מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה?
טיפול במציאות מדומה (Virtual reality therapy או VRT) הוא כלי טיפולי חדשני בו נעזרים מומחי בריאות הנפש לטיפול פסיכולוגי בפחדים, בכאב כרוני, בחרדה חברתית, בפוביות ספציפיות ומורכבות, בהתמכרויות, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ואפילו בהפרעות פסיכוטיות.
מבחינה היסטורית, מחקרים על טיפול במציאות מדומה החלו כבר בשנות השמונים של המאה ה-20, אבל בימינו זמינים כבר כלים טיפוליים באיכות טובה לציבור הרחב והנישה המצומצמת בפרקטיקה הפסיכולוגית עשויה להפוך בקרוב למוצר צריכה המוני, לטיפול עצמי ו/או בליווי איש מקצוע.
כפי שנקרא כאן, היד עוד נטויה.
טיפול במציאות מדומה מציע כיוון חדש ומרתק, אבל הוא לא עומד ככלי תרפויטי שעומד בפני עצמו ובוודאי לא כאמצעי של ׳שגר ושכח׳, אולי בעתיד.
בינתיים חוקרים אוספים תוצאות ראשוניות כרכיב תומך בטיפול CBT, ואלה נראות מבטיחות.
מהי מציאות מדומה?
מציאות מדומה היא עולם וירטואלי הנבנה באמצעים טכנולוגיים, באופן כה מפורט שמי שנכנס לתוכו, באמצעות הציוד המתאים, מרגיש שהוא נמצא בתוך עולם אמיתי, זאת מכיוון שהחושים האנושיים מקבלים את הגרייה הטכנולוגית באופן כמעט מלא.
היישומים האפשריים אינסופיים, ולא רק לחוויות משחקיות.
למשל, צבא ארה״ב הודיע שיכניס לשימוש משקפי מציאות רבודה ללוחמים ביחידות שדה כבר ב-2022.
אם טרם התנסית בחוויה, סביר להניח שהיא תבחר לפגוש אותך בעצמה בעתיד הקרוב: בקולנוע, ברפואה, בפסיכולוגיה וכמובן במשחקי מחשב... או בטיפול אצלנו במכון:
שיחת ייעוץ ממוקדת על טיפול VR
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
איך עובד טיפול במציאות מדומה?
טיפול נפשי באמצעות מציאות מדומה שואף ליצור עבור המטופל מרחב התנסותי, עולם חושי ותפיסתי אינטראקטיבי, בו ניתן לחוות חשיפה טיפולית לגירויים מעוררי חרדה.
באמצעות השתקעות (Immersion), הטיפול במציאות מדומה מכניס את המטופל היישר אל תוך עולם ממוחשב שפותח בקפידה על מנת לחשוף אותו באופן הדרגתי לגירויים שליליים, אשר מאפשרים לו אט אט לפתח מולם עמידות וחוסן רגשיים, דרך הסחה, הקהיה שיטתית והכחדת התניות שיוצרות מצוקה.
נשמע מוכר?
נכון, הרציונל זהה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
לכן, טיפול במציאות נקרא גם CBT ממוחשב (Computerized CBT - CCBT).
החשיפה לגירויים הנדרשים היא הדרגתית ומותאמת אישית, והטיפול משולב בשיחות עם המטפל לפני, אחרי ולעתים גם במהלך החוויות הווירטואליות, על מנת שהמטופל יעבד את הדברים באופן הבריא לו ביותר.
כמו בטיפול באמצעות היפנוזה, בכל שלב יכול האדם להיות מודע לכך שהוא חווה עולם וירטואלי, תגובותיו הפיזיות והמנטליות יהיו כאילו הוא אמיתי.
כמו בתהליכי סוגסטיה, דימיון מודרך למשל, פסיכולוגים ומטופלים נעזרים בטיפול במציאות מדומה כדי לתפעל את המוח, שלמרות מורכבותו הוא נתון למניפולציה חיצונית של בעליו.
