מהי הכחשה? | האם אתם מחוברים למציאות או חיים בהכחשה?

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
הכחשה הכחשה

 

הכחשה

מה זאת הכחשה (Denial)?

מהם יתרונותיה ומה חסרונותיה?

 

 

 מילי רביד פסיכולוגית קלינית מכון טמיר

 

כתיבה:

 

מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית 

 

 

 

עריכה:

eitan

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA), וראש מכון טמיר;

 https://twitter.com/eitan_tamir_psy

https://www.facebook.com/eitan.tamir

עריכה אחרונה: 23 לאוגוסט 2020

 

 

מהי הכחשה (Denial)?

 

הכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק לאגו כתוצאה מרגשות חרדה או אשמה אינטנסיביים. היא מתבטאת בהתעלמות מרגשות, מחשבות, מידע או מעשים מעוררי חרדה. 

הכחשה היא מנגנון הגנה בלתי רצוני, לא מודע, הסותר את עיקרון המציאות ונכנס לתוך עולם דמיוני נפרד מהסביבה החיצונית. 

הכחשה נחשבת למנגנון הגנה פרימיטיבי, ומשמעותה אי-היכולת לתפוס מציאות מאיימת, מודעת וברורה לעין, ואת ההשלכות האפשריות שנובעות מתוכה.

בפועל, הכחשה היא ניסיון לצנזר או לבטל את המציאות באמצעות התנהגות כאילו הדבר לא קרה, באופן שעלול להיות הרסני עד כדי ערעור של בוחן המציאות.

Denial

 

 

למרות שמנגנון ההכחשה התקשר בעבר הרחוק לפסיכופתולוגיה חמורה, עבודתה של אנה פרויד עם ילדים הראתה כי ניתן למצוא ילדים רבים שעושים בה שימוש כחלק מתהליך התפתחותי תקין.

ילדים נוטים "להטיל היפוך על עובדות שאינן רצויות" בכך שהם שוללים את קיומן, על אף שבוחן המציאות שלהם נשמר תקין.

בנוסף, ניתן לראות גם אצל אנשים בוגרים נורמטיביים שימוש בהכחשה, למשל, בנטייה לפנטז ולברוח מן המציאות כפיצוי או תחליף למצבים מאיימים.  

הכחשה מקבלת המחשה בטיפול פסיכולוגי דרך ביטוי הסירוב לקבל את ההתרחשות של הדברים כפי שהם, התעקשות לראות הכל בצבע וורוד תוך התעלמות מהאספקטים השליליים של מצבים שונים עקב רמות החרדה שהם מעוררים. בעוד הדחקה מתייחסת להגנה של הנפש מול חרדות עקב קונפליקטים פנימיים, הכחשה ממוקדת בעיקר בהתעלמות ובהימנעות לא מודעת מבדיקת העובדות בעולם החיצוני.

 

מתי להכחשה יש שימושים התפתחותיים חיוביים?

אנחנו יודעים שהגנות נועדו להגן על הנפש.

לעיתים קרובות הכחשה מאפשרת התרחקות נורמטיבית וחיונית ממציאות מאיימת ומחרידה מדי.

למשל, אם שמאפשרת לתינוקה לשמר את העמדה הארכאית האגוצנטרית שלו לגבי אירועים אברסיביים (מאוד לא נעימים) שמעוררים אצלו חרדה - הרי אם התינוק לא יכיר בהם הם לא יתקיימו. עדות לעמדה ארכאית זו נשארת אצל כולנו גם בבגרות. למשל, כאשר מבשרים לנו בשורה רעה התגובה הקוגניטיבית האוטומטית שלנו היא הכחשה של המסר, ובמקרים מסוימים התעלפות.

 


 לקראת סיום שירות המילואים שלי, שירתתי מספר שנים בתפקיד שהיה עבורי קשה יותר מלהיות לוחם בגולני: שירתתי כפסיכולוג שמדריך חוליות מודיעי נפגעים בצה"ל בחיפה. כאשר חוליית מודיעים מגיעה לבית המשפחה ומודיעה על אסון (חלל, פצוע קשה או נעדר), אחת התגובות השכיחות תהיה הכחשה רבת עוצמה: הגוף 'מכבה את השאלטר' והאדם מתעלף. אנו רואים במצבים קיצוניים כאלה את הקשר בין גוף לנפש - כאשר הנפש אינה מסוגלת לשאת את המידע, הגוף מבצע כיבוי והדלקה מחדש.

איתן טמיר


ניתן למצוא את הבסיס של מנגנון ההכחשה גם בהגנות גבוהות יותר.

למשל, רציונליזציה מבוססת על בניית תירוצים לוגיים תוך הכחשת אפשרויות אחרות. מנגנון הגנה של היפוך תגובה מבוסס על הכחשה - קיומה של תגובה ראשונית והסבתה להפוכה לה.

 

מה ההבדל בין הכחשה להדחקה?

בהכחשה, האדם מודע לכך שיש עניין והוא פשוט לא מאמין לעובדות. למשל לנסוע במהירות של 150 קמ״ש ולטעון שאני לא באמת נוהג מהר, או לעשן קופסאת סיגריות ביום מתוך הנחת מוצא ש״לי זה לא יקרה״.

בהדחקה, לעומת הכחשה, אין לאדם מושג שקיימת בעיה מציאותית, מה שיכול להופיע בדרכים לא מודעות, כמו חלומות או פליטות פה.

קיראו על הגנות נוספות של האגו:

איך מתבטא שימוש-יתר בהכחשה?

לעיתים לשימוש יתר בהכחשה יכול להיות יתרון הישרדותי ברור. למשל, במצבים של פגיעה, סכנת חיים בה אדם צריך לגייס את מלוא האנרגיות שלו להישרדות ולא יכול להרשות לעצמו לפגוש את מכלול הרגשות הקשים שהמצב מעורר.

באותה מידה, שימוש יתר במנגנון זה גם עלול לגרור לסכנת חיים. למשל, נשים המכחישות התעללות מצד בעליהן, אנשים שנמנעים מבדיקות רפואיות מתוך הכחשת אפשרות של מחלה, אלכוהוליסטים המכחישים בעיית שתייה וכמובן מעשנים שאינם מכירים בהשלכות הקטלניות של ההתמכרות לניקוטין .

בנוסף, הכחשה מהווה את מנגנון ההגנה העיקרי בבסיס הפרעה מאנית.

 

 

המתמודדים עם הפרעה ביפולרית מכחישים לעיתים את מגבלותיהם הגופניות, את חולשותיהם, את היותם בני תמותה. בניגוד לדיכאון, המאלץ את האדם להתבונן נכוחה בהיבטים הכואבים של החיים, מאניה מאפשרת בדיוק את ההפך – להסיט את המבט מהיבטים אלו ולהתנהג כאילו הם לא באמת קיימים.

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020