מה זה טיפול אינטגרטיבי? Integrative Psychotherapy 2019

דרג פריט זה
(16 הצבעות)
טיפול אינטגרטיבי טיפול אינטגרטיבי

 

מהו טיפול אינטגרטיבי?

איך עובדת פסיכותרפיה אינטגרטיבית?

 

integration

 

מהו טיפול אינטגרטיבי?

פסיכותרפיה אינטגרטיבית היא מערכת של שילוב מושגים קליניים מפרדיגמות טיפוליות שונות, ולעיתים מנוגדות, במטרה להקנות למטופל את מיטב הכלים להתמודד עם הקשיים אשר חווה. זאת, מתוך ההבנה שלעיתים כל גישה כשלעצמה אינה מספקת בתרומתה למטופל בהתמודדות למול הקשיים עימם מגיע, ולכן יש צורך בשילוב גישות טיפוליות שונות.

טיפול אינטגרטיבי / אקלקטית אינו מייצג גישה טיפולית שיש בה "הכל מהכל", עמדה שעלולה לייצג בורות ולאו דווקא מקצועיות פסיכותרפית. 

ניתן לזהות בטיפולים האינטגרטיביים יסודות מתחומי טיפול מגוונים, אשר העיקריים בהם:

  • גישת הטיפול הפסיכודינמי המדגישה את הדינמיקה בין החלקים המרכיבים את נפש האדם, טיפול כזה מתמקד בתולדות חייו של המטופל והינו לרוב טיפול ממושך (קראו על טיפול דינמי).

  • גישת הטיפול הקוגניטיבי- ההתנהגותי, אשר מוכר כטיפול CBT. טיפול מסוג זה הינו לרוב קצר מועד ומדגיש את הפן המחשבתי וההתנהגותי בחייו של האדם. טיפול כזה לא נובר בעברו של המטופל, כי אם מתמקד בהווה והופך את המטופל לאקטיבי בטיפול בקשייו (קראו עוד על טיפול CBT).

 Integrated Psychotherapy

מעבר לכך, הטיפול האינטגרטיבי משלב יסודות מהטיפול האקזיסטנציאליסטי, הטיפול ההתייחסותי וכן ממודלים תיאורטיים נוספים.

מטפל אינטגרטיבי עושה אינטגרציה בין קשת רחבה של כלים טיפוליים באופן המותאם למטופל, כך שאף טיפול אינו זהה לקודמו. המטפל מתאים את כלי הטיפול המגוונים שברשותו לאישיותו של המטופל, לקשיים עימם מתמודד, וכן להעדפותיו מן הטיפול, ציפיותיו ובקשותיו מהמטפל. החליפה הטיפולית, אשר נתפרת באופן ייחודי עבור כל מטופל, ממקסמת את הסיכויים שהטיפול יעניק למטופל כלים מגוונים להתמודדות עם קשייו וכן יעלה את הדימוי העצמי שלו.

בנוסף לכך, טיפול אינטגרטיבי יכול להתמקד בכמה מימדים בו זמנים, "לתקוף את הבעיה מכמה זוויות". כשמטופל מגיע עם חרדה חברתית למשל, מטפל אינטגרטיבי יוכל לטפל בו בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים הכוללים חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי החרדה. בו בזמן, ישתמש המטפל בכלים פסיכו דינמיים היורדים לשורש הבעיה ומנסים לזהות מה במהלך חייו של המטופל יצר בקרבו את החרדה במצבים חברתיים, וכיצד ניתן לסייע לו בכך.

היתרון שבמטפל אינטגרטיבי הוא ניסיונו הרב, במרבית המקרים, במגוון רחב של שיטות טיפוליות, וכן הידע התיאורטי הנרחב שברשותו. אלה, העניקו לו את ההכשרה והיכולת לשלב בין מודלים טיפוליים שונים בתוך הטיפול. מטפל קצר מועד ואינטגרטיבי כזה יידע לזהות טוב יותר איזה שילוב ספציפי של שיטות טיפוליות יסייעו למטופל באופן המיטבי, וכן ידע לקדם במהלך הטיפול את התהליכים השונים שהחל המטופל לעבור.

