הפרעות אכילה אצל ילדים הרבה יותר שכיחות ממה שמקובל לחשוב.

שכיחות זו נמצאת בעלייה מתמדת, שהורגשה אף יותר בתקופת הקורונה:

דו״ח המופיע בגיליון אוקטובר 2021 ב- Pediatrics מתאר כיצד מספר הילדים והמתבגרים שאושפזו בשל הפרעות אכילה בבית חולים לילדים במישיגן עלה בהתמדה במהלך 12 החודשים הראשונים של המגיפה.

אנורקסיה 

אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה המתבטאת בהרעבה עצמית.

ילדים ובני נוער הסובלים מאנורקסיה הם בעלי דימוי גוף מעוות וחושבים שהם שמנים מדי, מה שמוביל אותם להגביל בקשיחות את כמות האוכל שהם אוכלים ולפתח להתנהגויות אחרות שמונעות מהם לצבור משקל. 

קיימים שני 2 סוגים של אנורקסיה:

• אנורקסיה מסוג מגביל – הגבלת כמות האוכל בצורה חמורה, כאשר לעתים קרובות מדובר במזונות עשירים בפחמימות ושומן.

• אנורקסיה מסוג בולימי (זלילה והיטהרות) – אכילה יתר על המידה (זלילה) ולאחר מכן מאמץ להקיא.

ילדים הלוקים בסוג זה של אנורקסיה עשויים גם להשתמש בכמויות גדולות של משלשלים ותרופות אחרות לניקוי המעיים.

סימפטומים

התסמינים יכולים להשתנות מילד לילד ולכלול משקל גוף נמוך, פחד מהשמנת יתר אפילו נוכח אובדן משקל, השקפה מעוותת ביחס למשקל, למידה או לצורת הגוף (למשל ילד שתופס את גופו כשמן מדי כשלמעשה הוא בתת-משקל), סירוב להישאר במשקל המינימלי התקין, אצל בנות – החמצת 3 וסתות ללא סיבה אחרת, פעילות גופנית מרובה לשם ירידה במשקל, הכחשת תחושת רעב, אובססיה להכנת אוכל, התנהגויות אכילה מוזרות ופרישות חברתית, רגזנות, מצבי רוח או דיכאון.

סימפטומים גופניים רבים שנקשרים לאנורקסיה נגרמים לעתים קרובות מהרעבה ותת-תזונה, בהם עור יבש מאוד (כשצובטים אותו ועוזבים הוא נותר צבוט), אובדן נוזלים (התייבשות), כאבי בטן, עצירות, איטיות, סחרחורת, עייפות קיצונית, רגישות לקור, רזון חריג (כחישות), צמיחת פלומה על הגוף והצהבה של העור.

תסמינים אלה עלולים להיראות ככאלה המצביעים על בעיות בריאותיות אחרות, אך אבחון מוקדם של הילד ע״י רופא חיוני לטיפול ועשוי למנוע בעיות עתידיות.

גורמים

מומחים אינם יודעים מה גורם לאנורקסיה, אצל ילדים ובכלל.

לרוב היא מתחילה כדיאטה רגילה, אך אט-אט משתנה לאובדן משקל קיצוני שאינו בריא.

גורמים אחרים המשחקים מתפקיד בהפרעה הם גישות חברתיות כלפי נראות הגוף, השפעות משפחתיות, גנטיקה, חוסר איזון בכימיית המוח ובעיות התפתחותיות.

לרוב, ילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות עם היסטוריה של בעיות משקל, חולי גופני או בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון או התמכרויות. רבים מהילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות נוקשות וביקורתיות מאוד,

עם הורים חודרניים או מגוננים בהגזמה.

ילדים עם אנורקסיה עשויים להיות תלותיים ולא-בוגרים רגשית, וגם סביר שינתקו עצמם מאחרים.

הם גם עלולים לסבול מבעיות נפשיות נוספות, כמו הפרעת חרדה.

גורמי סיכון

מרבית הילדים האנורקטיים הם בנות, אך כיום יותר ויותר בנים לוקחים בה.

לראשונה נצפתה האנורקסיה בקרב משפחות מהמעמד הגבוה והבינוני, אך כיום היא נמצאת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות ובכל קבוצה אתנית וגזעית.

אבחון

הורים, מורים ומאמנים יכולים להבחין שלילד או לנער יש אנורקסיה, אך ילדים רבים שומרים על כך בסוד בהתחלה.

פסיכיאטר ילדים או מומחה לבריאות הנפש יכולים לאבחן אנורקסיה, ע״י שיחה עם הורי ומורי הילד על התנהגותו.

במקרים מסוימים הילד עשוי להזדקק למבדקי בריאות הנפש.

תוצאות מחקר אפדימיולוגי שפורסם לאחרונה מלמדות כי שיעור האבחון של אנורקסיה בשנות הילדות נמוך מאוד, אולם כאשר החוקרים בחנו את שיעור הפרעות האכילה שמוגדרות סאב קליניות, נמצאו תסמינים אנורקטיים אצל6% מהילדים במדגם, בולימיה בחמישית אחוז ואכילת-יתר בחצי אחוז (Murray et al, 2022).

טיפול

הטיפול הנבחר תלוי בתסמינים שהילד מפגין, בגילו, בבריאותו הכללית ובחומרת מצבו.

לעתים קרובות הטיפול יכלול שילוב של טיפול אישי, טיפול משפחתי, שינויי התנהגות, שיקום תזונתי ותרופות נוגדות דיכאון, אם הילד גם מדוכא.

אנורקסיה היא מצב חמור שגורם לבעיות רפואיות רבות והיא יכולה להיות חמורה עד כדי כך שתוביל למוות.

לכן, גם רופאו של הילד וגם תזונאי חייבים להיות שותפים פעילים בצוות הטיפול בו, כל זאת לצד תפקיד חיוני שעל ההורים למלא בכל טיפול.

הילד אף עשוי להגיע לבית חולים בשל בעיות רפואיות הקשורות לאובדן משקל ותת-תזונה.

סיבוכים אפשריים

אנורקסיה ותת-התזונה הנגרמת כתוצאה ממנה יכולות לפגוע בכל מערכת איברים בגוף ועלולות להיות קטלניות.

הדבר עשוי להוביל לבעיות הבאות:

לב – נזק ללב יכול לקרות בשל תת-תזונה או הקאות חוזרות ונשנות. לילד יכולים להיות קצב לב איטי, מהיר או לא-סדיר ולחץ דם נמוך.

דם – ל-1 מכל 3 ילדים עם אנורקסיה יש ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות (אנמיה קלה) ולמחצית מהם יש ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות (לויקופניה).

דרכי העיכול – לעתים קרובות התנועה הנורמלית של מערכת העיכול מואטת כאשר האכילה מוגבלת מאוד ואובדן המשקל חמור.

עלייה במשקל ונטילת תרופות יכולה לתקן זאת.

כליות – אובדן נוזלים (התייבשות) מאנורקסיה עלול להוביל לשתן מרוכז ביותר והילד אף עשוי להטיל שתן יותר מהרגיל.

הדבר נובע מלקות שנגרמת ביכולת הכליות לרכז שתן. לעתים קרובות שינויים בכליות עשויים לחזור למצב הנורמלי כאשר הילד עולה בחזרה במשקל.

המערכת האנדוקרינית – אצל בנות, היעדר וסתות הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של אנורקסיה. לעתים קרובות הדבר מתרחש לפני אובדן משקל חמור ועשוי להימשך גם לאחר שהילדה שבה למשקל תקין.

גם רמות נמוכות של הורמוני גדילה נצפות לעתים אצל בני נוער עם אנורקסיה.

הדבר עשוי להסביר את הגדילה המעוכבת שלפעמים מתרחשת אצל ילדים עם אנורקסיה.

לעתים קרובות שיבה להרגלי אכילה תקינים מחדשת את הצמיחה הנורמלית.

עצמות – ילדים עם אנורקסיה מצויים בסיכון גבוה יותר לשבור עצמות. כאשר הסימפטומים האנורקטיים מתחילים לפני שיא התהוות העצם (לרוב באמצע עד סוף גיל הנעורים) יש סיכון גדול יותר לירידה ברמת העצם או לאובדן עצם. לעתים קרובות צפיפות העצם נמוכה אצל בנות עם אנורקסיה והן עלולות שלא לקבל או לספוג די סידן מתזונתן.

מניעה

המומחים אינם יודעים כיצד למנוע אנורקסיה, אך גילוי וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את הסימפטומים, לחזק את התפתחותו התקינה של הילד ולשפר את איכות חייו.

עידוד הילד להרגלי אכילה בריאים ולגישות ריאליסטיות למשקל ודיאטה עשוי גם הוא להועיל.

לגדל ילדים עם אנורקסיה

הורה החושש שלילדו יש הפרעת אכילה צריך לדבר עם רופאו של הילד באופן מיידי.

ניתן לעזור לילד ע״י: הגעה שוטפת לתורים אצל רופא הילד; השתתפות בטיפול משפחתי, כשמוצע כזה;

גישה תומכת וחומלת כלפי הילד (הורה שנאבק בעצמו – מוטב שיקבל ייעוץ אישי).

שיחה עם רופאו של הילד וספקים אחרים של שירותי בריאות רלוונטיים. יתכן ויטפל בילד צוות שיכלול יועצים, מטפלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותזונאים מוסמכים.

הרכב הצוות ייקבע ע״י צרכי הילד וחומרת האנורקסיה; לספר לאחרים על האנורקסיה של הילד.

לעבוד עם הרופא וביה״ס ליצירת תכנית טיפול;

לחפש אחר משאבים בית-ספריים עבור הילד. אנורקסיה יכולה להפריע ליכולת להצליח בלימודים.

יש לדבר עם מורי הילד ומנהל ביה״ס על אפשרויות סיוע; ליצור קשר עם שירותי תמיכה מקומיים ועם הורים אחרים שיש להם ילד עם אנורקסיה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

זהבה עתיר

MA

מכון טמיר בפתח תקווה

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Alana K. Otto et al (2021). Medical Admissions Among Adolescents With Eating Disorders During the COVID-19 Pandemic. Pediatrics Oct 2021, 148 (4) e2021052201; DOI: 10.1542/peds.2021-052201

Murray SB, Ganson KT, Chu J, Jann K, Nagata JM. The Prevalence of Preadolescent Eating Disorders in the United States. The Journal of Adolescent Health : Official Publication of the Society for Adolescent Medicine. 2022 Jan. DOI: 10.1016/j.jadohealth.2021.11.031. PMID: 35078736.

על מחזרים כפייתיים 

כשרובנו חושבים על חיזור בקשר זוגי, סביר שיעלה בנו חיוך נוסטלגי:

בין אם היינו בעצמנו מחזרים ובין אם זכינו לחוויה של חיזור רומנטי מצד בן / בת המין השני, נוכל לייחס שפע של התרגשות וחיות להתרחשויות הללו. 

