מה זה הכחשה? | האם אתם מחוברים למציאות או חיים בהכחשה?

דרג פריט זה
(26 הצבעות)
הכחשה הכחשה

 

הכחשה

 אני בהכחשה?

מה זאת הכחשה (Denial)?

מהי הכחשה?

הכחשה של רגשות, מחשבות, מידע או מעשים היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק לאגו כתוצאה מחרדה או אשמה אינטנסיביים.

זהו מנגנון הגנה בלתי רצוני, לא מודע, הסותר את עיקרון המציאות ונכנס לתוך עולם דמיוני הנפרד מהסביבה החיצונית.

Denial

הכחשה נכללת בקבוצת מנגנוני ההגנה הפרימיטיביים, ומשמעותה אי היכולת לתפוס מציאות מאיימת, מודעת וברורה לעין, ואת ההשלכות האפשריות שנובעות מתוכה.

בפועל, הכחשה היא ניסיון לצנזר או לבטל את המציאות באמצעות התנהגות כאילו הדבר לא קרה, באופן שעלול להיות הרסני עד כדי ערעור של בוחן המציאות.

למרות שמנגנון ההכחשה התקשר בעבר הרחוק לפסיכופתולוגיה חמורה, עבודתה של אנה פרויד עם ילדים הראתה כי ניתן למצוא ילדים רבים שעושים בה שימוש כחלק מתהליך התפתחותי תקין.

ילדים נוטים "להטיל היפוך על עובדות שאינן רצויות" בכך שהם שוללים את קיומן, על אף שבוחן המציאות שלהם נשמר תקין.

בנוסף, ניתן לראות גם אצל אנשים בוגרים נורמטיביים שימוש בהכחשה, למשל, בנטייה לפנטז ולברוח מן המציאות כפיצוי או תחליף למצבים מאיימים.  

הכחשה מקבלת המחשה בטיפול פסיכולוגי דרך ביטוי הסירוב לקבל את ההתרחשות של הדברים כפי שהם, התעקשות לראות הכל בצבע וורוד תוך התעלמות מהאספקטים השליליים של מצבים שונים עקב רמות החרדה שהם מעוררים. בעוד הדחקה מתייחסת להגנה של הנפש מול חרדות עקב קונפליקטים פנימיים, הכחשה ממוקדת בעיקר בהתעלמות ובהימנעות לא מודעת מבדיקת העובדות בעולם החיצוני.

 

שימוש התפתחותי תקין בהכחשה

אנחנו יודעים שהגנות נועדו להגן על הנפש.

לעיתים קרובות הכחשה מאפשרת התרחקות נורמטיבית וחיונית ממציאות מאיימת ומחרידה מדי.

למשל, היא מאפשרת לתינוק לשמר את העמדה הארכאית האגוצנטרית שלו לגבי אירועים אברסיביים (מאוד לא נעימים) שמעוררים אצלו חרדה - הרי אם לא יכיר בהם אזי הם לא יתקיימו. עדות לעמדה ארכאית זו נשארת אצל כולנו גם בבגרות. למשל, כאשר מבשרים לנו בשורה רעה התגובה הקוגניטיבית האוטומטית שלנו היא "אוי, לא!".


 לקראת סיום שירות המילואים שלי, שירתתי מספר שנים בתפקיד שהיה עבורי קשה יותר מלהיות לוחם בגולני: שירתתי כפסיכולוג שמדריך חוליות מודיעי נפגעים בצה"ל בחיפה. כאשר חוליית מודיעים מגיעה לבית המשפחה ומודיעה על אסון (חלל, פצוע קשה או נעדר), אחת התגובות השכיחות תהיה הכחשה רבת עוצמה: הגוף 'מכבה את השאלטר' והאדם מתעלף. אנו רואים במצבים קיצוניים כאלה את הקשר בין גוף לנפש - כאשר הנפש אינה מסוגלת לשאת את המידע, הגוף מבצע כיבוי והדלקה מחדש.

איתן טמיר


ניתן למצוא את הבסיס של מנגנון ההכחשה גם בהגנות גבוהות יותר. למשל, רציונליזציה מבוססת על בניית תירוצים לוגיים תוך הכחשת אפשרויות אחרות. מנגנון הגנה של היפוך תגובה מבוסס על הכחשה - קיומה של תגובה ראשונית והסבתה להפוכה לה.

 

מה ההבדל בין הכחשה להדחקה?

בהכחשה אני מודע לכך שיש עניין ואני פשוט לא מאמין לזה, למשל לנסוע במהירות של 150 קמ״ש ולטעון שאני לא באמת נוהג מהר, או לעשן קופסאת סיגריות ביום מתוך הנחת מוצא ש״לי זה לא יקרה״.

בהדחקה, לעומת הכחשה, אין לי מושג שיש בעיה מציאותית, מה שיכול להופיע בחלומות או בפליטות פה.

קיראו על הגנות נוספות של האגו:

שימוש יתר בהכחשה

לעיתים לשימוש יתר בהכחשה יכול להיות יתרון הישרדותי ברור. למשל במצבים של פגיעה, סכנת חיים כאשר האדם צריך לגייס את מלוא האנרגיות שלו להישרדות ולא יכול להרשות לעצמו לפגוש את מכלול הרגשות הקשים שהמצב מעורר (למשל במלחמות, טראומות וכן הלאה).

באותה מידה שימוש יתר במנגנון זה גם עלול לגרור לסכנת חיים. למשל, נשים המכחישות התעללות מצד בעליהן, אנשים שנמנעים מבדיקות רפואיות מתוך הכחשת אפשרות של מחלה, אלכוהוליסטים המכחישים בעיית שתייה וכמובן מעשנים שאינם מכירים בהשלכות הקטלניות של ההתמכרות לניקוטין.

הכחשה מהווה את מנגנון ההגנה העיקרי בהפרעה מאנית.

המתמודדים עם הפרעה ביפולרית מכחישים לעיתים את מגבלותיהם הגופניות, את חולשותיהם, את היותם בני תמותה. בניגוד לדיכאון, המאלץ את האדם להתבונן נכוחה בהיבטים הכואבים של החיים, מאניה מאפשרת בדיוק את ההפך – להסיט את המבט מהיבטים אלו ולהתנהג כאילו הם לא באמת קיימים.

כתבו: דניאלה עמרמי ומילי רביד, כותבי מכון טמיר

עריכה: איתן טמיר

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר