מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו ראיון מוטיבציוני (Motivational interviewing)?
הראיון המוטיבציוני היא גישת טיפול ממוקדת באדם, שפותחה בשנות ה-80 על ידי הפסיכולוגים הקליניים ויליאם מילר (William R. Miller) וסטיבן רולניק (Stephen Rollnick).
בבסיס הגישה עומד הרעיון שלא ניתן להביא את האדם לכדי שינוי בהיעדרה של מוטיבציה פנימית. קיומה של מוטיבציה פנימית לפעולה ורצון אמיתי לשינוי הכרחיים להשגת שיפור.
במקור, פותחה הגישה לטיפול במכורים, אך כיום היא נמצאת בשימוש עבור מטופלים הסובלים ממגוון קשיים, החל מהרגלי למידה וכלה בהערכת אובדנות.
מהם העקרונות התיאורטיים של הגישה?
הוגי הראיון המוטיבציוני ראו בו מודל מעגלי, על אף שמטרתו היא ליניארית, כלומר, מתקדמת בכיוון ברור אחד. בפועל, מתקיימת תנועה מתמדת של התקדמות וחזרה לאחור, מלחמה פנימית בין השלבים השונים, כאשר השאיפה היא קדימה.
שיטת הראיון המוטיבציוני מניחה כי מוטיבציה היא תכונה מצבית ומשתנה, ובשל כך ניתן לפעול על מנת להגבירה. אבות הגישה הבינו כי הדרכים המקובלות בטיפולים רבים, של עימות עם האדם ועם בעיותיו, אינן מגבירות את המוטיבציה הפנימית שלו לבצע שינוי בהתנהגותו ובחייו, ובשל כך יתכן כי הן הרבה פחות יעילות.
מהן 2 ההמשגות הקליניות של הראיון המוטבציוני?
טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני מורכב משני יסודות מהותיים:
רכיב התייחסותי ובין-אישי - מתבטא בעיקר בחשיבות הקשר בין המטפל למטופל, או הברית הטיפולית. הטיפול מתבסס על הקשבה אמפתית, העצמת המטופל ועימות אמפתי עם ׳רפלקס הצדק׳.
רכיב טכני - שימוש אינטנסיבי במיומנויות משיטות הטיפול ההתנהגותי והקוגניטיבי-התנהגותי. למשל, המטפל מלמד את המטופל לאמץ דיבור של שינוי Change Talk, שתכליתו לבטא טיעונים בעד שינוי וכך לבחון אמונות אישיות בעייתיות (רעיון המתחבר לטיפול רציונלי-אמוציונלי - REBT של אלברט אליס).
שילוב של גישת CBT עם הראיון המוטיבציוני - MICBT
כאשר שיטת הראיון המוטיבציוני משולבת עם היבטים של גישת CBT, היא משמשת להפעלת המטופל ולהגברת המוכנות שלו לשינוי וה-CBT משמש כדרך לסייע למטופל לשנות באופן אקטיבי את ההתנהגויות ודפוסי החשיבה שלו.
התוספת של כלים ומיומנויות CBT עם טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני מעודדת את המטפל לפגוש את המטופל בתהליך השינוי הייחודי שלו וליצור סינרגיה מצוינת, שזכתה לשם MI-CBT.
גישה זו נמצאה יעילה כטיפול פסיכולוגי מוצלח עבור הפרעות נפשיות מגוונות.
למשל, מחקר עדכני מצביע על כך שהתערבויות פסיכו-סוציאליות משולבות יכולות לשפר את איכות החיים של מתמודדים/ות עם סכיזופרניה.
נבדקי המחקר נטלו חלק במפגשים שבועיים של טיפול קבוצתי בשילוב מפגשים פרטניים בגישת הראיון המוטיבציוני משולב CBT במשך שלושה חודשים. חוו שיפור גדול יותר במוטיבציה ובהנאה בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול המשולב.
החוקרים גייסו מבוגרים יציבים מבחינה קלינית עם סכיזופרניה עם רמות בינוניות עד חמורות של תסמיני מוטיבציה שליליים.
בסך הכל 79 משתתפים חולקו אקראית לקבוצת הראיונות המשולבים עםCBT או לקבוצת ביקורת.
החוקרים העריכו את התסמינים הקליניים ותפקודם של המשתתפים שלוש פעמים במהלך המחקר, שכלל 12 שבועות טיפול ו-12 שבועות נוספים של מעקב.
התוצאות הראו כי בקבוצה שקיבלה התערבות MI-CBT נמצא שיפור משמעותי בסימפטומים שליליים לאחר 12 שבועות.
מהם 6 שלבי הטיפול בגישה?
הוגי הגישה פיתחו מודל התפתחותי שמתאר את תהליך השינוי ההתנהגותי, המכונה גם "המודל המוטיבציוני".
המודל מתאר 6 שלבים אותם עוברים מטופלים בשיטה:
1. שלב הטרום-התלבטות
2. שלב ההתלבטות
3. שלב קבלת החלטות והכנה
4. שלב הפעולה
5. שלב השימור
6. שלב הסיום
נפרט כל אחד מ-6 השלבים:
שלב הטרום-התלבטות
שלב המאופיין במעין עיוורון, חוסר מודעות לקיומה של בעיה. בשלב זה, כמובן שעדיין אין מחשבה על שינוי.