האמת היא שכולנו גדלים על ברכי תרבות המקדשת חיזור רומנטי, בדרך כלל של גברים כלפי נשים.

אגדות ילדים מלאות בנסיכות שנכלאו בטירות, עם או בלי דרקון אימתני ששומר בכניסה וייחלו להגעתו של האביר האמיץ שיציל את המצב. 

מחזות וטרגדיות עוסקים ביחסים בין גבר מחזר לאשה מחוזרת (כמו רומאו ויוליה) והשירה העברית עשירה אף היא בשירים המקדשים את מלאכתו של המחזר (יש המון דוגמאות, כנראה שהמוכרת ביותר בהן בתרבות הישראלית היא סיפור החיזור העקר של איתמר בן-אב״י).

חיזור כפייתי, לעומת סדרות וסרטים רומנטיים, אינו מעורר געגוע וערגה כלל וכלל.

הוא יכול להיות מפחיד ואף מבעית. 

מי שהתנסה בחיזור כזה כאובייקט נחשק, יודע כמה קשה הוא התהליך ומורכב.

רוב הנשים שחוזרו באופן כפייתי לא מתארות חוויה של התרוממות רוח וקבלת מחמאה, אלא של הטרדה של ממש.

אכן כך, כאשר פרטנר פוטנציאלי מנסה לחדור לך לתוך העולם, למרות שהבהרת שזה לא מתאים לך, מתעוררים המון רגשות, אבל שמחה, ציפייה וכמיהה אינם ביניהם. 

הנה ג׳ו גולדברג, כוכב הסדרה המצוינת You בנטפליקס,

מסביר לעצמו - תוך כדי מעקב אובססיבי אחר בק, מושא כמיהותיו -

כיצד הוא בעצם שומר עליה: 

חיזור קיים בטבע, ודאי אצל היונקים, ומוסבר היטב בתיאוריות אבולוציוניות.

הוא נחשב לאחד התהליכים החייתיים היפים בחיפוש זוגיות פוטנציאלית בעונת הרביה. יש בחיזור גם מאבק, בעיקר בין זכרים, אך גם במאבק על נקבה בג'ונגל, יידע הזכר המפסיד לקבל את הגזירה ולפנות מקום עבור הזכר המנצח.

במילים אחרות, בטבע אין חיזור כפייתי, יש חיזור שתוצאותיו מוכרעות די מהר ויש בו זוכים ומפסידים. 

אצל בני אדם, לעומת זאת, כמו בהרבה תופעות אחרות בפסיכופתולוגיה, מופר האיזון הטבעי של חיזור ומופיע מנגנון שניתן לכנותו אהבה אובססיבית, המתלווה לעיתים גם בכפייתיות.

האדם, בניגוד לבעלי חיים,  מחזר באמצעות שפה יכולות ומחשבה מפותחות, מה שמקצין תהליכים טבעיים. 

מבחינה סובייקטיבית, מחזרים כפייתיים חווים קודם כל פגיעה עמוקה:

הם עושים כל שלאל ידם כדי לזכות בפרטנר הנכסף, בעוד שזה בחר להתקדם ולהמשיך הלאה, בין אם לבד ובין אם לצד פרטנר אחר.

הם מרגישים קורבנות, למרות שדרך הפריזמה של המחזור הם נתפסים לעיתים קרובות כתוקפנים.

בעולם הפסיכולוגי מתוארת מצב נפשי כזה פגיעה נרקיסיסטית, שבעקבותיה מופיעים תחושת זכאות וזעם נרקיסיסטי.

כל אלה מלווים בקינאה רומנטית (Jealousy) ובצרות עין (Envy).

במקרים קיצוניים מתרגמים הזעם והקינאה לאלימות של ממש (למשל בסרט "חיזור גורלי"), מעקב (Stalking) ואיומים בהתאבדות.

החוק מגיב בד"כ באופן תקיף כלפי מחזרים כפייתיים.

שופטים אינם מהססים כיום להוציא צו הרחקה ולעיתים אף להוציא פקודת מעצר למחזר התוקפני. 

בטיפול פסיכולוגי עם מחזרים כפייתיים עושים המטופל והמטפל דרך ארוכה בשני מישורים:

• ברמה הבסיסית, מנסים לצמצם את המגע בין המחזר לבין האובייקט המחוזר שלו.

• ברמה העמוקה יותר, מנסים לפענח מה הכאב המוקדם אותו משחזר המטופל בתהליך הקומפולסיבי.

בדרך כלל, עובדים במציאות על הבנה והפנמה של ספרציה בין האדם לבין האחר, נפרדות שנדרשת גם בקשרים רומנטיים שמצליחים ויוצאים לפועל. 

מהי הפרעת חיזור (courtship disorder)?

Courtship Disorder, או בתרגום חופשי- 'הפרעת חיזור', היא מונח תיאורטי (שאינו מבוסס מחקרית, ולכן הינו תיאורטי בלבד) מתחום הסקסולוגיה.

הפרעה זו מאגדת יחדיו כמה סטיות מיניות ומציע שמקורן באינסטינקטים לא נורמטיביים של חיזור, אשר מופיעים בעיקר בקרב גברים.

עפ"י התיאוריה, שנהגתה ע"י קורט פרונד, כוללת הפרעת חיזור מציצנות לאנשים הנמצאים במצבים פרטיים או אינטימיים (מתקלחים, מקיימים יחסי מין), אקסהיביציוניזם- הנטייה להתפשט בפומבי ומול זרים וההתנהגות החמורה מכולן- הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס.

במקרים מסוימים, גם הפנטזיה לבצע את המעשים הללו יכולה להיחשב כהפרעת חיזור.

לסטיות המיניות הללו מאפיינים מסוימים משותפים, אטיולוגיה משותפת ואבנורמליות עם נקודות השקה.

את הסטיות המיניות הנמצאות תחת קשת הפרעות החיזור ניתן לראות כהגזמה של דפוסי ההתנהגות הנורמטיבית.

בעצם, האבנורמליות מתבטאת בהקצנת הנורמליות.  

עפ"י התיאוריה, קיימים ארבעה שלבים בתהליך החיזור הגברי, כאשר אבנורמליות באחד מהשלבים היא שיוצרת את הסטיות המיניות.

בעצם, התיאוריה גורסת כי לא מדובר בהפרעות עצמאיות, כי אם במשפחת הפרעות הנובעות מאבנורמליות מסוימת בתהליכי חיזור טבעיים.

הסטיות המיניות נוטות במקרים רבים להופיע בקומורבידיות, והסובל מאחת מהן נוטה לגלות גם התנהגויות המשויכות לסטיות אחרות המשתייכות להפרעת החיזור.

העובדות האלה מחזקות את המחשבה שהסטיות אינן עצמאיות, כי אם משתייכות למשפחה רחבה יותר אשר טרם הוגדרה.

התיאוריה מציעה למעשה הסבר חדשני לסטיות המיניות הללו, אשר הגורמים והקומורבידיות שלהן אינם חד-משמעיים.

שלבי החיזור הגברי המופרע: 

• חיפוש אחר פרטנר מיני.

• יצירת אינטראקציות של "קדם מגע" עימו, כמו מבט עיניים או שיחה.

• מרגע שנוצרה האינטראקציה הראשונית, בשלב שלישי ינסה ליצור האדם מגע מסוג כלשהו, כמו חיבוק או החזקת ידיים.

• בשלב האחרון, יתפתח הקשר לכדי למגע מיני מלא.

במציאות, השלבים הללו אינם מגיעים בהכרח זה אחרי זה,

לעיתים יכולים לחלוף חודשים מרגע יצירת האינטראקציה הראשונית ועד ליצירת המגע הראשוני, וגם לאחריו- יתכן כי המגע המיני, אשר מהווה את מטרת החיזור, כלל לא יתממש.

השלבים גם אינם דיכוטומיים, אלא שלובים זה בזה,

למשל, אין כל הבטחה שמרגע שהאדם כבר נמצא בקשר רומנטי עם המחוזרת הוא יחדל ממעקבים או חיטוט בטלפון הניד. 

הבדלים תרבותיים בדפוסי חיזור

חשוב לציין כי חיזור הולם הוא תלוי קונטקסט תרבותי, תלוי במקום ובזמן.

נורמות בעייתיות אשר נחשבות מגונות אך מוכרות במדינת ישראל, כמו שריקה לבחורה אטרקטיבית שחוצה את הכביש, לא בהכרח יתאימו במדינות מוסלמיות או במדינות אירופאיות.

לחילופין, נורמות הנהוגות בשבטים אפריקאיים מסוימים, כמו התהלכות בעירום, ייחשבו לעבירה פלילית במקומותינו.

ניתן להבין מכך כי גם סטיות מיניות אינן מוגדרות באותו האופן במקומות שונים, דברים הנחשבים בגדר טאבו בחברה אחת הם מקובלים ושגורים בחברה אחרת.

מסיבה זו, חשוב להתייחס להפרעות בהתאם לקונטקסט בו מתרחשות.

בחברות בהן ההתנהגות המינית היא חופשית יותר וסגורה פחות- קשה יותר לזהות את הפרעת החיזור, וכן את הסטיות המיניות שתחתיה, במידה וקיימות.

תיאוריית הפרעות החיזור מצריכה מחקר מעמיק, כיוון והיא מעלה את הרעיון שקיים סינדרום שבכוחו להסביר חלק מהסטיות המיניות השכיחות והקשות ביותר שידעה החברה האנושית.

במידה ואכן יימצא תימוכין מחקרי לתיאוריה, השלב הבא יעסוק בלהבין את מקורותיה.

אם אכן קיים הסבר אשר נותן מענה לכמה מההפרעות ההרסניות ביותר הקיימות בחברה מדובר בנתון הרה גורל עבור רבים, שכן מרגע הבנת המנגנון- ניתן לפתח תוכניות התערבות שמטרתן להתמודד עימו ולמגרו. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Freund, K., & Blanchard, R. (1986). The concept of courtship disorder. Journal of sex & marital therapy, 12(2), 79–92. https://doi.org/10.1080/00926238608415397

כמו כל מצב נפשי בפסיכאטריה, גם הפרעות אכילה נמצאות על רצף, בין התנהגויות נורמטיביות לבין הטווח הפתולוגי. 

יחד עם זאת, ההתייחסות לסימני אזהרה חשובה במיוחד לזיהוי התנהגויות אכילה בעייתיות, כי לכולנו יש עניינים לא פתורים עם התחום. 

כמה מהפרעות האכילה הנפוצות ביותר, כמו אנורקסיה, עשויות להיות קשורות לדימוי והערכה עצמית. 

אנשים הסובלים מהפרעות אלה יכולים להיות עסוקים באופן מוגזם בניסיון לרדת במשקל או להימנע מעלייה במשקל. 

