פחד מרופא שיניים | איך מתמודדים נכון עם חרדה דנטלית?

חרדה דנטלית 

מתמודדים עם פחד

מטיפולי שיניים?

נמנעים מביקור אצל רופא שיניים

בגלל פוביה דנטלית?

מתקשים לעזור לילד

להתמודד עם חרדה מרופא שיניים?

מהי פוביה מרופא שיניים?

חרדה דנטלית היא פוביה, המכונה גם דנטופוביה, או אודונטופוביה, שמתבטאת בפחד ספציפי מטיפולי שיניים. 

פוביה דנטלית כוללת ביטויי חרדה שונים בביקור, בדיקה וטיפולים אצל רופא השיניים: 

למשל, פחד שלא תתאפשר נשימה תקינה בעת ניקוי אבנית, פחד שמא לא ניתן יהיה לבלוע בגלל הצטברות רוק,  חרדה ממחלה ממנה עלולים להידבק בטיפול, חשש כי התקף חרדה או פאניקה עלול לחול במהלך הבדיקה ויגרום חוסר שליטה והתנהגות שעלולה להסב בושה או מבוכה קיצונית, תחושה של חרדה חזקה משכיבה במצב אופקי על כיסא הטיפולים, פחד מפני תופעות לוואי של הרדמה, חשש להיחנק כתוצאה מרפלקס הקאה אוטומטי, תחושת חוסר אונים ואובדן שליטה ואפילו חשש שרופא השיניים יתעצבן ויגרום נזק במהלך הטיפול.

לעיתים החרדה קשורה בפחד מכאב, לעיתים מהרעשים המלחיצים המלווים את הטיפול, לעיתים החרדה היא מהדמות הרפואית.

כפי שנראה בהמשך, רבים פוחדים מרופא שיניים בגלל חוויות שליליות מהילדות, בהן נוצרה התניה בין הביקור אצל רופא השיניים לבין תחושות של כאב, פחד, דימום, מצב שהשאיר אותנו עם תחושת כאב, הרגשת חוסר שליטה ותחושות לא נוחות  של התאוששות מהרדמה.

מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת התאמה והכוונה למטפלי CBT מומלצים בתל אביב, לטיפול בקליניקה או בטיפול אונליין, בכל הארץ, המנוסים בטיפול בחרדה מטיפולי שיניים.

המופע הקליני של פוביה דנטלית

איך אפשר להירגע עם המכשירים, הזריקות, המקדחות והסאקשן האלה בתוך הפה? 

פחדים מרופא השיניים, דנטופוביה, הם די טבעיים, הגיוניים ומובנים:

עם זאת, כשהפחדים או החששות גורמים לאדם להימנע ולא להגיע כלל לבדיקה וטיפול אצל רופא השיניים - יש לנו כבר חרדה והימנעות בעייתית, גם מבחינה בריאותית. אנשים הסובלים מחרדה דנטלית לעיתים מסרבים ללכת לרופא שיניים במשך שנים ארוכות, מה שאומר שהם מזניחים פן חשוב ביותר בגופם ובבריאותם. החניכיים והשיניים מגיעות למצבי ריקבון, הם לעיתים סובלים מכאבי שיניים עזים ועם זאת- הם מעדיפים לחיות עם הכאב והמצוקה ולא לטפל בעצמם. הם למעשה נכנעים לפחד שחשים שאינם מסוגלים להתגבר עליו  ומעדיפים לפגוע בעצמם כי הם לא רואים שקיימת ברירה. 

אנחנו פה כי יש ברירה.   

האם קיים קשר בין דלקת חניכיים כרונית להפרעות נפשיות? (כן...) <

מה השכיחות של חרדה דנטלית?

במחקרים מסוימים נטען כי לא פחות מ-35% מהמטופלים סובלים מחששות מטיפול שיניים. באחרים, מסתפקים ב-10%-20%.

מבחינה מגדרית, דנטופוביה נפוצה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים ואצל צעירים בהשוואה למבוגרים.

מחקר מעניין העלה כי מתמודדים עם חרדה דנטלית נוטים גם לבריאות פה יותר מוזנחת ויותר חורים בשיניים. הסיבות יכולות להיות הברזות חוזרות מתורים אצל הרופא, היגיינת פה לקויה והרגלי צחצוח שיניים לא מוקפדים, זאת בשילוב עישון שגורם למחלות חניכיים וצריכת סוכר גבוהה שמעמיקה חורים בשן. 

