ראשון, 26 אפריל 2020 17:45

עייפות זום | מהי Zoom Fatigue ואיך מתמודדים עם התופעה? (2020)

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
Zoom fatigue / עייפות זום Zoom fatigue / עייפות זום Photo by cottonbro from Pexels

עייפות / תשישות זום

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

טוב, תודו, היה צפוי למדי שתתפתחנה נוירוזות חדשות עם פריצתה של התקשורת הדיגיטלית בווידאו, זו שנכפתה עלינו בימי המגיפה.

תקשורת וידאו באמצעות שיחות ועידה באינטרנט נמצאת איתנו כבר יותר מ-20 שנה, אבל רק בחודשים האחרונים למדנו שבהיעדרה הבדידות צורבת מדי לנפש.  

אם האינטרנט הביא אלינו את ההתמכרות למסכים, יחד עם העצמה של הפרעות קשב וריכוז, תקופת הקורונה חושפת את האנושות לקשיים נוירולוגיים ופסיכולוגיים על רקע שימוש באפליקציית זום - או כל פלטפורמת וידאו, לצורך העניין -  ולתופעה החדשה יש אפילו שם, גורמים ודרכי התמודדות:

קבלו אותה - 

עייפות זום -Zoom Fatigue

העולם החברתי דרך מלבן 

זה היה רק עניין של זמן. 

אם תקנות הבידוד החברתי בתקופת הקורונה גרמו לכם לשגות במחשבה שכעת תוכלו להתפנות לכל פעילויות הפנאי שאי פעם חלמתם עליהן - סביר להניח שהתבדיתם.

אותן פלטפורמות מקוונות שמעניקות לנו בחזרה את הנורמליות, מחייבות אותנו למציאות לא נורמלית.

מהר מאוד התברר שהמגפה לא הקפיאה את חיי החברה אלא פשוט הפכה אותם למקוונים.

אנחנו לוחצים על "אישור" של הוידאו והאודיו ומתחילים עוד פגישה וירטואלית מתישה דרך מלבן.

עבור רבים מאיתנו, הפסקת המגע הפיזי בין בני אדם הפכה את חיי החברה לתזזיתיים אף יותר מהעבר ולכאלה שקשה יותר להתחמק מהם, שכן לפתע, משידוע לכולם שאתם זמינים בבית, מכסת התירוצים שלנו מצטמצמת משמעותית. 

קולגות שעמם הייתה לכולנו רק אינטראקציה שטחית ומינימלית בוואטסאפ, מזמינים עצמם אל סלון ביתנו דרך תוכנת Zoom.

כל זה לצד אינספור קורסים, הרצאות מקצועיות, מופעי בידור ופעילויות נוספות שבוטלו בשל המגפה ומקבלים חיים וירטואליים משלהם, משיעורי בלט, דרך לימודי שפות והצגות תיאטרון ועד לסיורים וירטואליים במוזיאונים. כולם שם. ההיצע עצום, וכך גם ההזמנות למפגשים בין-אישיים וקבוצתיים, שנראה כי רק התגברו על רקע המגפה. 

 

מהי עייפות זום?

ההתלהבות הראשונית ממגוון האפשרויות הטכנולוגיות הציבה אותנו עד מהרה בפני ״עייפות Zoom״.

מוקדם להגדיר את התפועה כסינדרום קליני, אבל הביטויים שלה מוכרים לכולנו, מילדים ועד מבוגרים - תחושת עייפות, חרדה ומוטרדות לקראת שיחת וידיאו נוספת שמתוכננת מעבר לפינה. 

 

מה גורם לעייפות זום?

הגורמים שתורמים לעייפות זום הם מסובכיםֿ, רב ממדיים ועדיין לא נחקרו מספיק.

אבל בכל זאת יש כבר כמה כיוונים:

  • סיבה מרכזית לעייפות זום היא עומס של תקשורת בוידאו על המוח. ספציפית, מה שמקשה עלינו זה קרבה רבה מדי של פנים אנושיות לאורך זמן: אנחנו נמצאים באינטראקציה עם בני אדם אחרים, פנים אל מול פנים, באופן צמוד מדי ביחס לקרבה המציאותית. בשיחה מציאותית המרחק הרבה יותר גדול. זוכרים את ה-Close Talker בסיינפלד? ראו תזכורת בסוף המאמר. 

