טיפול אונליין בחרדה

חרדה היא מצב בריאותי ופסיכולוגי שמתבטא בעיקר בתחושות של דאגה, פחד או מתח. 

יש אנשים שחרדה יכולה גם לגרום להם להתקפי חרדה ולסימפטומים גופניים קיצוניים של חרדה, כמו כאבים בחזה.

40 מיליון איש בארה״ב חווים חרדה.

הטריגרים והגורמים לחרדה ולהפרעות חרדה הם מורכבים, וכנראה מדובר בשילוב גורמים, כולל גנטיקה וסביבה.  אבל מה שברור זה שיש אירועים, חוויות ורגשות מסוימים שיכולים לגרום לסימפטומים של חרדה להתחיל או להחמיר. 

אחד היתרונות של טיפול פסיכולגי אונליין, בחרדה ובהפרעות אחרות, הוא היכולת לבחור מבין מספר גדול של מטפלים, ללא מגבלות נגישות.

מרגע שתבחרו מטפל אונליין, תוכלו להיפגש עמו באמצעות פלטפורמות מקוונות, לרוב שירות מאובטח של ועידת וידאו, למשל באמצעות סקייפ או זום.

הפגישות עם מטפלי מכון טמיר מתקיימות ממש כמו טיפול פסיכולוגי ״בעולם האמיתי״, אך ללא צורך להגיע פיזית לסשן בקליניקה שלנו.

בימי משבר הקורונה, והבידוד שנכפה עלינו, מדובר ביתרון שישחרר אתכם לכל שאר המחויבויות האישיות, המורכבות יותר גם ככה, של משפחה, זוגיות ועבודה מהבית, שייתכן ומנעו מכם לתת תשומת לב מספקת לרווחה הנפשית, שלכם ושל האוהבים עליכם.

מחקרים קליניים מבוקרים מלמדים כי טיפול אונליין הוא יעיל לא פחות מטיפול פנים אל פנים, ובהרבה היבטים הוא גם נוח יותר: טיפול מרחוק מציב בפניכם היצע רחב יותר של מטפלים לבחירה,עם המלצה אישית שלנו אחרי שיחת טלפונית ראשונית להערכה, מה שמגדיל את הסיכוי למצוא איש מקצוע מתאים ולצאת לדרך, עם כתובת מקצועית מדויקת שתעזור לכם להגיע לתוצאות מהירות וברות קיימא.

תחושת חרדה מעת לעת היא נורמלית, אך אם נדמה שלא ניתן לנער מכם את הדאגות, והיומיום בתקופה זו רצוף חששות ופחדים, פירוש הדבר שחרדה אחזה בחייכם בצורה לא בריאה. 

נוסף על הסימפטומים הרגשיים וקוגניטביים (למשל, לצפות תמיד לגרוע ביותר), עולות גם תחושות של חוסר מנוחה תמידי או מחשבות טורדניות ודאגות שמציקות באופן קבוע.

כלל האצבע הוא שבתנאים של חוסר ודאות, החרדה פורחת.

לחרדה יכולים להיות גם תסמינים גופניים רבים, בהם דפיקות לב, כפות ידיים מזיעות, תחושת חולי בבטן, כאבי ראש או עייפות. חרדה היא תגובתו המולדת והעתיקה של הגוף לסיטואציות מלחיצות, למשל תקיפה.

בטיפול בחרדה, אונליין או פנים אל פנים, תלמדו כיצד לנהל ולשלוט טוב יותר במחשבות חודרניות, באובססיות, בטראומה, בדאגות או בפוביות.

ישנן גישות רבות לטיפול בחרדה, המומלצת ביותר לייעוץ בוידאו באינטרנט היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

חרדה והמנעות

באופן טבעי אנשים יימנעו ממצבים שגורמים להם לחרדה, מה שיכול לסייע להם להרגיש טוב יותר בטווח הקצר בלבד.

ואולם אם החרדה חוזרת שוב ושוב, היא עלולה להתפשט למצבים אחרים. פעילויות יומיום שאנשים חרדים מתחילים להימנע מהן כוללות קניות, מקומות הומים, הרצאות ושיעורים פרטיים, פגישות ומצבים שקשורים לעבודה ואירועים חברתיים.

בכל פעם שאדם יימנע ממשהו, יהיה לו קשה יותר לעמוד באותה סיטואציה בפעם הבא ובהדרגה הוא יחל להימנע מעוד ועוד דברים. לכן, יש לתת מענה לסיבה הנמצאת בשורש החרדה.

טיפול CBT בחרדות באמצעות האינטרנט

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אונליין יכול לסייע להתגבר על חרדה. לפי גישה זו, המקור לחרדה אינו רק במאורעות חיצוניים, אלא באופן בו אנו תופסים את אותם האירועים.

באמצעות טיפול CBT מרחוק ניתן ללמוד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שגורמים לחרדה ולהחליפם במחשבות מציאותיות, הגיוניות וחיוביות יותר. טיפול CBT עוזר ללמוד לזהות תחושות גופניות ורגשות בזמן חרדה. חשוב מכך, הוא מלמד מיומנויות התמודדות לנטרולה. באמצעות טכניקת ההקהיה השיטתית, המטפל יעזור לכם להיחשף בהדרגה ובאופן חוזר לסיטואציות ולפחדים שמעוררים את החרדה שלכם. זה עלול להישמע מפחיד, אך מחקרים מראים שהדבר מסייע ליטול שליטה על החרדה באופן שמאפשר את שיפור איכות החיים.

שיטה זו היא מהנפוצות והפופלריות ביותר כיום לטיפול בחרדה. היא חותרת לזיהוי ממוקד ולהערכת דפוסי התנהגות שליליים ופרספקטיבות שליליות לגבי הסובב אותנו, מבפנים ומבחוץ. 

בטיפול CBT ייבחנו הדפוסים הללו ויימצאו דרכים להעצמת המטופל באופן שיעניק לו יותר שליטה עליהם. 

יהודה רגב רקובסקי, MSW, מטפל CBT בחרדה בזום ובירושלים

ומה אומר המחקר?

במחקר שמטרתו היה להעריך האם ICBT עם תמיכה של מטפל יעיל בהפחתת סימפטומים של חרדה נמצא כי ICBT היה יעיל יותר באופן משמעותי מאשר ללא טיפול (רשימת המתנה או קבוצת דיון מקוונת בלבד) בשיפור החרדה והפחתת הסימפטומים.

לא נמצא הבדל משמעותי ביעילות של ICBT  עם תמיכת מטפל ו- ICBT לא מודרך. אולם הודגש בתוצאות המחקר כי יש לפרש את הממצא האחרון בזהירות, בשל חוסר דיוק.

עוד עולה מראיות המחקר כי ICBT הנתמך על ידי מטפל עשוי שלא להיות שונה באופן משמעותי מ CBT פנים מול פנים בהפחתת החרדה.

סקירת מחקרים שפורסמה ב-2019  העלתה תוצאות מבטיחות של יישום התערבויות מבוססות ראיות באמצעות ייעוץ פסיכולוגי בוידאו לטיפול בחרדה, כאשר CBT הייתה שיטת התערבות הנפוצה ביותר שהוערכה לטיפול בהפרעות חרדה.

ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בגחרדה חברתית בשוהם

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טופס הסכמה מדעת לטיפול נפשי אונליין במכון טמיר <

מהי חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים? 

חרדה חברתית כוללת פחד עז או פוביה מפני מצבים חברתיים או ביצוע בנוכחות אחרים.

על אף שמרבית הילדים ובני הנוער חווים תקופות של חרדה נורמלית הקשורה לשינויי ההתבגרות, ילדים ומתבגרים שלוקים בחרדה חברתית מתמודדים עם פחד שאינו מידתי מפני המצבים הללו. 

ילדים עם הפרעת חרדה חברתית נאבקים במודעות עצמית מופרזת לגבי חששות חברתיים, החורגת  הרבה מעבר לביישנות שכיחה.

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית אצל ילדים? 

גם אנשי מקצוע, כמו יועצות חינוכיות ופסיכולוגים מנוסים בטיפול בילדים ונוער, מתייחסים לעיתים להפרעת חרדה חברתית כביישנות קיצונית גרידא.

ככלל, הסימפטומים העיקריים שמבדילים ביישנות מחרדה חברתית הם שלושה:

• עוצמת הפחד

• רמת ההימנעות 

• הפגיעה בתפקוד שנוכחת בחיי הילד 

ילדים עם חרדה חברתית מוטרדים ומודאגים משיפוט לרעה על ידי אחרים, עד כדי כך שהם מפסיקים לעשות את מה שהם אמורים (ורוצים) מתוך חשש משתק לעמוד בפני מבוכה קשה.

למרות שמדובר בהפרעה הנפשית השלישית בתפוצתה אצל ילדים ומתבגרים, לעיתים קרובות הורים, יועצות ומורים אינם מכירים מספיק את התסמינים שלה אצל ילדים ומתבגרים. 

אחת הבעיות היא שילדים ובני/ות נוער שסובלים מפוביה חברתית יכולים לחיות עם התסמינים של ההפרעה אל תוך הבגרות הצעירה מבלי שיאובחנו.

היעדר אבחון וטיפול מוקדם קשור בבידוד, דיכאון וקשיים נפשיים נוספים בבגרות. 

אצל חלק מהמתבגרים תהפוך החרדה החברתית לכרונית ותפגע בהישגיהם בלימודים, בפעילויות שלאחר שעות הלימודים, כמו חוגים, וביכולתם לשמר וליצור חברויות. 

איך מאבחנים חרדה חברתית אצל ילדים ונוער?

מתן אבחנה של חרדה חברתית אצל ילדים ונוער כוללת הערכה של התסמינים במספר הקשרים.

כדי לעמוד בקריטריונים לאבחון ההפרעה, החרדה אמורה להופיע במסגרות שנות עם בני הגיל, ולא רק עם מבוגרים, והיא תימשך שישה חודשים או יותר.

במהלך אבחון פסיכולוגי, חלק מהילדים מפחיתים מעצמת ההשפעה של התסמינים ובמקרים מסוימים אפילו מסרבים ומתכחשים אליהם בכדי להימנע ממבוכה. כתוצאה מכך, הפסיכולוג המאבחן יראיין לעיתים קרובות הורים, מורים ומטפלים אחרים בכדי להבין בצורה מדויקת יותר את הסימפטומים ואת התמונה הקלינית.

כפי שצוין בהתחלה, ההפרעה עלולה לחלוף מתחת לרדאר אם ההורים והמורים מפרשים את תסמיניה כביישנות.

מודעות להפרעה היא קריטית  - 

אבחנה והתערבות מוקדמות דרושות למניעת פגם ארוך טווח.

במהלך ההערכה בודק פסיכולוג הילדים אם הילד /הנער מצוי בסיכון. במצבים בהם עולה אפשרות של פגיעה עצמית או התאבדות, המקרה מקבל מענה מיידי הומערכת מגויסת למענה - הורי התלמיד מתבקשים לפנות לפסיכיאטרית ילדים ונוער כדי לעבור הערכת מסוכנות ולעיתים מותנית הגעת הילד לביה"ס בבדיקה כזו. 

הערכה באמצעות ראיון חצי מובנה - ADIS-C - ושאלון לייבוביץ להערכת חרדה חברתית

הערכה התנהגותית של משימות כגון קריאה בנוכחות קהל מצומצם, בנוכחות המטפל, ניהול שיחה עם אדם זר, שימוש בטלפון הניד.

המטפל בוחן האם הילד מסוגל לבצע את המשימה, כמה זמן הוא מסוגל להישאר במצב, הילד מתבקש לספר "מה עובר בראשך" לפני ובמהלך ביצוע המשימה (זיהוי הטיות קוגניטיביות).

המאבחן לומד אילו טכניקות מקלות על הילד ואילו מקשות עליו.

ניטור רמת החרדה לפני ובמהלך ביצוע המשימה, כולל "פטנטים", כמו אילו התנהגויות משמשות את הילד לשם הפחתת החרדה ולמעשה מונעות הסיטואציה (יד על הפה, דיבור חלש, דיבור לאקוני...).

מבחן ותצפית משפחתית: נותנים למשפחה תסריט- הילד שלך הולך למגרש המשחקים עם ילדים. הוא ניגש לקבוצה ילדים, הם משחקים יחד ומתחילים לצחוק. כמה ילדים מתבוננים בילד שלכם. מה אתה חושב שקורה? מה על ילדך לעשות?

הורים עם חרדה חברתית נוטים לפרש מצבים כאלה בצורה שלילית ולעודד הימנעות ופרשנות שלילית: "הם לא ילדים נחמדים" "בוא תשחק איתי" הורים אחרים יספקו פרשנות לא מוטית: "הם נהנים", "לא תדע על מה הם צוחקים עד שלא תיגש אליהם".

היררכיה של חרדה או לחץ במצבים שונים: לפני אחרי ובמהלך הטיפול. מאפשר מעקב אחר התקדמות הילד בטיפול.

קריטריונים לאבחון חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים

הקריטריונים הנדרשים לאבחון מבוגרים חלים גם על ילדים ונוער, אך ישנן כמה הסתייגויות:

ילדים ונערים עלולים שלא לזהות שהפחדים שלהם אינם רציונליים, והחרדה חייבת להיות נוכחת כאשר הם נמצאים באינטראקציה עם בני גילם, ולא רק עם מבוגרים. 

ילדים ונערים יכולים להיות מאובחנים בצורה מוכללת של חרדה חברתית או בחרדה הספציפית למצבים הכוללים הופעה. מבחינת הסימפטומים ישנה חשיבות לגיל. 

אצלי ילדי גן, הפסיכולוגית המאבחנת שמה דגש על פחד מהתנסויות חדשות, רגזנות, בכי, קיפאון או הצמדות וסירוב לדבר.

אצל ילדי בית ספר ניתן קשב אבחוני לפחד לקרוא בקול או לענות לתשובות בכיתה, לדבר עם ילדים או מבוגרים, לעמוד מול הכיתה, להשתתף בפעילויות הכוללות הופעות מוזיקליות או אתלטיות, להזמין אוכל במסעדות, להשתתף במסיבות יום הולדת או לארח חברים, כמו גם דאגה מופרזת מפני שיפוטיות של אחרים וסירוב להשתתף בפעילויות או ללכת לבית הספר. 

זאת ועוד, ילדים עם חרדה חברתית ייטו יותר ממבוגרים לחוות תסמינים פסיכוסומטיים או תסמינים גופניים של חרדה, כמו כאבי ראש או בטן ובחילה.

אצל מתבגרים יש לשים לב אם הנער שקט, מתבודד, נסוג אם מעודדים אותו לדבר, מהסס, פאסיבי, מוטרד מדי בנוגע להערכות שליליות, פוחד ממבוכה או השפלה, משלב זרועות, מרכין ראש, מפגין הבעות פנים מעטות או מחזיק בהרגלים עצבניים.

בנוגע להתנהגות בבית הספר או בחטיבה, יש להבחין אם הביצועים הלימודיים ירודים, אם הוא אינו מרים יד בשיעור, נמנע מבני כיתתו מחוץ לכיתה, פוחד לעמוד מול הכיתה או לדבר בפומבי, חש אי-נוחות באור הזרקורים, יושב לבדו בספריה או בזמן ההפסקה, חרד לבקש עזרה מהמורה, מפחד להיכנס לכיתה באיחור, מסרב ללכת לבית הספר או אפילו נושר מהלימודים.

ביחס להתנהגות עם חברים, נבחנת מידת הנוחות של הנער/ה בקבוצות, אם יש לו מעט חברים, אם הוא פוחד להתחיל או להשתתף בשיחה, נמענ לבקש מאחרים להיפגש, חרד להתקשר לאחרים, נמנע מקשר עין, מדבר בשקט או ממלמל, נראה באופן תמידי לא שייך או חושף רק מעט על עצמו כאשר הוא בתקשורת עם בני גילו.

לנערים ולנערות עם חרדה חברתית חיסרון בכל תחומי החיים, ואלה הלוקים בהפרעה באופן חמור צפויים לנשור מבית הספר אוש יסרבו לצאת מהבית.

מתי לפנות לטיפול?

כהורים, חשוב להיות מודעים לכך שלא כל התנהגות שעשויה להיות סימפטום לחרדה חברתית בהכרח מצביעה על קיומה של ההפרעה, אך אם ההתנהגויות הללו נוכחות באופן קבוע וגורמות לדאגה, יש לשקול לפנות להערכה אצל פסיכותרפיסט או פסיכולוגית קלינית.

