מהן העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי? | Countertransference

דרג פריט זה
(81 הצבעות)
העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי העברה והעברה נגדית בטיפול פסיכולוגי

 

העברה והעברה נגדית

בטיפול פסיכולוגי

 

 

transference

במאמר קצר זה נדון בהעברה (Transference) ובהעברה נגדית (Countertransference):

 

זיגמונד פרויד , אבי הפסיכואנליזה, הגדיר העברה כ"ביטוי של דפוסים לא מודעים, לא פתורים וסותרים של המטופל במסגרת  מערכת היחסים הטיפולית". 

העברה נגדית הגדיר פרויד כ"תגובות לא מודעות מצד המטפל, בדרך כלל כתגובה להעברה של המטופל". 

בתחילת הדרך, פרויד ראה בהעברה הנגדית מכשול בטיפול והמליץ שהמטפל ינתח את התחושות הללו באנליזה האישית שהוא עובר בעצמו. כיום נוהגים מרבית המטפלים באוריינטציה פסיכואנליטית להתייחס לחומרים העולים בהעברה הנגדית כמידע חשוב בתהליך הטיפולי, הרלבנטי להבנת עולמו הפנימי של המטופל. למשל, מטפלים מהגישה ההתייחסותית רואים העברה נגדית כיצירה משותפת של המטפל והמטופל. תיאורטיקנים בני זמננו טוענים כי  בחינת ההעברה הנגדית על ידי מטפלים מאפשרת העמקה של האמפתיה כלפי המטופל, פיתוח תובנות שאי אפשר להגיע אליהן בדרך אחרת ותחושת שותפות של השניים בחווית הכאב הנפשי. 

לחשיבות יחסי ההעברה והעברה נגדית, בין מטפל למטופל, מושם דגש רב וייחודי בגישה הפסיכואנליטית. למעשה, דגש זה הוא ההבדל, ב-ה' הידיעה, שמבחין בין התפיסה האנליטית לבין הפרדיגמה הטיפולית ההתנהגותית והקוגניטיבית התנהגותית. בעוד בגישות ההתנהגותיות מסתמך המטפל באופן כמעט בלעדית על נתונים עכשוויים המועברים מילולית על ידי המטופל, בגישה הפסיכואנליטית חווים השניים את התופעה הבין-אישית באופן חי בחדר. הכלים העיקריים בהם משתמשים המטפלים כדי לעבוד עם תכנים של העברה הם הידע, האינטואיציה והרגישות שנרכשו לאורך ההכשרה ושמשתפרת באמצעות פסיכותרפיה והדרכה קלינית שהם עוברים בעצמם.  

  

לא רק הקשבה

חשוב להבין שקשה ומורכב לטפל תוך שימוש בהעברה- על המטפל להפנות את הלא מודע שלו באופן מלא ללא מודע של המטופל ולהקשיב באופן משוחרר. ויש לכך מחירים,  מהרגע שמחליטים לעבוד עם חומרי העברה, נשמט יתרון מרכזי של המטפל ביחסים - היותו ממוקם מחוץ למעגל החיים של המטופל, ניטרלי לכאורה. כאשר עובדים עם העברה והעברה נגדית, המטפל הופך לחלק ממעגלי החיים הנפשיים של המטופל. 

 

 

 

נוירוזת העברה

שיאה של האנליזה מגיע כאשר הנוירוזה של המטופל באה לידי ביטוי ב"כאן ועכשיו" בתוך יחסי ההעברה. בנקודת זמן מסוימת בטיפול, ההעברה כל כך עוצמתית שהביטוי שלה מסמל את המקור לסימפטום: למשל, אם הנוירוזה של המטופל היא OCD, הוא מתייחס אל המטפל באופן אובססיבי-קומפולסיבי קונקרטי ומתלונן שחדר הטיפול מלוכלך... במצב כזה העבודה הטיפולית על ההעברה היא עבודה ישירה על הסימפטום הפתולוגי והזדמנות מעולה להתמודד איתו ראש בראש. 