בתהליך שבו המטופל הפסיק ללכת לרופא השיניים לאורך תקופה ארוכה, גוברת ההסתברות שכאשר כן תתבצע בדיקה, היא תתלווה כבר בטיפול מורכב יותר מביקור אצל שיננית, כמו טיפול שורש, כתרים, שתל דנטלי או עקירה כירורגית. 

ברמות קלות ומתונות של חוסר שליטה, ניתן לבקש מרופא השיניים להסביר מה הוא עושה לפני כל פעולה. כך ניתן להשיג שליטה דרך הבנה על כל רעש ששומעים וכל טעם שחשים. זה מקל. ההסבר הרפואי מרגיע, מחזיר אלינו לידיים את תחושת השליטה וכך מפחית את החרדה. כמובן, וכמו תמיד כשמדובר בטיפול רפואי, חשוב מאוד שיהיה ניתן לסמוך על הרופא, שהוא יקנה לנו תחושות של ביטחון, נינוחות ושקיפות.

אולם ברמות חמורות יותר של חרדה דנטלית, בעיקר כאשר מופיעות לצד החרדה גם הימנעות והתנגדות, חשוב לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

גורמי סיכון לחרדה דנטלית

יש מספר גורמים וסיבות להתפתחותה של חרדה דנטלית, ולעתים חרדת המטופל עלולה לנסוע ממספר מקורות שלובים.

הגורם האטיולוגי הראשון הוא חוויות עבר ותפיסות שליליות של סביבת הטיפול - יש מי שחרוטות בתודעתו חוויות שליליות שתורמות לרתיעה מטיפולי שיניים.

עם זאת, יותר ויותר מחקרים מראים שתפיסה שלילית של סביבת הטיפול לא מחוברת רק לחוויה מרתיעה שאירעה במציאות. עצם הישיבה הפסיבית על הכיסא, השימוש במקדחה מרעישה ומכאיבה מבלי יכולת לצפות בהליך, נתפשת בעיני המטופל כחדירה למרחב האישי. אנחנו חווים חוסר שליטה בסיטואציה, כר פורה להתפתחות חרדה. 

ידוע כי קיים קשר בין היסטוריה של פגיעה מינית לבין חרדה דנטלית (זה אינו מלמד, כמובן, שכל מי שסובל מפחד מרופא שיניים עבר/ה פגיעה מינית, או שכל מי שעבר פגיעה מינית סובל/ת מחרדה דנטלית). 

גורם נוסף קשור לחרדה מהיבטים ספציפיים של הטיפול, כמו פחד מזריקות או פוביה מדם. יש גם כאלה הסובלים מסף כאב נמוך, ואחרים חוששים מתחושת ההרדמה ומתוצאותיה.  

ברמה הפיזיולוגית, מתועדת עליה ברמות הקורטיזול ברוק בקרב המטופלים שעומדים להיכנס לניתוח שיניים דחוף (קורטיזול ידוע כהורמון הלחץ, והוא מקושר לרמות גבוהות של חרדה).

השערה נוספת היא כי חרדה דנטלית היא בכלל ביטוי שניוני של בעיה אחרת. למשל, פחד מהערכה חברתית, פוביה מחיידקים, או החשש להימצא מחוץ לבית בסביבה לא-מוכרת.

לבסוף, מצבים פסיכולוגיים שונים כמו דיכאון, עלולים להשפיע על תדירות הביקורים ועל מצב היגיינת הפה והחניכיים גם כן, ועולות יותר ויותר עדויות כי חרדה דנטלית מתלווה למגוון הפרעות פסיכולוגיות אחרות.

פחד מרופא שיניים אצל ילדים

ילדים חרדים, באופן טבעי למדי, לקראת טיפול אצל רופא שיניים. אם ננסה רגע להיכנס לנעליהם, או להיזכר במפגשים הראשונים שלנו עם הכסא הענק, התאורה רבת האימה ובעיקר כלי הכסף המבריקים שמונחים שם על יד.

לא קל.  

השכיחות של חרדה דנטלית אצל ילדים נמצאת בטווח של 5.7%-19% מהילדים.

אחת הדרכים היעילות והאינטואיטיביות להרגיע ילד שפוחד מהטיפול הדנטלי, הוא לאפשר להורה לנכוח בחדר הטיפול במהלך הבדיקה או הטיפול. 

למרות שרופאי שיניים רבים מתאמצים ליצור אווירה בטוחה לילדים, יחד עם הסברים והטרמה, תחושות הפחד שמרגישים ילדינו מובנות לכל בר דעת.

מעניין שמחקר שוויצרי חדש מצא שילדים דווקא נהנים מהפרידה משן חלב ראשונה...

