טיפול באמצעות מציאות מדומה (VRT): היכן אנחנו עומדים?

טיפול במציאות מדומה

טיפול פסיכולוגי

במציאות מדומה

 

 

מהו טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה? 

טיפול במציאות מדומה (Virtual reality therapy או VRT) הוא כלי טיפולי חדשני בו נעזרים מומחי בריאות הנפש לטיפול פסיכולוגי בפחדים, בכאב כרוני, בחרדה חברתית, בפוביות ספציפיות ומורכבות, בהתמכרויות, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ואפילו בהפרעות פסיכוטיות

 

מבחינה היסטורית, מחקרים על טיפול במציאות מדומה החלו כבר בשנות השמונים של המאה ה-20, אבל בימינו זמינים כבר כלים טיפוליים באיכות טובה לציבור הרחב והנישה המצומצמת בפרקטיקה הפסיכולוגית עשויה להפוך בקרוב למוצר צריכה המוני, לטיפול עצמי ו/או בליווי איש מקצוע.

 

כפי שנקרא כאן, היד עוד נטויה. 

טיפול במציאות מדומה מציע כיוון חדש ומרתק, אבל הוא לא עומד ככלי תרפויטי שעומד בפני עצמו ובוודאי לא כאמצעי של ׳שגר ושכח׳, אולי בעתיד. 

 

בינתיים חוקרים אוספים תוצאות ראשוניות כרכיב תומך בטיפול CBT, ואלה נראות מבטיחות.

 

 

מהי מציאות מדומה?

מציאות מדומה היא עולם וירטואלי הנבנה באמצעים טכנולוגיים, באופן כה מפורט שמי שנכנס לתוכו, באמצעות הציוד המתאים, מרגיש שהוא נמצא  בתוך עולם אמיתי, זאת מכיוון שהחושים האנושיים מקבלים את הגרייה הטכנולוגית באופן כמעט מלא.

 

היישומים האפשריים אינסופיים, ולא רק לחוויות משחקיות.

למשל, צבא ארה״ב הודיע שיכניס לשימוש משקפי מציאות רבודה ללוחמים ביחידות שדה כבר ב-2022.

 

אם טרם התנסית בחוויה, סביר להניח שהיא תבחר לפגוש אותך בעצמה בעתיד הקרוב: בקולנוע, ברפואה, בפסיכולוגיה וכמובן במשחקי מחשב... 

 

איך עובד טיפול במציאות מדומה?

טיפול נפשי באמצעות מציאות מדומה שואף ליצור עבור המטופל מרחב התנסותי, עולם חושי ותפיסתי אינטראקטיבי, בו ניתן לחוות חשיפה טיפולית לגירויים מעוררי חרדה.  

באמצעות השתקעות (Immersion), הטיפול במציאות מדומה מכניס את המטופל היישר אל תוך עולם ממוחשב שפותח בקפידה על מנת לחשוף אותו באופן הדרגתי לגירויים שליליים, אשר מאפשרים לו אט אט לפתח מולם עמידות וחוסן רגשיים,  דרך הסחה, הקהיה שיטתית והכחדת התניות שיוצרות מצוקה.

 

נשמע מוכר? 

נכון, הרציונל זהה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

לכן, טיפול במציאות נקרא גם CBT ממוחשב (Computerized CBT - CCBT).

 

החשיפה לגירויים הנדרשים היא הדרגתית ומותאמת אישית, והטיפול משולב בשיחות עם המטפל לפני, אחרי ולעתים גם במהלך החוויות הווירטואליות, על מנת שהמטופל יעבד את הדברים באופן הבריא לו ביותר.

כמו בטיפול באמצעות היפנוזה, בכל שלב יכול האדם להיות מודע לכך שהוא חווה עולם וירטואלי, תגובותיו הפיזיות והמנטליות יהיו כאילו הוא אמיתי.

כמו בתהליכי סוגסטיה, דימיון מודרך למשל, פסיכולוגים ומטופלים נעזרים בטיפול במציאות מדומה כדי לתפעל את המוח, שלמרות מורכבותו הוא נתון למניפולציה חיצונית של בעליו. 

 

מטפל עשוי להפנות לטיפול באמצעות מציאות מדומה על בסיס הערכת אופי הבעיה, מקורותיה והמאפיינים האישיותיים של המטופל.

 

טיפול באמצעות מציאות מדומה מהווה בדרך כלל חלק מהתערבות טיפולית כוללת יותר.

