דה סנסיטיזציה | Desensitization - הפחתת חרדה עם הקהיה שיטתית

דרג פריט זה
(22 הצבעות)

 

 

דסנסיטיזציה

 מהי דה-סנסטיזציה?

הקהיה שיטתית, דה-סנסטיזציה (Systematic desensitization), או טיפול באמצעות חשיפה הדרגתית, היא שיטת טיפול התנהגותית המיועדת להתמודדות עם חרדות כמו גם לטיפול בפוביות, באמצעות התניה נגדית (Counter Conditioning), אשר פותחה ב-שנות ה-50 על ידי הפסיכיאטר הדרום-אפריקאי ג'וזף וולפה.

טכניקה טיפולית התנהגותית זו מתבססת על שילוב בין שיטות של הרפיה דמיון מודרך לבין חשיפה הדרגתית ושיטתית לגירוי מעורר החרדה, במטרה לסייע למטופל להכחיד את ההתניה הקלאסית שנלמדה בעבר ומחוללת פחדים בהווה, ולהמיר אותה בהתניית-נגד שמחברת בין הגרוי המאיים לבין מצב הרגיעה.

טיפול בדה-סנסטיזציה מחייב הרבה תרגול ועבודה מצד המטופל, אבל ההצלחה מובטחת בשיעור גבוה מאוד של המקרים, אספקט שמתגמל מטופלים רבים שרוצים לראות תוצאות.

  

DESENSITIZATION

האבא והאמא של הטיפול ההתנהגותי

בשנות ה-50, חקר ג'וזף וולפה (כותבים Wolpe, אבל הוגים בסגול), פסיכיאטר דרום-אפריקאי התנהגותי יצירתי, דרכים חדשות ויעילות לטיפול בחרדה.

את המחקרים ערך יחד עם מארי קובר ג׳ונס, הפסיכולוגית הראשונה שפיתחה טיפול בפוביות בקרב ילדים באמצעות הגישה ההתנהגותית, שוולפה שכלל את הטכניקה שלה.

 שניהם, וולפה וג׳ונס, נחשבים למייסדים של הטיפול ההתנהגותי מבוסס המחקר בפסיכולוגיה.

 

תחילה, מצאו כי בעלי חיים מצליחים להתגבר על פחדים באמצעות חשיפה הדרגתית ושיטתית לגירויים מאיימים ומעוררי חרדה.

לאחר מכן, ניסה וולפה ליישם את העיקרון גם על בני אדם, ומצא כי יש ביכולתו לסייע להם להתגבר על פוביות באמצעים התנהגותיים דרך יישום עקרונות היסוד של הגישה הביהביוריסטית.

עם הזמן הוא הצליח לפרסם לא פחות מ-210 הצגות מקרה של טיפולים בחרדות, בשיעור הצלחה של 90%, ובלי הישנות של התסמינים הקליניים.

 

במקביל, מרי קובר ג׳ונס טיפלה והציגה את המקרה הקליני המפורסם ביותר בטיפול ההתנהגותי המוקדם לילדים:

המקרה של פיטר והארנב

פיטר היה ילד בן שלוש, שהגיע לטיפול רצל קובר-ג׳ונס, עם פחד פתולוגי ומוגזם מארנבים.

ג׳ונס יצרה בטיפול מצב, בו המטופל הצעיר ישב וצפה ממרחק בטוח בארנב כלוא, תוך כדי שפיטר מתענג ומנשנש את הממתק האהוב עליו.

אט אט, בהדרגה, צמצמה המטפלת את מרחק הכלוב מהילד והפחד הלך ופחת, עד שלבסוף היה ביכולתו לשחק עם הארנב ללא חשש.

זו כל התורה :-)

HABITUATION

 

 

הביטואציה - העיקרון בבסיס הדה-סנסטיזציה השיטתית

הביטואציה היא התרגלות - עיקרון העומד בבסיס הטכניקה הטיפולית של דה-סנסטיזציה שיטתית.

הביטואציה היא תהליך בו התנהגות משתנה בעקבות התנסות, עצם ההתנסות החוזרת מביאה לכך שהתגובה תהיה פחות ופחות עוצמתית.

מה שיכול למנוע את זה, זו הגברה בעוצמת הגירוי או שינוי בכל חזרה (Trial).

