BDD - הפרעת גוף דיסמורפית - תסמינים, טיפולים והמלצות

דרג פריט זה
(28 הצבעות)
הפרעת גוף דיסמורפית - BDD - סימפטומים, גורמים, מחקרים וטיפול הפרעת גוף דיסמורפית - BDD - סימפטומים, גורמים, מחקרים וטיפול

 

מהי הפרעת דימוי גוף דיסמורפית (BDD)?

מה הטיפול הפסיכולוגי המתאים עבורה?

ומה הגורמים לה?

 

BDD- Body Dysmorphic disorder, הקרויה בעברית 'הפרעת דימוי גוף דיסמורפית', אינה הפרעה מספיק מוכרת לציבור הרחב בהשוואה להפרעות נפשיות אחרות, אך היא מעניינת ביותר ולעתים קרובות קשה ומורכבת לטיפול.

מדובר בהפרעה המתארת מחשבות טורדניות המתמקדות בפגמים גופניים שמוצא האדם בעצמו, מובילות להתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים ובעיני רבים, משתייכת לקשת ההפרעות המקושרות להפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

BDD Body Dysmorphic disorder therapy

כמעט כל אדם מתוסכל במידה זו או אחרת מפגמים חיצוניים שהוא משייך לעצמו.

לא רק אתם, גם ידוענים שאנחנו צורכים באמצעי התקשורת, כולם.

אנשים משתנים במידה בה המראה החיצוני שלהם מפריע להם, במיוחד הדברים שאינם מקבלים ואוהבים בו.

יש תקופות בחיים שמזמנות עיסוק יתר והתמודדות עם ספקות לגבי המראה, כמו משבר גיל ההתבגרות בו בני ובנות נוער מועדים יותר לתסכול מחיצוניותם, או נשים וגברים בני 35-50 שחווים את משבר גיל המעבר. מדובר בתחושה טבעית, שכן איננו מושלמים, אך כמו בכל דבר בחיינו- עיסוק כפייתי בה איננו בריא, ואף מסוכן לנפשנו.

 

 

מסרים מבלבלים לגבי דימוי גוף

בחברה המערבית, והחברה הישראלית בתוכה, מתקיימות במקביל שני ערכים בסיסיים לגבי דימוי גוף, אשר סותרים זה את זה וכופים לא מעט בלבול:

ערך אחד מתייחס לחשיבותה של אהבה עצמית. השני - חתירה לשיפור המראה החיצוני.

הערך השני יישומי הרבה יותר מהראשון.

הוא מקבל חיזוק מתמיד דרך צרכנות בלתי פוסקת של טיפולים גופניים שתכליתם לתרום לדימוי גוף חיובי - ניתוחים וטיפולים קוסמטיים, אימונים במכוני כושר ובריאות, איפור, ביגוד יקר, תספורות ותעשיית אופנה שלמה שמהתלת בכולנו.

 

 

האובססיה על דימוי הגוף

המחשבות הטורדניות של המתמודדים עם BDD מקשות על האדם לשמור על שגרת חייו, להתעסק בעיקר ולא בטפל, לקדם את חייו וליהנות מהם. רבים הסובלים מההפרעה מתקשים ליצור מערכות יחסים זוגיות כיוון וסובלים מדימוי עצמי כה ירוד וטורדני באשר לחזותם, ובטוחים שפגמיהם הם כל מה שסביבתם רואה בהם. המחשבות הטורדניות יוצרות תסכול, עלולות להוביל לדיכאון, חרדה, תובנה נמוכה, התבודדות, שילוב (קומורבידיות) עם הפרעות אכילה, דלוזיות, שנאה עצמית, נטיה להתנהגות אלימה כלפי צוותים של טיפול פלסטי או קוסמטי ובמקרים מסוימים גם כוונות וניסיונות התאבדות של ממש.

בשל כל אלה, מדובר בהתנהגות מתמכרת מסוכנת, המסבה לאדם סבל רב ואינה מאפשרת לו לחיות חיים נורמטיביים ובריאים.

אחת המורכבויות בהפרעה הוא הקושי בזיהוי מהיר שלה, גם על ידי פסיכולוגים קליניים מנוסים ומומחים.

כאמור, התעסקות מעט מוגזמת במראה החיצוני מאפיינת רבים, בעיקר בני נוער, ולכן אינה מפתיעה את ההורים והסביבה הקרובה.

קשה להורים ולאנשי מקצוע לזהות מתי נחצה הגבול בין מטרד נורמטיבי לבין מטרד אובססיבי.

