על הקשר בין הפרעות אכילה וטראומה נפשית

בהנחה שרעב הוא מה שמניע אנשים לאכול, קל לקבל שאדם אוכל כדי להגיע לשובע. 

אבל במקרה של אכילה רגשית או צריכת ״מזון מנחם״ יש אסכולה המציעה שהסיבה נעוצה דווקא בפוסט-טראומה. 

נתונים מחקריים חושפים את ההשפעה של מתח וחרדה על עלייה במשקל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל: נמצא כי למעלה משליש מאוכלוסיית ישראל דיווחה על עלייה במשקל מאז 7 באוקטובר, כאשר גורמי המפתח המדווחים הם אכילה רגשית מוגברת וירידה בפעילות הגופנית.

קיימים מנגנונים פיזיולוגיים שיכולים להסביר את הקשר הזה. למשל, ידוע כי עלייה ברמות הקורטיזול עקב מתח וחרדה מעוררת תשוקה למזון מתוק ועתיר פחמימות, מה שמוביל לעלייה במשקל. בנוסף, חוסר האיזון בין מנגנוני הרעב והשובע במוח, בשילוב רמזים חיצוניים כמו אכילה מול הטלוויזיה, תורמים אף הם לאכילת יתר.

אכילה רגשית יכולה להיות אסטרטגיה לא יעילה לוויסות רגשי עבור מתמודדים/ות עם טראומה.

.

למרות שקיימות נקודות דמיון בין התקפי זלילה לאכילה רגשית, הקשר הכי חשוב ביניהם הוא ששתי ההתנהגויות מושפעות מחוסר חיבור להווה. 

כלומר, שלעתים קרובות נפגעי/ות טראומה אוכלים כדי לברוח מתחושות שליליות. 

לאנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) קשה להתמקד בהווה ובעתיד, משום שהוא מוטרדים מזיכרונות טראומטיים או בניסיון להימנע מתזכורות להם.

טבעי לחלוטין לרצות לנתב מחשבה שלילית למשהו חיובי, אבל הקשר בין אוכל לניתוב אקטיבי מחדש הוא חלק מהמהות של אכילה רגשית.

לרוב האנשים יש מחשבות שליליות על עצמם מעת לעת, ובד״כ הן חולפות במהרה, אך ההבדל בין ״רגעים של שליליות״ לבין ״אוברול״ קוגניטיבי שלם הוא עצום, כאשר בזה המאוחר כבר לא ניתן להכחיש את גודל ההשפעה.

לעתים קרובות אנשים שחוו טראומה בעברם הם בעלי ״טווח הקלה״ מצומצם מאוד, ובכך נותר מקום משמעותי ל״חנינה אלטרנטיבית״, כמו אוכל.

פסיכולוגים ומטפלים רבים מזהים כיום שקורבנות טראומה מפרשים סימפטומים פיזיים, כמו כאב, בצורה שונה מאחרים, דבר הנובע מכך שאצל אנשים שחוו חוויות טראומטיות כצעירים המוח מחווט מחדש לנצח.

מקובלת מאוד התפיסה של קורבנות טראומה ככאלה המקדישים אנרגיה עצומה לשליטה בהיבט מסוים של חייהם.

הדבר נכון בעיקר למצבים שקשורים לפשע כמו אונס או אלימות.

במקרים כאלה הופך האוכל לכלי משחק במאבק כוחות פנימי, בו האינדיבידואל עם הפרעת האכילה לוקח על עצמו הן את תפקיד הקורבן והן את תפקיד המתעלל. 

אבל גם במקרים של טראומה לאומית או גלובלית מתקיימים תנאים פסיכולוגיים המחזקים אכילה רגשית: 

למשל, חוקרים איטלקים בחנו את השפעות הסגר על אכילה רגשית וכפייתית,  הם ערכו סקר מקוון שהשווה מדדים של דיווח עצמי פיזי, פסיכולוגי, רגשי (חרדה, מתח ודיכאון) וחברתי (הכנסה ועומס עבודה) במהלך הסגר הראשון והשני (Cecchetto et al, 2021).

על בסיס נתונים שנאספו-מ-365 תושבים/ות איטלקים נמצא כי אכילה רגשית מוגברת נחזתה על ידי רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר, בעוד שעלייה בהתקפי אכילה בולמוסיים נקשרה סטטיסטית ברמת סטרס גבוהה יותר.

יתר על כן, החוקרים מצאו כי ציוני אלקסיתימיה גבוהים יותר ניבאו באכילה רגשית מוגברת.

לבסוף, נמצאה הפחתה באכילת בינג׳ ואכילה רגשית בתקופה שבין הסגר הראשון לשני. 

מיכל שני, מטפלת בטראומה ובהפרעות אכילה, מכון טמיר כפר סבא 

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה רגשית בחיפה והקריות, מכון טמיר

אין זה נדיר שנפגע טראומה מעניק לאוכל את תפקיד המתעלל, בכך שהוא מכריח אותו לרדת בגרון או להנציח את הנזק לגוף. 

במקביל, את תפקיד הקורבן מייצג הגוף המנוצל וחסר האונים לכאורה. 

בכך מצליח המתמודד לשמר אירועים מתעללים חוזרים וחודרניים דרך "השימוש" בהפרעת אכילה, ובמקביל לאפשר לעצמו דיסוציאציה, הסחה ושיכוך כאב דרך האובססיה לאוכל.

איך טראומה קשורה להפרעות אכילה?

כשמדובר בטראומה נפשית, אנו נתקלים בתמורה נפשית שאינה מושפעת רק מהאירועים המאיימים שעברו על האדם, אלא גם מהאופן בו אירועים טראומטיים מוטמעים בתודעה.

מה קורה כאשר הפצע הנפשי מעורר תגובות המתבטאות כהתנהגויות אכילה בעייתיות?

האם זו הדרך שבה הגוף מנסה להתמודד עם הכאב הנפשי?

טראומה נפשית פוגעת במרקם של תפיסת המציאות. בתהליך פסיכולוגי חודרני המתרחש מרחב הפנימי והעמוק של הנפגע.

אנשים הנחשפים לאירועים טראומטיים עלולים לסבול מפגיעה בבוחן המציאות.

החיים, כפי שהכרנו אותם, משנים את צורתם:

האדם עלול לחיות בתחושת חוסר הבנה המושכת אותו להתבודדות. הרבה פעמים עיבוד האירוע הטראומטי מקבל תרגום מעשי להתנהגויות הפוגעות בגוף.

התנהגויות של פגיעה עצמית הן רבות ומגוונות. מה שחשוב עבורנו זה לדעת שגם הפרעות אכילה יכולות "לשרת" את האדם הפגוע (באופן לא מודע) כתגובה הגנתית לטראומה שעבר.

