הפרעת אישיות תלותית | תסמינים, אבחון, טיפול פסיכולוגי וגורמים

הפרעת אישיות תלותית

 

מהי הפרעת אישיות תלותית?

הפרעת אישיות תלותית (Dependent personality disorder) היא הפרעת אישיות מהאשכול החרדתי.

אנשים עם אישיות תלותית מפתחים תסמיני חרדה כאשר אינם מצויים בנוכחות אחרים.

הם מרגישים חסרי אונים, כנועים וסבורים כי אינם מסוגלים לדאוג בעצמם.

הם נוטים להתקשות גם בקבלת החלטות פשוטות וחווים תלות-יתר באחר לצורכי נוחות, ביטחון, השתייכות ותמיכה. 

ההפרעה מתחילה לרוב בשנות הילדות ומאובחנת עד סיום הבגרות הצעירה, סביב גיל 29.

 

 

תסמינים של הפרעת אישיות תלותית

 

גברים, נשים ובני נוער עם הפרעת אישיות תלותית מתאפיינים לרוב בפסימיות רבה ובספק עצמי עמוק. 

 

לאדם עם הפרעת אישיות תלויה עשויים להיות מספר תסמינים, כולל:

 

  • הימנעות מאחריות אישית - לכן, ממעטים לבטא כל אי-הסכמה עם אחרים ומתקשים מאוד בתקשורת אסרטיבית. 

  • קושי להיות לבד - כאסטרטגיית התמודדות לא יעילה, נוטים התלותיים לחפש הגנת-יתר בחסות דומיננטיות של אחרים ובהיותם לבד, הם חווים חוסר אונים קיצוני.  

  • פחד מנטישה ותחושת חוסר אונים כשמערכות היחסים מסתיימות - מערכות היחסים הבין-אישיות של המתמודדים עם אישיות תלותית מוגבלות למדי, והן נוטות להצטצמם לאותם אחרים בהם פיתחו תלות.

  • רגישות יתר לביקורת - כל דבר ביקורת ואפילו אי-הסכמה מהווה הוכחה לחוסר ערך עצמי ומעצים את אובדן האמונה בעצמם. 

  • פסימיות וחוסר ביטחון עצמי - נוטים לזלזל בעצמם כברירת מחדל ולהמעיט ביכולותיהם ובכישוריהם.

  • קשיים יומיומיים בקבלת החלטות -  נוטים לרוב להימנע מיוזמה וחווים חרדה מצבית כאשר הם עומדים בצומת שדורש קבלת החלטות. 

 

 

אבחון הפרעת אישיות תלותית 

האבחנה עצמה ניתנת על ידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, והיא כוללת שלילה של מחלות גופניות, ראיון אישי ולעיתים אבחון פסיכולוגי מקיף

 

 

מהם הקריטריונים של הפרעת אישיות תלותית לפי DSM-5?

 

האבחנה עשויה להינתן במצב בו נוכחים 5 או יותר מהקריטריונים הבאים:

 

  1. קושי בקבלת החלטות.

  2. צורך להעביר לאחרים אחריות לגבי תפקוד בתחומי חיים מגוונים.

  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד מאובדן תמיכה וקבלה.

  4. קושי להתחיל וליזום פרויקטים או פעולות עצמאיות, עקב ליקוי בהערכה ובביטחון העצמי. 

  5. היענות קיצונית לדרישות והציפיות של אחרים, עד הגעה למצבים קשים.

  6. אי נוחות וחסר אונים במצבים בהם האדם נמצא לבדו, שבבסיסם פחד שלא יצליח להתמודד עצמאית.

  7. כאשר מערכת יחסים קרובה לסיום, האדם יחפש בדחיפות מערכת יחסים חלופית, כמקור להגנה, רגיעה ותמיכה.

