השפעות פסיכולוגיות של שינוי האקלים | התחממות כדור הארץ

חרדה סביבתית

חרדה סביבתית

 

כתיבה:  

איתן טמיר

(MA), וראש המכון

 

 

פסיכולוגים סביבתיים, קליניים ופסיכיאטרים מנסים להעריך בשנים האחרונות את ההשפעות הנפשיות של ההתחממות הגלובלית על תחושות החרדה של תושבי כדור הארץ.

 

ואז, כמו כדי להמחיש את דחיפות הסוגיה, פרץ בסוף 2019 אירוע קטקליזמי, מצב חירום גלובלי, אסון מתגלגל שכרוך במחירים אנושיים, כלכליים וחברתיים - הקורונה.

 

כאשר שנדמה שהמגיפה קצת נרגעה פורץ גל חום קשה בצפון אמריקה, בגרמניה, בבלגיה.

 

הכדור, כך נדמה, מנסה לומר לנו משהו...

 

כולם נושאים את מבטם לכנס COP26, מפגש בין מנהיגי העולם שיתקיים בנובמבר 2021 בסקוטלנד ויעסוק בתכנון ההתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים.

 

זה כבר לא סיפור של אל גור ואקטיביסטים בעמותות.

 

 

השפעות צפויות של שינויי האקלים משליכות כיום גם על חיי הנפש, ויוסיפו להתבטא בעצמה רבה יותר, כבר בעתיד הנראה לעין:

לפי דו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) צפויה האוכלוסיה האנושית כולה להתמודד עם מצב חירום סביבתי כבר בשנת 2040.

מצב אקוטי זה יבוא לידי ביטוי ברעב גלובלי, בצורות מתמשכות שוניות אלמוגים גוססות, שריפות, ותנאי אסון מגוונים נוספים.

המזרח התיכון, אגב, הוא מהחלקים הפגיעים ביותר בעולם במשבר האקלים.

 

הסלמה זו מציבה אתגרים חדשים, שמשליכים ישירות על בריאות הנפש: 

אסונות טבע תכופים יותר, הגירה המונית מוגברת בין מדינות, אובדן תחושת שייכות תרבותית וחברתית לאיזור גאוגרפי יחיד, יגון סביבתי אצל מדענים וחוקרי אקלים, השפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי מחשיפה לזיהום אוויר ועוד.

הניו יורק טיימס לקח את נושא חרדת האקלים כפרויקט והוא מנתח ביסודיות את ההשפעות המטרידות שלו על חיינו - האישיים, הזוגיים, המשפחתיים וההוריים.

 

 

הנה דוגמא,

,34 מעלות צלזיוס בלפלנד.

 

דווח כי נילס הולגרסן בדיכאון:

 

 

 

 

מהי חרדת אקלים (eco-anxiety)?

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (eco-anxiety), כ"פחד כרוני מאובדן סביבתי ".

 

בשנת 2019,  המצב רק הסלים: עם פריצתן של מחאות אקלים בכל העולם המערבי, גלי חום המוניים ועליה דרמטית בשיעור אסונות הטבע, לצד פעילויות אקטיביזם מגוונות (שהמוכרת בהן היא מחאתה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי), עלתה סוגיית  האקלים לסדר היום החדשותי באופן חסר תקדים. מולה, הגיב סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, שמנסה לדבריו לצמצם חרדת אקלים אצל ילדי היבשת.

 

חרדה אקולוגית הפכה לתופעה קלינית שכיחה ברחבי העולם המערבי, כולל במדינות מתפתחות שלא סבלו עד כה משינויי האקלים.  

 

בדצמבר 2019 חתמו ראשי האיגודים הפסיכולוגיים ביותר מ 40 מדינות על נייר עמדה חשוב,במפגש בכנס לפסיכולוגיה ובריאות עולמית בפורטוגל, תוך התחייבות להשתמש במומחיות הקלינית כדי "לנקוט פעולה דחופה לקידום המאבק בשינויי אקלים והשפעותיו״.