 

 


 מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי וכותב עכשווי מוביל בגישת הטיפולית ההתייחסותית, מתאר כאן את הסבך שמעבר למילים, ביחסים העדינים שבין מטפל ומטופל ותופס את הקומוניקציה הבלתי המילולית המתקיימת ביניהם: 

"השתכנעתי עם הזמן כי חלק ניכר ממה שקורה בטיפול פסיכולוגי, הדבר החשוב ביותר לעיתים קרובות, הנו לא מילולי- הנו תמיד מחוץ להשגתן של מילים. אין הדבר מקטין בשום אופן את השימוש במילים. יש אנשים שחייבים להדפק על השערים במילים, שמנסים לומר הכל. לעיתים הם לוקחים את המילים אל מעבר לסף או שהמילים לוקחות אותם אל מעבר לסף, בפותחן ערוצי חוויה. מילים אכן מובילות להיבטים חדשים של המציאות, אך ברוב העבודה הטיפולית בפסיכותרפיה יש נימה או אווירה או 'הרגשה' בחדר שהיא חשובה יותר. ככלות הכל, מילים אינן כוללות רק חילופי מידע - הן חלק מ'חילופי' מצבי הוויה. קיים היבט 'מפעפע' בטיפול פסיכולוגי שאסור להמנע ממנו. אנשים הם רגישים, והם חשים את ההשפעות ההדדיות, אך לעתים קרובות אינם יודעים מה לעשות עמן. הפסיכולוג הוא מעין מומחה להכנסת האחר פנימה, להרגשת השפעת האחר, לשהייה בדימויים ובמחשבות המתעוררים על ידי הרגשת האחר. המטופל חש לא רק את המטפל, אלא גם כיצד הוא (המטופל) משפיע על המטפל. מה עושה המטפל עם השפעה זו? באיזו מידה הוא יכול לתת לה להיבנות? לאן היא תיקח אותו...?"

 (מתוך הספר "קשרים חבולים", מייקל אייגן, 2014)


עוד תיאורטיקנים אנליטיים תורמים: 

רונלד פיירברן

דונלד ויניקוט

הארי גנטריפ

ז'אק לאקאן

מרגרט מאהלר

וילפרד ביון

טיפול ממוקד העברה - TFP

גישת EDT - טיפול קצר מועד חוויתי

מאמרו של ויניקוט: שנאה בהעברה הנגדית

הערות על אהבה בהעברה - פוסט על מאמרו של פרויד


נוירוזת העברה

היינריך ראקר נכנס לעובי הקורה בספרו "העברה והעברה נגדית". ראקר שילב את המורכבות של תסביך אדיפוס בתוך המשגת ההעברה וההעברה הנגדית בתהליך הטיפולי. המטפל והמטופל מצויים לא רק בדיאדה, אלא במשולש, והיכן שקיים משולש במערכות יחסים לא ניתן לוותר על קומפלקס אדיפוס כמקור חכם וכהסבר אפשרי להרבה מהתופעות בטיפול דינמי. אם, למשל, מטפל גבר עובד עם מטופלת אשה שמגדירה את מטרת הטיפול כמאמץ מרוכז בדרכה ליצירת קשר זוגי מחייב ומשמעותי. אל הטיפול היא מגיעה עם חרדה מרווקות והמטפל עוזר לה להתמודד עמה ולהרגיעה. הטיפול מתקדם ובשלב השני המטופלת יוצאת לדייטים ומצליחה לבנות נכונות להתנסות ולבנות זוגיות עם מישהו. מכיוון שגם המטפל אינו פטור מצרכים נפשיים, מודעים ולא מודעים, ראקר מעלה את מורכבות היחסים בין המטפל, המטופלת והגבר הפוטנציאלי שייזכה בלבה של המטופלת. 

 

 

העברה פרברטית Transference perversion

Horacio Etchegoyen מתייחס לטרנספרנס הייחודי שמתפתח עם מטופלים פרוורטים בטיפול. הוא מציע לערוך הבחנה או הפרדה בין המונחים הטכניים של נוירוזת הטרנספרנס לבין השלכותיהם הפתולוגיות. המבנה הפרוורטי נשען על יחסי אובייקט נרקיסיסטיים, אשר מנסים באופן עקבי ומתמשך לבנות אחדות אשלייתית בין אובייקט לסובייקט, והם משפיעים על ההעברה שנוצרת בטיפול עם מטופלים אלו. בטי ג'וזף טוענת שהדרך להתמודד ולפתור את הפרברסיה היא באמצעות גילויה ופירושה בהקשר של הטרנספרנס הטיפולי. מטופלים אלו נוטים לעוות את היחסים האנליטיים ולאתגר את הסובלנות של המטפל. הארוטיזציה של הטרנספרנס, השימוש במלל ובשתיקה על מנת לעורר ריגוש אצל המטפל ופאסיביות על מנת לגרות את חוסר סבלנותו ולגרום לו לפעול (act out), באמצעות פרשנויות (או פסאודו פרשנויות). מדובר למעשה לא רק בהגנה מפני דחפים או רגשות כואבים, אלא בסוג של התקפה על המטפל, נותר רק דיאלוג ריק, שמטרתו לרגש ולהרוס בו זמנית את הטיפול.

