פחד ממחלות וחרדת בריאות | הסבר, אבחון התמודדות, וטיפול נפשי

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
פחד ממחלות - האם אני היפוכונדר? פחד ממחלות - האם אני היפוכונדר?

חרדת בריאות

איך מתמודדים עם פחד ממחלות?

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA וראש המכון

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

מהי חרדת בריאות?

חרדת בריאות, או היפוכונדריה, מתבטאת בחשיבה אובססיבית על רעיון לחלות במצב רפואי קשה שאינו מאובחן.

ההפרעה מתפתחת בדרך כלל במהלך הבגרות. התסמינים כוללים פחד ממושך ואינטנסיבי ממצב חמור ודאגה שתסמינים קלים מעידים על משהו חמור. אדם עשוי לבקר לעתים קרובות או להחליף רופאים. 

ייעוץ פסיכולוגי וטיפול תרופתי עשויים לעזור.

 

 

הסובלים מהפוביה מתמודדים עם חשש מתמיד ומאיים מפני מחלות בהן הם עלולים ללקות, על אף שהסימפטומים הגופניים אינם מעידים על התפתחות המחלה.

ההנחה המרכזית של המתמודדים עם חרדה בריאותית היא הפחד שהגרוע ביותר עתיד לקרות. ההרגשה היא של חוסר שליטה קיצוני, שרק מחמיר את הסימפטומים הגופניים.

כדי להירגע, המתמודדים נוטים להתייעץ פעם אחר פעם עם רופאים, לחפש אישור מחברים ובני משפחה לגבי מצבם הבריאותי ובמקרים מסוימים נמנעים מהגעה לבדיקות שתואמו.

האבחנה של חרדת בריאות ניתנת לאחר 6 חודשים לפחות של נוכחות התסמינים ובהיעדרן של הפרעות נפשיות אחרות שמסבירות את הדאגות האינטנסיביות. 

ההפרעה נחשבת ארוכת טווח, עם רמות חומרה מגוונות, שמשתנות בהתאם לדרכי ההתמודדות עם ההפרעה וניהול נכון שלה. עזרה מקצועית מדויקת, והצמדות לתוכנית הטיפול עשויות להפחית משמעותית את הסימפטומים ולשפר את התפקוד היומיומי.

 

 

מה ההבדל בין חרדת בריאות לבין דאגה נורמלית לבריאות?

חשוב לציין, מה שדי ברור מאליו, שדאגה מאוזנת לגבי המצב הבריאותי, כולל בדיקות דם תקופתיות היא נורמלית לגמרי.

אלא שלפעמים, עבור חלקנו, פחד, חרדה ודאגה לגבי המצב הגופני עלולים לצאת משליטה. במצבים של חרדת בריאות, גם תוצאות תקינות של בדיקה אינן מרגיעות ולא משכנעות את הנבדק.

ההיסוס והספק, אינם מרפים והתודעה עסוקה באופן מופרז במחשבות טורדניות על התמודדות עם מחלה, עד לרמה של הפרעת חרדה סומטית. 

מחקרים מראים כי שכיחותה של חרדת בריאות באוכלוסיה הינה כ-5% וכי אין מכנה משותף ספציפי בין המאובחנים בהפרעה.

ההפרעה פורצת לראשונה לרוב בגילאי 20-30 ומאובחנת בשכיחות זהה בקרב גברים ונשים.

 

Anxiety Disorders

המחירים של חיפוש מידע על מחלות בגוגל 

חרדת בריאות היא הפרעה נפוצה ביותר, ועם כמויות המידע הבריאותי המצויות ברשת, מרבית האנשים ישתמשו בגוגל בשלב זה או אחר לאיתור אינפורמציה אודות התסמינים שהם חווים. התנהגות זו אינה בהכרח מזיקה, ולעתים אף מועילה ומוסיפה תחושת שליטה, אבל כשאנחנו מדברים על פחד ממחלות, הבעיה נעוצה בדאגה עצמה ולא במחלה ומתבטאת במחשבות בלתי פוסקות אודות מחלות, גם לאחר חוות דעת מרגיעה מרופא. 

