חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער | תסמינים, אבחון וטיפול מומלץ

מהי חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים? 

חרדה חברתית כוללת פחד עז או פוביה מפני מצבים חברתיים או ביצוע בנוכחות אחרים.

על אף שמרבית הילדים ובני הנוער חווים תקופות של חרדה נורמלית הקשורה לשינויי ההתבגרות, ילדים ומתבגרים שלוקים בחרדה חברתית מתמודדים עם פחד שאינו מידתי מפני המצבים הללו. 

ילדים עם הפרעת חרדה חברתית נאבקים במודעות עצמית מופרזת לגבי חששות חברתיים, החורגת  הרבה מעבר לביישנות שכיחה.

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית אצל ילדים? 

גם אנשי מקצוע, כמו יועצות חינוכיות ופסיכולוגים מנוסים בטיפול בילדים ונוער, מתייחסים לעיתים להפרעת חרדה חברתית כביישנות קיצונית גרידא.

ככלל, הסימפטומים העיקריים שמבדילים ביישנות מחרדה חברתית הם שלושה:

• עוצמת הפחד

• רמת ההימנעות 

• הפגיעה בתפקוד שנוכחת בחיי הילד 

ילדים עם חרדה חברתית מוטרדים ומודאגים משיפוט לרעה על ידי אחרים, עד כדי כך שהם מפסיקים לעשות את מה שהם אמורים (ורוצים) מתוך חשש משתק לעמוד בפני מבוכה קשה.

למרות שמדובר בהפרעה הנפשית השלישית בתפוצתה אצל ילדים ומתבגרים, לעיתים קרובות הורים, יועצות ומורים אינם מכירים מספיק את התסמינים שלה אצל ילדים ומתבגרים. 

אחת הבעיות היא שילדים ובני/ות נוער שסובלים מפוביה חברתית יכולים לחיות עם התסמינים של ההפרעה אל תוך הבגרות הצעירה מבלי שיאובחנו.

היעדר אבחון וטיפול מוקדם קשור בבידוד, דיכאון וקשיים נפשיים נוספים בבגרות. 

אצל חלק מהמתבגרים תהפוך החרדה החברתית לכרונית ותפגע בהישגיהם בלימודים, בפעילויות שלאחר שעות הלימודים, כמו חוגים, וביכולתם לשמר וליצור חברויות. 

איך מאבחנים חרדה חברתית אצל ילדים ונוער?

מתן אבחנה של חרדה חברתית אצל ילדים ונוער כוללת הערכה של התסמינים במספר הקשרים.

כדי לעמוד בקריטריונים לאבחון ההפרעה, החרדה אמורה להופיע במסגרות שנות עם בני הגיל, ולא רק עם מבוגרים, והיא תימשך שישה חודשים או יותר.

במהלך אבחון פסיכולוגי, חלק מהילדים מפחיתים מעצמת ההשפעה של התסמינים ובמקרים מסוימים אפילו מסרבים ומתכחשים אליהם בכדי להימנע ממבוכה. כתוצאה מכך, הפסיכולוג המאבחן יראיין לעיתים קרובות הורים, מורים ומטפלים אחרים בכדי להבין בצורה מדויקת יותר את הסימפטומים ואת התמונה הקלינית.

כפי שצוין בהתחלה, ההפרעה עלולה לחלוף מתחת לרדאר אם ההורים והמורים מפרשים את תסמיניה כביישנות.

מודעות להפרעה היא קריטית  - 

אבחנה והתערבות מוקדמות דרושות למניעת פגם ארוך טווח.

במהלך ההערכה בודק פסיכולוג הילדים אם הילד /הנער מצוי בסיכון. במצבים בהם עולה אפשרות של פגיעה עצמית או התאבדות, המקרה מקבל מענה מיידי הומערכת מגויסת למענה - הורי התלמיד מתבקשים לפנות לפסיכיאטרית ילדים ונוער כדי לעבור הערכת מסוכנות ולעיתים מותנית הגעת הילד לביה"ס בבדיקה כזו. 

