טיפול אונליין בהפרעות אכילה | ייעוץ בזום למתמודדות בקורונה

טיפול באינטרנט לאנורקסיה, בולימיה וזלילה כפייתית

 

סגר רביעי או לא, אנחנו עדיין מוגבלים ומדוכדכים, מוטרדי קורונה, בהנחיית ביבי, גמזו וההוא שהחליף אותו.

 

הריחוק החברתי קשה.

 

משעמם לנו, בודד לנו, ואנחנו אוכלים. 

 

סקר של ה-APA שפורסם במרץ 2021 ומתייחס לתקופת הקורונה, מעלה כי 61% מהמבוגרים חוו שינויים לא רצויים במשקל. 42% דיווחו שעלו במשקל, 12 קילו בממוצע! 

סקר שפורסם ע״י צוות מהאוניברסיטה העברית, מחזק את המסקנות של סקר APA לגבי השפעות הקורונה על אכילת-יתר - למעלה ממחצית הנשאלים/ות דיווחו על עלייה במשקל וכ-70% התאמנו פחות מכפי שהם נוהגים בימות שגרה. 

אם הפרעת האכילה שלכם מחמירה, אם אתם מתדרדרים אחורה, לא משתמשים בכלים שלמדתם בטיפול, אוכלים רגשית או אוכלים בכפייתיות כדי למלא את החלל - אתם לא לבד.

כפי שמעידים הנתונים מישראל ומהעולם, הפרעות האכילה ודפוסי האכילה הרגשית מחמירים בגלל הקורונה.

 

 

״המוטציה הפחממתית״

הפרעות אכילה מספיק קשות לניהול גם בזמנים נורמליים.

במשבר הקורונה מתמודדים מטופלים ומטפלים שסובלים מהפרעות אכילה מ אתגר עוד יותר גדול, עם הריחוק החברתי, הקשיים הכלכליים וחוסר הוודאות שלא נגמרת.

 הקורונה שינתה את צורת החיים שלנו, ובשביל אנשים עם הפרעות אכילה זה יוצר גורמי לחץ חדשים והפרעה בתכנית הטיפול.

 

למרות שחוזרים בהדרגה, סביר עדיין שאתם מרגישים שאין לכם משהו אחר לעשות ויכול להיות שמערכות התמיכה הרגילות שלכם רחוקות פיזית.

היצמים לבנים וזה מפתה לשקוע במחשבות.

וכאילו שזה לא מספיק, הרשתות החברתיות מפוצצות ברעיונות על שינויים במשקל בזמן הבידוד.  

בגלל הסיכון להידבק בוירוס, הרבה שירותים לבריאות הנפש עברו למתן ייעוץ וטיפול פסיכולוגי בזום, ומתמודדים עם הפרעות אכילה, שעד לפני הקורונה לקחו חלק בתכנית קלינית מסודרת שכללה גם ארוחות, נדרשים עכשיו להיות הרבה יותר אחראיים בניהול לוח הזמנים של האכילה ולהרכבת הארוחות בבית.

אבל זה נכון בעיקר לתכניות טיפול ברמה נמוכה.

ברמות היותר גבוהות, כמו המרפאה להפרעות אכילה בתל השומר או ברמב״ם, התכניות פועלות אך לרוב נאלצו לצמצם את הפעילות בגלל הנחיות להישמרות מפני הדבקה.

 

דו״חות ראשוניים מחו״ל  מראים שתור הקבלה לתכניות לתכניות טיפול בהפרעות אכילה הופך להיות ממושך יותר בגלל הקורונה, מה שאומר שיהיה יותר קשה למטופלים לגשת לטיפול מקצועי, ורק כאלה עם סיבוכים רפואיים משמעותיים יוכלו לקבל שירותים שכוללים אשפוז או מגורים.

 

גם הפגישות פנים אל פנים עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ודיאטניות מוגבלות או לא זמינות יותר בגלל הריחוק החברתי והרבה מטופלים חוששים שאולי קופת החולים לא תאשר את הכיסוי הכספי לטיפולים מרחוק. עדיין יש הרבה חוסר בהירות בנושא, כי לרפואה הציבורית לוקח זמן להתאים את עצמה למצב החדש, וגם זה גורם שיכול ליצור הפרעה זמנית בטיפול.

 

החדשות הטובות הן שטיפול פסיכולוגי אונליין להפרעות אכילה יכול לעזור. הפרעות אכילה יכולות להיות מורכבות ולהשפיע גם על הגוף וגם על הנפש וחייבים תמיכה מקצועית כדי לנצח אותן. בסופו של דבר, הפרעת אכילה קשורה להרבה יותר מרק התנהגות לא בריאה, ומה שיכול לעזור הכי הרבה לחזור למסלול הוא צוות שכולל מטפל בהפרעות אכילה, דיאטן ורופא. 

 

 

אבל איפה תמצאו צוות קליני כזה בקורונה?

אמרנו כבר: אונליין. 

 

ברגיל, טיפול אונליין להפרעות אכילה לא מומלץ, כי הרבה פעמים חשוב שאיש מקצוע יציע למטופל ״שקילה עיוורת״, שהיא שיטת מדידה שבה המטופל נשקל בלי שהוא רואה את התוצאה. 

 

ככה הצוות המטפל יודע מה המשקל של המטופל לאורך הטיפול ועוקבת אחר התקדמותו, בלי שהמטופל חשוף לנתונים שיכולים להזיק לו.

