פיברומיאלגיה (דאבת) | מחקרים, טיפולים, תסמינים ועצות 2019

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
פיברומיאלגיה - טיפול נפשי, מחקרים, גורמים ואבחון 2018 פיברומיאלגיה - טיפול נפשי, מחקרים, גורמים ואבחון 2018

 

הפסיכולוגיה של פיברומיאלגיה (דאבת השרירים)

מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה (FMS), דאבת השרירים בעברית, היא מחלה ראומטית המתאפיינת בעייפות רבה, התמודדות עם כאב כרוני תמידי ומפושט בכל חלקי הגוף,  בעיות עיכולכאבי ראש/מיגרנות, התכווצויות שרירים וחולשה, נוקשות פיזיולוגית (המופיעה לרוב לאחר התעוררות משינה), בעיות בשיווי משקל, תחושות גירוד ועקצוץ בעור, תשישות מתמדת, קשיי שינה, עייפות, חרדות וספקות.

 

במאמר זה, בו השקיעו מטפלים במכון טמיר, תוכלו לקרוא על ההיבטים הפסיכולוגיים של פיברומיאלגיה, על הגורמים, מחקרים ומאמרים חדשים, דרכי האבחון ושיטות הטיפול החדשות במחלה. 

 

מבחינת המוניטין של המחלה, הסובלים מפיברומיאלגיה עדיין פוגשים הרמות גבה ספקניות מצד רופאים, כאילו היתה זו מחלה מדומה.

מבחינה מגדרית, מרבית המתמודדות עם המחלה הן נשים, רק 10% מהסובלים מפיברומיאלגיה הם גברים. 

מבחינה קוגניטיבית, מתמודדים החולים עם בעייות זיכרון, קשב וריכוז, חשיבה מעורפלת, שטף שפתי, הנמכה קוגניטיבית וקשיים בעיבוד קוגניטיבי. 

 

אחת מאסטרטגיות ההתמודדות הפסיכולוגיות הנפוצות של המתמודדות עם FMS מתאפיינת בהמנעות רגשית, דרך התמודדות שנמצאת בקשר עם עייפות ותשישות נפשית. בקרב נשים בעלות יכולת עיבוד רגשי גבוהה, תסמיני העייפות נמוכים יותר.

fibromyalgia

 

היבטים אישיותיים בפיברומיאלגיה

קומורבידיות (תחלואה נלווית) נפוצה של פיברומיאלגיה מתקיימת עם הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון והפרעה ביפולרית (דו קוטבית), ולעיתים קרובות גם מהפרעות חרדה

מחקרים שניסו לזהות את הסיבות למחלה, זיהו קשרים מחקריים בין פריצתה לבין מבנים אישיותיים, התנסויות עבר ומרכיבי אופי מעניינים: 

 

טראומה

מחקרים העלו קשר בין התפתחות המחלה בבגרות לבין התעללות מינית או נפשית בילדות, הזנחה, היסטוריה משפחתית של התמכרות לאלכוהול ו-PTSDבנוסף, פריצת המחלה מופיעה לעיתים קרובות בעקבות טריגרים המערבים אירועים נפשיים קשים, כמו טראומה בעקבות ניתוח, זיהומים גופניים קשים וגורמי לחץ פסיכולוגיים אקוטיים משמעותיים.

 

 

שיתופיות לא ממותנת (Unmitigated Communion)

תופעה אישיותית זו (שקצת מסורבל לתרגם אותה לעברית) הוגדרה לראשונה על ידי הלגסון ופריץ בשנת 1998, ונבחנה מאוחר יותר במחקרי הערכת אישיות עם חולות פיברומיאליגיה.

(Unmitigated communion (UC מתארת נטיה של פרטנר במערכת יחסים אינטימית להקריב את עצמיותו, לרצות את האחר ולתעדף את סיפוק מאווייו, תוך שהוא מוותר על הנאמנות לצרכים הנפשיים הבסיסיים ביותר.

