פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) | מחקרים, טיפולים, תסמינים ועצות

פיברומיאלגיה

 

 

הפסיכולוגיה של פיברומיאלגיה

(דאבת השרירים)

 

 

מהי פיברומיאלגיה?

 

פיברומיאלגיה, דאבת השרירים בעברית, היא מחלת כאב אוטואימונית ראומטולוגית, המתאפיינת בעייפות רבה, כאב כרוני תמידי ומפושט בכל חלקי הגוף ומגוון תסמינים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים נוספים. 

 

השכיחות של פיברומיאלגיה מוערכת בחצי אחוז עד 5% מהאוכלוסיה הבוגרת.

מבחינה מגדרית, מרבית המתמודדות עם המחלה הן נשים, בשכיחות כפולה מגברים. 

 

במאמר זה, בו השקיעו פסיכולוגים רפואיים ומטפלים אחרים במכון טמיר, תוכלו לקרוא על ההיבטים הפסיכולוגיים של פיברומיאלגיה, על גורמי הסיכון, המחקרים והמאמרים חדשים, דרכי האבחון ושיטות הטיפול החדשות במחלה.

לא נתמקד במרכיבים הגופניים הקשים כל כך של המחלה, אלא בתרומת הפסיכולוגיה להבנת המחלה השקופה, מגורמי הסיכון, דרך התסמינים, מאפיינים אישיותיים ואבחון וכלה בדרכי טיפול.  

 

 

צפו בסרטון מצוין, פחות מ-4 דקות: 

 

 "פיברומיאלגיה - לקחת את כפתור הכאב ולכוון עד הסוף" (כאן 11) -

 

 דלית שמואלי משתפת בגילוי לב על מורכבות ההתמודדות עם המחלה: 

 

 

 

תסמינים של פיברומיאלגיה

 

 

מבחינת המוניטין של המחלה, הסובלים מפיברומיאלגיה עדיין פוגשים הרמות גבה ספקניות מצד רופאים, כאילו היתה זו מחלה מדומה.

ברור כיום שזו שטות, אבל נדמה כי המציאות הקלינית לא הגיעה לכל מרפאה. 

 

 

תסמינים גופניים

 

  • בעיות עיכול - כאבי בטן, נפיחות, עצירות ואפילו תסמונת המעי הרגיז (תסמונת IBS).

  • כאבי ראש/מיגרנות.

  • התכווצויות שרירים וחולשה.

  • נוקשות פיזיולוגית (המופיעה לרוב לאחר התעוררות משינה).

  • בעיות בשיווי משקל.

  • תחושות גירוד ועקצוץ בעור.

  • תשישות מתמדת.

  • קשיי שינה.

  • תחשות קהות בידיים וברגליים.

  • כאבים בלסת ובפנים.

 

 

תסמינים רגשיים

 

  • חרדות.  

  • דיכאון. 

  • פרפקציוניזם.

  • נטיות נוירוטיות.

  • רמות מתח וכעס גבוהות יותר.

  • דימוי עצמי נמוך.

  • דימוי גוף ירוד.

  • קושי ביחסים בין אישיים, בזוגיות ובעבודה.

  • קשיים חברתיים.

 

בהמשך המאמר ניתן לקרוא בהרחבה על היבטים אישיותיים הקשורים לפיברומיאלגיה. 

 

 

תסמינים קוגניטיביים 

 

מבחינה קוגניטיבית, מתמודדים החולים עם מגוון קשיים:

 

  • בעיות זיכרון, קשב וריכוז.

  • חשיבה מעורפלת.

  • קשיי שטף שפתי.

  • הנמכה קוגניטיבית.

  • קשיים בעיבוד קוגניטיבי.

 

אחת מאסטרטגיות ההתמודדות הפסיכולוגיות הנפוצות של המתמודדות עם פיברומיאלגיה מתאפיינת בהמנעות רגשית, אסטרטגיית התמודדות שנמצאת בקשר עם עייפות ותשישות נפשית.

בקרב נשים בעלות יכולת עיבוד רגשי גבוהה יותר, תסמיני העייפות נמוכים יותר.

 

 

סיבוכים של פיברומיאלגיה

 

פיברומיאלגיה עלולה לגרום לכאבים, נכות ואיכות חיים נמוכה יותר. למבוגרים בארה"ב הסובלים מפיברומיאלגיה עשויים להיות סיבוכים כגון:

 

  • יותר אשפוזים -  הסיכוי שחולה פיברומיאלגיה יאושפז בבית החולים גבוה פי 2 מאדם שאינו סובל מהמחלה. 

