שינוי התנהגותי | איך לשנות הרגלים בעייתיים וללמוד התנהגויות חדשות?

שינוי התנהגות

שינוי התנהגות

 

מהו שינוי התנהגות (Behavior modification)?

שינוי התנהגות בטיפול הוא שינוי דפוסי התנהגות לא יעילים באמצעות טכניקות למידה, כמו ביופידבק ומתן חיזוק חיובי או שלילי.

באופן פשוט יותר, ניתן לשנות התנהגות דרך שליטה על השלכות חיוביות או שליליות של אותה התנהגות. 

 

 

איך גורמים לשינוי התנהגותי?

שינוי התנהגות הוא תהליך פסיכולוגי בו משנים דפוסי התנהגות לטווח הארוך, באמצעות מגוון טכניקות מוטיבציוניות, בעיקר השלכות (חיזוקים שליליים) ותגמול (חיזוקים חיוביים). 

המטרה היא תמיד להחליף התנהגויות לא רצויות, בעייתיות ופוגעניות באחרות שהן חיוביות ורצויות יותר. 

שינוי התנהגות יכול לעבוד עבור כל ילד/ה, נער/ה ואדם ויש לו יישומים אפשריים רבים, משיפור התנהגות הילד ועד להנעת עובדים להגברת אפקטיביות בעבודה. 

 

 

שינוי התנהגות כטיפול פסיכולוגי

לעתים קרובות, שינוי התנהגות משמש גם כרציונל של טיפול פסיכולוגי והוא גם עובד נהדר. למעשה טיפול התנהגותי הוא כפי הנראה האמצעי המוכח ביותר בפסיכולוגיה יישומית.

בואו ניקח כמה דוגמאות להפרעות בהן שינוי התנהגותי עשוי לשרת תפקיד משמעותי בהגשמת מטרות הטיפול והמטופל:

קל יחסית לבצע את השינוי; החלק הקשה, לעומת זאת, נוגע להשרשתו. כל אחד יכול לומר שהוא הולך להפסיק לעשן, ואז לשוב לסורו. האתגר הוא להיצמד להרגל החדש, וכאן נכנס לתמונה שינוי ההתנהגות. 

שינוי התנהגות פירושו שאנו יכולים לשנות את הדרך בה אנו פועלים או מגיבים, על ידי למידה אשר במסגרתה אנו משייכים השלכות לפעולותינו. לא ניתן להכריח אדם לשנות את התנהגותו, אך ניתן לתת לו מוטיבציה לעשות זאת על ידי שינוי הסביבה או הצעה של תמריצים. 

הפסיכולוג ב. פ. סקינר, הידוע במחקרו על התניה אופרנטית (האב הקדמון של שינוי ההתנהגות), הניח שאם ההשלכות של פעולה הן שליליות, יש סיכוי טוב שהפעולה או ההתנהגות לא יחזרו על עצמן, ואם ההשלכות חיוביות יש סיכוי טוב יותר שהן כן יישנו.

סקינר כינה רעיון בשם ״עיקרון החיזוק״.

במילים אחרות, מודל שינוי ההתנהגות של סקינר הוא דרך לשינוי הרגלים על ידי יצירת המשכיות לפעולות באמצעות השלכות חיוביות או שליליות, בכדי לשבור הרגלים רעים או לחזק הרגלים טובים, באופן שההרגל הטוב יתמיד וההרגל הרע ייפסק לאורך זמן.

אדם יכול לפתח וליישם תכנית שינוי התנהגות בכוחות עצמו, או למצוא איש/ת מקצוע שמתמחה בטיפול בשינוי התנהגות. 

מכירים את משל הפילפילון בקרקס? 

 

 

טכניקות לשינוי התנהגות

חיזוק חיובי

חיזוק התנהגות טובה באמצעות תמריץ – שבח מילולי, הרחבת פריבילגיה או מתן גמול כלשהו. למשל, לתת לתלמיד 5 ש״ח עבור כל ציון 90 או 100 בתעודה, או להעניק חופשה במתנה לאיש מכירות על סמך הגעה ליעד מכירות מסוים. 

