תסמונת טורט | גורמים, מחקרים, טיפולים והמלצות עדכניות 2020

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
תסמונת טורט - סימנים, אבחון, טיפול ומחקרים תסמונת טורט - סימנים, אבחון, טיפול ומחקרים canva

 

תסמונת טורט 

תסמינים, אבחון, התמודדות וטיפול 

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

תודות:

יעל טל ושרית טופז

 

עריכה אחרונה:

23 לנובמבר 2020 ☑️


 

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים ותנועות לא-רצוניות, במצמוץ חוזר או בתנועות חזרתיות, ובמצבים מסוימים בנהימות או כחכוח בגרון.

הסימפטומים ההתנהגותיים הללו מופיעים בדרך כלל על רקע של עוררות רגשית במצבי לחץ וחרדה.

 

ההיסטוריה של תסמונת טורט

בימי הביניים ובראשית העת החדשה התייחסו מומחים לתסמינים של הפרעת טורט כתופעה שקשורה ב"דיבוק".

בהיעדר שיטות רפואיות מדעיות, המופצות בין מטפלים, ולאור כוחה העצום של הכנסיה במאות הללו, נראתה התייחסות זו די הגיונית.

היציאה מהחשיכה הגיעה עם יציאתו לאור של מאמר, אשר פורסם בכתב עת מקצועי בשנת 1885 ונכתב על ידי הנוירולוג והחוקר הצרפתי, ג'ילס דה-לה טורט, שהיה תלמידו של שרקו, נוירולוג פורץ דרך בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, שזכור כיום בעיקר לאור עבודותיו עם פרויד ותרומותיו בעבודה הקלינית עם מטופלות היסטריות.

מספר שנים לאחר מכן נורה טורט בראשו על ידי מטופלת שעברה אצלו היפנוזה, שלטענתה גרמה לפגיעה ליכולתה לעבוד. טורט שרד את ההתנקשות, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן מדיכאון ודמנטיה.

העניין המחקרי בהפרעה נכנס לתרדמת ארוכה, עד להתעוררות שחלה בתחילת שנות ה-60:

שפירו ועמיתיו גילו כי הלופרידול (הלדול), תרופה אנטי-פסיכוטית שנמצאה יעילה לטיפול בחולי סכיזופרניה, יכולה לתרום גם להפחתה בתסמינים התזזיתיים של תסמונת טורט.

מחקר חדש זה הפריך במהירה את הנחת העבודה הפסיכואנליטית, שרווחה עד אז לגבי הסיבתיות טורט.

הנחת עבודה זו נוסחה, ברוח התקופה, על ידי הפסיכואנליטיקאי ההונגרי שנדור פרנצי, שראה בטיקים ביטויים התנהגותיים לא מודעים לדחפים אסורים ולא מודעים, מרביתם תוקפניים ומיניים, אשר מצאו את דרך ביטויים כסימפטום נוירוטי של קללות ותנועות בוטות.

כיום מוכרת ההפרעה בספרות המקצועית כסינדרום טורט (TS-Tourette Syndrome), או כהפרעת טורט (TD- Tourette Disorder).

השכיחות המשוערת של תסמונת טורט אצל ילדים היא 6 מתוך 1,000 בכל העולם.

היא נפוצה הרבה יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות ובמרבית המקרים מאובחנת בקרב ילדים החל מגיל 3-8.

אצל מרבית הילדים הטיקים ייעלמו כמעט לגמרי עד תום גיל ההתבגרות, אך יש סיכוי לחזרתם, בהתאם למצבי חיים מלחיצים וקשיים רגשיים שונים. 

 

Tourette syndrome THERAPY

 

אבחון תסמונת טורט

מבחינה דיאגנוסטית, אבחנה של תסמונת טורט ניתנת תמיד לפני גיל 18, והקריטריון המרכזי לאבחנה הוא קיום מקביל של טיקים מוטוריים לקוליים לאורך לפחות שנה. 

 

סימפטומים של טורט

תסמונת טורט מתאפיינת כאמור מטיקים (Tics), מחוות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות. הטיקים הראשונים מתחילים להופיע בדרך כלל בראש ובצוואר, ומשם לעבור לאיברים אחרים ולשרירים. 