 

בישראל אין עדיין עיסוק בהשלכות שינויי האקלים על בריאות הנפש, כך לפחות לפי  תקציר המנהלים שפרסמה הכנסת, בנושא היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית (מצורף למאמר כקובץ).

 

במקביל, הולך ומתפתח ענף חדש בפסיכולוגיה, אקופסיכולוגיה, גישה שמיישמת תיאוריות אקולוגיות ופסיכולוגיות יחד עם מתודולוגיה מחקרית במטרה לחקור את היחסים בין אנשים לבין עולם הטבע, עם דגש על רווחה אנושית (Palmer, 2015).

 

 

חרדת אקלים גבוהה יותר אצל צעירים/ות - ״?How dare you״

לפי סקר איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, שפורסם בתחילת מאי 2021, מידת החומרה הנתפסת של חרדת האקלים היא תלוית גיל.

בניגוד להרבה תחומים בבריאות הנפש, בהם הצעירים אדישים והמבוגרים מוטרדים, כאן התמונה הפוכה - הצעירים בחרדה ואנחנו, הבומרים, הרבה פחות. 

 

אם תגדילו טיפה את המסך, תוכלו לראות את המגמה שמסומנת באליפסה האדומה:

 ככל שהגיל נמוך יותר, כך עולה שיעור הדיווח על חרדה גבוהה לגבי משבר האקלים ומצב כדור הארץ

 

חרדת אקלים בקשר שלילי עם גיל

סיכום הסקר כולו מצורף כקובץ PDF בסוף המאמר

 

 

לא רק מבוגרים מתמודדים עם חששות כאלה. גם ילדינו, שאוזניהם כרויות היטב, מפתחים חרדות ייחודיות סביב נזקי האקלים, וקיימים דיווחים על ילדים ומתבגרים שמפתחים חרדה של ממש משיעורי גיאוגרפיה.   

 

 

כך כתב סטיבן מיטשל, פסיכולוג וכותב משפיע בגישת הטיפול ההתייחסותית, על ההתפקחות של הפסיכולוגיה לגבי שינויי האקלים: 

 

״פרויד יכול היה לדבר באופטימיות מוצדקת לחלוטין על "שליטתה ההולכת וגדלה של האנושות בכוחות הטבע"  (1933, עמ' 177).

בעבור אלה מאתנו החיים כיום, עם הידלדלות שכבת האוזון, אפקט החממה ומאפיינים אחרים של המשבר האקולוגי, מצטייר הטבע כמפחיד יותר וכנוע פחות, יריב בעל יכולת נקמה. שאיפותינו לשלוט בכוחות הטבע מצטיירות כעת יותר כהיבריס הרה אסון מאשר כגילוי של אופטימיות. בעיית הניהיליזם שבה והופיעה״.

 

-- תקווה ופחד בפסיכואנליזה, עמ' 40, תולעת ספרים, 2003

 

 

מהי סולסטלגיה (Solastalgia) / אבל סביבתי?

איך משפיעה ההתחממות על הפסיכולוגיה של האדם?

בז׳רגון המקצועי מכנים את סל התופעות הנפשיות שנובעות משינויי האקלים אבל סביבתי, או solastalgia.  

המונח סולסטגיה נטבע ע״י החוקר והפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן א. ​​אלברכט, שמורכב מהמילים נחמה (ביוונית, זו שמעניקה נחמה) ואלגוס (ביוונית, כאב). לטענת אלברכט, אם אנו מייחלים לנחמה במקום אהוב שאנחנו משחיתים, התוצר הנפשי הוא ממצוקה. עזובה קשורה לתחושת הרס, קיפוח או נטישה (אלברכט, 2019, עמ׳ 37). 

הלכה למעשה, פסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש מעריכים כיום כי אין מנוס מההנחה המאיימת שכל אלה יובילו להשפעות עולמיות על בריאות הנפש:

 

  • העצמת חרדות ודאגות 

  • חוסר ישע וחוסר תקווה

  • מצבי חירום אסוניים שיגרמו טראומות המוניות

  • עליה ניכרת בשיעורי התוקפנות והאלימות לאור הצטמצמות המשאבים והתחרות להשיגם

  • הגירה במספרים בלתי נתפסים לאור הצורך לעבור לאיזורי מחייה פחות חמים

   

 

האם התחממות כדור הארץ משפיעה על התאבדויות?