חרדה חברתית שאינה מטופלת עלולה להגביר את הסיכון לבעיות נפשיות אחרות בשלב מאוחר יותר בחיים, ביניהן דיכאון, הפרעות אכילה, צריכת חומרים אסורים ואפילו רעיונות אובדניים. 

הסיבה המרכזית לכך שרבים לא מחפשים עזרה לחרדה חברתית היא שהם לא מבינים שיש סובלים ממצב פסיכיאטרי מוכר ובר טיפול. נתונים סטטיסטיים מראים שלמרות שהסימפטומים מתחילים בדרך כלל בילדותם, רק כ -50% מהמבוגרים הסובלים מההפרעה מקבלים טיפול, ומי שמבקש טיפול מחכה זמן רב לעשות זאת, עד 15 שנים לאחר ההופעה הראשונית של הסימפטומים.

גורמים לחרדה חברתית אצל ילדים

כמו אצל מבוגרים, גם אצל ילדים ומתבגרים חרדה חברתית יכול לנבוע מגורמים גנטיים, סביבתיים, חברתיים ומוחיים/ביולוגיים.

הורים רבים מאשימים את עצמם במצב, אך חשוב לדעת שלרוב מדובר בשילוב של גורמים לחרדה. הדבר החשוב ביותר שהורה יכול לעשות הוא לתמוך בילד ולסייע לו. 

סגנון הורות

מחקר מקיף אושש את הקשר בין סגנונות הורות שליליים לבין הפרעות חרדה, ובכללן הפרעת חרדה חברתית. כאשר הורים נוטים להיות שתלטנים מדי, נחפזים להביע ביקורת, מסתייגים מהבעות חיבה בתדירות גבוהה או מודאגים מדי מדעות של אחרים, הדימוי העצמי של הילד ותמונת העולם שלו עלולים להתעצב בהתאם. במצבים כאלה, ילדים ומתבגרים עלולים להפוך מפוחדים יותר ובעלי אמון  מופחת כאשר הם גדלים בסביבה כזו.

ההערכה והביטחון העצמי שלהם יכולים גם הם להיות מושפעים באופן שלילי. הרבה פעמים ההורים אינם מבינים עד הסוף כי פעולותיהם מזיקות טהתמקדותם בשלילי יכולה בהיסח הדעת לגרום לילדיהם בעיות בעתיד.

מיקוד קשב

מחקר מ-2021 מצא כי מתבגרים שהתבקשו למקד את תשומת ליבם פנימה ולהתחקות אחר התנהגותם במהלך שיחה חוו חרדה גבוהה יותר, נראו חרדים יותר וזרמו פחות טוב בשיחה, בהשוואה לבני נוער שהונחו למקד את תשומת לבם בבן/ת זוגם.

הממצאים מצביעים על כך שהתנהגויות ביטחון ממוקדות בעצמי הן מנגנונים פסיכולוגיים מרכזיים שיש להתייחס אליהם במהלך טיפול מוקדם ומניעה בחרדה חברתית.

איך מטפלים בחרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים?

הטיפול בחרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים נועד לעזור להם להפחית את החרדה ולאפשר להם להתמודד עם בית הספר והתפקוד היומיומי.

בין הטיפולים הפסיכולוגיים שעשויים להיות יעילים במיוחד נמצאים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול משפחתי. 

המטרה של טיפול CBT לילדים היא לספק טכניקות, כלים ותרגול כך שיוכלו לשנות את הדרך בה הם חושבים ומתנהגים במצבים מאיימים.

CBT מתקיים פרטנית או כחלק מקבוצה שתתמקד במיומנויות וכישורים חברתיים.

בנוסף, טיפול קוגניטיבי וירטואלי עם מטפל (CBT), הוכח יעיל לסייע לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת חרדה חברתית, בהשוואה לטיפול תומך, כך עולה מתוצאות ניסוי קליני אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. 

לעיתים,  מומלץ לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער ולשלב לזמן מוגבל טיפול תרופתי, כמו תרופות נוגדות דיכאון.

הטיפול דורש מעקב כלשהו לאורך החיים, שכן חרדה היא מצב כרוני.

אך מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child בדצמבר 2020 מלמד שרק מעט יותר משליש מבני הנוער שקיבלו טיפול מבוסס ראיות לחרדה בשנות הנעורים דיווחו על שימוש עקבי בטיפול פסיכולוגי בתקופת הבגרות המוקדמת. 

החשיבות של סביבת בית הספר

נוסף על הטיפולים הסטנדרטיים, ישנן אסטרטגיות התמודדות שמורים, הורים ותלמידים יכולים ליישם לניהול חרדה חברתית בבית הספר ומחוצה לו.

בתי ספר יכולים לשחק תפקיד חשוב בתהליך, שכן זהו המקום בו פעמים רבות ה-חרדה חברתית הוא בעל ההשפעה השלילית הרבה ביותר על התפקוד. התערבות בית הספר בדרכים שונות, למשל מפגשים עם פסיכולוג ילדים או אימון מיומנויות חברתיות או לימודיות, יכולות להיות מועלות.

להורים  - מומלץ מאוד לקרוא וללמוד על ההפרעה ולכך הגביר את מודעותם לחוויות הילד. במקרים רבים תפגשו את עצמכם בגיל הילדות או הנעורים, וזה אתגר פסיכולוגי מורכב בפני עצמו. 

חשוב גם לשמור על קשר ותיאום עם המורים, יועצת השכבה,חונכים ושאר סגל בית הספר, וכן לתת לילד הזדמנות לחשוף את עצמו למצבים מעוררי פחד.

חשוב לא לדבר בשם הילד, אלא לשבח אותו כאשר הוא מצליח לעמוד במצב שמעורר בו חרדה חברתית.

כדי להניע שינוי יש לבחור ביעדים ריאליסטיים, כמו הצטרפות לחוג חברתי או הכרות עם חבר חדש ולאחר מכן לנסח צעדים עד להשגת היעד.

כדאי גם לעודד פעילויות מרגיעות, כמו אמנות, מוזיקה, יוגה או כתיבה.

יש להקשיב לילד היטב כדי להבין מה הוא חווה ועל מה עליו להתגבר ולהזכיר לו את הצלחותיו כדי לבנות את הביטחון שלו.

אם החרדה הופכת חמורה יש לפנות לעזרה. לפעמים יש בעיות שהן גדולות מכדי יכולתם של ההורים להתמודד עמן ודורשות התערבות פסיכולוגית מקצועית.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נקנח ב-CRASH TEST DUMMIES:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Nordh M, Wahlund T, Jolstedt M, et al. Therapist-guided internet-delivered cognitive behavioral therapy vs internet-delivered supportive therapy for children and adolescents with social anxiety disorder: a randomized clinical trial. JAMA Psychiatry. Published online May 12, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0469

מהי הדרכת הורים אונליין?

הדרכת הורים היא סוג של ייעוץ פסיכולוגי אונליין שמטרתו לספק את הידע, הכלים, ההדרכה, ובעיקר התמיכה להורים לילדים ובני נוער. ייעוץ והדרכת הורים מסייעים להורה בהבנה יעילה יותר של הילד והצטיידות בכלים וטכניקות מתאימים לסמכות הורית שלמה.  

הצורך בהדרכת הורים נמצא בעלייה, על רקע השימוש המוגבר של ילדים במסכים. 

הורים רבים, שנמצאים בהדרכה הורית,  מדווחים מאז תחילת משבר הקורונה שקשה להם למצוא מקום שקט בבית לקיים שיחה עם המטפל. פרטיות היא רק סוגיה אחת מיני רבות, שצצו  מאז עבר תחום הטיפול הנפשי בישראל  לשיחות וידאו לאינטרנט. תוך מספר שבועות קצרים, העבירו פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים את מירב הפגישות פנים-אל-פנים עם מטופלים. לפלטפורמות וידיאו כמו זום או סקייפ. מטפלים ומטופלים כאחד מתמודדים עם מגוון אתגרים, החל מתקלות טכניות ועד לנביחות הדדיות של כלבים בשני הבתים.

גם תפקידי ההורים התרחבו במהלך הדור האחרון - מלבד האחריות לצרכים היומיומיים של הילד, ההורים אחראים גם לסייע לילדיהם לפתח כישורים חברתיים, כישורי חיים והתנהגות מותאמת בשלל מצבים.

ייעוץ אונליין להורים רלוונטי ביותר, בעיקר בעיתות חירום, כיוון שהוא מציע להורים נקודת ראות חיצונית ומקצועית, שלוקחת בחשבון את צרכי הילד, ההורה והמשפחה כולה.

העדויות לגבי יעילות של הדרכת הורים אונליין הולכות ומצטברות. 

למשל, הדרכת הורים אונליין יכולה להעניק עזרה משמעותית לילדים המתמודדים עם חרדות, ויש מחקר המלמד כי אפשר לעשות את זה תוך חיסכון בזמן ובכסף (Creswell et al, 2024).

המחקר מצא שתוכנית מקוונת שמלמדת מרחוק הורים כיצד להשתמש נכון בעקרונות של טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), יעילה כמו הטיפולים המסורתיים בדיבור לטיפול בבעיות חרדה אצל ילדים.

התוכנית נקראת Online Support and Intervention (OSI) לטיפול בחרדת ילדים, ונראה כי ילדים שהוריהם השתתפו בה הראו שיפורים דומים בהפחתת חרדה ובתפקוד היומיומי, ביחס לילדים שקיבלו CBT ׳רגיל׳.

התכנית חושפת טפח מהפוטנציאל הקיים בשימוש בכלים דיגיטליים לשיפור יעילות ונגישות של טיפולים נפשיים עבור ילדים.

החדשות האלה ממש טובות, בעיקר בתקופה כמו מלחמת חרבות ברזל בה מתגלים הפערים בין הצורך בטיפול לבין הטיפולים הזמינים בפועל.

התוכנית מנגישה להורים את ליבת התוכן של CBT. היא כוללת מידע בטקסט, אודיו, וידאו ותרגילים שנתמכים בדפי עבודה ובשאלונים שמספקים אלבורציה יעילה של הלמידה.

בנוסף, מצורפת גם אפליקציה אופציונלית למשחקי ילדים, שנועדה לעודד אותם לקחת חלק ולהשתתף בטיפול.

כמעט כל ההורים מתמודדים עם אתגרים בגידול ילדיהם

הורים רבים, יחידנים או זוגות, זקוקים להכוונה והדרכה במלאכת גידול ילדיהם. כמות ספרי הדרכה בנושא גידול ילדים מצביעה על הצורך השכיח של הורים בסיוע בהקשר זה.

ילדים, בדומה למבוגרים, מתמודדים עם אתגרים פיסיים, רגשיים או אקדמיים, אך הם לא תמיד מבינים את מלוא המורכבויות, הסיבות או ההשלכות של ההתמודדויות שלהם.

לעיתים קרובות ילדים חשים אחריות על היותם במצוקה ונוטים להאשים את עצמם גם על קונפליקטים חיצוניים, כגון ריבים בין הוריהם. בגלל שילדים ובני נוער עדיין נמצאים בשלבי התפתחות של מיומנויות תקשורת ושפה, הם עלולים לבטא את כאבם, מצוקתם , את חרדתם ותחושת האשמה שלהם ע"י ביטוי בפעולה או באמצעות כעס.

אתגרים רגשיים והתנהגותיים של ילדים עלולים להגרם ממגוון של סיבות, הכוללות בין היתר, לקויות למידה, לקויות ופגיעות רגשיות. זו חוויה כואבת בעבור הורה לראות שילדו סובל שלעיתים מלווה בתחושה של חוסר אונים. לעיתים קרובות ההורה אינו יודע למי הוא יכול לפנות על מנת לקבל הערכה מקיפה וטיפול אפקטיבי ומקצועי למצב.

הדרכת הורים על ידי איש מקצוע מנוסה ומיומן יכולה לסייע רבות בהבנה של הקושי עמו הילד שלך מתמודד וכן לתמוך בשיפור יחסי הורה ילד, תוך מתן כבוד לכל הצדדים ומתן הכרה ומענה לצרכים השונים של בני המשפחה.

בהדרכת הורים אנו פוגשים את ההתמודדויות והאתגרים הייחודיים של כל משפחה ומסייעים בבניית אסטרטגיה ספיציפית שתסייע להבנה ואמפטיה כלפי החוויה של הילד מחד, ומאידך תאפשר תקשורת בהירה ואפקטיבית של הצרכים ההוריים, כל זאת על מנת להביא להפחתת קונפליקטים בין  אחד ההורים, או שניהם, לבין הילד.

כאנשי מקצוע העוסקים בהדרכת הורים, יש לנו את הכלים לאבחן את הבעייה ולסייע בבניה של אסטרטגיה יעילה לשיפור והקלה במצב של הילד ובגדילה שלכם כמשפחה.

יש בידינו את הידע והמיומנויות הנדרשות לסייע בשיפור ובהתאמה של המצב בבית ובבית הספר והתערבות טובה שנעשית בזמן יכולה למנוע מהקשיים להפוך לחמורים ונרחבים יותר.

בהדרכת ההורים ניתן להקנות מיומנויות תקשורת יעילה שיכולות לסייע בפתרון קונפליקטים בתוך הבית. כמו כן ניתן ללמוד כיצד להציב גבולות ברורים ועקביים שהילד יכבד, במקום להגיב כלפיו בכעס, ענישה או במניעת אהבה.

הורות היא משימה שנלמדת תוך כדי תנועה, לעיתים קרובות אנו נזקקים לתמיכה וסיוע בעת שאנו מתמודדים עם סוגיות, ספיקות, שאלות, דאגות ביחס ליחסים שלנו עם ילדינו. במקביל יש גם ערך רב לזיהוי של מחשבות, התנהגויות ורגשות המשפיעים עלינו כהורים ביחסינו עם ילדינו. בהדרכת הורים ניתן לעזור לכם לזהות את הדינאמיקה של היחסים, לקבל אבחנה מדוייקת ולפתח גישה המבוססת על שיתוף פעולה, כבוד, תקשורת פתוחה הדדיים.

מה ההבדל בין הדרכת הורים רגילה להדרכת הורים בווידאו?

בשונה מהדרכת הורים מסורתית, שמתקיימת פנים אל פנים בקליניקה,  אתם וילדכם יכולים לקבוע איתנו זמן נוח ולהשתתף בפגישות ייעוץ באינטרנט, דרך אפליקציית זום או סקייפ. 

התהליך הממוקד מתקיים בנוחות  מירבית, בבית, מול המחשב הניד או הסמארטפון.

בנוסף לעלות המופחתת, אותה אנו מציעים בימי הקורונה, מחקרים מלמדים שילדים נוטים להיות יותר ממוקדים וקשובים בטיפול מקוון, בהשוואה לייעוץ אישי בחדר. 

בדומה לשירות טיפולי פרונטלי, ייעוץ מקוון זמין להורים ולאנשי מקצוע שרוצים להשתפר בקשר עם ילדים בגילאי 0-18. 

האם מדריכי הורים מטפלים יותר באונליין?

כל המקצוע עבר לאונליין. הקורונה נתנה לכולנו ״בעיטה בישבן״, ישר לתוך המאה ה-21. 

בסקר מעניין שקיים איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) באמצע מאי, נשאלו הפסיכיאטרים  חברי הארגון ״באיזו תדירות הם מקיימים פגישות טל-פסיכולוגיות לפני ואחרי הופעת המגיפה?״

התוצאות  מדהימות:

לפני הפנדמיה, 63.6% מהנשאלים כלל לא השתמשו ביייעוץ וירטואלי.

לאחר תחילת המגיפה נתון זה צלל ל -1.9% בלבד.

לעומת זאת, לפני שהקורונה הגיעה, רק 2.1% דיווחו על שימוש בטיפול אונליין, ואילו אחרי פריצתה הנתון האמיר ל -84.7%.

על מנת להתמודד עם הקושי למצוא זמן מתאים, ניתן לקבוע פגישות מקוונות, מביתכם. בנוסף למרכיב הנוחות, מחקרים מצאו כי ילדים לעיתים מצליחים להתרכז ולהיות יותר קשובים במפגשים מקוונים וזאת בהשוואה למפגשי פסיכותרפיה רגילים.

