתרגל מיומנויות קוגניטיביות.

המטפל גם מסייע למטופל לפתח מודעות לגבי המידע הכוזב והשלכותיו ביחסים עם אחרים. 

טכניקות שמעודדות את המטופל לברר מה הוא עושה ולא זוכר יכולות אף הן להיות שימושיות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

14 באפריל 2023   

מקורות:

Borsutzky S, Fujiwara E, Brand M, Markowitsch HJ. Confabulations in alcoholic Korsakoff patients. Neuropsychologia. 2008 Nov;46(13):3133-43. doi: 10.1016/j.neuropsychologia.2008.07.005. Epub 2008 Jul 15. PMID: 18675286.

Kendra Cherry (2020).  What Is Confabulation? In verywellmind website: https://www.verywellmind.com/confabulation-definition-examples-and-treatments-4177450

Shaw J, Porter S. Constructing rich false memories of committing crime. Psychol Sci. 2015 Mar;26(3):291-301. doi: 10.1177/0956797614562862. Erratum in: Psychol Sci. 2018 Apr;29(4):673-674. PMID: 25589599.

Wiggins A, Bunin JL. Confabulation. [Updated 2022 Aug 29]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK536961/   

אנחנו זה הזיכרון שלנו. 

זהות עצמית, רגעים מיוחדים, תהליכי למידה ובניית אינטואציה, כולם מחייבים את מה שנראה לנו מובן מאליו עד שזה חסר - היכולת לזכור.

התרבות מביאה לפתחנו שפע מופעים של שיכחה, למשל בסרט The Vow,  מתואר תהליך ההתמודדות של אשה צעירה עם אמנזיה.

ננסה להיכנס פה קצת למכניזמים בבסיס התופעות הללו. 

המנגנונים המוחיים שלנו עובדים ביעילות רבה כדי לאחסן את מה שנחוץ בזיכרון לטווח ארוך ולשכוח את מה שפחות רלוונטי (תהליך פעיל שמתקיים בחלימה). 

יש כל מיני סוגי זיכרון

זיכרון עובדות (דקלרטיבי), זיכרון מפורש של ביצוע מיומנויות (אימפליציטי), זיכרון אירועים ותאריכים (סמנטי), זיכרון של אירועים אישיים (אפיזודי) וזיכרון עבודה (ממש כמו במחשב, אותו לוח עליו ניתן לרשום בזיכרון קצר מועד). 

יש הרבה איזורי מוח שמתווכים זיכרון, אבל האיזור המוחי שמסנכרן את כל התהליך מצוי בהיפוקמפוס ובאמיגדלה, ואמנזיה קשורה לרוב לפגיעה בו:

חשוב לציין כי פונקציית השיכחה לא פחות חשובה מהזכירה.

תשאלו אנשים שמתמודדים עם היפרתיזיה, מצב שמתבטא בזיכרון מרבית החוויות בחיים לפרטי פרטים.

נשמע עמוס מדי. 

בכל מקרה, נדבר כאן על אמנזיה  -

התמודדות עם מצבים מגוונים של פגיעה בזיכרון על רקע נוירולוגי, מסיבות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות (אמנזיה פסיכוגנית) או טוקסיקולגיות (הרעלת אלכוהול). 

מהי אמנזיה (Amnesia)? 

אמנזיה מתייחסת למצב של אובדן זיכרון, שיכחה זמנית או קבועה, של עובדות, מידע וחוויות שאינן נגישות לשליפה. שיכחה היא הסימפטום העיקרי של אמנזיה, והאדם הלוקה בה מתקשה להיזכר בעובדות, באירועים, במקומות או בפרטים ספציפיים.

עומק הרזולוציה של הפרטים הנשכחים מופיע בספקטרום נרחב, החל מקושי לזכור ״מה אכלתי בארוחת בבוקר״ וכלה בשמו של נשיא המדינה (הרצוג, למי ששכח). 

עם זאת, היכולות המוטוריות יישמרו, כמו היכולת ללכת ושטף הדיבור בכל השפות בהן המטופל מדבר.

אמנזיה אינה מערבת לרוב שכחה של זהות עצמית ומרבית האמנסטים יודעים מי הם.

מבחינת פסיכופתולוגיה, מצבי אמנזיה מקושרים בדרך כלל להפרעות דיסוציאטיביות.

סוגים של אמנזיה

אמנזיה רטרוגרדית

אמנזיה רטרוגרדית מתבטאת באובדן של זיכרונות קיימים.

סוג זה של אמנזיה נוטה להשפיע קודם כל על זיכרונות שנוצרו לאחרונה.

זיכרונות ישנים יותר, כמו זיכרונות ילדות, ייפגעו בד״כ בצורה איטית יותר.

מחלות נוירולוגיות כמו דמנציה או אלצהיימר גורמות לאמנזיה הדרגתית כזאת.

בסרטו של כריסטופר נולאן, ״ממנטו״ (2000), מתמודד הגיבור עם אמנזיה רטרוגרדית. 

אמנזיה אנטרוגרדית

אמנזיה אנטרוגרדית מתבטאת בפגיעה ביכולת לייצר ולגבש זיכרונות חדשים.

השפעה כזו יכולה להיות זמנית, למשל – האדם יכול לחוות אותה במהלך בלקאאוט שנגרם משתייה מופרזת של אלכוהול, והיא יכולה להיות קבועה.

אמנזיה אנטרוגרדית שכיחה במצבים של נזק להיפוקמפוס, איבר מוחי חשוב המשחק תפקיד ביצירה ואחסון של זיכרונות. 

בסרט הקולנוע "לפני השינה" ("Before I Go to Sleep"), מגלמת ניקול קידמן דמות המתמודדת עם אמנזיה אנטרוגרדית.

אמנזיה דיסוציאטיבית / אמנזיה פסיכוגנית

סוג זה של אמנזיה נקרא בעבר אמנזיה היסטרית, אך כיום מושג זה בקושי נמצא בשימוש והמונח הרשמי הוא אמנזיה דיסוציאטיבית. 

אמנזיה זו מתאפיינת בחוסר יכולת להיזכר באירועים טראומטיים או מעוררי חרדה, כמו חוויות הקשורות לאשמה, כישלון או דחייה.

אמנזיה גלובלית חולפת (transient global amnesia)

אמנזיה גלובלית חולפת (TGA) איננה מובנת עד הסוף.

היא מתבטאת בבלבול או סערת נפש לזמן מוגבל, או שהם באים והולכים שוב ושוב במשך שעות.

המתמודד חווה אובדן זיכרון בשעות לפני ההתקף ולרוב לא נותר לו כל זיכרון מהחוויה עצמה.

חוקרי מוח סבורים ש-TGA קורה כתוצאה מפעילות דמוית-התקף או חסימה קצרה של תאי הדם המובילים למוח.

לאנשים בגיל 50 ומעלה יש סיכון גבוה יותר לאמנזיה גלובלית חולפת בהשוואה לאנשים צעירים יותר.

גם מי שמתמודד עם עומסים רגשיים אפיזודיים (סטרס) מצוי בסיכון מוגבר. 

גם היסטוריה של התמודדות עם מיגרנות מגבירה את הסיכון לאמנזיה גלובלית חולפת והוא גבוה משמעותית בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות. 

תסמינים שאריתיים של טראומה ב-PTSD יכולים להתבטא כאפיזודה של TGA.

כאן האמנזיה מלווה בקהות רגשית, בתמונות חודרניות ובפלאשבק רגשי בו נוכחת מחדש האימה שעורר התוקף. 

אמנזיית ילדות

רובנו לא זוכרים את 3-5 השנים הראשונות לחיינו, ואם כן קיימים זכרונות, הם לרוב מטושטשים או חלקיים. 

הסיבה העיקרית לכך היא שאיברי מוח מסוימים, כמו ההיפוקמפוס, אינם מפותחים דיים בשנים אלו. 

אמנזיה בתסמונת קורסקוף (KS)

תסמונת קורסקוף (KS) הפרעת אמנזיה שנגרמת כתוצאה ממחסור בתיאמין (ויטמין B1) והיא קשורה לרוב לשימוש ממושך באלכוהול.

התסמונת נקראת על שם סרגיי קורסקוף, הנוירופסיכיאטר הרוסי שגילה אותה בסוף המאה ה -19.

אמנזיה טקטילית (מישושית)

אמנזיה טקטילית מתבטאת בחוסר יכולת לזהות צורה או מאפיינים של אובייקט על ידי מגע ומישוש. נקראת גם אגנוזיה טקטילית.

אבחון

אמנזיה מאובחנת ע״י רופא משפחה שמפנה לנוירולוג.

הרופא המאבחן יברר תחילה כמה שאלות לגבי תהליך אובדן הזיכרון ועל סימפטומים אחרים.

הוא עשוי לבקש את סיוע המשפחה או המטפלים בביצוע ההערכה, כיוון שבמקרים רבים המטופל עלול שלא לזכור את התשובות לשאלות, או לזכור חלקית.

הרופא עשוי גם להשתמש במבדקים קוגניטיביים לבחינת הזיכרון ו/או להפנות על ביצוע מבדיקם נוירו-קוגניטיביים וקליניים אחרים.

למשל, ייתכן והרופא ישתמש בסריקת MRI או CT ע״מ לבחון סימנים לנזק מוחי, יבצע בדיקות דם כדי לשלול חוסרים תזונתיים אפשריים, זיהומים או בעיות אחרות או יבדוק את האפשרות של התקפים אפילפטיים.

אבחנה מבדלת 

במה שונה אמנזיה ממחלת אלצהיימר?

למרות שתסמין בולט של מחלת אלצהיימר הוא אובדן זיכרון, לא מדובר באמנזיה.

אדם עם אמנזיה מתמודד עם פריצה פתאומית שיכחה ובדרך כלל המצב אינו מחמיר עם הזמן.

בהשוואה לאמנזיה, למחלת אלצהיימר יש השפעה הרבה יותר מקיפה על היכולות הקוגניטיביות של החולה.

מהם הגורמים לאמנזיה?

במצב של תפקוד זיכרון תקין מופעלים איזורים רבים במוח. כל מחלה או דלקת הפוגעת במוח עלולה להפריע לזיכרון.

הסיבות השכיחות ביותר לאמנזיה הן פגיעות ראש, תרופות מסוימות, אלכוהול, זיהומים, אירועים טראומטיים או מצבים כמו שבץ מוחי או מחלת אלצהיימר. 

ברמה הנוירולוגית, אמנזיה נובעת מפגיעה במבני המוח ששייכים למערכת הלימבית, השולטת ברגשות ובזיכרונות.