יתר על כן, רבות מההתנהגויות התנסות בדיאטות קיצוניות שונות, בפעילות גופנית קיצונית, ואף לעבור ניתוחים פלסטיים או לעשות קעקועים, מאפיינים צעירים נורמטיביים רבים ואינם מפתיעים אף אחד.

כל אלה, בשילוב עם היות ההפרעה מוכרת למעטים בלבד, הופכים את האבחון שלה לאתגר מורכב וחמקמק.

 

תסמינים

הפרעת דימוי גוף דיסמורפית מתארת מצב בו האדם עסוק באופן כל כך כפייתי בפגמים שאינו מסוגל לקבל בעצמו, עד כדי הימנעות מלהסתכל במראה.

פגמים נפוצים הם אף, שיער, סנטר, משקל גוף, אוזניים, גובה, עור, מבנה גוף או מבנה פנים.

אבל יש פה דפוס: לאורך החיים, אנשים עם ההפרעה יתעסקו לאורך חייהם עם לא פחות מ- 5 עד 7 איברים שהם רואים כדורשי תיקון בגופם.

במקרים רבים, המחשבות הטורדניות הופכות למעשים, ולעיתים אפילו למטרת חיים בסדר העדיפויות הגבוה ביותר.

הם יתחילו לבדוק, לקרוא ולהתייעץ עם אנשי מקצוע, בעיקר פלסטיקאים או מומחי קוסמטיקה, מתוך מוטיבציה לתקן את הפגמים.

למשל, דיאטות קיצוניות, פעילות גופנית אקסטרימית, פרוצדורות להסרת קעקועים, שימוש יתר בתוספי מזון (כמו אבקות חלבון) וניתוחים פלסטיים, מתוך תקווה שיטשטשו מעט את הפגם שמוצאים בעצמם.

COSMETIC SURGERY Body Dysmorphic Disorder

 

המתמודדים  עם BDD לעתים קרובות ניסיון או מחשבות טורדניות לגבי העיסוק של אחרים במראהם, ובמקרים מסוימים מופיעות גגם מחשבות שווא (דלוזיות), בהתאם לחומרת ההפרעה ומידת התובנה.

הם מוצפים לאורך מרבית שעות היום בדימויים מנטליים ובמחשבות חודרניות על היותם מכוערים או פגומים, ומוטרדים באופן שגרתי בחוויה לא רצונית שהיא, פולשנית ובלתי נשלטת המלווה ברגשות עמוקים של בושה.  

הסובלים מההפרעה נוטים להסתירה, בעיקר בגלל שהסביבה הקרובה מביעה פעם אחר פעם תמיהה לגבי תפיסתם העצמית.

האמת, מבחינת אנשים עם BDD, פשוט נחסכת מהם על ידי אנשים קרובים מתוך רצון לא לפגוע בהם:

אבל המציאות היא שלמתמודדים יש נטיה להגזים 'בפראות' לגבי הערכת הפגמים - הם משוכנעים לגמרי שהם שקופים וגלויים לכל אדם שמתבונן ושהפגם בולט מיידית בעיניו של האחר. בפועל, מדובר לרוב בפגמים זניחים או תלויי העדפה אישית שאחרים ממש לא מייחסים אליהם חשיבות ולעיתים קרובות כלל אינם מודעים אליהם.

 

 

הפרעת גוף דיסמורפית של האחר (BDDBP)

תת-סוג זה של הפרעת גוף דיסמורפית, BDDBP, מתאפיין בעיסוק מוגבר בעיוותי גוף של אדם אחר, מעל שעה ביום.

העיסוק המוגבר מתאפיין במצוקה מוגברת הפוגעת בתפקוד היומיומי.

על פי רוב, האדם שלגביו מודאגים הוא בן משפחה. חלק מן הדאגה והמצוקה נובעת מהאחריות של המתמודד לאחריות שלו לפגם הגופני.

מרבית המתמודדים עם ההפרעה עסוקים במראה החיצוני של עד חמישה אנשים. הפגמים בהם הם עסוקים הינם סימני הזדקנות (קמטים, שיער מאפיר או מקריח), פצעי גוף (אדמומיות, אקנה או חטטים) או פגמים בגבות או בשיניים.

 

 

אסטרטגיות המנעות ב-BDD

מעבר לניתוחים קוסמטיים (שנדון בהם תיכף), המתמודדים עם BDD נוטים לסגל לעצמם אסטרטגיות המנעות, במטרה לא להיפגש ברגשות שמעוררת בהם החשיפה הגופנית בעיני אחרים.