 

 

All by myself

Don't wanna be

All by myself

Anymore

Hard to be sure

Sometimes I feel so insecure

 

Celine Dion

  

אבחנה מבדלת

חשוב להכיר את ההבדלים בין הפרעת אישיות תלותית לבין הפרעות אישיות והפרעות חרדה אחרות. 

 

למשל, קיים דימיון רב בין אישיות תלותית לבין אישיות גבולית, אך בעוד שהמתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית מגיבים לחרדת נטישה ברגשות זעם, שמקורם בתחושת ריקנות מכלה, התלותיים מגיבים לסכנת נטישה בכניעה מלאה, תוך שהם מחפשים מייד מערכת יחסים אלטרנטיבית שתוכל לתת מענה לצרכי התלות שלהם.

 

דימיון רב לאישיות התלותית קיימת גם בהפרעת אישיות היסטריונית

כמו האדם התלותי גם למתמודדים עם אישיות היסטריונית יש צורך עצום בקבלה ובאישור, אך בהיעדרם,  ההיסטריוני יפעל באופן אקטיבי, תובעני ומוחצן כדי להשיג תשומת לב, בעוד שהתלותי יקבל את המציאות ויוותר על המאבק. 

 

בניגוד להפרעת עם הפרעת אישיות תלותית, מתמודדים עם תלות שיתופית (Codependency) נוטים להציג תלות שממוקדת באדם ספציפי, בעוד שהפרעת אישיות תלותית מתייחסת לנטיה תלותית כללית כלפי אחרים.

 

תחלואה נלווית

הפרעת אישיות תלותית נוטה להופיע יחד עם הפרעות חרדה ודיכאון, כמו גם עם בולימיה.

 

ההפרעה נפוצה גם יחד עם OCD, עם שכיחות משותפת של 7.6%.

המכנה המשותף בין שתי ההפרעות הוא הצורך באישור, עצה והרגעה. 

 

אחד המאפיינים הבולטים של קומורבידיות עם הפרעת אישיות תלותית הוא הפרעות שימוש לרעה בחומרים: 

 

אישיות תלותית ונטיה להתמכרות 

 

סיבוכים של ההפרעה

פרט להתמכרויות, סיבוכים אפשריים נוספים של הפרעת אישיות תלותית כוללים:

  • דיכאון

  • סבירות מוגברת להתעללות גופנית, רגשית או מינית

  • מחשבות על התאבדות

 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות תלותית

טיפולי הבחירה בהפרעה הם פסיכותרפיה דינמית וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שאת שתיהן ניתן להעביר גם כטיפול פסיכולוגי באינטרנט

המיקוד של הטיפול הוא לעזור לאנשים להיות עצמאיים יותר.

 

טיפול דינמי

הטיפול הדינמי מתמקד בחקירה ובחינה מעמיקה של חששות מעצמאות. 

אחד האתגרים המרכזיים של קלינאים המטפלים בהפרעה הוא להקפיד על תשומת לב לשחזור התלות ביחסים הטיפוליים.

 

 

טיפול CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת אישיות תלותית אינו שונה מהותית ביסודו מטיפול בכל סוגי החרדה האחרים.

מוקד הטיפול הוא בהבניה מחודשת של דרכי חשיבה ביקורתיות וריאליות יותר לגבי האובייקט כלפיו מתפתחת התלות.

בנוסף יתבצעו תרגילי חשיפה הפוכים (כלומר, נלמד להיחשף פחות לעומת יותר) הדרגתיים שיסייעו בנפרדות מהאדם בו המטופל תלוי.

הטיפול עצמו מחולק לשלב הלימוד על התופעה והיכרות עם מרכיביה, שלב שני של יישום תוכנית ההתערבות הטיפולית (שכולל, למשל, רכישת מיומנויות אסרטיביות) ושלב אחרון של מניעת הישנות התופעה.

 

אם אתם מרגישים שאתם נמצאים פעם אחר פעם במערכות יחסים בהן אתם בעמדה תלותית שמקשה על התהוות ושימור היחסים, צרו עמנו קשר ונדבר על האפשרויות של הכוונה לטיפול פסיכולוגי מתאים.