• דמנציה - נראה שמיקומו של זיכרון במוח תלוי בגילו. בכדי לאבד זיכרונות ישנים יש צורך בהתדרדרות מוחית נרחבת, שיכולה להיגרם, למשל, ע״י אלצהיימר או צורות אחרות של דמנציה. לרוב, אנשים דמנטיים יאבדו קודם כל זיכרונות חדשים יותר וישמרו על הישנים משך זמן רב יותר.

• נזק להיפוקמפוס – ההיפוקמפוס הוא חלק מהמוח ומהמערכת הלימבית האחראי לזיכרון. פעולתו כוללת עיצוב וארגון של זיכרונות ושליפתם בעת הצורך. תאי ההיפוקמפוס הם מתאי המוח צורכי האנרגיה ביותר והשבריריים ביותר, והם משובשים בקלות ע״י אנוקסיה ואיומים אחרים, כמו רעלנים. כשההיפוקמפוס פגום, יהיה קושי ביצירת זיכרונות חדשים, ואם הוא נפגע בשני חצאי המוח - ייתכן ותתפתח אמנזיה אנטרוגרדית מלאה.

• מצב של אנוקסיה - דלדול רמות החמצן  - עלול להיגרם נזק למוח כולו ולהוביל לאובדן זיכרון. אם האנוקסיה אינה חמורה מספיק כדי לגרום למוח נזק, אובדן הזיכרון עשוי להיות זמני.

• פגיעות ראש – פגיעות ראש טראומטיות, כמו גם שבץ, גידולים וזיהומים, יכולים לגרום למוח נזק, שעלול לכלול בעיות זיכרון פרמננטיות. זעזוע מוח יוצר לרוב הפרעה בזיכרונות מהשעות, מהימים או מהשבועות לפני ואחרי הפגיעה.

• גם טיפול בנזעי חשמל לדיכאון או למצבים  נוירו-פסיכיאטריים אחרים יכול לחוות אמנזיה רטרוגרדית ביחס לשבועות או לחודשים שלפני הטיפול. ניתן גם לחוות אמנזיה אנטרוגרדית, שבד״כ נפתרת תוך שבועיים מהטיפול.

• שימוש באלכוהול – שימוש באלכוהול לטווח קצר יכול לגרום לבלקאאוט, שהוא סוג זמני של אמנזיה אנטרוגרדית. אלכוהוליזם לטווח ארוך יכול לגרום לתסמונת ורניקה-קורסקוף, שמי שמפתח אותה יתקשה ליצור זיכרונות חדשים, מבלי שיהיה מודע לכך.

• טראומה או מתח – בדרגות חמורות, מצבים אלה יכולים לגרום לאמנזיה דיסוציאטיבית, שהיא מצב בו המוח דוחה מחשבות, תחושות או מידע שהאדם המום מכדי להתמודד עמם. סוג ספציפי של אמנזיה דיסוציאטיבית – פוגה דיסוציאטיבית – יכול להוביל לנסיעה או שיטוט לא צפויים. הדבר יכול גם להוביל לאמנזיה סביב נסיבות הנסיעה ולשכחה של פרטים אחרים אודות החיים.

איך מטפלים באמנזיה?

במקרים רבים אמנזיה חולפת באופן ספונטני, כלומר ללא טיפול. עם זאת, במידה וקיימת ברקע מחלה פיזית או הפרעה נפשית, ייתכן שיידרש טיפול.

זה רלוונטי במיוחד אצל מתמודדים עם אמנזיה שמתאמצים להסוות את השיכחה באמצעות מילוי הפרטים החסרים, תופעה המכונה קונפבולציה. 

נכון להיום, לא קיימים טיפולים שיכולים לרפא אמנזיה, אולם קיימים טיפולים ממוקדים, ובהם פסיכותרפיה והיפנוזה, שעוזרים לנהל את ההפרעה ומקנים טכניקות המסייעות לשיפור איכות החיים.

הטיפול ייבחר לאור הסיבה הגורמת למצב.

אם האמנזיה נגרמת מסיבה ביוכימית, למשל צריכת אלכוהול, ניתן לפתור אותה ע״י ניקוי הגוף מרעלים – ברגע שהסם ייצא מהמערכת, סביר להניח שבעיות הזיכרון יפחתו.

אמנזיה מפגיעת ראש מתונה נפתרת עם הזמן ללא טיפול. במקרה של פגיעת ראש חמורה, ייתכן והפגיעה תהיה קבועה, אך לרוב יש שיפור אחרי 6-9 חודשים.

פסיכותרפיה יכולה לעזור לחלק מהמתמודדים/ות:

טיפול בהיפנוזה יכול לסייע להיזכר בזיכרונות שנשכחו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

בלי עבר, בלי עתיד, בלי פרצוף. מתוך אתר אלכסון. פורסם ב- 31 במאי 2018 על־ידי סם קין, Psychology Today.

Ropper AH. Transient Global Amnesia. N Engl J Med. 2023 Feb 16;388(7):635-640. doi: 10.1056/NEJMra2213867. PMID: 36791163.

Spiegel DR, Smith J, Wade RR, et al. Transient global amnesia: current perspectives. Neuropsychiatr Dis Treat. 2017;13:2691-2703. doi:10.2147/NDT.S130710

רגע, עוד לא התחלנו את החיים וכבר ייעוץ זוגי?

ייעוץ זוגי לפני הנישואים הוא סוג של פסיכותרפיה שעוזרת לזוגות להתכונן לנישואים ולהבטיח מערכת יחסים חזקה ובריאה.

תהליך ייעוץ טוב יעניק לזוג תשתית יציבה יותר לנישואים עמידים בפני מהמורות הדרך, יבהירו בלבול, ימקדו קשיים ויצביעו על חולשות שעלולות להפוך לבעיות של ממש בעתיד וכוחות בקשר שעשויים לגבור על הקושי. 

הדינמיקה הסמויה של הזוגיות 

הדינמיקה של כל מערכת יחסים קובעת את הטון לאופן שבו מערכת יחסים זו תתפקד לאורך השנים.

יש מומחים הטוענים כי הדינמיקה הזוגית מתחילה להיווצר כבר בדייט הראשון, אבל גם אם הדינמיקה אינה מוחתמת כבר בהיכרות, סביר שהקונפליקטים שפגשתם בתחילת היחסים ימשיכו ללוות אתכם -  בהורות, במשבר אמצע החיים ואפילו בזיקנה. 

בחודשים הראשונים, תקופת ירח הדבש של הקשר, אנחנו נוטים למסך ולטשטש את המורכבות, אבל בהחלטה להתארס ובתקופה של לפני הנישואים כבר די ברור מה מעצבן, את מי, למה ומתי. 

הרבה פעמים לוקח לבני/ות זוג שנים רבות לקבל את החלקים ה״לא שלמים״ בפרטנר. 

התעלמות מהם והשתקתם עלולה להעצים עוד יותר את ההיבטים הבעייתים בקשר.

חשוב להכיר את המציאות, גם זו המתסכלת, להתבונן באמת. 

אם מחליטים לבנות חיים יחדיו, יהיה קל יותר לקבל שמפגש עם הקונפליקטים הכרוניים הם לא דיל ברייקר. 

ייעוץ זוגי לפני החתונה צריך להתקיים עם מטפלים זוגיים מוסמכים, הידועים כמטפלם זוגיים ומשפחתיים, בעלי תואר שני לפחות. 

נקודה נוספת - ההבדל בין יועץ זוגי למטפל זוגי אינו מהותי במקרה זה.

נהוג לראות במקום בו אתם נמצאים, אפילו אם יש בו קשיים, תהליך מקצועי פשוט יחסית, ממוקד וקצר מועד. 

בקהילות דתיות, בעיקר במגזר החרדי, ייתכנו תהליכים מובנים לקראת נישואים.

למשל, בקהילות יהודיות רבות נדרש תהליך ייעוץ על ידי רבנים/יות, שמתקיים לפני החתונה עצמה. 

על מה מדברים בטיפול זוגי לפני נישואים?

יעוץ זוגי לפני נישואים משפר את מערכת היחסים ומעודד את בני הזוג לשוחח על נושאים הקשורים לנישואים, בהם נושאים כלכליים, ערוצי תקשורת בין-אישית (על מה מדברים ואיך), אמונות וערכים, תפקידים בנישואים, תשוקה ויחסי מין, רצון או חששות לגבי הורות, מערכות יחסים עם המשפחות של כל צד, קבלת החלטות ומשא ומתן לגביהן (כן, זה רלוונטי גם בזוגיות הכי בריאה), התמודדות עם כעסים ובילוי זמן משותף בטוב.

היעוץ עוזר לשפר את יכולות התקשורת, להציב ציפיות מציאותיות מהנישואים ולפתח מיומנויות של פתרון בעיות, כמו דרכים יעילות לריב ולהתפייס נכון. 

זאת ועוד, יעוץ זוגי לפני נישואים יכול לעזור לבני הזוג לכונן גישה חיובית ביחס לקבלת עזרה לאורך הדרך.

כל אדם מביא עמו אל מערכת היחסים תמונות מנוף ילדותו, בעיקר את הזוגיות שראה יום יום במשפחת המקור.

לא תמיד התמונות הללו דומות בשני הצדדים.

למשל, סביר שכל אחד מבני הזוג חונך בצורה שונה מאוד ויש לו מודלים פנימיים אחרים ביחס למערכות יחסים ונישואים.

מלבד זאת, רבים נכנסים לנישואים מתוך אמונה שאלה יגשימו את צרכיהם החברתיים, הכלכליים, המיניים והרגשיים,

אבל זה לא תמיד המקרה ובכל מקרה המציאות היא שמדובר בחיים קרובים מאוד עם אדם אחר, מה שמחייב נפרדות פסיכולוגית (יכולת לספרציה), קבלה של היבטים מסוימים, כמו תכונת אישיות של אחד הפרטנרים, ומאמץ לשנות היבטים הניתנים לשינוי, למשל תהליך של הפסקת עישון גראס כאשר צד אחד מעשן בקביעות והשני לא. 

באמצעות שיח מכבד לגבי שוני וציפיות לפני הנישואים, בני הזוג יכולים להבין ולתמוך טוב יותר זה בזו במהלך שנות הנישואים.

היעוץ אינו דורש מבני הזוג כל הכנה, רק קביעת פגישה אצל מטפל מוסמך בתחום.

אז איך מוצאים מטפל/ת זוגי/ת טוב לקראת נישואים?

ניתן לקבל המלצה על מטפל/ת זוגי/ת מחברים, או מוסדות לבריאות הנפש, אך לפני שבוחרים מטפל ספציפי חשוב לשקול את מידת התאמתו לזוג.

