חרדת אקלים | השפעות פסיכולוגיות של התחממות כדור הארץ

חרדה סביבתית

 

חרדה סביבתית 

 

פסיכולוגים סביבתיים, קליניים ופסיכיאטרים מנסים להעריך בשנים האחרונות את ההשפעות הנפשיות של ההתחממות הגלובלית על תחושות החרדה של תושבי כדור הארץ.

 

אבל אז, כמו כדי להמחיש את דחיפות הסוגיה, פרץ אירוע קטקליזמי, מצב חירום גלובלי, אסון רב-שנתי מתגלגל שכרוך במחירים אנושיים, כלכליים וחברתיים - הקורונה.

 

כאשר נדמה שהמגיפה קצת נרגעה פורץ גל חום קשה בצפון אמריקה, בגרמניה, בבלגיה ובישראל התחלנו לראשונה להצמיד שמות לסופות. 

 

הכדור, כך נדמה, מנסה לומר לנו משהו...

 

כנס COP26, מפגש בין מנהיגי עולם שהתקיים בנובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד, סוקר בהרחבה.

המשתתפים התמקדו בתכנון יעדים להפחתה של פליטת גזי חממה, במאמץ גלובלי לווסת את התדרדרות משבר האקלים.

 

אבל דיבורים כמו חול ומתחמם כאן בגדול...

 

זה כבר לא סיפור של אל גור, אקטיביסטים בעמותות וחובבי קומפוסט בחצר.

זה כאן ועכשיו. 

 

גם בלי היסטריה המונית, בלי לשקוע יחד עם דיוויד וואלאס־וולס או להיות דומרים (doomers),  ברור שההשפעות של שינויי האקלים משליכות כבר היום על חיי הנפש ויוסיפו להתבטא בעצמה רבה יותר, כבר בעתיד הנראה לעין.

 

סקר עדכני של איגוד הפסיכאטריה האמריקאי מעלה כי יותר ממחצית מהנסקרים דיווחו כי חוו חרדה מהשפעות שינויי האקלים על כדור הארץ, כאשר שיעור גבוה יותר של ׳מבוגרים צעירים׳ מביעים דאגות לגבי כדור הארץ בהשוואה למבוגרים.

 

לפי דו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) צפויה האוכלוסיה האנושית כולה להתמודד עם מצב חירום סביבתי כבר בשנת 2040.

מצב אקוטי זה יבוא לידי ביטוי ברעב גלובלי, בצורות מתמשכות שוניות אלמוגים גוססות, שריפות, ותנאי אסון מגוונים נוספים.

המזרח התיכון, אגב, הוא מהחלקים הפגיעים ביותר בעולם במשבר האקלים.

 

הסלמה זו מציבה אתגרים חדשים, שמשליכים ישירות על בריאות הנפש: 

אסונות טבע תכופים יותר, הגירה המונית מוגברת בין מדינות, אובדן תחושת שייכות תרבותית וחברתית לאיזור גאוגרפי יחיד, יגון סביבתי אצל מדענים וחוקרי אקלים, השפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי מחשיפה לזיהום אוויר ועוד.

הניו יורק טיימס לקח את נושא חרדת האקלים כפרויקט והוא מנתח ביסודיות את ההשפעות המטרידות שלו על חיינו - האישיים, הזוגיים, המשפחתיים וההוריים.

 

 

הנה דוגמא,

,34 מעלות צלזיוס בלפלנד.

 

דווח כי נילס הולגרסן בדיכאון:

 

 

 

 

מהי חרדת אקלים (Climate Anxiety)?

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (Eco Anxiety), כ״פחד כרוני מאובדן סביבתי״.

חרדת אקלים, למרות שאינה הפרעה נפשית, נחשבת לחלק מהתופעה הנרחבת שנקראת ״חרדה אקולוגית״.

במקרים מסוימים, חרדת האקלים עלולה להתגבר ולהסתבך עד להפרעת הסתגלות ואפילו הפרעת חרדה, מצב בו היא מגיעה לרמות קליניות.

אנשים רבים, בעיקר צעירים, חווים סבל אמיתי בגלל חרדת אקלים וזקוקים לתיקוף ותמיכה.

