הפרעת חרדה מוכללת/כללית (GAD) | אבחון, תסמינים וטיפול פסיכולוגי

דרג פריט זה
(32 הצבעות)
הפרעת חרדה מוכללת - GAD הפרעת חרדה מוכללת - GAD canva

 הפרעת חרדה כללית  -  GAD

Generalized Anxiety Disorder

  

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

עריכה אחרונה:

16 לספטמבר 2020 ☑️

  

במאמר זה נדון בהפרעת חרדה מוכללת / כללית (GAD).

 

אם אתם מרגישים שנכון לכם להתייעץ, אנא צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית, אישית ומושקעת, בה תוכלו לקבל המלצה על טיפול CBT בחרדות, לילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב, בטיפול פסיכותרפי באינטרנט או עם מטפלי קליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ.

עלות: סביב 330 ש״ח. 

 

מהי הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder), היא אחת מהפרעות החרדה השכיחות ביותר.

היא נקראת "כללית / מוכללת" משום שאינה מתייחסת לגורם או מצב ספציפי שגורם לדאגות. 

 

מילה על חרדה כללית בימי הקורונה


יש הרבה סוגים של הפרעות חרדה, אבל הנפוצה שבהן היא הפרעת חרדה כללית (GAD). היא מתבטאת בדאגה מופרזת וקבועה סביב נושאים שונים, לכן היא נקראת חרדה כללית: חששות לגבי בריאות, מערכות יחסים ומצוקה כלכלית - כולם תחומים שהמגפה עלולה משפיעה עליהם לרעה.

הקורונה, כך נראה, מעמיסה מאוד על מתמודדים ומתמודדות עם GAD, עקב אי הוודאות המשמעותית שכרוכה בה. השאלות המטרידות נמצאות שם כל הזמן: ״מתי תסתיים המגפה ואוכל לשוב לשגרה?״, ״האם אני ובני משפחתי נחלה?״, ״האם יהיה גל שני?״ ו״האם אצליח 'לחזור בשלום' למקום עבודתי?״. כל הדאגות המובנות הללו גורמות לאנשים עם GAD להשתמש יותר ברומינציות, מחשבות חוזרות שקשה מאוד להרפות מהן אודות התרחישים הגרועים ביותר ותכנון למקרה שיגיעו. זה מלחיץ ומתיש ולעתים קרובות מוביל לסימפטומים גופניים כמו כאבי בטן וראש, קשיים בשינה ותחושת ״על הקצה״.

איך להתמודד?

בעיקר באמצעות העצמה, מודעות ותמיכה בין-אישית.
חשבו על מצבים מן העבר בהם התגלע מכשול לא צפוי, שהצלחתם להתגבר עליו. נכון, במגפה כזו עדיין לא התנסנו, והיותה חדשה מוסיפה רובד נוסף של חרדה, אבל יש לכם היסטוריה של התמודדות מוצלחת עם קשיים. אם אין הרבה, חשבו לפחות על אחד, יש כזה.

בשלב הבא העבירו את המיקוד מדאגה בנוגע למה שלא ניתן לשליטה למשהו שכן ניתן לשלוט בו. למשל, דאגה בנוגע לאובדן מקום עבודה יכולה להיות מוחלפת בתכנון תקציב חכם.

אם זה לא עוזר והדאגות אודות דברים שאינם ניתנים לשליטה ממשיכות לנקר, אפשר להקצות 5-10 ״דקות דאגה״ יומיות, וכאשר המחשבות צצות במהלך היום יש לזכור שיוקצה להן זמן בהמשך.

במהלך ״זמן הדאגה״ כדאי לרשום את כל הדאגות על דף או הטלפון. הדבר עשוי לסייע להבנה שאותן דאגות חוזרות כל הזמן, ובכך להביא לשעמום מסוים מהן...