אם כך, הפרעות כמו בולימיה, אכילה כפייתית ואנורקסיה, אינן קשורות רק באוכל.

הן יכולות להעיד על התהום הנפשית בה נמצא האדם, וגם על הניסיונות הנואשים שלו להשיב לעצמו תחושת שליטה שאבדה. הן מהוות גם עדות להתרחקות מרגשות כואבים, כמו בושה או חרדה.

במקרה כזה הפרעת אכילה היא אמצעי לברוח, דרך להתמודד ולהתנהל במציאות שהפכה בין רגע להרבה יותר מאיימת.

מחקרים אחרונים מצביעים על קשר מורכב בין הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לבין הפרעות אכילה:  

בערך 75% מהנשים המטופלות במרכזים להפרעות אכילה מדווחות על חוויות טראומטיות, לא פחות ממחצית מהן מתמודדות עם PTSD.

חשוב לדעת שטיפול בהפרעות אכילה ובטראומה אפשרי והפרוגנוזה אפילו אופטימית.

עולם הטיפול הנפשי, הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, מציע מגוון כלים וטכניקות להתמודד עם מצב כזה, למשל טיפול DBT (טיפול התנהגותי דיאלקטי), טיפול באמנות וטיפול באמצעות בעלי חיים.

גישות פסיכותרפיה אלו ואחרות מסייעות לתת מקום, לתקף ולבטא רגשות חבויים, שעבור רבים היו אניגמטיים עד הטראומה.

זיהוי נכון של הטראומה הוא השלב הראשון בדרך להחלמה.  הנפגע מתחיל ללמוד כיצד להתמודד עם הפצע הפנימי והשלכותיו. 

בעולם עם כזה גיוון של טראומות, חשוב להכיר בקשרים המורכבים בין פגיעה נפשית לבין תגובות גופניות.

מבחינה פסיכולוגית, האדם אינו מגיב רק לאירוע עצמו אלא בעיקר לתחושות ולרגשות שהאירוע עורר בו.

במעבר מהטראומה אל הגוף ובחזרה, מצויים מטופלים ומטפפים במסע מאתגר מאוד של הבנה והתמודדות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

זהבה עתיר

MA

מכון טמיר בפתח תקווה

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Cecchetto C, Aiello M, Gentili C, Ionta S, Osimo SA. Increased emotional eating during COVID-19 associated with lockdown, psychological and social distress. Appetite. 2021 May 1;160:105122. doi: 10.1016/j.appet.2021.105122. Epub 2021 Jan 14. PMID: 33453336.

Mahoney, B. (Year of Publication). The relationship between trauma and eating disorders. Center for Discovery. https://centerfordiscovery.com/blog/relationship-trauma-eating-disorders/

אקסצנטריות היא התנהגות חריגה, תמהונית או מוזרה. 

היא נמצאת על הציר בין התנהגות נורמלית לבין התנהגות אבנורמלית וכשלעצמה אינה מהווה הפרעה נפשית או סינדרום פסיכיאטרי. 

בהקשרים רבים, אקסצנטריות מקושרת לסגולות ייחודיות, כמו נטיה אמנותית יוצאת דופן, מחוננות אינטלקטואלית או יצירתיות שופעת.

האדם האקסצנטרי יכול להבין או לא להבין את הסטנדרטים והנורמות המקובלת להתנהגות נורמטיבית בתרבות בה הם חיים.

הענין המרכזי הוא שהם פשוט לא מוטרדים מהמבט החברתי הנוקב, שמעסיק את מרביתנו. 

אנשים אקסצנטריים עשויים להיות בעלי טעם ייחודי בביגוד, בתחביבים מיוחדים או באוספים נדירים בהם הם מושקעים מאוד. 

התנהגות אקסצנטרית של הפרט נתפסת כביטוי חיצוני לאינטליגנציה ייחודית או לדחף יצירתי אינדיבידואלי.  

למעשה, רבים מהמוחות המבריקים ביותר בהיסטוריה הפגינו התנהגויות אקסצנטריים והרגלים חריגים.

מצד שני, מאפיינים אישיותיים אקסצנטריים מיוחסים בטעות להפרעות נפשיות כרוניות ולא לחלק אינטגרלי מאופי נורמלי.

למשל, מחקר מצביע על הזהירות הנדרשת מצד אחיות. נתונות בפני הטיה לפירוש שגוי של התנהגות אקסצנטרית אצל קשישים כהפרעת אישיות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Magoteaux AL, Bonnivier JF. Distinguishing between personality disorders, stereotypes, and eccentricities in older adults. J Psychosoc Nurs Ment Health Serv. 2009 Jul;47(7):19-24. doi: 10.3928/02793695-20090527-04. PMID: 19678475.

מהי תחושת Agency?

בפסיכולוגיה, המונח Agency (תחושת סוכנות, תחושת פַּעֲלָנוּת יוֹזֶמֶת או אייג׳נסי) מתייחס ליכולת האדם להשפיע על תפקודו ועל מהלך האירועים בחייו על בסיס ההתנהגויות והפעולות שהוא עושה. 

בני אדם מציבים לעצמם יעדים ומעריכים את התוצאות העתידיות של פעילויות פוטנציאליות, כמצפן שמנחה ומניע את המאמצים לקראת מימוש היעדים הללו. 

ברבים, סוכנים (Agents) הם ישויות מכוונות מטרה שמסוגלות לפקח על סביבתן כדי לבחור ולבצע פעולות יעילות במצב נתון להשגת מטרה המיועדת.

אם כך, תחושת הסוכנות מרמזת על היכולת העצמאית של האדם לתפוס ולשנות את הסביבה מתוך בחירה חופשית. 

Agency בטיפול פסיכולוגי 

בטיפול, חוויה של Agency עשויה להיות מטרה, שמעידה על יכולתו של המטופל לשלוט אוטונומית במה שניתן לשליטה בחייו.

היעדר Agency מתבטא החוסר יכולת לפעול מתוך בחירה אישית על העולם, מצב שמקושר לדיכאון ולחוסר אונים. 

העתיד הקרוב מבשר לנו על טיפולים נתמכי חומרים פסיכודליים, כמו MDMA או פסילוסיבין (פטריות קסם).

התקווה הקלינית, שמתחילה לקבל חיזוקים מחקריים, היא שמטופלים במצב תודעתי רחב יותר מבינים כי ביכולתם לקבל החלטה ולעשות בחירה.

למשל, האמירה ״אני יכול להפסיק לעשן!״ עשויה להחוות עם הרבה יותר Agency בהשפעת חומרים פסיכואקטיביים מסוימים ולהוביל כך לתוצאות חיוביות מאוד. 