כתבה: אפרת גינס פיינמסר, פסיכולוגית קלינית בתל אביב

 

 

העברה בטיפול דינמי קצר מועד

דיוויד מאלאן ופיטר סיפנאוס קידמו את התפתחותן של שיטות טיפול דינמיות קצרות מועד וממוקדות, בהן נעשה שימוש ניכר בהעברה.

סיפנאוס הדגיש את השימוש בעימות ובשאלות מעוררות חרדה כדי לשמור על רמת מתח גבוהה יחסית ובכך לקצר את אורך הטיפול.

מאלאן, מהתורמים הפורים ביותר בטיפול דינמי קצר מועד, היה מי שהכניס את השימוש של ״משולש הקונפליקט״ ו״משולש האדם״ (איור למטה), שעוזרים להגדיר ולתחום את מרחב החקירה הנפשי כך שניתן יהיה לשמור על פוקוס ברור. מאלאן פיתח את הרעיון של פירוש ניסיון כדי לעזור לבסס אצל המטופל התאמה לפסיכותרפיה דינמית קצרה.

 

 MALAN Triangle Of Persons

 

העברה בטיפול קבוצתי

המרחב הקבוצתי האנליטי מזמן שלל ביטויים של יחסי העברה, העברת נגד והעברה מרובה (Multiple Transference). יתרונה של הדינמיקה הקבוצתית בקבוצה הטיפולית הוא בשחזור העברתי עצמתי של יחסים בין אחים, ולא רק שחזור של יחסים בין הורה לילד, המתקיים בפסיכותרפיה אינדיבידואלית, בטיפול אחד על אחד. 

כאשר המטפל הקבוצתי ער לרב-המימדיות של יחסי ההעברה בקבוצה, מתאפשרת עבודה מרתקת על חומרים נבחרים מתוך עולמם הפנימי של המשתתפים כפי שהם משתקפים בתהליכי מירורינג במרחב הקבוצתי. הביטויים של העברה בקבוצה רבים מאוד ומספקים חומרים לעבודה טיפולית על חוויה רגשית מתקנת לדפוסים והתנסויות כואבות ומתסכלות של מטופלים במשפחת המקור. הפרשנות לגבי ההבדלים בין ההווה לבין העבר מציעים דרך להבחין בין החסכים שנכפו במסגרת המשפחתית לבין הפוטנציאל ל"לידה פסיכולוגית מחדש" במסגרת הקבוצה הטיפולית. 

 

 

 

העברה בטיפול פסיכולוגי לילדים

כמו בטיפול עם מבוגרים, גם במהלך טיפול דינמי עם ילדים נחשף המטפל לתכנים מגוונים ואינטנסיביים של של רגשות, דחפים ומחשבות הנובעים מתוך העברה והעברה-נגדית. אלא שבניגוד לעבודה עם מבוגרים, הילד עודו תלוי וקשור להורים במהלך הטיפול עצמו, מה שיוצר העברה מקבילה - אחת עם ההורים ושניה עם המטפל.  הקבלה זו מחייבת מעורבת הכרחית של ההורים בתהליך הטיפולי, אם בטיפול עצמו ואם באמצעות הדרכת הורים. 

בשנים האחרונות התייחסו גיל ורובין (2005) לאתגר של הבנת ההעברה הנגדית במהלך הטיפול בילד, תוך שהם מבחינים בהיבטים ספציפיים המובחנים מהעברה נגדית עם מבוגרים. הם מציעים לעבוד עם ההעברה הנגדית באמצעות משחק יצירתי והדרכה. למשל, כאשר הילד בוחר בשתיקה, והמטפל חווה חוסר נוחות, חשוב שהמטפל יקשיב לשתיקה, יבחן את תגובתו אליה ולא ייכנע לרצון להפר אותה.

