חמישי, 19 מרס 2020 11:30

חרדה בעקבות מגיפת הקורונה - סוגים, תסמינים וטיפול פסיכולוגי

נכתב ע"י בר אורקין ואיתן טמיר
דרג פריט זה
(10 הצבעות)
קורונה והפרעות חרדה קורונה והפרעות חרדה

 

קורונה וחרדה -

דרכי התמודדות פסיכולוגיות

מגיפת נגיף הקורונה (COVID-19) היא מצב גלובלי נדיר שטרם חווינו בימי חיינו.

המשבר משפיע עלינו פיזית, אך גם פסיכולוגית.

בהקשר הנפשי, מאות מיליונים ברחבי הגלובוס חווים תגובות של מתח קיצוני, חרדה ודיכאון.

המטרה של דף זה היא לעזור לך למזער את ההשלכות מעוררות החרדה של המגיפה הוויראלית על חיינו, כדי לחזור שפויים וחסינים יותר מנטלית ליום שאחרי.

 

אנחנו שומעים בלי סוף ומכל עבר על הסכנות הבריאותיות הגופניות שיש במגיפת וירוס הקורונה, אבל כאן אנחנו דווקא רוצים להתייחס להיבט אחר - לבריאות הנפשית שלנו. 

נראה שהמגיפה העולמית מפזרת פאניקה וחרדה בכל העולם: פחד מפני הידבקות, דאגה כלפי היקרים לנו (במיוחד המבוגרים שנמצאים בסיכון גבוה), חרדה כלכלית...

אין ספק שיש בסיס מציאותי אמיתי לחוויית הלחץ הקולקטיבית הזו. אדם שאינו חווה כלל חרדה בימים אלו ומתנתק מהמציאות סביר שמשתמש במה שבשפה פסיכולוגית נקרא 'הכחשה' – מנגנון הגנה שמאפשר להתמודד עם מציאות מאיימת מדי על ידי אי-הכרה בה והכחשתה. בקצה השני של ספקטרום ההתמודדויות נמצאת מעורבות-יתר, או ‘Over Doing’. כך, ניתן לראות כי בכדי למסך את תחושות החרדה והלחץ, רבים עוקבים באדיקות אחר החדשות בטלויזיה, מסתערים על הסופרים ובתי המרקחת, אוגרים אוכל, תרופות, נייר טואלט... מנגנון זה מאפשר להרגיש בשליטה מול חוויה קשה של חוסר אונים. אחרי הכל, המין האנושי חווה בימים אלו סוג של טראומה – חוויה קשה של חוסר שליטה, חוסר יציבות, ערעור תחושת הביטחון המובנת-מאליה שהרגשנו בעולם... העובדה שאין תרופה או חיסון לוירוס הקורונה רק מחזקת את תחושות הלחץ והחרדה ואת חוסר האונים. אני חושב שיש במצב הנוכחי משהו כמעט מעליב, דומה לסטירה מפתיעה ומצלצלת, ששם זרקור חזק על המוגבלות האנושית מול כוחות הטבע העליונים והאקראיים. כך, בעיני, החרדה היא לא רק מהוירוס עצמו ומההשלכות שלו, אלא גם תוצאה של אתגור וניפוץ של אשליית העליונות, השליטה,הביטחון והכוח שיש לנו בעולם. 

אי וודאות היא הבסיס לכל הפרעות החרדה. חוסר ודאות היא תנאי הכרחי להתפתחות של כל חרדה, כר מרבץ לדאגות אין ספור. לכן, במובנים רבים, COVID-19 הצית את כל יסודות החרדה, בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. 

נתייחס לארבע הפרעות חרדה שעשויות לקבל 'בוסט' בימים אלו, שנמצאות תחת הכותרת 'הפרעות חרדה'.

לפני כן, חשוב לנו להדגיש את הנקודה הבאה – המצב הנוכחי הוא מאתגר וקשה, גם בזירה של הבריאות הנפשית שלנו, אך הוא אינו חורץ גורלות. בסינית, המשמעות של המילה 'משבר' ושל 'הזדמנות' מיוצגת על די אותה פיקטוגרמה (כתב הציורים הסיני). תחת הפילוסופיה הזו, אציג בסוף כל הפרעה את ההזדמנות שמסתתרת בתוך המשבר.