אנחנו זמינים לספק תמיכה מקצועית מיידית ולהעניק אסטרטגיות יעילות שיסייעו בניהול המצבים הקשים שבהם מתמודדות משפחות בימים אלו. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

18 בפברואר 2024

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Creswell, C., Taylor, L., Giles, S., Howitt, S., Radley, L., Whitaker, E., Brooks, E., Knight, F., Raymont, V., Hill, C., van Santen, J., Williams, N., Mort, S., Harris, V., Yu, S., Pollard, J., Violato, M., Waite, P., & Yu, L. M. (2024). Digitally augmented, parent-led CBT versus treatment as usual for child anxiety problems in child mental health services in England and Northern Ireland: a pragmatic, non-inferiority, clinical effectiveness and cost-effectiveness randomised controlled trial. The lancet. Psychiatry, 11(3), 193–209. DOI: https://doi.org/10.1016/S2215-0366(23)00429-7

השפעות רגשיות של

מגיפת הקורונה על ילדים:

מהן וכיצד להתמודד?   

מיליארדים של בני אדם ברחבי העולם, ילדים, בני נוער ומבוגרים, התמודדו עם שנתיים קשות.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם זה מכבר על הסכמה גורפת בין מומחים, לגבי ההשפעה השלילית של הקורונה על בריאות הנפש על פגיעה ברווחה האישית.

לפי סקר APA (איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי) שפורסם באפריל 2021 (מצורף כקובץ PDF), מרבית ההורים מוטרדים לגבי קשיים נפשיים של הילדים והמתבגרים בבית מאז תחילת המגיפה. 

22% מההורים בארה״ב אף מדווחיםעל קושי לתאם פגישה ראשונה לטיפול בילדים ולהדרכת הורים עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הסיבות לקשיים לא נבחנו: 

אותו סקר מראה כי גם כאשר החיסונים זמינים יותר, האמריקאים עדיין מודאגים ממצבם הנפשי של ילדיהם.

תוצאות ביניים של מחקר on-going באוקספורד מלמד כי הורים לילדים בגילים 4-10, דיווחו על עלייה בקשיים הרגשיים של ילדם לאורך תקופה של חודש בבידוד:

קשיים רגשיים, דאגות, תלותיות-יתר ותסמינים גופניים שקשורים לחרדה, כך לפי תוצאות מקדמיות של סקר Co-SPACE באוניברסיטת אוקספורד, בו לוקחים חלק מעל 10,000 משתתפים אנגלים במהלך הקורונה. גם קרן הילדים האנגלית, שראיינה 2,000 צעירים שסבלו מקשיים נפשיים לפני פריצת הנגיף. פרסמה כי יותר מ-4 מבין 5 ילדים (83%) דיווחו שהמגיפה החמירה את מצבם הרגשי.

לפי פרסום של ה-CDC מ-2021, ילדים בגיל בית הספר ששהו בתנאים של סגר חוו שיעורים גבוהים משמעותית של אלימות במשפחה.

מחקר מסוף 2022 מתייחס למחירים הנפשיים הכבדים אותו שילמו ילדים עקב חרדה כלכלית של ההורים.

אלימות היא הגורם המוביל לתמותה ותחלואה בגיל ההתבגרות.

היא קשורה לסיכון מוגבר לתוצאות בריאות שליליות עתידיות, הכוללות דיכאון, חרדה והתאבדות.

כפי שאנו לומדים, שטף המידע אודות מגיפת הקורונה מציף אצלנו חרדות ודאגות רבות, שאינן פוסחות גם על הילדים. 

המעברים התדירים, בלימודים מרחוק ובחזרה ללימודים בכיתות, מערימים קשיים נוספים, של התשה ושחיקה מתמשכים.

הלמידה אונליין מוכרת כבר כתופעה שמכונה תשישות זום והחזרה הפתאומית לבית הספר דורשת הסתגלות נפשית.

איך הכי נכון, עבורכם כהורים, לשוחח עם הילדים על הווירוס, על הבידוד וההשפעות הנפשיות שלו, על השינויים ועל העתיד ביום שאחרי? 

ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, טוענת יפה כי שיקול הדעת הסובייקטיבי של ההורים מחליף בעת זו את הנחיות הרגולטור.

זה אולי נראה כמו האצלת סמכויות מבורכת, אבל האחריות ההורית לקבלת החלטות ולניהול סיכונים לגבי הילדים במסגרות החינוכיות, מהווה כשלעצמה גורם שחיקה והתשה עבור הורים ותלמידים כאחד. 

קבלו מאיתנו הדרכת הורים אונליין, ורכשו טכניקות, עצות וכלים התנהגותיים שיעזרו למצב להיות נהיר ומדובר יותר, יפחית את הפחדים ויסייע לתפקוד הילד/ים והמשפחה כולה:

קודם כל הרגיעו את החרדה ההורית

 ילדים לוקחים דוגמה מההורים ומהתנהגות שלהם בפועל.

זהו עיקרון פסיכולוגי בסיסי שתקף לכל מצב, לא רק במשבר הקורונה.

הרעיון הוא שמבלי שנרגיש שאנחנו בעצמנו מווסתים רגשית, לא נוכל לספק את המיכל המרגיע עבור הילדים.

גם אם הימים מלמדים אותנו כי ילדים פחות פגיעים לוירוס הקורונה, התעדכנות בחדשות מחרידה אותנו על רקע תסמונת פימס ותסמונת קוואסקי, שמדווח כי קיים מכנה משותף בינה לבין הנגיף. 

אין לזה סוף.

בואו נרחיב -

להורים קל יותר להתמודד עם פחד של ילדים מפני חושך או ממפלצות, כי יש מרחק מסוים בין מה שאנחנו מרגישים כלפי האובייקט או המצב המאיים לבין מה שהילד מרגיש.

אולם במצבים של חרדה נרחבת וכללית, כמו במקרה של מגיפה מסכנת חיים או מצב בטחוני אקוטי לאומי, אנחנו נתונים, יחד עם ילדינו, בדיוק באותה סיטואציה רגשית ומחשבתית.

במצבי חירום כאלה  קשה לנו יותר להיות אמפתיים ונדרשת הרגעה עצמית מוקדמת לפני שמנסים להרגיע ילדים. 

אגב, התופעה הזו מוכרת היטב בימים אלו גם למטפלי בריאות הנפש:

הרבה יותר קשה לעזור למטופלים לגייס כוחות נפשיים כאשר גם הפסיכולוג מתמודד עם דלדול המשאבים האישיים שלו כבן אדם.

לכן פסיכולוגים טובים פונים בעצמם להדרכה מקצועית בזמנים של טראומה קולקטיבית או משותפת, או לפחות משקיעים בעבודה עצמית כדי למצוא מקורות נפשיים לסיוע לאחר. 

שוחחו עם הילד בהקדם 

כהורים, האינסטינקט הראשון הוא להגן על הילד, גם אם פירוש הדבר ״למזער״ את הסכנות ולחסוך לו את מורכבות הסיטואציה.

אולם המהלך הטוב ביותר שניתן לעשות הוא להיות ישרים וישירים ולספק מידע עובדתי.

דברו בארוחת הערב על השלכות הקורונה, ספקו עובדות, לא סנסציות זוכרו שיש להם מיחושים רגשיים משובחים שעוזרים להם לקלוט יותר ממה שהם מראים.

כמו כל דבר אחר – הסבירו לילד את המצב לאשורו, בהקשר של עולמו האישי, מה שמתבטא בקשר המועט עם חברים, ענייני בית ספר, שיעורי בית, חוגים ועוד.

הילדים שלנו סקרנים, נבונים וחקרנים, ובמצבי חרדה הם שואלים בדיוק את השאלות שאין לנו מילים ותשובות עבורן. 

אחת החוויות המערערות ביותר במשבר הקורונה הוא חוסר הוודאות הגלובלי. אל תבהלו מהמחשבה על התגובה של הילד לחוסר האונים שלכם, זאת רק האמת, ולצד חוסר הוודאות פותח חיסון וניתן לרוב תושבי ישראל, ואולי תימצא בקרוב תרופה.

לצד האיומים, יש כאן ביטוי של ערכים חשובים, כמו אתגור משותף של האנושות, היופי שמציע עולם המחקר המדעי והחוויה של התגייסות קבוצתית משותפת.   

בדקו מה הילד כבר יודע 

טוב, הילדים שלנו חשופים להרבה יותר מה שהיינו אנחנו. במצבים הלאומיים בהם נאלצנו אנחנו להתמודד כילדים ובני נוער, נדרשנו לעמוד מול אי ודאות כפולה ומכופלת. 

קחו למשל את מלחמת המפרץ הראשונה בינואר 1991:

אני זוכר כנער את החרדה המשוטטת סביב שולחן השישי שלנו. האם הלילה ייפלו שוב טילי סקאד מעיראק? למעשה יכולנו לצרוך מידע על העתיד הקרוב רק משני מקורות: אמצעי תקשורת ההמונים (רדיו, טלויזיה ועיתונות) ושמועות שרצו בהמוניהן, בעיקר אצל "יודעי דבר" מלחיצים. לפתע נשמעה דפיקה בדלת ובפתח עמדה דינה השכנה, אשה מבוגרת ודי קשה. היא לוחשת לאמא: "הלילה זה כימי…". אחרי שעברנו את הסופ"ש בשלום, זו הפכה להיות הבדיחה המשפחתית שלנו. הומור הוא דרך התמודדות מצוינת במצבי חרדה…"

הילדים שלנו יודעים המון, והם תמיד צעד או שניים לפני מה שאנחנו חושבים שהם מצויים. מידע בוואטסאפ, באתרי החדשות באינטרנט, בטיק טוק ובעיקר באינסטגרם, כל אלה ממלאים את החללים שמותירים סימני השאלה לגבי הקורונה. יש לזה הרבה יתרונות, אבל גם שפע חסרונות: פייק ניוז, תיאוריות קונספירציה הזויות וכתבות שמטרתן להצית את החרדה כדי לקבל יותר טראפיק ושיתופים. אם הילדים שלנו גדלים בסביבה משפחתית בטוחה הם נוטים להאמין למידע שנראה סמכותני, הרי מה להם ולביקורתיות פוסט מודרניסטית? 

לכן, חשוב מאוד לעודד את הילד לשתף אותנו במידע שנחשף אליו לגבי מצב המגיפה בישראל ובעולם.

ואם יש לכם יותר מילד אחד, רשמו לפניכם את הדברים שאמר לכם כל אחד בנפרד. נוכח המידע שיש להם, תוכלו לבחור באילו עובדות לשתף אותם.

עשו זאת באופן מאוזן ואינטגרטיבי והציעו להם לשתף אתכם בחדשות מסעירות במיוחד כדי שתעשו יחד Fact Checking.

אנחנו מניחים, במידה רבה של צדק, שבני נוער אינם נתרמים מגלישה באינטרנט ומזמן מסכים עודף.

אבל מחקר אוסטרלי שפורסם ב-2021 מלמד כי טכנולוגיה דווקא תורמת רבות ליחסים. הבין-אישיים של מתבגרים ולעייתים כדאי אפילו לעודד את השימוש הבא (Sophie et al, 2021).

גלו אמפתיה ותנו תיקוף רגשי

רגשות, אנחנו תמיד מזכירים באתר זה, אינם עובדות.

אבל הם בכל זאת משפיעים מאוד על הרווחה הנפשית.

יכול להיות שאחרי הבירור שתקיימו לגבי המידע שהילד נחשף אליו, תמצאו גם פחדים וחרדות שאינם מצויים בהלימה עם המציאות.

למשל, הרבה ילדים ובני נוער משייכים מגיפות מדבקות לסרטים הוליוודיים על המוני זומבים שמעבירים את המחלה באמצעות ביס בצוואר וצובאים ברבבותיהם על השורדים הבריאים שמסתתרים.

תראו איך נראית מגיפה גלובלית

מנקודת ראות הוליוודית,

בסרט World War Z: 

אבל, ופה יש אבל חשוב, גם אם פחדיו של הילד אינם הגיוניים ומבוססים בוודאות על מידע כוזב ודימיוני,  אין פירוש הדבר שהוא אינו תופס את הפחד עצמו כממשי. 

כלומר הפחדים של הילדים זקוקים להכרה ולהתייחסות נפרדת, כזו שאינה מצדיקה את העובדות, אך מתקפת את הרגשות. 

תיקוף (ולידציה באנגלית) הוא לא מיומנות פסיכולוגית מורכבת, אך חיונית מאין כמוה וסביר מאוד להניח שאתן משתמשים בה המון כהורים בהקשרים אחרים: "אני מבינה שאתה פוחד... ", או "טבעי שכל אחד מרגיש במצב הזה הרבה דאגה לגבי העתיד", או הכי פשוט ואינטואיטיבי: "מתוק שלי, אתה ממש פוחד…". 

תיקוף הוא כלי חשוב ביותר להרגעה בהווה, אבל הוא משמש גם אבן דרך חשובה לביסוס הביטחון העצמי וההרגשה הקיומית שהילד יכול לסמוך על עצמו ועל תחושותיו הרבה אנחנו יודעים היום שהרבה מהבעיות הנפשיות שכרוכות בקשיים בוויסות הרגשי נובעות מסביבה לא מתקפת, בה לא ניתנה התייחסות לרגשות קשים מדי עבור ההורים. 

אם כך, לפני שאתם נחלצים להציל את הילד עם שיחה בוגרת על העובדות, האזינו לדאגותיו ואל תבטלו את פחדיו. אחרי התיקוף, תראו איך הפחד פוחת קצת ואז תוכלו לקבוע כיצד לנתב את המשך השיחה. 

היצמדו לעובדות

 המידע שתחלקו עם הילד אמור להגיע ממקור או שניים, לא יותר, על מנת למזער את הבלבול.

למדו אותם כיצד לחפש מידע מדויק והדגישו בעיקר את 6 העובדות הבאות: 

א. וירוס הקורונה מאחורינו, אבל לא לגמרי. יש וריאנטים ולא ברור עד הסוף משך ההשפעה של החיסונים.

ב. למרות שרוב האוכלוסיה מחוסנת, אנחנו נדרשים עדיין לעטות מסיכה, ומי שחלה נדרש להישאר בבידוד ביתי.

ג. וירוס הקורונה מתפשט באוויר, בעיקר כשמשתעלים ומתעטשים. 

ד. אפשר להפחית את הסיכוי להידבק על ידי שטיפת ידיים והימנעות ממגע בעיניים, באף ובפה. 

ה. ברוב המוחלט של המקרים המחלה חולפת אצל ילדים ובני נוער באופן ספונטני (ללא טיפול) . הסיכון להורים ולבני משפחה מבוגרים אחרים קיים, אולם מי שהתחסן מצוי העמדה בטוחה הרבה יותר. 

ו. היו כבר מגיפות ויראליות בתקופת החיים הנוכחית, כמו סארס, מארס ואבולה. האנושות הצליחה לגייס כוחות ומשאבים ומיגרה אותן.

דברו בגובה העיניים

ילדים קטנים עשויים להזדקק לקרבה הורית גופנית כשמדברים אליהם.

כמו תמיד, אפשר להחזיק להם את היד ולשבת לצידם. 

את הדיון יש לכוון לגיל הילד ולדבר בעולם המושגים שלו.

למשל, אל הווירוס, שנראה בעיניי המבוגר כמו עיגול עם קוצים, יכולים להתלוות בדימיון הילד עוד שלל אלמנטים פנטזמטיים, יכולה להתלוות לדימוי של הווירוס כוונה מוקדמת לפגוע, למרות שזו אינה קיימת, והוא יכול לעבור אסוציאציה (חיבור מנטלי) לדמויות של רשעים בסרטים, בקומיקס ובסדרות.

נסו לזרום עם הדימויים העשירים הללו, חברו אותם למשחק חי עם הילד והיכנסו יחד למרחב הדימיוני שלו. המעבר לעולם הילדי יזכה מיידית להוקרת תודה עמוקה מצד הילד - כהורים, אנחנו חיים בעולם של מבוגרים, עם נקודת ראות שונה שנרכשה אחרי עשרות שנים שאנחנו פה. המחווה של ביקור בעולמו הפנימי של הילד היא מתנה גדולה עבורו וכמובן גם עבורכם כהורים אוהבים. 

חשוב לעודד את הילד להיגיינה נאותה – להימנע ממגע בפנים ולחיצת יד, להשתעל ולהתעטש אל שקע המרפק ולרחוץ ידיים. אם מדובר בגיל בית ספר יסודי, אפשר למשל לבקש מהילד שישיר פעמיים שורה מתוך שיר שהוא אוהב בזמן שהוא רוחץ ידיים היטב בסבון.