 

 

קראו על שיטות עדכניות נוספות של טיפול פסיכולוגי

קורס טיפול אינטגרטיבי - בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן - מכון מפרשים בתל אביב 

 

האם כל טיפול פסיכולוגי אמור להיות כיום אינטגרטיבי?

א., פסיכולוגית קלינית בתל אביב, כותבת על המעבר האישי שלה לטיפולים אינטגרטיביים.

 

כך היא כותבת: 

 

לפני מס' ימים ראיתי את הסרט היפהפה "אהבה בימים קרים", סרט שהמקצב, העומק והמורכבות שלו מדברים בשפה "אירופאית".

הוא פורש בפנינו לאט ובעדינות סיפור עשיר ומלא בדקויות. הוא אינו ממהר לשורות תחתונות נחרצות, הוא אמביוולנטי ועמום והוא "מרגש" אך לא במובן ה"אמריקאי" של המילה.

בניגוד לסרטים אמריקאים שלעיתים לוקים ברדידות רגשית, הממהרים להציג בפנינו הצופים את המציאות בדרך מפורשת, לעיתים מניפולטיבית, מפעילים את בלוטות הרגש באופן מכוון ופשטני כדי להגיע לקליימקס ולהפי אנד המתבקשים.

הצפייה בסרט עוררה בי מחשבות על גישות טיפוליות שונות:

הגישה האנליטית, שצמחה ושיגשגה באירופה, בוינה ובהמשך בלונדון, כאשר פרויד ולאחר מכן קליין העתיקו משכנם אליה (בגלל המלחמה ההיא), ובהמשך כמובן ויניקוט ודמויות בולטות נוספות.

אנקדוטה משעשעת בעיניי היא שכריסטופר בולאס, שלמעשה נולד וגדל בקליפורניה, עבר ללונדון על מנת להשתלם בפסיכואנליזה הבריטית שינה (באופן לא מודע כנראה) את סגנון דיבורו וכתיבתו לסגנון בריטי יותר, אולי כדי שלא ייחשד באמריקאיות חלילה ע"י עמיתיו (המתנשאים?) לחברה הפסיכואנליטית הבריטית.

Integration in Psychotherapy

לעומתה הגישה הקוגנטיבית התנהגותית, שצמחה ושגשגה באמריקה ואנו ממהרים לייחס לה מאפיינים אמריקאים: רדודה, פשטנית, מהירה. עסוקה בסמפטומים ובפתרונם המהיר, משתמשת בפרוטוקולים, מתייחסת להווה ומתעלמת מהעבר, מהשלכותיו ולא ממהרת לעשות שימוש טיפולי בטרנספרנס, שהוא לב ליבו של הטיפול הפסיכואנליטי.

הרבה מאיתנו (כן, גם אני), ממהרים להסתייג באופן אוטומטי מהגישה הקוגנטיבית ההתנהגותית, בגלל כל הסיבות שמניתי קודם. אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כבמאים ותסריטאים אירופאים: עמוקים יותר, מורכבים יותר, מתוחכמים יותר, לא מספקים את הצורך של המטופל בהקלה מיידית מהסימפטומים, נייטרלים, מסתוריים, אניגמאטיים, פרשניים, מעוררי השלכות. נדמה שהתפתחה בחלקנו איזשהי פוזה פסיכואנליטית/דינאמית של חשיבות עצמית, שלא תמיד פוגשת את המטופל במקום המדוייק שבו הוא נמצא ולא תמיד מביאה אותנו כמטפלים למקום האותנטי והמדוייק שלנו כבני אדם שלקחו על עצמם את המשימה הכה חשובה של נסיון להבין ולהקל כל סבלו ומצוקתו הנפשית של הזולת. במקרה זה אנו עלולים לחטוא בכשל אמפאטי שמתחפש למודעות עצמית.