התנהגויות נמנעות ומגוננות מיועדות להסוואה פיזית קפדנית של האיברים אותם הם חווים כדוחים:

  • שימוש מופרז באיפור
  • עמידה בתנוחת גוף מסוימת
  • הכנסת הבטן
  • המנעות מצילומי פרופיל, או הקפדה על הצגת אחד בלבד של הפנים
  • המנעות, מלאה או חלקית, ממבט במראה
  • שיזוף מופרז
  • הצבת הידיים כחוצץ מפני האיבר "הפגום"
  • הסטת תשומת הלב באמצעות תכשיט או קעקוע
  • הסתרת איברי פנים באמצעות שיער והסתרה באמצעות ביגוד מטשטש
  • המנעות בין-אישית - המנעות מאירועים חברתיים (שמגיעה לעיתים לרמה שמאפיינת פוביה חברתית), המנעות מקיום יחסי-מין, או דרישה לקיימם בחושך מלא.
  • התנהגות מאשרת - שניתן לראותה במקביל גם כטקס קומפולסיבי: הם בוהים לעיתים קרובות במראה, כדי לוודא שהדימוי שקיים בראשם זהה לזה שבראי, כדי לבחון האם חל שינוי מאז הבדיקה האחרונה או בכדי לקבל אישור מאחרים על הבעיה עמה הם מתמודדים (הכחשת הבעיה על ידי האחר עשויה לעורר בהם כעס ניכר).
  • השוואה חברתית - השוואה בין הופעתם לבין הופעה של אחרים - השוואת איברים בעייתיים בגופם לבין אותם איברים אצל אחרים, בדרך כלל באותו גיל, או השוואת איברים עם תמונות של ידוענים.

בכל הקשור להפרעת-גוף דיסמופרית המערבת ביקורת-עצמית כלפי דימוי הגוף, סביר שתופענה התנהגויות המאפיינות הפרעות אכילה: הם עשויים לאמץ תכנית אימונים מוגזמת, הגבלת מזון ונקיטה בדיאטות חריפות וקיצוניות. גברים המוטרדים מכך שאיבר מינם קטן מדי, ישתמשו בכריות בתוך התחתונים, ובדומה לכך נשים, שיכניסו אותן לחזייה.

 

 

ניתוחים פלסטיים וקוסמטיים

הליכים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים נחשבים להתנהגויות המגוננות השכיחות ביותר ב-BDD, כאשר מטרתם לפעול למען תיקון ה״פגמים״. האמונה הפנימית העיקשת שלהם היא שטיפולים חיצוניים כאלה, ולא טיפול נפשי, הם שיפתרו את אי-שביעות רצונם - ניתוח להגדלה או הקטנת חזה, מתיחות פנים, ניתוח אף או שפתיים, הסרת קעקועים, הרמת עפעפיים, מילוי קמטים, השתלת שיער, שאיבת שומן, טיפולי בוטוקס, הלבנת שיניים ואפילו שינוי צבע העיניים לכחול באמצעות השתלה בקשתית.

אין לזה סוף... אבל חשוב לראות את הנתונים המדהימים במחקרים, המוצגים באתר IOCDF בסקירה עדכנית של Kelly, Didie ו-HartKelly, Didie ו-Hart

ניתוחים קוסמטיים נחשבים לאחד הטיפולים הפופולריים ביותר בקרב הסובלים מ-BDD, כאשר 26%-40% מהם יעברו לפחות ניתוח קוסמטי אחד.

מחקרים העלו כי 71%-76% מהלוקים ב-BDD חיפשו פתרון רפואי להפרעה (ניתוחי, דרמטולוגי, דנטלי) ו-64%-66% מהם עברו טיפול מסוג זה בפועל.

מחקר מעלה כי 21% מהאנשים שעוברים ניתוחי אף סובלים מ-BDD 

אצל גברים מזוהה גם תפיסה עצמית שמתייחסת למראה גוף ילדותי או נערי (Muscle Dysmorphia) שפוגע לתפיסתם באטרקטיביות שלהם בקרב בנות המין השני. הדוגמא המוכרת והטראגית ביותר היא זו של מייקל ג'קסון, זמר מצליח שבחר פעם אחר פעם לתקן עוד ועוד את פניו: סנטר, אף וצבע עור.