חיזוק שלילי – שני סוגים של חיזוק שלילי הם עונש חיובי, שהוא הוספת השלכה שמטרתה להרתיע מפני חזרה על התנהגות רעה (לדוגמה, לתת לילד לשאוב את כל הבית לאחר ששפך את החטיף שלו על רצפת הסלון), ועונש שלילי, בו דבר מה נלקח (למשל, לא לאפשר למתבגר ללכת עם חבריו לקניון, לאחר שנתפס חומק מהבית כשכבר היה צריך להיות במיטה). 

 

הכחדת התניה

כאשר החיזוקים לריסון או לעידוד התנהגות מופחתים או מופסקים באחת. במונח זה נעשה שימוש לעתים קרובות במקרים בהם הורה נותן תשומת לב לילד הדורש את תשומת לבו באמצעות הרגל מרגיז. אם ההורה מגיב בכל פעם שהילד מפגין את ההתנהגות, סביר להניח שהילד ימשיך באותה התנהגות מעצבנת, שכן הוא מצליח לקבל באמצעותה את תשומת הלב המבוקשת, אפילו אם היא שלילית. ואולם אם ההורה יתחיל להתעלם מהילד כאשר הוא מפגין את ההתנהגות הלא רצויה, הילד יבין שאותה התנהגות כבר אינה מייצרת את התגובה שהוא מייחל לה, כלומר את החיזוק החיובי בדמותה של תשומת לב הורית, וההתנהגות תיפסק. 

 

עיצוב התנהגות

 תהליך עיצוב מחזק התנהגויות שדומות להתנהגות חדשה ורצויה יותר. הדבר קורה לרוב בשלבים, ולעתים קרובות מיושם במקרים בהם המטרה הסופית היא להתגבר על פחדים לא רציונליים או לנהל הפרעות חרדה. דוגמה לעיצוב היא זו בה אדם הסובל מארכנופוביה (מפחד מעכבישים) מתבונן בתמונה של עכביש ולאחר מכן מתקדם למצב בו הוא מחזיק עכביש מת, כל זאת במטרה להסיר את כוחו של הפחד ולהקהות את הרגישות לפוביה. 

 

דעיכה

אם נשאיר למידה חדשה ולא נתגמל אותה יותר, סביר שהיא תדעך עם הזמן. דעיכה היא תהליך בו מתרחשת נסיגה בחיזוק, עד שאין עוד צורך במוטיבציה המלאכותית. שהרי אחרי הכל, המטרה היא שההרגל החדש יהפוך לטבע שני.

דעיכה מסירה לבסוף את הגירוי הישן (למשל – 10 ש״ח עבור כל ציון 100 בתעודה) ומוחלפת בגירוי חדש (אמירה הורית מתפעלת נוכח ציון 100 בתעודה). 

 

שרשור

שרשראות של התנהגויות מקשרות בין התנהגויות אישיות, באופן שנוצרת התנהגות גדולה יותר.

על ידי ניתוח פונקציונלי ניתן לפרק משימה גדולה לצעדים פשוטים ובסיסיים.

למשל, שרשרת התנהגויות לעיצוב נוהג של הליכה לחדר הכושר עשויה לכלול צעדים כמו הרשמה למכון, רכישת בגדי התעמלות, אריזת תיק, מילוי בקבוק מים, נסיעה למקום, ביצוע ״צ׳ק אין״ בקבלה, פעילות לב-ריאה בת 15 דקות, 15 דקות של עבודת משקולות חופשית ושיעור יוגה

 

 

איך עושים שינוי התנהגות מוצלח? 

התמדה חשובה במיוחד כאשר מנסים לשנות או לכונן התנהגויות אצל ילדים, והתהליך אפקטיבי ביותר כאשר במוטיבציה שנבחרת נעשה שימוש בכל פעם, עד שההרגל משתרש, הן כאשר מדובר בהשלכות שליליות והן כאשר מדובר בגמול חיובי.

כאשר גמול או עונש נשכחים או שפוסחים עליהם, הילד לומד שהוא חווה את ההשלכות ״מדי פעם״. רק עקביות תגרום לו לקשר בין ההתנהגות לבין ההשלכות שלה, כלומר רק אם ההשלכות או הגמול מגיעים בכל פעם שהוא מפגין את ההתנהגות.

עוד היבט חשוב הוא האחידות מצד כל המבוגרים שיש להם אחריות על הילד – הורים, סבים, מורים וכן הלאה. כדאי שכולם יפגינו את אותן השלכות חיוביות או שליליות נוכח ההתנהגות.

יישום עקבי של תכנית שינוי ההתנהגות יסייע לילד לשנות אותה במהרה. ואולם מרגע שנשבר ההרגל הרע, או יוסד ההרגל הטוב, אסור לנוח על זרי הדפנה: השלב הקשה הוא להמשיך ולהיצמד להרגל החדש לטווח הארוך, מה שמכונה ״תחזוקהשל השינוי״. בכל זאת, אם בשלב מסוים יש נסיגה להרגל הישן – אל תתנו לזה לרפות את ידיכם. 

נסיגה מתרחשת לפעמים, לעתים היא אף בלתי נמנעת, וכדאי אפילו להתכונן אליה מראש, מומלץ אפילו להתייחס אליה כצעד טבעי בתהליך שינוי ההתנהגות, ולא כאינדיקציה לכישלונו.

אם באמת חשוב לכם לבצע את השינוי, התחילו שוב, הלמידה תהיה מהירה יותר בפעם השנייה. 

 

 

יישומים של שינוי התנהגותי

לעתים קרובות חושבים על שינוי התנהגות במונחים של ילדים, תלמידים וניהול כיתה, מכיוון שהדבר אפקטיבי ביותר במקרה של ילדים.

גם מטפלים משתמשים בשינוי התנהגות, שכן כאמור – השיטה יכולה להיות אפקטיבית עבור כל אדם להקניית הרגלים טובים או לשבירת הרגלים רעים, ומבוגרים רבים נעזרים בתכניות שינוי התנהגות למטרות כמו הפסקת עישון, אכילה בריאה, התעמלות סדירה ועוד.

משום שאין שני אנשים זהים, תכניות שינוי התנהגות אינן תפורות במידה אחת עבור כולם, ויתכן צורך בכוונון או בהחלפת אלמנטים בתכניות, כך שיתאימו בצורה המיטבית לכל מצב ומטרה ספציפיים.

טיפול בשינוי התנהגות עובד בצורה הטובה ביותר בשילוב עם תרופות או סוג אחר של פסיכותרפיה.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

1 באפריל 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

3 תגובות

  • קישור לתגובה דוד ב ראשון, 15 ינואר 2023 21:22 פורסם ע"י דוד ב

    כיצד ניתן להפסיק הרגל של שינה עד סוף היום, ספרים/מאמרים/הרצאות ממולצים [בעבר, היה לי דכאון, OCD, אך כעת עבר, אבל ההרגל נשאר]?

  • קישור לתגובה eitantamir שבת, 21 ינואר 2023 17:20 פורסם ע"י eitantamir

    הי דוד,
    יכולים להיות מקורות רבים להרגל עקשני.
    ניתן לבדוק בטיפול ממוקד ובתקווה לשפר את המצב, כפי שקרה עם הדיכאון וה-OCD.

  • קישור לתגובה ליאור שבת, 23 דצמבר 2023 16:34 פורסם ע"י ליאור

    היי כיצד אפשר להפסיק הרגל של ילדה בת 3 שבכול הזדמנות שיושבת זזה עם פלג גוף עליון קדימה ואחורה עם הגוף ? תודה

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024