התופעה זוהתה במסגרת מחקרים על פסיכולוגיה רגישת-מגדר ויוחסה בעיקר לנשים המתקשות לבטא את העצמי שלהן במערכות יחסים. 

לפי אחד ההסברים שניסו להתחקות אחר המוטיבציה העומדת מאחורי הדפוס, מוצע כי נשים עם נטיה אישיותית  ל-UC משליכות את ההערכה העצמית הירודה על האדם עמו הן מצויות בקשר ומחזיקות באמונה ובתקווה שהערכה עצמית זו תשתפר באמצעות הזדהות עם כוחו הנתפס של הפרטנר.

UC אינה מוגבלת רק לזוגיות, היא משפיעה גם על מערכות יחסים חבריות, משפחתיות ומקצועיות. חולות הפיברומיאלגיה נוטות לבסס את מידת הערכתן העצמית באופן מלא על אישורים וחיזוקים של אחרים, מה ש"מצדיק" מבחינתן את הנכונות להקריב כל כך הרבה כדי לשמר את הקשר ואת תפיסת האחר כלפיהן. איכות החיים של נשים וגברים עם UC מובילה אותם לפתח קשיים נפשיים רבים, כמו חרדה ודיכאון.

מחקרים מהשנים האחרונות ניסו לבחון את נוכחותה של UC בקרב נשים הסובלות מפיברומיאלגיה. ואכן, מחקר שנערך ב-2008, בדק תכונה זו בקרב מתמודדים עם פיברו וממצאיו העלו כי אירועי חיים שליליים משפיעים בעוצמה רבה יותר על חולי FMS ש-UC ניכר בבסיס אישיותם, בהשוואה לחולים ללא נטיה זו.

הסבר אחר מתייחס לשימוש של החולות בהקרבה למען האחר כמנגנון הסחה התנהגותי, כלומר כדרך התמודדות התייחסותית שמסיחה את הדעת מהכאבים הקשים עמן הן מתמודדות. 

 

Fibromyalgia PSYCHOTHERAPY

 

אלקסיתימיה 

המושג אלקסיתימיה נטבע לראשונה על ידי פיטר סיפנאוס בשנת 1968. היא הוגדרה כ"כקושי לזהות ולתאר חוויות רגשיות באופן מילולי".

לאלקסיתימים דימיון ועולם פנטזיה דלים, הם מתקשים לשיים רגשות (Naming) וגם כאשר הם מצליחים לזהות רגש הם מתקשים מאוד לתקשר אותו נכונה לאחרים. בהיעדר יכולת לתרגם לעצמם תחושות גופניות למילים שמתארות כאב וסימפטום, מתעורר חוסר אונים עצום שמוביל אותם לעיתים קרובות לפתח חרדת בריאות או היפוכונדריה

אלקסיתימיה זוהתה בעשרות השנים האחרונות כתופעה אישיותית מבנית שמתלווה לכמה הפרעות נפשיות, כמו הפרעת אישיות נמנעת, סכיזואידית וחרדה חברתית ולמתמודדים עם מחלות פסיכוסומטיות.

מרבית המחקרים שבחנו את הקשר בין אלקסיתימיה לבין פיברומיאלגיה מצאו קשר מובהק וחזק בין אלקסיתימיה לבין חולי FMS.  דיכאון ומצוקה נפשית מהווים משתנים המשותפים לשתיהן. 

 

 

 

מוקד שליטה חיצוני

חולי פיברו הם בעלי מוקד שליטה חיצוני, כלומר, הם חווים שליטה והשפעה נמוכות על ניהול מהלך וגורמי המחלה והכאב המתלווה אליה. בפסיכולוגיה של הפרעות כאב כרוני, ידוע כי בעלי מוקד שליטה חיצוני תופסים את חומרת הסימפטומים כקשה יותר ואת רמות הכאב כגבוהות יותר, בהשוואה לחולים בעלי מוקד שליטה פנימי. 