נראה כי פלסטיקאים אינם ערים דיים להערכת ההפרעה במהלך ייעוץ רפואי לפני ניתוח.

עם זאת, קיימת הסכמה מלאה לגבי שלושה מצבים פסיכיאטריים מהווים בבירור קונטרה-אינדיקציה לביצוע הליכים רפואיים פלסטיים:

 

  • דיכאון חמור

 

 

 

גורמים ל-BDD

 

האטיולוגיה של BDD, כלומר הגורמים והסיבות לפריצת הפרעה, אינה לגמרי מוסכמת בין מומחים ופסיכולוגים.

לצד הבקשה להתייחס אליהם בספקולטיביות, קיימים מחקרים המחזקים השערות לגבי סיבות מגוונות המצויות בבסיס הפרעת BDD:

 

 

גורמים פסיכולוגיים

מחקרים מעידים על רקע של הזנחה והתעללות רגשית בילדות כגורם סיכון. כמו כן, זהות מינית לא מגובשת, נטיה לסימפטומים אובססיביים, טמפטמנט (מזג) קשה, התעללות בילדות, הזנחה ואובדנים לא מעובדים, הסטוריה אישית של בעיות עור על רקע פסיכולוגי ו/או קשיים עם סטיגמה לגבי מראה חיצוני ורגישות גבוהה לאסתטיקה.

 

 

גורמים תרבותיים

סביבה ביקורתית ושיפוטית יותר ומקבלת פחות, לצד היבטים תרבותיים ש'מפומפמים' 24/7 על ידי המדיה והרשתות החברתיות המקדשות מראה חיצוני סטריאוטיפי ולא מציאותי, מהוות קרקע פוריה לצמיחת הפרעת גוף דיסמורפית, שמופיעה לרוב בגיל ההתבגרות או בתקופת הבגרות הצעירה.

בשנים האחרונות מתעוררת אופנה חדשה של חזרה למקורות, טרנדים שמחזקים את המראה הטבעי על פני התחקות אחר 'חזות מושלמת', למשל, נשים שנמנעות מצביעת שיער ומוקירות את הצבע האפור שמתהווה עם התקדמות הגיל.

 

 

גורמים נוירולוגיים

ככל הנראה, קיימת אבנורמליות מסוימת בפעילות המוחית שמשולבת במקרים רבים עם גורמים סביבתיים. מחקרים עדכניים החלו לזהות פקטורים גנטיים מעורבים, אולם כאשר מבודדים את ההשפעה ל-BDD, נראה שהתהליך עדיין בחיתוליו.

 

 

 

קשר בין BDD לאנורקסיה

הפרעת גוף דיסמורפית ואנורקסיה חולקות מאפיינים דומים: 

  • חוסר שביעות רצון מדימוי הגוף
  • דלוזיות בעלות תובנה מועטה כלפי תפיסת הגוף המעוותת
  • קומורבידיות גבוהה יותר מאשר עם בולימיה
  • פריצת ההפרעות: אנורקסיה פורצת בגיל ההתבגרות (ממוצע 16.6-18.7), BDD פורצת, בממוצע, בגיל  15.  האבחנה ניתנת בממוצע רק כ-15 שנה לאחר ההתפרצות. 
  • מהלך ההפרעות: באנורקסיה, מהלך המחלה הוא כרוני עם שיעורי תמותה גבוהים (5.6% בעשור). גם ב-BDD מהלך מחלה כרוני, עם זמן מחלה ממוצע של 14-18 שנה. 

 

קו-מורבידיות

בשתי ההפרעות ניכרת קו-מורבידיות (תחלואה נלווית) שגורמת לתפקוד ירוד, שיעורים גבוהים יותר של נסיונות התאבדות והשפעה על תוצאות טיפול.

אנורקסיה מופיעה בעיקר יחד עם דיכאון, חרדה, OCD, הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות  (בעיקר מאשכול C – נמנעים, תלותיים ואובסיסיביים)

בדומה לאנורקסיה, BDD נוטה להופיע לצד דיכאון קליני, חרדה חברתית, OCD הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות, גם הן בעיקר מאשכול C.

camel hump BDDBP

 

טיפול ב-BDD

הפרעת גוף דיסמורפית מצריכה התערבות פסיכולוגית של פסיכולוג קליני מומחה ומומלץ, ובמקרים רבים גם ליווי פסיכיאטרי, מרגע שאובחנה ההפרעה.