מטפל עשוי להפנות לטיפול באמצעות מציאות מדומה על בסיס הערכת אופי הבעיה, מקורותיה והמאפיינים האישיותיים של המטופל.
טיפול באמצעות מציאות מדומה מהווה בדרך כלל חלק מהתערבות טיפולית כוללת יותר.
הטיפול הנלווה עשוי להיות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול רגשי.
למשל, ילד שסובל מפוביית בית ספר יכול לחוות באמצעות המציאות המדומה גירויים הקשורים לחוויותיו השליליות בבית הספר, ולאחר מכן באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למצוא דרך להחליף את התחושות הללו באחרות.
בעוד שהמטפל אינו נוכח בבית הספר כאשר הילד מגיב לגירויים השליליים, הטיפול באמצעות מציאות מדומה מאפשר לו לצפות בתגובות המטופל בזמן אמת ולהציע באותו רגע שינויים קוגניטיביים.
באמצעות המציאות המדומה המטופל נחשף בהדרגה לגירויים השליליים שעמם הוא נדרש להתמודד, כאשר החשיפה לפחדיו הגדולים ביותר בסביבה שאיננה מאיימת מסייעת לגופו ולמוחו להתרגל לנוכחותם, עד שלא יעוררו יותר תחושות של חרדה ופחד בעולם האמיתי.
מטפל טוב שעושה שימוש בשיטה ילווה את המטופל בכל סצנה אותה יחווה, בנוסף לשיחות לפני ואחרי התרגול.
כמובן שראשית נדרשת שיחת הכנה שמטרתה להבין את מהות הבעיה על מנת לקבוע ולהתאים את התכנית הווירטואלית המתאימה ביותר.
צפו בהסבר קצרצר על טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה
(שרה שוורץ, פסיכולוגית קלינית באוניברסיטת קולורדו):
עבור אילו הפרעות נפשיות טיפול במציאות מדומה יעיל?
טיפול באמצעות מציאות מדומה משמש בעיקר כטיפול VR ממוקד בהפרעות אכילה, בפחד מטיסה, פחד קהל, פוביה מעכבישים, פוביית בית ספר אצל ילדים, אגרנות יתר, כאבים גופניים, PTSD, דיכאון והפרעות חרדה.
עבודות מחקריות עדכניות בוחנות את יעילות השיטה עבור טיפול בהתקפי חרדה, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי והפרעה טורדנית כפייתית.
טיפול במציאות מדומה להפחתת חרדות
חלק הארי של המחקר על טיפול פסיכולוגי ב- VR נעשה עד היום עבור יעילות השיטה לטיפול בהפרעות חרדה.
התוצאות מלמדות כי הטיפול מוביל להפחתה משמעותית בתסמיני החרדה, וכי הוא בעל יעילות דומה להתערבויות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות של חשיפה. בנוסף, גוף הידע המחקרי מלמד כי לטיפולים במציאות מדומה יש השפעה חזקה ועמידה על החיים האמיתיים, גם בחלוף זמן לאחר סיום התהליך הקליני.
הנה תוצאות ניסוי, אחד מיני רבים, שבוחן את ההשפעה המיטיבה של טיפול במציאות מדומה על הפחתת חרדה.
החוקרים מציגים את תוצאות ההשוואה שערכו בין שלוש קבוצות משתתפים, לפני ההתערבות, מיד אחריה ובחלוף 6 חודשים:
קבוצת הטיפול במציאות מדומה - צבע סגול
קבוצת הטיפול הרגיל (CBT) - צבע אדום
קבוצת הביקורת - צבע תכלת
תרשים מתוך אתר sciencenews.org
היתרונות של חשיפה ב-VR כטיפול בפוביות
לטיפול במציאות מדומה יש יתרונות משמעותיים כדרך טיפול בפוביות, בהשוואה לטיפול חשיפה סטנדרטי.
טיפול מציאות מדומה מאפשר ליצור סביבה מבוקרת ובטוחה יותר, המפחיתה את החרדה הראשונית של המטופלים לגבי עימות עם הפחד. ואכן, בניגוד לחשיפה בעולם האמיתי, ניתן לשלוט בדיוק ברמת האינטנסיביות של הגירויים המפחידים, ולהתאים אותה באופן הדרגתי לכל מטופל ולכל שלב בטיפול.
חשוב לומר שכל זה קורה כאשר המטפל צופה בזמן אמת בתוכן שחווה המטופל ושהמטופל יכול להפסיק את האימון בכל רגע, במרחק של לחיצת כפתור.
יתרון נוסף הוא היכולת לחזור על תסריט מסוים מספר פעמים בלי מגבלות לוגיסטיות. במקרה של פוביה מעכבישים, למשל, ניתן ליצור מפגשים חוזרים עם עכבישים וירטואליים בקלות רבה יותר מאשר בטיפול מסורתי.
לבסוף, טיפול במציאות מדומה יכול לטפל בו-זמנית בתחושות של פחד ושל גועל, מה שמספק גישה מקיפה יותר לטיפול בפוביות.
טיפול בדיכאון באמצעות מציאות מדומה
פאול וצוותה (2024), חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, מראים ששימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה עשוי להיות פתרון טיפולי מבטיח עבור הסובלים מדיכאון קליני.
המחקר השווה בין טיפול ב-VR לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שהוא טיפול הבחירה המוסכם כיום בדיכאון.
התוצאות הראו כי בקרב משתתפי קבוצת הטיפול במציאות מדומה חלה ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון, בדומה לזו שנצפתה בקרב מטופלים שעברו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
התוצאות מלמדות על הפוטנציאל הטמון בטיפול במציאות מדומה ככלי יעיל לטיפול בדיכאון, אבל יתכן שאפקט פלסבו תרם במידה מסוימת לשיפור שנצפה במשתתפי קבוצת ה-VR.
טיפול ב-PTSD באמצעות מציאות מדומה (VR)
הטכנולוגיה מציעה לנו עוד ועוד דרכים יצירתיות להתמודדות עם הפרעות נפשיות כרוניות, באמצעות אפליקציות לטיפול פסיכולוגי, שעון חכם, צ׳טבוטים וטכניקות חשיפה של מציאות מדומה, שמוכיחות את עצמן יעילות במיוחד להתמודדות עם הפרעות חרדה, ובכללן הפרעת דחק פוסט-טראומטית:
טיפול באמצעות VR במלחמת חרבות ברזל
כחלק מהמאמץ של בריאות הנפש בצה״ל לתת מענה לחיילים הסובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים הוקם עקב המלחמה בעזה ובצפון, הוקם ענף תעצומות להתערבות קלינית בטווח המיידי.
הרעיון של מרכז תעצומות זו הוא להציע טיפול קצר-מועד וממוקד בטראומה לחיילים שנחשפו לאירועים מסכני חיים או טראומטיים במהלך השירות הצבאי, ובפרט בסדיר ובמילואים בחרבות ברזל.
בתעצומות מציעים טיפולים פסיכולוגיים מגוונים המבוססים על מחקר, כמו גם טיפולים חדשניים ובהם שימוש במשקפי מציאות מדומה. מטרת המרפאה היא לספק טיפול אפקטיבי שישפר את איכות חייהם של החיילים ויאפשר להם להמשיך בשירות הצבאי או לחזור לחיים האזרחיים בתום השירות.
ואכן, יש כבר מחקרים שמראים את יעילות השילוב של טכנולוגיית VR כאמצעי טיפולי שעוזר משמעותית לחיילים שקשה להם להתמודד עם מוראות המלחמה.
למשל, מחקר יעילות בחן כלי טיפולי חדש עבור חיילים משוחררים מצבא ארה״ב הסובלים מפוסט-טראומה. המחקר בדק את השילוב בין טיפול בעזרת גירוי חשמלי ישיר למוח (Transcranial Direct Current Stimulation, או tDCS) לבין טיפול בעזרת מציאות מדומה. במהלך הטיפול, החיילים נחשפו לסצנות מהמלחמה בעיראק או אפגניסטן באמצעות מציאות מדומה, תוך כדי קבלת גירוי חשמלי קל למוח. התוצאות הראו שמי שקיבלו את הטיפול המשולב חוו ירידה משמעותית בתסמינים של פוסט-טראומה בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול פלצבו.
