השפעות פסיכולוגיות של שינוי האקלים | התחממות כדור הארץ - מתעדכן

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
איך משפיעה התחממות כדור הארץ על חיי הנפש? איך משפיעה התחממות כדור הארץ על חיי הנפש?

 

בעיות פסיכולוגיות עקב שינויי האקלים

וההתחממות הגלובלית 

כתיבה:  

eitan

איתן טמיר,  (MA), וראש המכון;

 

 

עריכה אחרונה:

26 לאוקטובר 2020 ☑️

 

פסיכולוגים קליניים מנסים להעריך בשנים האחרונות את ההשפעות הנפשיות של ההתחממות הגלובלית על תחושות החרדה של תושבי כדור הארץ.

ואז, כמו כדי להמחיש את דחיפות הסוגיה, פרץ בסוף 2019 אירוע קטקליזמי, מצב חירום גלובלי, אסון מתגלגל שכרוך במחירים אנושיים, כלכליים וחברתיים - הקורונה.

וכנדמה שהמגיפה קצת נרגעה פרץ פה גל חום קשה.

הלכה קורונה ובא חמסין.

הכדור, כך נדמה, רוחצה להגיד לנו משהו. 

 

השפעות צפויות של שינויי האקלים מתבטאות כיום על חיי הנפש, ויוסיפו להתבטא בעצמה רבה יותר, כבר בעתיד הנראה לעין:

לפי דו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) צפויה האוכלוסיה האנושית כולה להתמודד עם מצב חירום סביבתי כבר בשנת 2040.

מצב אקוטי זה יבוא לידי ביטוי ברעב גלובלי, בצורות מתמשכות שוניות אלמוגים גוססות, שריפות, ותנאי אסון מגוונים נוספים.

 

הסלמה זו מציבה אתגרים חדשים, שמשליכים ישירות על בריאות הנפש: 

אסונות טבע תכופים יותר, הגירה המונית מוגברת בין מדינות, אובדן תחושת שייכות תרבותית וחברתית לאיזור גאוגרפי יחיד, יגון סביבתי אצל מדענים וחוקרי אקלים, השפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי מחשיפה לזיהום אוויר ועוד. הניו יורק טיימס לקח את נושא חרדת האקלים ומנתח ביסודיות את ההשפעות המטרידות שלו על חיינו - האישיים, הזוגיים, המשפחתיים וההוריים.

 

חרדת אקלים - eco-anxiety

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (eco-anxiety), כ"פחד כרוני מאובדן סביבתי".

בשנת 2019,  המצב רק הסלים -

עם פריצתן של מחאות אקלים בכל העולם המערבי, גלי חום המוניים ועליה דרמטית בשיעור אסונות הטבע ,לצד פעילויות אקטיביזם מגוונות (שהמוכרת בהן היא מחאתה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי), עלתה סוגיית האקלים לסדר היום החדשותי באופן חסר תקדים. מולה, הגיב סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, שמנסה לדבריו לצמצם חרדת אקלים אצל ילדי היבשת.

חרדת אקולוגית הפכה לתופעה קלינית שכיחה ברחבי העולם המערבי, כולל במדינות מתפתחות שלא סבלו עד כה משינויי האקלים.  

בדצמבר 2019 חתמו ראשי האיגודים הפסיכולוגיים ביותר מ 40 מדינות על נייר עמדה חשוב, במפגש בכנס לפסיכולוגיה ובריאות עולמית בפורטוגל, תוך התחייבות להשתמש במומחיות הקלינית כדי "לנקוט פעולה דחופה לקידום המאבק בשינויי אקלים והשפעותיו״.

לא רק מבוגרים מתמודדים עם חששות כאלה. גם ילדינו, שאוזניהם כרויות היטב, מפתחים חרדות ייחודיות סביב נזקי האקלים, וקיימים דיווחים על ילדים ומתבגרים שמפתחים חרדה של ממש משיעורי גיאוגרפיה.   