מטופלים רבים מקבלים תרופות פסיכיאטריות על מנת להשקיט את המחשבות הטורדניות, אך אין בהן די על מנת לפתור את הבעיה.

יש צורך בפסיכותרפיה, לעיתים קצרת מועד, על מנת לייצב את הדימוי העצמי של המטופל, להביאו לכדי הסתכלות מציאותית ופרופורציונלית יותר על מראהו, להקנות לו כלים להתמודד עם תסכול ועם חוסר שביעות רצון מעצמו, אשר בהם בוודאי ייתקל גם בהמשך חייו, ובהדרגה להחזירו לשגרת חיים בריאה.

BDD and plastic surgeriesאיך מטפלים ב- BDD?

קיימים מחקרים המעידים על שיעורי הצלחה גבוהים עבור מתמודדים עם BDD לטיפול CBT, ובאופן ספציפי, מכיוון שההפרעה קשורה ישירות להפרעה טורדנית כפייתית, טיפול באמצעות חשיפה ומניעת תגובה (E&RP) הוא הטיפול המועדף, כמו גם שימוש טכניקה של היפוך הרגל (Habbit Reversal)

בטיפול CBT, יבחנו המטפל והמטופל את אמונות היסוד בבסיס ההפרעה תוך זיהוי הנחות שונות ומחשבות מעוותות המתייחסות למשמעות המוענקת לפגם הגופני הנתפס. 

עבודה טיפולית בכלים משיטת הראיון המוטיבציוני ויש מחקרים גם על יעילות של טיפול תרופתי. מכיוון שיש קשר בין ההפרעה לבין התנסויות קשות בילדות, גם טיפול בין אישי (IPT) וסכמה תרפיה רלוונטיות למטופלים.

אפליקציה חדשה למובייל, שנועדה לטיפול בהפרעה עשויה להציע סיוע נלווה. 

 

 

כל הטיפולים הללו, כמו כל שיטה של טיפול פסיכולוגי,

מחייבים מוטיבציה גבוהה ונכונות לשינוי מצד המטופל,

אבל בייחוד במקרה של BDD,

נדרשת הבנה אמיתית, לצד מוכנות וקבלה,

שנדרש טיפול בנפש ולא תיקון של הגוף

 

לשיחת הכוונה למטפל המתאים

במכון טמיר בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:

1-800-509-809

 

 


מקורות:

 

Bellino S, Zizza M, Paradiso E, Rivarossa A, Fulcheri M, Bogetto F. Dysmorphic concern symptoms and personality disorders: a clinical investigation in patients seeking cosmetic surgery. Psychiatry Res. 2006;144:73–78. doi: 10.1016/j.psychres.2005.06.010

Frare F, Perugi G, Ruffolo G, Toni C. Obsessive-compulsive disorder and body dysmorphic disorder: a comparison of clinical features. Eur Psychiatry. 2004;19:292–298. doi: 10.1016/j.eurpsy.2004.04.014.

Hollander E, Cohen LJ, Simeon D. Body dysmorphic disorder. Psychiatr Ann. 1993;23:359–364

Phillips KA, Menard W, Fay C, Weisberg R. Demographic characteristics, phenomenology, comorbidity, and family history in 200 individuals with body dysmorphic disorder. Psychosomatics. 2005;46:317–325 

Phillips KA, Didie ER, Feusner J, Wilhelm S. Body dysmorphic disorder: treating an underrecognized disorder. Am J Psychiatry. 2008;165:1111–1118. 

Phillips KA, Hollander E. Treating body dysmorphic disorder with medication: evidence, misconceptions, and a suggested approach. Body Image. 2008;5:13–27

De Jongh, A., Aartman, I. H., Parvaneh, H., & Ilik, M. (2009). Symptoms of body dysmorphic disorder among people presenting for cosmetic dental treatment: A comparative study of cosmetic dental patients and a general population sample. Community Dental and Oral Epidemiology, 37, 350-360. 

Veale, D., De Haro, L., & Lambrou, C. (2003). Cosmetic rhinoplasty in body dysmorphic disorder. The British Association of Plastic Surgeons, 56, 546–551. 

  

https://bdd.iocdf.org/expert-opinions/cosmetic-treatments-and-bdd/

https://www.healthyplace.com/ocd-related-disorders/body-dysmorphic-disorder/how-to-cure-people-with-body-dysmorphic-disorder/

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA

https://bdd.iocdf.org/expert-opinions/bdd-by-proxy/

 

 

כתיבה: עדי נבו וצוות מכון טמיר תל אביב

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il