  

רותי טיק MSW מטפלת בטראומה בירושלים

רותי טיק, MSW, מטפלת בתלות ביחסים, ירושלים 

 

מהם גורמי הסיכון להפרעת אישיות תלותית?

למרות שהגורמים להתפתחות אישיות תלותית אינם בהירים לחלוטין, קיימת הסכמה בין מומחים כי שילוב בין גורמים ביולוגיים, התפתחותיים, גורמי מזג (טמפרמנט מולד) וגורמים סביבתיים פסיכולוגיים, תורמים יחד לסיכון בהתפתחות הפרעת אישיות תלותית.

 

הנה כמה מגורמי הסיכון המרכזיים לפרוץ ההפרעה:

 

מערכות יחסים פוגעניות

אנשים עם היסטוריה של מערכות יחסים פוגעניות הם בעלי סיכון גבוה יותר לאבחון הפרעת אישיות תלותית. 

 

טראומה בילדות

ילדים שחוו התעללות בילדות, כולל התעללות מילולית, או הזנחה, עלולים לפתח הפרעת אישיות תלותית.

טראומת ילדות כגורם אטיולוגי מתייחסת גם למי שחווה מחלה מסכנת חיים בעשור הראשון לחיים.

 

היסטוריה משפחתית

אדם עם בן משפחה שסובל מאישיות תלותית או מהפרעת חרדה, נמצא בסיכון גבוה יותר להתמודד בעצמו עם הפרעת אישיות תלותית. 

מחקר תאומים נורבגי מצא כי המרכיב התורשתי בתכונות המאפיינות הפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות תלותית עשוי להיות גבוה יותר מכפי שחשבו עד היום. 

  

סגנון הורות

חלק מהחוקרים סבורים כי סגנון הורות סמכותני, שמתאפיין בגוננות יתר, עלול להוביל להתפתחות של רגישות להפרעה.

 

הנה זהבה בן

שרה את נתן אלתרמן:

 

 

 

״אם אינך לצידי אז אני לא כלום*״ -  תלות-יתר בראייה הפסיכודינמית

את שורשיה של ההתייחסות הפסיכולוגית לתלותיות ניתן למצוא כבר בניתוח של זיגמונד פרויד לגבי האישיות הפסיבית.

אריך פרום, נאו-פרוידיאני, הגדיר 4 טיפוסים אישיותיים מרכזיים, שאת אחד מהם כינה טיפוס עם אופי מקבל (The Receptive Character Type).

לפי פרום, הטיפוס המקבל מתאפיין בצורך מתמיד בתמיכה מאחרים בסביבה, בפסיביות, בהזדקקות ותלות מלאה באחרים, תוך שהוא נשען כל העת על בני משפחה, חברים ובני זוג, מבלי להגיש תמיכה הדדית.

התפיסות הפסיכולוגיות העדכניות יותר, כמו גישת הטיפול ההתייחסותית, רואות בתלות באנשים אחרים תנאי הכרחי לקיום נפשי תקין בחברת אחרים.

ג'סיקה בנג'מין, אחת הפסיכולוגיות הקליניות הבולטות והמשפיעות בגישה ההתייחסותית, טוענת בספרה "כבלי האהבה", כי הגישה של פסיכולוגיית האגו טעתה בכך שראתה את האתגר ההתפתחותי של האדם לנוע על גבי ציר שבצידו האחד תלות מוחלטת (תינוק) ובצידו האחר עצמאות מלאה (בוגר).

מה שנכון יותר, טוענת בנג'מין, הוא שאנחנו זקוקים לאחרים בכל שלב של חיינו ולפיכך תלויים בהם.

 

הערה לגבי התנהגויות תרבותיות ודתיות 

בקהילות רבות קיימות נורמות משפחתיות שנראות כמו הפרעת אישיות תלותית, בעיקר מנהגים תרבותיים או דתיים שמדגישים ערכים של השענות על סמכות.