כל התרגילים הללו קלים יותר כאשר קשובים לכך שהמחשבות המודאגות צצות – באופן זה ניתן להתמודד עם הדבר מיד כשהוא עולה ולא להישאב לתוכו. כדאי גם לנסות לתרגל מיינדפולנס (אפשר להתחיל מאפליקציה טיפולית) חינמית. 

 

מהם הסימפטומים של הפרעת חרדה כללית?

 

התסמינים האופייניים להפרעת חרדה מוכללת כוללים סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים:

חוסר מנוחה ותחושה של המצאות כרונית ״על הקצה״, דאגה בלתי נשלטת, עצבנות מוגברת, קשיי ריכוז והפרעות בשינה (למשל, קושי להירדם או שינה לא רציפה).

כל אלה הם סימפטומים שאנשים עשויים לחוות באופן נורמלי בחיי היומיום, אך הסובלים מהפרעת חרדה כללית יחוו אותם באופן מתמשך או קיצוני.

 

GAD מתאפיינת בדאגנות קבועה וממושכת סביב נושאים מגוונים. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת מעלים בתודעתם את התוצאה השלילית ביותר שיכולה להתרחש בכל סיטואציה ומוצאים את עצמם מודאגים כל הזמן לגבי הכל.

 

לכל אחד מאיתנו יש הגדרה שונה ל"חרדה", והיא אכן רבת-גוונים. 

עקרונית, ניתן להמשיג חרדה בכל מיני מובנים:

רגשית, גופנית, קוגניטיבית וגם רוחנית.

 

הסיבה שההגדרה כל כך מורכבת ברמה הסובייקיטיבית היא שאנחנו מתייחסים הרבה פעמים אל הפעולות שלנו בעקבות המפגש עם החרדה, ולא אל החרדה עצמה. 

כולנו חשים לחוצים ואף חרדים ממצבים מסוימים בחיינו, בין אם זו חרדה לקראת בחינה מאוד קשה שאנו צפויים לעבור, ראיון עבודה או אפילו הרצאה מול קולגות. רמת חרדה מסוימת במצבים מסוימים עשויה לתרום ליעילות הביצוע, על ידי מיקוד כל תשומת ליבנו ביעד חשוב שדורש משאבים נפשיים להתמודדות.

אך מה קורה כאשר הלחצים משתלטים עלינו כל יום, בסיטואציות רבות, ללא קשר למציאות ופוגעות במהלך החיים התקין שלנו?

 

 

מה כל כך מפחיד בעתיד אתם שואלים?

מספיק אם תחשבו לרגע על כמה סרטים שוברי קופות על נסיעה בזמן: איך נראה העתיד בתודעה התרבותית האנושית? בדיוק, התקף חרדה אפוקליפטי...

מתמודדים עם GAD תמיד מדמיינים את התרחיש הגרוע ביותר לכל התרחשות, והדאגות הכרוניות הללו מכרסמות בכל חלקה טובה בחייהם האישיים, מה שכמובן מפריע לסובבים וגורמת למצוקה.

אישה מבוגרת שבנה נוסע מדי פעם לירושלים. לקראת היום בו בנה מתוכנן לצאת לדרכים, היא מוטרדת כבר משעות הלילה, לא ישנה ובמהלך כל היום מנסה להסיח את דעתה מהמחשבה האיומה שתהיה תאונה ובנה ייהרג. היא תהיה מודאגת עד שישוב הביתה, ולכן לוחצת על הבן להתקשר שלוש פעמים במהלך היום, אחת לכמה שעות, כדי לדווח שהכל בסדר.

Generalized Anxiety Disorder definition

 

פעמים רבות לדאגות של המתמודדים אין בסיס של ממש אך כל חשש מחזק חשש נוסף ומוביל למעגל אינסופי של דאגות. יש אין סוף סיבות לחרדות, תמיד עם מידה של אמת. למשל, חרדה שפסיכולוגים פוגשים יותר ויותר בשנים האחרונות נקראת חרדה אקולוגית (Eco-anxiety) . אין ספק שאסונות אקולוגיים מטרידים את מרבית יושבי הכדור, אך אנשים עם GAD עסוקים בה באופן מופרז. 