לשם כך, ניתן לשאול אותו שאלות שונות, למשל:

השכלה

 איזה רקע מקצועי יש לך?  ההמלצה שלנו - לפחות תואר שני במקצועות בריאות הנפש. 

האם הכשרתך מוכרת על ידי האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי בישראל?

ניסיון

 מהו הניסיון שלך בייעוץ זוגי לפני נישואים? 

תכנית טיפול

• מהו אורכו של כל מפגש? בד״כ כל מפגש נמשך 50 דקות, אולם מטפלים/ית זוגיים רבים מעדיפים לעבוד שעה וחצי כל פעם. 

• לכמה מפגשים עלינו לצפות? יש מקום גם לציפיות הזוג לגבי משך התהליך. 

עלויות הטיפול

• מהי העלות לכל מפגש? האם קיימת מדיניות ביטולים?

• האם המטפל/ת עובד עם אחת מקופות החולים? האם קיים החזר חברות ביטוח רפואי (כמו הפניקס או מגדל, במידה ויש לכם, או לאחד מכם, פוליסה פרטית).

בתחילת היעוץ, המטפל ירצה להכיר כל אחד מבני הזוג ויתכן שיתקיים מפגש נפרד עם כל אחד מהם. המטרה היא לקבוע איך הוא מרגיש כלפי הפרטנר ובכלל, כלפי מערכת היחסים.

היייעוץ הזוגי יסייע לזהות חוזקות, חולשות ותחומים עם פוטנציאל בעייתי.

יחד עם המטפל, יתקיים דיום משולש על תחומים בהם קיימת מורכבות הדדית או חוסר הסכמה, ויינתנו כלים ומיומנויות שיסייעו להתגבר על האתגרים.

היועץ עשוי גם לשאול את בני הזוג שאלות בכדי להבין את השקפותיהם הייחודיות על נישואים ולהבהיר את הציפיות, התשוקות והמיתוסים ביחס לנישואים.

לסיכום, כדאי לפתוח את הראש,

לראות את הנולד ולהתכונן לקראת חיי הנישואים. 

קבלו הכוונה אישית למטפל/ות זוגי/ות מתאים

בתל אביב, לזוגות דתיים, מסורתיים, חילוניים, או אתאיסטיים,

בזום או פנים אל פנים,  ברחובות, רמת השרון, פתח תקווה, ירושלים, מודיעין,

חיפה, צפון הארץ, זכרון יעקב, באר שבע, אריאל ובכלל, ובכל הארץ:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

למה טיפול CBT ולמה דווקא במכון טמיר בשוהם וחבל מודיעין?

טיפול CBT הוא אחד האמצעים הפסיכותרפיים היעילים והמוכחים ביותר.  

המשמעות היא שהוכח כי השיטה עובדת קלינית עבור מגוון בעיות נפשיות.

הטיפול התפתח לאורך כמה עשורים, ועודו מתפתח, בתהליך אמפירי שנקראת התערבות מבוסס ראיות.

המשמעות היא שפסיכותרפיה כזו מסתנכרנת כל הזמן עם ההמלצות העדכניות מתוך המחקר, שמצביעות על מה עובד הכי טוב עבור איזו הפרעה. 

הגלים השונים של CBT הביאו את הגישה להרחבה ניכרת ביעילותה עבור מגוון רחב של קשיים נפשיים.

גישות CBT מהגל השלישי כוללות, למשל, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון ועוד. 

העמיתים של מכון טמיר, מומחי CBT, מקבלים בקליניקות בשוהם, בלוד, בקריית אונו, ביהוד, באלעד ועוד.  

אנו בוחרים את מטפלי ה-CBT הטובים ביותר בשוהם ומקיימים שיחת הכוונה מדויקת כדי לוודא שתגיעו למטפל ולטיפול המתאימים ביותר, אצלנו או אצל עמיתים. 

איך טיפול קוגניטיבי התנהגותי עובד?

שיטת CBT שואפת לעזור למטופלים להתמודד עם בעיות בצורה חיובית יותר על ידי בחינתן ופירוקן לחלקים קטנים יותר.

המטפל עוזר למטופל לשנות דפוסים שליליים כדי לשפר את ההרגשה ואת אופן הבניית החשיבה.

בניגוד לטיפולים מסורתיים בשיחות, טיפול CBT חותר להתמודד עם הבעיות הנוכחיות של המטופל, במקום להתמקד בסוגיות עבר.

עד כמה טיפול CBT יעיל?

ובכן, לכל שיטת טיפול יש חסרונות, גם ל-CBT.

עם זאת, מחקרים רבים מראים כי CBT מוביל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.

גוף הידע מלמד אותנו כי CBT יעיל במידה שווה ואף יעיל יותר מצורות אחרות של טיפול פסיכולוגי או תרופות פסיכיאטריות.

פנו אלינו גם לטיפול בערים אחרות באזור, כמו ראש העין או מודיעין.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהי התעללות פיננסית? 

התעללות כלכלית כוללת שליטה ביכולת הקורבן להשיג, להשתמש ולשמר משאבים כלכליים, לעתים עד כדי מניעת האפשרות לעבוד. 

חוק הטיפול האמריקאי מ- 2014 מגדיר התעללות כלכלית כסוג של התעללות הכוללת גניבת כסף או רכוש אחר, הונאה, לחץ תחת יחס כסף או רכוש אחר ושימוש לרעה בכסף או ברכוש אחר.

הקורבנות יכולים לחוות הגבלה של השימוש בכספם או גנבתו ע״י המתעלל, וכשיש להם כסף - לעתים קרובות הם יידרשו לדווח על כל שקל שהוציאו.

צורת ההתעללות הכלכלית משתנות ממקרה למקרה – לפעמים מתעללים נוקטים בטקטיקות מתוחכמות כמו מניפולציה, ולעתים הם מתעללים גלויים, דורשניים ומאיימים יותר. 

איילת בורוכוב, מטפלת זוגית ומשפחתית בתל אביב, מכון טמיר 

נכון, כשממרביתנו חושבים על אלימות במשפחה האוסציאציה הולכת להתעללות מילולית או תקיפה פיזית, אבל מחקרים מראים שהתעללות כלכלית מתרחשת בתדירות דומה במערכות יחסית לא בריאות. 

למעשה, מרבית המקרים של אלימות במשפחה כוללים גם אלימות כלכלית, ושלעתים קרובות מדובר בסימן הראשון לאלימות בין-אישית כרונית. 

לכן חשוב כל כך לזהות התעללות פיננסית. 

בכל סוג של התעללות ביחסים, המטרה של המתעלל זהה:

לצבור כוח ולשלוט במערכת היחסים.

למרות שאלימות כלכלית פחות אינטואיטיבית עבורנו, היא אחת השיטות הכי עוצמתיות ללכידת הקורבן בתוך מערכת יחסים מתעללת.

מחקרים מראים שלעתים קרובות הקורבנות מרוכזים מדי ביכולתם לדאוג פיננסית לעצמם ולילדיהם מכדי לסיים את מערכת היחסים. 

זאת ועוד, חוסר ביטחון כלכלי הוא אחד מהסיבות המובילות לכך שנשים חוזרות לפרטנר מתעלל. 

• שליטה בחשבונות בנק וחסכונות משותפים, למשל הסתרת קרן השתלמות גדולה או הפקדתה ללא ידיעת הנפגעת בחשבון בנק חסוי.

• העברת ביקורת על כל החלטה פיננסית של הנפגעת.

• צמצום החופש של הנפגעת לתכנן או לתקצב, באמצעות חוסר שקיפות לגבי גישה למידע פיננסי (סיסמאות לחשבון, מספרי חשבונות, מידע אודות השקעות).

• השקעות כלכליות מבלי להתייעץ עם הנפגעת.

• סירוב לשתף פעולה בתכנון כלכלי.

• התעקשות על שותפות בהכנסות הנפגע מבלי להסכים לחלוק בהכנסות המתעלל.

• סירוב  עקבי לעבוד או לתרום למשק הבית הכלכלי במשפחה.

• הצבת מגבלות על הכסף הנזיל שבידי הנפגעת.

• דרישה לדיווח על כל הוצאה פעוטה (לעתים גם דרישה לקבלות ולעודף).

• מוסר כפול לגבי הוצאות (המתעלל מרשה לעצמו להוציא כסף על בילויים, מסעדות ובגדים, אך מבקר את הקורבן אם הוא נוהג באופן דומה).

• הגבלת הגישה לתמונה הכלכלית השלמה של הזוג

• מניעת כסף מהקורבן או דרישה ממנו לבקש כסף מהמתעלל

• דרישה מהנפגע לבקש רשות לפני הוצאה כספית (ללא סימטריה).

• דרישה שהוצאות משותפות, כמו ליסינג, הלוואה, משכנתא, טלפונים סלולריים וחוזי דירה  יירשמו על שם המתעלל בלבד.  

• הגבלת הגישה לכסף ע״י מניעה של פתיחת חשבון בנק או בעלות על כרטיס אשראי.

• איומים פיננסיים בעת קונפליקט. למשל, נפנןף באיום לגבי נישול מירושה צפויה של משפחת הפוגע. 

• זעם על רקע פיננסי שמוביל לצורות אחרות של התעללות כמו הקנטה, בוז, או התעללות פיזית והתחמקות.

• במצב של גירושים, סירוב לשלם מזונת כחוק.

התעללות כלכלית בקשישים

התעללות כלכלית בקשישים במעגל המשפחתי מערבת בדרך כלל בן משפחה או אדם אחר שהמבוגר סומך עליו, כמו חבר או מטפל.

ההתעללות מתרחשת כאשר בן משפחה או חבר קרוב משתלטים על החלטות פיננסיות ומנצלים לרעה את כוחם כדי לשלוט בכספו של הקשיש. 

השפעות ההתעללות הכלכלית הן לעתים קרובות הרסניות. 

הקורבנות חשים פגומים או חסרי ביטחון בעצמם בשל ההתעללות הרגשית שנלווית לזו הכלכלית והם סובלים מקיפוח באוכל ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים.

בטווח הקצר, התעללות כלכלית הופכת את הקורבנות פגיעים להתעללות פיזית ולאלימות, וללא גישה לכסף – קשה להם מאוד לתכנן כל תכנית שתגביר את ביטחונם.

למשל, אם המתעלל אלים מאוד והקורבן נאלץ לעזוב כדי לשמור על בטחונו, יהיה לו קשה להשיג כסף על מנת לעשות זאת, ואלה שכן מצליחים להימלט נתקלים פעמים רבות בקשיים קיצוניים להשגת אפשרות דיור וביטחון אישי.

