בעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים | אבחון, טיפול וכלים להתמודדות

דרג פריט זה
(19 הצבעות)
בעיות פסיכוסומטיות - כאבים על רקע נפשי ופסיכוגני אצל ילדים ובני נוער בעיות פסיכוסומטיות - כאבים על רקע נפשי ופסיכוגני אצל ילדים ובני נוער

 

 הפרעה פסיכוסומטית

סומטופורמית או פסיכוגנית אצל ילדים ונוער

 

כאבי ראש של ילדים, עייפות,

בעיות נשימה, אלרגיות,

ריפלוקס, מיגרנות ועוד

מבטאים לעיתים בקושי נפשי

 

הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים ומתבגרים

הפרעות פסיכוסומטיות מאובחנות עה במצב בו רופא הילדים מתקשה לזהות לתסמינים הגופניים המטרידים, עליהם מדווח הילד או המתבגר, סיבה רפואית מוגדרת.

מצב זה מחייב להכיר בכך שהסימפטום התפתח על רקע רגשי והכתובת הטיפולית המקצועית המתאימה ביותר היא פסיכותרפיסט/ית מומחה לילדים.

הכאב או חוסר הנוחות מאוד מוחשיים לילד או למתבגר: תלונות פיזיות שלא נמצא להן בסיס רפואי יכולות להיות השתקפות של לחץ או סטרס נפשי, על רקע התמודדויות שונות, כמו מתח חברתי, לחץ לימודי גבוה, פרידה מהורים, ואפילו אירועים חיוביים, כמו בת מצווה מתקרבת או נסיעה לטיול ממושך בחו"ל. 

באופן טבעי, עבור תינוקות ופעוטות קיים בלבול חולף בין כאב גופני לנפשי - כאב גופני מיתרגם לכאב נפשי ולהיפך, אולם במקרים מסוימים עלול הבלבול הזה להימשך מאוחר יותר בחיים ולהתבטא כבעיות פסיכוסומטיות או כהכחשה, מנגנון הגנה שמונע חיבור מודע לרגשות בלי נסבלים. 

 

תסמינים פסיכוסומטיים

ילדים או מתבגרים מתלוננים, מדי פעם או באופן מתמשך, על תסמינים גופניים של כאב, מיחושים או מכאובים שונים, למשל:

  • כאבי ראש
  • ·חוסר נוחות בבטן
  • ·עם הופעת השינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות, חרדה ודאגה, עייפות, אובדן תאבון, מחושים וכאבים הם סימפטומים שכיחים, יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.
  • ·סימפטומים שמחקים הפרעות נוירולוגיות, כמו ראייה כפולה, חוסר קואורדינציה ושיווי משקל, שיתוק
  • עיוותי צורה ופגמים פיזיים ללא מקור אורגני ברור
  • כאבי גב
  • עייפות מתמשכת
  • כאבי שרירים

 

ברבים מהמקרים מופיעות גם בעיות לימודיות, סרבנות ללכת לבית הספר, נסיגה חברתית, בעיות התנהגות וחרדה הנלוות להפרעות הסומטופורמיות. 

 

 

Denial

 

יחס מבטל כלפי כאב גופני אצל ילדים ובני נוער

יש לנו כנראה 'נטיה חצי רפלקסיבית' למהר ולבטל את קשיי ההתמודדות של ילדים ובני נוער המתלוננים על כאבים פיזיים תדירים. זה נכון במיוחד להורים ולבני משפחה שמכירים את אתגרי השגרה של הילד ופוגשים את התלונות על מכאובים פעם אחר פעם, בעיקר כאשר הילד צריך לקום בבוקר , להכין שיעורים או לעזוב את מסך הסמארטפון.

ההורים לומדים בהדרכה הורית כיצד לעודד את ילדם להתמודד ביעילות עם משימות יומיומיות אך במקביל לתקף ולהתייחס באמפתיה לכאב, מה שעוזר לילד ללמוד לסמוך על תחושותיו הגופניות ורגשותיו האישיים.