חוקרים מודעים מזה שנים רבות לשיעור ההתאבדות הגובר במהלך החודשים החמים בשנה.

בהקשר של איכות הסביבה ושינויי האקלים, מחקר אמריקאי שבחן את השפעות שינויי האקלים בריאות הנפש מתאר כבר תופעה מתגברת של דיכאון וחרדה שפוגעת במי שמוטרד מאוד לגבי גורל האנושות בכדור הארץ המתחמם.

התחממות כדור בארץ אינה מתקדמת בקצב זהה בכל העולם, וישנן מדינות פגיעות יותר. בקנדה, למשל, שיעור ההתחממות גבוה פי 1.5 בהשוואה לממוצע העולמי.

 

אחת ההערכות המחקריות מציגה המחשה סטטיסטית מאיימת באשר למציאות האקלימית החדשה במרכז וצפון אמריקה בשלושים השנים הקרובות:

לפי הערכה זו, שינוי האקלים יובילו  לעליה של 9,000 עד 40,000 התאבדויות בארצות הברית ובמקסיקו עד שנת 2050.

 

 

מה הקשר בין טראומות לאסונות טבע?

אסונות טבע מביאים עמם קטסטרופות המוניות. מעבר לנפגעים בגוף, נרשמים בכל אירוע אסוני כזה מאות ואלפים שנפגעו בנפשם כתוצאה מחשיפה ישירה ועקיפה לחוויות מסכנות חיים.

מחקרים רבים מעידים על המחירים הפסיכולוגיים של סופות, גלי צונאמי והצפות. למשל, בקרב תושבים שהתגוררו באזור האסון ובקרבתו במהלך התרחשותה של הוריקן קתרינה, נמצא שיעור כפול של אובדנות וכוונות התאבדות; אחד משישה תושבים עמד בקריטריונים האבחוניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו -49% מהם פיתחו הפרעת חרדה או הפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון.

 

 

 

לחץ נפשי גואה

אסונות טבע גורמים ישירות לעליה קיצונית במידת הלחץ הנפשי.

 

די אם נעקוב אחר הדריכות בתקשורת האמריקאית ונלמד על שיעורי הצפייה המדהימים לקראת הגיעה של סופה זו או אחרת, כדי להבין כמה עומס רגשי נכפה על תושבי האיזור הצפוי להיפגע.

 

התרחישים המחרידים מעלים את החרדה בציפייה לאירוע, ומחקרים כבר מלמדים על המחירים ההתנהגותיים של חוסר שקט כזה על הבריאות הנפשית והגופנית. לחשיפה כזאת יש השפעה שלילית על בריאות המתמודדים, למשל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (בעיקר אלכוהול) הגברת עישון, התנהגויות מסכנות והרגעה רגשית באמצעות הרגלי אכילה לא בריאים.

 

 

יחסים בין-אישיים

סקירת מחקרים לגבי השפעות של אסונות טבע אבחנה עליה ברורה בבעיות משפחתיות, ביחסים זוגיים, הוריים ובינאישיים, כמו גם פריצה של הפרעות חברתיות והתנהגותיות, לצד דאגות וחרדות לגבי שלום הקהילה במעגלים רחוקים יותר ותחושות מחויבות עמוקות לתמוך באחרים ולהתגייס לעזרתם.

 

 

יותר חום, יותר תוקפנות

בישראל אנחנו מכירים את זה היטב, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים בכבישים: עלייה קיצונית בטמפרטורות עושה אותנו אימפולסיביים, כעוסים ותוקפניים יותר.

