מה זה הפרעת התקשרות? RAD | על הקשר אם-תינוק והשלכותיו

דרג פריט זה
(21 הצבעות)
Reactive attachment disorder - RAD - הפרעת התקשרות תגובתית Reactive attachment disorder - RAD - הפרעת התקשרות תגובתית canva

מהי הפרעת התקשרות (RAD) אצל ילדים?

 

 

כתיבה:

איתן טמיר (MA)

אופיר ברגמן (MA)

 

מהי הפרעת התקשרות ראקטיבית?

הפרעת התקשרות, Reactive Attachment Disorder, הינה מצב של חוסר אמון בסביבה, תחושת ביטחון לקויה ושבורה, אשר משפיעה על הילד בתחומי החיים השונים, הרגשיים והחברתיים.

הקריטריונים לאבחון הפרעת התקשרות תגובתית השתנו בשנים האחרונות, בשל המחקר המתרחב בנושא.

 

נכון להיום, עפ"י ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), הפרעת התקשרות מאובחנת אצל ילדים לפני גיל 5, ונחלקת ל-2 טיפוסים עיקריים:

 

  • טיפוס אינהיביטורי- ילד המאופיין בעכבות, בייאוש. הילד לא מחפש קשר, הוא אינו מחפש נחמה אצל הוריו או אצל אחרים, נראה כי התייאש מבני אדם, אינו מאוד תגובתי כליהם.

 

  • טיפוס דיס-אינהיביטורי- ילד המאופיין בחוסר עכבות, בחברותיות יתר, מפוזרת, חוסר בררנות קיצוני. הילד יוצר קשרים שטחיים ולא בררניים, לכן נראה כי הם חסרי שמעות עבורו. יתרה על כן, הוא אינו מגלה העדפה לדמויות מסוג מסוים (ילדים רבים מעדיפים "נשים כמו אמא"/"ילדים כמוני"), כך שנראה שלא ממש משנה לו עם מי לקיים אינטראקציה.

 

 

הקריטריונים לאבחון הפרעת התקשרות (RAD), עפ"י DSM-5

  • קיים עיכוב משמעותי בהתפתחות ההתנהגותית והחברתית, אשר הופיע לפני גיל 5, ומתבטא באחת משתי צורות: או כשלון תקשורתי מתמיד ורגישות יתר, התנהגות מבולבלת, או בהתקשרות לא בררנית, חברותיות יתר וחוסר סלקטיביות.

 

  • ההפרעה אינה קשורה בבעיות התפתחותיות אחרות.

 

  • קיים רקע של טיפול לקוי או טראומטי בילד, אשר יכול להסביר את ההפרעה.

 

  • קיימת הנחה שהבעייתיות בטיפול בילד היא המסבירה את העיכוב ההתפתחותי ממנו הוא סובל.

  

מחקר פיני מעניין וחדש מלמד כי מידת הסיכון של ילדים להיות מאובחנים כמתמודדים עם הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) עולה משמעותית, במידה וההורים מאובחנים בעצמם בהפרעה נפשית כלשהי. הגיוני. 

 

CBT ילדים ונוער

 

 

תיאוריית ההתקשרות  

תיאורית ההתקשרות, שפותחה ע"י הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי ההתפתחותי ג'ון בולבי, מתמקדת בחשיבות של האמון והקשר בין התינוק לסביבתו, כשבעיקרן עומדות הדמויות המטפלות העיקריות.

תיאוריית ההתקשרות מדברת על טיב הקשר שבין הילד להוריו, ומגדירה מספר סוגי התקשרות, הנבדלים זה מזה באופן ההתנהגות של הילד בעת פרידה מההורה.

סגנון ההתקשרות בו מאובחן כל ילד, מושפע מטיב היחסים שלו עם הוריו, מניסיון העבר שלו עימם וממידת האמון המבוסס שיש לו בהם.