 

 

אבחון הפרעת חרדה מוכללת

התמונה הקלינית של המתמודדים לפי DSM-5: 

1. חרדה ודאגה לגבי אירועי חיים, גם חיוביים וגם שליליים.

2. קושי בשליטה על דאגות וחששות.

3. החרדה והדאגה מקושרים ל- 3 או יותר מהסימפטומים הבאים ונמשכים לפחות שישה חודשים (אצל ילדים מספיק סימפטום אחד):

  • חוסר מנוחה ותחושת מתח 
  • עייפות

  • קשיי ריכוז ומיקוד

  • רגזנות

  • מתח שרירי - חוסר שקט בדרך כלל

  • הפרעות שינה

4. החרדה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי או התעסוקתי (קריטריון שמופיע במרבית ההפרעות הנפשיות). 

5. לא ניתן לייחס את החרדה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים (שימוש לרעה בסמים, תרופות) או מצב רפואי אחר.

6. ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת ע"י הפרעה נפשית אחרת, מה שנקרא אבחנה מבדלת (כמו חרדת ציפייה מהתקפי חרדה), הערכה שלילית הנובעת מחרדה חברתית, פחד מזיהום או הידבקות, אובססיות ב-OCD , עוררות ופלאשבקים לאירועים מחרידים בהפרעה פוסט-טראומטית, עליה במשקל, הפרעה פסיכוסומטית / סומאטפורמית, תפיסה פגומה של ההופעה החיצונית כמו בהפרעת BDD- body dysmorphic disorder , פוביות או דלוזיות.

האבחון עצמו מתקיים על ידי פסיכולוגית קלינית או פסיכיאטרית, תוך התבססות על אבחון אישיות (אבחון פסיכודיאגנוסטי) שלם, או על שאלונים ספציפיים להערכת חרדה כללית, כמו שאלון GAD-7.

 

איך גורמים סביבתיים משפיעים על הפרעת חרדה כללית (GAD)?

טראומה ומאורעות מלחיצים, כמו ניצול והתעללות, מוות של אדם אהוב, גירושים ושינוי מקום עבודה או בית ספר, עשויים לתרום ל-GAD. ההפרעה יכולה להחמיר גם במהלך תקופות של סטרס.
שימוש וגמילה מחומרים ממכרים, כולל אלכוהול, קפאין וניקוטין, יכולים אף הם להחריף חרדה.

 

האם ניתן למנוע הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

לא ממש, אבל ניתן לשלוט בה או לפחות להפחית את השפעת הסימפטומים על ידי הפסקת או הפחתת צריכת קפאין, התייעצות עם רופא או אחות לפני נטילת תרופות ללא מרשם (שרבות מהן מכילות כימיקלים המגבירים תסמיני חרדה), פעילות גופנית יומיומית, אכילה בריאה ומאוזנת, קבלת ייעוץ או תמיכה לאחר התנסות טראומטית או מטרידה ותרגול טכניקות לניהול מתח, כמו יוגה או מדיטציה.

 

איך GAD מתבטאת אצל ילדים ומתבגרים?

ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD) מתמודדים, כמו מבוגרים, עם דאגה מופרזת ועצמתית עם מגוון היבטים בחייהם, שבכולם ניכרת מידה נמוכה של שליטה.

להבדיל ממבוגרים עם חרדה מוכללת, בהפרעת GAD אצל ילדים ובני נוער ממוקדות הדאגות בעיקר בחשש לגבי יכולות אישיות, שכוללות התמודדויות שמאפיינות את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

בחרדה כזו, בה עסוקים ילדינו בהגשמה אינדיבידואלית ובכיבוש הישגים שהגדיר עבורם עולם המבוגרים,  נוכל לראות שינויים בתפאורה, בשחקנים ובעלילה, אך הדרמה הפנימית שמעוררת דאגות וחרדות תישאר דומה (העניין הזה חשוב להבנה עבור הורים שנדרשים מבחינתם להמציא כל פעם פתרונות חדשים להפחתת הלחץ).