שיטת 3MDR
במחקר בריטי בו השתתפו נבדקים שסובלים מ-PTSD, נבחנה חומרת התסמינים הקליניים של מטופלים יוצאי צבא לאחר טיפול פסיכולוגי ייחודי במציאות מדומה, שנקרא 3MDR (קיצור של multi-modular motion-assisted memory desensitization and reconsolidation). הטיפול החדש משלב טכניקות VR חדשניות לצד שימוש ב-EMDR, טיפול מבוסס תנועות עיניים, שהוכח יעיל לטיפול ב-PTSD.
איך נחקרה הטכנולוגיה?
המטופלים מתבקשים לנוע על הליכון במעבדה, תוך צפייה במסך גדול, בו מוצגת סדרת תמונות שבחרו, כמייצגות את החוויות והטריגרים הטראומטיים שעברו.
כל סשן טיפולי ב- 3MDR מלווה על ידי מטפל, בעיקר במטרה לצמצם הימנעות קוגניטיבית של המשתתפים (הימנעות מחשבתית היא כידוע אסטרטגיית התמודדות שתורמת להחמרה של תסמיני PTSD).
התוצאות של 3MDR מרשימות:
בחלוף תריסר שבועות, נבדקים בקבוצת הטיפול במציאות מדומה דיווחו על ירידה גבוהה ב- 19% בתסמיני הטראומה, בהשוואה לנבדקי קבוצת המתנה שלא נחשפו ל- 3MDR.
השיפור נותר עמיד גם לאחר 26 שבועות ממועד סיום ההתערבות, ומעורר תקווה לפיתוחי המשך שיוכלו לתת מענה קליני גם למתמודדים עם PTSD עמיד לטיפול (treatment-resistant PTSD).
טיפול ב-OCD עם מציאות מדומה
טיפול במציאות מדומה מציע גישה חדשנית גם למתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית.
הוא מאפשר למטופלים להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה בסביבה בטוחה ונשלטת.
מחקר מצא כי טיפול במציאות מדומה (המכונה כאן Immersive Virtual Reality Exposure Therapy - iVRET) יעיל במיוחד לטיפול ב-OCD הקשור לזיהום וניקיון, בהפחתת תחושות גועל וחרדה ובצמצום התנהגויות כפייתיות (Ferraioli et al, 2024).
הטיפול כולל חשיפה הדרגתית לתסריטים וירטואליים מאתגרים, כמו מטבח "מלוכלך", שעוברים התאמה אישית לכל מטופל.
כמו בפוביות, יתרונות השיטה טמונים באפשרות לחזור על תרחישים ספציפיים ולהתאים את רמת האינטנסיביות, מה שמאפשר למטופלים לפתח ביעילות גבוהה יותר אסטרטגיות התמודדות ולהפחית התנהגויות הימנעות בחיי היומיום.
טיפול במציאות מדומה להפחתת כאב כרוני
בעוד שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות של חולים רבים, מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סדרס-סיני שבלוס אנג׳לס מעלה שדווקא סביבה וירטואלית של מציאות מדומה עשויה להיות להם לעזר.
האפשרויות המסורתיות לטיפול בכאבים כרוניים הן טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומדיטציה.
מכאב אורתופדי ועד לכאבים שמקורם במחלת הסרטן, נראה ששילוב הטכנולוגיה החדשנית כגורם משכך כאבים, באמצעות תסריטים מלאכותיים של מציאות מדומה, המשתנים ממדיטציה בהרים ועד לדמויות מצוירות, ממש יעיל וראוי למקום לגיטימי לצד האפשרויות הקונבנציונליות לניהול כאב.