במקרים מסוימים, הרצון לשלוט בצריכת המזון עשויה לנבוע מתחושה של חוסר שליטה על היבטים אחרים בחיים. למרות שאנשים נוהגים לחשוב שהפרעות אכילה מובילות לאובדן משקל מסוכן, זה לא תמיד המקרה, ולפעמים יהיו לסובלים מההפרעה רק תסמינים גופניים מועטים. 

לאנשים בכל גודל יכולה להיות הפרעת אכילה, ולכן חשוב להיות מודעים לכל הדרכים בהן הפרעת אכילה יכולה להשפיע. הפרעות אכילה הן בעיות נפשיות ומנטליות רציניות הקשורות לשינויים קיצוניים בהתנהגות האכילה. 

למרות המיתוס סביבן, הפרעות אכילה מתרחשות בכל גיל, מגדר, גזע, שיוך אתני וצורת גוף. כמה מהפרעות האכילה משפיעות על תחושות האדם בנוגע לאוכל ולקשר שלו למשקל גופו, בהן: 

• אנורקסיה - הפרעה הכוללת הגבלה מכוונת וחמורה של צריכת אוכל, מתוך חשש לעלות במשקל או רצון קיצוני לרדת במשקל. 

• בולימיה  – אנשים הסובלים מהפרעה זו יכולים לנוע במחזוריות בין אכילת כמויות גדולות של מזון לבין היטהרות, צום או התעמלות יתר, כדי ״לפצות״ על האכילה. 

• הפרעת אכילה כפייתית (BED) -   מצב הגורם לאנשים לאכול כמויות גדולות של אוכל, לעתים קרובות בפרק זמן קצר, כשהם לבד או לא רעבים. לאחר מכן הם נוטים לחוש גועל או אשמה בשל התנהגות זו. יש אנשים שמפגינים סימנים של ההפרעות הללו אך אינם עונים על הקריטריונים לאבחון. במקרים כאלה, הם עשויים לקבל אבחנה של הפרעת הזנה או אכילה מוגדרת אחרת (OSFED) או של הפרעת הזנה או אכילה שאינה מוגדרת (UFED). 

• הפרעת אכילה בררנית (AFRID) – כוללת הגבלת קלוריות בשל חוסר עניין באוכל או סלידה ממאפיינים חושיים של האוכל. ההפרעה יכולה לצוץ בכל גיל אך שכיחה בקרב ילדים.  

• תסמונת פיקה (Pica) – גורמת לחשק עז לפריטים שאינם מזון, כמו שיער או חול. לעתים קרובות מתרחשת בקרב נשים בהריון, ילדים עם חוסרים תזונתיים ואנשים עם לקויות אינטלקטואליות.  

• הפרעת רומינציה – כוללת העלאת גרה של אוכל מעוכל חלקית, לעיסתו בשנית ובליעתו או יריקתו. העלאת גרה.... פעולה זו אינה רצונית ועלולה להתפתח עקב מחלה, פציעה או מצוקה פסיכולוגית. 

סימנים התנהגותיים של הפרעת אכילה

השינויים ההתנהגותיים שגורמות הפרעות אכילה תלויים בהפרעה, אך אנשים עשויים להבחין שאדם עם אחת מהסימנים הבאים:

• מגביל את צריכת המזון שלו בצורה חמורה.

• מסרב לאכול מזונות מסוימות או משפחות מזון שלמות (למשל פחמימות).

• מבצע שינויים דרמטיים בדיאטה שלו ע״מ לרדת במשקל (למשל מציית לכללים של תכנית דיאטה קיצונית).

• מבצע ריטואלים הקשורים לאוכל (למשל לעיסה מוגזמת).

• מרבה לדבר על ההרכב התזונתי של מאכלים.

• אומר שהוא מרגיש שמן או נראה שמן.

• נע במחזוריות בין אכילת כמות גדולה של אוכל לאכילה מועטה מאוד.

• מבקר בשירותים מיד אחרי הארוחות לעתים תכופות.

• בודק את המראה החיצוני שלו לעתים קרובות בשל דברים שהוא תופס כפגמים.

• נמנע מאכילה ליד אחרים.

בני הבית עשויים להבחין בסימנים להפרעת אכילה, כמו היעלמות של כמויות גדולות של אוכל, חטיפים מוסתרים ב״סליקים״ שבחר המתמודד/ות וסימנים של הקאה.

הפרעות אכילה מסוימות, כמו פיקה, גורמות לשינויי התנהגות מובהקים מאוד:

אנשים עם הפרעת פיקה יחשקו או ממש יאכלו מזונות לא אכילים, כמו נייר, גיר או סבון. 

סימנים רגשיים של הפרעת אכילה

לצד השינויים ההתנהגותיים, הפרעות אכילה משפיעות על האופן בו אנשים מרגישים ביחס לאוכל, לאכילה ולגופם.

אדם שמתחיל לפתח הפרעת אכילה נראה מוטרד למדי מהקשר בין אוכל לבין הגוף שלו.

הוא מפגין פחד עז מפני עלייה במשקל, סובל מתנודות קיצוניות במצב הרוח וניכר שיש לו הערכה עצמית נמוכה.

בנוסף, הוא מרבה להחזיק בדעות שליליות בנוגע להופעתו (מבלי לתת לעובדות להפריע). הוא חש גועל, סלידה בושה או אשמה ביחס לאוכל וחווה מצוקה במצבים בהם אינו יכול לשלוט בשגרות האכילה או הפעילות הגופנית.

אנשים עם הפרעות אכילה עשויים גם לפרוש ממשפחתם וחבריהם או להפסיק להופיע לאירועים חברתיים.

סימנים גופניים של הפרעת אכילה

אחד מהסימנים הגופניים המובחנים ביותר הוא תנודות במשקל, למעלה או למטה.

אבל לא מדובר בסימן אמין, שכן הוא לא מתרחש תמיד. חשוב לזכור שמתמודדים/ות יכולים להסתיר ירידה במשקל ע״י לבישת בגדים עבים או שכבות רבות.

סימנים אחרים של הפרעות שכוללות צריכת מזון מוגבלת הם תחושת קור בתדירות גבוהה, עור ושיער יבשים, ציפורניים שבריריות, התכווצויות בבטן, רפלוקס קיבתי-ושטי וסימפטומים אחרים במערכת העיכול, סחרחורת, עייפות או חולשה, קושי להתרכז, קושי לישון, וסת לא-סדירה או שאינה מופיעה, או וסת המופיעה רק לצד שימוש בגלולות הורמונליות למניעת היריון, אובדן שריר, החלמת פצעים איטית, צמיחת פלומה בכל הגוף והתעלפויות.

סימנים גופניים אחרים יופיעו בבדיקות רפואיות, למשל תפקוד הורמונלי נמוך של בלוטת התריס, אשלגן נמוך וספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות או לבנות.

לבולימיה יש כמה סימנים גופניים ספציפיים שהם תוצאה של הקאות תכופות, בהם יבלות או חתכים בקצות האצבעות, שיניים רגישות או מוכתמות, חורים וחשיפת פני השן בעקבות הישחקות האמייל. 

עוד תסמינים המעידים על בעיות אכילה 

הפרעות אכילה עשויות להתרחש לצד הפרעות נפשיות אחרות או לחלוק מאפיינים דומים עמן, למשל: 

אימונים כפייתיים

מחקר מ-2017 מצא שלמרות שלא כל מי שמתאמן באופן כפייתי עושה זאת כדי לרדת במשקל, הפרעות אכילה והתעמלות כפייתית חולקות סימפטומים רבים ולעתים קרובות קורות ביחד.

אורתורקסיה

עניין אובססיבי באכילה ״נקייה״, ״טהורה״  או של מזונות בריאים. מצב זה חולק מאפיינים דומים עם AFRID אך אינו נחשב כיום לאבחנה רפואית רשמית. 

שימוש לרעה במשלשלים

מתרחש כאשר אדם משתמש במשלשלים מתוך אמונה שגויה שהדבר ימנע ספיגת קלוריות ויביא לירידה במשקל. 

דיאבולימיה

מצב המתרחש כאשר אנשים עם סוכרת מסוג 1 מגבילים או משתמשים באינסולין באופן לא מותאם, בניסיון לרדת במשקל.

בסוף בסוף, אנשים עם הפרעות אכילה סובלים בשכיחות גבוהה למדי מהפרעה נפשית נוספת, כמו דיכאון או חרדה. 

טיפול ותמיכה

עם תמיכה וטיפול אפשר להחלים מהפרעות אכילה. מי שמאמין שיש לו צורה כלשהי של הפרעת אכילה, צריך לדבר עם רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בהקדם. 

לעתים קרובות החלמה מהפרעת אכילה תכלול עבודה עם צוות שייתן מענה לגורמים השוכנים בבסיסה, כמו גם להשפעותיה הגופניות. 

צוות זה יכול לכלול מטפל בהפרעות אכילה, דיאטנית מוסמכת, אשר יוכל לסייע ללמידה אודות הצורך של הגוף בחומרים מזינים ואיך להגיע לדיאטה מאוזנת, רופא המשפחה, שיוכל לעזור לרפא או לנהל סימפטומים גופניים, רופא שיניים, שיוכל להתייחס להשפעות של בולימיה על השיניים, ופסיכיאטר, במקרה בו נדרשות תרופות להפחתת השפעות פסיכולוגיות. 

גם קבוצות תמיכה אונליין או פנים אל פנים וקבוצות פייסבוק ייעודיות יכולות להועיל. 

תכניות לאנשים עם הפרעות אכילה, בין אם תכניות יום, תכניות באשפוז או כאלה עם מגורים, עשויות לכלול שירותים רבים תחת קורת גג אחת. 

במהלך תהליך ההחלמה, חשוב להיות עטופים בחמלה ותמיכה של בני המשפחה, חברים וקולגות. 

יש קבוצות תמיכה או תכניות החלמה שעשויות לאפשר לאדם קרוב להצטרף למפגשים, כך שיוכל להבין טוב יותר את ההפרעה. 

מי שסובל באופן חמור מהשמנת יתר, התייבשות או תת-תזונה עשוי להזדקק להגעה לחדר מיון. הפרעות אכילה עלולות להשפיע באופן חמור על איכות החיים של הסובל מהן ושל קרוביו. התערבות וטיפול מוקדמים משפרים משמעותית את הסבירות להחלמה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

זהבה עתיר

MA

מכון טמיר בפתח תקווה

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת האכילה הקטלנית ביותר, עם שיעור תמותה יוצא דופן בפסיכופתולוגיה - 5-20% אינם נשארים בחיים.

בהיותה על קו התפר בין הנפשי לבין הגופני, אנורקסיה מפגישה את המתמודדת עם מגוון בעיות בריאות.

אנורקסיה כרוכה בפגיעה גופנית רב-מערכתית, כאשר כמעט כל תהליך בגוף מושפע ממנה. 

למשל, כ-50% מהאנורקטיות סובלות ממספר נמוך של תאי דם לבנים ושליש מהן מתמודדות עם אנמיה.