 

בשנת 2022,  המצב רק הסלים: 

עם פריצתן של מחאות אקלים בכל העולם המערבי, גלי חום המוניים ועליה דרמטית בשיעור אסונות הטבע, לצד פעילויות אקטיביזם מגוונות (שהמוכרת בהן היא מחאתה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי), עלתה סוגיית  האקלים לסדר היום החדשותי באופן חסר תקדים. 

חרדה אקולוגית הפכה לתופעה קלינית שכיחה ברחבי העולם המערבי ולאחרונה גם במדינות מתפתחות.

 

בדצמבר 2019 חתמו ראשי האיגודים הפסיכולוגיים ביותר מ 40 מדינות על נייר עמדה חשוב,במפגש בכנס לפסיכולוגיה ובריאות עולמית בפורטוגל, תוך התחייבות להשתמש במומחיות הקלינית כדי "לנקוט פעולה דחופה לקידום המאבק בשינויי אקלים והשפעותיו״.

 

בישראל מתחיל עיסוק בהשלכות שינויי האקלים על בריאות הנפש, כך לפחות לפי  תקציר המנהלים שפרסמה הכנסת, בנושא היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית (מצורף למאמר כקובץ).

 

במקביל, הולך ומתפתח ענף חדש בפסיכולוגיה, אקופסיכולוגיה, גישה שמיישמת תיאוריות אקולוגיות ופסיכולוגיות יחד עם מתודולוגיה מחקרית במטרה לחקור את היחסים בין אנשים לבין עולם הטבע, עם דגש על רווחה אנושית (Palmer, 2015).

 

האם קיימים גם יתרונות בחרדה סביבתית?

חשוב לזכור שרמות מתונות של חרדה אקולוגית הן תגובה נורמלית לחלוטין למשבר הנוכחי ולעיתים עשויות להועיל לעורר פעולה: 

חרדה אקלים היא תגובה רציונלית ומותאמת בהתחשב במצב הסביבה, אבל עדיין קשה לדעת האם היא רק מזיקה או שיתכן ותהיה יעילה בהנעת תהליכים אנושיים פרו-סביבתיים. 

מעבר לבעייתיות בה אנו מתמקדים כאן, עבור רבים עשויה להתעורר דווקא תגובה בונה בקורלציה עם גורמים המקדמים אכפתיות ומודעות כלפי סביבת המחייה שלנו.

 

 

חרדת אקלים גבוהה יותר אצל צעירים/ות - ״?How dare you״

לפי סקר איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, שפורסם בתחילת מאי 2021, מידת החומרה הנתפסת של חרדת האקלים היא תלוית גיל.

בניגוד להרבה תחומים בבריאות הנפש, בהם הצעירים אדישים והמבוגרים מוטרדים, כאן התמונה הפוכה - הצעירים בחרדה ואנחנו, הבומרים, הרבה פחות. 

 

אם תגדילו טיפה את המסך, תוכלו לראות את המגמה שמסומנת באליפסה האדומה:

 ככל שהגיל נמוך יותר, כך עולה שיעור הדיווח על חרדה גבוהה לגבי משבר האקלים ומצב כדור הארץ

 

חרדת אקלים בקשר שלילי עם גיל

סיכום הסקר כולו מצורף כקובץ PDF בסוף המאמר

 

 

לא רק מבוגרים מתמודדים עם חששות כאלה. גם ילדינו, שאוזניהם כרויות היטב, מפתחים חרדות ייחודיות סביב נזקי האקלים, וקיימים דיווחים על ילדים ומתבגרים שמפתחים חרדה של ממש משיעורי גיאוגרפיה.   

 

 

מחקר שפורסם בנובמבר 2021 בחן את ההשפעות של משבר האקלים על בריאות הנפש של אנשים צעירים. 

המדגם כלל 10,000 משתתפים/ות, בטווח הגילים 16-25, מ-10 מדינות שונות.

 

המשתתפים דיווחו על מגוון רחב של רגשות שליליים:

 

  • 77% דיווחו שהעתיד מפחיד אותם.

  • למעלה מ-50% הרגישו פחד, עצב, חרדה, כעס, חוסר אונים ו/או אשמה בנוגע לשינויי האקלים.

  • שיעור נמוך מאוד מהמשתתפים דיווח על אופטימיות ואדישות. 

  • בשיחות שהם מקיימים עם אחרים לגבי שינויי אקלים, כמעט 50% מהמשתתפים סיפרו על התעלמות או דחייה כלפי דאגותיהם. 