לעתים קרובות יש לקורבנות עבר תעסוקתי שאינו רציף, היסטוריית אשראי גרועה וכמות הולכת ומצטברת של בעיות מול החוק בשל שנים של התעללות כלכלית. כתוצאה מכך, קשה להם מאוד לייסד עצמאות וביטחון ארוך טווח. למעשה, קורבנות רבים יישארו עם המתעלל או יחזרו אליו בשל דאגה ליציבותם הפיננסית. 

מבחינת טקטיקות, התעללות כלכלית גורמת לבידוד משמעותי משום שהקורבנות הופכים תלויים כלכלית במתעלל.

התלות הזו לוכדת אותם במערכת היחסים, וללא משאבים הם אינם מצליחים לראות כיצד יוכלו להימלט מהמצב.

חשוב ביותר שנשים יזהו התעללות כזו לפני שהיא מסלימה.

ניצול משאביו של הנפגע:

• שימוש או שליטה בכסף שהקורבן הרוויח או חסך, למשל ע״י ניסיון לשלוט בשימוש או בגישה שלו לכספו

• שימוש בנכסי הקורבן לתועלת אישית מבלי לבקש רשות

• לקיחת כסף או שימוש בכרטיס אשראי ללא רשות

• טענת שווא בדבר ביצוע תשלומים עבור הקורבן

• הלוואת כספים מבלי להשיבם

• הרגשת המתעלל שהוא זכאי להשתמש בכסף או בנכסים של הנפגע

• דרישה מהנפגע שיעביר לידי המתעלל תלושי שכר, כרטיסי אשראי וסיסמאות

• ציפייה שהקורבן ישלם תשלומים או התחייבויות של המתעלל

• הצעה לסיוע בתקצוב או בהחלטות פיננסיות כהסוואה לשליטה במצבו הכלכלי של הקורבן

• בקשה מהנפגע שיוציא את המתעלל ממצבים פיננסיים קשים

• החרמת משכורות ומקורות הכנסה אחרים

• איום בדיווח שקרי לרשויות על התנהלות כלכלית שיש בה מרמה. 

התערבות בחיי הקריירה

העברת ביקורת והקטנת העבודה או הקריירה שבחר הקורבן, הפעלת לחץ לעזיבת העבודה – לעתים ע״י שימוש בילדים כתירוץ, החלטה היכן הקורבן יכול ולא יכול לעבוד, חבלה בתחומי האחריות של הקורבן בעבודתו, הטרדה דיגיטלית ע״י שיחות, הודעות טקסט או הגעה למקום או מניעה מהקורבן לעבוד ע״י החבאת מפתחות הרכב, ניתוק המצבר, לקיחת האוטו ללא רשות או הצעת בייביסיטר מבלי להגיע בפועל. 

מי שחושדת כי בן או בת הזוג שלו מתעללים בה כלכלית, מוטב שתפנה בהקדם לתחנה לנפגעות אלימות במשפחה, לשירותי הרווחה או אפילו לעו״ד מומחה בדיני משפחה. 

התעללות כלכלית אינה משתפרת עם הזמן, ולעתים קרובות מסלימה לסוגי התעללות אחרים. לכן, חשוב להתייחס אליה מוקדם ככל האפשר.

מה זה גוסטינג?

גוסטינג (Ghosting) הוא מושג חדש יחסית במערכות יחסים.

הוא מתייחס לניתוק פתאומי של קשר ללא התראה או הסבר, כאשר הצד הנעלם אינו מגיב גם כאשר הצד הננטש מבקש להבין מדוע. 

מקור המונח גוסטינג בדימוי של אדם שמתאדה, מתפייד, כמו היה רוח רפאים.

לרוב מחילים את המונח על מערכות יחסים רומנטיות, אך הוא עשוי להתייחס גם לחברויות או לקשרים משפחתיים המנותקים בפתאומיות. 

בעוד שהמונח הפך פופולרי בעשור האחרון ואף נכנס ב-2017 למילון מרים-וובסטר, עוד בשנות ה-90 השתמשו בו כדי לתאר כתיבת צללים בז׳אנר ההיפ-הופ.

ישנם מושגים חדשים דומים שתוחמים את המשמעות של גוסטינג, כולם פרי העידן היצירתי של המדיה החברתית: 

אורביטינג (Orbiting) למשל, זה בדיוק כמו Ghosting, רק עם תוספת של מעקב מתמיד אחר חייו של הפרטנר הננטש בפייסבוק או אינסטגרם.

ויש לנו גם ברדקרמבינג (Breadcrumbing), תופעה של פתיינות דיגיטלית, בה מישהו יוצר מגע נקודתי מבלי להתחייב, מה שגורם לצד שהתקרבו אליו להרהר בכוונת המשורר.

ולבסוף, ההיפף מגוסטינג של זה Zombieing - מישהו שעשה גוסטינג וחזר ללא התראה לחיי הנעזב. 

בקיצור, הבנתם... 

נחזור לגוסטינג -

ניתן לראות היעלמות כזו כסוג של טיפול בשתיקה, רק רדיקלית הרבה יותר .

פסיכולוגים מתארים גוסטינג כאכזריות רגשית, בגלל חסר האונים, הקושי בהבנת המצב או קבלת הזדמנות לבטא את המחשבות והרגשות של הנפגע. 

זאת ועוד, אקט ההיעלמות ביחסים התקיים, כמובן, הרבה לפני העידן הדיגיטלי וטביעת המונח, בהתנהגויות כמו עזיבה מבלי להותיר פרטי התקשרות. 

הסיבה בעטיה המונח הפך פופולרי כ״כ בעשור האחרון היא שההיכרויות אונליין הפכו את הגוסטינג לפשוט מאוד לביצוע, ורבים החלו לחוות אותו, כנעלמים וכמי שנעלמים להם, ולאמץ את המונח לתיאורו. 

למה להיעלם במקום להיפרד?

אנשים בוחרים לעשות גוסטינג מ-5 סיבות עיקריות, לעיתים גם תוך שילוב ביניהן: 

1. גוסטינג הוא מוצא קל . הרבה יותר קל להיעלם מאשר לקיים שיחה מוזרה מלב אל לב, שבה אדם מסביר בכנות מדוע אינו מעוניין להמשיך בקשר. לעתים קרובות מבצע הגוסטינג מנסה להימנע מעימות או מרגשותיו הפגועים של האחר. לכן, הוא פשוט ״חותך״ את התקשורת ומקווה שהרמז יובן. 

2. הצפה של אופציות ועייפות מנטלית. ההיכרויות אונליין מביאות איתן אינסוף אפשרויות, לכאורה, לעומת מבחר ממוקד כאשר נכנסים לבר. נוכח ריבוי האפשרויות אונליין, לאנשים יש אצבע קלה על כפתור ה״בא בתור״.

3. מאפייני הנעזב. לא מדובר בהצדקה, אבל יש כאן כיוון מעניין:  מחקר מ-2021, שכלל 1,275 משתתפים, מצא כי פרטנרים עם ציון גבוה מהממוצע בחרדת התקשרות היו בסיכון גבוה יותר לגוסטינג.  בגדול, חרדת התקשרות מאופיינת בפחד מנטישה, צורך מוגזם באישור ומצוקה כאשר בן הזוג אינו זמין.

4. חשד בהתחזות כלפי האדם הננטש, בתואנה שהוא משתמש בפרופיל מזויף באפליקציית ההיכרויות או בכלל במדיה החברתית.

5. מאפייני העוזב-  צוות מחקר שבחן את תופעת הגוסטינג מצא כי אנשים עם ציון גבוה יותר במבנה אישיותי המכונה הטריאדה האפלה נטו לראות גוסטינג כמקובל יותר, לפחות בהקשר של מערכות יחסים קצרות טווח.

גם גברים עם תכונות נרקיסיסטיות נטו יותר לראות בגוסטינג התנהגות מקובלת, זאת בהשוואה לנשים עם תכונות כאלה.

יתירה מכך, מי שדיווח על ביצוע גוסטינג בעבר קיבל ציון גבוה יותר בתכונות מקיאווליוסטיות ופסיכופטיות, ביחס לאלה שלא נעלמו (Jonason et al, 2021).

ועוד מחקר מעניין:

נמצא שאנשים עם צורך גבוה יותר בגילוי עצמי נוטים יותר לגוסטינג, אבל מצד שני הם גם חווים רמות גבוהות יותר של מצוקה כאשר מישהו מתפייד להם (Leckfor et al, 2023).

במילים אחרות, אנשים עם צורך גבוה בתשובות ברורות וישירות, עם מעט סובלנות לעמימות, נעלמים יותר לאנשים אחרים, אבל במקביל הם נוטים להרגיש מוטרדים יותר כאשר מישהו אחר עושה להם אותו דבר.

המשמעות של המחקר מלמדת שגוסטינג היא לא בהכרח התנהגות זדונית, מכוונת או פוגענית. 

לא שזה מצדיק, אבל יתכן שגוסטינג היא אסטרטגיית התמודדות ״הישרדותית״ עבור מי שמתקשים להתמודד עם חוסר ודאות ועמימות במערכות יחסים.

השפעות על הנעזב

איך זה מרגיש לחוות גוסטינג?

עבור רבים ורבות, גוסטינג מעורר תחושות של חוסר כבוד, זלזול שימוש והחפצה.

אם הכרתם את האדם המתפייד לאורך זמן ממושך, תופעת הגוסטינג יכולה להיות טראומטי יותר.

כשמישהו שאנחנו אוהבים וסומכים עליו - חבר, בן/בת זוג, בן משפחה או מעסיק -  מתנתק מאיתנו, טבעי שנרגיש בגידה עמוקה, עד לרמה של תחושת אובדן או אבל פתאומיים. 

כמו בתהליך של אובדן טראומטי בהקשרים אחרים, התגובה הראשונית היא הלם והכחשה.

השערה השכיחה ביותר היא שהגוסטר כנראה לא קיבל את ההודעה, איבד את הטלפון או שאפילו קרה לו משהו.

במצבים רבים תופיע תגובה של בדיקה, באמצעות התקשרות ממספר טלפון חסום, צעד שאינו מומלץ בשום צורה. 

לאחר מכן עשויים להתפתח רגשות כעס, דיכאון ופגיעה בהערכה עצמית, תוך בחינה שוב ושוב של סימני אזהרה שאולי היו נוכחים במערכת היחסים שנקטעה או בשיחה האחרונה שהתקיימה. 

מחקר ניסויי שבחן במשך כמה ימים את ההשפעות הנפשיות של גוסטינג מצא כי למרות ששני המצבים - היעלמות בלי הסבר ודחייה מפורשת - מעוררים בהתחלה כאב בעוצמה דומה, בהמשך מופיעים הבדלים ברורים ביניהם, לאורך במסלול ההתאוששות:

מי שקיבלו דחייה ישירה החלו להתאושש כבר בימים הראשונים, בעוד שמי שחוו גוסטינג נשארו זמן רב יותר בחוסר ודאות, בלבול מתמשך, איום על צרכים נפשיים בסיסיים ועלייה בתחושת הבדידות.