במחקר בסדרס-סיני השתתפו 140 מבוגרים שסבלו מכאבים גופניים כרוניים, שנחלקו לשתי קבוצות:
קבוצה אחת חוותה טיפול במציאות מדומה
חברי הקבוצה השניה צפו בטלוויזיה בסרטוני וידאו בנושאי בריאות
במכשיר המציאות המדומה ניתנה לנבדקים אפשרות בחירה מבין 21 תסריטים והוצע להם לצפות בהם שלוש פעמים ביום משך 10 דקות בכל פעם ומתי שחשו בכאב מיוחד.
בשתי הקבוצות נדרשו המשתתפים לדרג את רמת הכאב שחשו במדרג של 1-10 ונבדקו כמויות משככי הכאבים שניטלו על ידם במהלך המחקר.
בשקלול הדיווחים נמצא כי נבדקי קבוצת המציאות המדומה דיווחו על ירידה של כשתי נקודות ברמת הכאב (שלוש נקודות בקרב סובלים מכאב חמור), ואילו חברי הקבוצה השנייה דיווחו על ירידה של חצי נקודה (כנקודה בקרב הסובלים מכאב חמור).
בעוד שלטיפול תרופתי כל חולה יגיב אחרת, חלק מהם אף יפתחו התמכרות לתרופות משככות כאבים או יפתחו תופעות לוואי, לא נצפו סימני התמכרות למציאות וירטואלית.
אמנם נצפתה מידה מועטה של ״מחלת מציאות מדומה״, תופעת לוואי המתבטאת בתחושות כמו סחרחורת או בחילה, אך כמעט תמיד הן נעלמות ברגע שהמטפל מסיר מהמטופל את מתקן הראש שבאמצעותו משתקעים בתוך המציאות המדומה.
תוצאות המחקר נראות מבטיחות ומעוררות תקווות שבעתיד תשולב המציאות המדומה בתכניות לניהול כאב.
למעשה, לטיפול במציאות מדומה יש פוטנציאל תרפויטי עצום:
חישבו למשל על טיפול בהתמכרויות, בו ניתן לייצר סביבה וירטואלית שחושפת מכורים לגירויים שמעוררים בהם אסוציאטיבית את הכמיהה לסם. כל זה מתקיים בתנאים בטוחים ושמורים של טיפול, מבלי שהמטופל יתפתה למעידה נוספת להתמכרות.
מיזמים בכל העולם משקיעים את מיטב המשאבים כדי לקדם את הטיפול הווירטואלי:
הצבא האמריקאי, למשל, משקיע תקציבים עצומים במחקרים קליניים מבוקרים של טכנולוגיות מציאות מדומה, במטרה לטפל באמצעותן ביוצאי צבא המתמודדים עם PTSD, הפרעה נפשית כרונית שאיננה ניתנת כיום לריפוי מלא.
גם באבחון PTSD עושה ׳הדוד סם׳ עבודה מדהימה תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה: לפי מחקר שפורסם בכתב העת דיכאון וחרדה תכנה חדשה של בינה מלאכותית ״מקשיבה״ למתמודדים עם טראומות, מנתחת את קולותיהם ומצליחה לזהות ה-89% האם הסובל אכן מתמודד עם PTSD.
טיפול במציאות מדומה להפרעות שינה
טיפול במציאות מדומה עשוי להיות יעיל גם כטיפול באינסומניה והפרעות שינה נוספות במגוון אוכלוסיות.
סקירת מחקרים שיטתית בתחום מצאה כי VR יכול לשפר איכות שינה, להפחית זמן הירדמות, להגדיל זמן שינה עמוקה ולשפר יעילות שינה (Mousavi & Samadi, 2024):
במחקר על מתבגרים עם אינסומניה, נמצא כי 20 דקות של מדיטציה ב-VR הפחיתו עוררות פיזיולוגית (קצב לב וקורטיזול) בהשוואה לקבוצת ביקורת.
מחקר אחר על ילדים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה הראה שיפור באיכות השינה, חרדת שינה והתעוררויות בלילה לאחר 12 שבועות של תרגול VR.