 

כך כתב סטיבן מיטשל, פסיכולוג משפיע בגישת הטיפול ההתייחסותית, על ההתפקחות של הפסיכולוגיה לגבי שינויי האקלים: 

 

״פרויד יכול היה לדבר באופטימיות מוצדקת לחלוטין על "שליטתה ההולכת וגדלה של האנושות בכוחות הטבע" (1933, עמ' 177).

בעבור אלה מאתנו החיים כיום, עם הידלדלות שכבת האוזון, אפקט החממה ומאפיינים אחרים של המשבר האקולוגי, מצטייר הטבע כמפחיד יותר וכנוע פחות, יריב בעל יכולת נקמה. שאיפותינו לשלוט בכוחות הטבע מצטיירות כעת יותר כהיבריס הרה אסון מאשר כגילוי של אופטימיות. בעיית הניהיליזם שבה והופיעה״.

 

-- תקווה ופחד בפסיכואנליזה, עמ' 40, תולעת ספרים, 2003

 

 

אבל סביבתי - מהי Solastalgia?

איך תשפיע ההתחממות על הפסיכולוגיה של האדם?

בז׳רגון המקצועי מכנים את סל התופעות הנפשיות שנובעות משינויי האקלים אבל סביבתי, או solastalgia.  

המונח סולסטגיה נטבע ע״י החוקר והפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן א. ​​אלברכט, שמורכב מהמילים נחמה (ביוונית, זו שמעניקה נחמה) ואלגוס (ביוונית, כאב). לטענת אלברכט, אם אנו מייחלים לנחמה במקום אהוב שאנחנו משחיתים, התוצר הנפשי הוא ממצוקה. עזובה קשורה לתחושת הרס, קיפוח או נטישה (אלברכט, 2019, עמ׳ 37).

הלכה למעשה, פסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש מעריכים כיום כי אין מנוס מההנחה המאיימת שכל אלה יובילו להשפעות עולמיות על בריאות הנפש.

 

  • העצמת חרדות ודאגות 
  • חוסר ישע וחוסר תקווה
  • מצבי חירום אסוניים שיגרמו טראומות המוניות
  • עליה ניכרת בשיעורי התוקפנות והאלימות לאור הצטמצמות המשאבים והתחרות להשיגם
  • הגירה במספרים בלתי נתפסים לאור הצורך לעבור לאיזורי מחייה פחות חמים

 

Climate change and Mental Health  

התאבדות והתחממות כדור הארץ

חוקרים מודעים מזה שנים רבות לשיעור ההתאבדות הגובר במהלך החודשים החמים בשנה.

בהקשר של איכות הסביבה ושינויי האקלים, מחקר אמריקאי שבחן את השפעות שינויי האקלים בריאות הנפש מתאר כבר תופעה מתגברת של דיכאון וחרדה שפוגעת במי שמוטרד מאוד לגבי גורל האנושות בכדור הארץ המתחמם.

התחממות כדור בארץ אינה מתקדמת בקצב זהה בכל העולם, וישנן מדינות פגיעות יותר. בקנדה, למשל, שיעור ההתחממות גבוה פי 1.5 בהשוואה לממוצע העולמי.

אחת ההערכות המחקריות מציגה המחשה סטטיסטית מאיימת באשר למציאות האקלימית החדשה במרכז וצפון אמריקה בשלושים השנים הקרובות:

לפי הערכה זו, שינוי האקלים יובילו  לעליה של 9,000 עד 40,000 התאבדויות בארצות הברית ובמקסיקו עד שנת 2050. 

 

Climate Change and Suicide

 

טראומות ואסונות טבע

אסונות טבע מביאים עמם קטסטרופות המוניות. מעבר לנפגעים בגוף, נרשמים בכל אירוע אסוני כזה מאות ואלפים שנפגעו בנפשם כתוצאה מחשיפה ישירה ועקיפה לחוויות מסכנות חיים.

מחקרים רבים מעידים על המחירים הפסיכולוגיים של סופות, גלי צונאמי והצפות. למשל, בקרב תושבים שהתגוררו באזור האסון ובקרבתו במהלך התרחשותה של הוריקן קתרינה, נמצא שיעור כפול של אובדנות וכוונות התאבדות; אחד משישה תושבים עמד בקריטריונים האבחוניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו -49% מהם פיתחו הפרעת חרדה או הפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון.