ניסיונות חוזרים לגגל את התסמינים שלך הוא לרוב מעשה שמחמיר את המצב מכיוון שהוא פשוט יגרום לחרדה מיותרת. כל מחלה שאנחנו מחפשים בגוגל מובילה לרוב לקטבים הקיצוניים, בעוד שיתכן שאנחנו סובלים רק משפעת קלה. אם בכל זאת החלטתם לחפש, עדיף לעשות זאת באתרים מקצועיים, כמו ויקירפואה, או אתרים שסוקרים מחקרים קליניים באנגלית. 

 

בעוד שכולנו חוששים לעתים לבריאותנו, התדירות, האינטנסיביות וחומרת הדאגה הן שהופכות חשש טבעי לבעיה. בעבר כונו אנשים שדאגו לבריאותם באופן סטיגמטי בשם ״היפוכונדרים״, אך עקב הקונוטציות השליליות והשיפוטיות שמעורר ביטוי זה - הז׳רגון הפסיכולוגי זנח אותו ב-2013 לטובת שמות עדכניים כמו ״הפרעה סומטופורמית״ ו״חרדה ממחלות".

רופאים ופסיכולוגים די חלוקים בדעותיהם באשר לאבחון ההפרעה, שכן הסימפטומים לאבחון כלליים למדי, ועלולים לגרום לאבחנה בלתי מוצדקת של יותר מדי אנשים כסובלים מבעיה נפשית. עם זאת, כל מטפל מנוסה מכיר את הקשר בין תקופות מלחיצות אצל מטופלים לבין הנטיה של חלקם לפתח דאגות מופרזות שאינן יודעות מנוח.

באופן מרתק, רבים מהסובלים מחרדת מחלות מודעים למצוקתם. כמו בהפרעה טורדנית כפייתית , קיימת הבנה שהמחשבות המטרידות עשויות להיות מוגזמות, אבל עדיין, מטופל עם חרדת מחלות יעשה כל מאמץ ויפעיל כל קשר לא פורמלי כדי לתאם תור דחוף ל-MRI, CT או קולונוסקפיה, רק כדי לוודא, רק כדי להקל על הספק המקנן. 

תסמינים של חרדת בריאות

חרדת בריאות מופיעה עם התסמינים הבאים:

  • עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.

  • מתן פרשנות קיצונית לתעוקות פיזיות מקריות (כדוגמת כאבי ראש, בעיות עיכול או שרירים תפוסים) כמעידים על מחלה קשה- "יש לי כאב ראש שמצביע על גידול במוח".

  • נטייה לבקשת בדיקות רפואיות, שאין בהן צורך, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות. הבולטת בהן היא סרטן, והחרדה מפני סרטן, שנקראת קרצינופוביה.

  • החרדה לעיתים  מתגברת כאשר שוללים את קיומה של מחלה ממנה חשב האדם שסובל, כיוון ואז אין הסבר לתופעות עליהן מתלונן.

  • קיימת התעקשות ואמונה רבה בכל הנוגע לקיומה של מחלה על אף שהבדיקות הרפואיות הוכיחו ההפך.

  • לעיתים קרובות אנשים עם היפוכונדריה סובלים מחרדות נוספות או מאפיזודות דיכאוניות.

  • במקרים רבים, אנשים עם היפוכונדריה מסרבים לקבל את אבחנת ההפרעה כיוון ובטוחים שאכן סובלים מבעיה רפואית חמורה, והם מחפשים ללא הרף את האישורים לכך שהתסמינים שהם חווים מצביעים על מחלה.

למען הסר ספק, קיומה של הפרעה נפשית זו מקשה מאוד על מהלך חייו התקין של האדם.

 

המתמודד נמצא כל הזמן תחת חרדה שיש לו מחלה קשה, שאינה ברת ריפוי. הוא בטוח שזמנו קצוב וחי תחת תחושה של שעון מתקתק. סבל מסוג זה אינו משאיר מקום לאופטימיות, להגשמה עצמית, ולכן פעמים רבות הסובלים מהיפוכונדריה מתאפיינים בתקיעות גם בשאר תחומי חייהם (מתקשים להחזיק עבודה, לתחזק זוגיות בריאה). יתרה מכך, כיוון ואדם העוסק בזמנו הקצוב לא רואה טעם להשקיע אנרגיה בדברים אחרים.