אחד מההסברים ליעילות של טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה הוא הביטואציה - חשיפה חוזרת לגירויים שמעלים חרדה מפחיתה את התגובה אליהם.

הביטואציה יכולה, למשל, להסביר את התגובה המתקהה שלנו לאלימות -

אנחנו נחשפים בתקשורת לאלימות רבה (הרבה יותר משכיחותה המציאותית) ולכן יכולים לראות דברים די מזעזעים מבלי שנגיב קשה. ככה, משנה לשנה גוברת עצמת הגירויים שמזינים אותנו בהם אמצעי התקשורת. קשה יותר לרגש אותנו מבלי שנזפזפ לערוץ אחר.

 

עיקרון ההביטואציה תקף גם לאירועי חיים קשיים ושליליים, כמו נכות או מחלה כרונית המסבה כאב.

עם הזמן אנחנו מתרגלים, או כמו שהבריק דודו טסה, ״בסוף מתרגלים להכל״...

הנה, בחיי, תקשיבו :-)

 

ההקהיה וההתרגלות עובדות גם הפוך.

למשל, כמה זמן זכיה בלוטו תשאיר אותנו מאושרים יותר מהנורמה?

מסתבר שבאמצעות עיקרון ההביטאוציה, השפעת אירועים מאוד חיוביים לא מחזיקה אותנו מבסוטים לאורך זמן...

 

 

ANXIETY REDUCTION

 

קראו על טיפול בחשיפה <

 

 

שלבי הטיפול בדה-סנסיטיזציה

שלב ראשון: זיהוי, מיפוי וארגון הפחדים

הרעין הוא די פשוט:

לבנות הירככיה של פחדים, כאשר 10 הוא הגירוי המאיים ביותר ו-1 הוא גירוי שמעורר מעט חשש.

מכאן ממשיךהמטופל לדרג את המצבים על הסקלה, כיד הדימיון החופשי ובהדרכת המטפל, כאשר התנאי היחיד הוא פריסת גירויים מחרידים המתאפיינים בסדר עולה של מידת החרדה הנתפסת.

לפעמים השלב הזה קצת משעמם. לכן, מבחינה מוטיבציונית, מטפלים רבים נעזרים בדימויים ובמטאפורות, או שהם מבקשים מהמטופל למנות 5 סיבות טובות העומדות מאחורי החלטתם לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהצליח להכחיד את הפחד.

 

שלב שני: הקניית כלים וטכניקות להרגעה עצמית

המטרה כאן היא לצייד את המטופל במיומנויות של שליטה וויסות רגשיים.

אלה כוללות מגוון אמצעים המושאלים מתוך ארגז הכלים של טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי , למשל, דמיון מודרך, תרגילי נשימה, הרפיית שרירים (PMR), מידע פסיכו-חינוכי, תשאול סוקרטי ועוד.

המטפל מקנה את הידע ומהמטופל מתאמן ומתרגל, במפגשים ובעיקר בבית בין מפגש אחד למשנהו.

 

שלב שלישי: התניה נגדית (Counter-conditioning)

כעת משלבים בין השלב הראשון לבין השלב השני ויוצרים התניה חדשה, אסוציאציה בין המצב הרגשי והגופני של הרגיעה (שנלמד בשלב השני) לבין הגרויים מעוררי החרדה במעלה ההיררכיה (שהוגדרו בשלב הראשון).

הטיפול עובד באמצעות טכניקה של חשיפה, וכשיעורי בית נדרש המטופל לתרגל חשיפה עצמית על בסיס יומי, כך שנדרשת עבודה, מחויבות והשקעה של המטופל בין הפגישות (פה לא רק מקשיבים!).

התהליך מתרחש בהדרגתיות זהירה, בבקרה מקצועית, ברגישות מותאמת אישית ובשיטתיות מתמדת ומחייבת.

המטפל גמיש עם הציפיות ועובד בקצב ובזמן המתאימים למטופל.

 

מהי הצלחה בהקהיה שיטתית?

כל היופי בטיפול התנהגותי, מעבר לפשטות היישומית ולידיעה שהוא עובד, מתבטא ביכולתו של המטופל לראות את התקדמותו באופן ברור, תוצאתי ונהיר.

ואכן, דה-סנסיטיזציה לפחד, שהיא מטרת הטיפול, מושגת כאשר מידת החרדה של המטופל פוחתת ב-50% ויותר.

הצלחה מושלמת תהיה אימוץ של הרציונל הטיפולי לאורך החיים:

כאשר המטופל לומד להכליל וליישם את ההתניה בין חשיפה לחרדה לבין מצבי רגיעה, הוא מסוגל בעצם להתמודד עם המון אתגרים ופעילויות שבאופן טבעי ייטה להימנע מהם.

אחרי הטיפול בדה-סנסיטיזציה שיטתית רוכש המטופל אלטרנטיבה מעשית לאותה המנעות, טכניקה התנהגותית לחיים, שלצידה ידיעה התנסותית לגבי יעילות הרציונל והתרגול בהפחתת פחדים.

 

מחקרים רבים העלו כי דה-סנסיטיזציה היא שיטה יעילה ביותר, גם בימינו, להתמודדות עם פוביות ספציפיות.

הקהיה שיטתית היא כיום חלק בלתי נפרד בארגז הכלים של CBT, שמיושם על-ידי מטפלים התנהגותיים וקוגניטיביים-התנהגותיים, אבל על-ידי כל מי שעובד עם אוכלוסיות שמתמודדות עם חרדה, בכל גיל:

רופאים (ובפרט רופאי שיניים), אחיות, מורות, יועצות חינוכיות, קלינאיות תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפסיטים, פרמדיקים, שוטרים ועוד.

השיטה עומדת בבסיס מגוון שיטות CBT מתקדמות יותר שמסייעות למטופלים להתמודד עם הפרעות חרדה, ואף נמצאה יעילה בטיפול בחרדת בחינות בקרב סטודנטים ותלמידי תיכון.

 

חסרונות

טוב, שנים רבות חלפו מאז פותחה השיטה על ידי וולפה והמחקר הפסיכולוגי התקדם הלאה.

בעצם, הביקורת המרכזית לגבי הקהיה שיטתית, שמבטאת גם את חסרונה, היא שהמטופל אינו מאמץ דרכי התמודדות עצמאיות כדי לנצח את החרדה לאורך החיים - ההתניה של הטכניקה מעוררת ציפיה להרפיה עמוקה שרק באמצעותה ניתן יהיה להתמודד ביעילות לאחר תום הטיפול.

נכון להיום, ההעדפה הקלינית, במקרים רבים, היא לטיפול באמצעות חשיפה במציאות ולא חשיפה בדמיון.

ביקורת נוספת היא שחרדה לא קשורה תמיד לטריגר מלחיץ או שלילי

בעוד שישנם מקרים בהם החרדה מקושרת לאירועים ספציפיים או מתעוררת בתקופות סטרסוגניות, לא תמיד קיים קשר ישיר וחד-כיווני של סיבה ותוצאה בין אירוע מקדים לבין תחושת חרדה.

למעשה, חרדה היא ממלכת חוסר הוודאות.

אילו ניתן היה לצפות אותה באופן מלא, היא הייתה פחד, או פוביה ספציפית.

הבעיה בניבוי חרדה היא פריצתה האקראית, ללא קשר קבוע עם גורם לחץ נקודתי.

חרדה, ובעיקר חרדה כללית (GAD), מתאפיינת גם במחשבות ובדאגות לגבי העתיד, שלמען האמת, תמיד יש על מה לדאוג לגביו.

 

 

 

 

מוכנים להתמודד עם הפחד?

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

המטרה היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין מטפל CBT מתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור.

 

 

עלות מפגש: סביב 330 ש״ח

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר

 

072-3940004

 

 

 

 


 

 

 

מקורות:

 

 

 

 

Hoerger, M., Chapman, B., & Duberstein, P. (2016). Realistic Affective Forecasting: The Role of Personality. Cognition & Emotion, 30(7), 1304–1316

 

 

Osborn, E. L. (1986). Effects of participant modeling and desensitization on childhood warm water phobia. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 17(2), 117-119

 

 

Tryon W.W (2005). Possible mechanisms for why desensitization and exposure therapy work.  Clinical Psychology Review Volume 25, Issue 1, Pages 67-95

 

 

Wolpe, Joseph. The Practice of Behavior Therapy. Pergamon Press, 1969 

 

 

Wolpe, Joseph and Arnold Lazarus. Behavior Therapy Techniques. Oxford: Pergamon Press,1966

 

 

 

מאמר זה נכתב ונערך על ידי איתן טמיר, ma וראש המכון.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019