נראה כי ל- Agency נמוך יש קשר עם פרוגנוזה גרועה יותר.

למשל, ידוע כי תסמינים של הפרעת אישיות גבולית פוחתים ונותרים מופחתים למדי לאורך זמן לאחר DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי).

יחד עם זאת, בקרב מטופלים עם סוכנות אישית נמוכה נמצאו תסמינים חמורים יותר של הפרעת אישיות גבולית, לאחר טיפול DBT ושנה אחריו. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Harduf, A., Panishev, G., Harel, E. V., & Porat, R. (2023). The bodily self from psychosis to psychedelics. Scientific Reports, 13, 21209. https://doi.org/10.1038/s41598-023-47600-z

Hashworth T, Reis S, Townsend M, et al. Personal agency and borderline personality disorder: A longitudinal study of outcomes. BMC Psychiatry 2022; 22: https://doi.org/10.1186/s12888-022-04214-5.

קשה להפריז בחשיבותה של שינה טובה על בריאות הגוף והנפש. 

כשרובנו חושבים בעיות בתחום הזה, האסוציאציה היא הפרעות שינה, בעיקר אינסומניה - נדודי שינה. 

חלומות מוזרים מתחברים בדרך כלל לשינה גרועה. 

לאורך כל ההיסטוריה הם השאירו אותנו תוהים לגבי המשמעות הנסתרת מאחורי החזיונות היצירתיים שהם מעוררים. 

פה ננסה לבחון את הקשר בין חלומות מוזרים, שלבי שינה והתפקידים הנוירו-פיזיולוגיים של החלום.

למה שנת REM כל כך חשובה?

אחת הבעיות המרכזיות בקשיי שינה היא היעדר שנת REM, מצב לעלייה במגוון בעיות פסיכולוגיות, מטבוליות וחיסוניות. 

לשלב של שנת REM (או Rapid Eye Movement), בה אנו חולמים וזוכרים, יש כמה מאפיינים ייחודיים:

• תנועות עינים מהירות.

• פעילות נוירונילית דומה למדי לזו שמאפיינת את שעות הערות.

• חלומות שנזכרים בצורה חיה.

שנת REM חשובה למעגל השינה מכיוון שהיא מגרה אזורי מוח חיוניים ללמידה ולשמירת זיכרונות.

אִם-תִּשְׁכַּב לֹא-תִפְחָד;

וְשָׁכַבְתָּ, וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. 

-- משלי ג כד

מה גורם לחלומות מוזרים? 

קיימים ממצאים מחקריים לגבי קשרים חיוביים בין חלומות צלולים, הזויים ומוזרים לבין גורמים נוירולוגיים, סטרס, קשיים נפשיים, אכילת-יתר לפני השינה, נטילת מלטונין, גמילה מתרופות אנטי-דפרסנטיות והסבר שרואה חלומות כ״רעש״ שהמוח פולט. 

בואו נרחיב:

• הראייה הנוירולוגית המובילה בימינו גורסת שבעת החלימה מתחולל במוח תהליך של מיון החוויות מהיום האחרון, לצד גיבוש של חלק מחומרים הללו כזיכרונות לטווח ארוך וניקוז החוצה של כל השאריות הלא רלוונטיות. 

• סיוטים יכולים להיגרם ע״י מתח או חרדה. לפעמים הלחצים הרגילים של חיי היומיום, כמו בעיה בבית או בעבודה. גם שינויים משמעותיים, שליליים וגם חיוביים, יכולים להשפיע באותה מידה.

• מחקר מצא שני משתנים שקשורים שמנבאים סיוטים: הראשון הוא "גבולות פסיכולוגיים דקים" - כלומר אנשים שמתקשים להפריד בין רגשות, מחשבות וגירויים חיצוניים. המשתנה השני הוא אוסף של מאפיינים רגשיים - חוסר יציבות רגשית, קושי בוויסות מצבי רוח, ורגישות גבוהה לסטרס.

• יכולים להיות מספר גורמי סיכון פסיכולוגיים הגורמים לסיוטים אצל מבוגרים. לדוגמא, הפרעות חרדה, שינה או דיכאון עלולות לגרום לסיוטים, כמו גם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) שאחד התסמינים המרכזיים שלה הוא סיוטים כרוניים חזרתיים. 

• ארוחת ענקית לפני השינה, בעיקר אם היא חריפה, קשורה בחלומות רעים בלילה. 

• נטילת תוסף עם ההורמון מלוטנין עוזרת אמנם להירדם מהר יותר, אבל קשורה גם ביותר סיוטי לילה. 

• הפסקת נטילה של תרופות, ובעיקר הפסקת תרופות נוגדות דיכאון, שמשפיעות על נוירוטרנמיטורים במערכת העצבים המרכזית, קשורה בחלומות מטרידים וקשים יותר (התופעה אמורה לחלוף ככל שהגוף מתנקה).

• תיאוריה חדשה, Overfitting Brain Hypothesis, מציעה שהמוח מוסיף לחוויות בחלומות גם תכנים הזויים, במטרה ללמד את המערכת איך להישאר דרוכה מול שינויים לא צפויים.

• גם לאירועי המגיפה שעברנו היה חלק משמעותי:  מחקר שפורסם ב-2021 העלה כי ׳אווירת הקורונה׳ השפיעה על תכני הסיוטים שלנו. החוקרים מצאו כי רמות המתח והחרדה לגבי הקורונה נמצאו בקשר סטטיסטי חיובי לסיוטים סביב נושאים ספציפיים כמו פרידה מאנשים אהובים, חוויות של כליאה, מלחמה ותרחישי אפוקליפסה. מכיוון שהנתונים נאספו במדינות שונות, ניתן ללמוד על המכנה המשותף לגבי טריגרים לביעותי לילה במהלך משבר עולמי, מעבר להבדלים סוציו-פוליטיים במקומות שונים מקומיים.

• מחקר שהתחקה אחר הקשר בין סיוטים, פחד משינה, מתח יומיומי ואיכות שינה מצא כי סיוטי לילה קשורים גם בנבואה המגשימה את עצמה. המחקר, שנמשך 30 יום וכלל נשים המתמודדות עם סיוטים כרוניים, מצא שמי שחוו פחד חזק יותר מפגיעה באיכות השינה חוו גם יותר סיוטים. במקביל, עוררות ביולוגית או קוגניטיבית לפני השינה לא נראתה קשורה לסיוטים. 

איך מטפלים בסיוטי לילה?

בדרך כלל באמצעות טיפול שבועי בשיחות.