אבל מסתבר שלא רק בני משפחה חוטאים בנטיה לצמצם את החוויה הסובייקטיבית של הכאב, אלא גם אנשי מקצוע מיומנים:

מחקר חדש העלה כי 40% ( ! ) מבני הנוער הסובלים מכאבים כרוניים מדווחים על יחס מבטל מצד הרופאים. היחס המבטל מתבטא בעיקר ב-4 דרכים מרכזיות: הכחשה, המעטה בעוצמת הכאב, היעדר אמונה כלפי הסבל והתייחסות לכאבים כפסיכוגניים.

לפי נתוני המאגר המחקרי הגרמני KiGGS,  אחד מתוך שישה ילדים בגרמניה סובל מאסתמה, אלרגיות כרוניות או אטופיק דרמטיטיס.

בחישוב פשוט נוכל להבין את המספרים העצומים של ילדים ש'זוכים בהרמת גבה' על ידי רופאי משפחה ורופאי ילדים.

זהירות עם זה!

 

 

הפרעות סומטופורמיות 

הפרעות סומטופורמיות הוא המונח בו השתמשו אנשי מקצוע, בעיקר פסיכיאטרים ופסיכולוגים, עד לפרסום המהדורה העדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5.  הפרעות סומטופרמיות התייחסו לקבוצה של הפרעות המאופיינות בתסמינים פיזיים שלא ניתן להסבירם באופן מלא על ידי מצב רפואי ("אורגני") כללי או נוירולוגי.

תופעה זו זה די שכיחה בקרב ילדים, המרבים לדווח על סימפטומים פיזיים חוזרים ונשנים ללא סיבה פיזית. האבחנה של סומוטפורמיות נדירה יותר בקרב ילדים, בין היתר מכיוון שהקריטריונים להפרעה התבססו על מאפייני ההפרעה בקרב מבוגרים וחלק מהסימפטומים עדיין אינם נחווים על ידי ילדים.

במחקר שנערך במרפאת חוץ של פסיכיאטריה של הילד בארה"ב, בנושא הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים, נמצאה שכיחות שנעה בין 1.3-5%. מחקרים על ילדים לפני גיל ההתבגרות מראים יחס שווה של ההפרעה בקרב בנים ובנות, אך לאחר ההתבגרות השכיחות בקרב בנות דווקא עולה.

  

סוגים

באופן מסורתי, כל מחלה המושפעת מגורמים נפשיים, כמו לחץ נפשי, נחשבת למחלה פסיכוסומטית.

המצוקה הגופנית מהווה סוג מנגנון הגנה- באופן פשטני, הסימפטום הגופני משמש את הנפש כמשענת מרגיעה שמשיבה את המערכת לאיזון.

נהוג לחלק כיום את הבעיות הפסיכוסומטיות של ילדים ובני נוער לכמה סוגים. 

רק לשם ההדגמה, נשתמש בבעיות פסיכוסומטיות בעור, שהקשר בינן לבין לחץ נפשי מבוסס מחקרית

 

  • החמרה של מחלת עור, פסוריאזיס היא דוגמה טובה לכך
  • שינוי של גוון העור כגון חיוורון לאור חרדה או אדמומיות לאחר התקף פאניקה.
  • הסוג הרביעי הוא החמור ביותר וקורה במצבים פסיכוטיים (כדוגמת סכיזופרניה) בהם האדם גורם נזק לעורו.

 

הפרעת המרה

זהו הסוג השכיח ביותר אצל ילדים. הפרעת המרה כוללת סימפטומים לא מוסברים או לקויות לא מוסברות שמשפיעים על התנועה הרצונית או על התפקוד החושי, ואלו מעלים השערה בנוגע לקיומו של מצב נוירולוגי או רפואי כללי אחר. הסימפטומים דומים למצבים נוירולוגים ולמחלות פיזיות עם סיבה אורגנית כמו עיוורון, שבץ, חוסר איזון בהליכה, שיתוק, חוסר תחושה. ילדים עשויים להתלונן על חולשה; יכול להיות להם קושי בהליכה, בדיבור, או בשמיעה. טראומה והתעללות מעלים את הסבירות להפרעת המרה, אשר בדרך כלל מתעוררת על ידי גורמים פסיכולוגיים.

 

הפרעת סומטיזציה

הפרעה זו היא הפרעה בעלת סימפטומים רבים אשר פורצת לפני גיל 30, נמשכת לאורך תקופה של שנים, ומאופיינת בתרכובת של סימפטומים של כאבים ופסאודו נוירולוגים. הפרעה כרונית זו עם מגוון התלונות לרוב באה לידי ביטוי בצורה דרמטית ומוגזמת. 

 

הפרעת דימוי גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder)

עיסוק יתר בליקוי מדומיין או מוגזם של ההופעה הפיזית.

קראו עוד על BDD - הפרעת דימוי גוף דיסמורפית

 

 

היפוכונדריה

היפוכנודריה היא עיסוק יתר בפחד ממחלות. בדרך כלל הילד מתמודד עם חרדות מפני מחלה רצינית על בסיס פרשנות שגויה לסימפטומים גופניים או לתפקודים גופניים.

 

 

הפרעת כאב

יש להפרעה זו יעילות מוגבלת בילדים בגלל שקיימים מעט מחקרים שמבחינים אותה מהפרעת המרה. הפרעת כאב מאופיינת בכאב כמוקד העיקרי לתשומת הלב הקלינית. בנוסף, לגורמים פסיכולוגים יש תפקיד חשוב בפריצה, בחומרה, בהחרפה ובשימור של ההפרעה.

 

 

הפרעת סומטופורית לא מובחנת

מאופיינת בתלונות פיזיות לא מוסברות, אשר נמשכות לפחות 6 חודשים, והן מתחת לסף אבחנה של הפרעת סומטיזציה. כאשר יש סימפטומים סומטופורמים אשר לא תואמים לקריטריונים של אף הפרעה סומטופורמית ספציפית, נותנים אבחנה של הפרעה סומטומורפית לא מובחנת.

 

 

 

מה גורם לבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים?

ילדים שונים מגיבים באופן שונה לסטרס, תלוי במאפיינים אישיים, כמו ההערכה שלהם את האירוע ואסטרטגיות ההתמודדות שברשותם. 

לחלק מהילדים יש קושי גדול יותר לבטא את הרגשות שלהם באופן ישיר, בגלל הטמפרמנט האינדיבידואלי שלהם, האקלים הרגשי של המשפחה, ומנהגים תרבותיים. הגורמים השכיחים ביותר שמעוררים הפרעות סומטופורמיות הם סטרסורים/גורמי לחץ פסיכולוגיים, טראומה (כולל התעללות מינית או פיזית) אצל ילדים או קונפליקט משפחתי. למרות שיש מספר השערות בנוגע להתפתחות של הפרעות סומטופורמיות, הסיבות המדויקות עדיין לא ידועות: 

 

  • תיאוריה פסיכולוגית-חברתית רואה את הסימפטומים כערוץ לתקשורת חברתית לביטוי רגשות או להסמלה (סימבוליזציה) של רגשות.
  • פרשנות פסיכואנליטית רואה את הסימפטומים כדחפים מודחקים.
  • מחקרים ביולוגיים מציעים שלילד עשויות להיות הערכות ותפיסות שגויות של מידע חושי, אליהן ניתן להתייחס מזווית קוגניטיבית התנהגותית כעיוותי חשיבה
  • נתונים גנטיים מציעים שהפרעות פסיכוסומטיות נוטות להופיע גם אצל בני המשפחה של הילד, עם שכיחות של 10-20% בקרב קרובות משפחה מדרגה ראשונה. עדות אחרת מראה שחרדה ודיכאון יותר שכיחות במשפחות עם ילדים שסובלים מסומטיזציה.
  • השפעת חינוך הילד בנוגע לפרשנות של תחושות גופניות.

 

אבחנה

הפרעה סומטופורמית חייבת להיות מובדלת מהפרעת התחלות (Malingering and Factitious Disorder), אשר מאופיינת בסימפטומים אשר מופקים באופן מודע ובכוונה (הורים, בואו נזכור בבקשה שכולנו התענגנו מדי פעם כילדים על 'יום מחלה'...) 

על מנת לענות על הקריטריונים של הפרעה סומטופורמית בDSM-5, האדם חייב להציג דפוס חוזר ונשנה של תלונות פיזיות משמעותיות מבחינה קלינית, כשהסימפטומים אינם מופקים באופן רצוני.