עם זאת, חשוב לציין כי פסיביות, ריצוי אחרים או נימוס-יתר אינם מהווים כשלעצמם אינדיקציה להפרעה. 

 

  

הטיפול של שרון 

שרון, עורכת דין בת 35, מצאה את עצמה פעם אחר פעם בתוך מערכות יחסים לא בריאות, הן בקשרים עם חברות בנות מינה והן בקשרים רומנטיים עם גברים.

היא פנתה לטיפול פסיכולוגי בתחושת ייאוש:

גם כאשר מערכת יחסים החלה בצורה בריאה ותקינה, שרון הגיעה שוב ושוב לנקודה בה הטילה את כל יהבה על האובייקט האהוב, שופך להיות כל מה שמעניין, מסקרן ומרגש אותה. לאורך החודשים הראשונים של הטיפול שרון הפגינה אדישות מסוימת, לצד נטיה לרצות את המטפלת.

אולם לאחר כחצי שנה של מפגשים שבועיים, החל הדפוס להתבטא בתוך היחסים הטיפוליים עם הפסיכולוגית.

כאשר האחרונה הודיעה על יציאתה לחופשה של שבועיים, קרסה שרון לתוך משבר דיכאוני -  היא לא הצליחה לצאת מהמיטה, מיעטה לאכול, הפסיקה להגיע למשרד ומיאנה לענות לטלפונים ולהודעות של הפסיכולוגית.

לצד הקושי הרב, הייתה זו נקודת המפנה בטיפול של שרון, כאשר המטפלת והיא החלו לעבוד על אתגרים עמוקים של נפרדות פסיכולוגית.

 

 

תודה על הקריאה!

 

שלכם,

 

צוות מכון טמיר בתל אביב

והמטפלים העמיתים בכל הארץ:

 

ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון,

אשדודרחובות, ראשון לציון, מודיעין,

חולון, רמת גןפתח תקווה, ראש העין,

השומרוןקריית אונו, הרצליהכפר סבא,

רעננה, נתניה, חדרה ופרדס חנה,

זכרון יעקב, צפון הארץ וכרמיאל,

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית

 

עלות מפגש טיפולי:

 320-380 ש״ח --

 

072-3940004

 

 

 

נסיים בחיוך:  

צפו ברמזי עבד אל רמזי, מנסה להימנע מקשר עם

המנקה החדש בסופר, ג׳יי ג׳יי ספנסר,

ההימנעות נוצרה אחרי שרמזי נכווה עם מנקים קודמים

שעזבו בלי התראה מוקדמת

(כמו כאבדה, המנקה האריתראי האגדי

של הסופר, גורמנזנו הגדול,

טומי ״אימת החריצים״ ואחרים).

רמזי עושה ככל יכולתו אולם לבסוף הוא

קורס לעומק התלותיות ביחסים... 

 

 

 

 

כתיבה:

דפנה אברמוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית

איתן טמיר, (MA), ראש מכון טמיר

 

 

תודות: 

ד״ר רון ישי, פסיכולוג קליני מומחה

אביבית בנגוס כהן, MSW

דניאלה עמרמי, MSW

עדי קוקו כהן, מנהלת אדמינסרטיבית, מכון טמיר

דני לוין, פסיכולוג בהתמחות קלינית

אוראל קורט, מתאמת טיפול, מכון טמיר

 

 

 

מקורות והמלצות לקריאה:

 

ג`סיקה בנג`מין (2005), כבלי האהבה‏. הוצאת דביר. 

 

https://www.sciencedaily.com/releases/2012/09/120924101802.htm

 

Trull T. J.  et al (2010). Revised NESARC personality disorder diagnoses: gender, prevalence, and comorbidity with substance dependence disorders. J Pers Disord. 2010 Aug;24(4):412-26 

 

* סמבה לשניים, בתרגום אהוד מנור

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021