יש לציין כי לא כל עיסוק מוגבר במחלות ובמצב הבריאותי מאובחן כחרדת בריאות. המדריך האמריקאי לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, DSM- 5, נותן את האבחנה עבור אדם שקיימים אצלו התסמינים לאורך 6 חודשים רצופים לפחות, במידה כזו שהם פוגעים באיכות חייהם.

בנוסף, בגרסתו החמישית, ניתן לתת אבחון עבור שני מצבים שונים של חרדת בריאות, האחד כולל עיסוק אינטנסיבי בסימפטומים פיזיים ו/או סומאטיים אשר משפיעים לשלילה על חיי היום יום של האדם והשני מתקיים ללא סימפטומים אלו.

  

האם חרדה לגבי בריאות יכולה לגרום לתסמינים גופניים?

בהחלט כן. תסמיני חרדה מייצרים תסמינים גופניים אמיתיים ביותר: סחרחורות, כאבי בטן, פעימות לב מהירות, עקצוצים בידיים וברגליים, מתח שרירי, לחץ בחזה ועוד. 

 

מה הגורמים לחרדת בריאות?

עדיין לא ברור מהם הגורמים הספציפיים לחרדת בריאות, אך כן מזהים קו-מורבידיות (כלומר, מחלות או הפרעות נפשיות אשר מופיעות במקרים רבים יחדיו) גבוהה עם הפרעות נפשיות כמו דיכאון , הפרעות חרדה , OCD והתנהגות אובססיבית.

הטיפול בחרדת בריאות מורכב יחסית לפוביות פשוטות, כיוון שמדובר בחרדה קיומית, השרדותית, פחד מוות שאינו מנותק לחלוטין מהמציאות, להבדיל מחרדות או פוביות אחרות, שניתן להפריכן בפשטות יחסית. ההתעסקות הבלתי פוסקת של המטופל במחלות מפריעה לתפקוד החברתי, המקצועי והמשפחתי, ופוגעת לעיתים קרובות גם ביכולת הכלכלית.

כיום, ידוע באופן חד-משמעי כי חרדת בריאות קשורה בדפוסי חשיבה בעייתיים ופרשנויות מוטעות של המטופל , ולכן, במקרים רבים יתמקד הטיפול סביב דפוסי חשיבה אלה. אותה פרשנות חשיבתית מביאה לכך שסימפטומים פיזיולוגיים נורמטיביים מעוררים מידה גבוהה של דאגה ופחד מופרז, למרות שמבחינה דיאגנוסטית, התפקודים תקינים (בעיקר דופק, לחץ דם, קצב נשימה, וטונוס שרירים). בנוסף, למתמודדים עם ההפרעה תחושת שליטה נמוכה על גופם ועל הסביבה, כאשר לתחושה זו יש השפעה על הערכת המצב הגופני כ"מסוכן" או "תקין". 

מבחינת רגישות ומוכנות ביולוגית וגנטית, ידוע כי המתמודדים עם חרדת בריאות בדרך כלל רגישים ותגובתיים יותר כאשר הם עומדים בפני גורמי סטרס. 

 

טיפול פסיכולוגי בפחד ממחלות

הבעיה המרכזית לגבי טיפול בחרדת בריאות היא שלא באמת ניתן להפריך את הדאגות לגבי חולי.

ֿהרי תמיד אפשר לקבל חוות דעת שניה וגם שלישית, לקרוא בגוגל מחקרים ומאמרים על אבחון שגוי ולהסתבך עוד עוד עם החרדה, מה שגורם לחיזוקה והנצחתה.

אחד הטיפולים היעילים ביותר להתמודדות עם חרדת בריאות הוא טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי). מטרת הטיפול היא לשנות את דפוסי החשיבה הלא אדפטיביים של המטופל וכן להקנות לו כלים מתאימים להתמודדות עם דאגותיו. המטפל והמטופל עובדים קשה כדי להפחית את החרדה הגופנית הקשה ממנה סובל המטופל.

טיפול CBT בחרדת בריאות

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מושתת על ההנחה כי החרדה ממחלות משתמרת ומתחזקת על ידי גורמים קוגנטיביים והתנהגותיים, ובעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהם ולשנות את הרגש.