מצד שני, חשוב לא להגזים עם זה, בעיקר אם אתם או הילד נוטים לכיוון של אובססיות ניקיון ושטיפה. 

הדגישו היצמדות לשגרה

דברו עם הילד על הצורך בשמירת לוח זמנים קבוע ככל הניתן. 

למרות שהמציאות מתחילה להסתדר, כולנו קצת כאוטיים בחזרה לנורמלי החדש. 

כשמתחייבים שינויים, כמו הפסקת הלמידה מרחוק וחזרה לכותלי בית הספר, מסגרו את השיחה עם הילדים על השינויים הללו בגישה מקדמת.

לא היה להם קל בסגרים ובלמידה בזום, אבל זכרו שקשה גם לחזור פתאום למציאות, כאילו לא קרה דבר. 

באופן טבעי הילד יפנים טוב יותר את השינויים במצב בו ההורה שומר בעצמו על שלווה, אופטימיות וחיוביות. 

בנוסף, מאחורי כל דרישה לשינוי הציגו רציונל.

אל תנחיתו הוראות סתומות מבלי להסביר מה ההקשר להנחתתן.

ככה תקבלו ילד מתפקד, שמבין עניין ועוזר לכם לעזור לו.

אם הוא יחווה כך את המשבר, תופתעו לשמוע רעיונות על דרכי התמודדות יצירתיות שיוכלו לחדש גם לכם כמבוגרים. 

אחרי הכל אלה הילדים שלנו, ישראלים קטנים שיודעים להיות יצירתיים מאוד בתנאים המתאימים. 

עקבו אחרי שינויים בהתנהגות הילד

 ילדים רבים מתקשים לבטא מילולית פחדים ודאגות והדבר יכול להביא לשינוי בהתנהגותם.

לעיתים קרובות יכולות לצוץ בעיות בשינה, כאבי ראש או כאבי בטן, שיכולים להתבטא כתסמינים פסיכוסומטיים אצל הילד, על רקע מתח וחרדה.

היו נוכחים ומעורבים בשיחה.

שימו את הטלפון הנייד על ׳שקט׳ והתרכזו במה שהילד אומר לכם.

כל מה שיוצא מפיו הוא חוויה פנימית אמיתית, גם אם התוכן הרגשי אינו מחובר למציאות המוכרת לכם. 

אם הילד מביע כעס או תסכול בקלות רבה מדי אלה אינדיקציות ברורות לכך שקשה לו ושהוא זקוק לתמיכה הורית.

זו גם מחמאה - הוא סומך עליכם שתדעו להתמודד עם רגשותיו ותתעקשו שיהיה לו טוב. 

מעל לכל, חשוב שהילד יקבל מידע מדויק אודות הווירוס, כזה שלא יתבסס על שמועות או אינפורמציה כוזבת. 

למרות שהשיחה עשויה להיות לא נוחה, זכרו שסביר שכל המשפחה תרגיש טוב יותר אחריה ותוכלו לפעול נכון יותר בתוך הסיטואציה המשברית הזו.

ולבסוף, כמו תמיד, עזרו להם להרגיש חלק. 

אין ספק שיש עלייה בתחלואה הנפשית של המתבגרים שלנו: 

מחקר ישראלי שפורסם באוגוסט 2021 מתאר עלייה של תסמיני דיכאון בקרב מתבגרים בתקופת הקורונה ומזהה קשר בין דיכאוניות לחוויה של היעדר שייכות. 

מחקר של מכבי ומכון KI, שפורסם בתחילת 2022, מלמד על עלייה של 55% בשיעור האבחונים של הפרעות אכילה בקרב בני נוער בישראל  (67% אצל מתבגרות), עלייה של כמעט 40% באבחנות של דיכאון ועלייה של 33% בהפרעות חרדה אצל מתבגרים. בנוסף, מדווחת עלייה של 28% ברישום תרופות נוגדות פסיכוזה לבני ובנות הנוער, סביר שחלקן במינון נמוך למטרות ויסות רגשי. 

הנתונים נאספו לפני ובמהלך הקורונה ומתבססים על מדגם נרחב של 200,000 סיכומי פגישות, בטווח הגילים 12-17.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

8 בינואר 2023

מקורות: 

עלייה ניכרת במצוקה נפשית בקרב בני נוער בישראל במהלך המגיפה. מערכת דוקטורס אונלי, 12.01.2022: https://doctorsonly.co.il/2022/01/247500/

זמיר, ר. (2020). חיי משפחה בימי קורונה: המלצות להורים בתקופה הנוכחית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3949

Argabright, S. T., Tran, K. T., Visoki, E., DiDomenico, G. E., Moore, T. M., & Barzilay, R. (December 2022). COVID-19-related financial strain and adolescent mental health. The Lancet Regional Health - Americas, 16, 100391. https://doi.org/10.1016/j.lana.2022.100391

Li, S.H., Beames, J.R., Newby, J.M. et al. The impact of COVID-19 on the lives and mental health of Australian adolescents. Eur Child Adolesc Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1007/s00787-021-01790-x

התמודדות פסיכולוגית

אחרי הסגר השלישי

במשבר הקורונה

אֱלֹהִים, הַבִּידוּד / יהודה עמיחי 

אֱלֹהִים, הַבִּידוּד נִגְמָר לִי,

הָרִפּוּד נִפְרַם, הַמִּלּוּי הִתְבַּלָּה,

קֹר וְחֹם חוֹדְרִים אֵלִי יָשָׁר,

הַכְּאֵב הַגָּלְמִי נֶחֱשַׂף,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ חָלוּל.

בִּזְבַּזְתִּי אֶת הַ"כֵּן" וְהַ"לא"

הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלִּי

אֲנִי בְּלִי תַּחְמֹשֶׁת

אֲנִי צָרִיךְ לְהִכָּנַע.

אַל תְּסַפְּרוּ לִי עַל פְּסִיכוֹלוֹגְיָה!

סִפְרוֹ לִי עַל גֵּאוֹלוֹגְיָה,

שְׁכָבוֹת נִשְׁבָּרוֹת בְּנַפְשִׁי

תִּקְרוֹת מִתְמוֹטְטוֹת לְתוֹךְ אַהֲבָתִי.

תְּנוּ לִי מְאֻבָּנִים - לֹא זִכְרוֹנוֹת!

אֱלֹהִים, הַבִּידוּד נִגְמָר לִי

מוֹתִי מִתְגַּלֶּה.

תזכורת על הסגר בקורונה - אז מה היה לנו שם?

בסוף ינואר 2020 (זוכרים?) הגיבה ממשלת סין להתפרצות וירוס הקורונה במחוז ווהאן.

משרד הבריאות הסיני אימץ את אחד מההליכים הרפואיים העתיקים והיעילים שקיימים בתחום ההתמודדות עם מחלות בבריאות הציבור: 

בידוד.

למה בידוד?

הרציונל של הליך הבידוד הוא די פשוט:

כשנדבקים בקורונה מבודדים במתקנים מיוחדים ואזרחים מועדים מצויים בהסגר ביתי, מואטת התפשטות המחלה, עד כדי בלימת המגיה הגלובלית, או הכלתה.

נכון להיום, תמונת המצב האפידמיולוגית של התפרצות נגיף הקורונה משתנה במהירות עצומה.

לרגע היינו משוכנעים שזה מאחורינו והנה הגיעה הגל השני, ואחריו החלטה על חודש+ של סגר מלא בחגי תשרי.

ובפעם השלישית בסוף 2020, טוב שהסתיימה כבר השנה ההיא.

השלכות רגשיות של סגר

מציאות כזו לוקחת את כולנו למקומות של אי ודאות, חרדה, פאניקה ותחושת אובדן שליטה על הביטחון הפיזי, החברתי והכלכלי שלנו. 

כולנו ביחד באותה סירה… 

אנחנו מוטרדים ומודאגים לעצמנו ולרווחתם של אחרים שעשויים להיות תלויים בנו והכל מזדקק לרמות הכי בסיסיות: 

 הורות לילדים צעירים, התמודדות עם הורים הגיל השלישי והרביעי וזיהוי מחלות רקע במשפחה. יתכנו מצבים בריאותיים קיימים או שהגיל מעמיד אותנו בסיכון ספציפי. 

ריחוק חברתי (social distancing), הסגר מרצון ובידוד עשויים להיות מאוד מלחיצים ברגעים אלה, במיוחד עבור אלה שרחוקים ממשפחתם ומחבריהם.

אז, זוהי תזכורת שבדומה לדאגה לבריאותכם הפיזית, זה טבעי וחשוב לדאוג לבריאותכם הנפשית.

 בואו נלמד מה קורה שם:

בידוד ביתי יכול לשחק תפקיד חשוב במניעת הפצת וירוס הקורונה, אבל לא פשוט בכלל להתמודד איתו. 

גם כאשר מדובר בבידוד קצר, חיוני לשים דגש על בריאות הנפש. 

אגב, יש כבר נתונים על הבדלים מגדריים במצוקה נפשית עקב הבידוד בקורונה: הן גברים והן נשים מדווחים על שיעור גבוה יותר של קושי נפשי מאז תחילת המשבר, אלא שהעליה בקרב נשים תלולה ודרמטית יותר בהשוואה לגברים. המחקר התקיים באוניברסיטת אסקס באנגליה.

התפרצות נגיף הקורונה והצורך הקריטי ב״השטחת העקומה״ והאטת העלייה בשיעור ההדבקות הביאו את הממשלה לנקיטת צעדים של ריחוק חברתי. 

כידוע, הקורונה היא מחלה ויראלית מדבקת למדי, אפילו על ידי נשא שאינו מפגין תסמינים קליניים. אנשים אסימפטומטיים אינם מודעים לכך שהם מדבקים ומכאן הצורך שהבידוד לא יחול רק על חולים ידועים או על חשודים כנשאים. נוסף על אי-הוודאות והמתח שבהתפרצות הגלובלית, הזמן בבידוד יכול לגבות מחיר נפשי רציני, כאשר חלק מהשפעת הבידוד נעוצה בשלושה רכיבי מפתח בבריאות הנפש: אוטונומיה, יכולת והיות מקושר. בידוד יכול להשרות על כל אחד מאיתנו תחושה של היעדר שליטה במצב, של ניתוק מן העולם ושל חוסר יכולת לבצע את מטלות היומיום. 

אם אנחנו מנסים להתבסס על מחקרים וידע אפידמיולוגי מן העבר, ניתן לחזות ולנבא דפוסים דומים בבריאות הנפש:

החל מהמגיפה הספרדית ב-1918, דרך פוליו, HIV, אבולה, MERS, SARS ושפעת החזירים, מגפות שהיו כולן בהיקפים מצומצמים בהרבה, קצרות יותר ומפריעות פחות לחברה הגלובלית. ההיסטוריה מלמדת שתוצאות מגיפה נרחבת מתבטאות בגידול בשכיחות ובחומרה של הפרעות נפשיות בקרב אוכלוסיות פגיעות והשפעות התנהגותיות של המצוקה המתמשכת על האוכלוסייה העולמית.

חשוב לזכור כי מחקרים שבחנו את ההשפעות הנפשיות של מגיפות ואסונות קודמים (כמו אירועי 11 בספטמבר או הוריקן קטרינה) על בריאות הנפש מציעים תמונה מוגבלת לגבי תופעות הלוואי הפסיכולוגיות הפוטנציאליות של מגיפת הקורונה - זה לא אותו סדר גודל. 

"אל תתנו למגיפה הזו לעמוד בדרככם,.

אתם יכולים לעשות את זה.

צעד אחד בכל פעם"

--קולי טייקו, 

פסיכותרפיסטית מצפון קרוליינה

מהי ההשפעה הפסיכולוגית של בידוד?

כשהאוניברסיטאות ובתי הספר סגורים, מקומות העבודה מתבססים על תקשורת מרחוק ואירועים חברתיים מבוטלים השכם והערב, המחשבה על שהייה ממושכת בבית יכולה להיות די מבהילה. 

השעון מתקתק והזמן מזדחל לאטו.

אפילו אם חיים בבית אנשים נוספים, תחושת הבידוד עשויה להיות עוצמתית. 

בידוד חברתי נושא בחובו סיכונים בריאותיים: 

הוא עלול להוביל לשינה דלה, סימפטומים של דיכאון ואפילו בעיות בלב, החלשת המערכת החיסונית ופגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים. כאשר מיומנויות התפקוד נפגמות, הדבר עשוי להתבטא בקשיים בריכוז, בניהול ובוויסות רגשות, בזיכרון ובמעקב אחר הנחיות. אפילו בידוד קצר, אם כן, עשוי להיות בעל השלכות פיזיות ונפשיות שליליות. 

מצוקה נפשית יכולה להיגרם גם מהסטיגמה המוצמדת לבידוד: 29% מהנבדקים דיווחו שאחרים נמנעו מהם לאחר הבידוד.

מחקר שניתח 24 מאמרים אקדמיים שבחנו את ההשפעה הפסיכולוגית של בידוד במגיפות קודמות, עליו דווח באתר גלובס, העלה כי אצל מרבית המבודדים נמצאו תסמינים פוסט-טראומטיים כאלה ואחרים וגם שבזמן ששוחררו מהבידוד התמודדו עם קשיי הסתגלות בחזרתם לשגרה. 

סקירה מ-2019 של מחקרי עבר העלתה כי מצוקה פסיכולוגית שכיחה הן במהלך תקופת הבידוד והן אחריה. בעיקר חוו אנשים פחד, עצב, חוסר תחושה, אינסומניה, בלבול, כעס, PTSD, תסמיני דיכאון, Cabin Fever, מצב רוח ירוד, מתח, הפרעות רגשיות, רגזנות ותשישות רגשית. 

זאת ועוד, ישנן ראיות בנוגע להשלכות בטווח הארוך יותר, ושימוש באלכוהול וחומרים ממכרים נמצא נפוץ יותר בקרב מבודדים, עד שלוש שנים לאחר מכן. למרות שהתגובה לבידוד מרצון שונה מאדם לאדם, תחושות של בדידות, עצב, פחד, חרדה ומתח הם רגשות נורמליים לסיטואציה. ואולם, ישנם צעדים שניתן לנקוט כדי להגן על השקט הנפשי.

איזו השפעה יש להיעדר תקשורת עם בני אדם אחרים?

סרטון מצוין של Scientific American מבהיר את זה:

לצד גורמים רבים להגברת המתח, 4 היבטים בולטים לנו במיוחד, כשאנחנו סוגרים עוד מעט שנה בצל הקורונה: 

• דאגות בריאותיות ממושכות – מרבית האנשים עדיין חשים חרדה ופחד פן יחלו בנגיף הקורונה, ויש גם סטיגמה רבה מסוימת שמקושרת לנדבקים. עובדי מערכת הבריאות והמוסדות עמוסי הקהל (בתי אבות, בתי ספר, בתי חולים)  מצויים בחזית המאבק נפגעים מהמגפה, הן בגלל סיכון גבוה להידבקות והן בשל שעות עבודה מרובות ושוחקות. כל אלה משפיעים לרעה על רמות המתח הגבוהות גם כך.

• קריסת מערכות תמיכה עקב הבידוד הממושך - אנחנו אמנם מצליחים להחזיק מעמד ולא מתדרדרים למצב הנורא מכל עם היעדר מכונות הננשמה, אבל בכל זאת נורמות ההסגר שהונהגו בכל העולם משפיעות לשלילה על מערכות ההתמודדות הללו ומן הסתם הפכו אותן ליעילות פחות. כשמתחיל בידוד, אנשים נוטים לסמוך על מעגלי תמיכה שמבוססים על חברים, משפחה וקהילות, והוכח כי אינטראקציות אישיות מגבירות זרימת הורמונים חיוביים במערכת העצבים ומסייעות לנו לחיות יותר זמן ויותר טוב. 

• נזקים כלכליים - ההפגנות בבלפור, על הגשרים ובכל הארץ אומרות הכל: ניהול כלכלי שלומיאלי הותיר מאות אלפי ישראלים חסרי אונים, כאשר מקום עבודתם או העסק שלהם נפגעו כלכלית באופן ישיר או עקיף כתוצאה מהבידוד והגבלות ההתקהלות. כמעט מיליון עובדים עדיין מתמודדים עם חוסר אונים וחרדה בעקבות היציאה לחל״ת במגיפה.  המצב הכלכלי מחזק חרדה, פחד מעתיד מקום העבודה, קיצוצים במשכורות, תכניות הבראה ועוד. למעשה, במכון טמיר ממש מורגשת עליה בפניות של פונים על רקע חרדה כלכלית. בנוסף על כך, רבים שלפני המגפה (זוכרים?) שקלו להחליף מקום עבודתם ניצבים כעת בפני הרבה פחות אפשרויות. בעלי עסקים קטנים ובינוניים חווים הפסדים קשים, חוסר יכולת לשלם חשבונות והוצאות קבועות, קושי לקבל הלוואה בעלות שפויה וצורך לקבל החלטות דרמטיות על מנת לשמר את מקור פרנסתם.