הטיקים מחולקים לפשוטים או מורכבים, כמו גם למוטוריים או קוליים. 

לתסמונת טורט יש השפעה מערכתית, שכן היא מעוררת מצוקה רגשית רבה בקרב הסובלים ממנה והאנשים בסביבה, בעיקר בני המשפחה. העובדה שהסובלים ממנה אינם מצליחים לשלוט בה ופוגשים בוז, לעג וחוסר הבנה מצד הסביבה, יוצרת תחושת בושה ומבוכה קשות המתבטאים לעיתים קרובות בפגיעה בביטחון ובהערכה העצמית ובדימוי עצמי נמוך. כהתנהגות מגוננת, נוטים המתמודדים עם טורט לסגל התנהגויות נמנעות, כמו המנעות קבועה ממפגשים חברתיים ויציאה למקומות פומביים. 

 

 

עד איזה גיל אפשר לפתח טורט?

התסמיניםהראשונים של תסמונת טורט מופיעים בדרך כלל אצל ילדים בטווח הגילים 7-10 אבל יכולים לצוץ כבר בגיל שנתיים.

טיקים שמתחילים אחרי גיל 18 שכיחים פחות ואינם נחשבים לסימפטומים של תסמונת טורט.


 

 

סיבות וגורמים לתסמונת טורט

האטיולוגיה של תסמונת טורט טרם זכתה למיפוי מחקרי מספק. בכל זאת, קיימים כיוונים מעניינים וניתן להתעודד מכך שההפרעה נמצאת כיום בחזית המחקר הנוירולוגי בכל העולם:

 

גנטיקה

חוקרים הצליחו אמנם לזהות קשרים תורשתיים, בעיקר דרך מוטציות גנטיות שקיימות במשפחות בהן שכיחה ההפרעה בקרב בני המשפחה.

לאחרונה פורסם מאמר בנושא הקשר הגנטי של סינדרום טורט : חוקרים זיהו את הגן המהווה סיכון לתסמונת טורט, כמו גם שלושה גני סיכון אפשריים אחרים.  המחקר זיהה וריאנטים של הגן WWC1, המעורב בהתפתחות המוח, הזיכרון ותגובת המוח להורמון אסטרוגן – כבעל הסתברות של 90% לתרום להתפתחות של תסמונת טורט. שלושה גנים אחרים נמצאו כתורמים להתפתחות ההפרעה בהסתברות של 70%. מתוך אלה, הגן FN1 והגן CELSR3 ידועים גם במעורבותם בפיתוח המעגל החשמלי במוח. הגן השלישי, NIPBL מעורב אף הוא בוויסות ביטוי הגנים במוח, וקושר בעבר עם הפרעות אחרות כגון חרדה , הפרעה טורדנית-כפייתית והפרעת קשב וריכוז.

 

Comprehensive Behavioral Intervention for Tics or CBIT

 

פעילות מוחית

קבוצות של חוקרים ביו-רפואיים מנסות לזהות ולאפיין את דפוס השינויים המוחיים המתחוללים בהפרעה, תוך שימוש במערכות סריקת מוח חדישות.

מחקרים כאלה עלו על הקשר בין התסמינים של תסמונת טורט לבין תפקוד הגרעין הבאזאלי (Basal Ganglia), איזור מוחי שאחראי על תיווך פעילויות מוטוריות.

מחקרים אחרים מצאו קשר בין ההפרעה לבין פעילותם של נוירוטרנסמיטורים ממשפחת הקטקולמינים - דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. 

 

תחלואה נלווית

ניתן ללמוד על מקורות ההפרעה גם באמצעות סקירת ההיבטים המשותפים של הפרעות שמופיעות בשכיחות גבוהה במקביל: ישנו קשר בין מספר הפרעות אורגניות אצל ילדים ובני נוער, כמו ADHD ו-OCD, לקויות למידה ואפילפסיה לבין תסמונת טורט. הקשר להפרעה טורדנית כפייתית זכה אפילו לשם חדש:  TOCD - תסמונת טורט בשילוב תסמינים אובססיביים קומפולסיביים.

 

מחקר מעניין שפורסם אשתקד עומד על הדימיון הסימפטומטי בין טורט אצל ילדים לבין הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, בעיקר בגלל ההתנהגותיות הסטריאוטיפיות (חזרתיות) המאפיינות את שני המצבים. 

