תרומת ממים (Memes) בפסיכולוגיה של הקורונה | שני מחקרים

ממים (Memes) מפחיתים סטרס

 

מה אתם חושבים על Memes?

 

Meme* הוא תופעה אינטרנטית מסקרנת -

 

בכל Meme יש גירוי אסתטי, ויזואלי וכתוב, עם תחכום הומוריסטי, נוכחות ויראלית במדיה החברתית שבד״כ מלווה בפאנצ׳ מצחיק. 

 

טפו טפו, הקורונה נראית רחוקה יותר ויותר מהיומיום שלנו, אבל הנתונים שאספו חוקרים יצירתיים לאורך כמעט שנתיים של המגיפה פותחים מגוון אפשרויות לשאול ולענות על השערות פסיכולוגיות מגוונות.

 

 

אחת השאלות הללו, שמושכת עניין מחקרי רב, מתמקדת במידה ובכיוון ההשפעה של המדיה החברתית על הרווחה האישית בעיתות משבר גלובלי. 

 

המסר שאנחנו מקבלים בד״כ ממומחים הוא כי חשיפה מופרזת לאמצעי התקשורת מגבירה מתח נפשי וחרדה בתקופת הקורונה ובכלל וכי התמכרות לאינטרנט היא תופעה פסיכופתולוגית שדור שלם מתמודד איתה. 

 

ובכן, המציאות מלמדת שלא כל היצמדות למסך מגבירה לחץ.

 

 

המחקר המוצג כאן, למשל, מלמד שצריכת מידע מקוון מפחיתה לחץ, לפחות בהקשר של Memes.

גם שאלת הדור המכור לרשת מעוררת כמה תהיות - אולי זו פחות התמכרות ויותר התפתחות אבולוציונית שדורשת הסתגלות.  

 

 

השפעת Memes על הסתגלות נפשית

 

במחקר מעניין, שנערך ע״י צוות מחקר מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט בסוף 2020 , חולקו 750 משתתפים באופן אקראי לתנאי ניסוי או ביקורת. 

 

למשתתפי קבוצת הניסוי הוצג סט עם 3 Memes מהאינטרנט, בעוד שמשתתפי קבוצות הביקורת צפו בצילום מסך של כותרת חדשות סתמית, טקסט רגיל (בלי תמונה) עם Meme שקשור לקורונה, או טקסט רגיל (בלי תמונה) עם Meme שלא קשור לקורונה. 



אחרי החשיפה לגירויים, המשתתפים דירגו את תגובותיהם ל-Meme או לטקסטים ודיווחו על רמות החרדה לעומת הרגשות החיוביים שהתעוררו הם. 

הם התבקשו גם להעריך עד כמה גרמה להם החשיפה לחומרים הללו לחשוב על מידע שונה מזה שיש בידם לגבי הקורונה, על מידת הביטחון האישי שלהם בהתמודדות עם אתגרי המגיפה ועל הלחץ הנפשי שלהם לגבי המחלה והשלכותיה.

 

החוקרים גילו שכי צפייה ב-Memes יצרה רמות גבוהות יותר של רגשות חיוביים כמו רוגע, נינוחות, שביעות רצון, צחוק והנאה. אותם משתתפים שחוו את הרגשות החיוביים הללו היו גם בסבירות גבוהה יותר להרגיש בטוחים ביכולתם להתמודד עם המגיפה. 

משתתפים שצפו ב-Memes עם טקסטים הקשורים לקורונה היו גם בסבירות נמוכה יותר לדווח על עצבנות, סטרס וחרדה בהקשר של המגיפה. 

  

 

באופן די מפתיע, החוקרים מצאו שתגובות הומור אינן קשורות ליעילות ההתמודדות עם הקורונה, מה שמעיד אולי שלרגשות חיוביים שונים יכולות להיות השפעות שונות על תפיסת המסוגלות להתמודד עם הקשיים.

 

אבל מחקר שפורסם לאחרונה, שאף הוא מתבסס על עידן הקורונה, זוקף כמה יתרונות פסיכולוגיים לשימוש בממים כמסרי שכנוע לגבי חיסונים.

