בעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים | אבחון, טיפול וכלים להתמודדות

הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים ומתבגרים

מחלה פסיכוסומטית היא מושג ותיק באבחון ילדים ונוער, שעבר כמה גלגולים ונקרא כיום (Somatic symptom and related disorders (SSRDs. 

הפרעה זו מאובחנת במצב בו רופא הילדים מתקשה לזהות לתסמינים הגופניים המטרידים, עליהם מדווח הילד או המתבגר, סיבה רפואית מוגדרת.

זה מחייב להכיר בכך שהסימפטום התפתח על רקע רגשי והכתובת הטיפולית המקצועית המתאימה ביותר היא פסיכולוג/ית מומחה לטיפול בילדים.

הכאב או חוסר הנוחות מאוד מוחשיים לילד או למתבגר, וגם אם הם מופיעים על רקע נפשי, הם אמיתיים וכואבים לא פחות מ״כאב נוירולוגי רגיל״.  

בעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים מוגדרות כתסמינים קליניים ללא פתולוגיה אורגנית בסיסית. תסמינים שכיחים בשנות הילדות כוללים כאבי בטן, כאבי ראש, כאבים בחזה, עייפות, כאבי גפיים, כאבי גב, דאגה לבריאות וקשיי נשימה.

בתקופת הקורונה פגשנו תופעות פסיכוסומטיות אצל ילדים ובני נוער שחלו קורונה והחלימו, או ששהו בבידוד בעקבות חשיפה לילד חולה בבית הספר, ומתמודדים אחרי החלמתם או היציאה מהבידוד עם קשיי נשימה, חרדות קורונה ותחושות גופניות מעיקות. 

תלונות פיזיות שלא נמצא להן בסיס רפואי יכולות להיות השתקפות של לחץ או סטרס נפשי אצל ילדים, על רקע התמודדויות שונות, כמו מתח חברתי, לחץ לימודי גבוה, פרידה מהורים, ואפילו אירועים חיוביים, כמו בת מצווה מתקרבת או נסיעה לטיול ממושך בחו"ל. 

באופן טבעי, עבור תינוקות ופעוטות קיים בלבול חולף בין כאב גופני לנפשי - כאב גופני מיתרגם לכאב נפשי ולהיפך, אולם במקרים מסוימים עלול הבלבול הזה להימשך מאוחר יותר בחיים ולהתבטא כבעיות פסיכוסומטיות או כהכחשה, מנגנון הגנה שמונע חיבור מודע לרגשות בלי נסבלים.

כאשר הכאב של הילד הופך להיות המחלה עצמה, ונמשך לאורך פרק זמן ארוך, נאלץ הילד להתמודד אם תחושה פסיכולוגית קשה של חוסר שליטה לגבי מה שקורה בגופו. 

תסמינים פסיכוסומטיים

ילדים או מתבגרים מתלוננים, מדי פעם או באופן מתמשך, על תסמינים גופניים של כאב, מיחושים או מכאובים שונים, למשל:

• כאבי ראש.

• חוסר נוחות בבטן.

• ·עם הופעת השינויים ההורמונליים של גיל ההתבגרות, חרדה ודאגה, עייפות, אובדן תאבון, מחושים וכאבים הם סימפטומים שכיחים, יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.

• ·סימפטומים שמחקים הפרעות נוירולוגיות, כמו ראייה כפולה, חוסר קואורדינציה ושיווי משקל, שיתוק.

• עיוותי צורה ופגמים פיזיים ללא מקור אורגני ברור.

• כאבי גב.

• עייפות מתמשכת.

• כאבי שרירים.

• בעיות עור על רקע פסיכו-דרמטולוגי.

ברבים מהמקרים מופיעות גם בעיות לימודיות, סרבנות ללכת לבית הספר, נסיגה חברתית, בעיות התנהגות וחרדה  הנלוות לתסמינים סומטיים והפרעות קשורות.

אילו תהליכים בגוף מושפעים ממצב נפשי? <

זלזול ויחס מבטל כלפי כאב גופני אצל ילדים ובני נוער 

למרות שאחד מתוך 5 ילדים אמריקאים מתמודד כיום עם כאבים גופניים כרוניים, יש לנו כנראה נטיה כוללנית, חצי רפלקס, למהר ולייחס מקורות רגשיים כגורם מרכזי למכאובים גופניים של ילדים. 