קראו לדוגמאאתצ המקרה של נופר:

נופר (שם בדוי) היא סטודנטית לתואר שני במכללת ת״א-יפו, בת 30 הסובלת מסיוטים ומפחדי לילה כבר כמה שנים. היא אמא לשני ילדים, בן ובת בגיל הרך ועובדת כעוזרת מחקר במעבדה.

היא מדווחת על הצפה רגשית ולחץ אינטנסיבי עקב הדרישות של איזון בין עבודה ומשפחה.

נופר סובלת מסיוט חוזרבו היא חווה רדיפה על ידי דמות לא ידועה. היא מתעוררת בפאניקה ואינה מצליחה לחזור לישון. היא מדווחת שזה קורה מספר לילות בשבוע, והסיוטים משפיעים על התפקוד היומיומי שלה, כי הם גורמים עייפות, עצבנות וקשיי ריכוז.

בעבר ניסתה נופר מספר שיטות להקל על הסיוטים וביעותי הלילה שלה, כולל נטילת תרופות שינה ללא מרשם, תרגול טכניקות הרפיה וניהול יומן חלומות.

עם זאת, ניסיונות אלו לא הצליחו בטיפול בסימפטומים שלה והחלומות נותרו מפחידים ותדירים.

לאחרונה נופר החלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) להתמודדות עם נדודי שינה. הטיפול מתמקד ספציפית בשינוי מחשבות והתנהגויות שליליות התורמות לקשיי השינה. בנוסף, היא לומדת טכניקות לניהול מתח כדי לעזור בהתמודדות עם הדרישות התובעניות של חיי היומיום. 

בחלוף חודשיים, ניכר כי CBT היה יעיל מאוד בטיפול בסיוטים ובפחדי לילה של נופר. כעת היא מסוגלת להירדם מהר יותר, לישון זמן רב יותר ולהתעורר בהרגשה רעננה. היא גם מדווחת על ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת הסיוטים. היא ממשיכה לעבוד עם המטפל שלה פעם בחודש כדי לשמור על התקדמותה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Dumser, B., Werner, G. G., Ehring, T., & Takano, K. (2022). Symptom dynamics among nightmare sufferers: An intensive longitudinal study. Journal of Sleep Research, e13776. https://doi.org/10.1111/jsr.13776

Kelly, W. E., & Mathe, J. R. (2024). An empirical comparison of some nightmare dispositions: Neuroticism, nightmare proneness, thin psychological boundaries, and sensory processing sensitivity. Dreaming. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/drm0000294

Kennedy, K. E. R., Bastien, C. H., Ruby, P. M., Killgore, W. D. S., Wills, C. C. A., & Grandner, M. A. (2021). Nightmare content during the COVID-19 pandemic: Influence of COVID-related stress and sleep disruption in the United States. Journal of Sleep Research, 00, e13439. https://doi.org/10.1111/jsr.13439

Valliani, A. A., Ranti, D., & Oermann, E. K. (2019). Deep Learning and Neurology: A Systematic Review. Neurology and therapy, 8(2), 351–365. https://doi.org/10.1007/s40120-019-00153-8

אבל, וזה אבל חשוב, הסבר כזה לא מצליח להבהיר מהי התועלת שמפיק המוח מחלומות ביזאריים. 

אם אנחנו יוצאים מתוך עמדה אבולוציונית מדעית, הרי שהגיוני לצפות שלחלומות בלהה יהיה תפקיד מסוים. 

השערת המוח המותאם יתר (OBH)

ניתן להקביל את ההוספה הזו לתהליך בו מתכנתים מוסיפים גיבובים ו״רעשים״ לתוך מערכות מחשב לומדות, כדי לעזור לתוכנת AI להבחין בין המוץ לבין התבן, במטרה לפתח יכולת חיזוי מדויקת בתוך אינסוף המידע שמוזן אליה.

מטרת למידת מכונה היא לבנות אלגוריתם עם מערך נתונים, בו יזוהו דפוסים וממנו ייגזרו תחזיות אותן ניתן ליישם עבור מערכי נתונים עתידיים. 

העניין הוא - וכאן ההקבלה לתיאוריה - שאם מכונה לומדת את החומר ״טוב מדי״, היא תלמד לפלוט רק תחזיות שתואמות במדויק עבור המידע שהוזן.

במילים אחרות, היא לא באמת תלמד ו״תחכים״ כי לא תדע כיצד לייצר דפוסים שיוכלו לשמש נבאים למידע שעדיין אינה מכירה.  

במקרה כזה, האלגוריתם יידע לתאר מערך נתונים, במקום את פירושו.

תופעה בעייתית זו זה נקראת ״התאמת יתר״.

כדי למנוע מלמידת מכונה להפוך למקובעת על מידע מסוים במערך הנתונים, מתכנתים מציגים לתוכנה גם מידע נוסף שאינו קשור  - רעש, שבבי מידע, או נתונים מבלבלים בעלי דמיון חלש יותר למידע המעובד.

לרוב, הרעש הזה אינו קשור בשום צורה לפרויקט עליו עובדים והוא נמצא שם רק כדי להסיח ואפילו לתעתע באלגוריתם,

המטרה היא לאלץ את התוכנה לקחת צעד אחורה, לסגת לעמדת יתרון, בה דפוסי מידע עשויים להיתפס בקלות רבה יותר ולא להידלות מהפרטים הספציפיים במערך נתונים חדש. 

למרבה הצער, התאמת יתר מתרחשת לעתים קרובות גם בעולם האמיתי, כאשר כולנו ממהרים להסיק מסקנות על בסיס ידע שאינו מספיק, למשל בהטיות קוגניטיביות.

כמה שטח אחסון יש בראש שלנו?

עדיין רב הנסתר על הגלוי, אך מובן שאם מוחנו היה זוכר כל פרט ופרט שאנו חווים, היה מדובר בכמות עצומה של זיכרון.

לכן, נראה שהמוח מגבש זיכרונות במהלך החלימה.

לשם כך, הוא חייב לצקת בהם היגיון וחייבת להיות לו מערכת שתקבע מה מספיק חשוב לזכור ומה לא מספיק חשוב וניתן לשכוח.

זאת במקום להשליך הכל אל תוך הזיכרון לטווח ארוך, דבר שיהיה בגדר התאמת יתר:

תיוק של כל מה שחווינו ללא מיון לשם אימות משמעות הדברים.

כאן נכנסת לתמונה התיאוריה החדשה של אריק הול מאוניברסיטת טאפטס (Tufts), היפותזת המוח המותאם יתר (OBH), המציעה שייתכן וניתוח החוויות שמבצע המוח בשינה קרוב ללמידת מכונה.

הול מציע שהנרטיבים הלא-הגיוניים בחלומותינו אקוויוולנטיים ל״רעש״ שמתכנתים מזריקים בכוונה אל תוך אלגוריתמים, במטרה לשמור עליהם מפני התאמת יתר של המידע שלהם.

