בעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים | אבחון, טיפול וכלים להתמודדות 2019

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
בעיות פסיכוסומטיות - כאבים על רקע נפשי ופסיכוגני אצל ילדים ובני נוער בעיות פסיכוסומטיות - כאבים על רקע נפשי ופסיכוגני אצל ילדים ובני נוער

 

 מחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים ובני נוער

 

כאבי ראש של ילדים, עייפות,

בעיות נשימה, אלרגיות,

ריפלוקס, מעי רגיז וקשיי עיכול, מיגרנות

ועוד מחלות ילדים עם קשר בין גוף לנפש

 

הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים ומתבגרים

הפרעות פסיכוסומטיות מאובחנות עה במצב בו רופא הילדים מתקשה לזהות לתסמינים הגופניים המטרידים, עליהם מדווח הילד או המתבגר, סיבה רפואית מוגדרת.

מצב זה מחייב להכיר בכך שהסימפטום התפתח על רקע רגשי והכתובת הטיפולית המקצועית המתאימה ביותר היא פסיכותרפיסט/ית מומחה לילדים.

הכאב או חוסר הנוחות מאוד מוחשיים לילד או למתבגר, וגם אם הם מופיעים על רקע נפשי, הם אמיתיים וכואבים לא פחות מ״כאב נוירולוגי רגיל״. 

stomach ache children

תלונות פיזיות שלא נמצא להן בסיס רפואי יכולות להיות השתקפות של לחץ או סטרס נפשי אצל ילדים, על רקע התמודדויות שונות, כמו מתח חברתי, לחץ לימודי גבוה, פרידה מהורים, ואפילו אירועים חיוביים, כמו בת מצווה מתקרבת או נסיעה לטיול ממושך בחו"ל. 

באופן טבעי, עבור תינוקות ופעוטות קיים בלבול חולף בין כאב גופני לנפשי - כאב גופני מיתרגם לכאב נפשי ולהיפך, אולם במקרים מסוימים עלול הבלבול הזה להימשך מאוחר יותר בחיים ולהתבטא כבעיות פסיכוסומטיות או כהכחשה, מנגנון הגנה  שמונע חיבור מודע לרגשות בלי נסבלים.

כאשר הכאב של הילד הופך להיות המחלה עצמה, ונמשך לאורך פרק זמן ארוך, נאלץ הילד להתמודד אם תחושה פסיכולוגית קשה של חוסר שליטה לגבי מה שקורה בגופו. 

 adolecsent headache

תסמינים פסיכוסומטיים

ילדים או מתבגרים מתלוננים, מדי פעם או באופן מתמשך, על תסמינים גופניים של כאב, מיחושים או מכאובים שונים, למשל:

  • כאבי ראש
  • ·חוסר נוחות בבטן
  • ·עם הופעת השינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות, חרדה ודאגה, עייפות, אובדן תאבון, מחושים וכאבים הם סימפטומים שכיחים, יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.
  • ·סימפטומים שמחקים הפרעות נוירולוגיות, כמו ראייה כפולה, חוסר קואורדינציה ושיווי משקל, שיתוק
  • עיוותי צורה ופגמים פיזיים ללא מקור אורגני ברור
  • כאבי גב
  • עייפות מתמשכת
  • כאבי שרירים

 

ברבים מהמקרים מופיעות גם בעיות לימודיות, סרבנות ללכת לבית הספר , נסיגה חברתית, בעיות התנהגות  וחרדה  הנלוות להפרעות הסומטופורמיות.  

Denial

זלזול ויחס מבטל כלפי כאב גופני אצל ילדים ובני נוער

 

למרות שאחד מתוך 5 ילדים אמריקאים מתמודד כיום עם כאבים גופניים כרוניים, יש לנו כנראה נטיה כוללנית, חצי רפלקס, למהר ולייחס מקורות רגשיים כגורם מרכזי למכאובים גופניים של ילדים. 