  • למעלה מ-60% מהמשיבים לא הסכימו עם כל הצהרה חיובית על פעולת האקלים של הממשלה במדינה בהם הם חיים. רבים מהם תיארו חוויה של בגידה מצד הממשל.  

 

 

כך כתב סטיבן מיטשל, פסיכולוג וכותב משפיע בגישת הטיפול ההתייחסותית, על ההתפקחות של הפסיכולוגיה לגבי שינויי האקלים: 

 

״פרויד יכול היה לדבר באופטימיות מוצדקת לחלוטין על "שליטתה ההולכת וגדלה של האנושות בכוחות הטבע"  (1933, עמ' 177).

בעבור אלה מאתנו החיים כיום, עם הידלדלות שכבת האוזון, אפקט החממה ומאפיינים אחרים של המשבר האקולוגי, מצטייר הטבע כמפחיד יותר וכנוע פחות, יריב בעל יכולת נקמה. שאיפותינו לשלוט בכוחות הטבע מצטיירות כעת יותר כהיבריס הרה אסון מאשר כגילוי של אופטימיות. בעיית הניהיליזם שבה והופיעה״.

 

-- תקווה ופחד בפסיכואנליזה, עמ' 40, תולעת ספרים, 2003

 

 

השפעת משבר האקלים על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער

 

סקר מקיף שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת המדעי Nature מספר על הנרטיב של ילידי שנות ה-2000 ומעלה. 

 

בסוף, הם אלה שייאלצו לחיות עם תנאי אקלים קשים ביותר וההשלכות על בריאותם הנפשית ניכרות כבר לעין. 

 

סקר מקיף זה נערך בקרב בני 16-25 וכלל 10,000 צעירים ב-10 מדינות.

 

ניתוח הנתונים מלמד כי השינוי האקלימי גורם למצוקה, לכעס ולרגשות שליליים אחרים בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם.

 

לדברי החוקרים, לחרדה אקלימית יש השפעה שלילית על חיי היומיום של הלוקים בה, דבר שבחלקו נגרם מהתחושה שממשלות לא עושות מספיק ע״מ להימנע מקטסטרופה אקלימית.

תוצאות המחקר מצביעות על כך ששינוי האקלים הוא ממד ממשי שיש לקחתו בחשבון כשמדובר בבריאות הנפש של צעירים.

 

ע״פ הסקר, מרבית המגיבים הביעו דאגה משינוי האקלים, כאשר 60% טענו שהם ״מודאגים מאוד״ או ״מודאגים בצורה קיצונית״ ביחס אליו.

רבים ייחסו רגשות שליליים לשינוי האקלים, הנפוצים שבהם הם ״עצב״, ״פחד״, ״חרדה״, ״כעס״ ו״חוסר אונים״.

 

בסה״כ, 45% מהנשאלים אמרו שרגשותיהם לגבי שינוי האקלים השפיעו על חייהם היומיומיים.

המדינות בעלות אחוז המשיבים הגדול ביותר שציינו שהם מודאגים מאוד או מודאגים בצורה קיצונית משינוי האקלים היו הפיליפינים (84%), הודו (68%) וברזיל (67%), כולן מדינות שנפגעו קשות משינוי האקלים.

פורטוגל, בה שריפות הופכות חמורות יותר ויותר, הייתה בעלת השיור הגדול ביותר של הצעירים שהשיבו ״מודאג מאוד״ ו״מודאג בצורה קיצונית״ מבין המדינות בעלות ההכנה הגבוהה שהשתתפו בסקר, אשר כללו גם את צרפת, פינלנד, אוסטרליה וארה״ב.

 

מבין המשיבים שטענו כי דיברו עם אחרים על שינוי האקלים (81%), כמחצית טענו שהשומעים התעלמו מהם או התייחסו לדבר בביטול.

 

ישנה נטייה בחברה להדיר קולות של ילדים המאיימים על הנרטיב השולט של הקבוצות החזקות ביותר בחברה, אך עד כה היה מעט מאוד מחקר על ההשפעות הפסיכולוגיות של שינוי האקלים על ילדים.