שני המצבים הללו מורידים את עמידות המערכת החיסונית למחלות, ומותירות את המתמודדת פגיעה מאוד לזיהומים ולמחלות.

אתייחס כאן לכמה מחירים בריאותיים בולטים, לא לכולם.

המטרה היא בעיקר לתת תמונה כללית להורים, מורים, מטפלים ומתמודדים:

בניית העצמות

מראה השלד הסטריאוטיפי של אנורקטיות משקף את הפגיעה הראשונה של ההפרעה ביסודות הגוף - העצמות.

אנורקסיה מתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, התקופה הקריטית לפיתוח מסת העצם שאמורה לחזק את האדם בשנות הבגרות.

המשמעות של ׳תקופה קריטית׳ היא שיש פרק זמן מסוים בו ניתן להתפתח, ולאחריו נסגר חלון ההזדמנויות.

אובדן עצם מופיע חצי שנה בערך אחרי תחילת ההתנהגות האנורקטית, והוא נחשב לאחד הסיבוכים הבלתי הפיכים של המחלה.

פגיעה בלב

כנראה שהנזק המסוכן והברור ביותר שאנורקסיה גורמת הוא הפגיעה בלב.

זו גם הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז אצל רוב הסובלות מאנורקסיה.

בנוסף לאובן מסת עצם, הגוף מאבד במהירות מסת שריר, כך שעם התפתחות והתמשכות המחלה, הלב נהיה בהדרגה קטן וחלש יותר.

זה הולך ומחמיר בהגברת זרימת הדם בתגובה לפעילות גופנית, מה שגורם לדופק וללחץ הדם לפחות.

נזקים מוחיים

אנורקסיה קשורה לאטרופיה מוחית (ניוון נוירלי) ברמות משתנות. נמצא כי חלקים במוח עוברים שינויים מבניים עקב פעילות חריגה במצבים אנורקטיים.

כאשר קיימת הפרעת קצב, עלולה להיפגע זרימת החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של המוח.

אנורקסיה קשורה גם למצבים נוירולוגיים כמו פרכוסים, הפרעות חשיבה, קהות חושים או תחושות עצביות מוזרות בידיים והרגליים.

במקרים חמורים, סריקת MRI מוחית של אנורקטית נראית דומה מאוד לסריקת מוח של חולה אלצהיימר - חדרי המוח מוגדלים ונפח החומר בקורטקס פוחת. 

סיבוכים הורמונליים

המתמודדות עם אנורקסיה סובלות גם מפגיעה משתמשת בתפקוד האנדוקריני.

שיעור ההפרשה של קורטיזול, הורמון הלחץ, גבוהים בדרך כלל מהנורמה, מה שנכון במיוחד אצל מתמודדות בתת תזונה.

המשמעות הקלינית של רמת הקורטיזול המוגברת לא ברורה אמנם עד הסוף אבל נראה שיש לה תפקיד באובדן צפיפות העצם באנורקסיה נרבוזה.

הורמוני המין מושפעים הן אצל גברים והן אצל נשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה:

רמות נמוכות של הורמון משחרר גונדוטרופין היפותלמי (GnRH) ורמות נמוכות של הורמון מגרה זקיקים (FSH), אסטרוגן וטסטוסטרון.

הפרעות אלו משפיעות על העוצמה, על הפוריות וגם על צפיפות העצם. 

לבעיית הקורטיזול והורמוני המין נוסיף גם שיבוש פעילות בלוטת-התריס, נטיה לסוכרת ועוד מרעין בישין.

עיבוד חושי 

נראה שמתמודדות ומחלימות מאנורקסיה סובלות במקביל גם מהפרעות בעיבוד האינטרוספטיבי, המתבטא בהבנה של מצבים גופניים פנימיים, כמו טמפרטורה, כאב וקשב למצבי רעב ושובע.

מחקר שבחן את הנושא מצא כי אנורקטיות חוות מגע חברתי כפחות נעים בהשוואה לנשים שלא אובחנו מעולם עם אנורקסיה (Bellard et al, 2022).

סיבוכים גופניים נוספים של אנורקסיה

סקירה מ-2020 מציינת תופעות בריאותיות נוספות הקשורות באנורקסיה: 

• סרקואידוזיס - תופעה של דלקות בעור שגורמת לעור אדמומי ונפוח. 

• ארגינימניה - מחסור באנזים הארגינז, שעשוי להתבטא בהקאות ונוקשות של השרירים. 

• היפופוספטזיה של הילדות - הפרעה התפתחותית שמשפיעה על גדילת העצמות והשינויים ועשויה להתבטא בעצמות חלשות ורכות. 

• תסמונת הקאות מחזוריות - בחילות והקאות המופיעות באופן חזרתי.

• חומציות בצינורית הכליה - מצב שנוצר כשהכליות לא מצליחות לפנות מספיק חומצה מתוך הגוף, מה שמתבטא בעיכוב או השהיית הגדילה ולעיתים באנורקסיה.

התהליך הגופני של הדרדרות אנורקטית עד מוות

נסקור את ההתקדמות של אנורקסיה עד לתמותה.

ניתן לתאר 3 שלבים: 

שלב 1: הכרה ברעב ובניצול גליקוגן

בהתחלה הגוף מזהה את מצב הרעב לאחר תקופה של אי-צריכת מזון במשך יותר מ-4 שעות ברצף. הגוף מחשיב את שעות הלילה כתקופת צום. בשלב זה, הגוף מתבסס על מאגרי הגליקוגן שלו, שהם שרשראות ארוכות של גלוקוז המאוחסנות בכבד ובשרירים.

עתודות אלו נועדו לתחזק את הגוף בתקופות קצרות של רעב ובד״כ יכולות לספק אנרגיה ליממה בערך. המוח מקבל עדיפות בגישה לגלוקוז, שכן הוא משמש כדלק העיקרי, גם על חשבון תפקודים פחות חיוניים של הגוף.

בנוסף, הגוף מסתגל למחסור בגלוקוז על ידי התחלת גלוקונאוגנזה, תהליך של יצירת גלוקוז ממקורות חלופיים בתוך הגוף. זה כרוך בפירוק חלבונים לא חיוניים, כמו אלה שנמצאים בשרירים, בעור ובשיער. בהיעדר מספיק גלוקוז, שומנים יכולים לשמש גם לייצור גלוקוז. לפיכך, חלבונים ושומנים עוברים חילוף חומרים כדי לעמוד בדרישות האנרגיה של הגוף במהלך תקופות ממושכות של רעב, מה שמאפשר לו לשמור על תפקודים חיוניים.

שלב 2: הסתגלות מטבולית וגופי קטון

לאחר כ-20 יום עם גירעון קלורי, הגוף עובר שינויים והתאמות למצב החדש.

הוא מאט את קצב חילוף החומרים שלו במטרה לשמר את האנרגיה המוגבלת שהוא מקבל.

בשלב זה, הגוף מתייעל בניצול קלוריות, כלומר אם לפני תקופת הרעב היה צורך בכ-1,600 קלוריות כדי לשמור על הגוף במנוחה, צריכת אותה כמות קלוריות תוביל כעת לעלייה במשקל.

הגוף עובר לגופי קטון, כדלק חלופי למוח. הכבד מפרק שומנים לגופי קטון, המשמשים כמקור אנרגיה מוחי.

השלב הזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים, תלוי בחומרת הרעב ובתפקוד הגוף.

בשלב השני מתרחשת ירידה משמעותית במשקל והשומן.

שלב 3: דלדול שומן מוחלט ופירוק חלבון

בשלב האחרון, מאגרי השומן בגוף מתרוקנים לחלוטין והוא נאלץ לפרק חלבונים חיוניים לשמירה על פעילות המוח והגוף.

בעקבות התפרקות חלבונים בלב, בכבד ובאיברים חיוניים אחרים, מתרחשת קריסת המערכת ואחריה מוות.

חולים אנורקטיים המגיעים לשלב זה זקוקים לאשפוז. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

29 במאי 2023

מקורות:

Bellard, A., Trotter, P., McGlone, F. et al. Vicarious ratings of self vs. other-directed social touch in women with and recovered from Anorexia Nervosa. Sci Rep 12, 13429 (2022). https://doi.org/10.1038/s41598-022-17523-2

Kraeft JJ, Uppot RN, Heffess AM. Imaging findings in eating disorders. AJR Am J Roentgenol. 2013 Apr;200(4):W328-35. doi: 10.2214/AJR.12.9641. PMID: 23521475.

Mehler, P. S., & Brown, C. (2015). Anorexia nervosa - medical complications. Journal of eating disorders, 3, 11. https://doi.org/10.1186/s40337-015-0040-8 

Paolacci S, Kiani AK, Manara E, Beccari T, Ceccarini MR, Stuppia L, Chiurazzi P, Dalla Ragione L, Bertelli M. Genetic contributions to the etiology of anorexia nervosa: New perspectives in molecular diagnosis and treatment. Mol Genet Genomic Med. 2020 Jul;8(7):e1244. doi: 10.1002/mgg3.1244. Epub 2020 May 5. PMID: 32368866; PMCID: PMC7336737.

מהי אלרגיה? 

תסמיני אלרגיה מוכרים לרבים מאיתנו, כמבוגרים וכילדים. 

וכמובן מבוגרים שהם גם הורים לילדים.

אלה יודעים מצוין כמה חשוב להתארגן על רשימת האלרגיות של האורחים בכל מסיבת יומולדת של הילד (צליאק וגלוטן זה רק הביייסיק...).

אז איך אלרגיה מתבטאת?

• גירוד.

• עיטוש.

• גודש באף.

• נזלת.

• קשיי נשימה (באסתמה).

• שיעול.

• כאבי גרון.

• עיניים אדומות ומגורות (דלקת בלחמית העין). 

• כאבי ראש.

הלם אלרגני (אנפילקסיס)

תסמונת קיצונית יותר ושכיחה פחות היא תגובה אלרגית אנפילקטית:

מדובר בהלם אלרגני, תגובת יתר של המערכת החיסונית המחייבת התערבות רפואית דחופה.

אנפילקסיס כוללת אנגיואדמה (נפיחות באיברים שונים בגוף), סחרחורות וקשיי נשימה והיא מופיעה בעקבות חשיפה לאלרגן.

המתמודדים עם סיכון להתפרצות מצבי חירום נושאים עמם מזרק אפיפן, שמחדיר לגוף מיידית כמות מדודה של אדרנלין. 

אינטואטיבית, נשמע הגיוני שאלרגיה מופיעה או מחריפה בעקבות ימים ארוכים של סטרס או מצוקה רגשית.

מצד שני, לא מן הנמנע שאנשים עם אלרגיות כרוניות (למשל אלרגיות עונתיות) סובלים מבעיות נפשיות,

זו הרי מגבלה שיכולה לפגוע בתפקוד מקצועי, זוגי וחברתי. 