הערכה באמצעות ראיון חצי מובנה - ADIS-C - ושאלון לייבוביץ להערכת חרדה חברתית

הערכה התנהגותית של משימות כגון קריאה בנוכחות קהל מצומצם, בנוכחות המטפל, ניהול שיחה עם אדם זר, שימוש בטלפון הניד.

המטפל בוחן האם הילד מסוגל לבצע את המשימה, כמה זמן הוא מסוגל להישאר במצב, הילד מתבקש לספר "מה עובר בראשך" לפני ובמהלך ביצוע המשימה (זיהוי הטיות קוגניטיביות).

המאבחן לומד אילו טכניקות מקלות על הילד ואילו מקשות עליו.

ניטור רמת החרדה לפני ובמהלך ביצוע המשימה, כולל "פטנטים", כמו אילו התנהגויות משמשות את הילד לשם הפחתת החרדה ולמעשה מונעות הסיטואציה (יד על הפה, דיבור חלש, דיבור לאקוני...).

מבחן ותצפית משפחתית: נותנים למשפחה תסריט- הילד שלך הולך למגרש המשחקים עם ילדים. הוא ניגש לקבוצה ילדים, הם משחקים יחד ומתחילים לצחוק. כמה ילדים מתבוננים בילד שלכם. מה אתה חושב שקורה? מה על ילדך לעשות?

הורים עם חרדה חברתית נוטים לפרש מצבים כאלה בצורה שלילית ולעודד הימנעות ופרשנות שלילית: "הם לא ילדים נחמדים" "בוא תשחק איתי" הורים אחרים יספקו פרשנות לא מוטית: "הם נהנים", "לא תדע על מה הם צוחקים עד שלא תיגש אליהם".

היררכיה של חרדה או לחץ במצבים שונים: לפני אחרי ובמהלך הטיפול. מאפשר מעקב אחר התקדמות הילד בטיפול.

קריטריונים לאבחון חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים

הקריטריונים הנדרשים לאבחון מבוגרים חלים גם על ילדים ונוער, אך ישנן כמה הסתייגויות:

ילדים ונערים עלולים שלא לזהות שהפחדים שלהם אינם רציונליים, והחרדה חייבת להיות נוכחת כאשר הם נמצאים באינטראקציה עם בני גילם, ולא רק עם מבוגרים. 

ילדים ונערים יכולים להיות מאובחנים בצורה מוכללת של חרדה חברתית או בחרדה הספציפית למצבים הכוללים הופעה. מבחינת הסימפטומים ישנה חשיבות לגיל. 

אצלי ילדי גן, הפסיכולוגית המאבחנת שמה דגש על פחד מהתנסויות חדשות, רגזנות, בכי, קיפאון או הצמדות וסירוב לדבר.

אצל ילדי בית ספר ניתן קשב אבחוני לפחד לקרוא בקול או לענות לתשובות בכיתה, לדבר עם ילדים או מבוגרים, לעמוד מול הכיתה, להשתתף בפעילויות הכוללות הופעות מוזיקליות או אתלטיות, להזמין אוכל במסעדות, להשתתף במסיבות יום הולדת או לארח חברים, כמו גם דאגה מופרזת מפני שיפוטיות של אחרים וסירוב להשתתף בפעילויות או ללכת לבית הספר. 

זאת ועוד, ילדים עם חרדה חברתית ייטו יותר ממבוגרים לחוות תסמינים פסיכוסומטיים או תסמינים גופניים של חרדה, כמו כאבי ראש או בטן ובחילה.

אצל מתבגרים יש לשים לב אם הנער שקט, מתבודד, נסוג אם מעודדים אותו לדבר, מהסס, פאסיבי, מוטרד מדי בנוגע להערכות שליליות, פוחד ממבוכה או השפלה, משלב זרועות, מרכין ראש, מפגין הבעות פנים מעטות או מחזיק בהרגלים עצבניים.

בנוגע להתנהגות בבית הספר או בחטיבה, יש להבחין אם הביצועים הלימודיים ירודים, אם הוא אינו מרים יד בשיעור, נמנע מבני כיתתו מחוץ לכיתה, פוחד לעמוד מול הכיתה או לדבר בפומבי, חש אי-נוחות באור הזרקורים, יושב לבדו בספריה או בזמן ההפסקה, חרד לבקש עזרה מהמורה, מפחד להיכנס לכיתה באיחור, מסרב ללכת לבית הספר או אפילו נושר מהלימודים.

