השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער | נתונים חיוניים להורים

השפעות רגשיות של

מגיפת הקורונה על ילדים:

מהן וכיצד להתמודד?   

מיליארדים של בני אדם ברחבי העולם, ילדים, בני נוער ומבוגרים, התמודדו עם שנתיים קשות.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם זה מכבר על הסכמה גורפת בין מומחים, לגבי ההשפעה השלילית של הקורונה על בריאות הנפש על פגיעה ברווחה האישית.

לפי סקר APA (איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי) שפורסם באפריל 2021 (מצורף כקובץ PDF), מרבית ההורים מוטרדים לגבי קשיים נפשיים של הילדים והמתבגרים בבית מאז תחילת המגיפה. 

22% מההורים בארה״ב אף מדווחיםעל קושי לתאם פגישה ראשונה לטיפול בילדים ולהדרכת הורים עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הסיבות לקשיים לא נבחנו: 

אותו סקר מראה כי גם כאשר החיסונים זמינים יותר, האמריקאים עדיין מודאגים ממצבם הנפשי של ילדיהם.

תוצאות ביניים של מחקר on-going באוקספורד מלמד כי הורים לילדים בגילים 4-10, דיווחו על עלייה בקשיים הרגשיים של ילדם לאורך תקופה של חודש בבידוד:

קשיים רגשיים, דאגות, תלותיות-יתר ותסמינים גופניים שקשורים לחרדה, כך לפי תוצאות מקדמיות של סקר Co-SPACE באוניברסיטת אוקספורד, בו לוקחים חלק מעל 10,000 משתתפים אנגלים במהלך הקורונה. גם קרן הילדים האנגלית, שראיינה 2,000 צעירים שסבלו מקשיים נפשיים לפני פריצת הנגיף. פרסמה כי יותר מ-4 מבין 5 ילדים (83%) דיווחו שהמגיפה החמירה את מצבם הרגשי.

לפי פרסום של ה-CDC מ-2021, ילדים בגיל בית הספר ששהו בתנאים של סגר חוו שיעורים גבוהים משמעותית של אלימות במשפחה.

מחקר מסוף 2022 מתייחס למחירים הנפשיים הכבדים אותו שילמו ילדים עקב חרדה כלכלית של ההורים.

אלימות היא הגורם המוביל לתמותה ותחלואה בגיל ההתבגרות.

היא קשורה לסיכון מוגבר לתוצאות בריאות שליליות עתידיות, הכוללות דיכאון, חרדה והתאבדות.

כפי שאנו לומדים, שטף המידע אודות מגיפת הקורונה מציף אצלנו חרדות ודאגות רבות, שאינן פוסחות גם על הילדים. 

המעברים התדירים, בלימודים מרחוק ובחזרה ללימודים בכיתות, מערימים קשיים נוספים, של התשה ושחיקה מתמשכים.

הלמידה אונליין מוכרת כבר כתופעה שמכונה תשישות זום והחזרה הפתאומית לבית הספר דורשת הסתגלות נפשית.

איך הכי נכון, עבורכם כהורים, לשוחח עם הילדים על הווירוס, על הבידוד וההשפעות הנפשיות שלו, על השינויים ועל העתיד ביום שאחרי? 

ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, טוענת יפה כי שיקול הדעת הסובייקטיבי של ההורים מחליף בעת זו את הנחיות הרגולטור.

זה אולי נראה כמו האצלת סמכויות מבורכת, אבל האחריות ההורית לקבלת החלטות ולניהול סיכונים לגבי הילדים במסגרות החינוכיות, מהווה כשלעצמה גורם שחיקה והתשה עבור הורים ותלמידים כאחד. 

קבלו מאיתנו הדרכת הורים אונליין, ורכשו טכניקות, עצות וכלים התנהגותיים שיעזרו למצב להיות נהיר ומדובר יותר, יפחית את הפחדים ויסייע לתפקוד הילד/ים והמשפחה כולה:

קודם כל הרגיעו את החרדה ההורית

 ילדים לוקחים דוגמה מההורים ומהתנהגות שלהם בפועל.

זהו עיקרון פסיכולוגי בסיסי שתקף לכל מצב, לא רק במשבר הקורונה.

הרעיון הוא שמבלי שנרגיש שאנחנו בעצמנו מווסתים רגשית, לא נוכל לספק את המיכל המרגיע עבור הילדים.

גם אם הימים מלמדים אותנו כי ילדים פחות פגיעים לוירוס הקורונה, התעדכנות בחדשות מחרידה אותנו על רקע תסמונת פימס ותסמונת קוואסקי, שמדווח כי קיים מכנה משותף בינה לבין הנגיף. 

אין לזה סוף.

בואו נרחיב -

להורים קל יותר להתמודד עם פחד של ילדים מפני חושך או ממפלצות, כי יש מרחק מסוים בין מה שאנחנו מרגישים כלפי האובייקט או המצב המאיים לבין מה שהילד מרגיש.

אולם במצבים של חרדה נרחבת וכללית, כמו במקרה של מגיפה מסכנת חיים או מצב בטחוני אקוטי לאומי, אנחנו נתונים, יחד עם ילדינו, בדיוק באותה סיטואציה רגשית ומחשבתית.

במצבי חירום כאלה  קשה לנו יותר להיות אמפתיים ונדרשת הרגעה עצמית מוקדמת לפני שמנסים להרגיע ילדים. 

אגב, התופעה הזו מוכרת היטב בימים אלו גם למטפלי בריאות הנפש:

הרבה יותר קשה לעזור למטופלים לגייס כוחות נפשיים כאשר גם הפסיכולוג מתמודד עם דלדול המשאבים האישיים שלו כבן אדם.

לכן פסיכולוגים טובים פונים בעצמם להדרכה מקצועית בזמנים של טראומה קולקטיבית או משותפת, או לפחות משקיעים בעבודה עצמית כדי למצוא מקורות נפשיים לסיוע לאחר. 

שוחחו עם הילד בהקדם 

כהורים, האינסטינקט הראשון הוא להגן על הילד, גם אם פירוש הדבר ״למזער״ את הסכנות ולחסוך לו את מורכבות הסיטואציה.

אולם המהלך הטוב ביותר שניתן לעשות הוא להיות ישרים וישירים ולספק מידע עובדתי.

דברו בארוחת הערב על השלכות הקורונה, ספקו עובדות, לא סנסציות זוכרו שיש להם מיחושים רגשיים משובחים שעוזרים להם לקלוט יותר ממה שהם מראים.

כמו כל דבר אחר – הסבירו לילד את המצב לאשורו, בהקשר של עולמו האישי, מה שמתבטא בקשר המועט עם חברים, ענייני בית ספר, שיעורי בית, חוגים ועוד.

הילדים שלנו סקרנים, נבונים וחקרנים, ובמצבי חרדה הם שואלים בדיוק את השאלות שאין לנו מילים ותשובות עבורן. 

אחת החוויות המערערות ביותר במשבר הקורונה הוא חוסר הוודאות הגלובלי. אל תבהלו מהמחשבה על התגובה של הילד לחוסר האונים שלכם, זאת רק האמת, ולצד חוסר הוודאות פותח חיסון וניתן לרוב תושבי ישראל, ואולי תימצא בקרוב תרופה.

לצד האיומים, יש כאן ביטוי של ערכים חשובים, כמו אתגור משותף של האנושות, היופי שמציע עולם המחקר המדעי והחוויה של התגייסות קבוצתית משותפת.   

בדקו מה הילד כבר יודע 

טוב, הילדים שלנו חשופים להרבה יותר מה שהיינו אנחנו. במצבים הלאומיים בהם נאלצנו אנחנו להתמודד כילדים ובני נוער, נדרשנו לעמוד מול אי ודאות כפולה ומכופלת. 

קחו למשל את מלחמת המפרץ הראשונה בינואר 1991:

אני זוכר כנער את החרדה המשוטטת סביב שולחן השישי שלנו. האם הלילה ייפלו שוב טילי סקאד מעיראק? למעשה יכולנו לצרוך מידע על העתיד הקרוב רק משני מקורות: אמצעי תקשורת ההמונים (רדיו, טלויזיה ועיתונות) ושמועות שרצו בהמוניהן, בעיקר אצל "יודעי דבר" מלחיצים. לפתע נשמעה דפיקה בדלת ובפתח עמדה דינה השכנה, אשה מבוגרת ודי קשה. היא לוחשת לאמא: "הלילה זה כימי…". אחרי שעברנו את הסופ"ש בשלום, זו הפכה להיות הבדיחה המשפחתית שלנו. הומור הוא דרך התמודדות מצוינת במצבי חרדה…"