הטיפול הנלווה עשוי להיות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול רגשי.  

 

למשל, ילד שסובל מפוביית בית ספר יכול לחוות באמצעות המציאות המדומה גירויים הקשורים לחוויותיו השליליות בבית הספר, ולאחר מכן באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למצוא דרך להחליף את התחושות הללו באחרות.

בעוד שהמטפל אינו נוכח בבית הספר כאשר הילד מגיב לגירויים השליליים, הטיפול באמצעות מציאות מדומה מאפשר לו לצפות בתגובות המטופל בזמן אמת ולהציע באותו רגע שינויים קוגניטיביים.

 

באמצעות המציאות המדומה המטופל נחשף בהדרגה לגירויים השליליים שעמם הוא נדרש להתמודד, כאשר החשיפה לפחדיו הגדולים ביותר בסביבה שאיננה מאיימת מסייעת לגופו ולמוחו להתרגל לנוכחותם, עד שלא יעוררו יותר תחושות של חרדה ופחד בעולם האמיתי.

 

מטפל טוב שעושה שימוש בשיטה ילווה את המטופל בכל סצנה אותה יחווה, בנוסף לשיחות לפני ואחרי התרגול.

כמובן שראשית נדרשת שיחת הכנה שמטרתה להבין את מהות הבעיה על מנת לקבוע ולהתאים את התכנית הווירטואלית המתאימה ביותר.

 

 

צפו בהסבר קצרצר על טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה

(שרה שוורץ, פסיכולוגית קלינית באוניברסיטת קולורדו): 

 

 

 

עבור אילו הפרעות נפשיות טיפול במציאות מדומה יעיל?

טיפול באמצעות מציאות מדומה משמש בעיקר כטיפול VR ממוקד בהפרעות אכילה, בפחד מטיסה, פחד קהל, פוביה מעכבישים, פוביית בית ספר אצל ילדים, כאבים גופניים, PTSD, דיכאון והפרעות חרדה.

 

עבודות מחקריות עדכניות בוחנות את יעילות השיטה עבור טיפול בהתקפי חרדה, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי והפרעה טורדנית כפייתית

 

 

טיפול במציאות מדומה להפחתת חרדות

חלק הארי של המחקר על טיפול פסיכולוגי ב- VR נעשה עד היום עבור יעילות השיטה לטיפול בהפרעות חרדה.

התוצאות מלמדות כי הטיפול מוביל להפחתה משמעותית בתסמיני החרדה, וכי הוא בעל יעילות דומה להתערבויות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות של חשיפה. בנוסף, גוף הידע המחקרי מלמד כי לטיפולים במציאות מדומה יש השפעה חזקה ועמידה על החיים האמיתיים, גם בחלוף זמן לאחר סיום התהליך הקליני. 

הנה תוצאות ניסוי, אחד מיני רבים, שבוחן את ההשפעה המיטיבה של טיפול במציאות מדומה על הפחתת חרדה.

החוקרים מציגים את תוצאות ההשוואה שערכו בין שלוש קבוצות משתתפים, לפני ההתערבות, מיד אחריה ובחלוף 6 חודשים: 

  • קבוצת הטיפול במציאות מדומה - צבע סגול 

  • קבוצת הטיפול הרגיל (CBT) - צבע אדום 

  • קבוצת הביקורת - צבע תכלת 

 

VR therapy research

 תרשים מתוך אתר sciencenews.org

 

 

טיפול ב-PTSD באמצעות מציאות מדומה (VR) - שיטת 3MDR 

הטכנולוגיה מציעה לנו עוד ועוד דרכים יצירתיות להתמודדות עם הפרעות נפשיות כרוניות,  באמצעות אפליקציות לטיפול פסיכולוגי, שעון חכם, צ׳טבוטים וטכניקות חשיפה של מציאות מדומה, שמוכיחות את עצמן יעילות במיוחד להתמודדות עם הפרעות חרדה, ובכללן הפרעת דחק פוסט-טראומטית:

 

במחקר בריטי בו השתתפו נבדקים שסובלים מ-PTSD, נבחנה חומרת התסמינים הקליניים של מטופלים יוצאי צבא לאחר טיפול פסיכולוגי ייחודי במציאות מדומה, שנקרא 3MDR (קיצור של multi-modular motion-assisted memory desensitization and reconsolidation).  הטיפול החדש משלב טכניקות VR חדשניות לצד שימוש ב-EMDR, טיפול מבוסס תנועות עיניים, שהוכח יעיל לטיפול ב-PTSD. 

 

איך 3MDR עובד?

המטופלים מתבקשים לנוע על הליכון במעבדה, תוך צפייה במסך גדול, בו מוצגת סדרת תמונות שבחרו, כמייצגות את החוויות והטריגרים הטראומטיים שעברו.  

כל סשן טיפולי ב- 3MDR מלווה על ידי מטפל, בעיקר במטרה לצמצם הימנעות קוגניטיבית של המשתתפים (הימנעות מחשבתית היא כידוע אסטרטגיית התמודדות שתורמת להחמרה של תסמיני PTSD). 

 

התוצאות של 3MDR מרשימות: 

בחלוף תריסר שבועות, נבדקים בקבוצת הטיפול במציאות מדומה דיווחו על ירידה גבוהה ב- 19% בתסמיני הטראומה, בהשוואה לנבדקי קבוצת המתנה שלא נחשפו ל- 3MDR.

השיפור נותר עמיד גם לאחר 26 שבועות ממועד סיום ההתערבות, ומעורר תקווה לפיתוחי המשך שיוכלו לתת מענה קליני גם למתמודדים עם PTSD עמיד לטיפול (treatment-resistant PTSD).

 

 

טיפול במציאות מדומה להפחתת כאב כרוני

בעוד שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות של חולים רבים, מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סדרס-סיני שבלוס אנג׳לס מעלה שדווקא סביבה וירטואלית של מציאות מדומה עשויה להיות להם לעזר.

 

האפשרויות המסורתיות לטיפול בכאבים כרוניים הן טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומדיטציה. 

 

מכאב אורתופדי ועד לכאבים שמקורם במחלת הסרטן, נראה ששילוב הטכנולוגיה החדשנית כגורם משכך כאבים, באמצעות תסריטים מלאכותיים של מציאות מדומה, המשתנים ממדיטציה בהרים ועד לדמויות מצוירות, ממש יעיל וראוי למקום לגיטימי לצד האפשרויות הקונבנציונליות לניהול כאב.

במחקר בסדרס-סיני השתתפו 140 מבוגרים שסבלו מכאבים גופניים כרוניים, שנחלקו לשתי קבוצות:

  • קבוצה אחת חוותה טיפול במציאות מדומה

  • חברי הקבוצה השניה צפו בטלוויזיה בסרטוני וידאו בנושאי בריאות

 

במכשיר המציאות המדומה ניתנה לנבדקים אפשרות בחירה מבין 21 תסריטים והוצע להם לצפות בהם שלוש פעמים ביום משך 10 דקות בכל פעם ומתי שחשו בכאב מיוחד.

בשתי הקבוצות נדרשו המשתתפים לדרג את רמת הכאב שחשו במדרג של 1-10 ונבדקו כמויות משככי הכאבים שניטלו על ידם במהלך המחקר.

בשקלול הדיווחים נמצא כי נבדקי קבוצת המציאות המדומה דיווחו על ירידה של כשתי נקודות ברמת הכאב (שלוש נקודות בקרב סובלים מכאב חמור), ואילו חברי הקבוצה השנייה דיווחו על ירידה של חצי נקודה (כנקודה בקרב הסובלים מכאב חמור). 

בעוד שלטיפול תרופתי כל חולה יגיב אחרת, חלק מהם אף יפתחו התמכרות לתרופות משככות כאבים או יפתחו תופעות לוואי, לא נצפו סימני התמכרות למציאות וירטואלית. 

אמנם נצפתה מידה מועטה של ״מחלת מציאות מדומה״, תופעת לוואי המתבטאת בתחושות כמו סחרחורת או בחילה, אך כמעט תמיד הן נעלמות ברגע שהמטפל מסיר מהמטופל את מתקן הראש שבאמצעותו משתקעים בתוך המציאות המדומה. 

תוצאות המחקר נראות מבטיחות ומעוררות תקווות שבעתיד תשולב המציאות המדומה בתכניות לניהול כאב.

 

למעשה, לטיפול במציאות מדומה יש פוטנציאל תרפויטי עצום: 

חישבו למשל על טיפול בהתמכרויות, בו ניתן לייצר סביבה וירטואלית שחושפת מכורים לגירויים שמעוררים בהם אסוציאטיבית את הכמיהה לסם. כל זה מתקיים בתנאים בטוחים ושמורים של טיפול, מבלי שהמטופל יתפתה למעידה נוספת להתמכרות. 