כאן נעשה שימוש בהומור ציני וסרקסטי שמדלוור יופי:

 

 

השפעת Memes על חיזוק המוטיבציה להתחסן

 

מסרים המעודדים בני אדם להתחסן כדי להיאבק במגיפה נמצאו יעילים כאשר הועברו דרך ממים הומוריסטיים, כך עולה ממאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Computers in Human Behavior. 

 

המסקנה שעולה מסדרת המחקרים המוצגים הפרסום היא כי חשיפה לממים סרקסטיים שמגכיחים מתנגדי חיסונים הגבירה את נכונותם של תושבי אנגליה, שהתלבטו האם לקבל חיסוני קורונה.

 

 

איך זה עבד?

 

החוקרים מציעים שהממים ההומוריסטיים הצליחו לעקוף את ההגנות המאפיינות הססני חיסונים: 

 

 

קליטה מהירה של מסר מצחיק

 

ממים עוברים עיבוד קוגניטיבי מאוד מהיר, כמו בדיחה קצרה עם פאנצ׳, טוויסט לא צפוי באסוציאציה האוטומטית שמעלה התמונה, מה שמקלף את הטפל ומותיר אפקט חזק של העיקר.

 

אישית זה מזכיר לי את ״תשדירי הבחירות של פעם״ בטלוויזיה, סגמנט מדיה מוגדר בחקיקה שכיכב בכל תקופת בחירות.

תכלית המשאבים העצומים שהושקעו שם הייתה להנגיש לציבור תכני וידאו פרסומיים שיעבירו מסר אלקטורלי קליל, זורם, עם פרזנטורים שנתפסו כדמויות מוכרות מעולם הבידור.

גם הצופים נאלצו להתגייס לחצי שעת צפייה, שהייתה לרוב מתישה, קלישאתית וחזרתית. 

 

בחזרה אלינו.

הממנים בקורונה העבירו לציבור מסר ממסדי מיידי, חריף, קולע ומצחיק, במהירות עצומה.

כל זה דרש רק תמונה עם טקסט קצר. 

 

 

ויראליות

 

ממים מתפשטים ויראלית במדיה החברתית.

 

עניין אחד הוא הפעימה הציבורית האינטנסיבית, שמאפשרת תפוצה יוצאת דופן. פוסט מוצלח אחד כזה עוקף בסיבוב כל קמפיין הסברתי המזוהה עם משרד הבריאות.

 

עניין שני הוא שצרכן המם מקבל החלטה מודעת ועצמאית לשתף את התוכן עם עוקבים או חברים.  הוא בוחר לשתף, ממש כמו שעליו לבחור האם להסכים לקבל את החיסון.

ויראליות משפיעה על קהלים שלא היו נתקלים במידע כזה, לעיתים מתוך המנעות מודעת ממנו.

 

 

הצבת מראה סרקסטית

 

לבסוף, סוג ההומור בתוך ממים נוטה להיות מזלזל ולעגני.

כמו הקריקטורות בעיתונות המודפסת, הוא שופע סטריאוטיפים ארסיים כלפי קבוצות מסוימות ואמונות המוחזקות בהן.

המם מעורר הבחנה שעשויה להוביל חלק מהגולשים לחשוב מחדש על דעותיהם או להתרחק מאחרים המחזיקים בדעות אלו.

 

 

*המילה מם קצת תלושה בעברית, אז ברשותכם, נצמדתי כאן כאן למילה באנגלית Meme. 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

 

 

עדכון אחרון

 

18 ביוני 2022   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקור:

 

Geniole SN, Bird BM, Witzel A, McEvoy JT, Proietti V. Preliminary evidence that brief exposure to vaccination-related internet memes may influence intentions to vaccinate against COVID-19. Comput Human Behav. 2022 Jun;131:107218. doi: 10.1016/j.chb.2022.107218. Epub 2022 Feb 1. PMID: 35125639; PMCID: PMC8803897.

 

Myrick, J. G., Nabi, R. L., & Eng, N. J. (2021). Consuming memes during the COVID pandemic: Effects of memes and meme type on COVID-related stress and coping efficacy. Psychology of Popular Media. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/ppm0000371

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022