בקרב מבוגרים, מחקר על מאושפזים בטיפול נמרץ מצא כי 30 דקות של מדיטציית VR הובילו לזמן ערות קצר יותר, זמן שינה עמוקה ארוך יותר ויעילות שינה טובה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת.
מחקר נוסף על עובדי בריאות בקו הראשון במגפת הקורונה הראה שיפור באיכות השינה והפחתת אינסומניה לאחר טיפול VR.
טיפול במציאות מדומה בישראל
גם בישראל קיימים מיזמים מחקריים נהדרים לפיתוח טכניקות טיפוליות של מציאות מדומה, מרביתם בחסות האקדמיה או הרפואה הציבורית.
כפי שנכתב קודם, גם בצה״ל נעזרים באמצעים החדשניים שמציעה הטכנולוגיה.
בחלקת אלוהים שלנו אנו מציעים טיפולי VR במכון טמיר, בעיקר בתל אביב.
מעבר לכך, שני המרכזים הבולטים ביותר הם המעבדה לחקר טיפול באמצעות מציאות מדומה באוניברסיטת חיפה ובמרכז לטיפול שיקומי בבית חולים תל השומר (שיבא), שביוזמה משותפת עם חברת AppliedVR מטפלים בחולים אונקלוגיים אמצעות מציאות מדומה, כאמצעי להפחתת כאב וחרדה.
ראו למטה הפניות לסיכומי מאמרים ופרסומים על העבודות של חוקרים ישראלים.
מכיוון שהטיפול נשען על אמצעים וציוד טכנולוגיים, ככל שאלה יהיו מתקדמים יותר, כך צפויות תוצאות טובות יותר בטיפול.
כיום, הציוד המתקדם העומד לרשות המטפל כולל קסדת מציאות מדומה להשתקעות מוצלחת יותר אל תוך העולם הווירטואלי, וכן תוכנות מגוונות שמתאימות לטיפול במצבים פסיכולוגיים שונים, כמו טיפול VR להפרעת קשב.
חסרונות ומגבלות של טיפול VR
התוצאות הראשוניות שהתקבלו מהטיפול החדשני היו חיוביות.
אבל יש גם חסרונות שמאתגרים חוקרים, מטפלים ויזמים:
עלויות גבוהות
החיסרון העיקרי של טיפול במציאות מדומה מתבטא בעלות הציוד הממוחשב, לכן נכון ליום הטיפול אינו נגיש כל כך לקהל הרחב.
עם זאת, חשוב לציין כי בטווח של כמה שנים קדימה, נוכל לראות שטיפול במציאות מדומה דווקא יפחית עלויות של טיפול התנהגותי מסורתי.
לדוגמא, תחשבו מה צריכים לעבור היום מטפל קוגניטיבי התנהגותי ומטופל שמתמודד עם חרדה מבעלי חיים, ספציפית מפני נוכחותם של נחשים. הטיפול המקובל הוא הקהיה שיטתית, חשיפה מדורגת של גרויים מפחידים בהיררכיה הולכת וגוברת (בהתחלה רק לדמיין נחש, אחר כך לצפות בתמונה של נחש ולבסוף, אחרי עוד כמה שלבים באמצע, לצאת לגן החיות המקומי ולהיחשף לנחש אמיתי). טיפול VR מתקיים בחדר אחד, בלי טיולים הכרחיים בשטח, תוך שהוא מציע חשיפה חיה (In vivo), אמיתית לכאורה, בתנאים מלאכותיים.
כלכלית, טיפול זה יהיה בעתיד מוזל יותר וזה פקטור חשוב.
סוגיות אתיות בטיפול VR
חוקרים מתריעים על הסכנות שעלולות להתעורר ככל שטכנולוגיות של מציאות מדומה תהפוכנה ליותר ויותר זמינות.
עם זאת, ההשפעות השליליות האפשריות טרםנבדקו, במיוחד במצבים מלאכותיים בהם ריאליזם חזותי והתנהגותי, באיכות וירטואלית גבוהה מאוד, הופך להיות יותר ויותר סביר בעתיד הקרוב.