לעיתים קרובות אנחנו צודקים, אבל חשוב מאוד להישמר משיפוטיות יתרה, כדי לא לבטל את קשיי ההתמודדות של ילדים ובני נוער המתלוננים על כאבים פיזיים תדירים.

 

זה נכון במיוחד להורים ולבני משפחה שמכירים את אתגרי השגרה של הילד ופוגשים את התלונות על מכאובים פעם אחר פעם, בעיקר כאשר הילד צריך לקום בבוקר , להכין שיעורים או לעזוב כבר את מסך הסמארטפון הממכר.

 

ההורים לומדים בהדרכה הורית כיצד לעודד את ילדם להתמודד ביעילות עם משימות יומיומיות אך במקביל לתקף ולהתייחס באמפתיה לכאב, מה שעוזר לילד ללמוד לסמוך על תחושותיו הגופניות ורגשותיו האישיים.

Children Pediatric denial 

יחס מבטל אצל רופאים

אבל מסתבר שלא רק בני משפחה חוטאים בנטיה לצמצם את החוויה הסובייקטיבית של הכאב, אלא גם אנשי מקצוע מיומנים:

מחקר חדש העלה כי 40% ( ! ) מבני הנוער הסובלים מכאבים כרוניים מדווחים על יחס מבטל מצד הרופאים. היחס המבטל מתבטא בעיקר ב-4 דרכים מרכזיות:

  • הכחשה
  • המעטה בעוצמת הכאב
  • היעדר אמונה כלפי הסבל
  • התייחסות לכאבים כפסיכוגניים

לפי נתוני המאגר המחקרי הגרמני KiGGS,  אחד מתוך שישה ילדים בגרמניה סובל מאסתמה, אלרגיות כרוניות או אטופיק דרמטיטיס (אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור שכיחה, שנמצאה קשורה להפרעות קשב וריכוז, סיכון להתעללות ודיכאון).

בחישוב פשוט נוכל להבין את המספרים העצומים של ילדים ש'זוכים בהרמת גבה' על ידי רופאי משפחה ורופאי ילדים.

 

זהירות עם זה!

 

הפרעות סומטופורמיות 

הפרעות סומטופורמיות הוא המונח בו השתמשו אנשי מקצוע, בעיקר פסיכיאטרים ופסיכולוגים, עד לפרסום המהדורה העדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5. 

הפרעות סומטופרמיות התייחסו לקבוצה של הפרעות המאופיינות בתסמינים פיזיים שלא ניתן להסבירם באופן מלא על ידי מצב רפואי ("אורגני") כללי או נוירולוגי.

תופעה זו זה די שכיחה בקרב ילדים, המרבים לדווח על סימפטומים פיזיים חוזרים ונשנים ללא סיבה פיזית.

עם זאת, האבחנה של סומוטפורמיות נדירה יותר בקרב ילדים, בין היתר מכיוון שהקריטריונים להפרעה התבססו על מאפייני ההפרעה בקרב מבוגרים וחלק מהסימפטומים עדיין אינם נחווים על ידי ילדים.

במחקר שנערך במרפאת חוץ של פסיכיאטריה של הילד בארה"ב, בנושא הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים, נמצאה שכיחות שנעה בין 1.3-5%.

מחקרים על ילדים לפני גיל ההתבגרות מראים יחס שווה של ההפרעה בקרב בנים ובנות, אך לאחר ההתבגרות השכיחות בקרב בנות דווקא עולה.

Somatization in childhood

סוגים של כאבים פסיכוסומטיים בילדות

באופן מסורתי, כל מחלה המושפעת מגורמים נפשיים, כמו לחץ נפשי, נחשבת למחלה פסיכוסומטית.

המצוקה הגופנית מהווה סוג מנגנון הגנה- באופן פשטני, הסימפטום הגופני משמש את הנפש כמשענת מרגיעה שמשיבה את המערכת לאיזון.

נהוג לחלק כיום את הבעיות הפסיכוסומטיות של ילדים ובני נוער לכמה סוגים. 