• עליה בהתעללות במשפחה במהלך המגיפה – ההסגר העמיד קורבנות להתעללות ביתית במצב בלתי אפשרי, בו אבדה להם האפשרות לברוח מהפוגעים, לצד צמצום האפשרויות לפנות לעזרה מקצועית ייעודית. בהודו, למשל, נרשמה במהלך המגפה עלייה של פי שניים בתלונות של נשים על אלימות מבוססת-מגדר.

• סינדרום המערה (cave syndrome) - אחרי שנה של סגרים לסירוגין, פיתחו בני אדם בכל העולם תובנה אינטימית לגבי המשמעות של בידוד חברתי ורבים חוששים לחזור לחייהם הקודמים למרות שהם מחוסנים לחלוטין. יש אפילו שם לחוויה הזו: "תסמונת המערה". ואכן, לפי סקר שפורסם לאחרונה על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני (ה-APA) 49% מהמבוגרים שנשאלו דיווחו שלא נוח להם לחזור לאינטראקציות בין-אישיות עם סיום המגיפה. עוד העלה הסקר כי 48% מהמחוסנים דיווחו כי הם מרגישים כך.

השלכות פסיכולוגיות חיוביות של הבידוד על הנפש

מצד שני (ובתחום שלנו כמעט תמיד יש צד שני), מתחילות להצטבר עדויות מעוררות תקווה באשר להשפעות הבידוד על נפשנו המיוסרת...

חלק מהאנשים, גם מי שסובלים מקשיים בתחום בריאות הנפש, מדווחים שהם מרגישים הרבה יותר טוב מאז תחילת ההסגר בעקבות המגיפה:

צוות חוקרים מאוניברסיטת קולג 'בלונדון (UCL) מנהלים בימים אלו מחקר on going, הגדול מסוגו באנגליה בתקופת המגיפה, על בסיס דיווחים של 74,000 משתתפים ומשתתפות.

המחקר בוחן את ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית של מגיפת הקורונה על האוכלוסיה באנגליה. עד כה התוצאות מלמדות, כי למרות ירידה ראשונית במדד האושר טרם תחילת הבידוד, נרשמה דווקא עליה במידת הרווחה הפסיכולוגית במהלך השבועות האחרונים (אנחנו כעת בתחילת מאי). בנוסף, החוקרים טוענים כי רמת החרדה פחתה בקרב כלל המשתתפים/ות, הן אצל מי שסבלו מהפרעות נפשיות קודמות והן באוכלוסיה "הנורמטיבית". 

לפי מומחים, צפוי אפקט ריבאונד לאחר הסרת הסגר, שכן הסובלים מהפרעות חרדה ידועים באימוץ התנהגויות ביטחון והימנעות, שיתכן וחוזקו על ידי הבידוד.

מעניין.

טוב, קבלו קצת שקט, להאזנה ברקע... 

הפסקה עם יונה וולך, בביצוע של להקת בלאגן:

נמשיך.

מה הקשיים הנפשיים העיקריים שאנחנו מתמודדים איתם בעקבות איכות החיים החדשה של תקופת הקורונה?

רובנו לא רגילים להעביר תקופות ארוכות לבד בבית, וההפסקה הפתאומית של כל הפעילויות בחוץ עשויה להיות לא קלה. 

מחקרים מצאו קשר משמעותי בין בידוד חברתי לבין העצמה של תחושת בדידות (גם אם אתם לא לבד), בריאות נפשית לקויה ועליה בשיעור הכללי של תמותה. 

איך מתמודדים עם תחושת הבדידות? 

חשוב לשמור על בריאות הנפש כאשר המגעים החברתיים פוחתים. 

תחושת לחץ היא נורמלית כאשר ניצבים בפני בידוד והפחתה באינטראקציות אנושיות פנים אל פנים, בעיקר כשנלווה לכך פחד מציאותי למדי לחלות בנגיף. 

כל הגורמים הללו עלולים להגביר את הסיכון לפתח בעיות נפשיות כמו חרדה ודיכאון. 

נוסיף לכך סטיגמה חברתית כלפי מי שקיבל הנחיה ממשרד הבריאות לשהות בבידוד (בהודעת סמס או בדרך אחרת).

 ישנן אסטרטגיות רבות שיכולות לסייע לרווחה והאיזון הנפשי בזמן הבידוד, מרביתן מבוססות על אסטרטגיות להסחת דעת או לשמירה יזומה על קשרים במגבלות הקיימות.

שירה (שם בדוי), בת 44, אובחנה לראשונה כסובלת מדיכאון בהיותה נערה.

בסתיו האחרון היא חוותה נסיגה מסוימת,  אך התאוששה בעזרת תרופות נגד דיכאון ותמיכה של חברים ועמיתים בעבודה.

אלא שמאז תחילת הבידוד בעקבות המגיפה, היא מוצאת את עצמה ממש נלחמת כל יום: היה לה  לאחרונה "יום זוועה", לדבריה, שבו בקושי הצליחה להקים את עצמה מהמיטה.

זו הייתה הפעם הראשונה שזה קרה לה מזה שנתיים.

היא סיפרה למטפלת שהימים הכי טובים שלה הם כאשר היא עובדת ונפגשת עם קולגות ועובדים בניהולה -  "חוסר הוודאות של מה זה הנורמלי החדש לא נותן לי מנוח".

מהם גורמי הסיכון שמקשים על בידוד?

בין הגורמים המשחקים תפקיד בהתמודדות של אדם עם המצב הם: 

• מצב נפשי לפני הבידוד - האם קיימות הפרעות נפשיות כמו דיכאון והפרעות חרדה 

• אופן ההתמודדות עם לחץ

• משך הבידוד - גורם מפתח בקביעת יכולת ההתמודדות, כאשר ככל שהבידוד ארוך יותר - השלכותיו בולטות יותר.

• מבנה אישיות - אנשים מוחצנים יותר, הזקוקים לאינטראקציה חברתית רבה יותר, עשויים למצוא את ההתמודדות קשה יחסית לאחרים, אך יכולים למשל להיעזר בתקשורת אונליין כדי להפיג את הבדידות. מופנמים יטו להתמודד בקלות רבה יותר עם בידוד, אך גם הם זקוקים למגע אנושי ועליהם למצוא דרכי תקשורת שיבטיחו שלא יתנתקו לגמרי.  

• מגע אינו רק מטאפורה לחיבור רגשי. לפי ד"ר טיפאני פילד, מנהלת המכון לחקר המגע בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מיאמי,  חסך במגע גופני מחמיר דיכאון ומחליש את מערכת החיסון; מגע חיובי ממריץ את עצב הוואגוס ומפחית את הקורטיזול, הורמון לחץ שפוגע בתגובה החיסונית הטבעית.   

• לפי האתר של ביה"ס ג'ון הופקינס, עייפות פנדמית (Pandemic Fatigue) מתרחשת כמעט באופן לא מורגש. המציאות היא להתנסות עם רגשות כמו חרדה יש מחירים, במיוחד לאורך תקופה ארוכה. לכן כל כך הרבה מאיתנו מרגישים מותשים רגשית ותשושים נפשית- זה לא רק החום. כתוצאה מכך, חלק עשויים גם להקדיש פחות תשומת לב ולעסוק בהתנהגויות פחות זהירות ולשמור על עצמם פחות, תוך הפחתה של שטיפת ידיים והתרחקות חברתית.

איך להתמודד עם בידוד? אסטרטגיות וכלים 

מחקרים הראו כי יש דרכים יעילות להקלה על כמה מההשפעות הנפשיות השליליות של בידוד: 

היצמדו ללו״ז קבוע

 התחילו כל יום בתכנית הכוללת כמה דברים שעליכם לעשות, נהלו יומן של רגשות ומחשבות או רשימת מעקב אחר סימפטומים, אם יש כאלה. מערכות המעקב הללו יגרמו לכם להרגיש פרואקטיביים ביחס למצב ויעזרו לנטרל את התחושה שהבדידות אינה נגמרת. 

הסחת הדעת

טקטיקה של הסחה מוכרת היטב בתחום הטיפול ההתנהגותי והקוגניטיבי-התנהגותי (CBT).  הסחה עוזרת לנו להפסיק לחשוב ללא הרף על היבטים שליליים של המצב הנוכחי,רומינציות, שמהוות גורם סיכון לדיכאון, ואילו שמירה על קשרים נלחמת בתחושת הבדידות. 

הנה 3 המלצות להסחה: 

קריאה -  חזרו לספר נעורים אהוב, או אתגרו את עצמכם לקרוא ספרים שתמיד רציתם. הצטרפו לקבוצת קריאה בפייסבוק,  הקשיבו לפודקסטים שמדברים אליכם.

סדרות וסרטים - פו בטלוויזיה או בסרטים (הרצאות TED, נטפליקס ואמזון).

גם משחקי וידאו הם כלי משובח להסיח את הדעת - לפי הנתונים המדווחים בתעשיית המשחקים, במהלך מרץ 2020 חלה עליה של 278% ברכישה של משחקי אונליין. 

מוזיקה - צרו או האזינו למוזיקה. זה הזמן לחזור קצת לשירים שתמיד אהבתם וכמובן ליצור צרו רשימת השמעה של שירים שמחים, נגנו, סיירו וירטואלית בגוגל street view (דרך מעולה לנצח את הבידוד) או הרכיבו פאזל שלא מוצה.

הישארו מעודכנים, בגבולות המתאימים

אנשים נוטים לחוות חרדה מוגברת כאשר הם חשים אי-נגישות למידע שהם צריכים, אבל עדכונים 24/7 שמבוססים על דיווחים לא מדויקים עד פייק ניוז עלולים לתרום לחיזוק החרדה. לכן, מומלץ להתבסס רק על ערוצי מידע מהימנים, כמו ארגון הבריאות העולמי או אתר קופת החולים. בקיצור, התעדכנו דרך אתרים מקצועיים שמספקים פחות דעות ויותר מידע עובדתי שיסייע לכם להישאר מאוזנים.

זכרו גם - התקושרת לא נוטה לפרסם חומרים חדשותיים על החלמה מקורונה, אלא על תמותה.

מחקר שהתפרסם השנה, בהתבסס על סקר שנערך בסין הראה כי מי שהיה מעודכן במידע בריאותי ועצות בנוגע לאמצעי זהירות שמר על תפקוד פסיכולוגי וחסינות נפשית גבוהים יותר. 

חשוב לא להזין את החרדות והפחדים באמצעות עניין בלתי פוסק בחדשות על הנגיף אלא להתעדכן במידע האחרון ובהמלצות הרלוונטיות ביותר. 

הדבר יועיל לבריאותכם הנפשית ובכך יפחית את המצוקה. 

הגבילו את צריכת המדיה, ואם כולם מדברים הווירוס, הפחיתו שימוש במדיה החברתית.

מעניין:

כמחצית מאיתנו מדווחים כי הבריאות הנפשית שלנו נפגעה כתוצאה ממשבר הקורונה וכי היא מחמירה ככל שאנחנו צורכים חדשות בטלוויזיה ואונליין באינטרנט.

לפי מאמר ב-Forbes, הפלטפורמה החברתית שנתפסת כמזיקה ביותר לבריאות הנפש לא הייתה פייסבוק, אלא רדיט.

מצד שני, לא כל אמצעי התקשורת מקפיצים את רמת הלחץ שלנו.

למשל ממים (Memes), אותן יחידות קטנות של תרבות פופולרית, יכולים לעזור לנו להיות בסוג של קשר עם אחרים, להרגיש פחות מבודדים ולצחוק בקול בעיצומה של תקופה מלחיצה.

מחקר שפורסם בסוף 2021 מצא כי ל-Memes יכולה להיות דווקא השפעה מרגיעה, בזכות השנינות ותחושת ״הביחד״ הויראלית שמגיעה איתם.

הישארו פעילים 

הגוף והנפש קשורים כידוע. 

14 יום ללא פעילות גופנית יהיו בעלי השפעה מזיקה על יכולת ההתמודדות הנפשית. נסו לתרגל טאי-צ׳י, יוגה או התעמלות ביתית. אם תנאי הבידוד מתירים זאת, כדאי לטייל בשכונה.  

היו אקטיביים ככל הניתן, שכן אפילו תקופות קצרות של חוסר פעילות פיזית יכולות להשפיע על בריאות נפש והגוף. למשל, מחקר מצא שדי בשבועיים של חוסר פעילות גופנית כדי לדלדל דרמטית את מסת השריר ולהשפיע על חילוף החומרים. 

למרבה המזל ישנן תכניות רבות להתעמלות ביתית, בהן תכניות בווידאו ואונליין או אפליקציות כושר. גם בבידוד קצר, פעילות גופנית יכולה לסייע לתחושה טובה, לתחזוקת הכושר ולמלחמה בתחושת הדיכאון והשעמום. 

עשו משהו משמעותי

אובדן תחושת המשמעות יכול לתרום להרגשת בדידות. אם לשעמום נלווה גם אובדן תחושה עצמית, ייתכן ואובדן המשמעות נוגס בכם. פעילות משמעותית בכל יום, גם אם קצרה, תעניק את תחושת התכלית והזהות החיונית לנו. 

יש המון רעיונות שיעזרו לכם להישאר עסוקים ומוסחים במהלך הסגר, אבל מחקר חדש של צוות מאוניברסיטת RMIT באוסטרליה, שפורסם בפברואר 2021 מעלה כי פעילות משמעותית, ולא רק ״להיות עסוקים״, היא דרך יעילה יותר לשמירה על יציבות רגשית בתקופה הזאת. 

משמעות קשורה גם להתנדבות, או פעילות פרו-חברתית. למשל, מחקר שפורסם ביוני 2020  בכתב העת האמריקני לרפואה מונעת , מלמד כי התנדבות אינה רק נתינה, אפשר גם לקבל ממנה הרבה בחזרה:  המחקר הראה כי פעילות התנדבותית של שעתיים בשבוע לפחות עשויה להעלות את תוחלת החיים ולשפר את הבריאות הנפשית בקרב מבוגרים מעל גיל 50. 

אפשר, למשל, להירשם לקורס מקוון ובכל יום לעשות מעט שיעורי בית, ליצור עץ משפחה בעזרת אתרי אינטרנט ייעודיי או להתמקד בכל פעילות אחרת שתכניס משמעות נוספת לחייכם. 

שמרו על קשר 

הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות כדי להילחם בבדידות הוא ליצור קשר עם חברים ומשפחה בכל דרך אפשרית: טלפונים, רשתות חברתיות, אימיילים, מכתבים, שיחות וידאו. עוד ניתן לתקשר אונליין עם אנשים מכל רחבי העולם שחולקים עמכם משהו במשותף. אפשר, למשל, להצטרף לקבוצות פייסבוק בנושאים שמעניינם אתכם, לשחק במשחקים מקוונים רבי משתתפים או להצטרף לשירותים כמו QuarantineChat, שנועדו לחבר בין אנשים הנמצאים באותו מצב. 

מצאו מקורות נחמה ותמיכה 

פרגנו לעצמכם אמבטיה חמה או טוש ממושך עם זרם חזק, תנו מקום לקצת אילוף עם הכלב, בשלו אוכל חמים, בריא ומנחם, צפו בתכנית טלוויזיה אהובה או קראו ספר שאתם אוהבים במיוחד, שתו תה, עדיף בלי קפאין, הדליקו נרות מבושמים (בעיקר לוונדר) . בקיצור כל התנהגות שמביאה לכם נחמה. 

גייסו יותר סובלנות

במצב של בידוד רמות המתח גבוהות יותר מהרגיל.

גילויי סובלנות הופכים מאתגרים יותר, ולכן גם חשובים יותר.

במקרה של ויכוח אפשר פשוט לומר ״אני מסכימה איתך״ או ״אני מבין, אני רואה את נקודת המבט שלך״ או ״אנחנו יכולים לעשות את זה ביחד״. עוד חשוב לתת זה לזה מרחב להירגע ו״להתאפס״.