 

לחץ נפשי גואה

אסונות טבע גורמים ישירות לעליה קיצונית במידת הלחץ הנפשי.

די אם נעקוב אחר הדריכות בתקשורת האמריקאית ונלמד על שיעורי הצפייה המדהימים לקראת הגיעה של סופה זו או אחרת, כדי להבין כמה עומס רגשי נכפה על תושבי האיזור הצפוי להיפגע.

התרחישים המחרידים מעלים את החרדה בציפייה לאירוע, ומחקרים כבר מלמדים על המחירים ההתנהגותיים של חוסר שקט כזה על הבריאות הנפשית והגופנית. לחשיפה כזאת יש השפעה שלילית על בריאות המתמודדים, למשל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (בעיקר אלכוהול) הגברת עישון, התנהגויות מסכנות והרגעה רגשית באמצעות הרגלי אכילה לא בריאים.

 

יחסים בין-אישיים

סקירת מחקרים לגבי השפעות של אסונות טבע אבחנה עליה ברורה בבעיות משפחתיות, ביחסים זוגיים, הוריים ובינאישיים, כמו גם פריצה של הפרעות חברתיות והתנהגותיות, לצד דאגות וחרדות לגבי שלום הקהילה במעגלים רחוקים יותר ותחושות מחויבות עמוקות לתמוך באחרים ולהתגייס לעזרתם.

 

 

יותר חום, יותר תוקפנות

בישראל אנחנו מכירים את זה היטב, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים בכבישים: עלייה קיצונית בטמפרטורות עושה אותנו אימפולסיביים, כעוסים ותוקפניים יותר.

הקשר בין מזג אוויר חם במיוחד לבין אלימות נובע כנראה מעוררות פיזיולוגית גבוהה.  עוררות זו גורמת להפחתה בתשומת הלב ובסובלנות לאחרים, להפחתה ביכולות המנטליזציה שלנו, בשליטה העצמית, בעיכוב התנהגויות זועמות ובוויסות הרגשי, כל אלה לצד הגברת הזמינות של מחשבות שליליות ועוינות ופגיעה בפונקציות קוגניטיביות חשובות שמסייעות בעמידות במצוקה ובפיתרון יעיל של מצבי קונפליקט עם אחרים.

המחשבה על תוקפנות מתייחסת כיום לאירועים נקודתיים, אבל לא מן הנמנע שבתהליך מתמשך של הקצנה פרוגרסיבית בהתחממות כדור הארץ, ישתנו לחלוטין נורמות ההתנהגות האנושיות, באופן תמידי ובקנה מידה גלובלי.

או אז, עולה חשש מפני תוקפנות כמענה לגיטימי כרוני ומקובל להבדלים ואי-הסכמות עם אחרים - בין אנשים, קבוצות ומדינות.

 

פסיכולוגיה סביבתית


עם התפתחות המודעות הגלובלית לאתגרים האקולוגיים של המאה ה-21, התחום של פסיכולוגיה סביבתית הולך וצומח.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים סביבתיים בוחנים, מתארים וחוקרים את מערכות היחסים בין האדם לבין סביבתו – בין אם זו סביבה טבעית ובין אם מלאכותית (אורבנית למשל).

הפסיכולוג הסביבתי מעורב בפרויקטים אקולוגיים של שימור, בהגנה על בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, בחקירת דרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית ובמחקר אודות האופן בו התנהגות האדם משפיעה על הסביבה.

בעולם, וגם בישראל, ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית, אך קיים מרחק מסוים בין העיסוק במחקר לבין העבודה היישומית. למשל ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית במסגרת החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, אולם התחום אינו מאפשר לרכוש מקצוע ייחודי שנקרא פסיכולוג סביבתי, שאינו מוכר פורמלית על ידי משרד הבריאות. 

 

איך מגייסים בני אדם לפעול למען האקלים?

לפסיכולוגיה יש תשובה מעניינת:

לא דרך גירוי של רגשות אשם, אלא באמצעות תחושת גאווה ומשמעות.

במחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחנו ההשלכות של רגשות חיוביים ושליליים שמכוונים פנימה:

המשתתפים בקבוצה אחת של הניסוי התבקשו להתחבר לרגשות אשמה בגלל התנהגות מזיקה לסביבה, בעוד המשתתפים מהקבוצה השניה התבקשו להתחבר לתחושת גאווה מכך שפועלים באופן ששומר עליה. 

בשלב הבא הם נשאלו כמה שאלות לגבי סדר-יום סביבתי, למשל:

  • האם תסכים לשלם שכר דירה יותר גבוה בתמורה לשימוש במכשירים חסכוניים יותר באנרגיה?

  • מה הסיכוי שתיקח אוטובוס או רכבת במקום רכב פרטי?

  • האם תהיה מוכן להשתמש בשקיות לשימוש חוזר בסופר?

ובכן, משתתפים שהרגישו גאים בעצמם בחרו לקבל מספר רב יותר של מכשירים חוסכי באנרגיה בהשוואה למשתתפים שהונעו על ידי רגשות אשמה.

יתר על כן, המשתתפים בקבוצה רבת-הגאווה הביעו נכונות רבה יותר לאמץ ׳התנהגויות ירוקות׳ בהשוואה למשתתפים בקבוצת האשמה.

הממצאים (המעניינים) מלמדים שרגשות חיוביים כנראה מגייסים אותנו יותר משליליים, באימוץ אג׳נדה של שמירה על הכדור ובהתנהגות פרוסוציאלית במעגלים רחבים יותר. 

 

מלכודת הסלאקטיביזם

סלאקטיביזם (Slacktivism) מתאר את הנטיה שלנו לפעול למען מטרה סביבתית או חברתית באמצעים כמו מעורבות בפייסבוק או עצומה באינטרנט, שמאופיינים במאמץ שולי ובמחויבות מועטה מאוד.

סלאקטיביזם מייצר בעיקר תמיכה בהרגעת האגו של הפעילים - סימנת לייק? תרמת את שלך...

לפעולה סלאקטיביסטית יש השפעה מזערית על הבעיה, אבל היא גורמת לאדם שמבצע אותה להרגיש מרוצה מכך שעזר למאמץ הכולל. 

ההנחה הבסיסית ממנו מזהיר המונח היא שמאמצים סימליים כאלה באים על חשבון פעולות מהותיות יותר במקום להשלים אותן.

 

 

מוזמנים/ות למחשבות,

לתגובות, לרעיונות ולהתייחסויות אישיות.

 

אם אתם סובלים מתופעות שמתוארות במאמר,

תוכלו לפנות אלינו לייעוץ פסיכולוגי ממוקד

בנושא קשיים נפשיים שקשורים לשינויי האקלים.

  

072-3940004

 

צוות הפסיכולוגים בתל אביב, מכון טמיר



 

 

 

 

לפנייה לראיון עבור אמצעי תקשורת:

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

 

 

קריאה מומלצת:

 

התמודדות פסיכולוגית עם רגישות יתר לקרינה

ההשלכות הנפשיות של הוריקן מייקל בפלורידה - 10.2018 <

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

מיטשל, א. (2003). למה זקוק המטופל? תקווה ופחד בפסיכואנליזה. ישראל: תולעת ספרים. עמ' 40

 

צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4260  

 

רינת, צ. (2019). יגון סביבתי: מדענים בריטים חושפים את הכאב שחורבן הטבע גורם לחוקרים. מתוך אתר הארץ, מדור סביבה ובעלי חיים - https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.8019644

  

Albrecht, G. A. (2019) Earth Emotions. New Words for a New World. Cornell University Press.

 

MENTAL HEALTH AND OUR CHANGING CLIMATE: IMPACTS, IMPLICATIONS, AND GUIDANCE: https://www.apa.org/news/press/releases/2017/03/mental-health-climate.pdf

  

Janet Singer (2018). Climate Change and Mental Health. In PSYCENTRAL: https://psychcentral.com/blog/climate-change-and-mental-health/

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020