 

הקורונה ו-OCD

ראשונה נתייחס אליה היא הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. בהפרעה זו, מופיעות מחשבות טורדניות וחודרניות שאינן רצויות (אובססיות), שהפרט מתמודד עמן בדרך כלל על ידי ביצוע טקסים מחשבתיים או התנהגותיים כאלו ואחרים (קומפולסיות).

למשל, מגיפת הקורונה מעודדת אובססיות שקשורות להיגיינה, זיהומים, ניקיון... קומפולסיה נפוצה שקשורה לתכנים אלו היא שטיפת ידיים מספר רב של פעמים. OCD בדרך כלל מסב סבל רב, במיוחד בתקופות קשות ומבלבלות שהמחיצות בין מציאות ודמיון, מה אמיתי ומה לא, מה מסוכן ומה לא – מתערערות. החדשות הטובות הן שטיפול פסיכולוגי עשוי במקרים רבים לעזור לאנשים שמתמודדים עם הפרעה זו. הטיפול הנפוץ (אך בהחלט לא היחיד) הוא קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שבו שמים במרכז ועובדים על תהליכי החשיבה וההתנהגות של הפרט. 

 

קורונה וחרדה מוכללת

ההפרעה השנייה היא הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorders), בה האדם חווה דאגנות-יתר בלתי ניתנת לשליטה ולעיתים קרובות לא רציונלית סביב נושאים ופעילויות מסויימים. הסימפטומים כוללים בין היתר רמת חרדה גבוהה במיוחד, בעיות שינה, קשיי ריכוז, עצבנות וכו'. בעידן הקורונה הנוכחי, שלא חוסך מאיתנו סיבות לחרדה, עדיין ניתן לראות שיש אנשים שמגיבים בעוצמה הרבה יותר גבוהה של לחץ ביחס לאחרים. כולנו מכירים מצבים של חרדה, ולכן קל להיות אמפטיים לתחושות הסבל שמרגישים אנשים שסובלים ממנה בצורה כל כך עוצמתית ונרחבת. לא פלא שחרדה ודיכאון הם חברים כל כך טובים, ולרוב הם באים ביחד. אני חושב שיש הזדמנות גדולה דווקא במצב הקיים, שבו יש סיבה אמיתית ומאיימת לאנשים שסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. כך, אפשר בטיפול לעבוד על החרדה שלהם ב-live, מול מפלצת הקורונה המפחידה והמאיימת, להתבונן בתחושות וברגשות, לנתח יחד עם המטפל את דרכי החשיבה והפעולה, ולהבין לעומק את המקור לקשיים אלו לאורך הנרטיב שהוא סיפור חייהם. 

 

קורונה והתקפי חרדה

ההפרעה השלישית היא התקפי חרדה, או פאניקה, שבאים לידי ביטוי באפיזודה פתאומית של פחד אינטנסיבי המעורר תגובות גופניות חמורות כאשר אין בנמצא סכנה אמיתית או גורם מובחן. התקפי פאניקה עשויים להיות מפחידים וכאשר אדם חווה אותם הוא עלול לחוש שהוא מאבד שליטה, חווה התקף לב או אפילו מת. רבים חווים במהלך חייהם רק התקף פאניקה אחד או שניים והבעיה חולפת, למשל אם מצב מלחיץ נגמר, אבל מי שחווה התקפים חוזרים וחש פחד מתמיד מאחד נוסף, עלול לסבול ממצב המכונה ״הפרעת פאניקה״. 

למרות שההתקפים עצמם אינם מסכני חיים, הם עלולים להיות מפחידים ולהשפיע לרעה משמעותית על איכות החיים. למרבה המזל, הטיפולים הקיימים להפרעה עשויים להיות אפקטיביים מאוד. התקפי פאניקה מתחילים לרוב באופן פתאומי ויכולים להכות בכל זמן – בנהיגה, בקניון, בשינה עמוקה או במהלך פגישה עסקית. ההתקפים עשויים לקרות לפעמים או לעתים קרובות, ולמרות שיש להם וריאציות אפשריות רבות, לרוב הסימפטומים מאמירים תוך דקות. לאחר ההתקף עשויה להישאר תחושה של עייפות גדולה. 