ביחס להתנהגות עם חברים, נבחנת מידת הנוחות של הנער/ה בקבוצות, אם יש לו מעט חברים, אם הוא פוחד להתחיל או להשתתף בשיחה, נמענ לבקש מאחרים להיפגש, חרד להתקשר לאחרים, נמנע מקשר עין, מדבר בשקט או ממלמל, נראה באופן תמידי לא שייך או חושף רק מעט על עצמו כאשר הוא בתקשורת עם בני גילו.

לנערים ולנערות עם חרדה חברתית חיסרון בכל תחומי החיים, ואלה הלוקים בהפרעה באופן חמור צפויים לנשור מבית הספר אוש יסרבו לצאת מהבית.

מתי לפנות לטיפול?

כהורים, חשוב להיות מודעים לכך שלא כל התנהגות שעשויה להיות סימפטום לחרדה חברתית בהכרח מצביעה על קיומה של ההפרעה, אך אם ההתנהגויות הללו נוכחות באופן קבוע וגורמות לדאגה, יש לשקול לפנות להערכה אצל פסיכותרפיסט או פסיכולוגית קלינית.

חרדה חברתית שאינה מטופלת עלולה להגביר את הסיכון לבעיות נפשיות אחרות בשלב מאוחר יותר בחיים, ביניהן דיכאון, הפרעות אכילה, צריכת חומרים אסורים ואפילו רעיונות אובדניים. 

הסיבה המרכזית לכך שרבים לא מחפשים עזרה לחרדה חברתית היא שהם לא מבינים שיש סובלים ממצב פסיכיאטרי מוכר ובר טיפול. נתונים סטטיסטיים מראים שלמרות שהסימפטומים מתחילים בדרך כלל בילדותם, רק כ -50% מהמבוגרים הסובלים מההפרעה מקבלים טיפול, ומי שמבקש טיפול מחכה זמן רב לעשות זאת, עד 15 שנים לאחר ההופעה הראשונית של הסימפטומים.

גורמים לחרדה חברתית אצל ילדים

כמו אצל מבוגרים, גם אצל ילדים ומתבגרים חרדה חברתית יכול לנבוע מגורמים גנטיים, סביבתיים, חברתיים ומוחיים/ביולוגיים.

הורים רבים מאשימים את עצמם במצב, אך חשוב לדעת שלרוב מדובר בשילוב של גורמים לחרדה. הדבר החשוב ביותר שהורה יכול לעשות הוא לתמוך בילד ולסייע לו. 

סגנון הורות

מחקר מקיף אושש את הקשר בין סגנונות הורות שליליים לבין הפרעות חרדה, ובכללן הפרעת חרדה חברתית. כאשר הורים נוטים להיות שתלטנים מדי, נחפזים להביע ביקורת, מסתייגים מהבעות חיבה בתדירות גבוהה או מודאגים מדי מדעות של אחרים, הדימוי העצמי של הילד ותמונת העולם שלו עלולים להתעצב בהתאם. במצבים כאלה, ילדים ומתבגרים עלולים להפוך מפוחדים יותר ובעלי אמון  מופחת כאשר הם גדלים בסביבה כזו.

ההערכה והביטחון העצמי שלהם יכולים גם הם להיות מושפעים באופן שלילי. הרבה פעמים ההורים אינם מבינים עד הסוף כי פעולותיהם מזיקות טהתמקדותם בשלילי יכולה בהיסח הדעת לגרום לילדיהם בעיות בעתיד.

מיקוד קשב

מחקר מ-2021 מצא כי מתבגרים שהתבקשו למקד את תשומת ליבם פנימה ולהתחקות אחר התנהגותם במהלך שיחה חוו חרדה גבוהה יותר, נראו חרדים יותר וזרמו פחות טוב בשיחה, בהשוואה לבני נוער שהונחו למקד את תשומת לבם בבן/ת זוגם.