לשאלה בנוגע לאופן בו ממשלות מגיבות לשינוי האקלים, 65% מהמשיבים הסכימו עם האמירה לפיה ממשלות מכשילות את הצעירים, 64% הסכימו שממשלות איענן מדווחות אמת בנוגע להשפעת הפעולות הננקטות ו-60% הסכימו שהן מבטלות את מצוקת האנשים סביב הנושא.

36% הסכימו שממשלות פועלות בהתאם למדע, ואכן צעירים חשים רגועים כשממשלות פועלות.

 

תוצאות של סקר מסוג זה יכולות לשחק תפקיד בתביעות משפטיות הנוגעות לשינוי האקלים, משום שהן עשויות לספק ראיות לפגיעה מוסרית תחת חוקי זכויות אדם.

 

כאשר מצטברים מחקרים מקצועיים, ניתן להפנות אצבע כלפי ממשלות ולצפות מהן לאחריות על ההשלכות.

שינוי כזה יעניק קול אדבוקטיבי לילדים הפגיעים ביותר, וחרדה אקלימית עשויה להפוך לתופעה קלינית מסווגת, שאינה נתפסת עוד כמצב מוסרני חריג, כפי שהיא נתפס כיום בביטול ובזלזול. 

 

בשאיפה, מחקר זה ומחקרים נוספים, ישפיעו על קהלים רבים יותר לקראת פעולה נמרצת ביחס לאקלים.

 

איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על חרדת אקלים?

תיקוף רגשות של בני ובנות דור ה-Z לגבי חרדת אקלים חיוני ביותר. 

בתור בומרים (כמוני) יש לנו נטיה (מובנת) להניח שהדור הצעיר מוציא דברים מפרופורציות, אבל חשוב להיות מודעים לעניין הזה. 

קחו את הזמן, הקשיבו לצעירים, תנו תוקף ושיקוף לחששות.

תכלס הם אלה שנשארים פה עם איי הפלסטיק באוקיינוסים.

 

גם אם זה לא נראה כמו פעולה מחוללת שינוי, חשוב להכיר בכך שזה בסדר, זה תקין ונורמלי, להרגיש עצבות לגבי אובדנים במערכות אקולוגיות ולחוות חרדות לגבי עתיד האנושות.

 

נסו גם להעצים אותם לנקוט פעולה כדי להתמודד עם הרגשות דרך תרומה לשינוי. 

 

  

מהי סולסטלגיה (Solastalgia) / אבל סביבתי?

איך משפיעה ההתחממות על הפסיכולוגיה של האדם?

בז׳רגון המקצועי מכנים את סל התופעות הנפשיות שנובעות משינויי האקלים אבל סביבתי, או solastalgia.  

 

המונח סולסטגיה נטבע ע״י החוקר והפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן א. ​​אלברכט, שמורכב מהמילים נחמה (ביוונית, זו שמעניקה נחמה) ואלגוס (ביוונית, כאב).

לטענת אלברכט, אם אנו מייחלים לנחמה במקום אהוב שאנחנו משחיתים, התוצר הנפשי הוא ממצוקה. עזובה קשורה לתחושת הרס, קיפוח או נטישה (אלברכט, 2019, עמ׳ 37). 

סולסטגיה היא געגוע הביתה, למרות שאתה בעצם בבית.

 

הלכה למעשה, פסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש מעריכים כיום כי אין מנוס מההנחה המאיימת שכל אלה יובילו להשפעות עולמיות על בריאות הנפש:

 

  • העצמת חרדות ודאגות 

  • חוסר ישע וחוסר תקווה

  • מצבי חירום אסוניים שיגרמו טראומות המוניות

  • עליה ניכרת בשיעורי התוקפנות והאלימות לאור הצטמצמות המשאבים והתחרות להשיגם

  • הגירה במספרים בלתי נתפסים לאור הצורך לעבור לאיזורי מחייה פחות חמים

   

 

איך משפיעה התחממות כדור הארץ על הרווחה הנפשית?

 

״חם בטבריה, חם...״

-- הגשש החיוור 

 

חוקרים מודעים מזה שנים רבות לשיעור ההתאבדות הגובר במהלך החודשים החמים בשנה.

בהקשר של איכות הסביבה ושינויי האקלים, מחקר אמריקאי שבחן את השפעות שינויי האקלים בריאות הנפש מתאר כבר תופעה מתגברת של דיכאון וחרדה שפוגעת במי שמוטרד מאוד לגבי גורל האנושות בכדור הארץ המתחמם.