 

CHILDREN Generalized Anxiety Disorder 

הבדל נוסף בין מבוגרים לילדים מתבטא באופן הטיפול: כאשר מטפל קוגניטיבי התנהגותי פוגש מטופל, הוא מתמודד עם קשייו האישיים, ובמקרים מסוימים גם עם ההשלכות על קרוביו.

לעומת זאת, מטפל CBT לילדים נדרש לבנות תשתית מערכתית עם ההורים, שהם בעצם אלה שמטמיעים את השינוי הטיפולי בחיי היום יום.

בנוסף להורים, מטפלים נדרשים לעיתים ליצור ברית עם מורים, יועצין, חונכים, אחאים ובני משפחה אחרים.

המטפל מלמד את ההורים לשחרר דפוסים של גוננות יתר שעלולה להאפיל על ייחוס ההצלחה של הילד למקורותיו הפנימיים.

כאשר ההורים מתמודדים בעצמם עם נטיות חרדתיות, חשוב להבהיר אותן ולהמחיש את ההבחנה המציאותית בינן ההתמודדות שלהם לבין זו של ילדם. 

לכן, טיפול כזה נחשב תובעני יותר שמחייב מיומנויות מעמיקות יותר.

עוד הבדל טיפולי: העבודה עם ילד מחייבת לעיתים שימוש בחיזוקים חיוביים מיידיים שייתרמו להעצמת המוטיבציה להמשיך בטיפול ולתרגל את שיעורי הבית בין המפגשים. 

 

 

מה גורם להפרעת חרדה כללית?

חרדה יכולה לנבוע ממספר מצבי חיים כמו אירועים חברתיים, טראומה, דאגנות יתר ומחשבות חזרתיות (רומינציות), ולעיתים נדירות קשה לשים את האצבע על מקור הבעיה והסיבות להופעת החרדה וסיבותיה.

כמו ברוב הפרעות החרדה, גם אצל המתמודדים עם GAD קיימת מראש פגיעות ביולוגית כללית (מה שתומך בתרומה גנטית ל- GAD). 

גורמים רבים יכולים להוות טריגר להפרעת חרדה מוכללת, ביניהם מתח, סיבות גופניות (למשל בעיה רפואית בבלוטת התריס), קשיים בסביבת הילדות, נטיות גנטיות ו/או חוסר איזון ביוכימי במוח.

הבנת הסיבות לחרדה אינה עוזרת ישירות להתמודד עם הבעיות היומיומיות שהיא גוררת, אך עצם ההבנה שיש לחרדה גורמים ידועים, וברור כי חלק מהגורמים הללו אינם בשליטתו של הלוקה בה, עשויה להיות מעודדת ומעוררת תקווה להמשך עזרה עצמית או טיפול פסיכולוגי.

 

ההשערות האטיולוגיות להפרעת חרדה מוכללת הן בעיקר גנטיקה ותורשה, חוויה טראומטית מהעבר או משבר שחווה אדם, תופעות לוואי הנגרמת כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות, שימוש יתר באלכוהול/סמים או אף כתסמין להפרעה נפשית ממנה סובל האדם.

 

הסברים פסיכולוגיים

 

הגורמים המשותפים למודלים הפסיכולוגיים שמנסים להסביר GAD הם:

 

  • תגובתיות יתר
  • פחד מתמיד משינויים שליליים במצב הרגשי 
  • דאגה כמנגנון הגנה מפני קונטרסטים רגשיים בלתי נסבלים 

 

 

קושי בקבלת החלטות

למתמודדים עם GAD יש קושי בקבלת החלטות שכרוך בליקוי מובנה בתהליך ניבוי תוצאות של אירועים והתנהגויות.

קשה להם יותר לחזות הסתברותית את העתיד ולראות את הנולד, יכולת שמגיעה אצל רובנו באופן אינטואיטיבי, עם הצלחה די גבוהה.

בנוסף, קשה יותר לסובלים מ-GAD להעריך תכנים של משוב בין-אישי ולהפיק לקחים באמצעות למידה מניסיון. 

 

רגישות גבוהה לאיומים

הסובלים מ-GAD מתאפיינים גם ברגישות גבוהה לאיומים: 

ממצאי מחקרים מראים שנבדקים עם GAD רגישים מאד לאיומים סביבתיים ובייחוד לאיומים בעלי שיש בהם פוטנציאל לסיכון אישי.

הם נוטים להפנות באופן אוטומטי את הקשב למקורות האיום במהירות רבה יותר בהשוואה לאנשים שאינם חרדים.

הרגישות הגבוהה נובעת מחוויות לחץ מוקדמות בהן למדו שהעולם הוא מקום מסוכן ומחוץ לשליטתם, ושכנראה הם אינם מסוגלים להתמודד איתו ביעילות. 

 

 

הסברים ביולוגיים  

 

עוררות פיזיולוגית נמוכה

המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מגיבים בעוצמה פיזיולוגית הרבה יותר נמוכה (כגון קצב הלב, לחץ דם וכו')בבהשוואה למטופלים עם הפרעות חרדה אחרות (ודאי בהשוואה למתמודדים עם הפרעת פאניקה). 

המאפיין הגופני שמבחין באופן קבוע בין GAD ליתר הפרעות החרדה הוא מתח שרירי כרוני, שמאפיין אותם באופן תמידי.  

 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת חרדה מוכללת

קיימות כמה שיטות טיפול מרכזיות יעילות לטיפול נפשי בהפרעת חרדה מוכללת:

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

החל מתחילת שנות ה-90, טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון ב-GAD.

בטיפול CBT מאותגרים כל רכיבי החרדה והדאגה, כאשר במהלך המפגש הטיפולי מעודד המטפל חשיפה ועימות הדרגתיים עם דימויים מעוררי חרדה ומחשבות לא פונקציונליות. 

טיפול CBT הוא לרוב קצר מועד - המטפל עוזר למטופל לקבוע מטרה מוסכמת, ולאחר מכן עובדים שניהם יחד כדי לעזור לווסת רגש ולפתח אסטרטגיות התמודדות אישיות שיחליפו את שמסבות קשיים וחרדות.

שיטת CBT מתאימה להמון סוגי בעיות, אך היא יעילה במיוחד לטיפול בחרדה ודיכאון.

המחשבות השליליות והקטסטרופליות ועיוותי החשיבה נבחנים לעומק במטרה להחליפן במחשבות גמישות ומאוזנות יותר; התחושות הקשות נבחנות היטב ועוברות סידרה של חשיפות במטרה להפחית את ועוצמתן; התנהגויות שנחוות כמאיימות, כיוון שקושרו למושא החרדה, רואות אור ונבחנות בראי המציאות;  השימוש המופרז והמגביל באסטרטגיות הימנעות נבחן היטב ומבדיל בין פחדים מציאותיים לבין חרדה שמגבילה מאוד את איכות החיים. 

טיפול CBT מקנה גם כלים יישומיים וטכניקות קליניות מעשיות להתמודדות עצמית עם התקפי החרדה  המלווים את ההפרעה, תוך מתן דגש לשליטה במחשבות מטרידות  המניעות לעיתים קרובות את ההתנהגות. שליטה כזאת מושגת באמצעות זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות מציאותיות ותורמות. הטיפול בוחן גם התנהגויות שנקשרו לדאגה ומחליף את אלו שאינן אדפטיביות בהתנהגויות יעילות ובריאות יותר.

מהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בנוי באופן הדרגתי, שלב אחר שלב, בקצב האישי של המטופל, כשהמטרה המרכזית היא להעניק לו את הידע והכלים שיאפשרו לשלוט ברגשות ובמחשבות (במקום המצב העכשווי, בו הן שולטות בו). 

הטיפול עוסק גם בהדרכת פסיכו-חינוכית של המטופל, במטרה לאזן עיוותי חשיבה  ולבסס הערכה יותר ריאלית של הסכנות במגוון רחב של מצבים קיימים, כמו גם לחיזוק היכולת להתמודד עם סיטואציות חדשות. בשנים האחרונות ניכרת מגמה חיובית של הכשרת מטפלים פרא-מקצועיים, כמו רופאי משפחה ואחיות בקופות החולים, במיומנויות CBT בעצימות נמוכה, שמאפשרת להקנות למטופלים כלים בסיסיים להתמודדות ועזרה עצמית ברוח ה-CBT.

 

טיפול CBT ב-GAD ניתן לקיים גם בטיפול פרטני וגם בטיפול קבוצתי. 

מחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry באוגוסט 2020 מלמד כי יוגה עשויה לסייע בהקלת הסימפטומים אצל מטופלים עם הפרעת חרדה כללית, אולם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי (CBT) יעיל יותר וצריך להישאר טיפול קו ראשון. 

 

טיפול דינמי

טיפול דינמי בהפרעת חרדה מוכללת מתמקד בחוויות מוקדמות שהכתיבו דפוסים רגשיים והתנהגותיים בחיי המטופל  - טראומות, משברים וקונפליקטים לא מעובדים שבנו את האדם שהוא בהווה - וביחסיו של המטופל עם דמויות משמעותיות בחייו.

טיפול פסיכודינמי בדרך כלל ממושך יותר מטיפול CBT, אך מטרותיו נרחבות יותר מפתרון הסימפטומים של הפרעת החרדה. 

המטפל והמטופל יוצאים למסע משותף במטרה להגיע לתובנות מעמיקות שמחזקות את האדם ועוזרות לו להתמודד עם הקשיים אותם הוא חווה, לגבי החרדה ומעבר לה. 

 

טיפול תרופתי 

תרופות נוגדות דיכאון מועדפות בדרך כלל לטיפול ב-GAD, אבל גם תרופות נוגדות-חרדה (כמו בנזודיאזפינים) מועילות, למרות תופעות הלוואי והסכנה האורבת בפיתוח תלות בחומר. 

 

בנזודיאזפינים גורמים בטווח הזמן הקצר להקלה סימפטומטית בקרב המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת. 

השימוש בהן אמור לארוך בערך 6 חודשים, לאור מספר סיכונים הטמונים בשימוש קבוע:

מעבר להתמכרות לתרופה (בעיקר לקסנקס), השימוש בתרופות פוגע בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי, בחדות ובעירנות, בנהיגה ובתשומת לב לפרטים, מה שעלול לתרום לפציעות, נפילות ותאונות.

תרופות ממשפחות אחרות, המוכרות לטיפול בחרדה מוכללת, הן סורבון (בוספירון) וחוסמי-ביתא (תרופות שמתאימות יותר לטיפול נקודתי באספקטים הפיזיולוגיים של התקפי חרדה).  

 

טיפול דיגיטלי 

יותר ויותר מחקרים מצעידים את עולם הטיפול בחרדה כללית לעבר חידושי הטכנולוגיה. 

למשל, במחקר שפורסם בקיץ 2020 נבחנה היעילות של אפליקציה חדשה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (CBT), שנקראת Daylight, עבור מטופלים שמתמודדים עם הפרעת חרדה כללית (GAD).

המטרה, כצפוי, הייתה לבחון הפחתה של תסמינים מדידים שמאפיינים חרדה, דאגה, תסמינים דיכאוניים, קשיים בשינה, רווחה ואיכות חיים של נבדקים.