הקשר בין מזג אוויר חם במיוחד לבין אלימות נובע כנראה מעוררות פיזיולוגית גבוהה.  עוררות זו גורמת להפחתה בתשומת הלב ובסובלנות לאחרים, להפחתה ביכולות המנטליזציה שלנו, בשליטה העצמית, בעיכוב התנהגויות זועמות ובוויסות הרגשי, כל אלה לצד הגברת הזמינות של מחשבות שליליות ועוינות ופגיעה בפונקציות קוגניטיביות חשובות שמסייעות בעמידות במצוקה ובפיתרון יעיל של מצבי קונפליקט עם אחרים.

המחשבה על תוקפנות מתייחסת כיום לאירועים נקודתיים, אבל לא מן הנמנע שבתהליך מתמשך של הקצנה פרוגרסיבית בהתחממות כדור הארץ, ישתנו לחלוטין נורמות ההתנהגות האנושיות, באופן תמידי ובקנה מידה גלובלי.

או אז, עולה חשש מפני תוקפנות כמענה לגיטימי כרוני ומקובל להבדלים ואי-הסכמות עם אחרים - בין אנשים, קבוצות ומדינות. 

 

 

מה הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות נפשיות?

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open העלה כי חשיפה לזיהום אוויר בתקופת הילדות וההתבגרות היא גורם סיכון להתפתחות בעיות נפשיות, בעיקר אצל בוגרים צעירים.

המחקר האנגלי מציע כי חשיפה לחנקן דו-חמצני (ניטרוס אוקסיד - NOx), גז רעיל שנפלט מכלי רכב וממפעלי תעשייה, מגבירה את הסיכון לפיתוח תסמינים של הפרעות פסיכיאטריות.

שיעור הנזק מוערך כדומה לנזק הנפשי שנקשר בחשיפה לעופרת בילדות.

 

 

פסיכולוגיה סביבתית

עם התפתחות המודעות הגלובלית לאתגרים האקולוגיים של המאה ה-21, התחום של פסיכולוגיה סביבתית הולך וצומח.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים סביבתיים בוחנים, מתארים וחוקרים את מערכות היחסים בין האדם לבין סביבתו – בין אם זו סביבה טבעית ובין אם מלאכותית (אורבנית למשל).

הפסיכולוג הסביבתי מעורב בפרויקטים אקולוגיים של שימור, בהגנה על בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, בחקירת דרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית ובמחקר אודות האופן בו התנהגות האדם משפיעה על הסביבה.

בעולם, וגם בישראל, ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית, אך קיים מרחק מסוים בין העיסוק במחקר לבין העבודה היישומית. למשל ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית במסגרת החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, אולם התחום אינו מאפשר לרכוש מקצוע ייחודי שנקרא פסיכולוג סביבתי, שאינו מוכר פורמלית על ידי משרד הבריאות. 

 

 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע:

הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בעולם והשפעותיה הפסיכולוגיות.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון.

בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

כמו במרבית המקרים של חשיפה לאירועים טראומטיים, גם באסונות טבע חשוב לקיים התערבות פסיכו-סוציאלית קרוב לחשיפה לטראומה: 

מחקר אורך שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine ובחן התמודדות פסיכולוגית של בני נוער עם טראומה אקולוגית (רעידת אדמה), מלמד כי תסמינים של PTSD ותופעות דיכאוניות בקרב מתבגרים שניצלו מאסון טבע קטסטרופלי עלולים להימשך לאורך עשרות שנים, אך מי מהם שקיבלו פסיכותרפיה ממוקדת, זמן קצר לאחר האסון, חוו יתרונות משמעותיים בתהליך ההחלמה.  

 

 

איך מגייסים בני אדם לפעול למען האקלים?

לפסיכולוגיה יש תשובה מעניינת:

לא דרך גירוי של רגשות אשם, אלא באמצעות תחושת גאווה ומשמעות.

במחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחנו ההשלכות של רגשות חיוביים ושליליים שמכוונים פנימה על אקו-אתיקה:

המשתתפים בקבוצה אחת של הניסוי התבקשו להתחבר לרגשות אשמה בגלל התנהגות מזיקה לסביבה, בעוד המשתתפים מהקבוצה השניה התבקשו להתחבר לתחושת גאווה מכך שפועלים באופן ששומר עליה. 