הילדים שלנו יודעים המון, והם תמיד צעד או שניים לפני מה שאנחנו חושבים שהם מצויים. מידע בוואטסאפ, באתרי החדשות באינטרנט, בטיק טוק ובעיקר באינסטגרם, כל אלה ממלאים את החללים שמותירים סימני השאלה לגבי הקורונה. יש לזה הרבה יתרונות, אבל גם שפע חסרונות: פייק ניוז, תיאוריות קונספירציה הזויות וכתבות שמטרתן להצית את החרדה כדי לקבל יותר טראפיק ושיתופים. אם הילדים שלנו גדלים בסביבה משפחתית בטוחה הם נוטים להאמין למידע שנראה סמכותני, הרי מה להם ולביקורתיות פוסט מודרניסטית? 

לכן, חשוב מאוד לעודד את הילד לשתף אותנו במידע שנחשף אליו לגבי מצב המגיפה בישראל ובעולם.

ואם יש לכם יותר מילד אחד, רשמו לפניכם את הדברים שאמר לכם כל אחד בנפרד. נוכח המידע שיש להם, תוכלו לבחור באילו עובדות לשתף אותם.

עשו זאת באופן מאוזן ואינטגרטיבי והציעו להם לשתף אתכם בחדשות מסעירות במיוחד כדי שתעשו יחד Fact Checking.

אנחנו מניחים, במידה רבה של צדק, שבני נוער אינם נתרמים מגלישה באינטרנט ומזמן מסכים עודף.

אבל מחקר אוסטרלי שפורסם ב-2021 מלמד כי טכנולוגיה דווקא תורמת רבות ליחסים. הבין-אישיים של מתבגרים ולעייתים כדאי אפילו לעודד את השימוש הבא (Sophie et al, 2021).

גלו אמפתיה ותנו תיקוף רגשי

רגשות, אנחנו תמיד מזכירים באתר זה, אינם עובדות.

אבל הם בכל זאת משפיעים מאוד על הרווחה הנפשית.

יכול להיות שאחרי הבירור שתקיימו לגבי המידע שהילד נחשף אליו, תמצאו גם פחדים וחרדות שאינם מצויים בהלימה עם המציאות.

למשל, הרבה ילדים ובני נוער משייכים מגיפות מדבקות לסרטים הוליוודיים על המוני זומבים שמעבירים את המחלה באמצעות ביס בצוואר וצובאים ברבבותיהם על השורדים הבריאים שמסתתרים.

תראו איך נראית מגיפה גלובלית

מנקודת ראות הוליוודית,

בסרט World War Z: 

אבל, ופה יש אבל חשוב, גם אם פחדיו של הילד אינם הגיוניים ומבוססים בוודאות על מידע כוזב ודימיוני,  אין פירוש הדבר שהוא אינו תופס את הפחד עצמו כממשי. 

כלומר הפחדים של הילדים זקוקים להכרה ולהתייחסות נפרדת, כזו שאינה מצדיקה את העובדות, אך מתקפת את הרגשות. 

תיקוף (ולידציה באנגלית) הוא לא מיומנות פסיכולוגית מורכבת, אך חיונית מאין כמוה וסביר מאוד להניח שאתן משתמשים בה המון כהורים בהקשרים אחרים: "אני מבינה שאתה פוחד... ", או "טבעי שכל אחד מרגיש במצב הזה הרבה דאגה לגבי העתיד", או הכי פשוט ואינטואיטיבי: "מתוק שלי, אתה ממש פוחד…". 

תיקוף הוא כלי חשוב ביותר להרגעה בהווה, אבל הוא משמש גם אבן דרך חשובה לביסוס הביטחון העצמי וההרגשה הקיומית שהילד יכול לסמוך על עצמו ועל תחושותיו הרבה אנחנו יודעים היום שהרבה מהבעיות הנפשיות שכרוכות בקשיים בוויסות הרגשי נובעות מסביבה לא מתקפת, בה לא ניתנה התייחסות לרגשות קשים מדי עבור ההורים. 

אם כך, לפני שאתם נחלצים להציל את הילד עם שיחה בוגרת על העובדות, האזינו לדאגותיו ואל תבטלו את פחדיו. אחרי התיקוף, תראו איך הפחד פוחת קצת ואז תוכלו לקבוע כיצד לנתב את המשך השיחה. 

היצמדו לעובדות

 המידע שתחלקו עם הילד אמור להגיע ממקור או שניים, לא יותר, על מנת למזער את הבלבול.

למדו אותם כיצד לחפש מידע מדויק והדגישו בעיקר את 6 העובדות הבאות: 

א. וירוס הקורונה מאחורינו, אבל לא לגמרי. יש וריאנטים ולא ברור עד הסוף משך ההשפעה של החיסונים.

ב. למרות שרוב האוכלוסיה מחוסנת, אנחנו נדרשים עדיין לעטות מסיכה, ומי שחלה נדרש להישאר בבידוד ביתי.

ג. וירוס הקורונה מתפשט באוויר, בעיקר כשמשתעלים ומתעטשים. 

ד. אפשר להפחית את הסיכוי להידבק על ידי שטיפת ידיים והימנעות ממגע בעיניים, באף ובפה. 

ה. ברוב המוחלט של המקרים המחלה חולפת אצל ילדים ובני נוער באופן ספונטני (ללא טיפול) . הסיכון להורים ולבני משפחה מבוגרים אחרים קיים, אולם מי שהתחסן מצוי העמדה בטוחה הרבה יותר. 

ו. היו כבר מגיפות ויראליות בתקופת החיים הנוכחית, כמו סארס, מארס ואבולה. האנושות הצליחה לגייס כוחות ומשאבים ומיגרה אותן.

דברו בגובה העיניים

ילדים קטנים עשויים להזדקק לקרבה הורית גופנית כשמדברים אליהם.

כמו תמיד, אפשר להחזיק להם את היד ולשבת לצידם. 

את הדיון יש לכוון לגיל הילד ולדבר בעולם המושגים שלו.

למשל, אל הווירוס, שנראה בעיניי המבוגר כמו עיגול עם קוצים, יכולים להתלוות בדימיון הילד עוד שלל אלמנטים פנטזמטיים, יכולה להתלוות לדימוי של הווירוס כוונה מוקדמת לפגוע, למרות שזו אינה קיימת, והוא יכול לעבור אסוציאציה (חיבור מנטלי) לדמויות של רשעים בסרטים, בקומיקס ובסדרות.

נסו לזרום עם הדימויים העשירים הללו, חברו אותם למשחק חי עם הילד והיכנסו יחד למרחב הדימיוני שלו. המעבר לעולם הילדי יזכה מיידית להוקרת תודה עמוקה מצד הילד - כהורים, אנחנו חיים בעולם של מבוגרים, עם נקודת ראות שונה שנרכשה אחרי עשרות שנים שאנחנו פה. המחווה של ביקור בעולמו הפנימי של הילד היא מתנה גדולה עבורו וכמובן גם עבורכם כהורים אוהבים. 

חשוב לעודד את הילד להיגיינה נאותה – להימנע ממגע בפנים ולחיצת יד, להשתעל ולהתעטש אל שקע המרפק ולרחוץ ידיים. אם מדובר בגיל בית ספר יסודי, אפשר למשל לבקש מהילד שישיר פעמיים שורה מתוך שיר שהוא אוהב בזמן שהוא רוחץ ידיים היטב בסבון.

מצד שני, חשוב לא להגזים עם זה, בעיקר אם אתם או הילד נוטים לכיוון של אובססיות ניקיון ושטיפה. 

הדגישו היצמדות לשגרה

דברו עם הילד על הצורך בשמירת לוח זמנים קבוע ככל הניתן. 

למרות שהמציאות מתחילה להסתדר, כולנו קצת כאוטיים בחזרה לנורמלי החדש. 

כשמתחייבים שינויים, כמו הפסקת הלמידה מרחוק וחזרה לכותלי בית הספר, מסגרו את השיחה עם הילדים על השינויים הללו בגישה מקדמת.

לא היה להם קל בסגרים ובלמידה בזום, אבל זכרו שקשה גם לחזור פתאום למציאות, כאילו לא קרה דבר. 