  • איכות חיים נמוכה יותר -  לפי CDC, נשים הסובלות מפיברומיאלגיה עלולות לחוות איכות חיים נמוכה יותר.

  • שיעורים גבוהים יותר של דיכאון קליני (דיכאון חמור / מז׳ורי) - מבוגרים הסובלים מפיברומיאלגיה נמצאים בסיכון גבוה פי 3 ללקות בדיכאון חמור, בהשוואה למבוגרים בלי פיברומיאלגיה. לכן, אבחון וטיפול בדיכאון חשובים ביותר למתמודדים עם המחלה.

  • שיעורי תמותה גבוהים יותר כתוצאה מהתאבדות או פציעות -  למרות הנתון הזה, התמותה הכוללת בקרב מבוגרים עם פיברומיאלגיה אינה שונה מהאוכלוסייה הכללית.

  • שיעור גבוה יותר של מצבים ראומטולוגיים אחרים -  פיברומיאלגיה מתרחשת לעיתים קרובות יחד עם דלקות פרקים כמו אוסטיאוארתריטיס, דלקת מפרקים שגרונית, זאבת מערכתית אריתמטית ודלקת אנקילוזינג ספונדיליטיס (דלקת חוליות מקשחת, או AS).

 

 

 

 

 

היבטים אישיותיים בפיברומיאלגיה

 

קומורבידיות (תחלואה נלווית) של פיברומיאלגיה שכיחה יחד עם הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון  והפרעה ביפולרית (דו קוטבית), ולעיתים קרובות הפרעות חרדה

מחקרים שניסו לזהות את גורמי סיכון פסיכולוגיים למחלה, זיהו קשרים סטטיסטיים (לא סיבתיים) בין פריצת פיברומיאלגיה לבין מבנים אישיותיים, התנסויות עבר ומרכיבי אופי מעניינים: 

 

 

טראומה

 

לדברי ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי איכילוב, קיים קשר בין התעללות בילדות לבין שכיחות גבוהה יותר של פיברומיאלגיה בשנות הבגרות. 

מחקרים העלו קשר בין התפתחות המחלה בבגרות לבין התעללות מינית או נפשית בילדות, הזנחה, היסטוריה משפחתית של התמכרות לאלכוהול ו-PTSD . בנוסף, פריצת המחלה מופיעה לעיתים קרובות בעקבות טריגרים המערבים אירועים נפשיים קשים, כמו טראומה בעקבות ניתוח, שירות צבאי, זיהומים גופניים קשים וגורמי לחץ פסיכולוגיים אקוטיים משמעותיים. 

 

 

שיתופיות לא ממותנת (Unmitigated Communion)

 

תופעה אישיותית זו (שקצת מסורבל לתרגם אותה לעברית) הוגדרה לראשונה על ידי הלגסון ופריץ בשנת 1998, ונבחנה מאוחר יותר במחקרי הערכת אישיות עם חולות פיברומיאליגיה.

 

(Unmitigated communion (UC מתארת נטיה של פרטנר במערכת יחסים אינטימית להקריב את עצמיותו, לרצות את האחר ולתעדף את סיפוק מאווייו, תוך שהוא מוותר על הנאמנות לצרכים הנפשיים הבסיסיים ביותר.

התופעה זוהתה במסגרת מחקרים על פסיכולוגיה רגישת-מגדר ויוחסה בעיקר לנשים המתקשות לבטא את העצמי שלהן במערכות יחסים.

לפי אחד ההסברים שניסו להתחקות אחר המוטיבציה העומדת מאחורי הדפוס, מוצע כי נשים עם נטיה אישיותית ל-UC משליכות את ההערכה העצמית הירודה על האדם עמו הן מצויות בקשר ומחזיקות באמונה ובתקווה שהערכה עצמית זו תשתפר באמצעות הזדהות עם כוחו הנתפס של הפרטנר.

 

UC אינה מוגבלת רק לזוגיות, היא משפיעה גם על מערכות יחסים חבריות, משפחתיות ומקצועיות. חולות הפיברומיאלגיה נוטות לבסס את מידת הערכתן העצמית באופן מלא על אישורים וחיזוקים של אחרים, מה ש"מצדיק" מבחינתן את הנכונות להקריב כל כך הרבה כדי לשמר את הקשר ואת תפיסת האחר כלפיהן. איכות החיים של נשים וגברים עם UC מובילה אותם לפתח קשיים נפשיים רבים, כמו חרדה ודיכאון.