שלב ההתלבטות
המטופל מתוודע למצבו, מכיר בו כבעייתי ומתחיל לחשוב על הצורך בשינוי.
עם זאת, מדובר בשלב אמביוולנטי ובלתי יציב, האדם איננו מוכן לשינוי ונוטה לדחות כל עשייה שקשורה בו.
שלב קבלת החלטות והכנה
זהו השלב שלפני השינוי המעשי, בו האדם מחליט לשנות ומתכונן לקראת השינוי.
שלב זה מתאפיין ראשית בשקילה סופית של השלכות השינוי, וקבלת ההחלטה לשנות. לאחר שהתקבלה החלטה, האדם מגבש את מטרותיו ואת תוכנית הפעולה להשגתן.
שלב הפעולה
זהו שלב היישום, שלב אקטיבי של מעקב אחר המטרות ושינוי ההתנהגות באופן המכוון למטרה ובהתאם לתוכנית שגובשה.
שלב השימור
בשלב זה, השינוי כבר הושג אך מושקעים מאמצים בשימורו ובמניעה של נסיגות חזרה למצב שהיה בטרם השינוי.
זהו שלב קשה ביותר, המאלץ את האדם להשקיע משאבים רבים בשליטה עצמית, וכן שלב המתאפיין בכישלונות מקומיים ובנסיגות.
חוויית הצלחה ושליטה עצמית ישלימו את תהליך השינוי, אך חוויות מרובות של נסיגה ושל חוסר שליטה עשויות לגרום לרגרסיה מוחלטת לשלבים מוקדמים יותר.
שלב הסיום
כאשר השינוי הושלם ההתנהגות החדשה כבר הפכה לאינטואיטיבית עבור האדם, והוא אינו נסוג עוד להתנהגות העבר. לא כל אדם מגיע לשלב הזה.
אבות הגישה המוטיבציונית הבינו כי רבות מהגישות הטיפוליות מותאמות למטופלים שנמצאים בשלב הפעולה, בעוד מרבית המטופלים מגיעים לטיפול כאשר הם עדיין רחוקים משלב זה. בלכן זוהה צורך במודל טיפולי חדש, שיתמקד באבחון מדויק של מיקום המטופל במודל המוטיבציוני ויפעל על מנת להגביר את המוטיבציה שלו לגייס משאבים כדי לעבור לשלבים הבאים בדרך לשינוי.
שיטת הראיון המוטיבציוני מסתכלת על הטיפול בעיניים מאוד מודרניות, חיוביות ומכבדות, ברוח גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. עפ"י השיטה, המטפל והמטופל הם שותפים שווים בדרך להשגת המטרה, עליהם ליצור ברית טיפולית חזקה, אמפתית ותומכת.
המטפל בגישה זו מאמץ סגנון תקשורת אמפתי, המעביר מסר אותנטי של קבלה כלפי המטופל, כאשר הוא מועד להתנהגויות הרסניות. בכך, השיטה מתכתבת עם שיטות טיפול בגישה ההומניסטית, כמו הטיפול הממוקד בלקוח של קרל רוג'רס.
המטפל שעובד עם הראיון המוטיבציוני מתעכב ומתמקד על זיהוי מקורות האמביוולנציה של המטופל, ולאחר מכן הוא משקיע יחד עם המטופל מאמצים משותפים במטרה לפתור את הדילמות הכרוכות בשינוי פסיכולוגי.
האמביוולנטיות של המטופל היא התחושה מוכרת לכולנו: התקיימות סימולנטית של רגשות מעורבים לגבי השינוי הרצוי.
למעשה, גם כשאנחנו מצהירים שברצוננו להשתנות ומשקיעים אנרגיה בטיפול, קיימים בנו גם כוחות מנוגדים המסיטים אותנו ממימוש המטרות.
שיטת הראיון המוטיבציוני לרוב נעשית במסגרת טיפול קצר מועד, והיא הוכחה כיעילה בתחומים רבים ומגוונים של קשיים נפשיים, מחלות נפשיות, התמכרויות, בעיות בריאותיות, בעיות משפחתיות ובתוכניות מניעה.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
11 במרץ 2023
לקריאה נוספת:
שיטת חקירה חדשה המבוססת על הראיון המוטיבציוני - מתוך "כלכליסט" <
מקורות:
Hyer SM, Dixon MA. Motivational Interviewing and Self-Determination Theory in Suicide Assessment: A Practical Application to Aid Residents' Management of Suicide. Int J Psychiatry Med. 2022 Jul 19:912174221116732. doi: 10.1177/00912174221116732. Epub ahead of print. PMID: 35853620.
William R. Miller and Stephen Rollnick (2012). Motivational Interviewing (Third Edition): Helping People Change. Guilford Press
Miller, W. R., & Rose, G. S. (2009). Toward a Theory of Motivational Interviewing. The American Psychologist, 64(6), 527–537
Reddy, L. F., Glynn, S. M., McGovern, J. E., Sugar, C. A., Reavis, E. A., & Green, M. F. (2023). A Novel Psychosocial Intervention for Motivational Negative Symptoms in Schizophrenia: Combined Motivational Interviewing and CBT. American Journal of Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.20220243
Resnicow, K., & McMaster, F. (2012). Motivational Interviewing: moving from why to how with autonomy support. The International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, 9, 19
Motivational Interviewing in the Treatment of Anxiety. Henny A. Westra, 2015. Guilford press