 אז מה משפיע על מה? 

חשוב להיזהר מהסקה נחפזת מדי לגבי קשר סיבתי ביחסים המורכבים בין גוף לנפש.

בשאלה הזו נעסוק כאן, תוך הבנה צנועה שמדובר לרוב בקשר סטטיסטי (קורלציה) שהכיוון שלו לא סגור (סיבתיות).

מה אומרים לנו מחקרים על הזיקה בין אלרגיות לבין הפרעות נפשיות?

ובכן, מחקרי עבר הראו כי למתמודדים/ות עם אלרגיות יש סיכוי גבוה יותר לסבול גם מהפרעה נפשית אחת לפחות.

קבלו שתי דוגמאות שנמצאו מבוססות במחקרים:

• לאנשים עם דלקת עור אטופית (אסטמה של העור, או אטופיק דרמטיטיס) יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, חרדה ואפילו סכיזופרניה.

• אסתמה ונזלת אלרגית (רניטיס, או קדחת השחת) נקשרו לסכיזופרניה, לדיכאון ולהפרעה דו-קוטבית. 

אלרגיה משפיעה על הנפש ולהיפך

קודם כל, חשוב לציין שלציבור הרחב יש דעה קדומה כלפי מתמודדים/ות עם אלרגיות.

למשל, סקר בריטי מ-2022 מלמד כי יותר משליש מהנשאלים הביעו תפיסות שליליות לגבי אנשים עם אלרגיות - 

37% מהנשאלים הסכימו ש"אנשים מגזימים בחומרת האלרגיה שלהם", ו-35% ש"אנשים מזייפים את האלרגיה שלהם כדי להימנע ממזונות מסוימים".

מחקר בריטי שפורסם לקראת סוף 2021 מאשר את הקורלציה בין אלרגיות לבעיות נפשיות.

המחקר מצא השפעה הדדית של אלרגיות על בעיות נפשיות ושל בעיות נפשיות על אלרגיות. 

החוקרים השתמשו במערך מחקר אקראי בחיפוש אחר יחסים סיבתיים בין הפרעות נפשיות ברמה הגנטית לבין אלרגיות בכלל, ובין הפרעות נפשיות לאסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית בפרט.

המשתנים הנפשיים שנחקרו היו דיכאון קליני, הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה ותכונת אישיות של נוירוטיות. 

בעוד שמחקר זה מצא רק אינדיקציה קלושה ובלתי-משמעותית ליחסים סיבתיים, לא ניתן לשלול אותם לחלוטין, והחוקרים אף מצביעים בכל זאת על כמה מנגנונים סיבתיים שייתכן וחמקו מהניתוח שביצעו. 

החוקרים מצאו קשרים מגוונים בין אלרגיות לבין הפרעות נפשיות: 

ֿ

אלרגיות ודיכאון

לרוב האנשים הסובלים מאלרגיות אין גם דיכאון, ולרוב הלוקים בדיכאון אין אלרגיות.

ניתן אולי להתייחס לאלרגיה כאחד מגורמי הסיכון לדיכאון. 

המחקר שאנו מתייחסים אליו זיהה מתאם חיובי חזק בין דיווח עצמי על דיכאון, הפרעת דיכאון קליני ואלרגיות באופן כללי, כמו גם בין אסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית לבין דיכאון. 

אלרגיות והפרעות שינה

צריך גם לקחת בחשבון שקיים קשר בין אלרגיות לבין בעיות שינה וידוע כי בעיות שינה קשורות חזק בדיכאון. 

למשל, באחד המחקרים דווחה עייפות-יתר בקרב 60% מהסובלים מאלרגיות, כאשר 80% מהם טענו שהם חשים עייפות כתוצאה מתסמיני האלרגיה. 

לבסוף, שינויים ברמת האנרגיה והעירנות יכולים לנבוע גם מתופעות לוואי של תרופות נוגדות אלרגיה נפוצות, כגון אנטי-היסטמינים.

אלרגיות וחרדות

אלרגיות נקשרו באופן כללי לחרדה, עם קשר חיובי חזק יותר לדלקת עור אטופית מאשר לאסתמה או נזלת אלרגית. 

מחקר מ-2019 מלמד כי מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD), נטו לסבול במקביל גם מאלרגיה עונתית לדשא או לאבק, אך לא לחתולים או לכלבים.

אלרגיות והפרעה דו-קוטבית

אסתמה נקשרה להפרעה דו-קוטבית, כמו גם אלרגיות בכלליות. 

מומחים עומדים על הקשר הבעייתי בין טיפול באלרגיות באמצעות סטרואידים לבין החמרת המצב הנפשי בקרב מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית. 

אלרגיות וסכיזופרניה

סוג האלרגיה היחיד שנקשר לסכיזופרניה הוא נזלת אלרגית.

באופן מפתיע (אולי) השפעתה הייתה דווקא מונעת ומגנה, כלומר אנשים עם נזלת אלרגית נמצאו בסיכון נמוך יותר ללקות בסכיזופרניה, או להיפך. 

אלרגיות ונוירוטיות

אלרגיות באופן כללי, כמו גם אסתמה ודלקת עור אטופית, נקשרו לנוירוטיות, וכך גם נזלת אלרגית, אם כי בצורה פחות נרחבת.

לפי מחקר שפורסם באמצע שנות ה-2000, נמצא קשר בין אלרגיות לנוירוטיזם בקרב נשים, אך לא אצל גברים. 

האם טיפול באלרגיות מפחית קשיים נפשיים?

אמרנו שאנחנו נאלצים לקבל את ההנחה שלא ברור מה גורם למה, אבל יש לפחות רמזים לכיוון:

בשנת 2013, צוות חוקרים גילה כי לא רק שאלרגיות קשורות לשכיחות מוגברת של חרדות והפרעות מצב רוח אצל מבוגרים, אלא שמי שקיבל טיפול באלרגיות שסבל מהן נטה פחות לסבול מהפרעות מצב רוח או חרדה, בהשוואה לאלה שהאלרגיות שלהם לא טופלו. 

אם כך, ניתן להבין כי טיפול באלרגיות, השייך לתחום האלרגולוגיה, עשוי לשפר תסמיני דיכאון וחרדה.

מעניין להתחקות אחר הסבר פתופיזיולוגי מעניין: 

נזלת אלרגית משחררת ציטוקינים, סוג של חלבון דלקתי.  החלבון זה יכול להשפיע לרעה על תפקוד המוח, וקיים קשר בין רמות הציטוקינים לבין עצבות, חולשה, ריכוז ירוד, ישנוניות מוגברת. דכדוך ודיכאון.

מילה לסיום, שיכולה לחסוך סבל מתופעות אלרגיות:

קיימת הסכמה גורפת בין מומחים כי קו ההגנה הראשון נגד אלרגיות הוא הגבלת החשיפה לאלרגנים הגורמים להם.

אלרגנים שכיחים כוללים, למשל, את קרדית אבק, שיערות וקשקשים של בעלי חיים ועובש שצומח באדמה ובקירות הבית.

ומה למדנו על אלרגיה לחיסון לקורונה? 

שיעור התגובות האלרגיות לחיסון של פייזר גבוה יותר בקרב אנשים עם אלרגיות, במיוחד בקרב תת-קבוצה עם היסטוריה של אלרגיות בסיכון גבוה (Shavit et al, 2021).

מעניין לבדוק את זה באינטראקציה עם התלאות הנלוות לבריאות הנפש בקורונה. 

ונקנח לפחות במשהו אחד טוב - 

מחקר חדש מצא שמתמודדים עם תופעות אלרגיות (כמו דקלת אלרגית או אקזמה) מצויים בסבירות נמוכה יותר מהנורמה להידבק בקורונה (Holt et al, 2021).

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

14 בדצמבר 2025

מקורות:

Goodwin, R. D., Galea, S., Perzanowski, M., & Jacobi, F. (2012). Impact of allergy treatment on the association between allergies and mood and anxiety in a population sample. Clinical and experimental allergy : journal of the British Society for Allergy and Clinical Immunology, 42(12), 1765–1771. https://doi.org/10.1111/j.1365-2222.2012.04042.x

Goodwin RD, Castro M, Kovacs M. Major depression and allergy: does neuroticism explain the relationship? Psychosom Med. 2006 Jan-Feb;68(1):94-8. doi: 10.1097/01.psy.0000195797.78162.f4. PMID: 16449417.

Gupta, E., Conway, A. E., Kartha, N., Verdi, M., Madan, J., Anagnostou, A., Abrams, E. M., Greenhawt, M., White, A., Mustafa, S. S., Huntley, A. P., Johnson, J. A., & Shaker, M. (2025). When life gets complicated: Food allergy, food insecurity, mental health, and substance use disorder. Annals of Allergy, Asthma & Immunology, 135(6), 634-641. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1081120625002741

Harter K, Hammel G, Krabiell L, Linkohr B, Peters A, Schwettmann L, Ring J, Johar H, Ladwig KH, Traidl-Hoffmann C. Different Psychosocial Factors Are Associated with Seasonal and Perennial Allergies in Adults: Cross-Sectional Results of the KORA FF4 Study. Int Arch Allergy Immunol. 2019;179(4):262-272. doi: 10.1159/000499042. Epub 2019 Apr 24. PMID: 31018198.

Holt H, Talaei M, Greenig M, Zenner D, Symons J, Relton C, Young KS, Davies MR, Thompson KN, Ashman J, Rajpoot SS, Kayyale AA, El Rifai S, Lloyd PJ, Jolliffe D, Timmis O, Finer S, Iliodromiti S, Miners A, Hopkinson NS, Alam B, Lloyd-Jones G, Dietrich T, Chapple I, Pfeffer PE, McCoy D, Davies G, Lyons RA, Griffiths C, Kee F, Sheikh A, Breen G, Shaheen SO, Martineau AR. Risk factors for developing COVID-19: a population-based longitudinal study (COVIDENCE UK). Thorax. 2021 Nov 30:thoraxjnl-2021-217487. doi: 10.1136/thoraxjnl-2021-217487. Epub ahead of print. PMID: 34848555.

Jaruvongvanich V, Mongkolpathumrat P, Chantaphakul H, Klaewsongkram J. Extranasal symptoms of allergic rhinitis are difficult to treat and affect quality of life. Allergol Int. 2016;65(2):199-203. doi:10.1016/j.alit.2015.11.006

Shavit R, Maoz-Segal R, Iancovici-Kidon M, et al. Prevalence of Allergic Reactions After Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccination Among Adults With High Allergy Risk. JAMA Netw Open. 2021;4(8):e2122255. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.22255

Verdi, M., Candido, D., Madan, J., Bernstein, J. A., Bukstein, D., Anagnostou, A., ... & Shaker, M. (2025). Addressing anxiety and depression in the allergy clinic through motivational interviewing, brief cognitive behavioral therapy, and curious questions. The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice, 13(8), 1960-1969.e2. https://doi.org/10.1016/j.jaip.2025.05.020

https://www.allergyuk.org/news/its-allergy-awareness-week-2/

מה זה וגיניסמוס?