לדברי הול, הדבר עשוי להוות מספיק ״שטויות״ שחורגות מהדפוס ע״מ לאלץ את המוח שלנו לראות את היער ולא רק את העצים, בתוך הנתונים היומיומיים שלנו, כלומר החוויות שלנו.

כמובן שחוויות אלה מועברות אלינו כקלט חושי, ולכן הול מציע שחלומות הם רעשים של קלט חושי, זריקות של רעש מציאותי ביולוגי עם טוויסט בעלילה:

מצד אחד החלומות מציאותיים דיים בכדי לרתק ולסחוף אותנו, אך מצד שני הם שונים מספיק מהחוויות שלנו, כלומר מ״מערך התרגול״, ע״מ לשרת באופן יעיל כרעש.

למרות שאיננו יודעים כיום עד כמה התהליכים המנטליים הביולוגיים שלנו באמת דומים ללמידת מכונה מעשה ידי אדם, הפשוטה יותר באופן יחסי, תיאוריית ה-OBH היא עדיין כיוון אטיולוגי מעניין לחלומות בלהה. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

2 באפריל 2022   

חוות דעת פסיכולוגית לצבא

מכון טמיר מציע תהליך ממוקד ומקצועי להתמודדות של מתבגרים/ות לקראת השירות הצבאי, בעיקר במצבים בהם מדובר על התמודדות עם קשיים פסיכולוגיים, הפרעות התפתחותיות, משברים פסיכיאטריים בילדות ובשנות ההתבגרות ועוד. 

בתהליך זה נקיים הטרואנמנזה עם קב״נית שהשתחחרה לאחרונה והצטרפה לצוות המכון. 

קב״נית מצטיינת לשעבר בלשכת גיוס, ניהלה את המרפאה לבריאות הנפש בקריה, מקצועית מאוד ולא מוטה, עם נכונות ומוטיבציה לעבוד עם המלש״ב על סוגיות מגוונות. 

המטרה היא לאפשר למטופל/ת תשתית נפשית חיובית לקראת הגיוס לצבא. 

למשל, התהליך מהווה הזדמנות להפוך חוויה פסיבית לאקטיבית. 

או לחשוב ביחד איזה תפקיד המטופל רוצה ולחשוב מה אפשר ניתן לעשות כדי לקדם את המטרה (למשל, כתיבת מכתב). 

מערכת CPR

מערכת ה-CPR מציגה את כל הנתונים הרפואיים והפסיכולוגיים של המועמד.  

במערכת זו, ראשי תיבות של רשומה הרפואית הממוחשבת, מעודכנת גם ההערכה של גורמי בריאות הנפש בצה״ל לגבי הערכת יכולותיו של המועמד, תפקודו, יכולת ההסתגלות ועוד. 

למשל, אם קיימים ניסיונות אובדניים קודמים וההחלטה היא לקבל לצבא, המידע יופיע ב-CPR כדי ללוות את החייל ולשים עין.

מתי נדרשת חוות דעת של פסיכיאטר צבאי?

כאשר ביטוח לאומי מעביר מידע לצבא לגבי הפרעה כרונית, כמו אוטיזם, PTSD, הפרעת מצב רוח, הפרעת אישיות, הפרעת אכילה ועוד, יש הפניה לפסיכיאטר, אם לנידוב ואם להערכת ההתאמה. 

גם כשא קיים סיכום אשפוז פסיכיאטרי, מתקיימת הפניה ישירות לפסיכיאטר.

מתי נדרשת חוות דעת של קב״ן?

קב״ן בכיר, שנקרא גם מנהל מתקן, נותן התאמה לפרופיל נפשי למצבים פסיכולוגיים, כמו הפרעת הסתגלות. 

כאשר הקב״ן מזהה קווים אישיותיים בעייתיים וקשיי תפקוד, הוא ייתן ציון קה״ס.

ציון קה״ס נמוך יותר משמעו הסתגלות גבוהה יותר ויש כמה ערכים שמציינים תנאי שירות.

למשל: 

• קה״ס 40 - לא לוחמה ולא קצונה

• קה״ס 42- שני לילות בבית

• קה״ס 43- שלושה לילות בבית

• קה״ס 50- חוות השומר

• קה״ס 60 - הקב״ן פוטר את המלש״ב משירות צבאי על רקע אי התאמה

מצוקות הקב״ן בלשכת הגיוס

קב״ן בלשכת גיוס צריך לאבחן מלש״ב בטווח זמן של 30-40 דקות, כלומר לאתר פסיכופתולוגיה

ולהיות מכונס מאוד, בזמן קצר, לכיוון אבחנות.  

בנוסף, ראיון פסיכוטכני שהתקיים בצו הראשון עלול לפספס היבטים נפשיים חשובים, גם לכיוון חיובי וגם לשלילי. 

קביעת הפרופיל הנפשי בצבא

מה שמכתיב את ההחלטות הוא התפקוד, לא סוג ההפרעה. 

• 21- אי התאמה על רקע נפשי

• 45- 

• 64- 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

שאלת את עצמך פעם איך זה שהמטפל/ת שלך זוכר מידע שסיפרת לפרטי-פרטים?

מילא מפגישה לפגישה, אבל איך יתכן שהוא זוכר כל כך טוב גם אם לא נפגשתם כמה חודשים? 

מניסיוני כמטופל, יכולתו של המטפל לשלוף שם של מישהו שסיפרתי לו עליו, או להתייחס לפתע לחלק מחלום ששיתפתי בו לפני חודשיים, מחזקת את האמון והקשר הטיפולי ומהווה ביטוי למושקעות המטפל, גם בי וגם בטיפול שלי.

מניסיוני כמטפל, כל הדברים שתקראו עוד מעט מורגשים יום יום בעבודה, אפילו שלא תמיד אנחנו מודעים אליהם.

כתיבה:

א׳.

מטפל במכון טמיר בתל אביב

ובכן, בין אם למטפל שלך יש זיכרון פנומנלי ובין אם לאו, ישנם כמה עזרים טבעיים שתומכים ביכולת השליפה של מידע ששיתפת במהלך פגישות קודמות. 

אדבר כאן על 5 מהן: 

למידה תלוית מצב 

אפקט האחרוניות

הרשומה הרפואית

מיינדפולנס

תרגול שליפה חוזרת

למידה תלוית-מצב בשירות זיכרון המטפל

היתרון הקוגניטיבי המשמעותי ביותר שמאפשר למטפל לזכור מידע מאוד מפורט מתבסס על התנהגות פשוטה: 

קיום המפגש בכל שבוע, באותו מקום, באותו חדר, באותו יום ובאותה שעה.

קוראים לזה למידה תלויית-מצב (State-Dependent Learning): 

למידה תלויית-מצב היא תופעה מבוססת מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, לפיה אנו זוכרים הרבה יותר טוב כאשר מצבנו הפיזי או הנפשי זהה בזמן הקידוד (קליטת המידע) ובזמן השליפה (היזכרות במידע).

במילים אחרות, המטפל לא צריך לשנן את הפרטים במהלך השבוע - 

עצם הישיבה מולך על הכורסא, באותו חדר ובאותה שעה, מקפיצה לתודעתו רסיסים של אינפורמציה מהפגישה הקודמת ומפגישות נוספות מהעבר.

לא רק תוכן מילולי עולה בתודעתו, עולים גם רגשות, תחושות, מחוות לא-מילוליות, אסוציאציות שעלו אצלו תוך כדי הפגישות ואפילו השערות לגבי הכיוון הטיפולי.

המשמעות היא, כנראה, שאם המפגש הטיפולי יעבור למועד שונה, מקום שונה, או מדיום שונה (זום, נניח), יכולת הזכירה של המטפל תפחת.

תַּת הַכָּרָה נִפְתַּחַת כְּמוֹ מְנִיפָה*

היתרונות של תהליך שליפת המידע בלמידה תלויית-מצב עובדים עבור כולנו.

למשל, אם למדת חומר למבחן כשהיית תחת השפעת קנאביס, הסיכוי שתזכור אותו במדויק גבוה יותר כשתהיה שוב תחת השפעת קנאביס.

למידה תלוית מצב עובדת כמו קסם גם במצבים אחרים:

בנוכחות אנשים קרובים, תחת השפעת תרופה, אלכוהול, כאב, רעב, שובע, עייפות ואפילו מתחת למים. 

התופעה זוהתה כבר ב-1937, במחקר על התניה קלאסית עם כלבים, ומאז אוששה בעשרות מחקרים על בני אדם. 

אפקט האחרוניות (Recency Effect)

הפסיכולוג הרמן אבינגהאוז היה הראשון לזהות את אפקט המיקום הסדרתי (Serial-position effect):

הנטיה לזכור הכי טוב פריטים ראשונים ואחרונים מתוך סדרה של מספרים או מילים ולזכור הכי גרוע את הפריטים באמצע.

למשל, כאשר נבדקים מתבקשים להיזכר בכל סדר בפריטים מתוך רשימה שלמדו (מטלת זיכרון חופשי), הם נוטים להיזכר באלה שהופיעו בסוף הרשימה, ונזכרים בפריטים אלו בצורה הטובה ביותר.

תופעה זו כונתה בשם אפקט האחרוניות (Recency Effect) והיא נחשבת להטיה קוגניטיבית ידועה, במעבדה ובחיים.

בקוטב השני בהתפלגות הזכירה של אבינגהאוז קיים אפקט הראשוניות (Recency Effect), הנטיה לזכור יותר פריטים שהופיעו בתחילת הרשימה. 

אפקט המיקום הסדרתי רלוונטי לשיפור זיכרון של מטפלים בשני היבטים מרכזיים:  

זכירה של רושם ראשוני

תחושות, רגשות ומחשבות של המטפל כלפיך, שעלו ברגעים הראשונים של מפגש ההערכה (האינטיק). 

זכירה של חומרים ששיתפת בסיום המפגש האחרון

חשוב לדעת שמפגשים טיפוליים מתאפיינים באפקט סף הדלת (Doorknob Phenomenon), תופעה שמתרחשת כאשר מטופלים ממתינים עד הדקה ה-90 של המפגש - לעיתים קרובות בזמן שהמטפל כבר מאותת על סיומו,  כדי לשתף במידע חיוני ביותר.

לענייננו, האינטראקציה בין אפקט סף הדלת לבין אפקט האחרוניות משרתת נהדר את זיכרון המטפל.

היא גורמת לו לזכור את המידע החיוני ביותר. 

כתיבת רשומה רפואית ורשומה אישית

כל פסיכותרפיסט מחויב לפי חוק, לרשום סיכום של כל פגישה טיפולית, לתעד את הרשומה בצורה מסודרת ולשמור אותה בחיסיון רפואי מלא (למעט מקרים של חובת דיווח) לאורך 7 שנים לפחות. 

לצד הרשומה הרפואית הפורמלית קיימת גם רשומה אישית, בה כותב המטפל מחשבות, השערות ואסוציאציות שמשרתות אותו לקידום הטיפול. 

כתיבת הרשומה אחרי הפגישה, וקל וחומר עיון בה לפני פגישה טיפולית מתקרבת, מעוררים את זיכרון הפרטים אצל המטפל ובאמצעות אלבורציה מסייעות להיזכר במה שנכתב ואף במה שלא נכתב.

זה עובד.  

מיינדפולנס (קשיבות)

מחקרים מלמדים כי גם משתתפים בלי שום ניסיון בתרגול מיינדפולנס יכולים לשפר את יכולת הזכירה שלהם תוך 8 שבועות של תרגול.

הוכח גם כי די בשבועיים של תרגול כדי שנוכל להתרכז יותר, לשפר ציונים במבחני הישג סטנדרטיים (כמו פסיכומטרי) ולחדד את תפקוד זיכרון העבודה.

האמת היא שמטפלים עובדים עם מיינדפולנס הרבה לפני שהשיטה נכנסה לאופנה.

הסיבה לכך היא שכל מטפל טוב עושה כל מאמץ כדי לשהות ברגע הנוכחי, בהווה, עם קשב אמפטי ודריכות לתוכן ולתהליך שמתרחשים במפגש -

אין יותר מיינדפולנס מהמצב הזה...

בכל סוג של טיפול פסיכולוגי, יהא זה טיפול דינמי או טיפול CBT, המטפל ״מתרגל מיינדפולנס״.

בימינו זה נכון כפליים, כאשר מיינדפולנס מוכיחה את עצמה כשיטה טיפולית פשוטה ליישום, שמשפרת איכות חיים ומטפלים משתמשים בה באותה מידה שהם ממליצים עליה בפני מטופלים. 

שליפה חוזרת מחזקת למידה וזיכרון 

מכיר את זה שהפסיכולוג חוזר בכובד ראש על המילים האחרונות שאמרת עם סימן שאלה? 

זה ממש הפך לבדיחה על מטפלים.

המחקרים מלמדים שתרגול של אמירת התוכן או כתיבתו, מסייעים מאוד לזכירתו בעתיד.  

חשוב לציין שמטפלים לא חוזרים על מה שאמרת במטרה לזכור את הנאמר, אבל זה בהחלט תורם ליכולת הזכירה.  

תרגול שליפה (Retrieval Practice) הוא אסטרטגיית למידה חזקה ומוכחת (למרות שמשום מה שליפה לא נחשבת למיומנות פופולרית לשיפור הזיכרון).

מה דעתך?

מוזמנים/ת לשתף בתגובות כאן

או בפייסבוק

״ללא זיכרון,

ללא תשוקה,

ללא הבנה״ 

-- וילפרד ביון

מקורות:

Girden, E., & Culler, E. (1937). Conditioned responses in curarized striate muscle in dogs. Journal of Comparative Psychology, 23(2), 261–274. https://doi.org/10.1037/h0058634

Karcpicke, J.D. (2016). A powerful way to improve learning and memory. Practicing retrieval enhances long-term, meaningful learning.  APA Website:  https://www.apa.org/science/about/psa/2016/06/learning-memory

Murre JM, Dros J. Replication and Analysis of Ebbinghaus' Forgetting Curve. PLoS ONE. 2015;(10)7:e0120644.  doi:10.1371/journal.pone.0120644

Radulovic, J., Jovasevic, V., & Meyer, M. A. (2017). Neurobiological mechanisms of state-dependent learning. Current opinion in neurobiology, 45, 92–98. https://doi.org/10.1016/j.conb.2017.05.013 

ז'וליה קריסטבה היא פסיכואנליטיקאית בולגריה, פמיניסטית חלוצה, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת פריז, בלשנית וסמיוטיקאית. 

קריסטבה היא כותבת עכשווית שמחברת בעשורים האחרונים בין שפה, ספרות, פסיכואנליזה ומגדר. 

חייה האישיים 

קריסטבה נולדה בבולגריה ב-29 ליוני 1941, בשם Yuliya Stoyanova Krasteva.

היא נולדה במהלך המלחמה, אל תוך דרמה גיאופוליטית, שלוש שנים לפני ההשתלטות הסובייטית על המדינה ב- 1944. 

קריסטבה גדלה בסביבה משפחתית קשובה למוסיקה, ספרות, אמנות ודת.

מכיוון שהמשפחה לא חברה למפלגה הקומוניסטית, נמנעה מקריסטבה גישה למערכת החינוך של "הבורגנות האדומה" המיוחסת.

עם זאת, היא התחנכה בשני בתי ספר ממלכתיים בהם הוטמעה "האורתודוקסיה המרקסיסטית" ובבתי ספר לצרפתית, בהם רכשה השכלה אינטלקטואלית עמוקה. 

מגיל 23 עברה לחיות בצרפת.

העניין של קריסטבה בבלשנות הושפע מרולאן בארת ולוסיאן גולדמן והיא למדה באופן מקיף הן את שיטת הטיפול הפסיכואנליטית והן אנליזה לקאניאנית.

עבודתה המוקדמת של קריסטבה הושפעה מרעיונות סמיוטיים-סטורקטורליסטיים, בעוד עבודתיה המאוחרות יותר משלבות בין פסיכואנליזה לגישה הפמיניסטית.

ברעיונותיה ניכרות השפעות מגוונות של הוגים כמו ז׳אק לאקאן, מישל פוקו ומיכאיל בכטין.

אינטר-טקסטואליזציה

קריסטבה היא פוסט-סטרוקטורליסטית שמאמינה כי טקסט אינו יכול להיות אובייקטיבי.

מתוך הנחה זו פיתחה את התיאוריה של האינטר-טקסטואליות.

לפי תיאוריה זו, הקורא מביא אל הקריאה את הסובייקטיביות והדימיון שלו ולכן משנה את משמעות הטקסט, שבעצמו נכתב על בסיס טקסטים קיימים.

הטקסט האישי, החברתי והתרבותי, לפי קריסטבה, אינו בר-הפרדה ממבנים אידאולוגיים שמקורם בשיח בהם נכתב.

התקשורת בין הכותב לקורא מתקיימת תמיד בתוך הקשר של מילים וקיומן בטקסטים שנכתבו זה מכבר. 

לדידה, ״כל טקסט מובנה מפסיפס של ציטוטים״ וכי ״כל טקסט הוא ספיגה ושינוי של טקסט אחר״. 

אינטר-טקסטואליות התפתחה לצד התפתחות המודרניזם, עם פרסומיהם של כותבים דגולים כמו ג׳יימס ג׳ויס, מרסל פרוסט ופראנץ קפקא.

תיאוריית הסלידה (Theory of Abjection)

תיאוריית הסלידה של  קריסטבה, כפי שהיא מוצגת בספרה כוחות האימה (Powers of Horror), מדגישה את מרכזיות הדחייה הנגרמת מחוויה גופנית בחיי האדם, ומסבירה התנהגויות וגישות לסביבה שלנו.

הפנומנולוגיה של הסלידה דומה לזו של גועל, והיא מתבטאת בתגובה אנושית (כמו חרדה והקאה) לאיום בהתמוטטות של משמעות, הנגרמת על ידי אובדן ההבחנה בין סובייקט לאובייקט, או בין העצמי לבין האחר. 

תרומתה של קריסטבה לפרדיגמה הפסיכואנליטית

בשנות ה-80 המאוחרות כתבה כמה מעבודותיה המבוססות על נרקיסיזם, כמו ״סיפורי אהבה״ ו״שמש שחורה״.

שני ספרים אלו מורכבים בקטעים מתוך ניסיונה המעשי כפסיכואנליטיקאית.

באותה תקופה פרסמה גם כתבים כמו ״זרים לעצמנו״, המתמקדים בשונות וגיוון בזהות העצמית.

קריסטבה השוותה בין אנתרופולוגיה לבין פסיכולוגיה. היא הסיקה כי שני התחומים מחברים בין ״החברתי״ לבין ״הסובייקטיבי״.

שני התחומים אינם מייצגים זה את זה אלא מצילים את הקבוצה ואת הסובייקט.

בהבחנתה בין שני התחומים היא טוענת גם שהחברות שלנו נבנו באותו באופן שבו אדם זונח את אימו ״חסרת הערך״ בחיפוש אחר זהותו, כלומר שהתרבויות שלנו מאבדות את תכונותיהן הנשיות והאימהות כדי להתפתח לכדי ישות.

ראייתה הפמיניסטית של קריסטבה

כפמיניסטית צרפתייה נקשר שמה של קריסטבה עם סימון דה בובואר ולוס איריגארי, והיא אכן נתפסת כדמות משפיעה על התנועה הפמיניסטית הגלובלית, בעיקר באנגליה ובארה״ב.

על תרומתה הפילוסופית והספרותית לתרבות העניקה לה ממשלת צרפת ב-1990 את אות ״אבירת מסדר האמנויות והספרות״.