 

מיזמים בכל העולם משקיעים את מיטב המשאבים כדי לקדם את הטיפול הווירטואלי:

הצבא האמריקאי, למשל, משקיע תקציבים עצומים במחקרים קליניים מבוקרים של טכנולוגיות מציאות מדומה, במטרה לטפל באמצעותן ביוצאי צבא המתמודדים עם PTSD, הפרעה נפשית כרונית שאיננה ניתנת כיום לריפוי מלא.

 

גם באבחון PTSD עושה ׳הדוד סם׳ עבודה מדהימה תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה: לפי מחקר שפורסם בכתב העת דיכאון וחרדה תכנה חדשה של בינה מלאכותית ״מקשיבה״ למתמודדים עם טראומות, מנתחת את קולותיהם ומצליחה לזהות ה-89% האם הסובל אכן מתמודד עם PTSD.

 

 

טיפול במציאות מדומה בישראל 

גם בישראל קיימים מיזמים מחקריים נהדרים לפיתוח טכניקות טיפוליות של מציאות מדומה, מרביתם בחסות האקדמיה או הרפואה הציבורית.

 

שני הבולטים ביותר הם המעבדה לחקר טיפול באמצעות מציאות מדומה באוניברסיטת חיפה ובמרכז לטיפול שיקומי בבית חולים תל השומר (שיבא), שביוזמה משותפת עם חברת AppliedVR מטפלים בחולים אונקלוגיים אמצעות מציאות מדומה, כאמצעי להפחתת כאב וחרדה. 

 

ראו למטה הפניות לסיכומי מאמרים ופרסומים על העבודות של חוקרים ישראלים. 

 

מכיוון שהטיפול נשען על אמצעים וציוד טכנולוגיים, ככל שאלה יהיו מתקדמים יותר, כך צפויות תוצאות טובות יותר בטיפול.

כיום, הציוד המתקדם העומד לרשות המטפל כולל קסדת מציאות מדומה להשתקעות מוצלחת יותר אל תוך העולם הווירטואלי, וכן תוכנות מגוונות שמתאימות לטיפול במצבים פסיכולוגיים שונים, כמו טיפול VR להפרעת קשב

 

 

חסרונות ומגבלות של טיפול VR

התוצאות הראשוניות שהתקבלו מהטיפול החדשני היו חיוביות. 

אבל יש גם חסרונות שמאתגרים חוקרים, מטפלים ויזמים: 

 

עלויות גבוהות

החיסרון העיקרי של טיפול במציאות מדומה מתבטא בעלות הציוד הממוחשב, לכן נכון ליום הטיפול אינו נגיש כל כך לקהל הרחב.

 

עם זאת, חשוב לציין כי בטווח של כמה שנים קדימה, נוכל לראות שטיפול במציאות מדומה דווקא יפחית עלויות של טיפול התנהגותי מסורתי.

לדוגמא, תחשבו מה צריכים לעבור היום מטפל קוגניטיבי התנהגותי ומטופל שמתמודד עם חרדה מבעלי חיים, ספציפית מפני נוכחותם של נחשים. הטיפול המקובל הוא הקהיה שיטתית, חשיפה מדורגת של גרויים מפחידים בהיררכיה הולכת וגוברת (בהתחלה רק לדמיין נחש, אחר כך לצפות בתמונה של נחש ולבסוף, אחרי עוד כמה שלבים באמצע, לצאת לגן החיות המקומי ולהיחשף לנחש אמיתי). טיפול VR מתקיים בחדר אחד, בלי טיולים הכרחיים בשטח, תוך שהוא מציע חשיפה חיה (In vivo), אמיתית לכאורה, בתנאים מלאכותיים.

 

כלכלית, טיפול זה יהיה בעתיד מוזל יותר וזה פקטור חשוב. 

 

סוגיות אתיות בטיפול VR

חוקרים מתריעים על הסכנות שעלולות להתעורר ככל שטכנולוגיות של מציאות מדומה תהפוכנה ליותר ויותר זמינות.

 

עם זאת, ההשפעות השליליות האפשריות טרםנבדקו, במיוחד במצבים מלאכותיים בהם ריאליזם חזותי והתנהגותי, באיכות וירטואלית גבוהה מאוד, הופך להיות יותר ויותר סביר בעתיד הקרוב.