רק לשם ההדגמה, נשתמש בבעיות פסיכוסומטיות בעור, שהקשר בינן לבין לחץ נפשי מבוסס מחקרית

  • החמרה של מחלת עור, פסוריאזיס היא דוגמה טובה לכך
  • שינוי של גוון העור כגון חיוורון לאור חרדה או אדמומיות לאחר התקף פאניקה.
  • הסוג הרביעי הוא החמור ביותר וקורה במצבים פסיכוטיים (כדוגמת סכיזופרניה) בהם האדם גורם נזק לעורו.

Conversion disorder in childhood

הפרעת המרה

זהו הסוג השכיח ביותר אצל ילדים.

הפרעת המרה כוללת סימפטומים לא מוסברים או לקויות לא מוסברות שמשפיעים על התנועה הרצונית או על התפקוד החושי, ואלו מעלים השערה בנוגע לקיומו של מצב נוירולוגי או רפואי כללי אחר.

הסימפטומים דומים למצבים נוירולוגים ולמחלות פיזיות עם סיבה אורגנית כמו עיוורון, שבץ, חוסר איזון בהליכה, שיתוק, חוסר תחושה.

ילדים עשויים להתלונן על חולשה; יכול להיות להם קושי בהליכה, בדיבור, או בשמיעה. טראומה והתעללות מעלים את הסבירות להפרעת המרה, אשר בדרך כלל מתעוררת על ידי גורמים פסיכולוגיים.

 

הפרעת סומטיזציה

הפרעה זו היא הפרעה בעלת סימפטומים רבים אשר פורצת לפני גיל 30, נמשכת לאורך תקופה של שנים, ומאופיינת בתרכובת של סימפטומים של כאבים ופסאודו נוירולוגים.

הפרעה כרונית זו עם מגוון התלונות לרוב באה לידי ביטוי בצורה דרמטית ומוגזמת. 

Body dysmorphic disorder

 

הפרעת דימוי גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder)

עיסוק יתר בליקוי מדומיין או מוגזם של ההופעה הפיזית.

קראו עוד על BDD - הפרעת דימוי גוף דיסמורפית

 

 

היפוכונדריה

היפוכנודריה  היא עיסוק יתר בפחד ממחלות . בדרך כלל הילד מתמודד עם חרדות מפני מחלה רצינית על בסיס פרשנות שגויה לסימפטומים גופניים או לתפקודים גופניים.

Chronic Pain in Children and Adolescents  

הפרעת כאב אצל ילדים ומתבגרים

יש להפרעה זו יעילות מוגבלת בילדים בגלל שקיימים מעט מחקרים שמבחינים אותה מהפרעת המרה.

הפרעת כאב מאופיינת בכאב כמוקד העיקרי לתשומת הלב הקלינית.

בנוסף, לגורמים פסיכולוגים יש תפקיד חשוב בפריצה, בחומרה, בהחרפה ובשימור של ההפרעה.

 

 

הפרעת סומטופורית לא מובחנת

מאופיינת בתלונות פיזיות לא מוסברות, אשר נמשכות לפחות 6 חודשים, והן מתחת לסף אבחנה של הפרעת סומטיזציה.

כאשר יש סימפטומים סומטופורמים אשר לא תואמים לקריטריונים של אף הפרעה סומטופורמית ספציפית, נותנים אבחנה של הפרעה סומטומורפית לא מובחנת.

 

 

מה גורם לבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים?

ילדים שונים מגיבים באופן שונה לסטרס, תלוי במאפיינים אישיים, כמו ההערכה שלהם את האירוע ואסטרטגיות ההתמודדות שברשותם. 

לחלק מהילדים יש קושי גדול יותר לבטא את הרגשות שלהם באופן ישיר, בגלל הטמפרמנט האינדיבידואלי שלהם, האקלים הרגשי של המשפחה, ומנהגים תרבותיים.