בכוחו של טיפול CBT לא רק להפחית את תסמיני החרדה, אלא גם ליצור שינוי משמעותי בחייו של המטופל, להחזירו להתמקדות הבריאה בהגשמה עצמית ובמימוש כישוריו ונטיות ליבו.

המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטופל הסובל מפחד ממחלות, סל של מיומנויות וטכניקות התמודדות, בהן יוכל לעשות שימוש לאורך כל חייו, מגם כאשר הטיפול יסתיים.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות יכול להתקיים פנים אל פנים או אונליין, בטיפול פסיכותרפי בוידאו (באמצעות זום למשל), והוא יעיל:

חוקרים מאוניברסיטת ברגן גילו כי 16 מפגשים שעתיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכולים להשפיע לטובה על הסובלים מחרדת בריאות, גם כאשר השינוי נבחן ב-follow up כעבור 10 שנים ממתן הטיפול.

מחקר שפורסם בכתב העת Jama Psychiatry ביוני 2020, מלמד כי מידת היעילות של טיפול CBT מרחוק בחרדת בריאות אינה נופלת מטיפול CBT פנים אל פנים בהפרעה. 

 

בין המיומנויות והכלים שמציעה שיטת CBT למטופלים עם חרדת בריאות:

 

  • זיהוי מחשבות אוטומטיות מעוותות ושליליות לגבי מחלות בחינה ואתגור של המחשבות והנחות היסוד לגבי המחשבות הפסימיות: האם המחשבות על מחלה מעוגנות במציאות? האם ניתן להטיל בהן ספק?
  • הקניית מידע פסיכו-חינוכי  - ידע נותן כוח וביטחון. למשל, דיבור על ההסתברויות לפריצת מחלות במציאות, בהשוואה להערכה האישית המחרידה
  • שינוי אמונות יסוד לגבי הגוף והבריאות -  הנה דוגמא -   אמונה קודמת: לכל סימפטום יש הסבר רפואי מוחלט. אמונה חדשה: לסימפטומים רבים אין סיבה ברורה, או הסבר מוחלט. זה לא אומר שהם חמורים או מסכני- חיים. 
  • התייחסות לאחרים ולעצמך בדרכים חדשות, מרגיעות ומאוזנות יותר
  • שינוי ההתנהגות ודפוסי הפעולה הקיימים - במקום להגיע פעם נוספת לחדר מיון, או לתאם תור דחוף עם רופא המשפחה, יועלו דרכים אפשריות נוספות ותיבנה עמידות למצוקה.
  • עימות עם מחשבות מפחידות לגבי בריאות וחולי - כמו בכל טיפול בחרדה ופוביה ב-CBT, עובדים עם חשיפה מנטלית הדרגתית, בה חווה המטופל בזמן אמת, ובתנאים רגועים ובטוחים, את מה שמאיים עליו. 
  • שימוש בכלים טיפוליים שמגבירים את תחושת השליטה, למשל ביופידבק

 

  • זיהוי טריגרים גופניים, קוגנטיביים ורגשיים שמעוררים חרדה ומתן פרשנות מחודשת עבורם - האופן בו אנו מפרשים וחושבים על תחושות גופניות מעצב את מידת המצוקה שהם יוצרים. ככל שנאמין שהסיבה לסימפטומים היא מאיימת, כך נחוש אותם יותר מאוימים. 

     

 

מטפל CBT יכיר את המטופל היטב וילמד לעומק על הפחדים הרפואיים עמם הוא מתמודד.

הוא יתחקה אחר מקורות התפתחותם ויבחן את הדרך בה משפיעים התסמינים של חרדת הבריאות על חייו.

בהמשך, המטפל יעזור למטופל להבחין בדומיננטיות של ראיית העולם הפסימית, במחשבות אוטומטיות שעולות לגבי מחלות וההסתברות המציאותית לחלות בהן. 

כך, המטופל לומד כיצד להטיל ספק במחשבותיו השליליות, לזנוח את דפוסי החשיבה הישנים לפנות מקום תודעתי למחשבות מאוזנות, אדפטיביות ותואמות יותר למציאות. 