פיברומיאלגיה טיפול פסיכולוגי 

 

גורמים

הגורמים לפיברומיאלגיה אינם ידועים במלואם, אך חזית המחקרים לזיהוי הסיבות למחלה מתמקדת בגורמים נוירולוגיים, חיסוניים וגנטיים (לגורמים הפסיכולוגיים התייחסנו בקצרה בפרק הקודם). 

 

נוירולוגיה

ברמה הנוירולוגית והעצבית  מוסכם כיום שבסיסה של המחלה בקשיי עיבוד כאב במערכות העצבים המרכזית והפריפראלית ובתפקוד לקוי של ציר ההיפותלמוס - שעובר דרך בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) - בלוטת יותרת הכליה (האדרנל). ידוע כי מסלול עצבי זה, המכונה ציר ה-HPAקשור ללחץ נפשי ולהתמודדות עמו - התגובה הגופנית ללחץ משתבשת, ומובילה לסימפטומים הנובעים ממנו. 

מחקרים עכשווים מתייחסים בכובד ראש לבעייתיות של רגישות יתר עצבית, אשר גוררת שינויים בנוירוטרנסמיטורים ושל עיבוד ותרגום אותות הכאב במערכת העצבים המרכזית

 

תורשה

הסבר אפשרי נוסף הוא תורשתי, מה שמתחזק במחקרים שאיתרו מרקרים ביולוגיים בעור.  בנוסף לכך הימצאות מחלות ראומטיות מגביר את הסיכון להופעת פיברומיאלגיה. מחקרים גנטיים נוספים מתעוררים לאחרונה בתקווה לזהות מקורות שיאפשרו דרכים חדשות לטיפול. 

 

המערכת החיסונית 

לצד מוטיבציה מחקרית ערה להיכנס לעומק הקשר בין המחלה לבין בעיות בתפקוד המערכת החיסונית

 

 

אבחון 

פיברומיאלגיה מאובחנת באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות דם, אך הדעות עודן חלוקות לגבי סיווג התסמונת. 

 

אבחנה מבדלת

מאחר וטיפולים נוגדי חרדה ודיכאון הם בין הטיפולים המוצלחים ביותר לתסמונת, האבחנה המבדלת הפסיכולוגית נחשבת מרכזית:

מעבר לקומורבידיות הגבוהה עם רכיבי טראומה, דיכאון וחרדה חשוב לברר גם האם קיימים רווחים משניים, היסטוריה משפחתית של נטיות לסומטיזציה, נטיה לצמצום רגשי ונסיגה כללית, ולבסוף חשוב לבחון האם לא מדובר בסימפטומים שליליים של סכיזופרניה. 

fibromyalgia diagnosis

למרות שאין כמעט רופאים שמבטלים את המחלה, מתחת לפני השטח מסתובב עדיין ספק חרישי לגבי היותה של הפיברומיאלגיה מחלה גופנית.

עכשיו, מחקר חדש מפריך את אחרוני הלחשושים: 

צוות חוקרים פיתח דרך מדויקת לאבחן פיברומיאלגיה, אשר מבדילה ומבחינה בינה לבין מצבים רפואיים קשורים דומים.

הבדיקה עובדת באופן הכי אמפירי שיש, באמצעות דגימת דם שמתבססת על טכניקות עיבוד חדשניות, מה שמאפשר ממש "טביעת אצבע מולקולרית", שלא מותירה ספק לגבי ההבחנה בין פיברומיאלגיה כמצב רפואי ספציפי. לדברי החוקרים, נוכל להיעזר בבדיקה בעוד כ-5 שנים, לא מחר בבוקר, אבל הנתונים מראים שהשינוי כאן. 