בניסוי מקוון מבוקר אקראי (RCT) בוצעה השוואה בתוצאות בין קבוצה שקיבלה CBT דיגיטלי לבין קבוצת ביקורת שנבדקיה פשוט חיכו ברשימת המתנה.

סה״כ לקחו חלק 256 משתתפים/ות שאובחנו כמתמודדים עם תסמינים בינוניים עד חמורים של GAD.

כלי המחקר, כמה נוח, היו מכשירי הסמארטפון של המשתתפים עצמם, ששימשו כאמצעי ניסויי להעברת ה-CBT הדיגיטלי. התוצאות הראו שתרגול באפליקציית Daylight הוביל להפחתה משמעותית בכל התסמיני שנמדדו, בהשוואה למשתתפי קבוצת ההמתנה.  המסקנות העלו גם ש- CBT דיגיטלי, לפחות זה שמתבצע עם אפליקציה ספציפית זו, הוא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני חרדה, דאגה ומדדים נוספים בבריאות הנפש בהשוואה לקבוצת ביקורת אצל מטופלים עם GAD.

 

 

טיפול עצמי 

  • יציאה להליכה ופעילות גופנית
  • שיימו את הרגש (naming) - ברגע שנותנים לחרדה שם, מצמצמים את המצוקה ומפעיל ויסות רגשי יעיל יותר, לצד פתרון בעיות ותכנון.
  • לישון כמו שצריך (ראו כאן פרוטוקול הגיינת שינה)
  • המנעות מחומרים מעוררים, כמו קפאין וריטלין 
  • המנעות מאלכוהול 

 

 

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה למטפל/ת -

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות של המכון בכל הארץ:

 

072-3940004

 

שלכם,

 

 

צוות המטפלים/ות ומתאמות הטיפול

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

 

Bandelow, B., Boerner J, R., Kasper, S., Linden, M., Wittchen, H.-U., & Möller, H.-J. (2013). The Diagnosis and Treatment of Generalized Anxiety Disorder. Deutsches Ärzteblatt International, 110(17), 300–310

 

 

Brannon, N., & Schuyler, D. (2000). Comorbid Generalized Anxiety Disorder, Phobia, and Panic Disorder. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(4), 141–142

 

 

Brawman-Mintzer O., Knapp R. G., Rynn M., Carter R. E., Rickels K. (2006). Sertraline treatment for generalized anxiety disorder: a randomized, double-blind, placebo controlled study. J. Clin. Psychiatry 67, 874–881

 

 

Generalized Anxiety Disorder: Advances in Research and Practice. Edited by Richard G. Heimberg, Cynthia L. Turk, and Douglas S. Mennin , 2004 . Guilford press

 

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640

 

 

Munir S, Hughes J. Anxiety, Generalized Anxiety Disorder (GAD) [Updated 2017 Jun 24]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan

 

 

Generalised Anxiety Disorder in Adults: Management in Primary, Secondary and Community Care. NICE Clinical Guidelines, No. 113. National Collaborating Centre for Mental Health (UK). Leicester (UK): British Psychological Society; 2011

 

 

Allison J. Ouimet, Roger Covin, David J. A. Dozois. 2012. Generalized Anxiety Disorder. Handbook of Evidence-Based Practice in Clinical Psychology

 

 

Prediction Error Representation in Individuals With Generalized Anxiety Disorder During Passive Avoidanceץ Stuart F. White, Marilla Geraci, Elizabeth Lewis, Joseph Leshin, Cindy Teng, Bruno Averbeck, Harma Meffert, Monique Ernst, James R. Blair, Christian Grillon, and Karina S. Blair. American Journal of Psychiatry 2017 174:2, 110-117

 

 

http://www.cbc.ca/news/canada/manitoba/eco-anxiety-inspiring-change-plastics-1.4630037

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020