מחקרים מהשנים האחרונות ניסו לבחון את נוכחותה של UC בקרב נשים הסובלות מפיברומיאלגיה. ואכן, מחקר שנערך ב-2008, בדק תכונה זו בקרב מתמודדים עם פיברו וממצאיו העלו כי אירועי חיים שליליים משפיעים בעוצמה רבה יותר על חולי FMS ש-UC ניכר בבסיס אישיותם, בהשוואה לחולים ללא נטיה זו.

הסבר אחר מתייחס לשימוש של החולות בהקרבה למען האחר כמנגנון הסחה התנהגותי, כלומר כדרך התמודדות התייחסותית שמסיחה את הדעת מהכאבים הקשים עמן הן מתמודדות.

 

 

אלקסיתימיה 

 

המושג אלקסיתימיה נטבע לראשונה על ידי פיטר סיפנאוס בשנת 1968. היא הוגדרה כ"כקושי לזהות ולתאר חוויות רגשיות באופן מילולי".

 

לאלקסיתימים דימיון ועולם פנטזיה דלים, הם מתקשים לשיים רגשות (Naming) וגם כאשר הם מצליחים לזהות רגש הם מתקשים מאוד לתקשר אותו נכונה לאחרים. בהיעדר יכולת לתרגם לעצמם תחושות גופניות למילים שמתארות כאב וסימפטום, מתעורר חוסר אונים עצום שמוביל אותם לעיתים קרובות לפתח חרדת בריאות או היפוכונדריה

 

אלקסיתימיה זוהתה בעשרות השנים האחרונות כתופעה אישיותית מבנית שמתלווה לכמה הפרעות נפשיות, כמו הפרעת אישיות נמנעת, סכיזואידית וחרדה חברתית ולמתמודדים עם מחלות פסיכוסומטיות.

מרבית המחקרים שבחנו את הקשר בין אלקסיתימיה לבין פיברומיאלגיה מצאו קשר מובהק וחזק בין אלקסיתימיה לבין חולי FMS. דיכאון ומצוקה נפשית מהווים משתנים המשותפים לשתיהן. 

 

 

מקור שליטה חיצוני

 

חולי פיברו הם בעלי מוקד שליטה חיצוני, כלומר, הם חווים שליטה והשפעה נמוכות על ניהול מהלך וגורמי המחלה והכאב המתלווה אליה.

בפסיכולוגיה של הפרעות כאב כרוני, ידוע כי בעלי מוקד שליטה חיצוני תופסים את חומרת הסימפטומים כקשה יותר ואת רמות הכאב כגבוהות יותר, בהשוואה לחולים בעלי מוקד שליטה פנימי. 

הם גם מועדים יותר לתופעה של כאב קטסטרופלי.

 

 

גורמי סיכון לפיברומיאלגיה

 

הגורמים לפיברומיאלגיה אינם ידועים במלואם, אך חזית המחקרים לזיהוי הסיבות למחלה מתמקדת בגורמים נוירולוגיים, חיסוניים וגנטיים (לגורמים הפסיכולוגיים התייחסנו בקצרה בפרק הקודם). 

 

 

נוירולוגיה

 

ברמה הנוירולוגית והעצבית מוסכם כיום שבסיסה של המחלה בקשיי עיבוד כאב במערכות העצבים המרכזית והפריפראלית ובתפקוד לקוי של ציר ההיפותלמוס - שעובר דרך בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) - בלוטת יותרת הכליה (האדרנל).

 

ידוע כי מסלול עצבי זה, המכונה ציר ה-HPA קשור ללחץ נפשי ולהתמודדות עמו - התגובה הגופנית ללחץ משתבשת, ומובילה לסימפטומים הנובעים ממנו. 

 

 

ביוכימיה

 

מחקרים עכשווים מתייחסים בכובד ראש לבעייתיות של רגישות יתר עצבית, אשר גוררת שינויים בנוירוטרנסמיטורים ושל עיבוד ותרגום אותות הכאב במערכת העצבים המרכזית.

למשל, נבחן תפקידם של נוירופפטיד Y ונוירופפטיד חומר P בפתופיזיולוגיה של המחלה, שיעור ה-BDNF בנוזל השידרה ורמות גבוהות של גלוטמט באמיגדלה הימנית ונמוכות בתלמוס השמאלי

 

חוקרים אחרים בוחנים את החשיבות של פרוטאומיקה, חקר תפקוד של חלבונים מסוימים בדגימות רוק, שיתכן ותורמים לפיתוח המחלה

 

 

תורשה

 

ההסבר התורשתי נתמך במחקרים שאיתרו מרקרים ביולוגיים בעור.