התחממות כדור בארץ אינה מתקדמת בקצב זהה בכל העולם, וישנן מדינות פגיעות יותר. בקנדה, למשל, שיעור ההתחממות גבוה פי 1.5 בהשוואה לממוצע העולמי.

 

אחת ההערכות המחקריות מציגה המחשה סטטיסטית מאיימת באשר למציאות האקלימית החדשה במרכז וצפון אמריקה בשלושים השנים הקרובות:

לפי הערכה זו, שינוי האקלים יובילו  לעליה של 9,000 עד 40,000 התאבדויות בארצות הברית ובמקסיקו עד שנת 2050.

 

אולם העדויות על השפעת שינויי האקלים על הנפש אינן מתמצות רק באובדנות.

למשל, מחקר אמריקאי שהתבסס על מדגם ובו שני מיליון איש העלה כי בימים של עומס חום קיצוני קיים שיעור גבוה יותר של פניות למיון פסייכאטרי (Nori-Sarma et al, 2022).  המצבים הנפשיים שנקשרו בימי החמסין היו למשל דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ופגיעה עצמית.

זאת ועוד, לפי סקירה עדכנית ההשלכות רלוונטיות להחרפת הפרעות נוירולוגיות כמו מחלת אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, פרקינסון, מיגרנות, אפילפסיה ושבץ מוחי (Amiri et al, 2021).

 

 

מה הקשר בין טראומות לאסונות טבע?

אסונות טבע מביאים עמם קטסטרופות המוניות. מעבר לנפגעים בגוף, נרשמים בכל אירוע אסוני כזה מאות ואלפים שנפגעו בנפשם כתוצאה מחשיפה ישירה ועקיפה לחוויות מסכנות חיים.

 

מחקרים רבים מעידים על המחירים הפסיכולוגיים של סופות, גלי צונאמי והצפות. למשל, בקרב תושבים שהתגוררו באזור האסון ובקרבתו במהלך התרחשותה של הוריקן קתרינה, נמצא שיעור כפול של אובדנות וכוונות התאבדות; אחד משישה תושבים עמד בקריטריונים האבחוניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו -49% מהם פיתחו הפרעת חרדה או הפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון.

 

 

 

לחץ נפשי גואה

אסונות טבע גורמים ישירות לעליה קיצונית במידת הלחץ הנפשי.

 

די אם נעקוב אחר הדריכות בתקשורת האמריקאית ונלמד על שיעורי הצפייה המדהימים לקראת הגיעה של סופה זו או אחרת, כדי להבין כמה עומס רגשי נכפה על תושבי האיזור הצפוי להיפגע.

 

התרחישים המחרידים מעלים את החרדה בציפייה לאירוע, ומחקרים כבר מלמדים על המחירים ההתנהגותיים של חוסר שקט כזה על הבריאות הנפשית והגופנית. לחשיפה כזאת יש השפעה שלילית על בריאות המתמודדים, למשל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (בעיקר אלכוהול) הגברת עישון, התנהגויות מסכנות והרגעה רגשית באמצעות הרגלי אכילה לא בריאים.

 

 

יחסים בין-אישיים

סקירת מחקרים לגבי השפעות של אסונות טבע אבחנה עליה ברורה בבעיות משפחתיות, ביחסים זוגיים, הוריים ובינאישיים, כמו גם פריצה של הפרעות חברתיות והתנהגותיות, לצד דאגות וחרדות לגבי שלום הקהילה במעגלים רחוקים יותר ותחושות מחויבות עמוקות לתמוך באחרים ולהתגייס לעזרתם.

 

 

יותר חום, יותר תוקפנות

בישראל אנחנו מכירים את זה היטב, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים בכבישים: עלייה קיצונית בטמפרטורות עושה אותנו אימפולסיביים, כעוסים ותוקפניים יותר.

הקשר בין מזג אוויר חם במיוחד לבין אלימות נובע כנראה מעוררות פיזיולוגית גבוהה.  עוררות זו גורמת להפחתה בתשומת הלב ובסובלנות לאחרים, להפחתה ביכולות המנטליזציה שלנו, בשליטה העצמית, בעיכוב התנהגויות זועמות ובוויסות הרגשי, כל אלה לצד הגברת הזמינות של מחשבות שליליות ועוינות ופגיעה בפונקציות קוגניטיביות חשובות שמסייעות בעמידות במצוקה ובפיתרון יעיל של מצבי קונפליקט עם אחרים.