בדרך כלל יכללו ההתקפים כמה מהתסמינים הבאים: 

תחושה של סכנה או אבדון ממשמשים ובאים, פחד מפני אובדן שליטה או מוות, דפיקות לב מהירות וחזקות, הזעה, רעידות, קוצר נשימה או תחושה שהגרון מתהדק, צמרמורות, גלי חום, בחילה, התכווצויות בבטן, כאבים בחזה, כאב ראש, סחרחורת או עילפון, חוסר תחושה, עקצוץ ותחושת חוסר מציאות או ניתוק.

אחד הדברים הנוראיים ביותר בהתקף פאניקה הוא הפחד האינטנסיבי לחוות אחד נוסף, דבר שיכול לגרום להימנעות ממצבים שונים.

אם חווים תסמינים כאלה יש לחפש עזרה מקצועית בהקדם, שכן הם יכולים להחריף בהיעדר טיפול. סימפטומים של התקף פאניקה יכולים להיות דומים לאלה של בעיות בריאותיות חמורות אחרות, כמו התקף לב.

לכן חשוב לפנות לפסיכולוג להערכה ראשונית במידה ולא ברור מקור הסימפטומים. לא ידוע מה גורם להתקפי פאניקה ולהפרעת פאניקה, אך הגורמים הבאים עשויים לשחק בהם תפקיד: גנטיקה, לחץ גדול, טמפרמנט שרגיש יותר ללחץ או נוטה לרגשות שליליים ושינויים מסוימים באופן שבו מתפקדים חלקים במוח. למרות הופעתם הפתאומית, עם הזמן התקפי הפאניקה מופיעים בהינתן טריגר של סיטואציה מסוימת, וישנם מחקרים אשר מצביעים על כך שתגובת ה״הילחם או ברח״ של הגוף לסכנה מעורבת בהם. למשל, אם דוב גריזלי רודף אחרי אדם, גופו יגיב לכך אינסטינקטיבית וקצב הלב והנשימה יואצו כהכנה למצב מסכן חיים, בדומה למתרחש בהתקף פאניקה. ואולם לא ידוע מדוע מתרחש ההתקף ללא נוכחות סכנה.

הסימפטומים של הפרעת פאניקה מתחילים לעתים קרובות בגילאי העשרה המאוחרים או אצל מבוגרים צעירים ופוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. גורמים המגבירים את הסיכון לפיתוח התקפי פאניקה או הפרעת פאניקה הם היסטוריה משפחתית של אחד מאלה, מתח גדול בחיים – למשל מוות או מחלה חמורה של אדם אהוב, אירועים טראומטיים – למשל תקיפה מינית או תאונה קשה, שינויים גדולים בחיים – למשל גירושים או הולדת תינוק, עישון או צריכת קפאין מופרזת והיסטוריה של ניצול פיזי או מיני בילדות.

כאשר התקפי פאניקה והפרעת פאניקה אינם מטופלים, יש בכוחם לפגוע כמעט בכל תחום בחיים ולהביא או להיות קשורים לסיבוכים נפשיים נוספים, כמו פיתוח פוביות ספציפיות – למשל פחד לנהוג או לצאת מהבית, טיפול רפואי לעתים תכופות בבעיות בריאות שונות, הימנעות ממצבים חברתיים, בעיות בבית הספר או בעבודה, דיכאון, הפרעות חרדה  מגוונות או הפרעות פסיכיאטריות אחרות, סיכון מוגבר להתאבדות או למחשבות אובדניות, צריכה מופרזת של אלכוהול או חומרים אחרים וגם בעיות כלכליות. 