בשנים האחרונות, אחרי שנים של עיסוק בפסיכותרפיה דינמית, טיפול, קריאה והדרכה ברוח הגישה הקלאסית (עם נגיעות התייחסותיות) מצאתי את עצמי מבקרת במחוזות חדשים, דרך לימודי היפנוזה, השתלמות ב-AEDP, קורס מיינדפולנס ובשבוע האחרון השתתפות בכנס של הסכמה תרפיה באוניברסיטת בר אילן, שהיה מרתק ועורר בי סקרנות להעמיק וללמוד את השיטה הטיפולית והתאורטית הזו.

אני מוצאת כי הנסיון לכלול בתוך החשיבה וההמשגות הדינאמיות העשירות כל כך טכניקות טיפוליות אחרות, פחות מסורתיות, מצליח לקדם טיפולים ולהעשיר את החוויה האישית שלי כמטפלת מבלי לפגוע בעומק ובמקצועיות.

מתוך פרספקטיבה זו, גם הקריאה שלי בטקסטים פסיכואנליטיים קיבלה זוית חדשה.

גיליתי למשל שבולאס, האמריקאי שהפך לאירופאי, הוא מטפל יותר אקטיבי, יותר נוכח, שההתערבויות הטיפוליות שלו הן לעיתים קרובות רדיקאליות יותר, מאתגרות את הטכניקה הקלאסית. יחד עם זאת הוא הוגה פסיכואנליטי עמוק ויצירתי וגם ההתערבויות שלו, שעלולות לעיתים להראות לצופה מן הצד כסותרות את הקו הפסיכואנליטי, מעוגנות היטב בהמשגות פסיכואנליטיות. בקיצור אינטגרציה במיטבה.

כמטפלים, אנו מאמינים מאוד באינטגרציה ומסתייגים מפיצול ודיכוטומיה, אנו שואפים לסייע למטופל להכיר בחלקי העצמי המפוצלים שלו ומאמינים כי דרך הכרות טובה יותר עימם ובתהליך טיפולי הוא יחווה עצמו באופן אינטגרטיבי יותר ורווחתו הנפשית תגדל.

אם כך הם פני הדברים, למה אנו כמטפלים מפצלים מעצמנו את החלקים והטכניקות היותר קוגנטיבים-התנהגותיים?

מדוע אנחנו שמרנים ונצמדים לדברים מוכרים ומסרבים להתנסות ולחוות דברים שונים, איפה הגמישות המחשבתית שאנו כה מטפחים ומעודדים בקרב מטופלנו?

 

מחשבות ותגובות?

מוזמנים/ות להתייחס!

 

 

כתבה: יעל טל ו-א׳, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

 מקורות:

 

American Psychological Association (2006). Evidence-based practice in psychology. Am. Psychol. 61, 271–285. 10.1037/0003-066X.61.4.271 

Hunot, V., Moore, T. H., Caldwell, D., Davies, P., Jones, H., Lewis, G., & Churchill, R. (2010). Interpersonal, cognitive analytic and other integrative therapies versus other psychological therapies for depression. The Cochrane Database of Systematic Reviews, (9), CD008702. Advance online publication. http://doi.org/10.1002/14651858.CD008702

Stricker G., Gold J. R. (2001). An introduction to psychotherapy integration. Psychiatr. Times 28. Available online at: http://www.psychiatrictimes.com/articles/introduction-psychotherapy-integration

Wachtel, P. L. (1997). Psychoanalysis, behavior therapy, and the relational world. Washington, DC: APA.

Wampold B. E., Imel Z. E. (2015). The Great Psychotherapy Debate: The Evidence for What Makes Psychotherapy Work. London: Routledge 

.Zarbo, C., Tasca, G. A., Cattafi, F., & Compare, A. (2015). Integrative Psychotherapy Works. Frontiers in Psychology, 6, 2021. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2015.02021

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il