שן החלב נושרת בדרך כלל סביב גיל 6. כצפוי, קיים קשר לחוויות הקודמות שלהם בביקורים בקליניקה של רופא השיניים. 

לאחרונה הגיעו אלינו זוג הורים מקסימים, עם ילדה עוד יותר מקסימה. הבת מתנגדת בנחרצות ובתוקף לכל טיפול שיניים. המצב כל כך הקצין, עד כדי כך שעבור כל פרוצדורה, ציפוי שיניים, ניקוי אבנית אצל השיננית או אפילו בדיקה שגרתית, ההורים נאלצים לשקול פניה לבית חולים כדי לבצע הליך הרדמה. הרדמה מלאה (רגילה או ממוחשבת). ההורים חיפשו עבור בתם מטפלת CBT מומחית שהתנסתה בטיפולים דומים.

המציאות מראה שהיא לא לבד: 

כ-50% מהילדים והילדות, בעיקר מי שרגישים לחרדות, מסרבים לעבור טיפול דנטלי. 

לעיתים קרובות ניתן לסייע באמצעות הדרכה ממוקדת להורים : סוכני השינוי המרכזיים בטיפולי CBT לילדים. 

מחקרי הערכה שביצע פרופ' אלי לייבוביץ מהמרכז למחקרי ילדים באוניברסיטת ייל, הראו שהיעילות של הדרכה להורים מקבילה ליעילות של טיפולי CBT כאשר הילד משתף פעולה. בנוסף, בעקבות השיחות עם ההורים, רוב הילדים מוכנים לקבל טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי. חשוב לציין שהממצא הזה חזר על עצמו במספר מחקרים.

ילדים רבים מסוגלים לעבור את טיפול השיניים עם פחות חששות דרך מודלינג, או למידת חיקוי, לאחר שראו את הוריהם או אחיהם הגדולים עוברים את הטיפול בשלום.

במקרים רבים גם יעדיפו שההורים יהיו עם הילד המטופל בחדר, מה שמקנה תחושת שליטה גבוהה יותר.

ואם גם זה לא מצליח להרגיע את החרדה ממנה סובל הילד, כיום נפוץ השימוש בגז צחוק ובחומרי סדציה והרגעה שונים אצל רופא השיניים, מתוך הבנת המצב המלחיץ אליו נכנס הילד עם תחילת הטיפול.

כמובן, ובדומה למרבית מקרי החרדות, לא תמיד האמצעים הקונבנציונליים עוזרים לאדם להתמודד עם הלחץ והחרדה שחש. במקרים כאלה, כשמתקשים למצוא מרגוע, וההימנעות מטיפול שיניים הינה ארוכת טווח ומסוכנת בריאותית, יש לשקול להסתייע בפסיכולוג/ית ילדים. 

טיפול בפוביה דנטלית

כיום, טכניקות טיפוליות שונות מוכרות כיעילות ביותר בהתמודדות עם פוביות מכל סוג, ולכן בכוחן לפתור, או לפחות להקל, גם על חרדה דנטלית.

בין המוכרות בהן הינן שיטת הטיפול CBT ופסיכותרפיה קצרת מועד.

רופאי שיניים הולכים ומגלים יותר ויותר מודעות לתחום - בחלק מהמרפאות נעזרים כאמור בגז צחוק, בשילוב רפלוקסולוגיה עם מוזיקה מרגיעה (שנמצאה יעילה בהפחתת חרדה דנטלית) ולעיתים גם בהיפנוזה רפואית. 

רופאי שיניים משלבים יותר ויותר בטכניקות וכלים של טיפול CBT קצר טווח שמתמקד בהקניית כלים לילד, המתבגר או המבוגר שסובל מקושי רגשי סביב טיפולי שיניים.

שילוב היבטים של הטיפול, כמו פסיכו-חינוך, יעזור לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות ההימנעותיים וההרסניים ולהחליפם בדפוסים אדפטיביים יותר. 

בעצם, טיפול CBT בהפרעות חרדה ובעיקר טיפול בפוביות, מורכב מתהליך דו-שלבי של התניה קלאסית והתניה אופרנטית.

הרעיון הוא שבשלב מוקדם יותר בחיי המטופל נלמדה אסוציאציה לא נעימה (לדוגמא, למידה של התניה קלאסית שחיברה בין רופא שיניים לבין רגש לא נעים).

מה שמשמר את הפחד המותנה הוא התניה אופרנטית: ״אם לא ביקרתי אצל רופא שיניים במשך 10 שנים בגלל הימנעות,  מדובר למעשה בחיזוק הפוביה״.