וגיניסמוס הוא מצב בו השרירים בנרתיק האישה מתהדקים ומונעים או מקשים על חדירה וגינלית. 

התחושה היא של כאב חד ואינטנסיבי, שיכול להתרחש לפני, במהלך או לאחר יחסי מין, מה שעלול לגרום למצוקה, בעיות בזוגיות וגם קשיי פוריות.

וגיניסמוס משפיעה על כאחוז מאוכלוסיית הנשים, אולם ההערכה היא כי מדובר בשיעור נמוך מהמציאות, עקב הימנעות של נשים רבות מפנייה לאבחון ולטיפול. 

סוגים של וגיניסמוס

ישנם שני סוגים עיקריים של וגיניסמוס: 

וגיניסמוס ראשוני

המתמודדת סובלת מכאבים בכל חדירה לנרתיק, או שמעולם לא החדירו דבר לנרתיק.

זה נקרא גם וגיניסמוס לכל החיים (Lifelong Vaginismus).

וגיניסמוס מִשׁנִי

המתמודדת קיימה יחסי מין בעבר, ללא כאבים, אולם כעת לההם הפכו יות קשים או בלתי אפשריים.

מצב זה נקרא גם וגיניסמוס נרכש (Acquired Vaginismus).

מה גורם לווגיניסמוס?

הפרספקטיבה הקלינית כלפי וגיניסמוס התמקדה בעבר בביטוי גופני של בעיה פסיכולוגית או פסיכוסומטית, אולם ההתייחסות העכשוויית אל ההפרעה ואל מקורותיה, חותרת לאינטגרציה המשלבת מקורות פיזיולוגיים ונפשיים.

גורמים תורמים להפרעה יכולים לכלול:

• הפרעת חרדה.

• פציעות במהלך לידה, כמו קרעים בנרתיק.

• ניתוח קודם.

• פחד ממין או רגשות שליליים כלפי יחסי מין, לעיתים בגלל פגיעה מיניה, אונס או טראומה בעבר.

דלקות וזיהומים בדרכי ​​השתן ופטריות עלולים להחמיר את הכאבים שמאפיין את ההפרעה. 

סיבוכים אפשריים

וגיניסמוס יכולה להשפיע לרעה על חיי המין של המתמודדת, כמו גם על מערכת היחסים עם בן/ת הזוג.

בנוסף, לתופעה יש השפעה על המצב הנפשי ולהוביל להגברת חרדה.

במצבים של קושי בכניסה להריון, וגיניסמוס עשוי הלהפוך מטרה זו למאתגרת יותר. 

איך מטפלים בווגיניסמוס?

וגיניסמוס היא הפרעה שניתן לטפל בה.

למשל טיפול ב-Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR) מתואר כהצלחה במקרה של וגיניסמוס עמיד לטיפול בעקבות טראומה מינית בילדות, מה שמדגיש את החשיבות של התייחסות לגורמים פסיכולוגיים בסיסיים (Alici et al., 2016).

גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בטיפול בוואגיניסמוס עם קשיי פוריות לטווח ארוך, כאשר מטופלות אחרי הטיפול יכלו לקיים יחסי מין משביעי רצון  (Eivazi et al., 2019).

השימוש במרחיבים לנרתיק וביופידבק, בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הראה שיפור משמעותי בתפקוד המיני ובהצלחה בקיום יחסי מין (Nejat et al., 2020).

טיפול מיני בהפרעה עשוי לכלול תרגול טכניקות הרפיה, חדירה הדרגתית לנרתיק או החדרת אצבע בהדרגה (כלי מוכר בטיפול התנהגותי, שנקרא דסנסיטיזציה שיטתית).

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

13 בפברואר 2024 

מקורות:

Alici, Y., Kapucu, B., & Kaya, B. (2016). Efficiency of EMDR on a woman with vaginismus who has repetitive sexual assault in childhood. The Journal of Clinical Psychiatry, 19, 97-100. https://doi.org/10.5505/kpd.2016.96268.

Eivazi, A., Sarlati, M., Mohammadi, G., Eivazi, F., & Esmaeilpour-Bandboni, M. (2019). Treatment of Two Cases of Vaginismus following Long-term Infertility with Cognitive Behavioral Therapy: Case Report. Iranian Journal of Psychiatry and Nursing, 7(2), 10-14.

Nejat, M., boland, E., & Tarzimoghadam, M. (2020). The effectiveness of functional electrical stimulation - biofeedback with sexual cognitive-behavioral therapy in the treatment of grade 3 and 4 Lamont vaginismus and pregnancy rate of treated individuals.. Sarem Journal of Reproductive Medicine. https://doi.org/10.52547/sjrm.5.2.67.

מהי הפרעת היטהרות?

הפרעת היטהרות מוגדרת ע״י התנהגויות היטהרות חזרתיות במטרה להשפיע על משקל הגוף, ללא התקפי זלילה.

התנהגות של היטהרות כוללת הקאה, פעילות גופנית מופרזת, צום קיצוני, שימוש במשלשלים או משתנים (גלולות מים), חוקנים, קפאין או חומרים משתנים אחרים לשחרור מהיר של מזון ונוזלים בגוף.

בני נוער המקיימים התנהגויות של טיהור מחפשים באינטרנט טיפים להקלת הטיהור, על דרכים לעשות זאת, מאכלים המעוררים היטהרות בקלות ודרכים להסתרת ההתנהגות. 

הפרעת היטהרות היא הפרעה חמורה ומסכנת חיים.

עם זאת, ניתן לטפל בה. 

מבחינת סיווג, הפרעה זו נחשבת להפרעת אכילה,  תחת אבחנת מטרייה של ״הפרעות האכלה או אכילה ספציפיות אחרות״ (OSFED) ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).

במהדורות הקודמות למהדורה 5 של המדריך, הדבר נודע כ״קריטריוניים דיאגנוסטיים להפרעות אכילה שאינן מוגדות״ (EDNOS).

אפשר לומר שהפרעת היטהרות נמצאת בפער פסיכודיאגנוסטי, שנמצא בין אנורקסיה לבולימיה, מה שהופך אותה ״ללא ממש אנורקסיה״ ו״לא ממש בולימיה״.

יחד עם זאת די קשה להבחין את ההפרעה במהימנות מלאה משתי ההפרעות הללו.

מתוך נתונים המתבססים על מטופלים המחפשים טיפול בהפרעת אכילה, הפרעת היטהרות מופיעה אצל 5% עד 10% מהפונים המבוגרים ו -24% עד 28% מהפונים המתבגרים. 

סימפטומים של הפרעת היטהרות

הפרעות אכילה הן מורכבות ומציגות טווח רחב של תסמינים רגשיים, התנהגותיים וגופניים.

הסימפטומים הבאים, המשמשים לאבחנת OSFED, הם בין התסמינים הספציפיים של הפרעת היטהרות:

• ביטוי התנהגויות וגישות המצביעות על כך שאובדן משקל, דיאטה ושליטה באוכל הפכו לדאגות העיקריות.

• טרדות ודאגות סביב סוגיות של משקל, אוכל, קלוריות, אחוזי שומן ודיאטות.

• השלכת מזון או אכילה בררנית המתבטאת בהימנעות ממאכלים מסוימים, או מקבוצות מזון שלמות, כמו פחמימות או שומן.

• הליכה לשירותים אחרי הארוחות, שימוש לרעה במשלשלים או במשתנים, הפגנת סימנים ו/או ריחות של הקאה, צומות מוגבלים בזמן.

• הימנעות מאכילה בנוכחות אחרים, התנהגות הנראית כאי-נוחות בזמן אכילה משותפת, עד כדי פיתוח פחד מפני אכילה בפומבי.

• פיתוח טקסי אכילה, כמו צריכת סוג אחד של מזון, אכילת מזונות זהים בחלונות זמנים קבועים כל יום, לעיסה מוגזמת, או הקפדה שמאכלים שונים לא יגעו אחד בשני בצלחת (תכלס, זו חלוקה נורמטיבית שכולנו מכירים -  צריך אוסף נרחב של תסמינים כדי שתהיה תמונה של הפרעה נפשית). 

• דילוג על ארוחות או אכילת כמויות זעירות.

• תחושה משתמשכת של אובדן שליטה. 

• אימונים ארוביים קיצוניים, בכל מזג אוויר ובכל מצב גופני, במטרה ״לשרוף קלוריות״.

• הפגנת דאגה קיצונית בנוגע למשקל וצורת הגוף.

• בדיקות תכופות מול המראה של מה שנתפס כפגמים גופניים חיצוניים.

• רמות גבוהות יותר של פסיכופתולוגיה כללית, מצוקה רגשית, פתולוגיה נוספת של אכילה והפרעות אישיות.

• תנודות קיצוניות במצב הרוח.

• תחושת קור תמידית.

• קושי לישון.

• עור, שיער וציפורניים יבשים.

• קשיי בריכוז.

• הפרעות בווסת החודשית, הפרעות הורמונליות כמו אי-הופעה או אי-סדירות של המחזור.

• חולשה בשרירים.

• סחרחורות.

• בעיות בשיניים, כמו דהיית צבע, ארוזיה (חשיפת פני השן עם הישחקות הזגוגית) ופיתוח רגישות-יתר.

• סיבוכים של הקאה מכוונת, כמו דימומים קטנים בעיניים, פצעים וצלקות על כפות הידיים והתנפחות בלוטות הרוק.

גורמים

לרוב, הפרעות אכילה מופיעות בגיל הנעורים המאוחר ובבגרות המוקדמת, אבל לעתים קרובות גורמי הסיכון נוכחים כבר בתחילת גיל ההתבגרות.

להפרעת היטהרות אין גורם יחיד. בדומה להפרעות אכילה אחרות היא נוצרת כתוצאה משילוב בין כמה גורמים.

לעתים קרובות הפרעות אכילה, כמו הפרעת היטהרות, מתרחשות במקביל להפרעות פסיכיאטריות אחרות, כמו הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) ובעיות של התמכרות לאלכוהול וסמים.

זאת ועוד, גנים ותורשה יכולים גם הם לשחק תפקיד בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אכילה.

תכונות אישיות, רגשות, דפוסי חשיבה וגורמים סביבתיים וביולוגיים מסוימים עשויים להיות אחראיים לכך.

מתח יכול לגרום לכל אחד לפעול באימפולסיביות מוגברת, ולמתמודדים/ות הפרעת אכילה, הוא יכול לגרום להגבלה, היטהרות אחרי ארוחות או להתקפי זלילה.

ידוע כי לחץ יכול משפיע על הפרעת אכילה, אבל לא ניתן לדעת מראש מהו כיוון ההשפעה. 