 

המטפל נעזר בשלל טכניקות CBT נוספות, ובאמת שיש לשיטה המון אמצעים טיפוליים להציע. למשל, הוא עשוי לכתוב יחד עם המטופל על הפחד הבריאותי הקשה ביותר שלו, ללכת אחורה בזמן וללמוד כיצד ומתי בדיוק הופיעה החרדה ואיך המטופל מתקשה לתפוס אותה לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.

הגיוני בסך הכל. אם אתם מתמודדים עם קפיצות שרירים (Benign fasciculation syndrome) שכיחות, אפשר להבין את התופעה כתוצר של מתח ולנסות להירגע, במקום להיכנס לתסריטי המחלות החמורים ביותר.

בסופו של יום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלות רפואיות מאיימות, היא להבין שחלקן יישארו לא פתורות, גם לרופא הכי מיומן. חשוב להכיר בשאלות אלו ולקבל אותן, להסתכל על הלפיתה הנפשית ועל אחיזתן בחוויה הנוכחית, אך להימנע מלספק את הצורך לענות עליהן.

עם הזמן, תחושת חוסר-הוודאות תהפוך נסבלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם חוסר ודאות.

דרך טובה לעשות זאת היא לאמץ תסריט קצר, אותו ניתן לדקלם בתגובה לשאלה כזאת. בחשיבה על התסריט יש לשים לב שהוא מתייחס לכל הנקודות שהועלו בפסקה זו: הכרה בשאלה המתעוררת, קבלת אי-הוודאות שבעתיד להתרחש, והכרה ביכולת להתמודד עם כל דבר בבוא העת.

 

 

כלים לטיפול עצמי בחרדת בריאות

אחד האתגרים של מתמודדים עם חרדת בריאות הוא איפוק והתמודדות בתנאי חוסר הוודאות וספקות תמידיים.

ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, ה-APA,  מציע לנו לאמץ כמה טיפים בעניין.

רובנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים וסדר יום מוכר, מה שעוזר ליצור תחושת שליטה. כשהחיים מזמנים לנו הפתעות אנו נוטים לחוש חרדים ולחוצים. 

אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לחוסר ודאות. מי שנוטה ללחץ בעקבות מצבי עמימות עלול גם לסבול מהפרעות מצב רוח (כגון דיכאון) או הפרעות חרדה. את חוסר הוודאות לא ניתן לשנות, אבל הנה מספר עצות שיכולות לעזור בהתמודדות עם מצבים מעין אלה:

  • היה טוב לעצמך- אל תלקה את עצמך אם אתה נלחץ מהמצב, תן דגש לחמלה עצמית במקום לשיפוטיות קח את הזמן הדרוש לך להסתגל ולהירגע.
  • היזכר בהצלחות עבר- ללא ספק עברת כבר בחייך ארועים מלחיצים אחרים, ושרדת אותם. נסה להיזכר איך התמודדת בזמנו ומה עזר לך.
  • למד מיומנויות חדשות- בעיתות של רגיעה יחסית נסה להתמודד עם אתגרים חדשים, בין אם מדובר בפיתוח אסרטיביות בקשר עם גורמי סמכות או בנטילת סיכונים חיוביים אחרים. התמודדויות אלו ותחושת הבטחון שהן מקנות יעמדו לצדך בזמנים קשים יותר.
  • הגבל את מידת החשיפה שלך לחדשות- קשה אמנם להתעלם מהמציאות כאשר אתה לחוץ לגביה, אבל גם עדכון מתמיד באינטרנט או בטלוויזיה לגבי מצב השוק בבורסה או בהתגלגלות של ארועי טרור גלובליים לא ממש עוזרת להירגע.
  • נסה להימנע מדמיונות מיותרים לגבי תסריטים מפחידים. אנשים נוטים לדמיין את הגרוע מכל. נסה לחשוב בכיוונים אחרים ואל תאפשר לעצמך להיסחף ללופ של מחשבות שליליות.
  • נסה להקשיב לעצמך- כאשר אתה מתלבט לגבי משהו, דמיין שאתה חבר קרוב שמבקש להתייעץ איתך. מה היית אומר לו? נסה לשים עצמך מחוץ לסיטואציה ותרגל נקודת ראות שונה ופחות מוטה. 
  • דאג לעצמך- אל תיתן לסטרס להפריע לשגרת החיים שלך. עשה מאמצים אמיתיים לאכול מזונות בריאים (או לפחות להימנע מג'אנק) להתעמל, לקרוא ולישון היטב. אנשים רבים מצליחים להירגע דרך תרגול יוגה, מיינדפולנס או מדיטציה.
  • פנה לעזרת הקרובים אליך- אנשים רבים נוטים לבודד עצמם דווקא כשהם הכי מודאגים או לחוצים. אבל תמיכה חברתית היא חשובה ביותר דווקא במצבים האלה. נסה לפגוש חברים או בני משפחה שאתה אוהב, לשתף אותם בדאגותיך ולהתייעץ איתם.
  • שלוט במה שאפשר- התמקד בדברים שנמצאים תחת שליטתך, אפילו אם מדובר בדברים קטנים כמו הכנת הבגדים לעבודה מראש כדי לגרום ליום שלמחרת להיות מעט פחות עמוס. שגרה פשוטה כזו, כמו גם סידור הבית או היומן, יכולה להביא לתחושת רווחה בזמנים של לחץ.