המודל להתפתחות פוביות הוא דו-שלבי:

• שלב ראשון- התניה קלאסית - התנסיתי בגירוי שקישר מרפאת שיניים לפחד. 

• שלב שני- התניה אופרנטית  - אני מתחיל לפתח התנהגות נמנעת ומשמר את התהליך. 

חסרונות המודל הן בקושי להסביר פוביות שמקורן אבולוציוני (למשל, פוביות מבעלי חיים שכיחות יותר מפוביה מאקדחים).

בנוסף, לא כל האנשים פוחדים מרופא שיניים בעקבות אירוע טראומטי (התניה בין גירוי ותגובה).

טיפול CBT אינו ארוך טווח, לרוב אורך עד כחצי שנה, במהלכו המטופל רוכש כלים רבים ונחשף באופן הדרגתי לפחדיו.

בנוסף לכך, במקרים רבים המטופל לומד טכניקות להרגעה עצמית, הרפיה, דמיון מודרך והסדרת נשימה, בהם יוכל להשתמש כשהחרדה מופיעה, ולצורך עניינינו- בביקור אצל רופא השיניים.

מחקר מ-2018 מצא כי בקרב מתמודדים עם חרדה דנטלית, תרגול של הרפיית שרירים מתקדמת (PMR) הפחית משמעותית את תסמיני החרדה, ועל הדרך גם תסמיני דיכאון.

ממצאים מסוימים מעידים על יעילותו של טיפול בהיפנוזה לדנטופוביה.  

ויש גם טיפול במציאות מדומה:

פיתוח של חוקרים במכללת עמק יזרעאל, שהוצג בכנס במרכז הרפואי פדה-פוריה, מציע אפליקציה שעובדת עם מציאות רבודה (VR)אפליקציה שעובדת עם מציאות רבודה (VR), שמצליחה להפחית חרדה וחששות אצל ילדים לפני טיפולי שיניים.

למרות שלכאורה, חרדה דנטלית עשויה להתפרש כקלה יחסית, כבעיה ממוקדת ומינורית, חשוב לזכור שמדובר בפוביה לכל דבר.

ובפוביה, חשוב, ויותר מכך- ניתן, לטפל בהצלחה לא פחותה מטיפול דנטלי פשוט.

בוא/י נדבר על התמודדות

עם הפחדים מרופא שיניים

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

14 בדצמבר 2023

קראו המלצות 

קראו על פוביות נוספות: 

פחד מטיסות

פוביה מגוקים

אגורפוביה

פחד מאש

פחד גבהים 

קלסטרופוביה

פחד מברקים ורעמים

פחד מניתוח

פחד ממעליות

פחד ממחלות

פחד ממוות

חרדה מחולדות

פחד מעכבישים

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

ד"ר אורון שמואלי, מנהל מרחב כללית סמייל במרכז (2018). למה אנחנו כל כך מפחדים מרופא שיניים, ומה עושים עם זה? אתר וואלה בריאות

Fiset, L., Milgram, P., Weinstein, P., & Melnick, S. (1989). Common Fears and Their Relationship to Dental Fear and Utilization of the Dentist. Anesthesia Progress, 36(6), 258–264

Gatchel RJ, Ingersoll BD, Bowman L, Robertson MC, Walker C. The prevalence of dental fear and avoidance: a recent survey study. J Am Dent Assoc. 1983 Oct;107(4):609-10. doi: 10.14219/jada.archive.1983.0285. PMID: 6579095.

Kanegane K, Penha SS, Munhoz CD, Rocha RG. Dental anxiety and salivary cortisol levels before urgent dental care. J Oral Sci. 2009;51:515–20

McCready, Z., & Woldt, B.D. (2010). Is Hypnosis an Appropriate Conjunctive Treatment for Dental Phobia? https://www.semanticscholar.org/paper/Is-Hypnosis-an-Appropriate-Conjunctive-Treatment-McCready-Woldt/46f3db30f83c441342dda43d5e633921b3324429

Park ES, Yim HW, Lee KS. Progressive muscle relaxation therapy to relieve dental anxiety: a randomized controlled trial. Eur J Oral Sci. 2019 Feb;127(1):45-51. doi: 10.1111/eos.12585. Epub 2018 Nov 14. PMID: 30430667.

Saatchi, M., Abtahi, M., Mohammadi, G., Mirdamadi, M., & Binandeh, E. S. (2015). The prevalence of dental anxiety and fear in patients referred to Isfahan Dental School, Iran. Dental Research Journal, 12(3),  248–253

Quteish Taani DS. Dental anxiety and regularity of dental attendance in younger adults. J Oral Rehabil. 2002;29:604–8