בשלב הבא הם נשאלו כמה שאלות לגבי סדר-יום סביבתי, למשל:

  • האם תסכים לשלם שכר דירה יותר גבוה בתמורה לשימוש במכשירים חסכוניים יותר באנרגיה?

  • מה הסיכוי שתיקח אוטובוס או רכבת במקום רכב פרטי?

  • האם תהיה מוכן להשתמש בשקיות לשימוש חוזר בסופר?

ובכן, משתתפים שהרגישו גאים בעצמם בחרו לקבל מספר רב יותר של מכשירים חוסכי באנרגיה בהשוואה למשתתפים שהונעו על ידי רגשות אשמה.

יתר על כן, המשתתפים בקבוצה רבת-הגאווה הביעו נכונות רבה יותר לאמץ ׳התנהגויות ירוקות׳ בהשוואה למשתתפים בקבוצת האשמה.

הממצאים (המעניינים) מלמדים שרגשות חיוביים כנראה מגייסים אותנו יותר משליליים, באימוץ אג׳נדה של שמירה על הכדור ובהתנהגות פרוסוציאלית במעגלים רחבים יותר. 

 

 

מלכודת הסלאקטיביזם

סלאקטיביזם (Slacktivism) מתאר את הנטיה שלנו לפעול למען מטרה סביבתית או חברתית באמצעים כמו מעורבות בפייסבוק או עצומה באינטרנט, שמאופיינים במאמץ שולי ובמחויבות מועטה מאוד.

סלאקטיביזם מייצר בעיקר תמיכה בהרגעת האגו של הפעילים - סימנת לייק? תרמת את שלך...

לפעולה סלאקטיביסטית יש השפעה מזערית על הבעיה, אבל היא גורמת לאדם שמבצע אותה להרגיש מרוצה מכך שעזר למאמץ הכולל. 

ההנחה הבסיסית ממנו מזהיר המונח היא שמאמצים סימליים כאלה באים על חשבון פעולות מהותיות יותר במקום להשלים אותן.

 

 

מוזמנים/ות למחשבות,

לתגובות, לרעיונות ולהתייחסויות אישיות.

 

אם אתם סובלים מתופעות שמתוארות במאמר,

תוכלו לפנות אלינו לייעוץ פסיכולוגי ממוקד

בנושא קשיים נפשיים שקשורים לשינויי האקלים:

  

072-3940004

 

צוות המטפלים

והפסיכולוגים בתל אביב,

מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

 

קריאה מומלצת:

התמודדות פסיכולוגית עם רגישות יתר לקרינה

ההשלכות הנפשיות של הוריקן מייקל בפלורידה - 10.2018 <

 

 

מקורות:

  

מיטשל, א. (2003). למה זקוק המטופל? תקווה ופחד בפסיכואנליזה. ישראל: תולעת ספרים. עמ' 40

 

צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4260  

 

רינת, צ. (2019). יגון סביבתי: מדענים בריטים חושפים את הכאב שחורבן הטבע גורם לחוקרים. מתוך אתר הארץ, מדור סביבה ובעלי חיים - https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.8019644

 

Albrecht, G. A. (2019) Earth Emotions. New Words for a New World. Cornell University Press.

 

MENTAL HEALTH AND OUR CHANGING CLIMATE: IMPACTS, IMPLICATIONS, AND GUIDANCE: https://www.apa.org/news/press/releases/2017/03/mental-health-climate.pdf

 

How Extreme Weather Events Affect Mental Health (2021).  American Psychiatric Association (APA) https://www.psychiatry.org/patients-families/climate-change-and-mental-health-connections/affects-on-mental-health

 

Palmer, S. (2015). Can ecopsychology research inform coaching and positive psychology practice? Coaching Psychology International, 8, 1, 11-15. 

 

Reuben A, Arseneault L, Beddows A, et al. Association of Air Pollution Exposure in Childhood and Adolescence With Psychopathology at the Transition to Adulthood. JAMA Netw Open. 2021;4(4):e217508. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.7508

 

 

  

פניות תקשורת:

press@tamirpsy.com

  

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021