לפי החוקרים, גם הודעת פרידה קצרה וללא פירוט מאפשרת לאדם לייחס משמעות למה שקרה ולהתחיל לעבד את האירוע ואילו כאשר הקשר נקטע בלי הסבר המוח משאיר את הסוגיה פתוחה, לכן תהליך העיכול ועיבוד האבל מתעכבים (Telari et al., 2025).

בעוד שייתכן ומעגל האבל לא יתנהל במסלול הזה במדויק, פעמים רבות חוויית גוסטינג מעוררת שטף של רגשות מגוונים.

מחשבות כמו ״לא רק שהוא לא רצה לצאת איתי אלא אפילו לא הייתי שווה הסבר״ יכולות לתת לאדם להרגיש כאילו הפחיתו מאנושיותו או מערכו.

לעתים קרובות זה כואב הרבה יותר אם מדובר במערכת יחסים שנבנתה, אך ניתן להרגיש כך גם בקשר חדש לחלוטין.

יכול לקחת זמן להתאושש מהכאב, אבל לאחר שאדם יקבל שהתמודד עם גוסטינג, הוא יוכל להמשיך הלאה.

גם בלי תגובה מציאותית של הגואוסטר, ניתן לקיים קלוז׳ר. כדי לסגור מעגל אפשר לשלוח הודעה כמו ״אהלן, לא שמעתי ממך לאחרונה. אני לא בטוח מה קרה, אבל אני לא רוצה להמשיך בזה. הזמן שלי יקר ואני לא רוצה עוד להשאיר את הדלת הזו פתוחה. בהצלחה בהמשך״.

השפעות על העוזב

מן העבר השני, הגוסטינג יכול לגרום נזק גם לנפרד, מכיוון שהאקט הוא דרך תקשורת פאסיבית-אגרסיבית לסיים מערכת יחסים או שהוא מוצא קל.

כך או כך, הדבר אינו מיטיב עם יכולתו של המבצע לתקשר עם אחרים, ואין באמת דרך לנהל מערכת יחסים בריאה וארוכת טווח מבלי לפתור בעיות ולהשתמש במיומנויות תקשורת.

למרות ההקלה הזמנית מאתגר הפרידה הנורמלית, אנשים שמשתמשים בגוסטינג משלמים מחיר ארוך טווח - 

הם יפתחו דפוסי פתרון בעיות לא בריאים, מה שתורם גם לדפוס רחב יותר של אי-יציבות חברתי, ומגביר את הסיכון שאותו אדם יחווה גוסטינג בעצמו, הפעם מהצד המנותק. 

הימנעות מהמוצא הקל שמספק הגוסטינג יכולה, אם כן, להועיל לשני הצדדים, כאשר הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות כשהוא מסיים קשר קצר או ארוך הוא פשוט להתייחס אל הצד השני כמו שהיה רוצה שיתייחסו אליו.

למשל:

• ״תקשיב, אתה אחלה בן אדם, אני פשוט לא מרגיש שזה עובד בינינו. אני ממש מכבד את הזמן שלך ולכן אני מדבר בכנות. חיבוק, שמור על עצמך״,

• ״שמע, היה לי ממש מגניב להכיר אותך, אבל החלטתי לקחת הפסקה מכל הסיפור הזה של ההיכרויות. אני לא רוצה לבזבז לך את הזמן או לשקר. מאחל לך הצלחה בכל!״.

הודעות כאלה הן קצרות, מתוקות וכנות.

הן מסמנות גם שאין לדובר חשק לנהל שיחה ארוכה.

בהחלט יכול להיות שהוא יקבל תגובה פגועה, אך עדיף בהרבה לצאת מקשר לאחר שניתן הסבר כלשהו מאשר להתאדות לחלוטין.

גוסטינג לחברים שונה מגוסטינג רומנטי

גוסטינג לחברים מגביר נטיות דיכאוניות לאורך זמן, כך עולה ממחקר שבדק מבוגרים צעירים וגילה כי גוסטינג לבני זוג שונה מגוסטינג לחברים (Forrai el al, 2023).

היעלמות בקשר רומנטי מתרחשת על רקע של עומס תקשורתי, כלומר הצפה של מסרים, יותר ממה שהמתנתק מסוגל לשאת.

לעומת זאת, אצל מי שנעלמים לחברים לא רומנטיים נמצאה הערכה עצמית נמוכה יותר ונטיות מוגברות לדיכאון לאורך זמן.

מתי גוסטינג יכול להיות לגיטימי ואף חיובי? 

יש מקרים יוצאי דופן, בהם המשך תקשורת עם האחר עלולה להיות דבר רע או אפילו מסוכן.

מצבים שבהם יש היגיון בגוסטינג הם, למשל, כאשר מגלים שהפרטנר נשוי או במערכת יחסים, או מבצע מעשים לא חוקיים, כמו סטוקינג, או שהוא מכניס ליחסים אנרגיות רעילות.

במקרים כאלה, מי שבוחר להתאדות לא ממש חייב הסבר.

במערכת יחסים בה אדם חש מאוים או שלא בנוח, או שהוא סובל בכללי מתחושה רעה הנובעת מהיחסים, חשוב שיבטח בתחושת הבטן ואין שום צורך שיסביר מדוע הפרטנר ״ראוי״ לגוסטינג.

ואכן, לפי מחקר שפורסם לאחרונה, אחת המוטיבציות של אנשים להיעלם לאחרים היא המנעות מתגובה אלימה מצד האדם הנעזב ( Freedman et al, 2022).

לפעמים גוסטינג הוא הגנה עצמית ויכול להעניק שקט נפשי, ובמצבים כאלה אסור לתת לרגשות אשם למנוע מאדם לעשות צעד שנראה לו נכון או כזה שיוודא את בטחונו האישי.

לסיכום, העובדה שגוסטינג הפך לכה נפוץ – אין פירושה שמדובר בדרך אידיאלית לסיום קשר.

יש לשקול כיצד המהלך עשוי להשפיע על שני הצדדים ולעשות את המרב כדי להתייחס אל האחר בנדיבות ובכנות.

מנגד, מי שנעזב באקט של גוסטינג, הגיוני שיחוש בלבול, עצב וכעס, ומשלוח הודעת סיום קצרה מטעמו עשויה לסייע לו לחוש כוח ובטחון עצמי, ולהעניק קלוז׳ר.

במקרים של הגנה עצמית, גוסטינג יכול לעבוד נהדר.

איך מתמודדים?

אחרי שמישהו נעלם פתאום, קשה לא להרגיש חרטה, מבוכה ובושה.

האתגר הנפשי הוא להתנער מהם בלי לשאת צלקת עמוקה מדי, כזו שלא תשפיע יתר על המידה על התעוזה האנושית, החיונית כל כך, שנדרשת כדי להתקרב לאדם אחר. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Forrai, M., Koban, K., & Matthes, J. (2023). Short-sighted ghosts: Psychological antecedents and consequences of ghosting others within emerging adults’ romantic relationships and friendships. Telematics and Informatics, 80, 101969. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101969

Freedman, Gili & Hales, Andrew & Powell, Darcey & Le, Benjamin & Williams, Kipling. (2022). The role of gender and safety concerns in romantic rejection decisions ☆. Journal of Experimental Social Psychology. 102. 10.1016/j.jesp.2022.104368.

Leckfor, C. M., Wood, N. R., Slatcher, R. B., & Hales, A. H. (2023). From close to ghost: Examining the relationship between the need for closure, intentions to ghost, and reactions to being ghosted. Journal of Social and Personal Relationships, 0(0). https://doi.org/10.1177/02654075221149955

Peter K. Jonason, Izabela Kaźmierczak, Ana Catarina Campos, Mark D. Davis (2021). Leaving without a word: Ghosting and the Dark Triad traits, Acta Psychologica, Volume 220, October 2021, 103425.  https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2021.103425

Telari, A., Pancani, L., & Riva, P. (2025). The phantom pain of ghosting: Multi-day experiments comparing the reactions to ghosting and rejection. Computers in Human Behavior, 172, 108756. https://doi.org/10.1016/j.chb.2025.108756

אינסל (incel) הוא קיצור של Involuntarily Celibate. 

המושג מתייחס לזהות גברית שהתגבשה לקהילה מקוונת של גברים הטרוסקסואליים, שהמשותף להם הוא תחושת חוסר הצלחה במציאת פרטנרית לקיום יחסי מין. 

כשלעצמו, חסך מיני מתמשך אינו תופעה חדשה ואפשר להבין את התסכול שהיא מעוררת. 

אולם אצל האינסלים נוצרה אידיאולוגיה של ממש.

חבריה התמירו תסכול וחווית חוסר לכדי אידיאולוגיה של עליונות גברית, הן כלפי נשים אטרקטיביות (המכונות ״סטייסיז״) והן כלפי גברים מתחרים שמצליחים לממש אפשרויות מיניות (המכונים ״צ׳אדים״).

זוגות שמהלכים מאוהבים ברחובות גורמים להם להרגיש מאוד רע. הם מוחים על כך ואף מפתחים עוינות כלפי המעורבים. 

אינסלים מדברים על "הגלולה השחורה", אמונה שהם בלתי רצויים לצמיתות ושאין להם תקווה למצוא בנות זוג רומנטיות ו/ואו מיניות.

כאשר אידיאולוגיה כזו מקבלת הגברה בהמון קבוצתי, היא הופכת להיות מסוכנת ובמספר מקרים אכן הובילה למסעות ירי המוניים בארה״ב ובקנדה. 

ב-2018 קנדי צעיר בשם אלכס מינסיאן דרס למוות במתכוון 10 אנשים בטורונטו. 

מינסיאן הורשע ברצח של 10 אנשים ובניסיון לרצוח 16 שנפצעו באירוע.

הוא הצהיר כי הוא משתייך לקבוצה המיזוגנית  ״אינסל״ - רווקים שלא מרצון, שהתפתחה לתנועת עליונות גברית המאגדת רווקים ולא-רווקים שמאמינים שיש להתייחס לנשים יותר כאל אובייקטים מיניים עם מיעוט זכויות.

חלקם מאמינים ב״חלוקה מינית מחדש״, שבמהלכה גוף שלטוני יתערב בחיי נשים כדי לכפות עליהן מערכות יחסים מיניות.

ואיך מתעצבת גבריות מסורתית, שברמות החריפות שלה עלולה להפוך לאינסל?