הפרעת היטהרות קשורה גם לסיכון מוגבר להתאבדות ולפגיעה-עצמית מכוונת.

אבחון

כדי לאבחן הפרעת היטהרות על האדם להציג התנהגויות האכלה או אכילה הגורמות למצוקה קלינית משמעותית וללקות, אך אינן עונות על הקריטריונים לאף סוג אחר של הפרעה, כמו אנורקסיה, בולימיה או הפרעת אכילת יתר (BED).

זיהוי התנהגויות היטהרות (כמו התעמלות מופרזת, הקאה ושימוש במשלשלים ומשתנים) וסיבוכים של התנהגויות מטהרות יכולים לעזור למטפלים לאבחן את ההפרעה.

אבחנה מבדלת בין הפרעת היטהרות לבין בולימיה

הגורם המבדיל העיקרי ביניהן הוא שאנשים עם הפרעת היטהרות אינם זוללים. הם עלולים לחוות רגשות של בושה או אשמה אחרי האכילה, אך גם לאחר שאכלו כמויות קטנות של אוכל.

זאת ועוד, ישנם מטפלים וחוקרים שמציעים לשנות את הקריטריונים לאבחנה של בולימיה, כך שהאבחנה תכלול גם מתמודדים/ות שחשים אובדן שליטה כאשר הם אוכלים או כאלה שאוכלים באופן שונה מכפי שהיו אמורים באופן נורמלי, אך אינם אוכלים כמויות גדולות.

במצב כזה, יוכלו אולי להחשיב אנשים עם הפרעת היטהרות לכאלה שיש להם בולימיה.

טיפול

לרוב הטיפול בכל הפרעת אכילה מוצלח יותר ככל שהזיהוי מוקדם יותר.

הטיפול משלב גישה מולטידיסציפלינרית, הכוללת הדרכה מרופא, דיאטנית, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומטפלים נוספים ע״פ הצורך.

מסלול הטיפול משתנה בהתאם לחומרת ההפרעה.

לעתים קרובות, טיפול יחיד לא יהיה יעיל עבור כל אדם עם הפרעת אכילה, ולכן יהיה נכון לבחור בגישה של התאמת הטיפול למטופל.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל במיוחד להתמודדות עם הפרעות אכילה ופעמים רבות מטפלים בהפרעת היטהרות באמצעות CBT מוגבר, וריאציה של CBT שפותחה ע״מ לסייע למטופלים עם הפרעות אכילה.

למרות שיש מעט מאוד מחקר על טיפולים שנתפרו במיוחד להפרעת היטהרות, המחקרים שכן זמינים מציעים שאין הבדל בתוצאת הטיפול בין אנשים עם הפרעת היטהרות לבין כאלה עם אנורקסיה או בולימיה.

פרוגנוזה

ככלל,  הטיפול בהפרעות אכילה עשוי להיות קל וקצר יותר כאשר הוא מתחיל לפני הפיכתן לכרוניות, אך אפילו אנשים שחוו הפרעות אכילה לאורך שנים יכולים להחלים.

התמודדות

לבני משפחה של אנשים עם הפרעת אכילה ההתמודדות עשויה להיות מאתגרת ודרושה רשת תמיכה חזקה. חשוב שהאדם יטפל בצרכיו ויבקש עזרה אך יזדקק לה.

יש לשקול לחפש יעוץ שיעזור לפתור רגשות ומצבים.

מומחים לבריאות הנפש יכולים גם לסייע ליצור כלי התמודדות ויש משאבים רבים לסיוע לאנשים שחיים עם הפרעת היטהרות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Forney, K. J., Haedt-Matt, A. A., & Keel, P. K. (2014). The role of loss of control eating in purging disorder. The International journal of eating disorders, 47(3), 244–251. https://doi.org/10.1002/eat.22212

Keel P. K. (2019). Purging disorder: recent advances and future challenges. Current opinion in psychiatry, 32(6), 518–524. https://doi.org/10.1097/YCO.0000000000000541

Keel PK, Forney J, Kennedy G. Clinical Handbook of Complex and Atypical Eating Disorders. Oxford University Press. 2018.

Keel PK, Wolfe BE, Gravener JA, Jimerson DC. Co-morbidity and disorder-related distress and impairment in purging disorder. Psychol Med. 2008 Oct;38(10):1435-42. doi: 10.1017/S0033291707001390. Epub 2007 Sep 10. PMID: 17825120.

Smith, K. E., Crowther, J. H., & Lavender, J. M. (2017). A review of purging disorder through meta-analysis. Journal of abnormal psychology, 126(5), 565–592. https://doi.org/10.1037/abn0000243

מה זה קופים מעופפים?

המונח 'קופים מעופפים׳ מתאר התעללות באדם באמצעות שלוח (Abuse by Proxy).

מדובר במצב בו אדם מתעלל (צד א׳) באדם אחר (צד ב׳), תוך שהוא נעזר ב׳קוף מעופף׳ (צד ג׳) המתקף ומחזק את מתקפותיו כלפי הנפגע.

למשל, קופים מעופפים יכולים לעזור בביסוס שמועות ותוכן רכילותי פוגעני, לתקף את עלילת השיימינג שמפעיל המתעלל, להאשים, לתקוף מילולית, לעוות את האמת, לרגל כדי להעביר מידע על הקורבן, לאיים, להתעמת או להטריד את הנפגע ואף לסייע ברצח האופי שנעשה לו. 

כל אחד יכול להיות קוף מעופף 

התפקיד של קופים מעופפים יכול להינתן למגוון דמויות בחיי הנפגע בכל מצב נתון: 

הם יכולים להיות בני משפחה, חברים, עורכי דין, חברים או עמיתים לעבודה.

התנאי היחיד הוא שהמתעלל מצליח לשכנע את הקוף לקבל את נרטיב השמצת הקורבן ולפיכך לקדם את מטרת הפוגע. 

מהו מקור המונח?

המונח קוף מעופף נטבע על שם הקופים המעופפים, בעלי נוצות הציפור, מתוך הסרט ה׳קוסם מארץ עוץ׳ (1939). 

הקופים בסרט נשלטו על ידי המכשפה המרושעת של משרתי הצפון, שהשתמשה בהם כדי לחטוף את דורותי ואת כלבה, טוטו.

האם המתעלל והקוף המעופף שותפים? 

לא בהכרח.

הפוגע משטה וזורק בקלות את הקופים המעופפים לאחר שמילאו את תפקידם, כלומר קידמו את מטרתו והסבו את הנזק המתבקש לקורבן.

למשל, בתהליך של גזלייטינג, המתנהל בחסות זוגיות רעילה, בן/ת זוג נרקיסיסט או פסיכופט מערער במזיד את תפיסת המציאות של בת הזוג.

בתהליך כזה קוף מעופף יכול להיות קרוב משפחה של הקורבן (למשל, אחיה הגדול) המצדד בספק לגבי שפיות דעתה. 

יש שני סוגים של קופים מעופפים - 

נאיביים ושותפים: 

קופים מעופפים נאיביים

קופים נאיביים, בניגוד לקופים שותפים, משוטים ומולכים שולל ע״י הפוגע.

הם מאמינים בלב שלם בעובדות האלטרנטיביות שהנרקיסיסט מייצר אודות הקורבן, אפילו שהן לעתים קרובות סותרות את עצמן.

הקוף הנאיבי הוא בד״כ אדם שרוצה מאוד להתקבל על ידי אדם אחר, או שבעצמו נפל קורבן להתליך פוגעני וחותר באופן לא מודע להזדהות עם דמות התוקפן.

הוא מתאפיין בדימוי עצמי נמוך, לעיתים סובלים מהפרעת אישיות תלותית המתבטאת כאן בנטייה להעריץ דמויות כריזמטיות.

לעיתים הקוף הנאיבי חווה התעללות נרקיסיסטית בהווה, ע״י אותו אדם שמפעיל עליהם מניפולציות כקופים.

קופים שותפים

קופים שותפים הם קושרי קשר עם המקרבן תוך היותם מודעים לתרומתם בהתעללות.

כאשר הקוף השותף הוא בעצמו נרקיסיסט או פסיכופט, סביר שיעשה בנקודת זמן כלשהי טוויסט בעלילה, כדי לקדם את מטרותיו האישיות, גם כאשר אינן בהלימה עם אלה של המקרבן המקורי.  

כשחושבים על זה, אפשר להבין מדוע קשה כל כך לקופים מעופפים להגיע להבנה או לקחת אחריות על תפקידם בעלילה.

מנגנוני ההגנה המרכזיים בהם הם משתמשים, מורליזציה והכחשה, מעניקים כסות עוטפת ונעימה של אמונה בצידקת הדרך.

זה נכון כפליים כאשר הפוגע מנכס לעצמו את תפקיד הקורבן. 

מוזמנים/ות לצפות בסרטון עם הסבר מנקודת ראות ממש מעניינת: 

אדם המאובחן בעצמו כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית

מסביר על הדינמיקה הפתולוגית של הפוגע עם קופים מעופפים - 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Natalie Frank, Ph.D (2020). Narcissists Use Flying Monkeys to Torment Their Targets but We Can Neutralize Them With the Right Strategies. https://medium.com/publishous/narcissists-use-flying-monkeys-to-torment-their-targets-but-we-can-neutralize-them-with-the-right-af5213a492f8

מהו כשל / טעות התכנון?

טעות התכנון (Planning Fallacy) היא הטיה קוגניטיבית שנחקרה בתחום הפסיכולוגיה החברתית.

היא מתבטאת בנטייה האנושית להמעיט בהערכת הזמן הנדרש להשלמת משימה עתידית, למרות הידיעה כי משימות קודמות לקחו בדרך כלל זמן רב יותר מהמתוכנן.

כשל התכנון הוגדר לראשונה בשנת 1979 על ידי הפסיכולוגים הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי.

המחירים של כשל התכנון עשווים להיות נסבלים כאשר משרד התחבורה מעדכן כל פעם מחדש את מועד הסיום המשוער של הרכבת הקלה בתל אביב.

זה ״רק״ כסף ואיכות חיים.

לעומת זאת, כאשר מדובר, למשל, בהערכת זמנים שאננה מדי בחדר ניתוח כירורגי, או בניוד איבר להשתלה, כשל התכנון עלול להיות הרה גורל.

איך להתמודד עם טעות התכנון?

הנה 3 טיפים יעילים להפחתת ההטיה בתכנון: 

• להשתמש בנתונים מפרויקטים קודמים כדי לחזות את לוחות הזמנים העתידיים של הפרויקט. ההיסטוריה היא מדריך מצוין וביכולתה להעניק תמונה מהימנה לגבי הבדלים בין פנטזיה למציאות. 

• לאמץ עמדה פסימית יותר.