 

מחקר אחר  העלה שלילדים הסובלים מתסמונת טורט יש יתרון שפתי מסוים: הם מעבדים היבטי שפה מסוימים במהירות גבוהה יותר בהשוואה לילדים אחרים. 

 

שיעורים גבוהים יחסית של תסמונת טורט, נמצאו אצל מבוגרים ילדים ובני נוער שמתמודדים עם OCD.

למשל, במדגם של 239 מבוגרים עם OCD,  ל- 19% הייתה היסטוריה של  טיקים מוטוריים ו / או קוליים לאורך החיים  (Holzer et al., 1994). 

 

30%-40% מהמבוגרים עם תסמונת טורט חווה תסמינים אובססיביים וכפייתיים (לקמן, 1993).

 

אחד המחקרים הקליניים הגדולים ביותר שהתבסס על מדגם של 1,374 אנשים עם תסמונת טורט העלה כי קיימת שכיחות של 50% לאורך החיים להתמודדות גם עם הפרעה טורדנית כפייתית במהלך החיים (Hirschtritt et al., 2015).

 

מחקרים אחרים אישרו הופעה משותפת מוגברת של הפרעות טיקים ב- OCD, עם שכיחות לכל החיים שיעורים הנעים בין 12.5% ​​לתסמונת טורט בלבד ל -28% לכל טיק הפרעה (Lochner et al., 2014; Torres et al., 2016). 

 

טורט אצל נשים בהריון

אין הרבה מחקר מבוסס ראיות בעולם שמתייחס ספציפית להתמודדות עם תסמונת טורט במהלך ההריון. 

במאמר מ-2009 העריכו חוקרים 11 הריונות אצל נשים עם תסמונת טורט. הם מצאו שלא היו השפעות שליליות על הריונן של נשים אלו ולא זוהתה השפעה עקבית על חומרת הטיקים;

למעשה חלק מהנשים המחקר אף הראו שיפור משמעותי בתסמינים שלהן במהלך ההריון!

נשים אחרות דיווחו שהטיקים שלהן החמירו או נשארו באותה מידת חומרה, אבל היה קצת מורכב להבין את הנתונים כי חלקן הפסיקו ליטול תרופות עם היוודע ההריון.

 

 

שיחה עם יובל ועמרי, תאומים, 

מדברים על התמודדות

עם סינדרום טורט

מתוך 'כאן מקשיבים':

 

 

טיפול בתסמונת טורט

נכון להיום, אין החלמה מלאה מתסמונת טורט, אך קיימים אמצעים שונים להקל על האדם שסובל ממנה, הן מבחינת הטיקים והן מבחינת ההתמודדות הרגשית.

 

טיפול תרופתי 

במקרים רבים הסובלים מהתסמונת מקבלים טיפול תרופתי, כאשר הידע המחקרי שגילו שפירו ועמיתיו באמצע המאה שעברה, לגבי ההשפעה החיובית תרופות אנטי-פסיכוטיות על מערכת הדופמין, התפתח ליישומים פרמקולוגיים עדכניים וחדשניים יותר, כמו תרופות מסוג חוסמי אלפא.

 

יחד עם זאת, פעילות המערכת הדופמינרגית במוח מורכבת מאוד, ואינה מתמצה ב"יותר דופמין" או "פחות דופמין", מה שמגביל את יעילות הטיפול. בנוסף, מטופלים רבים עם טורט סובלים מתופעות לוואי קשות שמאפיינות תרופות אלה, כמו עליה במשקל והפחתה קוגניטיבית. 

 

טיפול התנהגותי

טיפול פסיכותרפי בתסמונת טורט עובד במיוחד באמצעות הפניית המודעות והקשב של הילד לטיקים, סיוע בוויסות רגשי, הדרכת הורים יעילה ותומכת והקניית מיומנויות לשיפור השליטה על ההתנהגות. 

פסיכותרפיה התנהגותית או טיפול CBT, ובפרט CBIT - שיטת טיפול התנהגותי ייחודית להתמודדות עם טיקים, עשויה לסייע ולהפחית את תדירות הופעתם. בשיטת CBIT הילד לומד כלים קליניים מוכחים לנהל את הטיקים, אך לא פחות חושב מכך, הוא מתאמן בזיהוי ונטרול לחצים פנימיים וחיצוניים שנוטים להחריף אותם. כמו בטיפולים התנהגותיים אחרים שמיועדים לשינוי התנהגות בעייתית ממוקדת (כמו מציצת אצבע, אנקופרזיס או הרטבת לילה), מבוססת השיטה על הרציונל היישומי של טיפול באמצעות היפוך הרגלים

טיפול התנהגותי עובד: מחקר חשוב, שפורסם ב-2010 בכתב העת JAMA, העלה כי התערבות התנהגותית בקרב בני נוער וילדים עם טורט הביאה לשיפור הרבה יותר משמעותי בחומרת הסימפטומים בקרב הסובלים מטורט ומהפרעת טיקים. 

 

טיפולים חדשניים

מחקרים עדכניים בוחנים את מידת היעילות של קנבינואידים, החומר הפעיל בקנאביס רפואי, כדרך טיפול יעילה למתמודדים עם טורט.

גם גירוי מוחי עמוק (DBS) התגלה כאפשרות פוטנציאלית לטיפול במתמודדים עם התסמונת.

 

לסיום, בניגוד למיתוס שפסיכולוגים שומעים הרבה, ילדים שמנסים "לדכא בכוח" את הטיקים ולנסות כך לשלוט בהופעתם אינם חווים ריבאונד של הגברת הסימפטומים.

נהפוך הוא, מחקר שבחן שאלה זו מלמד כי כאשר נעשה מאמץ לדחוק את הטיקים, נמצאה הפחתה של 17% בעוצמה ובתדירות של הטיקים בהשוואה למצב המקורי.

 

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה טלפונית

לקראת מפגש טיפולי ראשון,

אונליין או פנים אל פנים:   

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

מקורות:

אתר תסמונת טורט האמריקאי:

 http://www.tourette.org/

 

 

שדה - לופו, מ. (2004). תסמונת טוראט - הגדרות, מאפיינים ודרכי טיפול. [גרסה אלקטרונית]. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=364

 

 

 

Bloch M. H., Peterson C. H., Scahill L., Otka J., Katsovich L., Zhang H., Leckman J. F. (2006a). Adulthood outcome of tic and obsessive-compulsive symptom severity in children with Tourette syndrome. Arch. Pediatr. Adolesc. Med. 160

 

 

Leckman JF, Walker DE, Cohen DJ. Premonitory urges in Tourette's syndrome. Am J Psychiatry. 1993;150(1):98-102

 

 

Michael B.Himle and Douglas W.Woods  (2005). An experimental evaluation of tic suppression and the tic rebound effect. Behaviour Research and Therapy. Volume 43, Issue 11, November 2005, Pages 1443-1451

 

  

Piacentini, J., Woods, D. W., Scahill, L., Wilhelm, S., Peterson, A. L., Chang, S., … Walkup, J. T. (2010). Behavior Therapy for Children with Tourette Disorder: A Randomized Controlled Trial. JAMA : The Journal of the American Medical Association, 303(19), 1929–1937 

 

 

Nikhil Swaminathan (2012). Regaining control: Advances in behavioral therapy for Tourette syndrome offer many children an alternative to medication. American Psychological Association (APA), September 2012, Vol 43, No. 8. https://www.apa.org/monitor/2012/09/control.aspx

 

 

Williams D, Stern JS, Grabecki K, et al EPILEPSY IN TOURETTE SYNDROME J Neurol Neurosurg Psychiatry 2013;84:e1

 

 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0093934X15301851?via%3Dihub 

 

 

http://www.cell.com/neuron/fulltext/S0896-6273(17)30350-1

 

 

https://www.ninds.nih.gov/Disorders/Patient-Caregiver-Education/Fact-Sheets/Tourette-Syndrome-Fact-Sheet

 

 

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/05/170503131936.htm

 

 

https://consumer.healthday.com/diseases-and-conditions-information-37/misc-diseases-and-conditions-news-203/when-is-tourette-syndrome-actually-autism-723862.html

 

 

https://www.tourette.org/research-medical/deep-brain-stimulation/

 

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23187140

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020