לעיתים קרובות אנחנו צודקים, אבל חשוב מאוד להישמר משיפוטיות יתרה, כדי לא לבטל את קשיי ההתמודדות של ילדים ובני נוער המתלוננים על כאבים פיזיים תדירים.

זה נכון במיוחד להורים ולבני משפחה שמכירים את אתגרי השגרה של הילד ופוגשים את התלונות על מכאובים פעם אחר פעם, בעיקר כאשר הילד צריך לקום בבוקר , להכין שיעורים או לעזוב כבר את מסך הסמארטפון הממכר.

ההורים לומדים בהדרכה הורית כיצד לעודד את ילדם להתמודד ביעילות עם משימות יומיומיות אך במקביל לתקף ולהתייחס באמפתיה לכאב, מה שעוזר לילד ללמוד לסמוך על תחושותיו הגופניות ורגשותיו האישיים.

יחס מבטל מצד רופאים

אבל מסתבר שלא רק בני משפחה חוטאים בנטיה לצמצם את החוויה הסובייקטיבית של הכאב, אלא גם אנשי מקצוע מיומנים:

מחקר העלה כי 40% ( ! ) מבני הנוער הסובלים מכאבים כרוניים מדווחים על יחס מבטל מצד הרופאים.

היחס המבטל מתבטא ב-4 ביטויים מרכזיים:

• הכחשה.

• המעטה בעוצמת הכאב.

• היעדר אמון כלפי הסבל של הילד.

• התייחסות לכאבים כפסיכוגניים, כלומר שמקורם נפשי ותו לא. 

לפי נתוני המאגר המחקרי הגרמני KiGGS,  ילד אחד מתוך שישה סובל מאסתמה, אלרגיות כרוניות או אטופיק דרמטיטיס (אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור שכיחה, שנמצאה קשורה להפרעות קשב וריכוז, סיכון להתעללות ודיכאון).

בחישוב פשוט נוכל להבין את המספרים העצומים של ילדים ש'זוכים בהרמת גבה' על ידי רופאי משפחה ורופאי ילדים.

זהירות עם זה !

הפרעות סומטופורמיות

הפרעות סומטופורמיות הוא המונח בו השתמשו אנשי מקצוע, בעיקר פסיכיאטרים ופסיכולוגים, עד לפרסום המהדורה העדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5. 

הן התייחסו לקבוצה של הפרעות המאופיינות בתסמינים פיזיים שלא ניתן להסבירם באופן מלא על ידי מצב רפואי ("אורגני") כללי או נוירולוגי.

תופעה זו זה די שכיחה בקרב ילדים, המרבים לדווח על סימפטומים פיזיים חוזרים ונשנים ללא סיבה פיזית.

עם זאת, האבחנה של סומוטפורמיות נדירה יותר בקרב ילדים, בין היתר מכיוון שהקריטריונים להפרעה התבססו על מאפייני ההפרעה בקרב מבוגרים וחלק מהסימפטומים עדיין אינם נחווים בשנות הילדות.

במחקר שנערך במרפאת חוץ של פסיכיאטריה של הילד בארה"ב, בנושא הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים, נמצאה שכיחות שנעה בין 1.3-5%.

מחקרים על ילדים לפני גיל ההתבגרות מראים יחס שווה של ההפרעה בקרב בנים ובנות, אך לאחר ההתבגרות השכיחות בקרב בנות דווקא עולה.

סוגים של כאבים פסיכוסומטיים בילדות

באופן מסורתי, כל מחלה המושפעת מגורמים נפשיים, כמו לחץ נפשי, נחשבת למחלה פסיכוסומטית.

המצוקה הגופנית מהווה סוג מנגנון הגנה- באופן פשטני, הסימפטום הגופני משמש את הנפש כמשענת מרגיעה שמשיבה את המערכת לאיזון.

נהוג לחלק כיום את הבעיות הפסיכוסומטיות של ילדים ובני נוער לכמה סוגים. 

רק לשם ההדגמה, נשתמש בבעיות פסיכוסומטיות בעור, שהקשר בינן לבין לחץ נפשי מבוסס מחקרית: 

• החמרה של מחלת עור, פסוריאזיס היא דוגמה טובה לכך.

• שינוי של גוון העור כגון חיוורון לאור חרדה או אדמומיות לאחר התקף חרדה.

• מחלות עור שמתלווה אליהן כאב פיזי אליו הילד מגיב קשה עד כדי צורך בנטילת תרופות הרגעה.

• הסוג הרביעי הוא החמור ביותר וקורה במצבים פסיכוטיים (כמו סכיזופרניה) בהם האדם גורם נזק לעור.

הפרעת המרה

זוהי הפרעת הגוף-נפש השכיחה ביותר אצל ילדים.

הפרעת המרה כוללת סימפטומים לא מוסברים או לקויות לא מוסברות שמשפיעים על התנועה הרצונית או על התפקוד החושי, ואלו מעלים השערה בנוגע לקיומו של מצב נוירולוגי או רפואי כללי אחר.

הסימפטומים דומים למצבים נוירולוגים ולמחלות פיזיות עם סיבה אורגנית כמו עיוורון, שבץ, חוסר איזון בהליכה, שיתוק, חוסר תחושה.

ילדים עשויים להתלונן על חולשה; יכול להיות להם קושי בהליכה, בדיבור, או בשמיעה. טראומה והתעללות מעלים את הסבירות להפרעת המרה, אשר בדרך כלל מתעוררת על ידי גורמים פסיכולוגיים.

הפרעת סומטיזציה

הפרעה זו היא הפרעה בעלת סימפטומים רבים אשר פורצת לפני גיל 30, נמשכת לאורך תקופה של שנים, ומאופיינת בתרכובת של סימפטומים של כאבים ופסאודו נוירולוגים.

הפרעה כרונית זו עם מגוון התלונות לרוב באה לידי ביטוי בצורה דרמטית ומוגזמת. 

הפרעת דימוי גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder)

עיסוק יתר בליקוי מדומיין או מוגזם של ההופעה הפיזית.

קראו עוד על BDD - הפרעת דימוי גוף דיסמורפית <

היפוכונדריה

היפוכנודריה היא עיסוק יתר בפחד ממחלות ונקראת כיום חרדת בריאות.

בדרך כלל הילד מתמודד עם חרדות מפני מחלה רצינית על בסיס פרשנות שגויה לסימפטומים גופניים או לתפקודים גופניים.

הפרעת כאב אצל ילדים ומתבגרים

יש להפרעה זו יעילות מוגבלת בילדים בגלל שקיימים מעט מחקרים שמבחינים אותה מהפרעת המרה.

הפרעת כאב מאופיינת בכאב כמוקד העיקרי לתשומת הלב הקלינית.

בנוסף, לגורמים פסיכולוגים יש תפקיד חשוב בפריצה, בחומרה, בהחרפה ובשימור של ההפרעה.

הפרעת סומטופורמית לא מובחנת

מאופיינת בתלונות פיזיות לא מוסברות, אשר נמשכות לפחות 6 חודשים, והן מתחת לסף אבחנה של הפרעת סומטיזציה.

כאשר יש סימפטומים סומטופורמים אשר לא תואמים לקריטריונים של אף הפרעה סומטופורמית ספציפית, נותנים אבחנה של הפרעה סומטומורפית לא מובחנת.

סטרס ועֲצִירוּת אצל ילדים

מתח ועֲצִירוּת קשורים זה בזה ויכולים להשפיע גם על ילדים ובני נוער. 

במחקר בו השתתפו ילדים בגיל בית הספר, נמצא קשר בין חשיפה למאורעות חיים מלחיצים לבין עֲצִירוּת, ומכאן החיבור הפסיכוסומטי.

המחקר העלה גם כי ילדים ומתבגרים שחוו מצבי משבר כמו חולי חמור, כישלון בבחינה חשובה או אובדן מקום עבודה של הורה נמצאו בסבירות גבוהה יותר לדווח על עֲצִירוּת.

מה גורם לבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים? 

ילדים שונים מגיבים באופן שונה לסטרס, תלוי במאפיינים אישיים, כמו ההערכה שלהם את האירוע ואסטרטגיות ההתמודדות שברשותם. 

לחלק מהילדים יש קושי גדול יותר לבטא את הרגשות שלהם באופן ישיר, בגלל הטמפרמנט האינדיבידואלי שלהם, האקלים הרגשי של המשפחה, ומנהגים תרבותיים.