יש מצבים בהם הפרעת הפאניקה כוללת אגורפוביה – הימנעות ממקומות או ממצבים שיכולים לגרום לחרדה מתוך תחושה של חוסר יכולת לברוח או לקבל עזרה במקרה של התקף פאניקה, או הסתמכות על אחרים לשם יציאה מהבית. 

אין דרך בטוחה למנוע התקפי פאניקה או הפרעת פאניקה, אך ההמלצות הבאות עשויות לעזור: 

  • לפנות לעזרה בהקדם האפשרי על מנת לעצור את ההתקפים מלהחמיר או מלהפוך תכופים יותר, 

  • להיצמד לתכנית הטיפול כדי למנוע התדרדרות או החרפה 

  • השקעה בפעילות גופנית קבועה, שעשויה לסייע בהגנה מפני חרדה

 

קורונה וקלסטרופוביה

ההפרעה האחרונה, הרביעית, היא קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים, שעולה אל פני השטח בעקבות הבידוד שנכפה על כולנו.

עבור קלסטרופובים, ההנחיות של משרד הבריאות, שהולכות ומחמירות כל הזמן, מדובר באור אדום של הקפצת החרדה. ההמלצות להתמודדות עם חרדה מהצמצום של המרחב הביתי הן אלה:

  • ראשית, פתחו את החלונות כדי להכניס אוויר צח. או בלו זמן בישיבה על סף דלתכם, או בגינה, אם יש.

  • שנית, נסו להסתכל על השמיים דרך חלון פתוח, מהלך שיכול לעזור להעצים את תחושת המרחב.

  • ולבסוף, התניידו  באופן קבוע בין החדרים בבית. זה עוזר. 

 

איך להתמודד עם קשיים רגשיים בזמן הקורונה?

פחדים וחרדות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הם נורמליים.

הם מאתגרים במיוחד את הסובלים מחרדות קודמות, בעיקר מחרדת בריאות (היפוכונדריה), אנשים שחוששים באופן קבוע לבריאותם ובאופן מופרז.

 להלן כמה טיפים שעשויים לעזור למתמודדים עם קשיים רגשיים בימים קשים אלו: 

 

המנעו כמה שניתן מצריכת חדשות בנושאי בריאות

 כולנו רוצים להישאר מעודכנים, אך אם בדיקת החדשות הופכת כפייתית – החרדה מתחזקת.

מומלץ לבצע Detox מחדשות או להקצות זמן מוגבל לצריכתן.

את החשש לפספס מידע קריטי, מה שמכונה בפסיכולוגיה חרדת החמצה בהקשרים אחרים, אפשר לפתור על ידי בקשה מחבר או בן משפחה לעדכן אתכם במקרה חירום.

 

להימנע מחיפוש מתמיד אחר עידוד

עידוד מספק הקלה, אבל היא זמנית בלבד, ועד מהרה המוח יצור מעגל של תלות הולכת וגוברת בנתונים מרגיעים, מה שרק יגביר את החרדה.

טבעי לרצות שהקרובים לנו יאשרו ש"יהיה בסדר", אבל חיפוש אינטנסיבי שך אישור כזה לא יטיב עמכם. 

 

 לאסור לחלוטין חיפוש סימפטומים בגוגל

זה מתאים במיוחד למתמודדים עם פחד ממחלות:

״ד״ר גוגל״, כמו גם פורומים בנושאי בריאות, הם מהמקומות האחרונים לחפש בהם מידע, על אחת כמה וכמה לסובלים מחרדת בריאות, או נטיה קודמת להיפוכונדריה. 

מכיוון שאנשים מבקרים באתרים האלה כאשר יש להם סיבה לדאגה, הם מהווים לעיתים קרובות עדשה מעוותת של המציאות. במקום מידע מעורר חרדה ודאגה, חפשו דיונים מעניינים שקושרים בהיבטים של תקווה, ויש הרבה כאלה בימי הקורונה.