 

התקשרות לפי בולבי

  • תינוקות נולדים עם נטיות מולדות ליצור קשרים אמוציונליים חשובים עם הדמויות המטפלות בהם: יש לתינוק נטיה מולדת, פרידספוזיציה ליצור קשרים עם סביבתו, במיוחד עם הדמויות המטפלות. הנטיה המולדת הזו כוללת התנהגויות בכי, צחוק, יצירת קשר עין, העדפה לקשב כלפי קולות של בני אדם - כך התינוק מכוון את עצמו די מהר לדמויות המרכזיות סביבו. לפי בולבי, יש לתנאים הראשוניים הללו ערך הישרדותי, שכן הם מאפשרים לבסס קשר רגשי בין התינוק לבין הסביבה. כך נוצר יתרון בקירוב הדמויות ההוריות, ו/או אלו שאמורות לטפל בו ולדאוג לצרכיו.
  • התינוק "מגיע" עם רפרטואר התנהגותי אינסטינקטיבי מרשים - מעצם היותו קטן, מתוק, עגלגל, עם עור חלק ועדין. זה מושך את הדמויות המטפלות לחמול, לחבק, להרים וללטף. גם צאצאים של יונקים אחרים נולדים עם יכולת למשוך את הסביבה להיות איתם, הגורים הם רכים, אטרקטיביים למגע. אנחנו רוצים להיות בקרבת תינוקות, הם מושכים אותנו. 

child attachment disorder

 

שלבי ההתקשרות על פי בולבי


שלב טרום התקשרותי (עד גיל 2-3 חודשים)

התינוק מצוייד ברפרטואר התנהגותי מרשים שמגביר את קרבת האם אליו: זהו השלב בו התינוק מתרגל את המיומנויות עימן הוא נולד, כאשר התנהגותו אינה מכוונת עדיין כלפי דמות ספציפית.
הוא מתחיל לפתח הבחנה ראשונית בין הדמויות הקבועות, ומפתח ציפיות מסוימות מהן. התינוק מתנסה בתגובות מגוונות מהסביבה, הרי לא כל האנשים מגיבים אליו באותה צורה, ולכן באמצעות תהליך למידה קלאסית, התינוק מתחיל לפתח ציפיות. זוהי 'תרגולת לקראת התקשרות', אבל עדיין לא התקשרות של ממש.

התמקדות בדמות אחת או יותר (3-6 חודשים)

פה אבא מתחיל להנות... התינוק מכוון את התנהגויות ההתקשרות באופן ממוקד יותר וסלקטיבי - ומראה העדפה כלפי מספר דמויות מסוימות שהוא פוגש באופן קבוע.
כשהאם נפרדת ממנו הוא מראה הרבה פחות חרדה. עם זאת, התינוק עדיין לא מראה התקשרות כלפי דמות אחת ספציפית.



התנהגות על בסיס בטוח (6-24 חודשים) 


בערך בגיל חצי שנה ההתקשרות האמיתית נוצרת והיא מתבססת בערך בגיל שנה וחצי. 
התינוק משתמש בדמות החשובה ביותר עבורו כ"בסיס בטוח" (safe base) ממנה הוא שואב את הביטחון לחקור את העולם. במידה והיחסים עם הדמויות הללו תקינים, והאם מעניקה לו תחושות חיוביות, היא נותנת לו בעצם את מה שהוא זקוק לו כדי לפתח התקשרות עם בסיס בטוח. בולבי טען שבכל קשר של התינוק עם דמויות קבועות תתפתח התקשרות, אבל לא תמיד ההתקשרות תהיה בטוחה.

 

 

בולבי התמקד ב-4 מערכות התנהגותיות וביחסים ביניהן 

1.מערכת ההתקשרות (Attachment) - כשהיא מתעוררת, מופיעות התנהגויות ייחודיות,  כמו הצמדות לאם, חיפוש אחריה, קשר עין, רצון להיות מורם על הידיים ולהיות קרוב לדמות שמשמשת בסיס בטוח.
2.מערכת הפחד (Fear)- מתעוררת בתקופת הינקות ומתבטאת בשני סוגי חרדות: חרדה מפני זרים וחרדה מפני פרידה .
3.מערכת החקירה (Exploration)  - הסקרנות המבורכת של תינוקות ופעוטות מחייבת תחושה של בסיס בטוח.
4.מערכת הטיפול (Care-giving) - בולבי המחיש לנו כמה התגובתיות של האם קריטית לפיתוח אישיות בריאה. עד כמה האמא זמינה לצרכי הקרבה של התינוק - להרים אותו, לנחם, לתמוך בו, להראות לו שהיא נמצאת שם עבורו ושלא יאונה לו כל רע, היא שומרת עליו.

מרתק לפגוש את "התינוק של בולבי" כאדם מבוגר שמתקשה למצוא מנוח בזוגיות. שווה לקרוא כאן על שיטת הטיפול הזוגי אימגו

 

ביקורת על הפרעת RAD

חלוקה זו זכתה לביקורת רבה, וכיום מוצעת דרך חלופית לבחון את טיב ההתקשרות שבין הילד להוריו, אשר מחלקת את הפרעת ההתקשרות לשלוש תת הפרעות:

  • הפרעת חוסר התקשרות- כאשר הילד לא עבר התקשרות לאף דמות משמעותית. קורה אצל ילדים אשר גדלו במוסדות או באומנה, שלא הייתה לרשותם דמות לפתח עימה יחסי התקשרות. הילדים הסובלים מהפרעה זו עשויים לבטא זאת או בעיכוב התנהגותי ורגשי, או בחברתיות יתר.

 

  • הפרעה בבסיס הבטוח- כאשר לילד יש דמות עימה מקיים יחסי התקשרות, אך היחסים עימה אינם שגרתיים ואינם תקינים. דפוס ההתקשרות שיראה הילד הזה יהיה בעייתי ומופרע, בעיקר למול הדמות הספציפית. הילדים עשויים לבטא את ההפרעה בדאגת יתר, צייתנות יתר, הצמדות כפייתית לדמות המשמעותית, לעיתים נטיות "הוריות" כלפי הדמות המשמעותית.

 

  • הפרעת התקשרות משובשת- מתרחשת בעיקר כאשר נוצר נתק פתאומי בין הילד לאדם עימו קיים יחסי התקשרות, מאפיין מאוד משפחות בהן הילד איבד הורה בגיל צעיר. הילד סובל מטראומה ממשית אשר מתאפיינת בייאוש, ניתוק ופגיעות.

 

 

 

 

Mary Ainsworth- מרי אינסוורט וסיטואציית הזר


מרי אינסוורט למדה אצל ג'ון בולבי והכירה את התיאוריה שלו. היא רצתה ליצור פרוצדורה מחקרית שאכן תבדוק את מערכות התקשרות אלה- איך עובד התהליך ומהן תגובות התינוק?

אינסוורט פיתחה פרוצדורה ניסויית שנקראת: סיטואציית הזר - The Strange Situation- תהליך הכולל חשיפת התינוק למצבים "זרים" ובאמצעותו מוערכת איכות ההתקשרות של התינוק אל האם.


הפרוצדורה מתנהלת במעבדה, סביבה מתוכננת ומפוקחת מבחינת שליטה במשתנים מתערבים.

ה״משתתפים״ הם תינוקות בני 9 חודשים עד שנה וחצי.

האם והתינוק מוכנסים לתוך החדר הזר לתינוק וכך מתנהל המחקר התצפיתי.

 


הפרוצדורה של סיטואציית הזר כוללת 8 צעדים, שכל אחד מהם נמשך כמה דקות:

  • שלב 1: עם האם: מבקשים מהאם שתשב עם התינוק תשחק איתו קצת התינוק בודק את הצעצועים והמשקיפים בודקים באיזו מידה הוא חוקר את סביבתו-הצעצועים. לאחר התרגלות לסיטואציה

 

  • שלב 2: אדם זר נכנס לחדר+האם-בודקים איך הוא מגיב לכניסת הזר-מה עושה-מתקרב? מסתייג? פוחד? מתעלם.? ולאט לאט יוצרים מצב יותר מאיים עבור התינוק.

 

  • שלב 3: עם זרה לבד: האם עוזבת את החדר ומשאירה את התינוק עם הדמות הזרה - איך מגיב התינוק בחדר עם הזרה?  האם חוזרת לאחר מכן ומה שמעניין מה קורה בחזרה הזו-מפגש מחודש? איך יקבל את אמו?-נצמד? בורח? כועס עליה? נרגע כשהיא מגיעה? האם הוא ממשיך לבכות?

  • שלב 4: התינוק לבד.

  • שלב 5: התינוק שוב עם האם.

  • שלב 6: ושוב לבד- כשהאם עוזבת בפעם השניה, התינוק כבר מנוסה והרבה יותר עצבני לקראת עזיבתה.

 

  • שלב 7: התינוק עם זרה.

 

  • שלב 8: שוב עם האם.

 

השלבים הללו באים לבדוק את תגובת התינוק למצבי סטרס אלו. 

אינסוורט מעוניינת בעיקר לבחון מצבים ספציפיים:

האם התינוק משתמש באם כבסיס בטוח לחקור את סביבתו?

האם מערכת החקירה מעוררת בהינתן שהדמות המטפלת נמצאת בסביבה או לא נמצאת?

אומנם מעניין לראות מה קורה כשהאם עוזבת אך אותה יותר מעניין לבדוק מה קורה כשהאם חוזרת מהפרידה?

זה שתינוקות בוכים כשהיא עוזבת זה צפוי אבל איך יקבלו את האם- יש שונות בין תינוקות והדבר יכול להצביע על משהו.

עניין אותה במיוחד לבדוק את המפגש המחודש.

בנוסף, איך התינוק יגיב לזר? איך מערכת ההתקשרות תפעל בסיטואציית זו? מעוררת או לא? אולי יש במפגש המחודש משהו תרבותי?
היא ביקשה לבדוק את מערכת ההתקשרות שבולבי דיבר עליה, אך בעיקר את איכות ההתקשרות.

כל עוד יש לתינוק דמות טיפולית שהיא מזוהה כדמות התקשרותית התינוק יפתח כלפיה התקשרות-יכולה להיות בטוחה-מקווים שתהיה אך יכולה להיות התקשרות חרדתית (וזו עדיין התקשרות).

 


סוגי התקשרויות על-פי Ainsworth


התקשרות בטוחה (כ-70%)

הבריאה והצפויה, התינוק מראה את הסימנים הבאים:
כשהתינוק עם אימו הוא סוקר את סביבתו החדשה-מערכת החקירה מופעלת, בעיקר כאשר הוא משחק באופן עצמאי.

התינוק מודאג ובוכה כשהאם עוזבת.

הוא מקבל את פני האם בשמחה כשהיא חוזרת, ושמח למגע פיזי איתה- מתנחם מהר כשהיא חוזרת ושמח להיות בקירבתה.

לאחר התרגלות לאשה הזרה, הוא יכול להראות סימנים חברתיים בטוחים כלפיה בנוכחות האם לידו.

 


התקשרות חרדתית-מתנגדת / אמביוולנטית (כ 10-15%)


בסיטואצית הזר תינוקות בעלי התקשרות זו פחות יחשפו ויבדקו את סביבתם, גם בנוכחות האם. הם לא מעיזים להתרחק ממנה ולבדוק את הצעצועים, הם מתוחים מאוד כשהאם עוזבת את החדר. הם מתוחים כשדמות הזרה נכנסת לחדר (גם כשהאם נוכחת). הם לא נרגעים ולא נינוחים באיזשהוא שלב. ובפגישה המחודשת עם האם הם מראים אמביוולנטיות: מצד אחד רוצים להיות בקרבתה מצד שני מראים התנגדות אליה ודוחים מגע שהיא יוזמת: אם תרים על הידיים גם ירצה אבל גם ידחוף ויבעט בה ולא התנחם בזרועותיה. מסרים לא ברורים מצד התינוק. רוצה ולא רוצה.

 


התקשרות חרדתית-נמנעת (כ-20%)


באופן כללי התינוק לא יראה עניין בקרבה עם האם בזמן שנמצאת שם, לא שומר קשר עין או מתקרב.

הוא חוקר ומתעניין בסביבה ובצעצועים אך אינו מגלה עניין בדמות הזרה ולרוב מתעלם ממנה. כאשר האם תעזוב את החדר התינוק לא בוכה או מחפש אחריה. כשהאם חוזרת, הוא לרב נמנע מלהגיע או להסתכל אליה ונמנע ממגע. התנהגותית, נראה כי התינוק מנתק את עצמו משתי הדמויות


אלו 3 הדפוסים שהיא גילתה במחקר.

כמה שנים מאוחר יותר, זיהתה מרי מיין (Mary Main) דפוס התקשרות רביעי:

 


התקשרות חסרת אירגון וכיוון


התינוקות של מיין אינם מראים דרך אחת ברורה ומאורגנת להתמודד עם המצב המלחיץ: 

הם יבכו בעוצמות מוגברות, או יבהו, או ינסו לברוח, גם כאשר הם נמצאים עם האם.

חלקם מתקרבים אל האם אולם נמנעים נקשר עין ונראים לא קוהרנטיים בהתנהגותם. 

בהתקשרות לא מאורגנת מערכות ההתקשרות אינן עובדות בסינכרוניזציה. 

 

 

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה

למטפל/ת רגשי/ת בתל אביב

במסגרת מכון טמיר

או למטפלים העמיתים של

המכון בכל הארץ

 

עלות מפגש טיפולי הורה-ילד:

330 ש״ח --

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Handbook of Attachment: Third Edition: Theory, Research, and Clinical Applications. Edited by Jude Cassidy and Phillip R. Shaver, 2018. Guilford press

 

 

https://icd.who.int/browse10/2010/en#/F94.1

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020