המחשבה על תוקפנות מתייחסת כיום לאירועים נקודתיים, אבל לא מן הנמנע שבתהליך מתמשך של הקצנה פרוגרסיבית בהתחממות כדור הארץ, ישתנו לחלוטין נורמות ההתנהגות האנושיות, באופן תמידי ובקנה מידה גלובלי.

או אז, עולה חשש מפני תוקפנות כמענה לגיטימי כרוני ומקובל להבדלים ואי-הסכמות עם אחרים - בין אנשים, קבוצות ומדינות. 

 

 

מה הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות נפשיות?

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open העלה כי חשיפה לזיהום אוויר בתקופת הילדות וההתבגרות היא גורם סיכון להתפתחות בעיות נפשיות, בעיקר אצל בוגרים צעירים.

המחקר האנגלי מציע כי חשיפה לחנקן דו-חמצני (ניטרוס אוקסיד - NOx), גז רעיל שנפלט מכלי רכב וממפעלי תעשייה, מגבירה את הסיכון לפיתוח תסמינים של הפרעות פסיכיאטריות.

שיעור הנזק מוערך כדומה לנזק הנפשי שנקשר בחשיפה לעופרת בילדות.

 

 

 

 

פסיכולוגיה סביבתית

עם התפתחות המודעות הגלובלית לאתגרים האקולוגיים של המאה ה-21, התחום של פסיכולוגיה סביבתית הולך וצומח.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים סביבתיים בוחנים, מתארים וחוקרים את מערכות היחסים בין האדם לבין סביבתו – בין אם זו סביבה טבעית ובין אם מלאכותית (אורבנית למשל).

הפסיכולוג הסביבתי מעורב בפרויקטים אקולוגיים של שימור, בהגנה על בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, בחקירת דרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית ובמחקר אודות האופן בו התנהגות האדם משפיעה על הסביבה.

בעולם, וגם בישראל, ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית, אך קיים מרחק מסוים בין העיסוק במחקר לבין העבודה היישומית. למשל ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית במסגרת החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, אולם התחום אינו מאפשר לרכוש מקצוע ייחודי שנקרא פסיכולוג סביבתי, שאינו מוכר פורמלית על ידי משרד הבריאות. 

 

 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע:

הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בעולם והשפעותיה הפסיכולוגיות.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון.

בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

כמו במרבית המקרים של חשיפה לאירועים טראומטיים, גם באסונות טבע חשוב לקיים התערבות פסיכו-סוציאלית קרוב לחשיפה לטראומה: 

מחקר אורך שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine ובחן התמודדות פסיכולוגית של בני נוער עם טראומה אקולוגית (רעידת אדמה), מלמד כי תסמינים של PTSD ותופעות דיכאוניות בקרב מתבגרים שניצלו מאסון טבע קטסטרופלי עלולים להימשך לאורך עשרות שנים, אך מי מהם שקיבלו פסיכותרפיה ממוקדת, זמן קצר לאחר האסון, חוו יתרונות משמעותיים בתהליך ההחלמה.  

 

 

איך מגייסים בני אדם לפעול למען האקלים?

לפסיכולוגיה יש תשובה מעניינת:

לא דרך גירוי של רגשות אשם, אלא באמצעות תחושת גאווה ומשמעות.

במחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחנו ההשלכות של רגשות חיוביים ושליליים שמכוונים פנימה על אקו-אתיקה:

המשתתפים בקבוצה אחת של הניסוי התבקשו להתחבר לרגשות אשמה בגלל התנהגות מזיקה לסביבה, בעוד המשתתפים מהקבוצה השניה התבקשו להתחבר לתחושת גאווה מכך שפועלים באופן ששומר עליה. 

בשלב הבא הם נשאלו כמה שאלות לגבי סדר-יום סביבתי, למשל:

  • האם תסכים לשלם שכר דירה יותר גבוה בתמורה לשימוש במכשירים חסכוניים יותר באנרגיה?

  • מה הסיכוי שתיקח אוטובוס או רכבת במקום רכב פרטי?