הנה פוסט שמעורר תהודה ומתמקד בחווית התיקוף של רבים מהמתמודדים עם תחושות חרדה בימים שבתיקונם:

 

 

נסו 'טכניקת התנגדות'

 המדובר הוא בתרגיל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המערב עימות מחשבה עיקשת עם מחשבה רציונאלית סותרת. למשל, אם המחשבה העיקשת היא ״כל מי שאני אוהב ימות מקורונה״, המחשבה העובדתית הנגדית תהיה ״למעשה, מרבית חולי הקורונה מבריאים לחלוטין, וזה אפילו בהנחה שבני משפחתי יחלו מלכתחילה״. 

 

התאמנו

מספיקות כמה ״קפיצות" או ניעור הגוף כמו בתחילת אימון בחדר כושר כדי להוציא את האדרנלין מהמערכת ולנתב את הפאניקה למקום אחר. אימון יומי קבוע ואימוץ הרגלים גופניים מהנים מפחיתים תסמיני חרדה. 

 

תרגלו נשימה וקרקוע

קוראים לזה Grounding וזה עובד יופי. 

החל מנשימות יוגה מודרכות ועד לריח עז, כמו לבנדר, טכניקות קרקוע יכולות לסייע לשוב למציאות. אפילו התכופפות עד לקצות האצבעות והתיישרות איטית בחזרה יכולה למקד אתכם. הרשת עמוסה ברעיונות לתרגילי קרקוע פשוטים, חינם אין כסף. 

 

 הקצו ״זמן דאגה״ יומי מוגבל 

תנו לעצמכם חצי שעה-שעה גג לעיסוק בדאגות לגבי תוצאות המגיפה. 

כשנגמר הזמן קומו ולעשות משהו אחר.

 

 טפלו בעצמכם

 בשלו של מאכל שאתם אוהבים (שימוש לב שרשתות השיווק פתוחות וכך גם אתרי המתכונים), פרגנו לעצמכם  אמבטיה חמה או האזינו לפלייליסט אהוב, 

כל אלה הם רק דוגמאות לדברים קטנים שיכולים להרים את מצב הרוח. 

 

זכרו שמצב החרדה והמשבר לא ימשכו לתמיד

למרות שלעתים התחושה היא שהחרדה לא תגמר, היא תסתיים בשלב זה או אחר, כאשר העקומה תתחיל לרדת.  נסו לזכור זאת. אלה זמנים מטרידים ואולי ישנם אנשים קרובים לכם המפגינים תסמינים מדאיגים, אבל הנטייה לקפוץ אל התסריט הגרוע ביותר אינה משקפת את המציאות ולא את חיי הנפש. 

 

טיפול פסיכולוגי בחרדות קורונה

בתקופת המשבר הזה, מרבית הקליניקות  הפרטיות אינן פעילות, ומוגדרות כ'עבודה לא חיונית'.

דרכי הטיפול הפסיכולוגי עברו למפגשים אונליין, במתכונת דומה, שמצליחה להביא לתוצאות חיוביות, ודאי כאשר מדובר בפסיכותרפיה ממוקדת להפחתת חרדה.

גם אנחנו במכון טמיר מציעים טיפול פסיכולוגי אונליין, עם התחלה מיידית, ברמה המקצועית הגבוהה שלנו ובמחיר אפשרי לכל נפש.  

נשמח להיות בקשר, אנחנו פה עבורך. 

 

בשבועות הקרובים נמשיך להתמודד כולנו, בני ובנות המין האנושי, עם הפחד והחרדה.

ככל שיידרש עדיין ריחוק חברתית בחיינו, חובה עלינו לעבוד יחד כחברה - עם הרבה אמפתיה.

כיחידים עלינו ליידע את עצמנו בעובדות, להישאר מחוברים למישאנחנו אוהבים ולהיות נדיבים זה עם זה.

לשמחתנו, מרבית המגיפות נעלמות באותה מהירות בה הופיעו, אולם ניהול החרדה ואימוץ דרכים יעילות להתמודדות עם חרדות יכולים להיות מאתגרים.

 

אנו מאחלים לך בריאות פיזית ונפשית, ושנדע כולנו לזהות את ההזדמנות בתוך המשבר.

 

בר ואיתן 

נקרא 356 פעמים עודכן לאחרונה ב ראשון, 29 מרס 2020 22:17

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019