באופן טבעי הילד יפנים טוב יותר את השינויים במצב בו ההורה שומר בעצמו על שלווה, אופטימיות וחיוביות. 

בנוסף, מאחורי כל דרישה לשינוי הציגו רציונל.

אל תנחיתו הוראות סתומות מבלי להסביר מה ההקשר להנחתתן.

ככה תקבלו ילד מתפקד, שמבין עניין ועוזר לכם לעזור לו.

אם הוא יחווה כך את המשבר, תופתעו לשמוע רעיונות על דרכי התמודדות יצירתיות שיוכלו לחדש גם לכם כמבוגרים. 

אחרי הכל אלה הילדים שלנו, ישראלים קטנים שיודעים להיות יצירתיים מאוד בתנאים המתאימים. 

עקבו אחרי שינויים בהתנהגות הילד

 ילדים רבים מתקשים לבטא מילולית פחדים ודאגות והדבר יכול להביא לשינוי בהתנהגותם.

לעיתים קרובות יכולות לצוץ בעיות בשינה, כאבי ראש או כאבי בטן, שיכולים להתבטא כתסמינים פסיכוסומטיים אצל הילד, על רקע מתח וחרדה.

היו נוכחים ומעורבים בשיחה.

שימו את הטלפון הנייד על ׳שקט׳ והתרכזו במה שהילד אומר לכם.

כל מה שיוצא מפיו הוא חוויה פנימית אמיתית, גם אם התוכן הרגשי אינו מחובר למציאות המוכרת לכם. 

אם הילד מביע כעס או תסכול בקלות רבה מדי אלה אינדיקציות ברורות לכך שקשה לו ושהוא זקוק לתמיכה הורית.

זו גם מחמאה - הוא סומך עליכם שתדעו להתמודד עם רגשותיו ותתעקשו שיהיה לו טוב. 

מעל לכל, חשוב שהילד יקבל מידע מדויק אודות הווירוס, כזה שלא יתבסס על שמועות או אינפורמציה כוזבת. 

למרות שהשיחה עשויה להיות לא נוחה, זכרו שסביר שכל המשפחה תרגיש טוב יותר אחריה ותוכלו לפעול נכון יותר בתוך הסיטואציה המשברית הזו.

ולבסוף, כמו תמיד, עזרו להם להרגיש חלק. 

אין ספק שיש עלייה בתחלואה הנפשית של המתבגרים שלנו: 

מחקר ישראלי שפורסם באוגוסט 2021 מתאר עלייה של תסמיני דיכאון בקרב מתבגרים בתקופת הקורונה ומזהה קשר בין דיכאוניות לחוויה של היעדר שייכות. 

מחקר של מכבי ומכון KI, שפורסם בתחילת 2022, מלמד על עלייה של 55% בשיעור האבחונים של הפרעות אכילה בקרב בני נוער בישראל  (67% אצל מתבגרות), עלייה של כמעט 40% באבחנות של דיכאון ועלייה של 33% בהפרעות חרדה אצל מתבגרים. בנוסף, מדווחת עלייה של 28% ברישום תרופות נוגדות פסיכוזה לבני ובנות הנוער, סביר שחלקן במינון נמוך למטרות ויסות רגשי. 

הנתונים נאספו לפני ובמהלך הקורונה ומתבססים על מדגם נרחב של 200,000 סיכומי פגישות, בטווח הגילים 12-17.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

8 בינואר 2023

מקורות: 

עלייה ניכרת במצוקה נפשית בקרב בני נוער בישראל במהלך המגיפה. מערכת דוקטורס אונלי, 12.01.2022: https://doctorsonly.co.il/2022/01/247500/

זמיר, ר. (2020). חיי משפחה בימי קורונה: המלצות להורים בתקופה הנוכחית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3949

Argabright, S. T., Tran, K. T., Visoki, E., DiDomenico, G. E., Moore, T. M., & Barzilay, R. (December 2022). COVID-19-related financial strain and adolescent mental health. The Lancet Regional Health - Americas, 16, 100391. https://doi.org/10.1016/j.lana.2022.100391

Li, S.H., Beames, J.R., Newby, J.M. et al. The impact of COVID-19 on the lives and mental health of Australian adolescents. Eur Child Adolesc Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1007/s00787-021-01790-x