  • גורמים קוגניטיביים עשויים אף הם לתרום לעייפות זום, מכיוון שיכולת מוגברת לריבוי משימות, מולטיטסקינג, מאיימת על יכולת הקשב שלנו. למעשה, הקשב שלנו נאלץ להתחלק בין כמה משתתפים, בעוד שהמערכת הקוגניטיבית ממשיכה לנתח, לפרש ולנסות לפענח אוטומטית הבעות, מחוות, הרמות גבה וחיוך מקדם. הרבה יותר אקטיביציה מוחית, שאנחנו כנראה לא ממש בנויים אליה לאורך זמן.  

  • חשוב לראות שהאופן בו מתקיימת אינטראקציה חברתית משפיעה מאוד על תהליכי תגמול מוחיים. לדוגמא, מחקר שעשה שימוש בסריקות FMTI מלמד כי אינטראקציות פנים אל פנים, ב-live, בהשוואה לשיחות מוקלטות, קשורות להפעלה רבה יותר של אזורי מוח המעורבים בחווית תגמול (כמו האמיגדלה, גרעין האקומבנס, פיתול החגורה הקדמי ועוד). ככה שפעילות חברתית אקטיבית קשורה לתגמול נתפס גבוה יותר, שבתורו משפיע על המסלולים הנוירולוגיים שמאפיינים את הערנות מול העייפות.

  • חלק ניכר מהתקשורת מתנהל באופן לא מילולי ולא מודע (לא מודע קוגניטיבי, לא פרוידיאני, אנחינו פשוט לא ערים לעיבוד של המידע הזה). תוכן רגשי מעובד אוטומטית ובמהירות דרך רמזים חברתיים כמו מגע, קשב משותף ותנוחות גוף. רמזים לא מילוליים אלו משמשים אותנו לא רק לרכישת ידע מהיר אודות אחרים, אלא כדרך להכנת תגובה מותאמת שתאפשר תקשורת הדדית, תהליכים שנמדדו במחקרים באלפיות שנייה. הרעיון הוא שתהליכים קוגנטיביים שאנחנו לא מודעים להם, בשיחת פנים אל פנים, צורכים פחות אנרגיה ולכן גם פחות מעייפים. בשיחות וידיאו, לעומת זאת, הרבה יותר קשה לקלוט רבים מהרמזים הללו,  מכיוון שהסביבה אינה משותפת, מתפספסות מבלי דעת הבעות פנים עדינות ולפעמים אפילו מחוות גוף מלאות. אם אנחנו רוצים לזהות כרגיל מה קורה בשיחה ואין לנו את הרמזים הלא-מודעים הללו, ניאלץ לגייס השקעה מנטלית מיוחדת, כלומר מאמץ קוגניטיבי ורגשי שיפצה על החוסר. אז אנחנו נהיים עייפים... 

 

 

"המעמד הצילומי" בשיחת וידאו

כל צלם מקצועי, בסטילס או הוידאו, יכול לספר לנו על האתגר של מסמוס המעמד הצילומי, אותה מלאכותיות שכולנו מייצרים  בעל כורחינו נוכח מצלמה. 

כשצופים בנו אנחנו עסוקים בשאלות די מטרידות: 

איך אני נראה?

איך אני נשמע? 

תהליך טבעי, אין ספק, אך לא נטול אנרגיה...

 

יוסוף קארש, מצלמי הפורטרטים המפורסמים ביותר, כתב על תהליך הצילום של צ'רצ'יל.

קארש חתום על התמונה הידועה של צ'רצ'יל עם הסיגר:

 

"אני זוכר שבאינסטינקט לקחתי לו את הסיגר מהפה. צ'רצ'יל רק זעף יותר. ראשו נטה קדימה בעצבים והיד שלו עברה למותניים, תנוחת עצבים ידועה. הפוזה הנציחה את צ'רצ'יל ואת המצב באנגליה בצורה מצוינת: נלחמת ובלתי מנוצחת ואז.. אז צילמתי!"