הגורמים השכיחים ביותר שמעוררים הפרעות סומטופורמיות הם סטרסורים/גורמי לחץ פסיכולוגיים, טראומה (כולל התעללות מינית או פיזית) אצל ילדים או קונפליקט משפחתי. למרות שיש מספר השערות בנוגע להתפתחות של הפרעות סומטופורמיות, הסיבות המדויקות עדיין לא ידועות: 

  • תיאוריה פסיכולוגית-חברתית רואה את הסימפטומים כערוץ לתקשורת חברתית לביטוי רגשות או להסמלה (סימבוליזציה) של רגשות.
  • פרשנות פסיכואנליטית רואה את הסימפטומים כדחפים וקונפליקטים מודחקים.
  • מחקרים ביולוגיים מציעים שלילד עשויות להיות הערכות ותפיסות שגויות של מידע חושי, אליהן ניתן להתייחס מזווית קוגניטיבית התנהגותית כעיוותי חשיבה
  • נתונים גנטיים מציעים שהפרעות פסיכוסומטיות נוטות להופיע גם אצל בני המשפחה של הילד, עם שכיחות של 10-20% בקרב קרובות משפחה מדרגה ראשונה. עדות אחרת מראה שחרדה ודיכאון יותר שכיחות במשפחות עם ילדים שסובלים מסומטיזציה.
  • השפעת חינוך הילד בנוגע לפרשנות של תחושות גופניות.

 

אבחנה של הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים

הפרעה סומטופורמית חייבת להיות מובדלת מהפרעת התחלות (Malingering and Factitious Disorder) , אשר מאופיינת בסימפטומים אשר מופקים באופן מודע ובכוונה (הורים, בואו נזכור בבקשה שכולנו התענגנו מדי פעם כילדים על 'יום מחלה'...) 

על מנת לענות על הקריטריונים של הפרעה סומטופורמית בDSM-5, הילד חייב להציג דפוס חוזר ונשנה של תלונות פיזיות משמעותיות מבחינה קלינית, כשהסימפטומים אינם מופקים באופן רצוני.

 

טיפול פסיכולוגי לבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים  

הקריטריונים להחלמה ממחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים ובני נוער הם ברובם תפקודיים, וניתן לבחון אותם ב-4 תחומים מרכזיים:

  • תפקוד תקין בבית ספר
  • פעילות גופנית ויצירתית
  • חיים חברתיים
  • שינה

 Psychotherapy children pain

 

טיפול CBT לילדים עם מחלה פסיכוסומטית

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב כיום לטיפול הבחירה להתמודדות עם הפרעה פסיכוסומטית, אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע לילדים הסובלים מהמחלה לאמץ דרכי התמודדות חדשות ויעילות, לצד רכישת הבנה מעמיקה יותר על התסמינים הגופניים.

כאשר מדובר בהפרעות פסיכוסומטיות כרוניות ילמד הילד המטופל כיצד להסתגל למציאות חיים מתאימה ועמידה יותר, לזהות ולשנות התנהגויות או מחשבות בעלות פוטנציאל להשפעות שליליות על חייהם ולתקשר בצורה מותאמת את הקושי לסביבה. 

 

פרוצדורות התערבות בטיפול פסיכולוגי כוללות בדרך כלל סדנאות משותפות להורים ולילדים, או המתבגרים: 

  • עבודה פסיכו-חינוכית עם הילד והדרכת הורים -  בנוגע לפרשנות הילד לתחושות גופניות. יחד עם ההורים עושים מאמץ שתכליתו לשבור את מעגלי ההרגל סביב התמודדות לא יעילה עם כאב גופני. למשל, ההורים לומדים לא לבדוק בתדירות גבוהה מידי מה כואב לילד, מה שעוזר להפחית את השאלות המטרידות שהילד שואל את עצמו לגבי מיחושים גופניים. 
  • צמצום הדרגתי של הרגישות החושית כלפי גירויים גופניים, הפחתת התרעות החירום לצד עמעום החרדה שמתעצמת כתוצאה מפרשנות סובייקטיבית מחמירה ושיפוטית מדי לגבי הגירויים הללו.
  • פיתוח וחיזוק התנהגויות של התמודדות, אשר מפחיתות את הרווחים המקושרים ל״תפקיד החולה״: אלה מושגים באמצעות טיפולים פרטניים, משפחתיים, קבוצתיים או קוגניטיביים התנהגותיים. מתברר שטיפולי היפנוזה, תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית לילדים  ופרוביוטיקה הם טיפולים יעילים בילדים עם כאבי בטן על רקע הפרעות תפקודיות במערכת העיכול. ספציפית בתחום של טיפול התנהגותי קוגניטיבי, ילדים יכולים ללמוד טכניקות גוף-נפש כמו נשימה סרעפתית, דימיון מודרך, מיינדפולנס וביופידבק. 

 

טיפולים פסיכולוגיים במחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים - מבחן המחקר

כיוונים טיפוליים ממוקדים עולים ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics:

הסקירה כללה 24 מחקרים עם סך כולל של 1,390 ילדים.

מהנתונים עולה כי טיפולי היפנוזה וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הובילו לשיפור משמעותי בכאבי הבטן, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

 

חשיפה עצמית בכתב הובילה גם לשיפור תדירות הכאב במעקב לאחר שישה חודשים, אך לא לאחר שלושה חודשים.

 

החוקרים מציעים כי אפשרות זו עשויה לסייע ככלי עזר להקלה על עקה פסיכו חברתית (מתוך כתבה בדוקטורס, 2.2015).

  • זיהוי וטיפול מתוכנן באבחנות קומורבידיות (תחלואה נלווית), כמו חרדה ודיכאון.
  •  טיפול תרופתי יכול להיות יעיל.

 

 

 

מומלץ לקריאה:

קושי בוויסות חושי אצל ילדים

 

 

 

אקזמה בילדות 

במחקר מרתק  על אקזמה ורגשות, נמצא כי במקרים של אקזמה של הילדות, היחסים הדיספונקציונליים בין ההורה לילד השפיעו על התפתחותו הפיזית והרגשית של הילד ותרמו לחוסר התגובה שלו לטיפול הרפואי בבעיית העור.

במסגרת המחקר, הדגימו החוקרים כיצד במקרים בהם שילבו טיפול דרמטולוגי יחד עם טיפול פסיכולוגי, הצליחו ההורים לזהות ולהתמודד עם הקונפליקט הזוגי ביחס למצבו של הילד, וכתוצאה מכך חל שיפור מהיר וממושך במצב העור שלו, בהתפתחותו הרגשית ובהסתגלותו החברתית. 

eczema psychological factors

אסתמה

מחקר שפורסם לאחרונה, מלמד על קשר (סטטיסטי) בין אסתמה בשנות הילדות וההתבגרות לבין פיתוח של סכיזופרניה.

כמו הרבה הפרעות אחרות, הסיבתיות של  אסטמה בקרב ילדים יוחסה לגורמים רגשיים, ברוח הגישה ההפסיכואנליטית ששלטה בעולפ הפסיכולוגיה ובעיקר באטיולוגיה של גוף-נפש (בתחילת הדרך, פרויד עבד באופן אינטנסיבי בהיפנוזה עם מטופלות שסבלו משיתוק היסטרי). 

רופאים מובילים ראו באסתמה בילדות ביטוי של קשיים ביחסי אם-ילד, ובעיקר תלו אותה בקשיים לפתור את שלב הספרציה-אינדיבידואציה. 

כיום קיים עניין מחקרי רב בקשר בין לחץ נפשי ואסטמה, סיבות שהן מדידות יותר וניתן להתמודד עימן במרחב קליני מבוסס ראיות.  

ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי קיימת 'ארכיטקטורה גנטית' משותפת לאסטמה ולהפרעות נפשיות מסוימות. 

Psychosomatic Children Asthma 

מיגרנות בילדות

ידוע זה מכבר כי כאבי ראש נובעים מגורמים שונים, שכוללים לא רק גורמים ביולוגיים, גנטיים ונוירופסיכולוגיים, אלא גם גורמים פסיכולוגיים ואישיותיים.

אוליבר סאקס היה מי שזיהה את ההשפעה של מצב רגשי על קיום וחומרת התקפי מיגרנה, והצביע למעשה על האופי הפסיכוסומטי של התסמונת.

במשך השנים נמצא קשר בין מיגרנה אצל ילדים לבעיות כגון פוביה מבית ספר, היפראקטיביות, חרדה, דכאון, קשיי שינה ואף אלרגיות שונות.

Migrane Causes and Psychotherapy

ישנו גם קשר הדוק בין מצבי סטרס לבין מיגרנות, כאשר רמות הסטרס אינן קשורות לחומרת הארוע המלחיץ אלא לתגובה אליו.

יתכן שהקשר נובע מכך שבשעת לחץ קורים בגוף שינויים ביולוגיים אשר מעלים את הרגישות לכאבי המיגרנה.

במובן זה, הכאב של הסובלים ממיגרנות יכול להיחשב לתופעה החיצונית של התגובות למצב הלחץ, שרובן פנימיות.

 

הקשר הקרוב בין סטרס להתקפי מיגרנות, והשכיחות של תחלואה פסיכיאטרית נלווית, מצביעים אולי על קשר גם בין גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לגבי מיגרנות.

 

במיוחד בקרב ילדים צעירים, מצבים המעוררים חוסר- נוחות, בעיות פסיכולוגיות או מצוקה רגשית, שלרוב לא מוצאים ביטוי מילולי ישיר, יכולים במקום זאת למצוא להם ביטוי דרך סימפטומים גופניים.

ככל הנראה יש לכך קשר גם להתנהגות הורית מסויימת, משום שמחקרים מצביעים על כך שהאווירה במשפחתם של ילדים הסובלים ממיגרנה היא לרוב קפדנית ונוקשה וכן שיש קשר בין מיגרנה אצל הילדים לדכאון בקרב האמהות.

גם לארועי חיים טראומטיים כגון התעללות פיזית או מינית, ואפילו גירושים, ישנה השפעה מסוימת על הסיכויים של הילד לסבול ממיגרנות ועל מידת הכרוניות של התופעה.

 

מבחינה טיפולית -ה טיפולים במיגרנה בשנות הילדות נתונים במחלוקת.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Headache מלמד מה לא עובד:

אצל ילדים ובני נוער שעוברים טיפול בעירוי ורידי (אינפוזיה) בכדי להפחית תסמינים של מיגרנה כרונית נמצאו רמות גבוהות יותר של פגיעה בתפקוד שוטף ואיכות חיים נמוכה יותר, בהשוואה לילדים ומתבגרים שלא טופלו באמצעות אינפוזיה.

 

לסיכום, ניתן לומר שמיגרנה יכולה להיות מוגדרת כתסמונת או כדרך הסתגלות פסיכו- פיזיולוגית, שנובעת מיחסי גומלין בין נטיה גנטית לבין השפעות חיצוניות או פנימיות כגון מצב רגשי והורמונלי או תזונה.

מרבית הילדים שמתמודדים עם התקפי מיגרנה חריפים עשויים לחוות שיפור במצבם באמצעות טיפולים מתאימים ושינוי אורח החיים.

 

 irritable bowel syndrome in children

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

תסמונת המעי הרגיז היא תופעה כרונית שמתבטאת בקבוצה של סימפטומים שמתרחשים בדרך כלל יחד:

התסמינים כוללים כאבי בטן, תנועות מעי חזקות, שלשולים, עצירות או שניהם גם יחד.

בהיותו של סינדרום המעי הרגיז מצב קליני כרוני ומתמשך, יתכנו התקפים מתמשכים של סימפטומים בעוצמות משתנות, שמחייבות התארגנות מתאימה, של ההורים והילדים גם יחד.

תסמונת המעי הרגיז עלולה להעצים את הסיכון לפיתוח הפרעות אכילה. שינויים תדירים בהרגלי התזונה שכיחים למדי בקרב מתבגרים עם הסינדרום, זאת בהשוואה לבני ובנות נוער שאינם מתמודדים עם IBS.

למשל, לפי מחקר שפורסם ב-2016, למעלה מ -40% מבני הנוער שמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז מדווחים שהם מדלגים על ארוחות, ולא פחות מ-13% נוהגים להקיא אחרי האוכל, במטרה לשלוט בקשיי העיכול שמציקים להם.

הקשר לבולימיה ולהפרעות אכילה אחרות שמאפיינות בני נוער, מתבקש כאן.

 

חשוב להבחין בהבדלים בין מעי רגיז על רקע פסיכוסומטי, לבין תסמינים של המעי שקשורים לבעיות עיכול עם רקע שונה, למשל, צליאק, רגישות ללקטוז, מחלת קרוהן, תגובה לתרופות מסוימות ועוד.

 

מכון טמיר מציע טיפול CBT

וטיפול רגשי לילדים

להתמודדות עם כאבים פסיכוסומטיים

בעלות של סביב 330 ש״ח למפגש

עם המטפלים הטובים ביותר לילדים.

קראו המלצות:

 

 

 

 

אנו מתחייבים לעשות הכל כדי לעזור לכם

להגיע בדיוק לאיש המקצוע המתאים,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

התקשרו אלינו כשיש לכם רגע -

 

072-3940004

 

 

נשתמע!

 

צוות מכון טמיר

 

כתיבה:

 

 

 

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

 

 

 

Cleghorn, R. A. (1965). Psychosomatic Principles. Canadian Medical Association Journal, 92(9), 441–447

 

 

Judy George (2019). How to Treat Pediatric Migraine - New guidelines discuss migraine prevention, acute treatment for children and teens. MedPage Today, 15/8/2019

 

 

Hiller W, Rief W. Psychotherapy of somatoform disorders. In: Ono Y, Janca A, Asai M, Sartorius N, editors. Somatoform disorders: a worldwide perspective. Tokyo: Springer; 1999

 

 

Husain K, Browne T, Chalder T. A review of psychological models and interventions for medically unexplained somatic symptoms in children. Child and Adolescent Mental Health. 2007;12:2–7

 


Ialongo N, Edelsohn G, Werthamer-Larsson L, Crockett L, Kellam S. The significance of self-reported anxious symptoms in first-grade children. Journal of Abnormal Child Psychology. 1994;22:441–455

 

 

Koblenzer CS, Koblenzer PJ. Chronic Intractable Atopic EczemaIts Occurrence as a Physical Sign of Impaired Parent-Child Relationships and Psychologic Developmental Arrest: Improvement Through ParentInsight and Education. Arch Dermatol. 1988;124(11):1673–1677

 

 

Reigada, L. C., Fisher, P. H., Cutler, C., & Masia Warner, C. (2008). An Innovative Treatment Approach for Children With Anxiety Disorders and Medically Unexplained Somatic Complaints. Cognitive and Behavioral Practice, 15(2), 140–147

 

 

Treating Somatic Symptoms in Children and Adolescents. Sara E. Williams and Nicole E. Zahka, 2017. Guilford press 

 

 

Wolff, H. H. (1971). Basic psychosomatic concepts. Postgraduate Medical Journal, 47(550), 525–532

 

 

Treating Somatization: A Cognitive-Behavioral Approach. Robert L. Woolfolk and Lesley A. Allen, 2006. Guilford press 

 

 

Vincenzo GuidettiEmail author, Noemi Faedda and Michael Siniatchkin (2016). Migraine in childhood: biobehavioural or psychosomatic disorder? The Journal of Headache and PainOfficial Journal of the "European Headache Federation" and of "Lifting The Burden - The Global Campaign against Headache"201617:82

 

 

Zuckerman B, Stevenson J, Bailey V. Stomachaches and headaches in a community sample of preschool children. Pediatrics. 1987;79:677–682

 

 

https://cpb-us-e1.wpmucdn.com/sites.northwestern.edu/dist/0/63/files/2013/03/The-relationship-of-psychologic-stress-with-childhood-asthma.pdf

 

 

המלצות מהקהילה המקצועית:

מרפאת חרדה ופסיכוסומטיקה בגהה

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019