עסקו ביצירה

ציור, כתיבה, נגינה וריקוד - כל ביטוי עצמי באופן יצירתי הוא בעל אפקט טיפולי. של ממש. אם קשה לכם לבטא את  מה שאתם מרגישים בפנים, ניתוב התחושה ליצירה יכול לזכך רגשות קשים שתקועים בפנים. יצירה גם מכניסה אותנו למעין אזור פסיכולוגי קסום, תחושה שכשלעצמה עשויה להיות מדיטטיבית. ניתן, לדוגמה, לנהל יומן קורונה, לכתוב שירה או הייקו, לתפור, לרקום, לסרוג, להשלים חוברת צביעה, להכין תכשיטים, ללמוד אוריגמי או אפילו לסדר אזור מבולגן בבית או לעצב חדר מחדש. אם קשה לכם לחשוב על פרויקטים חדשים, התמקדו במה שכבר התחלתם. 

תכננו לעתיד

תראו, למרות שממש קשה עכשיו, המגיפה לא תימשך לנצח והשגרה עוד תשוב. חשוב להגיע אליה כמה שיותר מוכנים. זה זמן עם הזדמנות מיוחדת להתארגנות והצטיידות - בידע חדש, במשאבים ובהתבוננות ביקורתית על תכניות קיימות.

תכננו דברים שיעזרו לכם להתמקד בעתיד. ערכו רשימה של כל הדברים שתרצו לעשות לאחר הבידוד, תכננו אירועים מהנים, ערכו רשימה של דברים שאתם רוצים לעשות במהלך חייכם. 

אם יצאתם לחל"ת, כמו עוד 800,000 ישראלים, חשבו על הקריירה. זו הפסקה כפויה, שיכולה להיות מבורכת. 

תרגלו חמלה עצמית

 זהירות - אל תתנכרו לרגשות, יהיו אלה קשים ככל שיהיו. 

הרחקת רגש רק מחזקת את הכאב הנפשי ומעצימה את המצוקה. 

מצאו דרכים לקבל ולתקף (מלשון ולידציה) את הרגשות הקשים,  מהלך שיפחית את ההשפעה השלילית ויקל על העצבות. 

עוד ניתן להקל על המצב הפנימי באמצעות סרטוני מדיטציה מודרכת ומיינדפולנס, שמוצעים חינם ובשפע ביוטיוב. 

זכרו - רגשות אינם עובדות. 

כדאי גם להראות חמלה כלפי אחרים. 

אנשים המתמודדים עם מצוקה רגשית יכולים להקל על המצב דווקא דרך אלטרואיזם, בכך שיציעו עזרה לאחרים שמתמודדים עמה. שיחת טלפון, הודעת טקסט או אפילו תגובה מעודדת בפייסבוק לאדם שחש בדידות יכולה לעשות לכם הרבה טוב.

בנו שגרה

ההפרעה ברוטינות שלנו היא אחד מהקשיים הבולטים של בידוד. 

אם אתם עובדים מהבית, כדאי להבנות את הזמן בצורה שדומה ככל הניתן ליום עבודה רגיל. הדבר עשוי להיות מאתגר אם ילדים או בני משפחה אחרים נוכחים בבית כל היום, כשגם הם מתמודדים עם שגרה רופפת. בשילוב בין עבודה, הפעלת הילדים ושאר המטלות כדאי למצוא שגרה שעובדת לכם. אפשר לתכנן פעילויות שיעסיקו את כולם בזמן שההורה עובד או ליצור סדר יום,לקראת יום המחר, אך אין להיצמד אליו ביתר קשיחות, כדי למנוע מונוטוניות. 

הלחמו בתסכול ובשעמום 

 חלק מהמצוקה שבבידוד נובעת משעמום ותסכול ולכן חשוב למצוא דרכים להישאר עסוקים. שמרו על כמה שיותר רוטינות, המשיכו לעבוד על פרויקטים ומצאו פעילויות למלא בהן את הזמן, למשל סדרו את הארון או מצאו תחביב יצירתי חדש. תחושת תכלית ויכולת מעניקות דבר לשאוף אליו בכל יום. עשו תכניות ורשימת מטלות ובכל יום מחקו משהו שביצעתם. אפשר לעסוק בפעילויות DIY -  עשה זאת בעצמך - ממדפים ועד וילונות, לעסוק בצביעה ולמלא סודוקו.

מעבר לכך, יש פה גם הזדמנות לכל מי שמתקשה להיות לבד.

אנטוני סטור כתב שהבדידות יכולה להיות טיפולית כמו תמיכה רגשית.

זה נכון -  היכולת להיות לבד היא ביטוי של בגרות רגשית, לעיתים באותה מידה כמו היכולת ליצור קשרים קרובים.

תקשורת 

 קשר עם אחרים נלחם בשעמום וקריטי למזעור תחושת הבידוד. שמרו על קשר טלפוני, באימייל ובמדיה החברתית עם חברים ומשפחה. אם אפשר, הצטרפו לקבוצת תמיכה או דיון של אנשים הנמצאים בבידוד, לצורך תחושת קהילה והעצמה. ניתן גם להקפיד על ארוחות סדירות עם שאר דיירי הבית ולנסות לדאוג לאחרים, למשל לחבר שנמצא במתח.

שימו לב, מי הכיר את המילה זום לפני המשבר?

רבים מאיתנו, בכל רחבי הגלובוס, מצאו דרכי תקשורת דיגיטליות לספק צרכים חברתיים.

באמצעות טכנולוגיה, כמו שימוש במצלמות רשת ומיקרופונים ניתן ליצור אינטראקציות מקוונות. זה אמנם לא מרגיש אותו דבר כמו פגישה פנים אל פנים, אבל כן עוזר לשמור על קשר ומספק את הרצון והצורך החברתי עד רמה מסוימת.

ילדים והורות

איכשהו, יש תחושה שהילדים שלנו מזכירים לנו איך לשמור על הכללים. היפוך תפקידים שמאפיין תקופות מצוקה הוריות.

אבל חשוב לזכור שהילדים שלנו מתמודדים עם לא פחות סטרס.

למעשה, מחקר שהתפרסם ביוני 2020 מלמד כי ילדים ומתבגרים עלולים לחוות שיעור גבוה של דיכאון וחרדה זמן רב לאחר סיום המשבר הנוכחי והבידוד החברת שמגיע איתו. פסיכולוגים לילדים ופסיכיאטרים לילדים ובני נוער מתריעים באשר לצורך בנגישות של שירותים קליניים, שצפויים לשיא של ביקוש בעתיד הנראה לעין, כך ל פי המחברים של סקירת המחקר.

מחקרים הראו שילדים שחוו בידוד מתמשך פיתחו PTSD  בשיעור גבוה פי 4 מילדים שלא חוו בידוד. כהורים, מומלץ לדבר אל הילדים על הבידוד בצורה אינפורמטיבית, מותאמת לגיל  ומרגיעה ולהתרכז בשמירה על תחושת מסגרת מגוננת ועל התנהגות בריאה וחיובית. וכמו תמיד, הורים שיטפלו תחילה בחרדות האישיות שלהם יוכלו להרגיע טוב יותר את פחדי הילד. 

החדשות הטובות הן שלמרותהכל, נראה כי נגיף ה-COVID-19 בדרך כלל מייצר תסמינים פחות חמורים בקרב ילדים בהשוואה לאוכלוסיה הבוגרת יותר. 

טיפ חשוב להורים:

ילדים יגיבו הרבה יותר טוב אם תשארו רגועים וחיוביים בעת התיאור המצב המגיפה. הרוגע רלוונטי גם בהעברת שיעורי הבית ולוחות הזמנים של בתי הספר . 

זוגיות בבידוד

ומה עם הזוגיות?

בלו זמן משמעותי ביחד, ממש הקצו זמן כזה, לא משנה באיזה חלק של היום.. הדבר יסייע לשמור על נקודת ראות הרבה יותר מציאותית בזמנים המתוחים שאנוחנו מצויים בהם. אם אתם רגילים להיות בגפכם, עשו מאמץ ליצור מדי פעם קשר עם שאר בני הבית והזכירו להם שקל לכם יותר להתמודד ביחידות, כך שלא יפרשו זאת כדחייה אישית. 

עשו כל מאמץ לעודד חיוביות. הכי פשוט להיסחף עם  חדשות שליליות וחוסר ודאות לגבי העתיד. כמו תמיד, מילים ומחוות קטנות יכולים להיות בעלי אפקט משמעותי לשמירת המורל במערכת היחסים ולמזער ויכוחים וקונפליקטים מיותרים. היזכרו במתכוון בזמנים שמחים שבהם בן/ת  הזוג היה נדיב ואוהב כלפיכם – זה יעזור לראות את הדברים בפרספקטיבה נרחבת יותר.

במידת הצורך, פנו אלינו לטיפול זוגי אונליין. 

זכרו את המטרה 

יש רציונל מאחורי הסיוט הזה. 

הזכירו לעצמכם את הסיבה לבידוד ואת רצונכם לא להידבק ולא להדביק אחרים. 

אם שכחתם, אז הנה:

האטת התפשטות המחלה עוזרת להשטחת העקומה, קרי יצירת מצב מתמשך בו מספר החולים נותר בכל רגע נתון כזה שהמחלקות לטיפול נמרץ בבתי החולים מסוגלים לעמוד בו. עלייה חדה במספר החולים עלולה להביא להתמוטטות דומה לזו שאירעה באיטליה ובניו יורק, כאשר המונים אינם זוכים לטיפול רפואי נאות.

בין אם ניכנס בישראל לגל נוסף של הקורונה ובין אם ניכנס לשגרת חירום, חשוב לזכור כי עבור כולנו, האוכלוסייה הכללית, מתחים שקשורים לריחוק החברתי ולבידוד יכולים להביא להפרעות חרדה ולדיכאון. תחושות אי-הוודאות גורמות לנו להרגיש שהדברים יוצאים משליטה, דבר הנעוץ חלקית במידע המבלבל שמתקבל ממשרד הבריאות. מתח וייאוש עלולים להביא לתחושות של שחיקה, ומאורעות מאיימים, בלתי ניתנים לשליטה ואפופים בחוסר ודאות משמעותי הם ממש רעילים לבריאות הנפש. חרדה ומתח שאינם מקבלים מענה עלולים להתפתח אפילו לכדי דיכאון.

במקרה הצורך, ניתן לשוחח על המצוקה עם פסיכולוג אונליין או טלפונית. 

נסיים באמירה אופטימית:

לצד ההשפעות השליליות, יש מצב שלחיים בצל מגיפה יש גם כמה השפעות חיוביות על בריאות הנפש.

הנה,   מחקר שנערך בהונג קונג לאחר מגיפת ה-SARS מצא כי מרבית המשתתפים דיווחו שאכפת להם יותר מרגשות בני משפחותיהם במהלך תקופת המגיפה, בהשוואה לתקופות קודמות. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

יהודה עמיחי, כל השירים בחמישה כרכים, הוצאת שוקן, 2004

שרון, א. (2020). טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3971 

Hawryluck, L., Gold, W. L., Robinson, S., Pogorski, S., Galea, S., & Styra, R. (2004). SARS control and psychological effects of quarantine, Toronto, Canada. Emerging infectious diseases, 10(7), 1206–1212

An overview of systematic reviews on the public health consequences of social isolation and loneliness

Immediate Psychological Responses and Associated Factors during the Initial Stage of the 2019 Coronavirus Disease (COVID-19) Epidemic among the General Population in China

Bowden Davies KA, Pickles S, Sprung VS, et al. Reduced physical activity in young and older adults: metabolic and musculoskeletal implications. Ther Adv Endocrinol Metab. 2019;10

Hawryluck L, Gold WL, Robinson S, Pogorski S, Galea S, Styra R. SARS control and psychological effects of quarantine, Toronto, Canada. Emerg Infect Dis. 2004;10(7):1206–1212

Myrick, J. G., Nabi, R. L., & Eng, N. J. (2021). Consuming memes during the COVID pandemic: Effects of memes and meme type on COVID-related stress and coping efficacy. Psychology of Popular Media. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/ppm0000371

מהי חשיבה מאגית? 

חשיבה מאגית, או אמונה טפלה, היא המחשבה שאירועים שאינם קשורים זה בזה קשורים באופן סיבתי, לעיתים כתוצאה של השפעה על-טבעית. 

במצב הפנימי של אדם עם חשיבה מאגית, הוא מייחס לרעיונות, מחשבות או התנהגויות השפעה סיבתית על העולם המציאותי, החיצוני.

כולנו מהרהרים לפעמים בצירופי מקרים בחיים, ובכלל זה אמונות טפלות, אולם במקרים מסוימים חשיבה מאגית עלולה להוות תסמין של בעיה נפשית, בעיקר של הפרעות טורדניות-כפייתיות. 

ולפעמים מחשבה מאגית באמת עובדת, כי כידוע גַּם שָׁעוֹן מְקוּלְקָּל מַרְאֶה אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה פַּעֲמַיִים בְּיוֹם... 

מתי חשיבה מאגית היא בעיה?

חשיבה מאגית היא כאמור האמונה כי למחשבה לכשעצמה יש כוח משלה, והיא יכולה לגרום לדברים להתרחש, לרוב לאסונות כאלה או אחרים. לדוגמה, ״מכיוון שעברה בי כרגע המחשבה לפגוע בבת הזוג שלי, היא נמצאת עכשיו בסכנה גדולה״.

אדם שחושב באופן מאגי מתקשה להפריד בין המחשבה לבין המעשה.  ברמה מתונה יותר, כולנו מכירים את התופעה של נבואה שמגשימה את עצמה והשלכותיה. 

ברמה פתולוגית, חשיבה מאגית מאפייינת הפרעות נפשיות, בעיקר  OCD והפרעת חרדה כללית.

למשל, הימנעות מקביעת אירוע חשוב ביום שישי ה-13, הצפנת פתק בכותל או הבעת משאלת חיים עמוקה לפני כיבוי נרות – אפילו בפעולות פשוטות כאלה מעורבת חשיבה מאגית. 

זיגמונד פרויד היה מהכותבים הראשונים על הנושא, כשדיבר על חשיבה מאגית כמנגנון הגנה מפני תחושת חוסר אונים.

חשיבה מאגית נוטה להתעצם נוכח תחושת איבוד שליטה או אירועים חיצוניים מעוררי חרדה, כמו אובדן אדם אהוב. 

החשיבה המאגית מהווה מאמץ לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה.

איך מתבטאת חשיבה מאגית אצל ילדים?

חשיבה מאגית מאפיינת ילדים צעירים, בגילאי 2-7. תקופה זו מאופיינת במשחקי ״נדמה לי״, כאשר הדמיון משמש את הילד לייצור הסבר עבור תופעות לא מובנות בעולמו.

בשלב זה, החשיבה הלוגית אינה מפותחת דיה ותחושת הנפרדות של הילד מהעולם סביבו רק מתחילה להתגבש.

לכן, חשיבה מאגית בשלב זה של החיים היא שכיחה ונורמלית. 

מרבית הילדים עוברים שלב בו הם מאמינים כי המחשבות והמשאלות שלהם הן כל-יכולות.

שלב אומניפוטנטי זה יכול להיות מאמץ להשיג אשליית שליטה על העולם שסובב אותם, אך לצד הפחתת החרדה, פנטזיה זו היא גם חרב פיפיות.

אם הילד חושב על כך שמישהו ימות, הוא תופס את המחשבה ככזו שיכולה באמת לגרום למותו.

לכן ילדים מפתחים ריטואלים ואמונות טפלות כדי להגן על עצמם מפני התגשמות המשאלות הללו.

אצל רוב הילדים, הפחד ממוות לא יהפוך פתולוגי: הם יגדלו, יתבגרו, יכחישו את מושג המוות כדי לא לעמוד מולו יום יום ויתחילו להתמקד בכאן ועכשיו.

איך מתבטאת חשיבה מאגית ב-OCD?

ניתן לראות חשיבה מאגית גם אצל בני נוער ומבוגרים, החל מרמה נורמטיבית ועד לרמה קיצונית שמעידה על פיתוח OCD או הפרעה טורדנית כפייתית. 

בהפרעת ocd חשיבה מאגית באה לידי ביטוי באמונות טפלות:

נניח, להגיד ״המחלה״ במקום לומר ״סרטן״, כי שימוש במילה עלול להחריף את מצב החולה.

 דוגמה נוספת היא להניח סכין תחת מיטת התינוק כסגולה נגד שדים, לא להושיט מספריים, לא לאפשר לחתן לראות את הכלה לפני החופה. 

עד כאן נורמלי ואף מוכר, אולם כאשר המחשבה מקבלת כוח משל עצמה, היא קמה על יוצריה ומכתיבה מה מותר ואסור לחשוב, מה מותר ואסור לעשות. 

זה OCD, אבל לא רק: 

בעוד שלרוב חשיבה מאגית פתולוגית קשורה לפסיכוזה או להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), כאשר אדם מאמין שלמחשבותיו/פעולותיו יש יכולת שליטה באירועים חיצוניים, מהשוואה מחקרית בין אנשים עם OCD, הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וקבוצת בקרה נורמטיבית, עולה כי רמות החשיבה המאגית דומות בקרב לוקים באחת מההפרעות הללו.

איך מתבטאת חשיבה מאגית בהפרעת חרדה כללית?

במקרה של GAD, נראה שהחשיבה המאגית מתבטאת באמונה שהחרדה שולטת באופן כלשהו בסביבה.

למרות שחוויית ה-GAD מעיקה, מי שלוקה בה מאמין באמת ובתמים שהמחשבה המאגית מגנה עליו מפני אסון גדול יותר, וכי דאגה אינטנסיבית מבטיחה ביטחון והצלחה, 

או שאם לא יעסקו בתכנון אינטנסיבי, יחתרו לשליטה תמידית, או יפתחו דאגת יתר בנוגע לכל דבר – הכל יתפרק.

סוג זה של חשיבה מאגית המאפיין אנשים הלוקים ב-GAD מקשה על ההחלמה ממנה, כי טבעי לגמרי שאדם שמאמין כי ויתור על החרדה יוביל לתוצאות שליליות, יתנגד לשחרורה.

איך מטפלים בחשיבה מאגית פתולוגית?

הטיפול המתאים ביותר בהפרעת חרדה כללית והפרעה טורדנית-כפייתית הוא CBT.

באופן אירוני, המפתח לניהול חשיבה מאגית הוא דווקא לתכנן קדימה, מלאכה שהסובלים מ- GAD ומ-OCD ממה בקיאים בה. מחשבה מראש על מצבים עתידיים מעוררי חרדה מקלה על ניהול החשיבה המאגית, לפני שהיא בכלל מתחילה.

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, למשל, המטפל והמטופל יוצרים ביחד תכנית שתתבסס על האופן בו אדם הגיוני היה נוהג בסיטואציה, כאשר החשיבה מראש נותנת את ההזדמנות להתבונן במצב באופן ריאלי ולוגי ולא מתוך תחושת חרדה. 

למשל, לביקור מתוכנן בבית החולים המעורר דאגה מפני הידבקות במחלות אפשר להתכונן באמצעות צעדים כמו הצטיידות באלכוג׳ל ומסיכת פנים, זאת לעומת צעדים לא הגיוניים, כמו להגיע לבית החולים עם חומרי ניקוי ולהתחיל לנקות את הרצפות והדלפקים. 

דוגמה נוספת היא דאגה לקראת דדליין בעבודה:

צעד הגיוני שניתן לנקוט הוא למשל פירוק המשימה לחלקים פשוטים יותר לניהול והשלמת כל אחד מהם עד למועד מסוים.

את התכנון מראש חשוב לבצע בזמנים בהם מפלס החרדה נמוך וניתן לשקול צעדים הגיוניים.

בנוסף לטיפול, ניתן להיעזר גם בחבר את בן/בת זוג לגיבוש התכנית.

זה עובד. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מה זה פטישיזם?

פטישיזם, בתחום הפסיכולוגיה והסקסולוגיה, הינו הנאה מינית ארוטית המושגת ע"י חפץ מסוים או איברי גוף שאינם קונבנציונליים להנאה מינית.

הסיפוק שחש האדם נובע מהתבוננות באובייקט הפטיש, מגע עימו, הרחתו וטעימתו.

פטיש יכול להיות נלווה, באופן שאינו פתולוגי, להנאה מינית בכללותה, אבל במקרים מסוימים יכול להפוך להפרעה נפשית, במיוחד במצבים בהם הוא גורם למצוקה נפשית כלשהי או להפרעה בשגרת החיים.

מהם סוגי הפטיש הנפוצים?

דוגמאות לפטישים נפוצים הן פטיש לכפות רגליים, פטיש לשיער, לבשמים, להלבשה תחתונה, פטיש לצורות לבוש מסוימות, לצבע עור מסוים, למבנה גוף מסוים, ורבים נוספים.

האובייקטים האלה מעוררים באדם תשוקה מינית והנאה מינית, לעיתים ללא קשר ישיר לאדם המחזיק בהם.

איך נוצר Fetish?

מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית מציעים שפטיש מושג בדרכי התניה קלאסית, כלומר בצורה של למידת קשר בין גירוי מסוים לתגובה שהוא מעורר בגוף.

לרוב, מדובר בקשר שנוצר בגילאים צעירים יחסית, בין אובייקט מסוים לגירוי ועוררות מינית.

למשל, פטיש להלבשה תחתונה או לשיער ארוך עשויים להיווצר דרך הקשר שלהם לנשיות ולגוף האישה.

כלומר, האדם לומד ששיער ארוך והלבשה תחתונה מסוימת מסמלים את בואה של הנאה מינית או תשוקה מינית, והקישור שנעשה גורם לאדם לפתח פטיש לאובייקטים האלה.

ההסבר ההתנהגותי בדמות ההתניה הקלאסית זכה לביקורת רבה, שטענה כי התניה קלאסית אינה מספיקה על מנת להסביר כיצד נוצר פטיש, כיוון ומרבית בני האדם באותה החברה נחשפים לגירויים דומים, ורובם כמובן, אינם מפתחים פטיש משום סוג.

הצעה נוספת מסבירה כי פטישיזם הינו יותר מהתניה קלאסית פשוטה, כיוון ומעורבת בה גם אב-נורמאליות מסוימת בתפיסות מיניות או בתהליך הלמידה של ההתנהגות המינית.

תיאוריות Imprinting, כלומר תיאוריות "הטבעה" או "החתמה" מתחום הפסיכולוגיה האובולוציונית, טוענות שאצל כל בני האדם מתבצעים תהליכי הטבעה, מיניים ולא מיניים, כבר בילדותם המוקדמת.

כלומר, אנו מטעינים אובייקטים שונים במשמעות מסוימת, אשר הולכת איתנו לכל אורך חיינו.

פטישיזם, לפי גישה זו, הינו מקרה פרטי של הטבעה לא מדויקת, אבחנת יתר של אובייקט מיני. לדוגמה, במידה וילד למד כבר בצעירותו שלשיער ארוך יש קשר להנאה ולעוררות מינית, הוא אינו בהכרח מקשר זאת לכלל המין הנשי, כי אם משאיר את האבחנה כפרטית- רק למקרי שיער ארוך. לפי תיאוריה זו, מדובר בטעות באבחון, שכן ההנאה המינית אינה נובעת מהשיער הארוך אלא מהאדם שמתחתיו.

ויש גם הסבר אבולוציוני, למשל למה אנשים נמשכים לחלקי גוף או בגדים נוצצים / מבריקים?

הסבר מעניין שמגיע מעולם האסתטיקה והפסיכולוגיה האבולוציונית. מחקרים מציעים שהמשיכה לנוצץ קשורה לצורך קדום במים. בעבר הרחוק, המראה המבריק של מים שימש כסימן למשאב חיוני להישרדות, ולכן המוח שלנו "תכנת" אותנו לראות ברק כזה כאטרקטיבי ומזמין.

בנוסף, הברק משדר איכות, תחכום וערך – גורמים שמושכים אותנו גם בהקשרים מודרניים, למשל בתכשיטים או חפצים בוהקים אחרים. זו הסיבה שאובייקטים מבריקים, כמו מטבעות נוצצים או תכשיטים מלוטשים, נתפסים כיפים ואטרקטיביים יותר לעומת גרסאות מט, כשהן עמומות או מוכתמות.

במקרים קיצוניים יותר, בהם העניין המיני הופך להיות ממוקד כולו סביב האובייקט אליו התפתח פטיש, מוגדר הפטישיזם כסטייה מינית - פרפיליה.

מחקרים מלמדים כי גברים נוטים לפתח פטישים בשיעור גבוה הרבה יותר, ובפער משמעותי בהשוואה לנשים, וכן כי מדובר בנטייה ששורשיה בילדות, על אף שלרוב לא תתפרץ לפני גיל ההתבגרות, ולעיתים גם הרבה לאחריו.

איך מטפלים בפטישיזם?

מרבית אנשי הטיפול סוברים שפטישיזם הוא נפוץ ולגיטימי, ועליו לקבל התייחסות טיפולית רק כאשר פוגם בתפקודו התקין של האדם או יוצר מצוקה נפשית, לאדם או לסובביו.

במקרים פתולוגיים של פטישיזם, טיפול CBT - שיטות פסיכותרפיה התנהגותיות וקוגניטיביות-התנהגותיות - הן הנפוצות ביותר, אשר עובדות על שינוי דפוסי החשיבה של האדם והעשרת כלי ההתמודדות שברשותו אל מול דחפיו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מצב פסיכוטי אחרי לידה 

מהי פסיכוזה אחרי לידה? 

פסיכוזה לאחר לידה היא הפרעה נפשית חמורה שעלולה לפגוע באמהות, זמן קצר לאחר הלידה ועד שלושה חודשים לאחריה. 

עצב ודיכאון אחרי לידה הן תופעות ידועות, אולם פסיכוזה אחרי הלידה (Postpartum psychosis / puerperal psychosis) מוכרת פחות ומסוכנת יותר. 

סטטיסטית, פסיכוזה לאחר לידה מתרחשת בשכיחות של מקרה אחד עד שניים לכל 500 לידות.

למרות שהתקף פסיכוטי אחרי לידה הוא מצב נדיר, ועל אף שיש לו טיפול, חשוב לפעול מיידית כאשר מופיעים סימנים ותסמינים רלוונטיים.

אבל ההשלכות של כל מקרה נבחנות לגופן, ולפעמים הוא עלול להסתיים בטרגדיה, כפי שקרה כנראה בחיפה באמצע 2023. 

מהם התסמינים של התקף פסיכוטי לאחר הלידה?

תסמיני ההפרעה יכולים להופיע יום-יומיים לאחר הלידה עד כמה שבועות אחריה, ובמקרים נדירים גם בחלוף חודשים.  

אחד מהתסמינים הראשונים הנפוצים ביותר של ההפרעה הוא פגיעה בשינה ולעיתים גם ניתוק מהמציאות. 

תסמינים נוספים הם הלוצינציות, דלוזיות (שממוקדות לרוב בתינוק) וחשיבה מבולבלת ותנודות חמורות במצב הרוח, פחד, חרדה, חוסר מנוחה, בלבול, אינסומניה, פרנויה, היפראקטיביות, סערת נפש, התנהגות מרוחקת ומופנמת, דיכאון או עצב קיצוני, מחשבות לא הגיוניות, כושר שיפוט דל, התנהגות מוזרה או לא אופיינית, מחשבות אובדניות, תוקפנות או אלימות. 

חשוב לציין כי מי שיבחין לרוב במצבה הנפשי החריג של האם הוא אדם קרוב ולא היא עצמה. 

כאמור, כאשר מזוהים תסמינים כאלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול מקצועי.

מהי פסיכוזה?

פסיכוזה היא הפרעה נפשית שמאופיינת בהתנתקות מהמציאות.

פסיכוזה יכולה להופיע כתוצאה ממחלה פסיכיאטרית כמו סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית.

במקרים אחרים היא  עלולה להיגרם על ידי מצב בריאותי, טיפול תרופתי או שימוש בסמים.

תסמינים אפשריים של מצב פסיכוטי כוללים דלוזיות, הלוצינציות, דיבור לא אחיד וחוסר שקט קיצוני.

אדם הסובל מהתקף פסיכוטי בדרך כלל אינו מודע להתנהגותו.

הטיפול עשוי לכלול שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, כלומר בשיחות.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

תגובות נפשיות נורמטיביות ופתולוגיות אחרי לידה

התקופה לאחר לידה מאתגרת נפשית.  

לידת תינוק היא תהליך מרגש שכולל אתגרים הנובעים משינויים הורמונליים, היעדר שינה ומתח שמקורו בהסתגלות למצב חדש ועוד, אבל  פסיכוזה שלאחר לידה מדובר בסיפור קיצוני הרבה יותר.

שינויים במצב הרוח או ברגשות לאחר לידה הם שכיחים מאוד ומרביתם נורמליים, אך חלקם מסוכנים ויש לטפל בהם. הפרעות מצב רוח לאחר לידה נחלקות לשלוש קטגוריות בסיסיות: 

• עצבות שלאחר לידה – בימים ובשבועות שלאחר הלידה חוות 60-80% מהאימהות עצבות, עם סימפטומים מתונים בדרך כלל. מצב זה אינו מסוכן, אינו דורש התערבות רפואית והאם יכולה לטפל בעצמה ובילד. 

• דיכאון שמופיע לאחר לידה – פוגע ב-10-15% מהאימהות הטריות ולו תסמינים חמורים יותר ומשך זמן ארוך יותר. מצב זה הופך את הטיפול העצמי ובילד למאתגר ולכן דורש התערבות מקצועית.

• פסיכוזה שלאחר לידה – הנדירה ביותר אך גם המסוכנת מבין הפרעות מצב הרוח שלאחר לידה. 

הנקה

במהלך דיכאון או חוויה של סימפטומים נפשיים אחרים, ההנקה עשויה להיות קשה ומלווה במתח ולהוביל למורת רוח ולגמילה מוקדמת, שיכולה בתורה להחריף את הסימפטומים.

היכולת להניק במהלך טיפול בהפרעה תלויה בתרופות שנרשמו, בשאלה אם התינוק יכול להישאר עם אמו באשפוז, בהעדפת האם בנוגע להנקה, בתועלת לתינוק, בסיכון לתינוק במהלך הטיפול ובסיכון לאם במידה ולא תיצמד לטיפול התרופתי.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בפסיכוזה אחרי לידה, מכון טמיר חיפה

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון ולידה, מכון טמיר ת״א

מהן הסיבות?

יש חילוקי דיעות בנוגע למקור המצב הנדיר, שיכול לצוץ אצל נשים ללא כל היסטוריה של בעיות נפשיות, אך ידוע שהסיכוי לפתח אותו גדל במקרים בהם יש היסטוריה אישית של הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה, קרוב או קרובת משפחה מקרבה ראשונה שסבלו מפסיכוזה שלאחר לידה או מהפרעה נפשית אחרת, טיפול מקוטע במייצבי מצב רוח ו/או תרופות אנטי-פסיכוטיות או מקרה קודם של פסיכוזה שלאחר לידה. 

הקשר בין בין פסיכוזה אחרי לידה לבין הפרעה דו קוטבית סוג 1 מבוסס היטב, כאשר תחילתה של פסיכוזה בתקופה המיידית לאחר הלידה מהווה מנבא משמעותי לאבחון מאוחר יותר של הפרעה דו קוטבית סוג 1, אם כי חלק מהנשים אכן מציגות אפיזודה פסיכוטית בודדת של שאינה מתפתחת לכדי הפרעה פסיכיאטרית כרונית בתום התקופה שלאחר הלידה.

גורמי סיכון אחרים הם לידה בגיל נעורים, לידה ראשונה, סיבוכים במהלך הלידה או לידת תינוק עם בעיות בריאותיות.

מתח קיצוני עשוי להגביר את הסיכון לדיכאון שלאחר לידה אך לא בהכרח לפסיכוזה. 

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר ת״א

טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי

פסיכוזה שלאחר לידה היא מקרה חירום רפואי שחייב לקבל מענה, פן יסלים במהרה ויהפוך מסוכן.

למרבה המזל, ניתן לטפל בדבר באמצעות אשפוז בבית או בבית חולים, הערכה וטיפול פסיכיאטריים, תרופות, פסיכותרפיה אישית, משפחתית או קבוצתית, תמיכת בן זוג ובני משפחה או טיפול בנזעי חשמל (ECT). 

אבחון ופעולה מוקדמים יכולים להוביל להחלמה מהירה.

בעוד שהסימפטומים החמורים ביותר נמשכים 2-12 שבועות, יכולים לעבור 6-12 חודשים עד להחלמה.