 

בנוסף לכך, הימצאות מחלות ראומטולוגיות מגבירה את הסיכון להופעת פיברומיאלגיה.

 

כיוון מחקרי אחר מצא הבדלים בגנים SLC1A5 ו- SLC25A22 בקרב חולי פיברומיאלגיה לבין מי שאינם סובלים מהמחלה. 

 

מחקרים גנטיים נוספים מתעוררים לאחרונה בתקווה לזהות מקורות שיאפשרו דרכים חדשות לטיפול. 

 

 

המערכת החיסונית 

 

בשנים האחרונות ניכרת מוטיבציה מחקרית ערה להיכנס לעומק הקשר בין המחלה לבין בעיות בתפקוד מערכת החיסון.

מרבית החוקרים סבורים כיום כי פיברומיאלגיה היא מצב אוטואימוני שפועל במנגנונים דומים למחלות אוטואימוניות אחרות, כמו זאבת או דלקת מפרקים שגרונית.

 

רבים מתמקדים בקשר בין המחלה לבין היעדר עמידות בפני אנטיגנים עצמיים (Autoantibodies). מחקר מאמצע 2021 תומך באטיולוגיה האוטואימונית, כאשר החוקרים העבירו נוגדנים בכיוון לא צפוי - מאנשים לעכברים

 

קבוצות מחקר אחרות בוחנות את ההשפעה של IL-8, ציטוקין דלקתי, שמצוי ברמות גבהות יותר אצל חולי פיברומיאלגיה.

 

 

 

אבחון פיברומיאלגיה

 

פיברומיאלגיה מאובחנת באמצעות בדיקה גופנית, ראיון קליני, צילומי רנטגן, בדיקות דם ושאלונים, כמו אינדקס הכאב הנרחב The Widespread Pain Index (WPI).

 

ניתן למלא שאלון אבחוני עצמי (בהרשמה) באתר האגודה הישראלית לכאב. 

 

 

הקריטריונים האבחוניים של פיברומיאלגיה לפי  ICD-10 הם במידה רבה תיאוריים, מה שמקשה במידת מה על אבחנה מדויקת:

 

״פיברומיאלגיה היא הפרעה כרונית עם אטיולוגיה לא ידועה, המאופיינת בכאב, נוקשות ורגישות בשרירי הצוואר, הכתפיים, הגב, הירכיים, הזרועות והרגליים. סימנים ותסמינים נוספים כוללים כאבי ראש, עייפות, הפרעות שינה וכאבי מחזור. המחלה מאופיינת גם בנקודות טריגר מרובות, בהן קיימת רגישות רבה בעת מישוש מוקדי השרירים״.

 

 

אבחנה מבדלת

 

מאחר וטיפולים נוגדי חרדה ודיכאון הם בין הטיפולים המוצלחים ביותר לתסמונת, האבחנה המבדלת הפסיכולוגית נחשבת מרכזית:

 

מעבר לקומורבידיות הגבוהה עם רכיבי טראומה, דיכאון וחרדה חשוב לברר גם האם קיימים רווחים משניים, היסטוריה משפחתית של נטיות לסומטיזציה, נטיה לצמצום רגשי ולבסוף חשוב לבחון האם אין מדובר בסימפטומים שליליים של סכיזופרניה

 

 

תסמונת העייפות הכרונית (CFS)

 

כאבים כרוניים ועייפות הם תסמינים שכיחים ומשותפים לתסמונת העייפות הכרונית ולפיברומיאלגיה.

נראה כי CFS היא תהליך דלקתי מתמשך המתבטא בחום נמוך, נפיחות בבלוטת הלימפה והתפרצות חריפה של המחלה, בעוד שבפיברומיאלגיה אין עדות לתגובה דלקתית. 

 

 

תת פעילות של בלוטת התריס

 

תת פעילות של בלוטת התריס, המתבטאת בעייפות רבה, חולשת שרירים וחולשה כללית, דומה מאוד לפיברומיאלגיה. 

האבחנה המבדלת בין השתיים כוללת מחלות שרירים מטבוליות ודלקתיות (במיוחד אצל מטופלים הנוטלים סטטינים), פולימיאלגיה ראומטיקה (PMR) ומחלות ראומטיות אחרות.

 

 

למרות שאין כמעט רופאים שמבטלים את המחלה, מתחת לפני השטח מסתובב עדיין ספק חרישי לגבי היותה של הפיברומיאלגיה מחלה גופנית.

עכשיו,  מחקר חדש מפריך את אחרוני הלחשושים: 

 

צוות חוקרים פיתח דרך מדויקת לאבחן פיברומיאלגיה, אשר מבדילה ומבחינה בינה לבין מצבים רפואיים קשורים דומים.