התבוננות כזו עשויה להיות רבת ערך: הן בקידום ההבנה של המטפל באשר לסוגיות אישיות שמקשות עליו והן בפענוח ערכים תקשורתיים בעולמו של הילד, שבכוחם לחזק את את היחסיים הטיפוליים. 

 

 

העברה שלילית

פרויד (1912) מבחין בין העברה חיובית והעברה שלילית, כדי להסביר את הקשר שבין העברה להתנגדות:

  • העברה חיובית: רגשות חיוביים, תחושות והתייחסויות של חיבה (גם העברה ארוטית- ראו בהמשך - תחושות רומנטיות כלפי המטפל). כאשר זו ברמה בינונית היא טובה לטיפול, שכן היא תורמת ויוצרת שיתוף פעולה.
  • העברה שלילית: רגשות, תחושות והתייחסויות עוינים, תוקפניים שאופיים שלילי. כאשר זו קיצונית היא יכולה להקשות על הטיפול, למשל-  פחד של המטופל שהמטפל לא יאהב אותו אם יספר לו דברים.

בהעברה שלילית בטיפול, מתבטאים תחושות ורגשות שליליים על המטופל כלפי המטפל.  בעבר הייתה ההתייחסות אליה פחות משמעותית ולעיתים היא הובנה כהתנגדות לתהליך הטיפולי. בגישות דינמיות עכשוויות, רואים ערך רב ברגשות קשים בתוך מערכת היחסים הטיפולית, גם אם לא פשוט להתמודד עמם  - עוינות, זלזול או צרות עין - כולם מהווים חומר תקשורתי מודע ולא מודע איתו ניתן לעבוד בדרך להשגת מטרות הטיפול. כאשר המטפל עובד עם הדרכה מקצועית וידע תיאורטי מבוסס, הוא יכול  להתייחס להעברה השלילית (ברובה או בכולה) כייצוג מורכב מתוך עולמו הפנימי של המטופל, שבעזרת עיבודו ניתן לקדם את הטיפול.

לעיתים יכולה להתקיים גם העברה נגדית שלילית, בה גם המטפל מפתח ריחוק, סלידה או חוסר סבלנות כלפי המטופל. במצב זה, ישנה חשיבות למודעות ולחקירה של התופעה, על מנת למנף את הרגשות השליליים לכיוון התפתחותי. למשל, אובדן עניין של המטפל במטופל עשוי לשמש אינדיקציה חשובה וללמד על תגובות דומות שהוא מעורר בקרב אנשים עמם הוא נמצא בקשר בעולמו. יתכן שכמו המטפל, מרבית האנשים שחשים את השעמום עם המטופל מעדיפים להימנע ממתן משוב אמיתי ובוחרים פשוט להתרחק ממנו. במצב כזה, מונחת בפני המטפל הזדמנות נדירה להכיר ממקור ראשון את עמדתם המסויגת של קרובים למטופל ולתכנן פרשנות שתתייחס לכך, כדי להעלות את מודעותו וללמוד מה מומלץ לשפר. 

 

 

 

העברה ארוטית

כבר בימי פרויד, מתועדים מקרים טיפוליים בפסיכואנליזה בהם התעוררה העברה והעברה נגדית אירוטית. העברה ארוטיתהיא תופעה שכיחה, היא בעלת משמעות ובהתנהלות נבונה ומקצועית של המטפל היא יכולה לשרת את התהליך.

העברה ארוטית מתייחסת לשלב בטיפול בו מתעוררת במטופל פנטזיה מינית או רומנטית כלפי המטפל. התנאים הפסיכולוגיים שמציע הטיפול, האינטנסיביות, הקירבה האישית בשיח הטיפולי והביטחון שנבנה לאורך הדרך, יכולים להביא למצב בו המטפל ייתפס כאוביקט אהבה נכסף, והמטופל יתאהב בו ובאמונה שרק כך יושג עבורו אושר אמיתי ובלתי מותנה. 

במקרים כאלה נדרש המטפל לעזור למטופל להבין ולקבל את גבולות מערכת היחסים המקצועית בין השניים. לאור החשיבות הרבה של ניתוח התסביך האדיפלי בפסיכותרפיה פסיכודינמית, קיימת חשיבות להכרה בהעברה ארוטית ולפירושה, במטרה לפענח ולנסות לפתור חסכים ופיקסציות בשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר. לכן, מטפל דינמי לא יתייחס להעברה ארוטית כאירוע שלילי, אלא כתהליך בדרך ליחסי אהבה אמיתיים ובשלים בחיי המטופל. 