הממצאים מצביעים על כך שהתנהגויות ביטחון ממוקדות בעצמי הן מנגנונים פסיכולוגיים מרכזיים שיש להתייחס אליהם במהלך טיפול מוקדם ומניעה בחרדה חברתית.

איך מטפלים בחרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים?

הטיפול בחרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים נועד לעזור להם להפחית את החרדה ולאפשר להם להתמודד עם בית הספר והתפקוד היומיומי.

בין הטיפולים הפסיכולוגיים שעשויים להיות יעילים במיוחד נמצאים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול משפחתי. 

המטרה של טיפול CBT לילדים היא לספק טכניקות, כלים ותרגול כך שיוכלו לשנות את הדרך בה הם חושבים ומתנהגים במצבים מאיימים.

CBT מתקיים פרטנית או כחלק מקבוצה שתתמקד במיומנויות וכישורים חברתיים.

בנוסף, טיפול קוגניטיבי וירטואלי עם מטפל (CBT), הוכח יעיל לסייע לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת חרדה חברתית, בהשוואה לטיפול תומך, כך עולה מתוצאות ניסוי קליני אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. 

לעיתים,  מומלץ לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער ולשלב לזמן מוגבל טיפול תרופתי, כמו תרופות נוגדות דיכאון.

הטיפול דורש מעקב כלשהו לאורך החיים, שכן חרדה היא מצב כרוני.

אך מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child בדצמבר 2020 מלמד שרק מעט יותר משליש מבני הנוער שקיבלו טיפול מבוסס ראיות לחרדה בשנות הנעורים דיווחו על שימוש עקבי בטיפול פסיכולוגי בתקופת הבגרות המוקדמת. 

החשיבות של סביבת בית הספר

נוסף על הטיפולים הסטנדרטיים, ישנן אסטרטגיות התמודדות שמורים, הורים ותלמידים יכולים ליישם לניהול חרדה חברתית בבית הספר ומחוצה לו.

בתי ספר יכולים לשחק תפקיד חשוב בתהליך, שכן זהו המקום בו פעמים רבות ה-חרדה חברתית הוא בעל ההשפעה השלילית הרבה ביותר על התפקוד. התערבות בית הספר בדרכים שונות, למשל מפגשים עם פסיכולוג ילדים או אימון מיומנויות חברתיות או לימודיות, יכולות להיות מועלות.

להורים  - מומלץ מאוד לקרוא וללמוד על ההפרעה ולכך הגביר את מודעותם לחוויות הילד. במקרים רבים תפגשו את עצמכם בגיל הילדות או הנעורים, וזה אתגר פסיכולוגי מורכב בפני עצמו. 

חשוב גם לשמור על קשר ותיאום עם המורים, יועצת השכבה,חונכים ושאר סגל בית הספר, וכן לתת לילד הזדמנות לחשוף את עצמו למצבים מעוררי פחד.

חשוב לא לדבר בשם הילד, אלא לשבח אותו כאשר הוא מצליח לעמוד במצב שמעורר בו חרדה חברתית.

כדי להניע שינוי יש לבחור ביעדים ריאליסטיים, כמו הצטרפות לחוג חברתי או הכרות עם חבר חדש ולאחר מכן לנסח צעדים עד להשגת היעד.

כדאי גם לעודד פעילויות מרגיעות, כמו אמנות, מוזיקה, יוגה או כתיבה.

יש להקשיב לילד היטב כדי להבין מה הוא חווה ועל מה עליו להתגבר ולהזכיר לו את הצלחותיו כדי לבנות את הביטחון שלו.

אם החרדה הופכת חמורה יש לפנות לעזרה. לפעמים יש בעיות שהן גדולות מכדי יכולתם של ההורים להתמודד עמן ודורשות התערבות פסיכולוגית מקצועית.

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

נקנח ב-CRASH TEST DUMMIES:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Nordh M, Wahlund T, Jolstedt M, et al. Therapist-guided internet-delivered cognitive behavioral therapy vs internet-delivered supportive therapy for children and adolescents with social anxiety disorder: a randomized clinical trial. JAMA Psychiatry. Published online May 12, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0469