המטרות של אמצעי VR הן חתירה לטוב, אולם המכשור עצמו יכול לשמש לטוב או לרע. כדי למנוע את השימוש בו לרע חשוב לפתח הבנה מדעית מעמיקה יותר שחוקרת את השפעות השיטה.
למשל, האם תרגול ב-VR שמערב תסריט עם מאבק אלים באדם אחר, שיחווה כאמיתי עד מאוד, עלול לתרום להתפתחות הפרעות נפשיות?
מבחינה חוויתית ההתנסות אותנטית הרבה יותר ממשחקי וידאו, וחשוב לבדוק השלכות אפשריות, בעיקר עם אוכלוסיות רגישות יותר.
מחלת המציאות המדומה
טיפול במציאות מלאכותית עלול לגרום למצב מנטלי המכונה ״מחלת מציאות מדומה״.
אמיתי, יש דבר כזה.
מהי מחלת המציאות המדומה?
מחלת המציאות המדומה מתרחשת כאשר לאחר חשיפה ממושכת לסביבה הווירטואלית, בדרך כלל לפחות חצי שעה, המטופל עלול לחוות פלאשבקים, בחילות והקאות כתוצאה מתנועה, חיוורון, כאבי ראש, קרקושים בקיבה, ורטיגו, אובדן, עייפות וניקורים, קשיי התמצאות במרחב (דיסאוריינטציה) ואפילו התקפי זעם.
יחד עם זאת, כיוון שנכון להיום זמן ממושך של תרגול במציאות מדומה עולה ביוקר, הטיפולים קצרים יותר והתופעות כמעט ואינן נוכחות בטיפולים.
טכניקות VR עם וללא ״השתקעות״
חוויות המציאות המדומה נחלקות לשני סוגים עיקריים:
טכניקות שכוללות השתקעות טוטאלית לתוך העולם הווירטואלי.
טכניקות שאינן כוללות השתקעות כזו (בהן נעשה שימוש בציוד פשוט וזמין יותר, כמו מחשב).
הטכניקות מהסוג הראשון, שכוללות השתקעות חווייתית מלאה להתנסות המציאות המדומה, מראות הצלחות טיפוליות מרשימות מאוד, משום שהן מצליחות להכניס את המטופל באופן תפיסתי כמעט מלא לסביבה וירטואלית שמרגישה אמיתית.
אתגרי העתיד בטיפול פסיכולוגי מבוסס מציאות מדומה
הטכנולוגיה צפויה עוד להתפתח רבות, אך במצבה הנוכחי היא משמשת לטיפול בחשיפה באמצעות מציאות מדומה, סוגים של טיפולים קוגניטיביים או קוגניטיביים-התנהגותיים, הסחה מכאב וכחוויה התנסותית פסיכו-חינוכית.
מחקרים חדשים בוחנים היתכנות של שיפור הסוציאליזציה אצל בני נוער בחדרי VR, כולל עבור מתבגרים/ות שחווים קושי בהסתגלות חברתית, כמו נוער להטב״ק (Maloney et al, 2021).
בדומה לוותק הטכנולוגיה, מדובר בנישה טיפולית צעירה מאוד, אולם הרעיון של חללים לתקשורת בין-אישית בשילוב מציאות מדומה מעורר ציפיות ותקווה.
נכון להיום הטיפול באמצעות מציאות מדומה עדיין אינו מפותח דיו כדי להתאים לכולם, הן מכיוון שהוא זמין בטווח מצומצם יחסית של בעיות וקשיים והן מבחינת המחיר הכספי, שכן הוא עדיין גבוה ביחס לשיטות פסיכותרפיה מקבילות, לאור עלויות התפעול.
טכנולוגיות, אנחנו יודעים, מתפתחות בקצב מדהים.
לא רחוק היום שבו נוכל כולנו להשתחרר מפחדים, פוביות וחרדות תוך שאנחנו צועדים ברוגע בשדה חמניות רחב ידיים, שייתפס בחוויה שלנו כאמיתי לגמרי בעוד שהוא וירטואלי לחלוטין.