מחקר אורך בחן כיצד סוציאליזציה משפיעה על מידת הדבקות של גברים צעירים בנורמות גבריות וכיצד נורמות אלו השפיעו על חיי המין שלהם (Nielson et al, 2022).

החוקרים מצאו כי לחץ סביבתי מצד גברים אחרים, מגזינים וקליפים מוזיקליים נקשרו עם דבקות חזקה יותר בנורמות של גבריות מסורתיות שנה לאחר הבדיקה הראשונית.

כמו כן, גברה השכיחות של שתיית אלכוהול במפגשים מיניים.

מה מאפיין גברים ״אינסלים״?

מחקר מ-2022 מצביע על כך שהתנהגות אינסלית שכיחה יותר בקהילות בהן קיימת תחרותיות גבוהה יותר בין גברים (Brooks et al, 2022).

החוקרים מדדו פעילות אינסלית בטוויטר באיזורים בארה״ב בהם חיות פחות נשים, פחות שיוויון מגדרי ופערי הכנסה נמוכים יותר בין המינים.

מחקר שהתבסס על פרדיגמה אבולוציונית, העלה כי לאינסלים יש נטייה לקורבנות במערכות יחסים (Costello et al, 2022), בעוד מחקר אחר זיהה קשר עם נטייה פרנואידית, דפוס התקשרות חרד ודיכאוניות הם גורמי סיכון לאינסליות (Ciocca et al, 2022).

מחקר שניתח למעלה מ-8,000 פוסטים בשתי קבוצות מקוונות של אינסלים, התחקה אחר תמות משותפות של החברים. החוקרים מצאו קשר בין התופעה לבין תחושה משותפת של חוסר צדק נתפס ונטייה להשתמש בחברות בקבוצה כאמצעי להגברת ההערכה העצמית (Liggett O’Malley & Helm, 2022).

לבסוף, ממד נוסף שזוהה בקרב אינסלים נוגע לדימוי הגוף בהקשר של פורנוגרפיה. מחקר שהשווה בין גברים המזדהים כאינסלים לגברים שלא, מצא כי האינסלים צורכים פורנוגרפיה בתדירות גבוהה יותר, תופסים אותה כייצוג מציאותי של יחסי מין ושביעות הרצון לגבי דימוי הגוף נמוכה יותר.

גורם מתווך מרכזי שזוהה הוא האמונה שנשים מצפות מהם להיראות ולתפקד כמו כוכבי פורנו אמונה שנמצאה קשורה באופן ישיר לסטרס גופני מוגבר, ובכלל זה חרדה לגבי גודל איבר המין. החוקרים מעריכים כי היעדר ניסיון אינטימי בעולם האמיתי עשוי להפוך את הפורנוגרפיה למקור מידע מיני ראשוני, בעוד שהתכנים שיש בה מחמירים את תחושת הכישלון העצמי (Sparks & Mooney, 2026).

הנה סרטון מעניין של זהות חדשה ומורכבת זו,

עם ניתוח אישיותי של אינסל שביצע טבח המוני:

האינסלים מקיימים פורומים ברשת, חלקם מבטאים תמיכה הדדית ושותפות בקיפוח בעוד אחרים נסגרו עקב הסתה לאלימות. 

מה לגבי femcels? 

בעוד שמושג האינסל השתלב זה מכבר בשיח הביקורתי על תת-התרבות המיזוגנית באינטרנט, הנרטיב סביב פמסל נחקר פחות.

יכול להיות שהעניין המופחת קשור בהנחה הדי מקובלת לפיה נשים יכולות למצוא הזדמנויות מיניות ורומנטיות בקלות רבה יותר, אם רק יהנהנו בהסכמה.

אלא שהמציאות היא שהמון נשים מביעות תסכול לגבי היעדר קשרים משמעותיים ושביעות רצון מינית, מה שמתבטא בהתפתחות של קהילות מקוונות כמו ״הגלולה הורודה״.

מחקר שאסף נתונים מחמשת הפורומים הפופולריים ביותר באתר ThePinkPill.co, ניתח פוסטים שהועלו לאורך שנה. תהליך האיסוף הניב מאגר נתונים מרשים של 24,525 פוסטים ב-3461 דיונים (Evans & Lankford, 2024).

המדגם הסופי לניתוח ממוקד כלל כ-1,200 פוסטים שזוהו דרך שאילתות חיפוש טקסטואליות עבור מונחים כמו מיני, כוח, נקמה ותסכול (כולל הטיות של המילים, למשל ״מתוסכל״ או  ״מתסכל״). 

דרך הפוסטים שנותחו, החוקרים מצאו שפמסליות מתמודדות עם שלושה סוגים של תסכולים מיניים:

• רצונות לא ממומשים לקיים יחסי מין.

• בני זוג לא זמינים.

• פעילויות מיניות לא מספקות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באפריל 2026

מקורות:

Brooks, R. C., Russo-Batterham, D., & Blake, K. R. (2022). Incel Activity on Social Media Linked to Local Mating Ecology. Psychological Science, 33(2), 249–258. https://doi.org/10.1177/09567976211036065

Ciocca, G., Martinelli, J., Limoncin, E., Sansone, A., Jannini, E. A., & Fontanesi, L. (2022). Psychopathology of incel (involuntary celibate): The predictive role of depression, paranoia, and fearful attachment style. The Journal of Sexual Medicine, 19(11, Supplement 4), S39.

Costello, W., Rolon, V., Thomas, A.G., et al. (2022). Levels of Well-Being Among Men Who Are Incel (Involuntarily Celibate). Evolutionary Psychological Science. https://doi.org/10.1007/s40806-022-00336-x

Evans, H. R., & Lankford, A. (2024). Femcel Discussions of Sex, Frustration, Power, and Revenge. Archives of Sexual Behavior. https://doi.org/10.1007/s10508-023-02796-z

Nielson, M. G., Ward, L. M., Seabrook, R. C., & Giaccardi, S. (2022). The Roots and Fruits of Masculinity: Social Antecedents and Sexual Relationship Consequences of Young Men’s Adherence to Masculine Norms. The Journal of Sex Research. https://doi.org/10.1080/00224499.2022.2049188

Sparks, B., & Mooney, R. (2026). Pornography consumption, body image, and sexual schemas among incel and non-incel men. Journal of Sex & Marital Therapy, 52(3), 255–272. https://doi.org/10.1080/0092623X.2026.2628651

O’Malley, R. L., & Helm, B. (2022). The Role of Perceived Injustice and Need for Esteem on Incel Membership Online. Deviant Behavior. https://doi.org/10.1080/01639625.2022.2133650

דיסוציאציה היא אחת החידות שעוד לא פתרנו, מצב מודעות שאיננו ערות ואיננו שינה.

מדובר בספקטרום של מצבים מנטליים המאופיינים במידה זו או אחרת של ניתוק מתחושת העצמי או הסביבה.

אנחנו כן יודעים שלמצבים דיסוציאטיביים יש מערכת יחסים בעלת השפעה הדדית עם טראומה נפשית.

לעיתים דיסוציאציה היא סימן לבאות, מעין דגל אדום שמתריע על החרפה צפויה במצוקה הפסיכולוגית.

למשל, מחקר רטספקטיבי גדול מלמד כי אנשים שחוו טראומה, ולאחריה תחושת דיסוציאציה, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח בהמשך הפרעת דחק פוסט טראומטית, דיכאון, חרדה, כאב פיזי וקשיים בינאשיים ( Lebois et al, 2022).

מהו טיפול במצבי אגו (Ego State Therapy)?

טיפול במצבי אגו מבוסס על הרעיון שנפש האדם היא מיזוג של כמה זהויות, או חלקי אגו שונים, כמו הילד המפוחד, חולה השליטה או הילד שעומד מול דמות סמכות.

כאשר הליבידו מושקע במצב אגו ספציפי, הוא הופך להיות האגו המנהל (Executive Ego) ומייצג באופן זמני את חווית העצמי של האדם. 

למשל, אישה יכולה לאמץ מצב אגו הורי ומגונן ביחס לילדיה אך להרגיש ילדה מבוהלת (מצב אגו שנקרא Frightened Child) כאשר היא שוהה בנוכחות אימה.

כיצד קשור טיפול במצבי אגו לשיטות טיפול אחרות?

גישה זו התפתחה מתוך הפסיכותרפיה הפסיכודינמית והיא משתמשת בהיפנוזה ובטכניקות מתוך הטיפול המשפחתי והקבוצתי. 

ניתן לראות בהבנה התיאורטית שבבסיסה דימיון מסוים לטיפול בסכמה תרפיה.

השימוש בהמשגה של מצבי אגו מיושם בגישות טיפוליות נוספות, כמו טיפול מבוסס ניתוח עסקאות (Transactional analysis), מודל שהסתעף מתוך הראייה הפסיכואנליטית ומאפיין 3 מצבי אגו: הילד, המבוגר וההורה. 

מי פיתח את שיטת Ego State Therapy?

גישת הטיפול במצבי אגו פותחה במקור ע״י ג׳ון ג׳ ווטקינס והלן ווטקינס, פסיכולוגים שהתמחו בהיפנוזה, הפרעות דיסוציאטיביות והפרעת DID (אישיות מרובה) בפרט.

שניהם התייחסו למצבי אגו כ״משפחה של עצמיים״, כמצב נורמטיבי בו כל אחד מאיתנו חייב לנווט בין כמה זהויות ותפקידים נבדלים.

מצבי אגו נתפסים כאדפטציה של נסיבות חיים סביבתיות ולא כמצבים מולדים של הוויה. 

טיפול במצבי אגו מכוון לזהות את מצבי האגו השונים ולשלב אותם אל תוך ״עצמי קוהרנטי יחיד״.

איך נראית בעיה של מצבי אגו בחיי הנפש? 

לעתים אדם נתקע במצב אגו או מגלה שמצב אגו מסוים כבר אינו משרת אותו. 

למשל, ילד שחווה את עצמו כ״כבשה שחורה״ במשפחת המקור, עשוי לאמץ עמדה מתסכלת של נחיתות מול אחיו ואחיותיו, אשר מאפשרת לו לשרוד ברמה טובה דיה את הילדות וההתבגרות. 

אולם בהמשך החיים, עמדת הנחיתות שנרכשה כהגנה בשנות הילדות נהיית לרועץ ומחבלת במאמציו להצליח במסגרות מגוונות בחיים (כמו לימודים באקדמיה, זוגיות וקריירה).

האדם מוצא את עצמו מנסה להיחלץ מתוך מצב אגו שאימץ ביעילות בעבר, אך הפך לחבלני בהווה. 

במצב בו קונפליקט בין מצבי אגו מעורר הפרעה נפשית, ניתן למצוא רמות בינוניות של דיסוציאציה, שמטרתה לבודד את המודעות מחומרים רגשיים בעלי נסבלים.