 

 

טיפול פסיכולוגי ותרופתי

 

הטיפול בפיברומיאלגיה כולל: 

  • כיוון נוסף המעורר תקווה טיפולית הוא חקר פרמקולוגי של תרופות חדשות ומבטיחות מדור חדש לפיברומיאלגיה. תרופות אלו פועלות על המודולטור המוחי NYX-2925, אשר משפיע על רצפטורים ממשפחת ה-NDMA. ממצאים מסקירות מוח מלמדים על תפקוד לקוי וחלקי של קולטני NDMA בקרב חולות בפיברומיאלגיה. 
  • אחת האפשרויות הקליניות שנבחנות לאחרונה היא  שימוש בחיסון ותיק ומוכר שיהיה אולי יעיל להתמודדות עם המחלה. מה שנבדק כעת הוא האפשרות שחיסון זה יתקן את הכשלים במערכת החיסונית, עמם מתמודדים חולי פיברו. 
  • ממצאים מחקריים מלמדים כי גם תרופות לטיפול בפרכוסים עשויות להיות יעילות אף הן לטיפול בפיברו. 
  • קנאביס רפואי -  אין הרבה מחקרים על יעילות הטיפול בקנאביס רפואי למתמודדים עם פיברומיאלגיה, ידוע כי שתי קבוצות החומרים הפעילות בצמח,  CBD ו-THC, עשויות להפחית כאב כרוני, עם דגש על יעילותו של ה-CBD.  ידוע גם כי קנאביס משפיע על רצפטורים בעלי תפקיד בשינה ובמצבי רוח.  מאידך,  רבים הדיווחים על מטופלים שמצב רוחם הורע, עד כדי חוויה של דיכאוניות, התמכרות לקנאביס רפואי ואפילו פסיכוזה
  • EMDR - מחקר תורכישנערך בשנת 2012, בדק 7 חולי פיברומיאלגיה בגילאי 22-41.  במחקר, שכלל 6 נשים וגבר אחד, התרכז בשיטת EMDR לטיפול בטראומה, וזאת כיוון שמחקר עדכני אחר הראה כי לעתים תכופות חולי פיברומיאלגיה חוו טראומה טרם פריצת המחלה. החוקרים בחרו בנבדקות שהתמודדו בתחילת הטיפול עם מספר תסמינים של פיברומיאלגיה, בהם כאב, דיכאון, טראומה, איכות שינה ירודה ויכולת לא יציבה לשליטה בכעסים.  התוצאות:  לאחר 5 עד 8 מפגשים טיפוליים של EMDR, נמצאה הפחתה משמעותית בכל הסימפטומים, למעט היכולת לשליטה בכעסים, שפחתה מעט. השימוש בטכניקת EMDR לטיפול בפיברומיאלגיה היה כה יעיל, עד שלאחר הטיפול שניתן במסגרת המחקר, שישה מתוך שבעת המטופלים כבר לא עמדו ברף הקריטריונים הנדרש לקבלת האבחנה של המחלה! מספר הנבדקים אמנם מצומצם מאוד, אולם EMDR מעוררת עניין כטיפול מבטיח לפיברומיאלגיה. 

  • טיפול בתא לחץ - מחקר חדש מלמד על יעילותו האפשרית של טיפול היפרברי עבור מתמודדות עם פיברומיאלגיה. רפואה היפרברית, שמכונה גם ״טיפול בתא לחץ״, מגבירה באופן מלאכותי את שיעור החמצן ברקמות, ולמרות שהיא שנויה כיום במחלוקת, מומחים ופסיכיאטרים ברחבי העולם מפתחים בה תקוות. המחקר החדש התקיים באוניברסיטת תל אביב, מטעם מרכז סגול לחקר המוח. הקשר לפיברומיאלגיה כאן הוא עקיף, אך חשוב: המחקר בחן יעילות של טיפול בתאי לחץ אצל מתמודדים עם התעללות בשנות ילדותם, תופעה שכיחה מאוד בקרב חולי פיברומיאלגיה. לטענת החוקרים, ממצאים של סקירות מוח שנבחנו לפני ואחרי הטיפול מלמדים על התחדשות נוירלית (פלסטיות מוחית / Neuroplasticity) שנחסמה ועוכבה לאחר האירועים הטראומטיים בשנות הילדות. 