 

המטרות של אמצעי VR הן חתירה לטוב, אולם המכשור עצמו יכול לשמש לטוב או לרע. כדי למנוע את השימוש בו לרע חשוב לפתח הבנה מדעית מעמיקה יותר שחוקרת את השפעות השיטה.

למשל, האם תרגול ב-VR שמערב  תסריט עם מאבק אלים באדם אחר, שיחווה כאמיתי עד מאוד, עלול לתרום להתפתחות הפרעות נפשיות?

 

מבחינה חוויתית ההתנסות אותנטית הרבה יותר ממשחקי וידאו, וחשוב לבדוק השלכות אפשריות, בעיקר עם אוכלוסיות רגישות יותר.

 

מחלת המציאות המדומה

טיפול במציאות מלאכותית עלול לגרום למצב מנטלי המכונה ״מחלת מציאות מדומה״.

וואלה, יש דבר כזה. 

 

מהי מחלת המציאות המדומה? 

מחלת המציאות המדומה מתרחשת כאשר לאחר חשיפה ממושכת לסביבה הווירטואלית, בדרך כלל לפחות חצי שעה, המטופל עלול לחוות פלאשבקים, בחילות והקאות כתוצאה מתנועה, חיוורון, כאבי ראש, קרקושים בקיבה, ורטיגו, אובדן, עייפות וניקורים, קשיי התמצאות במרחב (דיסאוריינטציה) ואפילו התקפי זעם.

יחד עם זאת, כיוון שנכון להיום זמן ממושך של תרגול במציאות מדומה עולה ביוקר, הטיפולים קצרים יותר והתופעות כמעט ואינן נוכחות בטיפולים.  

 

 

טכניקות VR עם וללא ״השתקעות״

חוויות המציאות המדומה נחלקות לשני סוגים עיקריים:

  • טכניקות שכוללות השתקעות טוטאלית לתוך העולם הווירטואלי

  • טכניקות שאינן כוללות השתקעות כזו (בהן נעשה שימוש בציוד פשוט וזמין יותר, כמו מחשב)

הטכניקות מהסוג הראשון, שכוללות השתקעות חווייתית מלאה להתנסות המציאות המדומה, מראות הצלחות טיפוליות מרשימות מאוד, משום שהן מצליחות להכניס את המטופל באופן תפיסתי כמעט מלא לסביבה וירטואלית שמרגישה אמיתית. 

 

 

אתגרי העתיד בטיפול פסיכולוגי מבוסס מציאות מדומה

הטכנולוגיה צפויה עוד להתפתח רבות, אך במצבה הנוכחי היא משמשת לטיפול בחשיפה באמצעות מציאות מדומה, סוגים של טיפולים קוגניטיביים או קוגניטיביים-התנהגותיים, הסחה מכאב וכחוויה התנסותית פסיכו-חינוכית.

נכון להיום הטיפול באמצעות מציאות מדומה עדיין לא מפותח דיו כדי להתאים לכולם, הן מכיוון שהוא זמין בטווח מצומצם יחסית של בעיות וקשיים והן מבחינת המחיר הכספי, שכן הוא עדיין גבוה ביחס לשיטות פסיכותרפיה מקבילות, לאור עלויות התפעול.

טכנולוגיות, אנחנו יודעים, מתפתחות בקצב מדהים.

לא רחוק היום שבו נוכל כולנו להשתחרר מפחדים, פוביות וחרדות תוך שאנחנו צועדים ברוגע בשדה חמניות רחב ידיים, שייתפס בחוויה שלנו כאמיתי לגמרי בעוד שהוא וירטואלי לחלוטין. 

 

 

תודה על הקריאה !

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

תודות:

גיא פינקלשטיין,

מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

הסוף לפחד טיסה - באמצעות עולמות וירטואלים. מערך תהודה, אוניברסיטת חיפה.

  

Aerospace Medicine and Human Performance - סיכום מאמר מתוך אתר בית החולים השיקומי שיבא: https://shikum.sheba.co.il/Aerospace-Medicine-and-Human-Performance

 

Slater, M., et al. (2020) The Ethics of Realism in Virtual and Augmented Reality. Frontiers in Virtual Reality

  

Maples-Keller JL, Bunnell BE, Kim SJ, Rothbaum BO (2017). The Use of Virtual Reality Technology in the Treatment of Anxiety and Other Psychiatric Disorders. Harvard Review Psychiatry. 25(3):103–113

  

Spiegel, B., (2019). Virtual reality for management of pain in hospitalized patients: A randomized comparative effectiveness trial. Plos One 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021