מצבי האגו האפשריים

מטפלים בשיטת מצבי האגו מזהים 4 מצבי אגו שונים:

• במצב אגו עמומים (Vade) האדם מתמודד עם אירוע טראומטי שטרם עובד. מצבי אגו כאלה גורמים לתגובתיות רגשית ודורשים התרה ועיבוד של הטראומה. אגו סטייט מסוג Vade הוא אגו סטייט שנעלם/ התפוגג/ נמחק ועבר אל הלא מודע, בד״כ בגלל טרואמה לא מעובדת בגיל כלשהו. הוא נותר מחובר לרגש מאוד חזק ולא מעובד. במצבי לחץ, האגו סטייט עולה מהלא מודע ומשפיע על ההתנהגות וההרגשה של האדם. ללא טיפול, האדם יפעל וינהג בצורה קצונית, בד״כ בלי להבין מדוע.

• מצבי אגו מנוגדים הם כאלה שנמצאים בקונפליקט זה עם זה. הם מובילים לסוג של קונפליקט פנימי, שטיפול במצבי אגו מכוון לפתור אותו.

• מצבי אגו רטרואקטיביים הם מצבים שעבדו בעבר אך אינם מזיקים כיום. טיפול במצבי אגו מנסה לעזור למצבים הללו ללמוד להופיע רק כשהם תורמים בהווה.

• מצבי אגו נורמליים הם מצבים בריאים המודעים באופן גלוי, אינם מצויים בקונפליקט ואינם לא-סתגלניים. 

טיפול במצבי אגו הוא לרוב גישה קצרה של טיפול ולא תהליך ממושך הדורש שנים של עבודה. 

תכלית הטיפול היא להשיג מצבי אגו נורמליים עם יותר חופש מקונפליקט. 

למעשה, נראיה שטיפול במצבי אגו מצליח לפתור בעיות פסיכודינמיות מורכבות במהירות גבוהה יחסית. 

איך טיפול במצבי אגו מיישם טכניקות היפנוזה?

מטפלים במצבי אגו עשויים לטפל גם בצורות טיפול אחרות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), במטרה לעבוד עם כל מצב אגו.

יש קלינאים המשתמשים גם בטיפול בהיפנוזה, ומטפלים רבים בהיפנוזה מאמצים את הטיפול במצבי אגו.

למרות שהמטפלים בגישת טיפול זו יכולים להשתמש בהיפנוזה במהלך יישומה, היא אינה תנאי הכרחי בטיפול וניתן להישען רק על טיפול בשיחות.

למרות שמדובר על שיטת טיפול צעירה שקיימת רק רבע מאה, פורסמו מחקרים שהראו שהוא יכול להיות יעיל לטיפול במצבים שונים, כולל מצבים פוסט-טראומטיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Emmerson G. The vaded ego state and the invisible bridging induction. Int J Clin Exp Hypn. 2013;61(2):232-50. doi: 10.1080/00207144.2013.753835. PMID: 23427846.

Lebois LAM, Harnett NG, van Rooij SJH, Ely TD, Jovanovic T, Bruce SE, House SL, Ravichandran C, Dumornay NM, Finegold KE, Hill SB, Merker JB, Phillips KA, Beaudoin FL, An X, Neylan TC, Clifford GD, Linnstaedt SD, Germine LT, Rauch SL, Haran JP, Storrow AB, Lewandowski C, Musey PI Jr, Hendry PL, Sheikh S, Jones CW, Punches BE, Swor RA, McGrath ME, Hudak LA, Pascual JL, Seamon MJ, Datner EM, Chang AM, Pearson C, Domeier RM, Rathlev NK, O'Neil BJ, Sergot P, Sanchez LD, Miller MW, Pietrzak RH, Joormann J, Barch DM, Pizzagalli DA, Sheridan JF, Smoller JW, Luna B, Harte SE, Elliott JM, Kessler RC, Koenen KC, McLean SA, Stevens JS, Ressler KJ. Persistent Dissociation and Its Neural Correlates in Predicting Outcomes After Trauma Exposure. Am J Psychiatry. 2022 Jun 22:appiajp21090911. doi: 10.1176/appi.ajp.21090911. Epub ahead of print. PMID: 35730162.

Watkins, H. H. (1993). Ego-state therapy: An overview. American Journal of Clinical Hypnosis, 35(4), 232-240. doi: 10.1080/00029157.1993.10403014

מהו טיפול בשתיקה? 

״טיפול בשתיקה״ הוא אסטרטגיה התנהגותית המתבטאת בסירוב לתקשר מילולית עם אדם אחר, או אפילו להכיר בנוכחותו.

אנשים נוקטים בטיפול בשתיקה במגוון מערכות יחסים, כולל מערכות יחסים רומנטיות, חבריות, מקצועיות ומשפחתיות.

יש מקרים בהם שתיקה ננקטת מתוך הימנעות והגנה עצמית, בעוד באחרים היא מסמנת התעללות רגשית. 

במצבי התעללות רגשית, השותק מתעל דיאלוג אפשרי לשליטה כוחנית, לתמרון הפרטנר ולאלימות נפשית. 

במקרים חריגים, טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי, כאשר הוא מיושם למטרות ספציפיות, כמו הפחתת התנהגות בעייתית של אדם פוגעני. 

הוא חייב להתקיים במצב רגוע ובמינון המתאים. 

למה אנשים בוחרים לשתוק במהלך קונפליקט?

ניתן לאפיין כמה סוגי שתקנים לפי הסיבות לבחירה בדרך תקשורת זו:

הימנעות

יש מקרים בהם אנשים ישתקו בשיחה כי הם אינם יודעים מה לומר או שהם מבקשים להימנע מקונפליקט. 

כאשר מדובר בסיבה השניה, בה מעורבות בקונפליקט נתפסת מסוכנת, אופיינית למבנה של אישיות נמנעת. 

תקשורת

אדם עשוי לנקוט בדרך זו אם אינו יודע כיצד לבטא את רגשותיו אך רוצה שהפרטנר ידע שהוא פגוע או כועס.

סגנון תקשורת כזה אופייני לאישיות פאסיבית-אגרסיבית. 

ענישה

שימוש בטיפול בשתיקה ע״מ להעניש מישהו או להפגין שליטה/כוח מולו, כסוג של התעללות רגשית.

במרבית המקרים, אסטרטגיה כזו ננקטת ע״י אנשים בעלי מבנה אישיות נרקיסיסטי או פסיכופטי.

בעיקרו של דבר, המסר של האדם הנרקיסיסטי הוא התעלמות קיצונית עד לרמה שהשתיקה הופכת את האחר לחסר משמעות, מעורער ובודד מאוד. 

יראה

שתיקה מתוך יראה נשמעת חיובית למדי, אנשים עשויים לשתוק כאשר המילים נעתקות מפיהם, כאשר הם חווים יראה עמוקה ולא יודעים מה לומר.

ניתן לראות זאת במקרים של התפעלות יוצאת דופן, תדהמה קיצונית או חוויה רוחנית.

אתה שותק אליי

אתה שותק אליי מין העולם הכמוס

בלע ההר את כל המקומות

אשר התהלכת שם חי

אני מכסה את שתיקתך

באותיות ובקולן

אני מכסה את האין

בציפורים שבאות לשתות מים

ובנחשים, כן בנחשים

לא היה דבר אשר לא קראתיו נר

כי אפחד,

פן בחושך לא אבחין בין מים חיים

לבורות נשברים

אני מכסה את האין

בציפורים שבאות לשתות מים

ובנחשים, כן בנחשים

-- זלדה

האם טיפול בשתיקה עוזר לשותק להשיג את מטרותיו?

 טיפול בשתיקה אינו דרך יעילה להתמודדות עם קונפליקטים בין-אישיים. 

מחקרים מראים שנשים וגברים כאחד משתמשים בטיפול בשתיקה במערכות יחסים, אך תקשורת ישירה וברורה חיונית לניהול ותחזוק של מערכות יחסים בריאות. 

טיפול בשתיקה מונע פתרון קונפליקטים בדרך יעילה ומקדמת. 

כאשר אחד מבני הזוג מעוניין בשיח על הבעיות והאחר נסוג, מונצחים רגשות שליליים, כמו כעס או תסכול מצטברים.

 מחקר מ-2012 מצא שאנשים שהרגישו על בסיס קבוע שמתעלמים מהם דיווחו על רמות נמוכות של הערכה עצמית, שייכות ומשמעות בחייהם. 

לכן, טיפול בשתיקה יכול להשפיע על בריאות מערכת היחסים אפילו כשהצד השותק רק מנסה להימנע מעימות. 

אדם שהפרטנר שלו נמנע מעימות, סביר שימשיך בוויכוח מכיוון שלא תהיה לו הזדמנות לשוחח על הבעיה. 

האם טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי?

טיפול בשתיקה אינו מונע תמיד על ידי כוונה לפגוע באדם אחר או להעניש אותו על התנהגותו.

למעשה, זו עשויה להיות דרך יעילה להתמודד עם אדם שמתנהג כמו באופן פוגעני או לא מותאם, כך עולה ממחקר חדש. 

הרציונל מתבסס על היסודות של טיפול התנהגותי, כאשר התעלמות מהווה חיזוק שלילי, צעד שתורם להפחתת התגובה הלא רצויה. 

שתיקה כהתעללות

אדם המשתמש בשתיקה לשם התעללות עושה זאת בכוונה ששתיקתו תפגע באחר. 

הנזק נגרם גם במצבים בהם השותק לא קולט שהתעלמות כזו פוגעת כל כךבקשר, וזו גם הסכנה.

למעשה, טיפול בשתיקה הוא דרך ההתעללות שהכי קל לחמוק ממנה - שתיקה נראית כמו תגובה מכובדת, מאופקת ונאותה אבל היא ממש לא.

בדומה לסוגים אחרים של התעללות ביחסים, שתיקה היא אסטרטגיה נקמנית שמסבה כאב נפשי רב. 

הפוגענות של טיפול בשתיקה נוכחת בכמה מצבים:

• שתיקה שנמשכת פרקי זמן ארוכים.

• שתיקה שמסתיימת רק כאשר השותק מחליט לחזור לתקשר.

• השותק משוחח עם אחרים אך לא עם הפרטנר.

• השותק מחפש לבנות קואליציות ומחפש בני ברית (חברים או בני משפחה של בני הזוג).

• הוא משתמש בשתיקה להאשמת הפרטנר כדי שירגיש אשמה ((Guilt-tripping).

• השימוש בשתיקה נועד לתמרן או ״לחנך״ את הפרטנר.