• לבקש מאיש מקצוע בלתי תלוי לעבור על לו״ז התוכנית. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Buehler, R., Griffin, D., & Ross, M. (1994). Exploring the "planning fallacy": Why people underestimate their task completion times. Journal of Personality and Social Psychology, 67(3), 366–381. https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.3.366

Katt BM, Tawfik A, Lau V, Padua F, Fletcher D, Stamos B, Aita D, Conte E, Saxena A, Hornstein J. The Planning Fallacy in the Orthopedic Operating Room. Cureus. 2021 Jan 2;13(1):e12433. doi: 10.7759/cureus.12433. PMID: 33552753; PMCID: PMC7854319.

מהו טיפול לחידוש קשר (Reunification Therapy)?

טיפול לחידוש קשר, או טיפול לאיחוד מחדש, הוא סוג של טיפול משפחתי שמטרתו לשקם קשר הורה-ילד במערכות יחסים. 

עבודת הורות משותפת היא יעוץ זוגי והורי להורים שכבר אינם ביחד.

התהליך עשוי להתקיים במקביל, או לאחר, תיאום הורי. 

הטיפול מדגיש חיבור, מקדם תקשורת בריאה ועובד על ריפוי פגיעות בקשר.

הטיפול מכוון לשיפור מערכות יחסים במשפחה או לטיפול בניכור הורי. 

יעדו העיקרי הוא לייסד אמון בין הורה לילד, בהתאם לקצב ההתקדמות האישי של הילד. 

איך הטיפול עובד?

עבודת איחוד מחדש יכולה לקחת זמן, למרות שיש גם תכניות אינטנסיביות קצרות טווח.

במרבית המקרים טיפול איחוד מחדש מתרחש אחרי גירושים עם קונפליקט משמעותי. 

המטפל יעזור בזיהוי לילד/ה ולהורה לזהות מה השתבש ולאחר מכן ימליץ על נקיטת צעדים שנועדו לגשר על הפערים בדינמיקה המשפחתית.

לעתים קרובות ההפניה לטיפול איחוד מחדש ניתנת בצו שופט, זאת במטרה לתקן את הקשר בין הורה לילד בעקבות אי-הסכמות ומחלוקות אינטנסיביות במהלך הפירוד בין ההורים ומאבקם המשפטי. 

כאשר טיפול איחוד מחדש מתקיים בהוראת בית משפט, בעקבות גירושים, יידרשו ההורים לשיתוף פעולה נוסף למפגשי הילד וההורה. 

בית המשפט מוציא החלטה למטפל (חוויה קצת אחרת - לפעמים אנחנו מקבלים במכון טמיר ״צו שופט״ לפיו על ההורים להגיע לטיפול או לאבחון פסיכודיאגנוסטי. עושים את המיטב כדי לעמוד בהנחיות ביהמ״ש).

השופט מחליט מהי מחויבותו היחסית של כל הורה במימון עלות הטיפול .

התהליך מותנה בנכונותם של שני ההורים שלהשתתף באופן פעיל במאמץ ההתקרבות.

באופן פחות שכיח, טיפול איחוד מחדש יומלץ לאחר הוצאה של הילד מהבית לאומנה, בעקבות הזנחה מתמשכת או התעללות (כפוגע או קורבן).

במקרים כאלה, מטרה מרכזית של טיפול איחוד מחדש היא לבסס סביבה בטוחה עבור כל בני המשפחה.

טכניקות קליניות

בגלל שטיפול איחוד מחדש הוא וריאציה של טיפול משפחתי, מטפלים העוסקים בו עשויים להשתמש בטכניקות שקיימות בסוגים אחרים של טיפול משפחתי.

עם זאת, קיימים דגשים ספציפיים שהם ייחודיים לטיפול איחוד מחדש. 

עבודת הורות משותפת

כאשר יש צורך בטיפול איחוד מחדש בעקבות גירושים עם קונפליקט משמעותי, עבודת הורות משותפת היא חלק חיוני לתהליך.

פירוש הדבר הוא עבודה של ההורים ביחד לגידול הילדים באופן שאינו תלוי ביחסי ההורים זה עם זה, כולל הורים חורגים (שנקראים כיום ״הורות משלבת״).

לרוב, הקונפליקט שהוביל לגירושים יפריע ליכולת ההורים להתחבר זה לזה גם אם מדובר על הטיפול בילדים.

מעבר לכך, אם הצורך בעבודת איחוד מחדש נובע מכך שהורה מנכר את הילד מההורה השני, קיימים בד״כ רגשות של כאב וכעס שעליהם חשוב להתעכבל ולפתור.

עבודה על התקשרות

מכיוון שאיחוד מחדש מומלץ לעתים קרובות (או מחויב) בשל הקרע ביחסי ההורה-ילד, ההתערבויות נוטות להתמקד בטיפוח חיבור חזק, החל מסיוע בשיחה על ויכוח עבר ועד למשחקים משותפים ואינטראקציה חיובית.

מיומנויות תקשורת ופתרון קונפליקטים

שיפור מיומנויות תקשורת מאפשר לבני המשפחה לפתור סכסוכים ספציפיים במערכת היחסים שלהם, אך גם מעניק להם יכולת לתת מענה לבעיות שיצוצו בעתיד..

כל בני המשפחה לומדים לבטא את עצמם בדרכים מותאמות ויעילות, גם כאשר מדובר בנושאים קשים לעיכול. 

במה איחוד מחדש יכול לסייע? 

הצבת גבולות בהורות משותפת

הורות טובה דיה אחרי גירושים או פרידה מחייבת גבולות ברורים. 

מציאות של גידול ילדים היא בכל מקרה אתגר מורכב.

כאשר מצטרף לאתגר זה קונפליקט גבוה בין ההורים, הילד נאלץ ״להיקרע״ בין שני צידי הסכסוך. 

איחוד מחדש יכול לעזור להורים ליישר קו ולייסד גבולות ושגרות שיענו בצורה הטובה ביותר על טובת הילדים. 

התרחקות

איחוד מחדש יכול לתת מענה להתרחקות בין בני משפחה שמתרחשת כאשר הילד מרגיש טינה או כעס מתמשך כלפי הורה במהלך הגירושים.

הטיפול חותר למתן מענה לרגשות הילד ולשיפור מערכת היחסים בין ההורה לילד. 

ניכור הורי

ניכור מתרחש כאשר הילד הופך בעל ברית של אחד ההורים מול האחר מתוך אמונת שווא שהוא מזיק או מסוכן באופן כלשהו (כאשר ילד מתרחק מהורה מתעלל זה אינו ניכור).

כשילד מתנכר להורה, עבודת איחוד מחדש עוזרת לו לפתח תפיסה מציאותית יותר לגבי אופי ההורה והתנהגותו ומקדם מערכת יחסים בריאה יותר. 

תכנון בטיחות

 לבסוף, איחוד מחדש יכול גם לעזור בתכנון בטיחות. אם ילד הוצא מביתו בשל התנהגות של הורה או ילד אחר בבית המסכנת את ביטחנו, המטרה החשובה של הטיפול תהיה לייסד ולהטמיע אמצעי בטיחות הולמים למניעת בעיות בעתיד. 

תועלות

טיפול איחוד מחדש עשוי להיות רכיב חיוני בתיקון מערכות יחסים בתוך משפחה שחוותה שיבוש או ניכור. הוא יכול לעודד קשרים בריאים בין הורים לילדים ולעזור להורים ליישר קו עם טובת הילדים בעקבות סכסוך גירושים רציני. 

אפקטיביות

אפקטיביות הטיפול משתנה. בכל טיפול השתתפות הלקוח חיונית להתקדמות, ומי שבית המשפט הורה לו לגשת לטיפול - עשוי להשתתף בו פחות. במקרים של ניכור הורי, ההורה עלול למנוע מהילד איחוד מחדש עם ההורה המנוכר. ואולם, למטפלים באיחוד מחדש יש גישה להתערבויות ולמודלי טיפול שהוכחו כאפקטיביים. פגישות משולבות בין ההורים, נכונות המטפל להתייחס למחסומים בטיפול ולהסירם וגמישות ביחס למודל הטיפול הוכחו כמנבאי הצלחה בטיפולי איחוד מחדש. 

חשוב לשקול

למרות שבמקרים של ניכור הורי בד״כ מומלץ על טיפול איחוד מחדש, זוהי אינה הגישה היחידה להחלמה משפחתית.

גירושים גורמים למתח ולדאגה, וטיפול המתמקד בתיקון מערכות יחסים במשפחה יכול להועיל.

 אם הורה חושד בניכור, הוא יכול לחפש באופן עצמאי טיפול איחוד מחדש או לבקש משופט שיורה על כך.

הדבר יכול להגביל את החיסיון, משום שלעתים קרובות נדרש מידע מטיפולים בצו בית משפט תשותף עם השופט, כולל תוכן המפגשים. 

מאיפה מתחילים? 

תחושות של פגיעה וכעס הן דבר צפוי ונפוץ בין זוגות גרושים.

טיפול איחוד מחדש יכול לספק לבני הזוג מרחב לפתרון הבעיות אפילו אם הם יודעים שהם לא יחזרו להיות ביחד.

הדבר עשוי לסלול את הדרך ליחסים בריאים של הורות משותפת בעתיד. 

איחוד מחדש בצו בית משפט

 אם שופט הורה על השתתפות בטיפול איחוד מחדש או אם עורך הדין המליץ לבדוק את האפשרות, צריך להיות להם מידע על ספקים המציעים את השירות באזור מגורי הלקוח. ניתן גם לחפש מטפלים באזור שמתמחים בכך. 

תחושותיכם בנוגע לאיחוד מחדש

 לעתים אנשים שמגיעים לטיפול איחוד מחדש חוששים מהתהליך ואינם בטוחים מה יקרה במפגשים. זה בסדר לחוש כך ולהעלות כל שאלה בפני המטפל. המטפל אמור להתייחס לחששות המטופלים בנוגע לטיפול. 

עבודה עם המטפל 

יש הורים שחוששים שהמטפל ״יתומרן״ ע״י ההורה האחר או שהילד ״יאולץ״ להשתתף בטיפול או לעשות דברים שמחוץ לאזור הנוחות שלו. שוב, טבעי לחוש כך והולם להעלות את החששות מול המטפל. המטפל באיחוד מחדש אמור להיות מיומן בהתייחסות לנושאים כאלה ולעשות את הדברים בקצב שיהיה נוח לכל בני המשפחה. טיפול איחוד מחדש דורש עבודה אינטנסיבית, קשה ורגשית. יש להתכונן לכך, שכן עבודה זו תשפר את מערכת היחסים עם הילדים.

איחוד מחדש יכול גם להיכשל, בדרך כלל בגלל שאחד ההורים, או שניהם, אינם מתמסרים לתהליך.

במקרה זה, ייתכן שהשופט ימנה אפוטרופוס או להעניש את ההורה שאינו משתף פעולה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Working With Alienated Children and Families A Clinical Guidebook. 2013. Edited By Amy J. L. Baker, S. Richard Sauber. Published January 22, 2013 by Routledge
296 Pages