  • האם תהיה מוכן להשתמש בשקיות לשימוש חוזר בסופר?

ובכן, משתתפים שהרגישו גאים בעצמם בחרו לקבל מספר רב יותר של מכשירים חוסכי באנרגיה בהשוואה למשתתפים שהונעו על ידי רגשות אשמה.

יתר על כן, המשתתפים בקבוצה רבת-הגאווה הביעו נכונות רבה יותר לאמץ ׳התנהגויות ירוקות׳ בהשוואה למשתתפים בקבוצת האשמה.

הממצאים (המעניינים) מלמדים שרגשות חיוביים כנראה מגייסים אותנו יותר משליליים, באימוץ אג׳נדה של שמירה על הכדור ובהתנהגות פרוסוציאלית במעגלים רחבים יותר. 

 

 

מלכודת הסלאקטיביזם

סלאקטיביזם (Slacktivism) מתאר את הנטיה שלנו לפעול למען מטרה סביבתית או חברתית באמצעים כמו מעורבות בפייסבוק או עצומה באינטרנט, שמאופיינים במאמץ שולי ובמחויבות מועטה מאוד.

סלאקטיביזם מייצר בעיקר תמיכה בהרגעת האגו של הפעילים - סימנת לייק? תרמת את שלך...

לפעולה סלאקטיביסטית יש השפעה מזערית על הבעיה, אבל היא גורמת לאדם שמבצע אותה להרגיש מרוצה מכך שעזר למאמץ הכולל. 

ההנחה הבסיסית ממנו מזהיר המונח היא שמאמצים סימליים כאלה באים על חשבון פעולות מהותיות יותר במקום להשלים אותן.

 

 

מוזמנים/ות למחשבות,

לתגובות, לרעיונות ולהתייחסויות אישיות.

 

אם אתם סובלים מתופעות שמתוארות במאמר,

תוכלו לפנות אלינו לייעוץ פסיכולוגי ממוקד

בנושא קשיים נפשיים שקשורים לשינויי האקלים:

  

072-3940004

 

צוות המטפלים

והפסיכולוגים בתל אביב,

מכון טמיר

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

1 באפריל 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

  

קריאה מומלצת:

התמודדות פסיכולוגית עם רגישות יתר לקרינה

ההשלכות הנפשיות של הוריקן מייקל בפלורידה - 10.2018 <

 

 

מקורות:

  

מיטשל, א. (2003). למה זקוק המטופל? תקווה ופחד בפסיכואנליזה. ישראל: תולעת ספרים. עמ' 40

 

צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4260  

 

רינת, צ. (2019). יגון סביבתי: מדענים בריטים חושפים את הכאב שחורבן הטבע גורם לחוקרים. מתוך אתר הארץ, מדור סביבה ובעלי חיים - https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.8019644

 

Albrecht, G. A. (2019) Earth Emotions. New Words for a New World. Cornell University Press.

 

Amiri M, Peinkhofer C, Othman MH, De Vecchi T, Nersesjan V, Kondziella D. Global warming and neurological practice: systematic review. PeerJ. 2021 Aug 4;9:e11941. doi: 10.7717/peerj.11941. PMID: 34430087; PMCID: PMC8349167.

 

MENTAL HEALTH AND OUR CHANGING CLIMATE: IMPACTS, IMPLICATIONS, AND GUIDANCE: https://www.apa.org/news/press/releases/2017/03/mental-health-climate.pdf

 

How Extreme Weather Events Affect Mental Health (2021).  American Psychiatric Association (APA) https://www.psychiatry.org/patients-families/climate-change-and-mental-health-connections/affects-on-mental-health

 

Nori-Sarma A, Sun S, Sun Y, et al. Association Between Ambient Heat and Risk of Emergency Department Visits for Mental Health Among US Adults, 2010 to 2019. JAMA Psychiatry. Published online February 23, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.4369

 

Palmer, S. (2015). Can ecopsychology research inform coaching and positive psychology practice? Coaching Psychology International, 8, 1, 11-15. 

 

Reuben A, Arseneault L, Beddows A, et al. Association of Air Pollution Exposure in Childhood and Adolescence With Psychopathology at the Transition to Adulthood. JAMA Netw Open. 2021;4(4):e217508. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.7508

 

 

  

פניות תקשורת:

press@tamirpsy.com

  

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022