 

 

טיפול פסיכולוגי לבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים

פרוצדורות התערבות כוללות:

  • חינוך הילד בנוגע לפרשנות של תחושות גופניות.
  • פיתוח וחיזוק התנהגויות של התמודדות, אשר מפחיתות את הרווחים המקשורים עם תפקיד החולה, באמצעות טיפולים פרטניים, משפחתיים, קבוצתיים או קוגניטיביים התנהגותיים. מתברר שטיפולי היפנוזה, תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית לילדים ופרוביוטיקה הם טיפולים יעילים בילדים עם כאבי בטן על רקע הפרעות תפקודיות במערכת העיכול.

ממצאים אלו עולים ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics: הסקירה כללה 24 מחקרים עם סך כולל של 1,390 ילדים. מהנתונים עולה כי טיפולי היפנוזה וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הובילו לשיפור משמעותי בכאבי הבטן, בהשוואה לטיפול סטנדרטי. חשיפה עצמית בכתב הובילה גם לשיפור תדירות הכאב במעקב לאחר שישה חודשים, אך לא לאחר שלושה חודשים. החוקרים מציעים כי אפשרות זו עשויה לסייע ככלי עזר להקלה על עקה פסיכו חברתית (מתוך כתבה בדוקטורס, 2.2015).

  • זיהוי וטיפול מתוכנן באבחנות קומורבידיות, כמו חרדה ודיכאון.
  •  טיפול תרופתי יכול להיות יעיל.

 

קושי בויסות חושי אצל ילדים

בכל רגע נתון, אנו סופגים מידע מכל חושינו גם יחד, אשר מתארגן במוחנו לכדי חוויה אחת כוללת. תהליך הויסות החושי הוא למעשה תהליך ארגון המידע המתקבל בחושינו השונים, כך שנוכל להקצות משאבים למידע החשוב, ולהתעלם ממידע חשוב פחות. ויסות חושי הוא תהליך אוטומטי אצל מרבית האנשים, הוא איננו נלמד, כי אם מולד, מתפתח באופן טבעי, ואינו מצריך מאמץ. תהליך הויסות החושי דואג לארגן לנו את החוויה בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו להמשיך להתנהל בסביבתנו.

 

 

Sensory Regulation Disorder

 

 

עם זאת, לא תמיד המוח מצליח לארגן את החוויה כמו שצריך, לווסת את התחושות השונות לכדי חוויה מאוזנת. מדובר במצב נפוץ יחסית בקרב ילדים, המכונה קושי בוויסות חושי. בעוד לכולנו יש רגישות קלה לתחושות שונות וקהות קלה לאחרות, הסובלים מקושי בויסות חושי נמצאים בתחושות מסוימות באחת משתי קצוות- עודף תחושתיות, או תחושתיות חסר.

כל אדם יכול לסווג קולות שאינם נעימים לו, מרקמים שאינו אוהב, טעמים שמעדיף וכן הלאה. ועם זאת, סביר שרק תחושות קיצוניות במיוחד (כמו צפצוף טורדני ומתמשך של מכונית שנשמעת מבעד לחלון, או כמו רעש של שיפוצים) תפריע לשגרת החיים וליכולת להמשיך את ההתנהלות התקינה והריכוז בה. אנו שונים זה מזה בדברים שמפריעים לנו וברגישויות שלנו, וזה לגיטימי. ועם זאת, אנשים (ובעיקר ילדים) הסובלים מקושי בויסות חושי חווים תחושות שונות בצורה קיצונית- לא חשים אותה כלל או חשים אותה יתר על המידה. שתי הקיצונויות האלה מפריעות להם לתפקוד התקין.

קושי בויסות חושי יכול להתבטא במגוון דרכים: ילדים שגם רעשי רקע של מזגן למשל מציקים להם, אור מנורה שגרתי מפריע להם, מגע עם מים (מה שיגמר בסירוב להתקלח), אנשים המסתובבים בחדר לידם או מתחככים בהם בלי כוונה. כל אלה, אינם מפריעים לילדים אחרים, אך הינם מטרד בלתי נסבל עבור אלה הסובלים מקושי הויסות חושי.

 

קראו על מיסופוניה - רגישות לרעשים <

 

ילדים הסובלים מקושי זה עשויים להביע זאת בהתפרצויות זעם, כעס, בכי, הימנעות ממקומות חדשים או ממקומות שמוכרים בכך שמגרים את תחושתיות היתר של הילד, בתוקפנות ועוד. הם עשויים להראות איחורים התפתחותיים מסוגים שונים (חברתיים, מוטוריים), לסרב לעשות פעילויות יומיומיות הקשורות בחושים הרלוונטיים (לסרב לאכול, להתקלח, לנסוע ברכב). את הקושי בויסות החושי ניתן לזהות כשהילד מנסה לברוח ממקום שנחווה עבורו כמטריד או מנסה לכסות את איבר החישה דרכו חווה תחושה שמפריעה לו (מכסה את העיניים, את האוזניים, את האף).

כאשר מתרחש המקרה ההפוך- של חוסר רגישות תחושתית, הילד למעשה מרגיש בעוצמה נמוכה יותר גירויים שילדים אחרים חווים בצורה שגרתית, או שאינו מרגיש בהם כלל. ילדים כאלה עשויים להיות מגושמים יותר, מסורבלים, מתוסכלים ותוקפניים. בנוסף, הם עשויים לחפש גירויים בצורה מסוכנת- יחפשו כל הזמן לקפוץ, לרוץ, להתעסק עם חפצים, ולא להגיב לגירויים שגרתיים כמו מגע, קריאה בשמם וכדומה.

קושי בויסות חושי, משני הסוגים שתוארו, מתבטא בקרב ילדים רבים בהסחות דעת, קשיי ריכוז ובהמשך- בהפרעות קשב וריכוז. הם לעיתים איטיים מאוד בתגובותיהם אך לצד זאת חסרי מנוחה, מתקשים לארגן את עולמם בצורה המצופה מהם בהתחשב בגילם, אגרסיביים ופגיעים. הילדים למעשה חווים את העולם בצורה מוגברת או מופחתת, המוח אינו מארגן את החוויה בצורה שלמה וקוהרנטית, מה שמקשה על הילד להתרכז במשחק, בשיחה, ובהמשך גם בשיעור בבית הספר. בנוסף, קושי מסוג זה מייצר תסכול הן עבור הילד והן עבור הוריו, מה שעלול לפגוע גם במערכות היחסים במשפחה. לכן, מדובר בקושי שחשוב להעניק לו מענה טיפולי הולם, וכמו תמיד כשמדובר בילדים- טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר.

לרוב, הטיפול בקושי בוויסות רגשי לסוגיו כולל הדרכת הורים וטיפול ישיר בילד, בכמה גישות טיפוליות. לרוב, הטיפול מנסה להתאים את סביבת הילד לצרכיו הייחודיים, אך תוך כדי מנסה לקדם את יכולת הויסות החושי של הילד בעזרת אסטרטגיות חושיות ואסטרטגיות ריכוז והתמקדות.

ויסות חושי איננו גזרת גורל ואינו מצביע בהכרח על התפתחותה של הפרעת קשב עתידית. בעזרת טיפול מתאים ובשלב מוקדם- יוכל הילד לפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושותיו הייחודיות, ולתפקד בצורה שגרתית בחייו.

 

אקזמה בילדות 

במחקר מרתק על אקזמה ורגשות, נמצא כי במקרים של אקזמה של הילדות, היחסים הדיספונקציונליים בין ההורה לילד השפיעו על התפתחותו הפיזית והרגשית של הילד ותרמו לחוסר התגובה שלו לטיפול הרפואי בבעיית העור. במסגרת המחקר, הדגימו החוקרים כיצד במקרים בהם שילבו טיפול דרמטולוגי יחד עם טיפול פסיכולוגי, הצליחו ההורים לזהות ולהתמודד עם הקונפליקט הזוגי ביחס למצבו של הילד, וכתוצאה מכך חל שיפור מהיר וממושך במצב העור שלו, בהתפתחותו הרגשית ובהסתגלותו החברתית.

 

 

eczema psychological factors

 

 

 

אסתמה

מחקר שפורסם לאחרונה, מלמד על קשר (סטטיסטי) בין אסתמה בשנות הילדות וההתבגרות לבין פיתוח של סכיזופרניה.

כמו הרבה הפרעות אחרות, הסיבתיות של  אסטמה בקרב ילדים יוחסה לגורמים רגשיים, ברוח הגישה ההפסיכואנליטית ששלטה בעולפ הפסיכולוגיה ובעיקר באטיולוגיה של גוף-נפש (בתחילת הדרך, פרויד עבד באופן אינטנסיבי בהיפנוזה עם מטופלות שסבלו משיתוק היסטרי).  רופאים מובילים ראו באסתמה בילדות ביטוי של קשיים ביחסי אם-ילד, ובעיקר תלו אותה בקשיים לפתור את שלב הספרציה-אינדיבידואציה. כיום קיים עניין מחקרי רב בקשר בין לחץ נפשי ואסטמה, סיבות שהן מדידות יותר וניתן להתמודד עימן במרחב קליני מבוסס ראיות.  

ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי קיימת 'ארכיטקטורה גנטית' משותפת לאסטמה ולהפרעות נפשיות מסוימות. 

 

 

 

Psychosomatic Children Asthma 

 

 

מיגרנות בילדות

ידוע זה מכבר כי כאבי ראש נובעים מגורמים שונים, שכוללים לא רק גורמים ביולוגיים, גנטיים ונוירופסיכולוגיים, אלא גם גורמים פסיכולוגיים ואישיותיים. אוליבר סאקס היה מי שזיהה את ההשפעה של מצב רגשי על קיום וחומרת התקפי מיגרנה, והצביע למעשה על האופי הפסיכוסומטי של התסמונת. במשך השנים נמצא קשר בין מיגרנה אצל ילדים לבעיות כגון פוביה מבית ספר, היפראקטיביות, חרדה, דכאון, קשיי שינה ואף אלרגיות שונות.

 

 

Migrane Causes and Psychotherapy

 

ישנו גם קשר הדוק בין מצבי סטרס לבין מיגרנות, כאשר רמות הסטרס אינן קשורות לחומרת הארוע המלחיץ אלא לתגובה אליו. ייתכן שהקשר נובע מכך שבשעת לחץ קורים בגוף שינויים ביולוגיים אשר מעלים את הרגישות לכאבי המיגרנה. במובן זה, הכאב של הסובלים ממיגרנות יכול להיחשב לתופעה החיצונית של התגובות למצב הלחץ, שרובן פנימיות.

הקשר הקרוב בין סטרס להתקפי מיגרנות, והשכיחות של תחלואה פסיכיאטרית נלווית, מצביעים אולי על קשר גם בין גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לגבי מיגרנות. במיוחד בקרב ילדים צעירים, מצבים המעוררים חוסר- נוחות, בעיות פסיכולוגיות או מצוקה רגשית, שלרוב לא מוצאים ביטוי מילולי ישיר, יכולים במקום זאת למצוא להם ביטוי דרך סימפטומים גופניים. ככל הנראה יש לכך קשר גם להתנהגות הורית מסויימת, משום שמחקרים מצביעים על כך שהאווירה במשפחתם של ילדים הסובלים ממיגרנה היא לרוב קפדנית ונוקשה וכן שיש קשר בין מיגרנה אצל הילדים לדכאון בקרב האמהות. גם לארועי חיים טראומטיים כגון התעללות פיזית או מינית, ואפילו גירושים, ישנה השפעה מסויימת על הסיכויים של הילד לסבול ממיגרנות ועל מידת הכרוניות של התופעה.
לסיכום ניתן לומר שמיגרנה יכולה להיות מוגדרת כתסמונת או כדרך הסתגלות פסיכו- פיזיולוגית, שנובעת מיחסי גומלין בין נטייה גנטית לבין השפעות חיצוניות או פנימיות כגון מצב רגשי והורמונלי או תזונה.

 

 

מכון טמיר מציע טיפול CBT

וטיפול רגשי לילדים

בעלות נוחה לכל נפש,

ע"י המטפלים הטובים ביותר לילדים.

 

אנו מתחייבים לעשות הכל כדי לעזור לכם

להגיע בדיוק לאיש המקצוע המתאים,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

התקשרו אלינו כשיש לכם רגע -

 1-800-509-809

נשתמע!

צוות מכון טמיר

 

כתבה:

טלי בורלא-גלילי, פסיכולוגית קלינית וראש תחום טיפול בילדים ובני נוער במכון טמיר

 

סיכמו:

סמדר שטינברג ואופיר ברגמן, מכון טמיר

מקורות:

 

Cleghorn, R. A. (1965). Psychosomatic Principles. Canadian Medical Association Journal, 92(9), 441–447.

 

Hiller W, Rief W. Psychotherapy of somatoform disorders. In: Ono Y, Janca A, Asai M, Sartorius N, editors. Somatoform disorders: a worldwide perspective. Tokyo: Springer; 1999

 

Husain K, Browne T, Chalder T. A review of psychological models and interventions for medically unexplained somatic symptoms in children. Child and Adolescent Mental Health. 2007;12:2–7.
Ialongo N, Edelsohn G, Werthamer-Larsson L, Crockett L, Kellam S. The significance of self-reported anxious symptoms in first-grade children. Journal of Abnormal Child Psychology. 1994;22:441–455

 

Koblenzer CS, Koblenzer PJ. Chronic Intractable Atopic EczemaIts Occurrence as a Physical Sign of Impaired Parent-Child Relationships and Psychologic Developmental Arrest: Improvement Through ParentInsight and Education. Arch Dermatol. 1988;124(11):1673–1677. doi:10.1001/archderm.1988.01670110033007

Reigada, L. C., Fisher, P. H., Cutler, C., & Masia Warner, C. (2008). An Innovative Treatment Approach for Children With Anxiety Disorders and Medically Unexplained Somatic Complaints. Cognitive and Behavioral Practice15(2), 140–147. http://doi.org/10.1016/j.cbpra.2007.08.003

 

Treating Somatic Symptoms in Children and Adolescents. Sara E. Williams and Nicole E. Zahka, 2017. Guilford press

 

Wolff, H. H. (1971). Basic psychosomatic concepts. Postgraduate Medical Journal, 47(550), 525–532.

 

Treating Somatization: A Cognitive-Behavioral Approach. Robert L. Woolfolk and Lesley A. Allen, 2006. Guilford press

  

Vincenzo GuidettiEmail author, Noemi Faedda and Michael Siniatchkin (2016). Migraine in childhood: biobehavioural or psychosomatic disorder? The Journal of Headache and PainOfficial Journal of the "European Headache Federation" and of "Lifting The Burden - The Global Campaign against Headache"201617:82
https://doi.org/10.1186/s10194-016-0675-0

Zuckerman B, Stevenson J, Bailey V. Stomachaches and headaches in a community sample of preschool children. Pediatrics. 1987;79:677–682.

 

https://cpb-us-e1.wpmucdn.com/sites.northwestern.edu/dist/0/63/files/2013/03/The-relationship-of-psychologic-stress-with-childhood-asthma.pdf

 

המלצות מהקהילה המקצועית:

מרפאת חרדה ופסיכוסומטיקה בגהה


אטופיק דרמטיטיס והפרעות קשב וריכוז:  

אסתמה של העור מגדילה הסיכוי להפרעת קשב
לקריאה מתוך "ישראל היום" - 
http://www.israelhayom.co.il/article/525755


 

 

Google

בעיות פסיכוסומטיות ורכבים על רקע נפשי אצל ילדים | אבחון, טיפול וכלים להתמודדות
Rated 5/5 based on 19 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Somatoform disorder (מחלה פסיכוסומטית)

Typical symptoms include:
  • כאבי ראש
  • חוסר נוחות בבטן
  • חרדה ודאגה, עייפות, אובדן תאבון, מחושים וכאבים
  • ראייה כפולה, חוסר קואורדינציה ושיווי משקל, שיתוק
  • עיוותי צורה ופגמים פיזיים מדומיינים
  • עייפות

לחץ/סטרס, כמו מתח חברתי, לחץ לימודי גבוה, פרידה מהורים טיפול תרופתי

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il