תודה על הקריאה !
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
24 ביולי 2024
מקורות:
הסוף לפחד טיסה - באמצעות עולמות וירטואלים. מערך תהודה, אוניברסיטת חיפה.
Aerospace Medicine and Human Performance - סיכום מאמר מתוך אתר בית החולים השיקומי שיבא: https://shikum.sheba.co.il/Aerospace-Medicine-and-Human-Performance
Ferraioli, F., Culicetto, L., Cecchetti, L., Falzone, A., Tomaiuolo, F., Quartarone, A., & Vicario, C. M. (2024). Virtual Reality Exposure Therapy for Treating Fear of Contamination Disorders: A Systematic Review of Healthy and Clinical Populations. Brain sciences, 14(5), 510. https://doi.org/10.3390/brainsci14050510
Laurence, E. (2024, May 21). Virtual reality therapy: Everything you need to know. Forbes Health. https://www.forbes.com/health/mind/virtual-reality-therapy-everything-you-need-to-know/
Lundin, R. M., Yeap, Y., & Menkes, D. B. (2023). Adverse Effects of Virtual and Augmented Reality Interventions in Psychiatry: Systematic Review. JMIR mental health, 10, e43240. https://doi.org/10.2196/43240
Maples-Keller, J. L., Bunnell, B. E., Kim, S. J., & Rothbaum, B. O. (2017). The use of virtual reality technology in the treatment of anxiety and other psychiatric disorders. Harvard Review of Psychiatry, 25(3), 103–113.
Maloney, D., Freeman, G., & Robb, A. (2021). Stay connected in an immersive world: Why teenagers engage in social virtual reality. In Interaction Design and Children (IDC '21) (pp. 69–79). Association for Computing Machinery. https://doi.org/10.1145/3459990.3460703
Mousavi, S. S., & Samadi, S. (2024). Application of virtual reality technology to sleep-disorders: A systematic review of databases. Journal of Population Therapeutics & Clinical Pharmacology, 31(1), 843-855. https://doi.org/10.53555/jptcp.v31i1.4090
Paul, M., Bullock, K., Bailenson, J., & Burns, D. (2024). Examining the efficacy of extended reality–enhanced behavioral activation for adults with major depressive disorder: Randomized controlled trial. JMIR Mental Health, 11, e52326. https://doi.org/10.2196/52326
Raila, H., Avanesyan, T., Valentine, K. E., Koo, B., Huang, C., Tsutsumi, Y., Andreeff, E., Qiu, T., Muñoz Rodríguez, P. A., Varias, A., Filippou-Frye, M., van Roessel, P., Bullock, K., Periyakoil, V. S., & Rodríguez, C. I. (2023). Augmenting group hoarding disorder treatment with virtual reality discarding: A pilot study in older adults. Journal of Psychiatric Research, 166, 25–31. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.08.002
Slater, M., Gonzalez-Liencres, C., Haggard, P., Vinkers, C., Gregory-Clarke, R., Jelley, S., Watson, Z., Breen, G., Schwarz, R., Steptoe, W., Szostak, D., Halan, S., Fox, D., & Silver, J. (2020). The ethics of realism in virtual and augmented reality. Frontiers in Virtual Reality, 1. https://doi.org/10.3389/frvir.2020.00001
Spiegel, B., Fuller, G., Lopez, M., Dupuy, T., Noah, B., Howard, A., Albert, M., Tashjian, V., Lam, R., Ahn, J., Dailey, F., Rosen, B. T., Vrahas, M., Little, M., Garlich, J., Dzubur, E., IsHak, W., & Danovitch, I. (2019). Virtual reality for management of pain in hospitalized patients: A randomized comparative effectiveness trial. PloS one, 14(8), e0219115. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0219115
van ’t Wout-Frank, M., Arulpragasam, A. R., Faucher, C., et al. (2024). Virtual reality and transcranial direct current stimulation for posttraumatic stress disorder: A randomized clinical trial. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.5661