הבדיקה עובדת באופן הכי אמפירי שיש, באמצעות דגימת דם שמתבססת על טכניקות עיבוד חדשניות, מה שמאפשר ממש "טביעת אצבע מולקולרית", שלא מותירה ספק לגבי ההבחנה בין פיברומיאלגיה כמצב רפואי ספציפי. לדברי החוקרים, נוכל להיעזר בבדיקה בעוד כ-5 שנים, לא מחר בבוקר, אבל הנתונים מראים שהשינוי כאן. 

 

 

קשר בין הפרעה ביפולרית לפיברומיאלגיה

 

מחקר חדש מצביע על כך של-25% מחולי הפיברומיאלגיה יש גם סימפטומים של הפרעה דו-קוטבית.

 

בכדי לקבוע את שכיחותה של הפרעה דו-קוטבית בקרב חולי פיברומיאלגיה, וילקה (Wilke) ועמיתיו מקליבלנד קליניק באוהיו (רשת מרכזים רפואיים ובתי חולים), בדקו 128 חולי פיברומיאלגיה שהופנו לטיפול ראומטולוגי.

 

החולים התבקשו למלא 4 שאלונים שונים:

  • שאלון הפרעת מצב רוח לאבחון הפרעה דו-קוטבית (The Mood Disorder Questionnaire - MDQ)

  • שאלון הדיכאון של בק (The Beck Depression Inventory - BDI)

  • שאלון לבדיקת רמת העייפות במהלך היום (The Epworth Sleepiness Scale – ESS)

  • שאלון פיברומיאלגיה (The Fibromyalgia Impact Questionnaire Disability Index – FIQ-DI)

 

הממצאים הראו כי:

(א) על פי שאלון MDQ, 25% מחולי הפיברומיאלגיה הם בעלי סבירות גבוהה לפיתוח הפרעה דו-קוטבית. בקרב חולים אלה הדיכאון שנמדד בשאלון BDI היה בדרגה חמורה יותר.

(ב) לפי שאלון BDI, למעלה מ-78% מהחולים סובלים מדיכאון קליני. כשליש מחולים אלה הם בעלי סיכוי גבוה לפיתוח הפרעה דו-קוטבית, לפי שאלון MDQ.

(ג) על פי שאלון ESS, 52% מהחולים דיווחו על עייפות וישנוניות במהלך היום.

 

כמו כן, החוקרים ציינו כי תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בפיברומיאלגיה עשויות להוות טריגר לאפיזודה מאנית בקרב אנשים עם הפרעה דו-קוטבית.

 

מכאן, שיש להעריך בזהירות את הסיכון לפיתוח הפרעה דו-קוטבית בקרב חולי פיברומיאלגיה לפני התחלה של טיפול תרופתי, זאת מאחר ומעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין וסרוטונין עלולים להגביר את הסיכון להתפרצות אפיזודה מאנית.

 

 

טיפול פסיכולוגי ותרופתי

 

 

הטיפול הנפשי בפיברומיאלגיה מוצע בדרכים רבות.

 

הנה כמה מהן: 

 

 

טיפול CBT

 

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) מספקת כלים וטכניקות: 

הבניה קוגניטיבית מחודשת של המחלה, תוך ניטור ומעקב אחר התסמינים; הצבת יעדים מדידים, מציאותיים וניתנים לתיעוד; שימוש בהתניה אופרנטית (חיזוקים ועונשים) בכדי למנוע מעגל פנימי שמנציח את הכאב; הפחתת עיוותים חשיבתיים ביחס לכאב הגופני; לימוד ותרגול טכניקות הרפיה, נשימה ותרגול מיינדפולנס; הגיינת שינה וביופידבק

 

מחקר הערכה מצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המועבר באמצעות האינטרנט משפר תסמיני פיברומיאלגיה, דיכאון, כאב ופחד מכאב, בהשוואה למשתתפי קבוצת ביקורת שהיו ברשימת המתנה לטיפול. 

 

במחקר אחר נמצא כי מטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה, יכולים להרוויח הרבה מ-CBT, יותר מהשיפור המושג בטיפול פסיכו-חינוכי בתנאים דומים.

את השיפורים הסימפטומטיים של קבוצת ה-CBT במחקר ניתן לייחס, לפחות חלקית, להפחתה של קטסטרופיזציה, עיוות מחשבתי הכולל תהליכים קוגניטיביים ורגשיים כמו חוסר אונים ורומינציות המבטאים תלונות מוגברות על כאב.

בדיקות הדמיית שנערכו כחלק מהמחקר גילו כי CBT משיג את ההשפעות הללו על ידי שינוי דפוסי הקישוריות באזורים ספציפיים במוח. כתוצאה מכך, השינויים המוחיים הקשורים לכאב ולהפחתתו עשויים לשמש בסיס להבנת היתרונות הטיפוליים של CBT בקרב מתמודדים עם פיברומיאלגיה. 

 

סוג נוסף של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול בשינוי התנהגות (Behavior modification therapy) שמטרתו להפחית התנהגויות שליליות, לחץ או כאב ולהגביר התנהגויות ומחשבות חיוביות.

טיפול בשינוי התנהגות כולל למשל למידת כישורים חדשים להתמודדות ותרגילי הרפיה.

 

 

טיפול תרופתי

 

מחקר עם חולי פיברומיאלגיה בעלי תחלואה נלווית של ADHD, הראו שיפור כתוצאה משימוש בתרופות סטימולנטיות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, כמו ריטלין, אדרל או קונצרטה. בבסיס המודל התיאורטי במחקר עמדה ההנחה כי פיברומיאלגיה ו- CFS (תסמונת התשישות הכרונית) הן הפרעות עיבוד במערכת העצבים המרכזית ולא הפרעות במערכת העצבים הפריפריאלית של השרירים והמפרקים.

 

טיפול בנוגדי דיכאון טריסילקים. באופן ספציפי באמצעות התרופה אלטרול, שפועלת גם על הפחתת כאבים נוירופתיים. התרופה מעכבת ספיגה מחדש של סרוטונין ונוראדרנלין. בנוסף, ניתן טיפול תרופתי נוגד דיכאון מסוגי SSRI ו/או SNRI.

 

כיוון נוסף המעורר תקווה טיפולית הוא חקר פרמקולוגי של תרופות חדשות ומבטיחות לפיברומיאלגיה. תרופות אלו פועלות על המודולטור המוחי NYX-2925, אשר משפיע על רצפטורים ממשפחת ה-NDMA. ממצאים מסקירות מוח מלמדים על תפקוד לקוי וחלקי של קולטני NDMA בקרב חולות בפיברומיאלגיה. 

 

ממצאים מחקריים מלמדים כי גם תרופות לטיפול בפרכוסים עשויות להיות יעילות אף הן לטיפול בפיברו. 

 

לבסוף, אחת האפשרויות הקליניות שנבחנות לאחרונה היא שימוש בחיסון ותיק ומוכר שיהיה אולי יעיל להתמודדות עם המחלה. מה שנבדק כעת הוא האפשרות שחיסון זה יתקן את הכשלים במערכת החיסונית, עמם מתמודדים חולי פיברו. 

 

 

קנאביס רפואי

 

 אין הרבה מחקרים על יעילות הטיפול בקנאביס רפואי למתמודדים עם פיברומיאלגיה, ידוע כי שתי קבוצות החומרים הפעילות בצמח, CBD ו-THC, עשויות להפחית כאב כרוני, עם דגש על יעילותו של ה-CBD. ידוע גם כי קנאביס משפיע על רצפטורים בעלי תפקיד בשינה ובמצבי רוח. מחקר ישראלי חדש מלמד כי לא פחות מ-81% מהחולים בפיברומיאלגיה עמידה לטיפול, דיווחו על שיפור ניכר במצבם לאחר 6 חודשים של טיפול בקנאביס רפואי.  מאידך, רבים הדיווחים על מטופלים שמצב רוחם הורע, עד כדי חוויה של דיכאוניות, התמכרות לקנאביס רפואי ואפילו פסיכוזה

 

 

טיפול rTMS

 

טיפול באמצעות גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי בתדירות גבוהה נמצא יעיל בהפחתת כאב אצל מתמודדים/ות עם פיברו. הטיפול תרם להפחתת כאבים מיד ובחלוף חודש לאחר השלמת מפגשי ה-rTMS. בטווח הזמן של 5-12 שבועות דווח גם על שיפור במדדי איכות חיים אצל המשתתפים. 

 

 

טיפול EMDR

 

 מחקר תורכי שנערך בשנת 2012, בדק 7 חולי פיברומיאלגיה בגילאי 22-41. במחקר, שכלל 6 נשים וגבר אחד, התרכז בשיטת EMDR לטיפול בטראומה, וזאת כיוון שמחקר עדכני אחר הראה כי לעתים תכופות חולי פיברומיאלגיה חוו טראומה רגשית לפני פריצת המחלה. 

 

החוקרים בחרו בנבדקות שהתמודדו בתחילת הטיפול עם מספר תסמינים של פיברומיאלגיה, בהם כאב, דיכאון, טראומה, איכות שינה ירודה ויכולת לא יציבה לשליטה בכעסים.

התוצאות מראות שאחרי 5 עד 8 מפגשי EMDR, נמצאה הפחתה משמעותית בכל הסימפטומים, למעט היכולת לשליטה בכעסים, שפחתה רק במעט.

 

 

טיפול בתא לחץ

 

מחקר חדש מלמד על יעילותו האפשרית של טיפול היפרברי עבור מתמודדות עם פיברומיאלגיה. רפואה היפרברית, שמכונה גם ״טיפול בתא לחץ״, מגבירה באופן מלאכותי את שיעור החמצן ברקמות, ולמרות שהיא שנויה כיום במחלוקת, מומחים ופסיכיאטרים ברחבי העולם מפתחים בה תקוות. המחקר החדש התקיים באוניברסיטת תל אביב, מטעם מרכז סגול לחקר המוח. הקשר לפיברומיאלגיה כאן הוא עקיף, אך חשוב: המחקר בחן יעילות של טיפול בתאי לחץ אצל מתמודדים עם התעללות בשנות ילדותם, תופעה שכיחה מאוד בקרב חולי פיברומיאלגיה. לטענת החוקרים, ממצאים של סקירות מוח שנבחנו לפני ואחרי הטיפול מלמדים על התחדשות נוירלית (פלסטיות מוחית / Neuroplasticity) שנחסמה ועוכבה לאחר האירועים הטראומטיים בשנות הילדות.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

 

 

מקורות: 

 

יובל גמליאל (2021). "בקרב ילדים שעברו התעללות נמצאה נטייה גבוהה יותר לפתח פיברומיאלגיה". מתוך YNET בריאות: https://www.ynet.co.il/health/article/rkh9PAR8u

 

אורי ניצן (2016). למה רופאים מתקשים לטפל בחולי פיברומיאלגיה?הבנת המורכבות הנפשית וההקשר הרגשי כתנאי לטיפול בכאב הכרוני. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=2006

 

Casandra I. Montoro (2016). Alexithymia in fibromyalgia syndrome. Personality and Individual Differences, 102, 170-179.

 

Choo YJ, Kwak SG, Chang MC. Effectiveness of Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation on Managing Fibromyalgia: A Systematic Meta-Analysis. Pain Med. 2022 Jan 4:pnab354. doi: 10.1093/pm/pnab354. Epub ahead of print. PMID: 34983056.

 

Di Tella, M., & Castelli, L. (2013). Alexithymia and fibromyalgia: clinical evidence. Frontiers in Psychology, 4, 909. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2013.00909

 

Fietta P., Fietta P., Manganelli P. (2007). Fibromyalgia and psychiatric disorders. Acta Biomed. 78, 88–95.

 

Freidberg, F. (2016). Cognitive-behavior therapy: why is it so vilified in the chronic fatigue syndrome community? Fatigue: Biomedicine, Health & Behavior, 7(1). Retrieved from http://meassociation.org.uk/2016/07/cognitive-behavior-therapy-why-is-it-so-vilified-in-the-chronic-fatigue-syndrome-community-fatigue-biomedicine-health-behavior-7-july-2016/

 

Fritz, H., & Helgeson, V. (1998). Distinctions of unmitigated communion from communion: Self-neglect and overinvolvement with others. Journal of Personality and Social Psychology, 75(1), 121-140.

 

Glombiewski JA (2010). Psychological treatments for fibromyalgia: a meta-analysis. Pain, 151(2), 280-295.

 

Gustafsson, Marianne et al. (1996). Pain intensity and health locus of control: a comparison of patients with fibromyalgia syndrome and rheumatoid arthritis. Patient Education and Counseling, 29(2), 179-188.

Häuser, W., Thieme, K., & Turk, D. C. (2010). Guidelines on the management of fibromyalgia syndrome – A systematic review. European Journal of Pain, 14(1), 5–10.

 

Helgeson, V., & Fritz, H.L. (1998). A Theory of Unmitigated Communion. Personality and Social Psychology Review, 2(3), 173-183.

 

Köllner, V., Häuser, W., Klimczyk, K., Kühn-Becker, H., Settan, M., Weigl, M., Bernardy, K., & Arbeitsgemeinschaft der Wissenschaftlichen Medizinischen Fachgesellschaften (2012). Psychotherapie von Patienten mit Fibromyalgiesyndrom. Systematische Übersicht, Metaanalyse und Leitlinie [Psychotherapy for patients with fibromyalgia syndrome. Systematic review, meta-analysis and guideline]. Schmerz (Berlin, Germany), 26(3), 291–296. https://doi.org/10.1007/s00482-012-1179-8

 

Kool, M.B., Woertman, L., Prins, M.A., Middendorp, H. van, & Greenen, R. (2006). Low relationship satisfaction and high partner involvement predict sexual problems of women with Fibromyalgia. Journal of Sex & Marital Therapy, 32, 409–423.

 

Konuk, E., Zat, Z., & Kavakçı, Ö. (2018). Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR) Therapy Scripted Protocols and Summary Sheets: Treating Eating Disorders, Chronic Pain, and Maladaptive Self-Care Behaviors (Chapter 8: Fibromyalgia Syndrome Treatment With EMDR Therapy).\

 

Konrad-Bindl, D. S., Gresser, U., & Richartz, B. M. (2016). Changes in behavior as side effects in methylphenidate treatment: review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 12, 2635–2647.

 

Lindstrom I, Ohlund C, Eek C, et al. (1992) The effect of graded activity on patients with subacute low back pain: a randomized prospective clinical study with an operant-conditioning behavioral approach. Phy Ther. 1992;72(4), 279–90.

 

Lawrence-Wolff KM, Higgs JB, Young-McCaughan S, Mintz J, Foa EB, Resick PA, Kelly KM, Maurer DM, Borah AM, Yarvis JS, Litz BT, Hildebrand BA, Williamson DE, Peterson AL; STRONG STAR Consortium. The Prevalence of Fibromyalgia Syndrome in Active Duty Military Personnel. Arthritis Care Res (Hoboken). 2021 Oct 4. doi: 10.1002/acr.24801. Epub ahead of print. PMID: 34606694.

 

Lee, J., et al. (2023) A Randomized, Controlled Neuroimaging Trial of Cognitive-Behavioral Therapy for Fibromyalgia Pain. Arthritis & Rheumatology. doi.org/10.1002/art.42672.

 

Nagurney, A.J. (2008). The effects of unmitigated communion and life events among women with fibromyalgia syndrome. Journal Health Psychol, 13, 520-528.

 

Neumann L, Buskila D. Epidemiology of fibromyalgia. Curr Pain Headache Rep. 2003 Oct;7(5), 362-368. doi: 10.1007/s11916-003-0035-z. PMID: 12946289.

 

Pedrosa-Gil F., Weigl M., Wessels T., Irnich D., Baumüller E., Winkelmann A. (2008). Parental bonding and alexithymia in adults with fibromyalgia. Psychosomatics, 49, 115–122.

 

Penfold, S., Denis, E., & Mazhar, M. (2016). The association between borderline personality disorder, fibromyalgia, and chronic fatigue syndrome: Systematic review. BJPsych Open, 2(4), 275-279. doi:10.1192/bjpo.bp.115.002808.

 

Siracusa, R., Paola, R. D., Cuzzocrea, S., & Impellizzeri, D. (2021). Fibromyalgia: Pathogenesis, Mechanisms, Diagnosis and Treatment Options Update. International journal of molecular sciences, 22(8), 3891. https://doi.org/10.3390/ijms22083891.

 

Steinweg D. L., Dallas A. P., Rea W. S. (2011). Fibromyalgia: unspeakable suffering, a prevalence study of alexithymia. Psychosomatics, 52, 255–262.

 

http://www.rheumatology.org.il/Fibromyalgia_guidelines2013.pdf

 

https://edition.cnn.com/2017/09/12/entertainment/lady-gaga-fibromyalgia/index.html

 

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/borderline-personality.html

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה נורית רביעי, 17 יולי 2019 15:22 פורסם ע"י נורית

    פעם בשנה כשאני רוצה לצאת לטיול בחו'ל. ולהרגיש ממש טוב ולא להיות למעמסה על אחרים.אני מקבלת זריקת קורטיזון או כמה כדורים.אני כמובן לא אקח אותם כל הזמן לפיברו' ואחרי כחודש התופעות חוזרות אבל בטיול ההרגשה טובה.זאת כמובן כשאין בעיות אחרות המונעות קורטיזון.אולי זה לא מקובל והגעתי לזה במקרה אבל לחו''ל זה עוזר להנאה.תרגישו טוב.תודה

  • קישור לתגובה איתן שישי, 05 פברואר 2021 17:43 פורסם ע"י איתן

    תודה על השיתוף נורית

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024