העברה אירוטית הפוכה מתעוררת כאשר המטפל חש רגשות אהבה ותשוקה כלפי המטופל. המטפל מחויב להיות מודע למצב זה, כדי להימנע מחיזוק הפנטזיה הרומנטית עם המטופל. היענות להעברה נגדית אירוטית מפרה באופן חמור את כללי האתיקה המקצועית ויותר מכך, מסכנת את המטופל ופוגעת באופן חריף במצבו הנפשי. 

 

 

 

העברה בפסיכולוגיית העצמי

היינץ קוהוט, שפיתח את פסיכולוגיית העצמי, ניסח מחדש את מושג ההעברה בפסיכואנליזה. בעוד שלפניו מושג זה ראה את המטפל כדמות ש"מתעוררת לחיים" מתוך חוויות מוקדמות של המטופל, אצל קוהוט העברה מתייחסת למה שהמטופל צריך למצוא במטפל לאור החסך שהותירו בו דמויות מהעבר. 

בטיפול הקוהוטיאני קיימים שלושה סוגי העברה- העברה של Mirroring, של אידיאליזציה ושל Twinship.

בטיפול אנליטי קוהוטיאני המטפל נותן למטופל את אבני הבנין להתפתחות ה-Self, את אשר הוא לא קיבל בילדותו באמצעות mirroring  ואידיאליזציה.

לפי פרויד, זה מצב שבו אני מתייחס למטפל כאל דמות הורית. גם אצל קוהוט המטופל מתייחס אל המטפל כדמות הורית מהעבר, רק שבמקום להעביר למטפל את מה שהדמות מהעבר עוררה בו, הוא יבקש מהמטפל את מה שהדמות מהעבר לא סיפקה עבורו. זו העברה אחרת, העברה שהיא בקשה. 

 

 

 

מקורות:

 

זיגמונד פרויד (1913). טוטם וטאבו. Beacon Press

מייקל אייגן (2001) קשרים חבולים. הוצאת כרמל

לינק-סקופ, ר. (2013). פגיעות המטפל – הגדרה אינטגרטיבית של העברה נגדית בתחום התרפיה באמנות. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 12/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2927

סטיבן מיטשל ומרגרט בלאק (2006). פרויד ומעבר לו. הוצאת תולעת ספרים 

בן עמי, ע. (2017). מי נשאר בחוץ, מה קורה בפנים?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3540 

שראל, ד. (2015). כשהאמפתיה נעשית בלתי נסבלת: עימות כאקט של חופש ואותנטיות בהעברה הנגדית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 10/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3317

 

  

Gabbard, G. O (2001). A contemporary psychoanalytic model of countertransference. Journal Of Clinical Psychology, 57(8), 983-991. 

Gil, E., & Rubin, L. (2005). Countertransference play: Informing and enhancing therapist self-awareness through play. International Journal of Play Therapy, 14, 87-102.

Little, M (1951). Counter-transference and the patient's response to it. The International Journal Of Psychoanalysis, 3232-40.

Malan, D. H.&Coughlin Della Selva,P. (2007). Lives Transformed: A Revolutionary Method of Dynamic Psychotherapy. London: Karnac 

Metcalf, L. M. (2003). Countertransference among play therapists: Implications for therapist development and supervision. International Journal of Play Therapy, 12, 31-48.

Rasic, D. (2010). Countertransference in Child and Adolescent Psychiatry-A Forgotten Concept? Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 19(4), 249–254.

Shopper, M. (1998). Countertransference in Psychoanalytic Psychotherapy With Children and Adolescents. The Journal of Psychotherapy Practice and Research, 7(4), 324–326.

Thomas H. Ogden (1992) Projective Identification and Psychotherapeutic Technique. Routledge; 1 edition 

 Witt, J (1982). Transference and Countertransference in Group Therapy Settings. Journal of Psychosocial Nursing and Mental Health Services. 1982;20(2):31-34 https://doi.org/10.3928/0279-3695-19820201-07

https://en.wikipedia.org/wiki/Negative_transference

כתבו: איילת צמח, אופיר ברגמן, מיה גינסברג ודורון עמרן

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il