תרומתה של קריסטבה בשנות ה-2000 

בשנים האחרונות חשיבתה טבעה קריסטבה מושג חדש אותו כינתה ״סמיואנליזה״ – שילוב בין תורת הסימנים (סמיוטיקה) ופסיכואנליזה.

עוד שרטטה הבחנה ברורה בין סמיוטיקה לסימבוליקה של השפה, מה שהיווה תרומה חשובה ביותר לתחום הבלשנות והפילוסופיה של השפה.

בעוד שהסמיוטיקה קשורה לגוף האימהי ומתכתבת עם הנימה והקצב, סימבוליקה היא מה שאנו יכולים לכנות ״חוקי התחביר של השפה״.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

5 באפריל 2022   

פסיכולוגים לילדים בקריות ובכרמל

פנייה לטיפול פסיכולוגי לילדים מחייבת בשלות הורית והכרה בצורך בעזרה מקצועית. 

איך עובד טיפול פסיכולוגי עם ילדים?

השאלה היא מה המטרה. 

היא זו שמכתיבה את צורת העבודה.

בטיפול פסיכולוגי עם ילדים, הלמידה מתקיימת באמצעות עשייה.

בגדול, קלינאים שמטפלים בילדים מדברים בשפתם, לעיתים קרובות באמצעות משחק.

המטפל /ות מתקשר עם הילד דרך רגש ומחשבה, בהתאם לקצב האישי שלו ובחתירה לעבר פתרון בעיות.

ילדים צעירים יותר מציירים, משחקים ומדברים.

לילדים ובני נוער בוגרים יותר, המטפלת עובדת בשיתוף פעולה, עם פעילויות ורעיונות המתמקדים בלימוד המיומנויות הדרושות לילד.

הילדים מדברים דרך רגש ופתרון בעיות, תבליך שניתן להכללה לחיים האמיתיים. 

מטפלים לילדים מחזקים ותומכים בהתנהגויות חיוביות שהילדים מפגינים, ודאי כאשר הן מבטאות התקדמות בהתאם לתכנית הטיפולית. 

הם עוזרים לילדים להאמין בעצמם, לזהות את נקודות החוזק ו״לספוג״ אותן פנימה לאגו. 

כאשר הטיפול כולל גם היבטים קוגניטיביים התנהגותיים, המטפל מזהה עיוותי חשיבה ומתקן אותם דרך הקניית דפוסי חשיבה יעילים והרגלי התנהגות בריאים.

מעורבות ההורים בטיפול לילדים

טיפול פסיכותרפי לילדים מחייב את נוכחותה של צלע שלישית:

ההורים.

בלעדיכם לא יתאפשר שינוי ובמקרים רבים תמצאו שמצב הילד/ה ישתפר כאשר תשנו דפוס התנהגות שלכם. 

מעורבות ההורים בהנעת השינוי גבוהה עד הגעת המטופל לגיל ההתבגרות (סביב 12 ומעלה), מצב בו היא עשויה להיות פחות קריטית. 

מתי לפנות לטיפול פסיכולוגי לילד/ה?

ילדים ובני נוער זקוקים לטיפול רגשי במצבים בהם הם מתקשים להתמודד לבד עם בעיות ואתגרים תואמי גיל.

אינדיקטור אחר לפנייה לטיפול היא מצב בו הילד  זקוק לעזרה כאשר בעיות בחיים משפיעות על מידת ההצלחה שלהם, על הרגשתם או על התנהגותם.

אם הדברים אינם משתפרים ספונטנית, ילדים עשויים להרוויח הרבה בטיפול פסיכולוגי והמצב לרוב משתפר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי הוא מודל בין-תחומי, בוחן את קשר הגומלין בין ביולוגיה, פסיכולוגיה וגורמים חברתיים וסביבתיים.

המודל בוחן באופן ספציפי כיצד היבטים אלו ממלאים תפקיד בנושאים הנעים בין מודלים של בריאות וחולי, ובהקשר הנפשי, פסיכוכפתולוגיה ודרכי טיפול אינטגרטיביות ויעילות.  

הפסיכיאטר ג׳ורג׳ אנגל טבע את המושג ב-1977, שהפך במהרה לציון דרך בהבנת הרפואה כמדע. 

המודל עורר שינוי בחשיבה הרפואית, שבא לידי ביטוי במתן בהנמקה הקושרת בצורה הדוקה יותר את הרפואה והמדע. 

בפסיכולוגיה, בעיקר בפסיכולוגיה רפואית, נקיטת פרפסקטיבה הוליסטית ע״י  הקלינאי עשויה לשפר את הקשר הדיאדי בין מטפלים למטופלים.

עמדה כזו מאפשרת ראייה רב-ממדית של הבעיה, התייחסות עמוקה יותר לסובייקטיביות של המטופל וגיוס של טכניקות מגוונות המותאמות אישית לצרכי המטופל. 

מהי נקודת מבט ביופסיכוסוציאלית?

מעבר לתיאוריה ולחיבור בין המשגה רפואית למדע אמפירי, למודל הביופסיכוסוציאלי יש הבטים פרגמטיים.

בואו נתייחס למודל בהקשר של הפרעות חרדה:

מומחים לטיפול בחרדה מסבירים אטיולוגיה של הפרעות חרדה באמצעות המודל הביו-פסיכו-סוציאלי.

לפי המודל, קיימת אינטראקציה בין גורמים רבים, שהחיבור ביניהם מתבטא כחרדה פתולוגית.

ניתן לסווג באופן פשטני את הגורמים לחרדה באמצעות שלוש קבוצות עיקריות:

• גורמים ביולוגיים - מהזווית הביולוגיית יעריך הקלינאי בעיות רפואיות וגנטיות במשפחה, גיל, אבני דרך התפתחותיות ומאפיינים פיזיולוגיים.

• סיבות פסיכולוגיות - שאלות פסיכולוגיות מעריכות את הבריאות הנפשית לפי משתנים פנימיים של האדם כמו מחשבות, התנהגויות ורגשות. 

• סיבות סביבתיות או חברתיות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bolton D. Looking forward to a decade of the biopsychosocial model. BJPsych Bull. 2022 Jul 4:1-5. doi: 10.1192/bjb.2022.34. Epub ahead of print. PMID: 35781123.

Matthew D. Jacofsky, Psy.D., Melanie T. Santos, Psy.D., Sony Khemlani-Patel, Ph.D. & Fugen Neziroglu, Ph.D. of the Bio Behavioral Institute, edited by C.E. Zupanick, Psy.D. and Mark Dombeck, Ph.D.:  The Biopsychosocial Model: Causes of Pathological Anxiety