מרבית הנשים יחלימו לחלוטין, אך התהליך עשוי להיות ארוך ומאתגר, כאשר לצד ההקלה בסימפטומים עשויים להופיע עצב, אשמה בשל הזמן האבוד וחיבור האם לתינוק, בושה, כעס, פחד מפני סטיגמה חברתית, פחד משיפוט כ״אם רעה״, מתח בקשרים משפחתיים, דאגה מפני הבאות ופחד ללדת שוב.

לאחר ההחלמה עלולה האם לחשוש מפני הישנות ההפרעה, ובצדק, שכן יש סיכוי שתחזור ללא קשר להיריון, ו-25-40% סיכוי שתחזור בהיריון עתידי.

ואולם אין פירוש הדבר שיש להימנע מלידות נוספות:

דווקא עכשיו, כשהאם יודעת כיצד להתמודד עם ההפרעה, היא תוכל להתכונן לקראתה במידה ותשוב, ביחד עם התמיכה המקצועית והמשפחתית הנדרשת.

ללא טיפול, פסיכוזה שלאחר לידה עלולה לסכן את חיי האם והתינוק ולהשפיע לרעה על המשפחה, והיא צופנת בחובה סיכון של 4% לרצח התינוק ו-5% להתאבדות האם.

באופן כללי, התאבדות היא סיבת המוות הנפוצה ביותר במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, כאשר מחקרים הראו שגם לבני משפחה של אימהות עם פסיכוזה שלאחר לידה סיכוי גבוה יותר להתאבד, וגם האימהות עצמן יהיו בעלות סיכוי גבוה יותר להתאבדות מאוחר יותר בחייהן. 

עם זאת, יש להבהיר כי למרות הסכנה לתוקפנות במהלך אפיזודה של פסיכוזה אחר לידה, לא כל הדלוזיות מלוות באלימות, ורוב האימהות הטריות שחוות את ההפרעה אינן פוגעות לא בעצמן ולא באחרים. 

ניתן למנוע פסיכוזה לאחר לידה, לפחות לנסות, מבעוד מועד, למשל: 

• דברו עם הרופא על ההיסטוריה הנפשית של האם והמשפחה.

• גשו לטיפול פסיכולוגי.

• למדו מה שניתן על ההפרעה.

• היו מציאותיים לגבי הלידה והאימהות.

• שתפו בתחושות שליליות. 

• אמצו אורח חיים בריא (למשל שינה ותזונה בריאים).

• ערבו את בן הזוג.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון  

עדכון אחרון: 

31 ביולי 2023

מקורות:

Jones, I., Chandra, P. S., Dazzan, P., & Howard, L. M. (2014). Bipolar disorder, affective psychosis, and schizophrenia in pregnancy and the post-partum period. Lancet, 384(9956), 1789-1799.

Sit, D., Rothschild, A. J., & Wisner, K. L. (2006). A review of postpartum psychosis. Journal of women's health (2002), 15(4), 352–368

Freya Shepherd, MSc, BSc, William Davies, PhD. An Update on the Presentation, Nosology, and Causes of Postpartum Psychosis. June 16, 2022. Psychiatric Times, Vol 39, Issue 6,

גילנות (Ageism)

ומגיפת הקורונה:

הכתובת על הקיר

מה נוכל ללמוד מהפסיכולוגיה של קבוצות גדולות על הסכנות של הפנדמיה הראשונה שאנו חווים בימי חיינו? 

כולנו תקווה וציפייה שוירוס הקורונה ידעך בקרוב, אבל אם תימשך מדיניות המניעה הרדיקלית בה נוקטות ממשלות העולם, בגיבוי ארגון הבריאות העולמי, יתכן שהשלכות הקורונה על חיינו יסלימו בשבועות ובחודשים הבאים ושהתוצאות העיקריות תתבטאנה בפגיעה אנושה בכלכלה, כלומר בכיסים של כולנו.  

גילנות  

גילנות (Ageism) היא דעה קדומה שיוצרת אפליה על רקע גיל. 

בסרט Wild in the Streets, שעלה לאקרנים ב-1968 והפך לקאלט בתרבות האמריקאית של שנות ה-70, מוצעת עלילת בלהות, במסגרתה נשלחים כל תושבי ארה״ב מעל גיל 35 למחנות לחינוך מחדש, בעוד שהצעירים לוקחים לידיהם את השלטון במהלך דמוקרטי, באמצעות שינוי החוקה הפדרלית.

במקרה או שלא, בדיוק שנה לאחר עליית הסרט לאקרנים והסערה העצומה שהוא עורר, ניסח הגרונטולוג והפסיכיאטר האמריקאי רוברט באטלר את המושג גילנות, Ageism, אותה הגדיר כדעה קדומה כלפי בני אדם, בהתבסס בלעדית על גילם. 

המציאות לימדה אותנו לאורך העשורים שחלפו מאז, שאותה דעה קדומה פוגעת באוכלוסיית המבוגרים, בעוד ערכם הנתפס של העלומים משתבח עם השנים. 

סופו של הסרט (ספוילר לגיטימי אחרי למעלה מ-50 שנה...) במהפכה חדשה בה משתלטים בני נוער על האומה, ומי שהיו קודם המורדים נידונים בעצמם לחינוך מחודש. 

ההמונים לא מתים, הם רק מתחלפים. 

למה גילנות ולמה עכשיו?

קבוצות אנושיות גדולות נוטות להיווצר, להתגבש ולהתלכד בצורה המהירה ביותר כאשר חבריה מגדירים לעצמם בספונטניות סכנה נתפסת, תהא זו אמיתית או דימיונית. 

מכיוון שמשרדי הבריאות בכל העולם כופים על הציבור הנחיות שבולמות את התנועה הספונטנית של המשק ומכיוון שצעדים חיוניים אלו נועדו למנוע תחלואה בקרב אוכלוסיה פגיעה יותר (בעיקר גברים ונשים מעל גיל 70), ניתן לחזות תרחיש מזעזע, שאינו בדיוני כלל וכלל, בו תופנה אצבע מאשימה כלפי מי שגורם לכאורה להחמרה ולהנצחה של המצב. 

וכך, בקוטב האחר של ׳ספקטרום הסולידריות׳ עלולה לקרוס הדיאלקטיקה, עלולות לצוף שלל האשמות כלפי קשישים ובני הגיל השלישי. 

איך יתגלגל כדור השלג?

מבחינה קבוצתית, תחילתו של תרחיש הבלהות של אפליה כלפי קשישים במשבר הויראלי, בפיצול דיכוטומי גלובלי, בלתי פורמלי, בין שתי קבוצות באוכלוסיה: 

מחד, הקהלים שפגיעים להחמרת המצב הבריאותי ומאידך, מי שאינם בסיכון לתמותה בעקבות הידבקות בוירוס. באמצעות פיצול כזה עלולות להיווצר שתי קבוצות מובחנות, עם פסיכודינמיקה של ״אנחנו והם״, לצד רציונל מעוות שינוסח על ידי חברי קבוצת הבריאים - 

״אנחנו יכולים להידבק; שהם ייכנסו לבידוד״. 

אחרי הפיצול תופיע השלכה של התכנים השליליים כלפי הקבוצה הפגיעה, שהרי ״הם״ אינם עובדים, ״אנחנו״ אלה שמממנים עבורם את קצבאות הביטוח הלאומי והפערים בינינו לבינם מהותיים ולכן מתסכלים ומכעיסים. 

אחרי ההשלכה נפגוש מנגנון הגנה קבוצתי רב עצמה של אידאליזציה ודה-אבולואציה, יחד עם סאב-טייפינג,  אד הוק, ממוקד וייחודי:

״יש לי סבא או סבתא שאני אוהב, אבל שנאת הקשישים אינה חלה עליהם. הם, כמו מתי מעט אחרים, בסך הכל דוגמאות יוצאות מן הכלל של מציאות אמיתית ומוכחת...״. 

ההיסטוריה מלמדת שבעיתות חסך קיומי, כולנו נוטים להתחבר לאינסטינקט העדרי הבסיסי.

די לנו לראות את המדפים הריקים ברשתות השיווק כדי להבין, ולו לרגע, את כוחה הפלאי של פסיכולוגיית ההמון. 

לא במקרה מדברים בתקשורת על ההזדמנות לסולידריות חברתית כלפי קבוצות פגיעות. זו הצהרת כוונות לא מודעת של החזקים, הצעירים והבריאים יותר, כלפי מי שלכאורה מושכים בזנבו של אורגניזם כלכלי מסתער.

חשוב שנהיה ערים לרבדים הפרימיטיביים שלנו, ויפה שעה אחת קודם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מטפלים קוגניטיביים

התנהגותיים (CBT)

בראשון לציון ובאר יעקב

מהו CBT?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול פסיכותרפי יעיל ונפוץ במיוחד, שעוזר למטופלים להבין את המחשבות והרגשות המשפיעים על התנהגותם.

העיקרון שעומד בבסיס שיטת הטיפול הזו הוא שהמחשבות והרגשות שלנו משחקים תפקיד בסיסי באופן בו אנחנו מתנהגים.

CBT נמצא אפקטיבי לטיפול במגוון הפרעות נפשיות, בהן פוביות, OCD, התמכרויות, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, כעס, התקפי פאניקה, הפרעת קשב וריכוז ואפילו סכיזופרניה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טיפול CBT נחשב לפסיכותרפיה ממוקדת. התערבות מבוססת ראיות, שדורשת מספר מצומצם יחסית של מפגשים ומסייע למטופל להתמודד עם בעיה ספציפית, עמה פנה למטפל.

למשל, אדם שעסוק בחשש טורדני על תאונות אוויריות עלול להימנע מטיסות. במהלך הטיפול ילמד המטופל לזהות ולשנות דפוסי חשיבה אוטומטיים, בעלי השפעה שלילית על ההתנהגות, התחושות והרגשות בעולם הפנימי.

הרעיון הוא שאם תעבדו על שיעורי הבית, התוצאות ניכרות די מהר.

מטרת ה-CBT היא ללמד את המטופל שלמרות שאינו יכול לשלוט בכל הרבדים של העולם הסובב אותו, הוא יכול לשלוט באופן בו הוא מפרש ומתמודד עם סביבתו.

CBT הפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות בקרב מטפלים ומטופלים כאחד, ומכיוון שהוא קצר וממוקד הוא דורש פחות משאבים כלכליים מסוגי תרפיה אחרים.

ה-CBT נחקר רבות, מגובה אמפירית והוכח כיעיל בסיוע למטופלים להתגבר על מגוון רחב של התנהגויות לא סתגלניות, כאשר התמקדותו במטרות ספציפיות ובתוצאות עוזרת למדידת יעילותו. אחד מהדברים העיקריים בהם מתמקדת השיטה הוא שינוי המחשבות השליליות האוטומטיות שיכולות לתרום לקשיים רגשיים, לדיכאון ולחרדה ולהחריף אותם.

האם טיפול CBT מתאים לי?

ובכן, אם את/ה נכונים לשנס מותניים ולתרגל קצת שיעורי בית, אתם כנראה במקום הנכון. טיפול CBT מתאים למגוון רחב מאוד של בעיות:

החל מדיכאון, חרדה, פוביות, קשיי ויסות רגשי ופוסט-טראומה דרך הפרעות אישיות וכלה בתחלואה כרונית, כמו מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה.

סוגים של CBT

בתהליך ה-CBT המטופל בוחן את מחשבותיו וראיות מהמציאות התומכות במחשבות הללו או סותרות אותן. כך הוא מקבל זווית ראייה אובייקטיבית וריאליסטית יותר על המחשבות התורמות לחרדה ולדיכאון. המודעות למחשבות השליליות, שפעמים רבות גם אינן ריאליסטיות, מתחילה להתניע דפוסי חשיבה בריאים יותר.

ב-CBT קיימים סוגים שונים של שיטות פסיכותרפיה שפותחו עם השנים, ביניהן:

טיפול רציונאלי-אמוטיבי (REBT)

טיפול רציונלי-רגשי הוא סוג של CBT שמתמקד בזיהוי ושינוי אמונות לא רציונאליות, קריאת תיגר עליהן ולמידה כיצד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה כאלה. את השיטה פיתח הפסיכולוג האמריקאי אלברט אליס.

טיפול קוגניטיבי

ממוקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה מעוותים או לא מדויקים, תגובות רגשיות והתנהגויות. המהפכה הקוגניטיבית הופיעה כבר באמצע המאה הקודמת, כמענה לחסרונותיה של הפסיכואנליזה והטיפול הדינמי ככלי תוצאתי עבור רבים.

טיפול CBT מהגל השלישי

שיטת CBT ממשיכה להתפתח כל הזמן. אחרי הגל הראשון (טיפול התנהגותי) והגל השני (טיפול קוגניטיבי), הופיעה משפחה של טיפולים פסיכולוגיים שמבוססים על החשיבות של קבלה כתנאי לשינוי נפשי מיטיב ועמיד.

בין השיטות של הגל השלישי: טיפול דיאלקטי-התנהגותי, שמשלב אסטרטגיות כמו ויסות רגשי ומיינדפולנס, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) וטיפול MBSR, שימוש בקשיבות ככלי טיפולי מרכזי.

לעתים תכופות אנשים חווים מחשבות ורגשות המרכיבים או מגבירים אמונות לקויות, אשר יכולות להביא להתנהגויות בעייתיות שיפגמו בתחומי חיים רבים, בהם משפחה, זוגיות, עבודה ולימודים.

איך טיפול CBT עובד?

כדי להילחם במחשבות ובהתנהגויות הללו, CBT מתחיל מזיהוי האמונות הבעייתיות ומלמידה כיצד מחשבות, רגשות מצבים יכולים לתרום להתנהגויות שאינן סתגלניות.

התהליך עלול להיות קשה, בעיקר עבור חולים שמתקשים באינטרוספקציה, אך יכול לבסוף להוביל לגילוי עצמי ולתובנות שהן חלק חיוני בתהליך הטיפולי.

החלק השני של הטיפול יתמקד בהתנהגויות שתורמות לבעיה באופן אקטואלי והמטופל ילמד ויתרגל מיומנויות חדשות שאותן יוכל ליישם בחיים האמיתיים.

במרבית המקרים CBT הוא תהליך הדרגתי שמסייע למטופל לצעוד לעבר שינוי התנהגות.

למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית יכול להתחיל מלדמיין עצמו במצב חברתי מעורר חרדה. בשלב הבא הוא יתרגל שיחות עם חברים ומשפחה וכך יתקדם צעד צעד אל עבר התגברות על החרדה.

המטפל, מצדו, ייקח חלק אקטיבי מאוד בתהליך ויעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המטופל להשגת מטרות שהוגדרו בתחילת הטיפול. המטפל יסביר למטופל על התהליך בפרוטרוט ולעתים קרובות ייתן לו שיעורי בית לביצוע בין המפגשים.

בהשוואה לשיטות פסיכואנליטיות, המעודדות חקירה עצמית שקצותיה פתוחים יותר, CBT הוא לעתים קרובות השיטה המתאימה ביותר עבור מטופלים שחשים יותר בנוח עם גישה מובנית וממוקדת שבה יש למטפל תפקיד מנחה. ואולם בכדי שהטיפול יהיה אפקטיבי, המטופל חייב להשקיע זמן ומאמץ בניתוח מחשבותיו ורגשותיו וביישום שיעורי הבית ולשתף פעולה עם אסטרטגיות כמו ניהול יומן, משחקי תפקידים, טכניקות הירגעות והסחות מנטליות.

CBT יכול להתאים במיוחד לאנשים שאינם רוצים בהכרח לשלב פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי ואחד מיתרונותיו הגדולי הוא בכך שבמיומנויות ההתמודדות שייפתח המטופל הוא יוכל להשתמש גם במצבים עתידיים.

ומה הביקורת על השיטה?

אחת מהביקורות המרכזיות על CBT היא שישנם מטופלים שטוענים כי המודעות למחשבות שאינן רציונאליות ואינן בריאות אינה הופכת את שינויין לדבר קל.

זאת ועוד, CBT אינו נוטה לגעת בהתנגדויות פוטנציאליות תת-מודעות לשינוי.

מצפים לשמוע מכם!

מטפלי ה- CBT של מכון טמיר בראשון 

מקורות:

Meyer, T., Scott, J. (2008) Cognitive behavioural therapy for mood disorders. Behavioural and Cognitive Psychotherapy 36: 685–693. doi: 10.1017/S1352465808004761.