 

כשמצלמים בני אדם, מנסים להפיק את האמת ולמוגג את הפוזה, את הפסאדה.

בשיחות הוידאו שלנו בזום אנחנו לא ערים עד כמה אנחנו עסוקים במראה שלנו, האישי.

אפילו שקיימת אפשרות טכנית להסתיר את נוכחות הפורטרט שלנו, ואפילו להתעקש לשוחח בטלפון, מהוות אלו אמירות בפני עצמן, שניתן לחבר ביניהן לבין בושה ורגשות אחרים שמעידים על סימני שאלה של הערכה עצמית.

ולא עם כל אחד בא לנו לחשוף חולשות.

 

מפגשים שבהם המשתתפים אינם עוברים למצב mute, מלבד הדובר, עלולים להפוך לכאוטיים ומעייפים במקום להועיל, ואם תחילה היה חשש שהבידוד יפגע בחיי החברה, כעת נראה שהם הפכו אינטנסיביים באופן שעלול קצת להעיק. 

זאת ועוד, מפגש עם אנשים מוכרים בקונטקסט זר עלול ליצור מבוכה או חוסר הבנה כיצד מתאים לתקשר, וגם העובדה שתוך כדי המפגש אנשים רואים את עצמם על המסך, צורכת אנרגיה ועלולה להתיש.

מעניין שדווקא עבור אנשים שהמשיכו בעבודה מחוץ לבית, כרגיל, או אף בעומס מוגבר, כמו צוותים רפואיים ופסיכולוגיים, מפגשי Zoom בסוף של יום יכולים לספק צרכים אסקיפיסטיים ולהעניק מידה של רגיעה. 

 

עייפות זום בלמידה מרחוק

אם נחשוב על זה, תלמיד מתעייף הרבה יותר מקשר עין עם קבוצת תלמידים מאשר בישיבה בכיתה מול מורה אחת.

אפילו כאשר עוברים לצפייה במצגת, יש תמיד צ'אט שמתאפשר במקביל ומסיט את המחשבה לערוץ אחר.

עוד ערוץ, עוד אנרגיה. 

הילדים שלנו, מסתבר, נדרשים למשמעת ברזל...

 

איך נפרדים בזום?

קושי נוסף במפגשי Zoom הוא סיום המפגש. מצד אחד, יש המון יופי בסיום של שיחה בלחיצת כפתור.

עבור אנשים מסוימים זו התגשמות חלום אומניפוטנטי של פרידה מהירה ונטולת גינונים רגשיים מעיקים... 

מצד שני, מה שבנסיבות רגילות יכול להסתכם ב״להתראות, חבר'ה, אני חייב ללכת״, הופך לפתע לחוסר נעימות שאף אחד לא רוצה להיות זה שגורם לה, בכך שיציע לסיים את המפגש.

 

 

איך מתמודדים עם עייפות זום?

הפסיכולוג סטיבן היקמן, מציע 6 טיפים חשובים במטרה להפחית את תשישות הזום, מתוך אתר mindful:

 

  • קח מספר רגעים לפני שתלחץ על "התחל" כדי לארגן את הקשב

  • קח את הזמן לברך באמת את מי שנמצא אתך בחדר, במלוא תשומת הלב

  • בחר ב- “speaker view"

  • היאבק עם הדחף למולטיטסקינג

  • נסה לקחת הפסקות מדודות בין מפגשים וירטואליים

  • ולבסוף, הזכר לעצמך מדי פעם שמדובר במקום חדש - אנחנו מסתגלים...

 

זה על קצה המזלג. וקצת יותר לעומק, הנה 3 דברים נוספים שכדאי לשים אליהם לב:

 

  • אל תקלידו. רעשים לא צפויים ולא טבעיים מעוררים את מוחנו להגיב וכופים עלינו להתרכז בהם. בשיחות ועידה או וידאו, הקולות מועברים דרך מיקרופון וצלילים גבוהים יוגברו, מה שיביא לאפקט ״מיקי מאוס״ צורמני. רחשים עדינים כמו הקשה על מקלדת או בליעה יוגברו, ורעשים של חריקת כיסא, לעיסת חטיף פריך או לגימה מכוס קפה ישמעו למאזין כאילו אתם לועסים לו בתוך האוזן. הגבלת האפקט השלילי שעלול להיות לקולות שאתם משמיעים על שאר המאזינים אינה כה פשוטה, וזו משום שאיננו יודעים כיצד אנו נשמעים דרך אמצעי תקשורת, להבדיל ממצב בו כולנו נמצאים באותה סביבה, פנים אל פנים. בכדי להיות בנעליו של המאזין הווירטואלי, תוכלו להקליט מפגש ולהקשיב לו לאחר מכן, על מנת להבין כיצד נשמעתם לאחרים. לעתים דבר מה פשוט כמו התאמת ההעמדה, המרחק או הכיוון של המיקרופון יכול לעשות הבדל גדול. גם השימוש באזניות עם מיקרופון, במקום במיקרופון המובנה במחשב הנייד, יכול להסוות משמעותית את רעשי הרקע.

 

  • שיחה אמיתית דורשת פידבק מילולי ולא-מילולי, גם אם רק ״א-הא״ קטן, המציין לדובר שהשומע עוקב אחריו. ואולם בהתקשרות התלויה באמצעים טכנולוגיים, אפילו השהייה בת כמה שניות עלולה לשבש את רצף השיחה. בעיות בחיבור לרשת עלולות להשפיע על בהירות הדיבור, ואובדן מידע בזרם האודיו יכול לייצר קולות לא טבעיים או חסרים. מוחותינו נדרשים לעבודה מאומצת יותר לסגירת הפערים בניסיון להבין את המסר, והמאמץ המושקע בהתמקדות בקולות לא-טבעיים מסיח את הפוקוס שלנו מהבנת הדברים. ואולם מרגע שמודעים למגבלות הטכנולוגיות של שיחות וידאו, ניתן להסתגל לכך על ידי טיפוח נימוסי שיחה חדשים: להשתיק את המיקרופון לאחר שמברכים את הנוכחים לשלום, להשתמש בצ׳אט בכדי להגיב או לשאול שאלות, לדבר בבהירות מבלי למלמל או להשתמש בפונקציית closed caption בזום, ליצירת כתוביות בזמן אמת. עוד כדאי לוודא שלא נעשה בבית שימוש בו-זמני מאסיבי אחר ברוחב הפס, למשל צפייה בנטפליקס.

 

  • שיחות בסביבה ביתית כרוכות ברעשי רקע והדים בשל אקוסטיקה חדרית שונה מזו של משרדים פתוחים. במשרד, המוח יסנן לרוב, באופן לא-מודע, את הרעשים הלא נחוצים על ידי הפרדתם לפי המיקום והכיוון שהם מקורם. כך מתאפשר לנו להתרכז בדובר יחיד גם בחדר צפוף. ואולם בהיעדר תחושת הכיוון הזו, רעשי רקע ושיחות צדדיות הופכים חודרניים הרבה יותר, והמוח אינו מצליח לסנן אותם באותה יעילות כמו במצבים טבעיים. זאת ועוד, ההד של חדרים ביתיים עלול להפוך את הדיבור למובן הרבה פחות. על מנת לשפר את איכות שיחות הווידאו הנערכות מהבית, יש לסגור את דלת החדר, להרחיק חיות מחמד ולנסות שהילדים לא יפריעו לשיחה. ריהוט רך, כמו כריות ושמיכות, יפחית את ההדהודים ביחס לחדר שבו רק קירות חשופים. גם מדפי ספרים ברקע יווסתו טוב יותר את האקוסטיקה.

שיפור איכות חוויית שיחות הווידאו נעוצה גם היא, כמו הריחוק הפיזיי, במאמץ משותף. הדבר יסייע לנו להפחית את עייפות הזום ויהפוך את השיחות המקוונות הללו למאומצות פחות.

 

תחזיקו מעמד!

 

איתן טמיר

 

 

The Close Talker - Seinfeld

 

 

נ.ב. 

מתארגנים לקיץ...  

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

Andrew Hines & Pheobe Sun (2020)..Zoom fatigue: how to make video calls less tiring. May 11, 2020, The Conversation

נקרא 2335 פעמים עודכן לאחרונה ב שני, 10 אוגוסט 2020 17:45

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020