הגורמים השכיחים ביותר שמעוררים הפרעות סומטופורמיות הם סטרסורים/גורמי לחץ פסיכולוגיים, טראומה (כולל התעללות מינית או פיזית) אצל ילדים או קונפליקט משפחתי. למרות שיש מספר השערות בנוגע להתפתחות של הפרעות סומטופורמיות, הסיבות המדויקות עדיין לא ידועות: 

• תיאוריה פסיכולוגית-חברתית רואה את הסימפטומים כערוץ לתקשורת חברתית לביטוי רגשות או להסמלה (סימבוליזציה) של רגשות.

• פרשנות פסיכואנליטית רואה את הסימפטומים כדחפים וקונפליקטים מודחקים.

• מחקרים ביולוגיים מציעים שלילד עשויות להיות הערכות ותפיסות שגויות של מידע חושי, אליהן ניתן להתייחס מזווית קוגניטיבית התנהגותית כעיוותי חשיבה. 

• נתונים גנטיים מציעים שהפרעות פסיכוסומטיות נוטות להופיע גם אצל בני המשפחה של הילד, עם שכיחות של 10-20% בקרב קרובות משפחה מדרגה ראשונה. עדות אחרת מראה שחרדה ודיכאון יותר שכיחות במשפחות עם ילדים שסובלים מסומטיזציה.

• השפעת חינוך הילד בנוגע לפרשנות של תחושות גופניות.

• קומורבידיות עם הפרעה נפשית או אורגנית - למשל, נמצא כי ילדים ומתבגרים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז הראו יותר חרדה ותסמינים סומטיים. תסמינים אלה גברו ככל שחומרת תסמיני ADHD עלתה (Okyar et al, 2023).

אבחנה של הפרעות פסיכוסומטיות אצל ילדים - SSRD

הפרעה סומטופורמית חייבת להיות מובדלת מהפרעת התחלות (Malingering and Factitious Disorder), אשר מאופיינת בסימפטומים אשר מופקים באופן מודע ובכוונה. 

על מנת לענות על הקריטריונים של SSRD הילד חייב להציג דפוס חוזר ונשנה של תלונות פיזיות משמעותיות מבחינה קלינית, כשהסימפטומים אינם מופקים באופן רצוני.

מדובר במכלול של מצבים פסיכיאטריים המאופיינים בתסמינים גופניים שאינם עולים בקנה אחד עם מחלה גופנית ומושפעים מגורמים פסיכולוגיים.

טיפול פסיכולוגי בבעיות פסיכוסומטיות אצל ילדים 

הקריטריונים להחלמה ממחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים ובני נוער הם ברובם תפקודיים, וניתן לבחון אותם ב-4 תחומים מרכזיים:

• תפקוד תקין בבית ספר.

• פעילות גופנית ויצירתית.

• חיים חברתיים.

• שינה.

טיפול CBT לילדים עם מחלה פסיכוסומטית 

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב כיום לטיפול הבחירה להתמודדות עם הפרעה פסיכוסומטית, אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע לילדים הסובלים מהמחלה לאמץ דרכי התמודדות חדשות ויעילות, לצד רכישת הבנה מעמיקה יותר על התסמינים הגופניים.

כאשר מדובר בהפרעות פסיכוסומטיות כרוניות ילמד הילד המטופל כיצד להסתגל למציאות חיים מתאימה ועמידה יותר, לזהות ולשנות התנהגויות או מחשבות בעלות פוטנציאל להשפעות שליליות על חייהם ולתקשר בצורה מותאמת את הקושי לסביבה. 

פרוצדורות התערבות בטיפול פסיכולוגי כוללות בדרך כלל סדנאות משותפות להורים ולילדים, או המתבגרים: 

• עבודה פסיכו-חינוכית עם הילד והדרכת הורים -  בנוגע לפרשנות הילד לתחושות גופניות. יחד עם ההורים עושים מאמץ שתכליתו לשבור את מעגלי ההרגל סביב התמודדות לא יעילה עם כאב גופני. למשל, ההורים לומדים לא לבדוק בתדירות גבוהה מידי מה כואב לילד, מה שעוזר להפחית את השאלות המטרידות שהילד שואל את עצמו לגבי מיחושים גופניים. 

• צמצום הדרגתי של הרגישות החושית כלפי גירויים גופניים, הפחתת התרעות החירום לצד עמעום החרדה שמתעצמת כתוצאה מפרשנות סובייקטיבית מחמירה ושיפוטית מדי לגבי הגירויים הללו.

• פיתוח וחיזוק התנהגויות של התמודדות, אשר מפחיתות את הרווחים המקושרים ל״תפקיד החולה״: אלה מושגים באמצעות טיפולים פרטניים, משפחתיים, קבוצתיים או קוגניטיביים התנהגותיים. מתברר שטיפולי היפנוזה, תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית לילדים  ופרוביוטיקה הם טיפולים יעילים בילדים עם כאבי בטן על רקע הפרעות תפקודיות במערכת העיכול. ספציפית בתחום של טיפול התנהגותי קוגניטיבי, ילדים יכולים ללמוד טכניקות גוף-נפש כמו נשימה סרעפתית, דימיון מודרך, מיינדפולנס וביופידבק. 

טיפולים פסיכולוגיים במחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים במבחן המחקר 

כיוונים טיפוליים ממוקדים עולים ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics:

הסקירה כללה 24 מחקרים עם סך כולל של 1,390 ילדים.

מהנתונים עולה כי טיפולי היפנוזה וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הובילו לשיפור משמעותי בכאבי הבטן, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

חשיפה עצמית בכתב הובילה גם לשיפור תדירות הכאב במעקב לאחר שישה חודשים, אך לא לאחר שלושה חודשים.

החוקרים מציעים כי אפשרות זו עשויה לסייע ככלי עזר להקלה על עקה פסיכו-חברתית (מתוך כתבה בדוקטורס, 2.2015): 

• זיהוי וטיפול מתוכנן באבחנות קומורבידיות (תחלואה נלווית), כמו חרדה ודיכאון.

•  טיפול תרופתי יכול להיות יעיל.

מומלץ לקריאה:

קושי בוויסות חושי אצל ילדים < 

אקזמה בילדות

במחקר מרתק  על אקזמה ורגשות, נמצא כי במקרים של אקזמה של הילדות, היחסים הדיספונקציונליים בין ההורה לילד השפיעו על התפתחותו הפיזית והרגשית של הילד ותרמו לחוסר התגובה שלו לטיפול הרפואי בבעיית העור.

במסגרת המחקר, הדגימו החוקרים כיצד במקרים בהם שילבו טיפול דרמטולוגי יחד עם טיפול פסיכולוגי, הצליחו ההורים לזהות ולהתמודד עם הקונפליקט הזוגי ביחס למצבו של הילד, וכתוצאה מכך חל שיפור מהיר וממושך במצב העור שלו, בהתפתחותו הרגשית ובהסתגלותו החברתית. 

אסתמה

מחקר שפורסם לאחרונה, מלמד על קשר (סטטיסטי) בין אסתמה בשנות הילדות וההתבגרות לבין פיתוח של סכיזופרניה.

כמו הרבה הפרעות אחרות, הסיבתיות של  אסטמה בקרב ילדים יוחסה לגורמים רגשיים, ברוח הגישה ההפסיכואנליטית ששלטה בעולפ הפסיכולוגיה ובעיקר באטיולוגיה של גוף-נפש (בתחילת הדרך, פרויד עבד באופן אינטנסיבי בהיפנוזה עם מטופלות שסבלו משיתוק היסטרי). 

רופאים מובילים ראו באסתמה בילדות ביטוי של קשיים ביחסי אם-ילד, ובעיקר תלו אותה בקשיים לפתור את שלב הספרציה-אינדיבידואציה. 

כיום קיים עניין מחקרי רב בקשר בין לחץ נפשי ואסטמה, סיבות שהן מדידות יותר וניתן להתמודד עימן במרחב קליני מבוסס ראיות.  

ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי קיימת 'ארכיטקטורה גנטית' משותפת לאסטמה ולהפרעות נפשיות מסוימות. למשל, מחקר מ-2016 עומד על הקשר בין אסטמה חמורה אצל בני נוער והוריהם כגורם סיכון לפריצת הפרעה דו-קוטבית.

מיגרנות בילדות

מיגרנה יכולה להיות מוגדרת כתסמונת או כדרך הסתגלות פסיכו- פיזיולוגית, שנובעת מיחסי גומלין בין נטיה גנטית לבין השפעות חיצוניות או פנימיות כגון מצב רגשי והורמונלי או תזונה.

מרבית הילדים שמתמודדים עם התקפי מיגרנה חריפים עשויים לחוות שיפור במצבם באמצעות טיפולים מתאימים ושינוי אורח החיים.

ידוע זה מכבר כי כאבי ראש נובעים מגורמים שונים, שכוללים לא רק גורמים ביולוגיים, גנטיים ונוירופסיכולוגיים, אלא גם גורמים פסיכולוגיים ואישיותיים.

במשך השנים נמצא קשר בין מיגרנה אצל ילדים לבין מצבים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים:

דיכאון, חרדה, הפרעות תנועה, השמנת יתר, אפילפסיה, הפרעות אטופיות (נזלת אלרגית, אטופיק דרמטיטיס, אסטמה), בעיות נוירו-התפתחותיות ונוירו-התנהגותיות (כמו ADHD), הפרעות שינה, פוביה מבית ספר,  צליאק ואלרגיות. 

ישנו גם קשר הדוק בין מצבי סטרס לבין מיגרנות, כאשר רמות הסטרס אינן קשורות לחומרת הארוע המלחיץ אלא לתגובה אליו.

יתכן שהקשר נובע מכך שבשעת לחץ קורים בגוף שינויים ביולוגיים שמגבירים את הרגישות לכאבי המיגרנה.

הקשר הקרוב בין סטרס להתקפי מיגרנות, והשכיחות של תחלואה פסיכיאטרית נלווית, מצביעים אולי על קשר גם בין גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לגבי מיגרנות.

במיוחד בקרב ילדים צעירים, מצבים המעוררים חוסר- נוחות, בעיות פסיכולוגיות או מצוקה רגשית, שלרוב לא מוצאים ביטוי מילולי ישיר, יכולים במקום זאת למצוא להם ביטוי דרך סימפטומים גופניים.

ככל הנראה יש לכך קשר גם להתנהגות הורית מסויימת, משום שמחקרים מצביעים על כך שהאווירה במשפחתם של ילדים הסובלים ממיגרנה היא לרוב קפדנית ונוקשה וכן שיש קשר בין מיגרנה אצל הילדים לדיכאון בקרב האמהות.

גם לארועי חיים טראומטיים כגון התעללות פיזית או מינית, ואפילו גירושים, ישנה השפעה מסוימת על הסיכויים של הילד לסבול ממיגרנות ועל מידת הכרוניות של התופעה.

טיפול

קיימת מחלוקת באשר לדרכי הטיפול  המתאימות ביותר למיגרנה בשנות הילדות.

מחקר שפורסם בכתב העת Headache מלמד מה לא עובד:

אצל ילדים ובני נוער שעוברים טיפול בעירוי ורידי (אינפוזיה) בכדי להפחית תסמינים של מיגרנה כרונית נמצאו רמות גבוהות יותר של פגיעה בתפקוד שוטף ואיכות חיים נמוכה יותר, בהשוואה לילדים ומתבגרים שלא טופלו באמצעות אינפוזיה.

תסמונת המעי הרגיז (IBS)

תסמונת המעי הרגיז היא תופעה כרונית שמתבטאת בקבוצה של סימפטומים שמתרחשים בדרך כלל יחד:

התסמינים כוללים כאבי בטן, תנועות מעי חזקות, שלשולים, עצירות או שניהם גם יחד.

בהיותו של סינדרום המעי הרגיז מצב קליני כרוני ומתמשך, יתכנו התקפים מתמשכים של סימפטומים בעוצמות משתנות, שמחייבות התארגנות מתאימה, של ההורים והילדים גם יחד.

תסמונת המעי הרגיז עלולה להעצים את הסיכון לפיתוח הפרעות אכילה. שינויים תדירים בהרגלי התזונה שכיחים למדי בקרב מתבגרים עם הסינדרום, זאת בהשוואה לבני ובנות נוער שאינם מתמודדים עם IBS.

למשל, לפי מחקר שפורסם ב-2016, למעלה מ -40% מבני הנוער שמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז מדווחים שהם מדלגים על ארוחות, ולא פחות מ-13% נוהגים להקיא אחרי האוכל, במטרה לשלוט בקשיי העיכול שמציקים להם.

הקשר לבולימיה ולהפרעות אכילה אחרות שמאפיינות בני נוער, מתבקש כאן.

חשוב להבחין בהבדלים בין מעי רגיז על רקע פסיכוסומטי, לבין תסמינים של המעי שקשורים לבעיות עיכול עם רקע שונה, למשל, צליאק, רגישות ללקטוז, מחלת קרוהן, תגובה לתרופות מסוימות ועוד.

מכון טמיר מציע טיפול CBT וטיפול רגשי לילדים

להתמודדות עם כאבים פסיכוסומטיים

עם המטפלים הטובים ביותר לילדים.

אנו מתחייבים לעשות הכל כדי לעזור לכם

להגיע בדיוק לאיש המקצוע המתאים,

במכון טמיר תל אביב

או עם העמיתים שלנו בכל הארץ:

לחצו לתיאום שיחת הכוונה

חינם עם מתאמת טיפול < 

אנחנו זמינות גם כאן להתכתבות ממוקדת:

תאמו יעוץ ממוקד וחד-פעמי בתשלום

לפעמים שיחה אחת עושה הבדל גדול.

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

כתיבה:

טלי בורלא-גלילי, MA,

פסיכולוגית קלינית מדריכה  

אופיר ברגמן, MA

מאבחנת לקויות למידה

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

10 בספטמבר 2023

מקורות:

ויסמן, ח' (2023). הילד לא עושה את עצמו: מהו כאב פסיכוסומטי – ואיך מטפלים?. מתוך Ynet בריאות https://www.ynet.co.il/health/article/b1oisowr3

George, J. (2019). How to Treat Pediatric Migraine - New guidelines discuss migraine prevention, acute treatment for children and teens. MedPage Today, 15/8/2019.

Guidetti, V., Faedda, N., & Siniatchkin, M. (2016). Migraine in childhood: biobehavioural or psychosomatic disorder? The Journal of Headache and Pain, 17, 82.

Hiller, W., & Rief, W. (1999). Psychotherapy of somatoform disorders. In Y. Ono, A. Janca, M. Asai, & N. Sartorius (Eds.), Somatoform disorders: A worldwide perspective. Tokyo: Springer.

Husain, K., Browne, T., & Chalder, T. (2007). A review of psychological models and interventions for medically unexplained somatic symptoms in children. Child and Adolescent Mental Health, 12, 2–7.

Ialongo, N., Edelsohn, G., Werthamer-Larsson, L., Crockett, L., & Kellam, S. (1994). The significance of self-reported anxious symptoms in first-grade children. Journal of Abnormal Child Psychology, 22, 441–455.

Koblenzer, C. S., & Koblenzer, P. J. (1988). Chronic Intractable Atopic Eczema: Its Occurrence as a Physical Sign of Impaired Parent-Child Relationships and Psychologic Developmental Arrest: Improvement Through Parent Insight and Education. Arch Dermatol, 124(11), 1673–1677.

Okyar, E., Bozatlı, L., Görker, I., & Okyar, S. (2023). Anxiety and Somatic Symptoms in Children and Adolescents Diagnosed with Attention-Deficit Hyperactivity Disorder. Psychiatry journal, 2023, 5523312. https://doi.org/10.1155/2023/5523312

Reigada, L. C., Fisher, P. H., Cutler, C., & Masia Warner, C. (2008). An Innovative Treatment Approach for Children With Anxiety Disorders and Medically Unexplained Somatic Complaints. Cognitive and Behavioral Practice, 15(2), 140–147.

Williams, S. E., & Zahka, N. E. (2017). Treating Somatic Symptoms in Children and Adolescents. Guilford Press.

Wolff, H. H. (1971). Basic psychosomatic concepts. Postgraduate Medical Journal, 47(550), 525–532.

Woolfolk, R. L., & Allen, L. A. (2006). Treating Somatization: A Cognitive-Behavioral Approach. Guilford Press.

Zuckerman, B., Stevenson, J., & Bailey, V. (1987). Stomachaches and headaches in a community sample of preschool children. Pediatrics, 79, 677–682.

The relationship of psychologic stress with childhood asthma. (n.d.). Retrieved from https://cpb-us-e1.wpmucdn.com/sites.northwestern.edu/dist/0/63/files/2013/03/The-relationship-of-psychologic-stress-with-childhood-asthma.pdf

המלצות מהקהילה המקצועית:

מרפאת חרדה ופסיכוסומטיקה בגהה