• השתיקה מהווה מנוף לחץ לשינוי התנהגות. 

על יד הטיפול בשתיקה, נוטה המתעלל לאמץ התנהגויות מתעללות נוספות שתכליתן לשלוט בפרטנר:

• לנטר את פעילותו.

• לדרוש גישה לטלפון הניד, לאימיילים או למידע דיגיטלי אחר שלו.

• להחליט עבורו מה ילבש, יאכל או ישתה.

• לבודד אותו מאנשים קרובים.

• לשלוט בהתנהלותו הכלכלית ובהוצאותיו.

• לשלוט בהליכה/אי-הליכה שלו ללימודים או לעבודה.

• להשפיל ולבייש אותו מול אחרים או במדיה החברתית.

• להפעיל עליו טרור, לאיים עליו או להציב לו אולטימטומים.

• לאיים בפגיעה עצמית, בפגיעה בבעלי חיים או בפגיעה ביקרים לו.

• לעשות לו גזלייטינג (סוג של התעללות נפשית הכרוכה בהכחשת עובדות ובערעור שפיותו).

• למנוע ממנו קרבה גופנית או רגשית, למשל דרך התייחסות לפעילות מינית כאל משאב.

התעלמות (Stonewalling)

אחד הביטויים הבולטים של טיפול בשתיקה הוא התעלמות. 

התעלמות  מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג נסוג מאינטראקציה.

בן הזוג, שעומד חסר אונים מול ההתעלמות, מפסיק להגיב, נסגר ומתכנס בתוך עצמו, מיישם תמרוני התחמקות מגוונים או מבצע פעילות אובססיבית וחזרתית.

כל התנהגות שנועדה להשיב מידה שליטה במצב בלתי נסבל זה. 

בסלנג, הוא ״מדבר ללמפה״, בעברית יפה הוא ״מדבר אל העצים והאבנים״.

איך זה נראה?

התעלמות נראית כמו כיבוי של המערכת, או כל התנהגות אחרת שגורמת לצד השני להרגיש שהוא מדבר לקירות. 

על פי נתוני מכון גוטמן לחקר הזוגיות, 85% מהגברים במערכות יחסים הטרוסקסואליות מדווחים כי התעלמו מבנות הזוג שלהם. אבל  כאשר נשים מתעלמות, קיים סיכוי גבוה יותר לניבוי של גירושין.

עוד נמצא כי התעלמות ולה לגרום לגוף שלך להישאר במצב של עוררות פיזיולוגית - כמו קצב לב מוגבר - מה שיכול להקשות על הרגיעה וצעד אחורה.

התנהגויות כאלה כוללות: 

• לעזוב פיזית את השיחה או לקום ולצאת מהחדר.

• להכניס את הראש לטלפון או להתחיל לשלוח טקסטים במהלך ויכוח.

• לא להשיב בכוונה להודעות וואטסאפ או סמסים של הפרטנר. 

• לחתוך בפתאומיות את השיחה ולהתחיל לדבר עם מישהו אחר.

פעמים רבות, בחלוף הזמן התעללות רגשית מסלימה להתעללות פיזית.

איך להתמודד נכון עם שתיקת הפרטנר/ית?

תגובתו של אדם לטיפול בשתיקה תלויה בשאלה אם הפרטנר מתעלל או לא.

אם לא נראה שהשתיקה היא חלק מדפוס רחב יותר של התעללות, ניתן לנסות את הגישות הבאות: 

• לקרוא לילד בשמו – להיות מודע לכך שהפרטנר משתמש בטיפול בשתיקה, למשל לומר ״שמתי לב שאתה לא מגיב אלי״. הדבר מניח את הבסיס להתנהלות הדדית אפקטיבית יותר.  

• להשתמש בהצהרות ״אני״ – אפשר לתת לשותק תחושה של איך הדבר גורם לפרטנר להרגיש, ע״י אמירות כמו ״אני חש פגוע ומתוסכל מכך שאתה לא מדבר איתי. אני רוצה למצוא דרך לפתור את זה״. הצהרות כאלה מתמקדות ברגשות ובאמונות של הדובר במקום במה שהוא מייחס לאחר.  

• להכיר ברגשות האחר – אפשר לבקש מהאדם השותק להביע את רגשותיו. הדבר יאפשר לו להבין שהרגשות שלו חשובים ותקפים, מה שיסלול את הדרך לשיח פתוח. יש להימנע מהגנתיות או מהתמקדות בפתרון בעיות, ובמקום זאת פשוט להיות נוכחים ולהאזין באמפתיה. אם הפרטנר מגיב באיום או בדרך מתעללת, חשוב להתרחק מהסיטואציה עד שהוא נרגע. לקבלת סיוע, דברו עם רופא, תרפיסט או חבר קרוב.  

• להתנצל על אמירות או פעולות – אסור לאדם להתנצל או להאשים את עצמו על השימוש של אחר בטיפול בשתיקה, מכיוון שהשתיקה היא הדרך שהוא עצמו בחר להגיב בה. עם זאת, אם אכן נאמר או נעשה דבר מה שפגע באותו אדם, אפשר להתנצל על כך. 

• להירגע ולארגן זמן לפתרון הבעיה – לפעמים אדם יבחר בטיפול בשתיקה בגלל שהוא כועס מדי, פגוע מדי או המום מכדי לדבר. הוא עלול לפחד לומר דברים שרק יחמירו את המצב, ובמקרים כאלה יועיל לקחת את הזמן להירגע לפני שמתחילים לדבר על הנושא בשלווה. יועצים מכנים זאת ״לקחת פסק-זמן״.  

• להימנע מתגובות שאינן מועילות – נסו להימנע מהסלמת המצב או מלעורר את השותק לדבר. זה רק עלול ליצור יותר קונפליקט. 

ומה עם שתיקה בטיפול (במקום טיפול בשתיקה)?

כשאתם בפגישה טיפולית בפסיכותרפיה, בעיקר בטיפול דינמי, יש מדי פעם - יותר או פחות - רגעים של שקט, שלפעמים מורגשים כמשמעותיים וטעונים רגשית.

צריך לומר - מטפלים אינם שותקים במטרה לעורר רגרסיה, כי כמו בחיים, לשתוק בכוונה זה ללחוץ על כפתור שיכול לפתוח בצד השני כאב נפשי, ומטפלים לא אמורים לרצות להכאיב. 

ובכל זאת, יש שתיקות.

שאלתם את עצמכם פעם איך משפיעות עליכם הפסקות של שתיקה בטיפול?

מחקר עדכני ניסה לבחון את פרקי הזמן של שתיקות בטיפול ואת הקשר שלהן עם התגובה הרגשית של המטופל.

החוקרים בחנו טווח של אורכי שתיקה - משתיקה קצרה מאוד (0.2 שניות) ועד ארוכה למדי (24.01 שניות).

הם מדדו את הרגש בקולם של המטופלים אחרי סיום השתיקה, והסתכלו על שינויים בעוצמה ובאיכות הרגשית.

התוצאות מצביעות על כך שמשך השתיקה לא שינה דבר בתגובה הרגשית של המטופל - הביטוי הרגשי נשאר דומה, הן לאחר הפסקת שתיקה קצרה והן אחרי ארוכה. 

פנייה לעזרה מקצועית

הצעדים שהוצעו עשויים לעזור במערכות יחסים שמלבד הטיפול בשתיקה הן בריאות.

מנגד, אנשים במערכות יחסים מתעללות יצטרכו לנקוט בצעדים אחרים. 

ראשית, אם יש תחושה של סכנה מיידית, יש להתקשר למשטרה. 

אם אין סכנה מיידית אך יש תחושה שהפרטנר מתעלל, צריך לשקול האם נכון להישאר במערכת היחסים או להשתחרר ממנה. 

לאדם במערכת יחסים מתעללת יועיל להישאר בקשר עם משפחתו וחבריו, לדבר בפרטיות עם איש מקצוע אמין, כמו יועץ או אפילו עו״ד שמומחה לדיני משפחה, איתו יהיה ניתן לדבר על האופציות במרחב בטוח, ולחפש עזרה ותמיכה דרך ארגונים המסייעים לאנשים החווים התעללות מבית. 

לטיפול בשתיקה יכולות להיות השפעות הרסניות על מערכת היחסים, אבל זה גם משהו שיחידים וזוגות יכולים לעבוד דרכו ולהתגבר עליו.

ייעוץ זוגי יכול להיות מקום מצוין להתחיל בו.

יועץ זוגי מיומן יסייע בדרכי זיהוי של הסימנים ולפתח דרכים בריאות ופרודוקטיביות יותר לתקשורת.

טיפול זוגי

זוגות שחווים קשיים בתקשורת יעילה עשויים לגזור תועלת מטיפול זוגי, כאשר מטפל זוגי טוב יכול לעזור לשותק לבטא את רגשותיו באופן שמאפשר לפתור קונפליקטים בדרך בריאה. 

עם זאת, ייעוץ זוגי לאו דווקא מומלץ לזוגות שמערכת היחסים שלהם מתעללת, מכיוון שאלימות במשפחה אינה תוצאה של מערכת יחסים לא בריאה אלא נעוצה באדם המתעלל. 

טיפול אישי

לנפגעים מהתעללות של הפרטנר מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי, תהליך בו המטפל יסייע להם לשקם את ההערכה העצמית ולהבין שהם אינם אחראים להתנהגות הפרטנר הבוחר בשתיקה. 

גם מתעללים יכולים להשתנות בתהליך טיפולי פרטני, אולם כדי שיהיה יעיל, הם חייבים לקחת בעלות ואחריות על התנהגות זו. 

לסיכום, שימוש בטיפול בשתיקה הוא צורת תקשורת לא פרודוקטיבית במערכות יחסים.

מי שחווה טיפול בשתיקה צריך לנקוט צעדים לטיפול בכך, בהתאם למוטיבציה שעומדת מאחורי ההתנהגות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

DARYL AUSTIN (2021). What You’re Saying When You Give Someone the Silent Treatment. from The Atlantic: https://www.theatlantic.com/family/archive/2021/03/psychology-of-silent-treatment-abuse/618411/

Lisitsa, E. (2013). The Four Horsemen: Stonewalling. The Gottman Institute. https://www.gottman.com/blog/the-four-horsemen-stonewalling/

Smith, C. (2003). The silent treatment. Nature, 422(342), 343. https://doi.org/10.1038/422343a

Soma, C. S., Wampold, B., Flemotomos, N., Peri, R., Narayanan, S., Atkins, D. C., & Imel, Z. E. (2023). The Silent Treatment?: Changes in patient emotional expression after silence. Counselling and psychotherapy research, 23(2), 378–388. https://doi.org/10.1002/capr.12537