 

אבל יותר חשוב מזה, הפרעות אכילה קשורות לגוף ולתחושה של האדם שהוא באמת חי בתוכו ולא סתם ראש או מוח שמנהלים את העניינים.  תחושת ״גופניות״ כזו גורמת לאנשים להרגיש בטוחים ושלמים, ודרך אחת שבה אפשר להשיג אותה היא לבלות זמן עם אנשים אחרים שמרגישים ״גופיות״ כוללת והכלה. 

 

כשנמצאים עם מטפל שבאמת מקשיב לכם, אפשר להגיע לתהודה לימבית – מונח נוירולוגי שמבטא מצב שבו המוח הימני פעיל מאוד ואפשר לגשת לרגשות בקלות.

 

זהו מרכיב הכרחי בריפוי של הפרעות אכילה.

 

אז טיפול אונליין בהפרעות אכילה יכול לעזור כשאי אפשר לגשת לטיפול פנים אל פנים.

 

וחשוב מאוד להבין: 

טיפול אונליין הוא אופציה הרבה-הרבה יותר טובה מלא לקבל טיפול כלל.

גופניות ותהודה לימבית צריכות להיות חלק מטיפול בהפרעות אכילה בשלב כלשהו, זה נכון, אבל בינתיים טיפול אונליין עשוי להיות יעיל ביותר ואפשר אפילו להגיע באמצעותו לרמה גבוהה של שיפור בתסמינים.

חשוב שתקבלו תמיכה, כך שלא תרגישו שאתם נלחמים בהפרעת האכילה לבד.

הפרעות אכילה יכולות לגמרי להשתלט לכם על המחשבות וחשוב לקבל פרספקטיבה חיצונית וחומלת.

חברים ומשפחה יכולים לתמוך בכם, אבל בלי הכשרה זה יכול להיות מאוד קשה להגיד את הדבר הנכון ולעזור, ואפילו קל מאוד להגיד את הדבר הלא נכון ובטעות להחמיר את העניינים.

כמות התמיכה שנדרשת כדי להילחם בהפרעות אכילה יכולה להכניס מתח למערכות יחסים וזה לוקח מתשומת הלב שאנחנו צריכים לתת לאנשים שאנחנו אוהבים. עם צוות מיומן לטיפול בהפרעות אכילה, אפשר להתחיל לנרמל את דפוסי האכילה גם בטיפול אונליין.

 

אפשר ללמוד על ההשפעה של הפרעות אכילה על הגוף והמוח וביחד להסתכל על דפוסי החשיבה שמשפיעים על ההפרעה. דפוסים כאלה כוללים חשיבה בשחור או לבן, ביקורת עצמית ופרפקציוניזם

 

בקשו עזרה – אם דחיתם קבלת עזרה להפרעות האכילה ואתם חווים חרדה מוגברת, עכשיו זה בדיוק הזמן הנכון לקבל עזרה. יש מלא מטפלים, דיאטנים ומרכזי טיפול שמספקים שירותים פסיכולוגיים מרחוק. חוץ מזה, הרבה מרכזי טיפול הוסיפו קבוצות תמיכה וירטואליות והרבה מטפלים מציעים תמיכה דרך פייסבוק או אינסטגרם בשידור חי.

 

קבלו את זה שטיפול אונליין עובד – אם זה חדש לכם לראות את המטפל, הפסיכיאטר או הדיאטנית דרך זום, צריך להבין שזה חדש לרובנו. 

הטיפול הפסיכיאטרי הראשון בווידיאו היה ב-1997 ומחקרים לימדו לאורך השנים שזהו מדיום טיפולי מתאים להרבה אוכלוסיות, ושיכול להיות יעיל ממש כמו פגישה פנים אל פנים.

 

פשוט צריך לעשות אדפטציה מסוימת ולהתחבר לזה.

 

כל העבודה הבסיסית הזאת יכולה לעזור לכם לרוץ קדימה כשתחזרו לטיפול פנים אל פנים.

 

 

האם טיפול בהפרעות אכילה ימשיך בזום גם אחרי המגיפה?

כמה מחקרים כבר הוכיחו את יעילות הטלפסיכולוגיה.

 

מחקר שביצעה ד״ר ג׳נין טרנר, מרצה לתקשורת, תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, אשר עקבה אחר הגידול בשירותי רפואה מרחוק במהלך שני העשורים האחרונים, הראה שלרוב הן המטופלים והן הקלינאים המשתמשים בטיפול בווידאו הם בעלי עמדה אוהדת כלפיה.

 

בעוד שהטכנולוגיה והתשתיות של רפואה מרחוק היו זמינות כבר באמצע שנות ה-90, טרנר טוענת שתעשיית שירותי הרפואה לא הייתה מאמצת לעולם את הרפואה מרחוק במלואה בהיעדר אירוע מכונן כמו מגפה:

״בשנה שעברה, תוך שבועות המערכת ספגה את כל אתגרי האימוץ בקנה מידה רחב,״ אומרת טרנר. ״כעת, הדבר המריא ואין דרך חזרה.״

 

 

כתיבה:  

איתן טמיר, (MA),

חקר ופרסם על טיפול בהפרעות אכילה

עם פרופ׳ יעל לצר (רמב״ם)

 ופרופ׳ יצחק גילת (ער״ן)

ראש מכון טמיר

  

 

 

 

מקורות:

 

Murphy, R., Calugi, S., Cooper, Z., & Dalle Grave, R. (2020). Challenges and Opportunities for enhanced cognitive behaviour therapy (CBT-E) in light of COVID-19. The Cognitive Behaviour Therapist, 1-31. doi:10.1017/S1754470X20000161

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021