 

חיפוש מידע בגוגל מעצים חרדת בריאות

האינטרנט הופך לבית גידול של ממש לחרדת בריאות, ״סייברכונדריה״ בלשון החוקרים. ישנם אתרים המאפשרים להקליד סימפטומים ולקבל רשימה מותאמת של דיאגנוזות אפשריות.

מחקר שנערך על יותר מ-3000 מבוגרים אמריקאים ב-2013 העלה כי 59% מהם חיפשו מידע רפואי אונליין ב-2012. 35% מתוכם אף דיווחו על שימוש באינטרנט לאבחון מצב רפואי ספציפי.

מחקר אחר הראה כי 60-80% מהמבוגרים מחפשים מידע רפואי ברשת. בעוד שלעתים עשוי הדבר להיות מועיל, וחרדה במינון נמוך יכולה להניע אנשים לקבל טיפול רפואי שלו הם זקוקים, חיפוש שכזה עלול גם להוליד דאגות מיותרות.

בעיקר גבוהה החרדה כאשר אנשים ״מאבחנים״ לעצמם מחלה שהשלכותיה קשות או כזו שבה חולה בן משפחה. בנוסף, דווקא המפגינים רמה גבוהה של חרדת בריאות נוטים לחוש מצוקה משמעותית נוכח אי-ודאות, ובמקום לחכות ולראות אם הסימפטומים עוברים הם ינברו בגוגל אל תוך הלילה למציאת תשובות, יטו לקפוץ למסקנות קטסטרופליות, יחפשו נתונים המאששים את חששותיהם, וייצמדו לדיאגנוזה הקשה גם אם רופא ובדיקות ישללו אותה.

במצב כזה ייתכן ויש צורך לטפל בחרדה, בעיקר כזו הנמשכת כחודש ויותר, או אם המתמודד נעדר מעבודה, מלימודים או ממפגשים חברתיים לטובת חיפושים ״רפואיים״ בגוגל. מכיוון שמחקרים קשרו בין חרדות לעליה בהתקפי לב ובמחלות לב, ובין שיפור בתסמיני מחלות נשימתיות וגסטרונומיות כרוניות לטיפול בחרדות, יש להתייחס להפרעה ברצינות. תרגילי הרגעות כגון יוגה ומדיטציה עשויים לסייע למתמודדים לשלוט בחרדת בריאות, אך כאשר אין ביכולתם להפיג את המתח עצמאית, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

בעוד שמרבית האנשים מסתפקים בדף התוצאות הראשון של גוגל ונוטים לייחס מהימנות לאתרים על סמך תחביר נכון והופעת המילה ״דוקטור״, מומלץ למי שבכל זאת מחפש ברשת להיצמד לאתרים המספקים מידע איכותי( כגון אתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד) וכן שלא לקרוא מידע אודות מחלות נדירות. מנגד, מומלץ לסמוך על הליכים רפואיים.

מחקר שנערך ב-2016 העלה שכלים לבדיקת סימפטומים ברשת סיפקו את אבחנה נכונה רק ב-34% מהמקרים, בעוד שרופאים עשו זאת בשיעור של 72%.

איך להפוך את המידע הזה ליעיל עבורך?

חשוב כיצד כל מחשבה תורמת לסימפטום המעסיק אותך. האם יש מחשבה שתורמת למצוקה שלך ושאתה מרגיש עכשיו מוכן לאתגר? בחר אחת מן המחשבות החדשות שלעיל כדי להתחיל להתאמן על התמודדות עם הסימפטום. היה סבלני בשעה שאתה בוחן אותה מספר פעמים ומחזק את האמונה החדשה.

 


איך להתמודד עם פחד לחלות בקורונה? 

וירוס הקורונה מתפשט בכל העולם, ויחד איתו מגיעים, ובצדק, פחדים וחרדות מפני פנדמיה, מגיפה ויראלית עולמית שתצא משליטה. בסין בודדו ערים שלמות וברחבי העולם וגם בישראל הוגדרו הגבלות מסע למדינות במזרח אסיה.

וירוס הקורונה עלול לגרום למחלה קטלנית, אך ידוע שמקרי מוות כתוצאה ממנו סבירים רק כאשר מדובר בחולים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ממילא. 

מדהים לראות את הדימיון בין תהליך ההדבקה ברמה העולמית לבין עלילת הסרט התפשטות (Contagion) שיצא לאקרנים ב-2011.  

כמו בסיטואציות מוכרות, למשל המצב הבטחוני בדרום, נורמלי לחלוטין לחוש חרדה בעקבות המשבר הבריאותי המתהווה. 

הנה 4 דרכים מוכחות להתמודדות עם החרדה והפחד האופפים את התפרצות הקורונה: 

  1. אל תנפחו את הסיכון: למוח שלנו יש נטייה לקחת משהו שנשמע מפחיד ולא-ידוע ולהפריז בסיכוי שיתרחש בפועל. זוהי הטיה קוגניטיבית שתורמת לעליה בתגובת ״לחימה או בריחה״ ששמורה למצבי חירום במערכת העצבים המרכזית. גירויים מאיימים מקבלים נפח תודעתי ותשומת לב רבים יותר, בעוד שדברים רגילים מקבלים הרבה פחות, אפילו אם גלום בהם פוטנציאל שלילי, כמו מוות מתאונה. אי לכך, התפרצות של וירוס חדש מפחידה יותר ממגפות קיימות ומוכרות, מה גם שכל ערוצי התקשורת מדגישים את הבעיה ואת הסיכונים הנלווים לה באופן מוגזם. 

אלא שכאשר בוחנים את הנתונים, מקבלים תמונה שונה לחלוטין: בישראל גורמת ׳שפעת רגילה׳ למיליון הידבקויות בשנה בממוצע וכ-130 נפטרים. נכון לעכשיו וירוס הקורונה הדביק רק כמה עשרות אלפי חולים ברחבי העולם, כמעט כולם בסין, וגרם לכ-2,619 מקרי מוות, כאשר שיעור התמותה מהנגיף עומד על כ-2%. 

לסיכום הנתונים היבשים, שפעת רגילה נפוצה פי כמה מונים והורגת הרבה יותר אנשים. למרות שהקורונה קטלנית יותר, כלל לא ברור אם ידבקו בה מסות של אנשים שמשתוות לשפעת רגילה.

  1. נקטו באמצעי זהירות נורמליים ובריאים: שפעת וקורונה מתפשטות שתיהן במגע יומיומי, שיעול ועיטוש, עד למרחק של 180 ס״מ מהאדם הנגוע.

 אם חליתם חלילה – הישארו בבית, אם לא – שימרו מרחק ממי שחולה או מועד לחלות. 

הקפידו על ניקיון – שטפו ידיים לעתים קרובות וביסודיות (20 שניות של שטיפה במים ונוזל חיטוי, לפי משרד הבריאות) במים פושרים עד חמים. זמזמו בראשכם את שיר ״אותיות ה-א״ב״ ורק כשייגמר – סגרו את המים. שימוש תכוף בג׳ל חיטוי עם אלכוהול מצוי בעדיפות השניה, אם כיור אינו בקרבת מקום. שמירה על מערכת חיסונית תקינה חשובה גם היא, בעיקר כאשר חולים, ומה שתורם לתקינותה הוא דיאטה מאוזנת, שינה מספקת ופעילות גופנית על בסיס קבוע. גם 15 דקות ביום יעשו את העבודה. 

  1. הימנעו מצריכת מדיה: התפרצות הקורונה היא הזדמנות כלכלית מעולה מנקודת מבטן של אתרי חדשות וערוצי טלוויזיה ורדיו מסחריים. כמה שיותר חרדה, ככה יותר רייטינג וטראפיק. אל תשחקו לידיים של החברות הללו והגבילו את צריכת המדיה שלכם. סמכו על תוצאות המחקרים הרשמיים ועל עובדי שירותי הבריאות שהם עושים כמיטב יכולתם כדי לתת מענה יעיל ומהיר להשפעת הווירוס.

  1. השתמשו במיומנויות התמודדות שעזרו לכם בעבר: לא משנה באיזה סיכון אפשרי מתמקדת החרדה, על מנת  לנהל אותה בתבונה כדאי להיעזר בכלים וטכניקות שכבר עבדו עבורכם בעבר: לדבר עם עצמכם כדי להחליף מחשבות לא-רציונליות במחשבות הגיוניות, שוחחו בפתיחות עם חבר יקר או תרגלו טכניקות של מיינדפולנס או מדיטציה. כל מה שכבר הצליח להשפיע עליכם לטובה – שווה בהחלט את המאמץ.

זכרו: התפרצויות אפדמיות  מתרחשות מדי פעם והן נורמליות. הן עלולות להיתפס כמפחידות מאוד, בעיקר אם אתם חיים באזור נגוע, אך אם תנקטו באמצעי זהירות סבירים, הסיכויים שתדבקו מצומצמים למדי.


 

 

אם אתם או אנשים יקרים לכם מתמודדים

עם חרדת בריאות

ואם מתגבשת בכם ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור.

 

עלות מפגש של טיפול בחרדת בריאות:

330 ש״ח

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

תודות:

 

סמדר שטינברג,  MA, ביבליותרפיסטית

 

 

 

 

מקורות:

 

Axelsson E, Andersson E, Ljótsson B, Björkander D, Hedman-Lagerlöf M, Hedman-Lagerlöf E. Effect of Internet vs Face-to-Face Cognitive Behavior Therapy for Health Anxiety: A Randomized Noninferiority Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online May 13, 2020

 

 

Olatunji, BO. et al (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour Research and Therapy Volume 58, Pages 65-74

 

 

Treating Health Anxiety: A Cognitive-Behavioral Approach. Steven Taylor and Gordon J. G. Asmundson, 2004. Guilford press

 

 

http://www.apa.org/helpcenter/stress-uncertainty.aspx

 

 

https://www.nhs.uk/conditions/health-anxiety/

 

 

http://www.anxietyaustralia.com.au/anxiety-help/health-anxiety/

 

 

 
https://www.nimh.nih.gov/health/topics/anxiety-disorders/index.shtml

 

 

 
https://www.healthdirect.gov.au/hypochondria

 

 

 
pdfs.semanticscholar.org/9211/b80afa4e67f9ac9fc784758f0acb62229a16.pdf

 

 

ד״ר ארתור ברסקי, Feeling Better: A 6-Week Mind-Body Program to Ease Your Chronic Symptoms

 

 

https://www.washingtonpost.com/national/health-science/for-people-with-severe-health-anxiety-the-internet-can-be-a-terrible-place/2018/02/02/584bc86a-0512-11e8-b48c-b07fea957bd5_story.html

 

 

Bailer, J., Kerstner, T., Witthöft, M., Diener, C., Mier, D., & Rist, F. (2016). Health anxiety and hypochondriasis in the light of DSM-5. Anxiety, Stress, & Coping, 29(2), 219-239

 

 

Olatunji, B. O., Kauffman, B. Y., Meltzer, S., Davis, M. L., Smits, J. A., & Powers, M. B. (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour research and therapy, 58, 65-74

 

 

https://martinantony.com/wp-content/uploads/Overcoming-Medical-Phobias1.pdf

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020