 

 

 

 

קנאביס תלות נפשית ופיזית טיפול

 

 

עריכה: איתן טמיר 

  

מקורות: 

 

Casandra I. Montoro (2016). Alexithymia in fibromyalgia syndrome. Personality and Individual Differences Volume 102, November 2016, Pages 170-179

 

Di Tella, M., & Castelli, L. (2013). Alexithymia and fibromyalgia: clinical evidence. Frontiers in Psychology, 4, 909.

 

Fietta P., Fietta P., Manganelli P. (2007). Fibromyalgia and psychiatric disorders. Acta Biomed. 78 88–95

 

Fritz, H., & Helgeson, V. (1998). Distinctions of unmitigated communion from communion: Self-neglect and overinvolvement with others. Journal of Personality and Social Psychology, 75 (1), 121-140  

Glombiewski JA (2010). Psychological treatments for fibromyalgia: a meta-analysis. Pain. 2010 Nov;151(2):280-95

 

Gustafsson, Marianne et al. (1996). Pain intensity and health locus of control: a comparison of patients with fibromyalgia syndrome and rheumatoid arthritis. Patient Education and Counseling , Volume 29 , Issue 2 , 179 - 188

 

Häuser, W., Thieme, K. and Turk, D. C. (2010), Guidelines on the management of fibromyalgia syndrome – A systematic review. European Journal of Pain, 14: 5–10.

 

Helgeson, V and Fritz, H.L. (1998). A Theory of Unmitigated Communion.  Personality and Social Psychology Review. Vol 2, Issue 3, pp. 173 - 183

 

Kool, M.B., Woertman, L., Prins, M.A., Middendorp, H. van, & Greenen,R.(2006). Low relationship satisfaction and high partner involvement predict sexual problems of women with Fibromyalgia. Journal of Sex & Marital Therapy, 32, 409–423. 

 

Köllner, V., Häuser, W., Klimczyk, K. et al. Schmerz (2012) 26: 291

 

Konrad-Bindl, D. S., Gresser, U., & Richartz, B. M. (2016). Changes in behavior as side effects in methylphenidate treatment: review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 12, 2635–2647.

 

Lindstrom I, Ohlund C, Eek C, et al.  (1992) The effect of graded activity on patients with subacute low back pain: a randomized prospective clinical study with an operant-conditioning behavioral approach. Phy Ther. 1992;72(4):279–90.

 

Nagurney, A.J. (2008). The effects of unmitigated communion and life events among women with fibromyalgia syndrome. Journal Health Psychol, 13, 520-528.

 

Pedrosa-Gil F., Weigl M., Wessels T., Irnich D., Baumüller E., Winkelmann A. (2008). Parental bonding and alexithymia in adults with fibromyalgia. Psychosomatics 49 115–122

 

Steinweg D. L., Dallas A. P., Rea W. S. (2011). Fibromyalgia: unspeakable suffering, a prevalence study of alexithymia. Psychosomatics 52 255–262 

 

http://www.rheumatology.org.il/Fibromyalgia_guidelines2013.pdf

https://edition.cnn.com/2017/09/12/entertainment/lady-gaga-fibromyalgia/index.html

http://www.meassociation.org.uk/2016/07/cognitive-behavior-therapy-why-is-it-so-vilified-in-the-chronic-fatigue-syndrome-community-fatigue-biomedicine-health-behavior-7-july-2016/

http://bjpo.rcpsych.org/content/2/4/275

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%90%D7%91%D7%AA

https://www.maccabi4u.co.il/4848-he/Maccabi.aspx

http://www.fibromyalgiatreating.com/using-emdr-treat-fibromyalgia/

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/borderline-personality.html

http://www.canna.co.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%91%D7%A8-2/

 

 

 

תמונות: Shtterstock

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר