פחד מרופא שיניים | איך מתמודדים עם חרדה מטיפולי שיניים? 2019

דרג פריט זה
(2 הצבעות)
פחד מרופא שיניים פחד מרופא שיניים

 

 חרדה דנטלית

 

מתמודדים עם פחד מטיפולי שיניים?

נמנעים מביקור אצל רופא שיניים בגלל פוביה דנטלית?

מתקשים לעזור לילד להתמודד עם חרדה מרופא שינייים?

 

מהי פוביה מרופא שיניים?

חרדה דנטלית היא פוביה, המכונה גם דנטופוביה, או אודונטופוביה,  היא פוביה ספציפית מטיפולי שיניים. 

פוביה דנטלית כוללת ביטויי חרדה שונים בביקור, בדיקה וטיפולים אצל רופא השיניים: 

למשל, פחד שלא תתאפשר נשימה תקינה בעת ניקוי אבנית, פחד שמא לא ניתן יהיה לבלוע בגלל הצטברות רוק, פחד מפני חנק קשה במהלך הטיפול, חרדה ממחלה ממנה עלולים להידבק בטיפול, חשש כי התקף חרדה או פאניקה עלול לחול במהלך הבדיקה ויגרום חוסר שליטה והתנהגות שעלולה להסב בושה או מבוכה קיצונית, תחושה של חרדה חזקה משכיבה במצב אופקי על כיסא הטיפולים ואפילו חשש שרופא השיניים יתעצבן ויגרום נזק במהלך הטיפול.

לעיתים החרדה קשורה בפחד מכאב, לעיתים מהרעשים המלחיצים המלווים את הטיפול, לעיתים החרדה היא מהדמות הרפואית.

רבים פוחדים מרופא שיניים בגלל חוויות שליליות מהילדות, מהן מותנה הביקור אצל רופא השיניים ככואב, מפחיד, מדמם, כזה שהשאיר אותנו עם תחושת כאב, הרגשה של חוסר שליטה ותחושות של התאוששות מהרדמה.

 

חרדה מרופא שיניים היא נטל מכביד.

מה שכן,  היא לא יודעת שיש לכם אותנו... :-) 

 

מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת התאמה והכוונה למטפלי CBT מומלצים בתל אביב, ובכל הארץ, המנוסים בטיפול בחרדה מטיפולי שיניים.

Dental Phobia

חרדה מטיפול שיניים

פחדים מרופא השיניים, דנטופוביה, הם די טבעיים, הגיוניים ומובנים:

איך אפשר להירגע עם המכשירים, הזריקות, המקדחות והסאקשן האלה בתוך הפה? 

עם זאת, כשהפחדים או החששות גורמים לאדם להימנע ולא להגיע כלל לבדיקה וטיפול אצל רופא השיניים - יש לנו כבר חרדה והימנעות בעייתית, גם מבחינה בריאותית. אנשים הסובלים מחרדה דנטלית לעיתים מסרבים ללכת לרופא שיניים במשך שנים ארוכות, מה שאומר שהם מזניחים פן חשוב ביותר בגופם ובבריאותם. החניכיים והשיניים מגיעות למצבי ריקבון, הם לעיתים סובלים מכאבי שיניים עזים ועם זאת- הם מעדיפים לחיות עם הכאב והמצוקה ולא לטפל בעצמם. הם למעשה נכנעים לפחד שחשים, אינם מסוגלים להתגבר עליו, ומעדיפים לפגוע בעצמם כי הם לא רואים שקיימת ברירה.  אנחנו פה כי יש ברירה.   

במחקרים מסוימים נטען כי לא פחות מ-35% מהמטופלים סובלים מחששות מטיפול שיניים. באחרים, מסתפקים ב-10%-20%. בכל מקרה, לעיתים קרובות, הפחד מרופא השיניים קשור גם בחוסר שליטה, בכך שהאדם לא יודע מה עושים לו, אינו יכול לראות מה מתחולל בפיו במהלך הביקור אצל הרופא.

ברמות קלות ומתונות של חוסר שליטה, ניתן לבקש מרופא השיניים להסביר מה הוא עושה לפני כל פעולה. כך ניתן להשיג שליטה דרך הבנה על כל רעש ששומעים וכל טעם שחשים. זה מקל. ההסבר הרפואי מרגיע, מחזיר אלינו לידיים את תחושת השליטה וכך מפחית את החרדה. כמובן, וכמו תמיד כשמדובר בטיפול רפואי, חשוב מאוד שיהיה ניתן לסמוך על הרופא, שהוא יקנה לנו תחושות של ביטחון, נינוחות ושקיפות.

אולם ברמות חמורות יותר של חרדה דנטלית, בעיקר כאשר מופיעות לצד החרדה גם הימנעות והתנגדות, חשוב לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

 

גורמים לחרדה דנטלית

יש מספר גורמים וסיבות להתפתחותה של חרדה דנטלית, ולעתים חרדת המטופל עלולה לנסוע ממספר מקורות שלובים.

הגורם הראשון הוא חוויות עבר ותפיסות שליליות של סביבת הטיפול. יש מי שחרוטות בתודעתו חוויות שליליות שתורמות לרתיעה מטיפולי שיניים.

 

עם זאת, יותר ויותר מחקרים מראים שתפיסה שלילית של סביבת הטיפול לא מחוברת רק לחוויה מרתיעה שקרתה במציאות. עצם הישיבה הפסיבית על הכיסא, השימוש במקדחה מרעישה ומכאיבה מבלי היכולת לראות את הנעשה, נתפשת בעיני המטופל כחדירה למרחב האישי. אנחנו לגמרי חסרי שליטה על הסיטואציה, וכתוצאה מכך מתפתחת החרדה.

 

ידוע כי קיים קשר בין היסטוריה של פגיעה מינית לבין חרדה דנטלית (זה אינו מלמד, כמובן, שכל מי שסובל מפחד מרופא שיניים עבר פגיעה מינית).

 

גורם נוסף קשור לחרדה מהיבטים ספציפיים של הטיפול, כמו פחד מזריקות, פוביה מדם או החשש להיחנק כתוצאה מרפלקס הקאה אוטומטי. יש גם כאלה הסובלים מסף כאב נמוך, ואחרים חוששים מתחושת ההרדמה ומתוצאותיה.

 

ברמה הפיזיולוגית, מתועדת עליה ברמות הקורטיזול ברוק בקרב המטופלים שעומדים להיכנס לניתוח שיניים דחוף (קורטיזול ידוע כהורמון הלחץ, והוא מקושר לרמות גבוהות של חרדה).

 

לא חסרים הסברים והקשרים.

 

תכל'ס - מפחיד.

 

השערה נוספת היא כי חרדה דנטלית היא בכלל ביטוי שניוני של בעיה אחרת. למשל, פחד מהערכה חברתית, פוביה מחיידקים, או החשש להימצא מחוץ לבית בסביבה לא-מוכרת.

 

Fear of Germs

פוביה מחיידקים (גרמופוביה)

  

לבסוף, מצבים פסיכולוגיים שונים כמו דיכאון, עלולים להשפיע על תדירות הביקורים ועל מצב היגיינת הפה והחניכיים גם כן, ועולות יותר ויותר עדויות כי חרדה דנטלית מתלווה למגוון הפרעות פסיכולוגיות אחרות.

 

פחד מרופא שיניים אצל ילדים

ילדים חרדים, באופן טבעי למדי, לקראת טיפול אצל רופא שיניים. אם ננסה רגע להיכנס לנעליהם, או להיזכר במפגשים הראשונים שלנו עם הכסא הענק, התאורה רבת האימה ובעיקר כלי הכסף המבריקים שמונחים שם על יד.

לא קל.

אחת הדרכים היעילות והאינטואיטיביות להרגיע ילד שפוחד מהטיפול הדנטלי, הוא לאפשר להורה לנכוח בחדר הטיפול במהלך הבדיקה או הטיפול. 

למרות שרופאי שיניים רבים מתאמצים ליצור אווירה בטוחה לילדים, תחושות הפחד שמרגישים ילדינו מובנות לכל בר דעת.

dental anxiety 

מעניין שמחקר שוויצרי חדש מצא שילדים דווקא נהנים מהפרידה משן חלב ראשונה...

שן החלב נושרת בדרך כלל סביב גיל 6. כצפוי, קיים קשר לחוויות הקודמות שלהם בביקורים בקליניקה של רופא השיניים. 

 

לאחרונה הגיעו אלינו זוג הורים מקסימים, עם ילדה עוד יותר מקסימה. הבת מתנגדת בנחרצות ובתוקף לכל טיפול שיניים. המצב כל כך הקצין, עד כדי כך שעבור כל פרוצדורה, ציפוי שיניים, ניקוי אבנית אצל השיננית או אפילו בדיקה שגרתית, ההורים נאלצים לשקול פניה לבית חולים כדי לבצע הליך הרדמה. הרדמה מלאה (רגילה או ממוחשבת). ההורים חיפשו עבור בתם מטפלת CBT מומחית שהתנסתה בטיפולים דומים.

 

המציאות מראה שהיא לא לבד: כ-50% מהילדים והילדות, בעיקר מי שרגישים לחרדות, מסרבים לעבור טיפול דנטלי. 

 

לעיתים קרובות ניתן לסייע באמצעות הדרכה ממוקדת להורים : סוכני השינוי המרכזיים בטיפולי CBT לילדים. 

מחקרי הערכה שביצע פרופ' אלי לייבוביץ מהמרכז למחקרי ילדים באוניברסיטת ייל, הראו שהיעילות של הדרכה להורים מקבילה ליעילות של טיפולי CBT כאשר הילד משתף פעולה. בנוסף, בעקבות השיחות עם ההורים, רוב הילדים מוכנים לקבל טיפול אינדיבידואלי. חשוב לציין שהממצא הזה חזר על עצמו במספר מחקרים.

ילדים רבים מסוגלים לעבור את טיפול השיניים לאחר שראו את הוריהם או אחיהם הגדולים עוברים זאת, ובמקרים רבים גם יעדיפו שהוריהם יהיו עימם בחדר, דבר המקנה תחושת שליטה רבה. ואם גם זה לא מצליח להרגיע את החרדה ממנה סובל הילד, כיום נפוץ השימוש בגז צחוק ובחומרים מרגיעים שונים אצל רופא השיניים, מתוך הבנת המצב המלחיץ אליו מכניס עצמו האדם עם תחילת הטיפול.

כמובן, ובדומה למרבית מקרי החרדות, לא תמיד האמצעים הקונבנציונליים עוזרים לאדם להתמודד עם הלחץ והחרדה שחש. במקרים כאלה, כשמתקשים למצוא מרגוע, וההימנעות מטיפול שיניים הינה ארוכת טווח ומסוכנת בריאותית, יש לשקול להסתייע בטיפול רגשי אצל פסיכולוג ילדים.

 

 

איך מטפלים בפוביה דנטלית?

כיום, טכניקות טיפוליות שונות מוכרות כיעילות ביותר בהתמודדות עם פוביות מכל סוג, ולכן בכוחן לפתור, או לפחות להקל, גם על חרדה דנטלית.

בין המוכרות בהן הינן שיטת טיפול CBT ופסיכותרפיה קצרת מועד.

רופאי שיניים הולכים ומגלים יותר ויותר מודעות לתחום - בחלק מהמרפאות נעזרים הרופאים בגז צחוק, במוזיקה מרגיעה (שנמצאה יעילה בהפחתת חרדה דנטלית) ולעיתים גם בהיפנוזה רפואית. 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

 

כאשר רופאים נעזרים בגז צחוק להרגעת מטופלים, נדרשות לעיתים טכניקות וכלים של טיפול CBT קצר טווח שמתמקד בהקניית כלים לאדם הסובל מקושי רגשי סביב טיפולי שיניים.

הטיפול יעזור לילד, הנער, או המבוגר, לשנות את דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות ההימנעותיים וההרסניים ולהחליפם בדפוסים אדפטיביים יותר. 

בעצם, טיפול CBT בהפרעות חרדה ובעיקר טיפול בפוביות, מורכב מתהליך דו-שלבי של התניה קלאסית והתניה אופרנטית.

הרעיון הוא שבשלב מוקדם יותר בחיי המטופל נלמדה אסוציאציה לא נעימה (לדוגמא, למידה של התניה קלאסית שחיברה בין רופא שיניים לבין רגש לא נעים  - לכן אני פוחד). מה שמשמר את הפחד המותנה הוא התניה אופרנטית: אם לא ביקרתי אצל רופא שיניים במשך 10 שנים בגלל הימנעות,  מדובר למעשה בחיזוק הפוביה.

המודל להתפתחות פוביות הוא דו-שלבי:

  • שלב ראשון- התניה קלאסית - התנסיתי בגירוי שקישר מרפאת שיניים לפחד. 
  • שלב שני- התניה אופרנטית  - אני מתחיל לפתח התנהגות נמנעת ומשמר את התהליך. 

חסרונות המודל הן בקושי להסביר פוביות שמקורן אבולוציוני (למשל, פוביות שכיחות יותר מנחשים ולא מאקדחים). בנוסף, לא כל האנשים פוחדים מרופא שיניים בעקבות אירוע טראומטי (התניה בין גירוי ותגובה).

טיפול CBT אינו ארוך טווח, לרוב אורך עד כחצי שנה, במהלכו המטופל רוכש כלים רבים ונחשף באופן הדרגתי לפחדיו. בנוסף לכך, במקרים רבים המטופל לומד טכניקות להרגעה עצמית, הרפיה, דמיון מודרך והסדרת נשימה, בהם יוכל להשתמש כשהחרדה מופיעה, ולצורך עניינינו- בביקור אצל רופא השיניים. ממצאים מסוימים מעידים על יעילותו של טיפול בהיפנוזה לדנטופוביה

למרות שלכאורה, חרדה דנטלית עשויה להתפרש כקלה יחסית, כבעיה ממוקדת ומינורית, חשוב לזכור שמדובר בפוביה לכל דבר. ובפוביה, חשוב, ויותר מכך- ניתן, לטפל בהצלחה לא פחותה מטיפול דנטלי פשוט.

למומחים של מכון טמיר בת"א

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ - 

יש כאן ניסיון עשיר בטיפול מוצלח, קצר ויעיל

עם ילדים, בני נוער ומבוגרים שמתמודדים עם פחד דנטלי.

פנו אלינו לשיחת הכוונה ללא עלות וללא מחויבות !

 

072-3940004

 

 

 

 

המלצות העורך: 

 

  • טיפול בהיפנוזה רפואית למתמודדים עם חרדה דנטלית - טיפול שמוצע לקבל במסגרת המרפאה לחרדה דנטלית, בית הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב
  • טיפול באמצעות מציאות רבודה (VR) לפני טיפול שיניים לילדים - פיתוח חדש של חוקרים במכללת עמק יזרעאל הוצג בכנס במרכז הרפואי פדה-פוריה. האפליקציה מצליחה להפחית חרדה וחששות של ילדים לפני טיפולי שיניים. 

 

 

 

 

 

ונקנח בחיוך:

 

 

קראו על פוביות נוספות: 

פחד מטיסות

פוביה מגוקים

אגורפוביה

פחד מאש

פחד גבהים 

קלסטרופוביה

פחד מברקים ורעמים

פחד מניתוח

פחד ממעליות

פחד ממחלות

פחד ממוות

חרדה מחולדות

פחד מעכבישים

 

מקורות:

 

ד"ר אורון שמואלי, מנהל מרחב כללית סמייל במרכז (2018). למה אנחנו כל כך מפחדים מרופא שיניים, ומה עושים עם זה? אתר וואלה בריאות

 

Fiset, L., Milgram, P., Weinstein, P., & Melnick, S. (1989). Common Fears and Their Relationship to Dental Fear and Utilization of the Dentist. Anesthesia Progress, 36(6), 258–264.

Kanegane K, Penha SS, Munhoz CD, Rocha RG. Dental anxiety and salivary cortisol levels before urgent dental care. J Oral Sci. 2009;51:515–20

McCready, Z., & Woldt, B.D. (2010). Is Hypnosis an Appropriate Conjunctive Treatment for Dental Phobia? https://www.semanticscholar.org/paper/Is-Hypnosis-an-Appropriate-Conjunctive-Treatment-McCready-Woldt/46f3db30f83c441342dda43d5e633921b3324429

Saatchi, M., Abtahi, M., Mohammadi, G., Mirdamadi, M., & Binandeh, E. S. (2015). The prevalence of dental anxiety and fear in patients referred to Isfahan Dental School, Iran. Dental Research Journal, 12(3),  248–253. 

Quteish Taani DS. Dental anxiety and regularity of dental attendance in younger adults. J Oral Rehabil. 2002;29:604–8.

 

כתיבה: מטפלי מכון טמיר

עריכה: איתן טמיר, מ.א., ראש המכון. המאמר נערך לאחרונה ב-13/8/2019

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר