התמכרות להימורים | תסמינים, אבחון, טיפול, גורמי סיכון ומניעה

דרג פריט זה
(5 הצבעות)

התמכרות להימורים היא אחת מההתנהגויות המתמכרות הקשות ביותר, הן בהשלכות החמורות על הסביבה, הן באתגר הגמילה והן ביחס לטיפול בהתמכרויות אחרות. 

מבחינת הגדרה, התמכרות להימורים, או הימורים כפייתיים/פתולוגיים, היא בעיה נפשית המובנת כסוג אחד מתוך רבים של הפרעת שליטה בדחפים, ויש לה נקודות דמיון רבות עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

ואולם, כיום היא נתפסת כדומה יותר להפרעות התמכרות אחרות.

סוגי ההימורים שאנשים הלוקים בהפרעה זו יכולים לקחת בהם חלק הם מגוונים כמספר המשחקים הזמינים:

  • הימורים בספורט (כמו טוטו או הימורים באינטרנט)

  • רכישת כרטיסים להגרלות (כמו חיש גד)

  • משחקי פוקר

  • מכונות מזל או רולטה

אלה רק דוגמאות לכמה פעילויות שבהם ישתתף מהמר כפייתי.

מי שמכור להימורים יחפש היכן להמר וגם ימצא, בדיוק שנרקומן מצליח למצוא את מנת הסם שלו. 

המקומות המועדפים על מהמרים יכולים להיות מגוונים.

בעוד שרבים יעדיפו קזינו, שיעור ההתמכרות להימורים אונליין ממשיך לעלות ככל שעולה השימוש באינטרנט.

לחילופין, יש מהמרים כפייתיים שישתתפו גם בהשקעות מסוכנות במניות. אחרים בדירות הימורים במקומות קבועים מראש. 

הימור פתולוגי מתאפיין בהתנהגות חזרתית של הימורים, שהיא עקבית, לא אדפטיבית ומפריעה להישגים האישיים, המשפחתיים או המקצועיים.

מי שמהמר באופן הרסני מדווח על חוויה עזה של ריגוש בזמן ההימור, עם נטיה להראות עיוותים קוגניטיביים כגון הכחשה, אימוץ אמונות תפלות, ביטחון עצמי מופרז ותחושה של כוח ושליטה גרנדיוזיים.

 

 

התקפי הימורים (Binge Gambling)

מומחים סבורים כי קיימת תת-קבוצה של מהמרים פתולוגיים, שמתוארים בספרות הקלינית ומציגים פרקים לסירוגין של הימורים בלתי נשלטים, לצד תקופות מתמשכות של הימנעות מהימורים. תת-קבוצה זו מאופיינת בשליטה לקויה על הימורים בפקרי זמן אינטנסיביים וקצרים. דפוס זה שונה מהתמכרות כללית להימורים, הנוטה לכלול התנהגות מהמרת מוגזמת על בסיס קבוע ופנטזיות אודות הימורים אפילו בזמנים בהם האדם אינו עוסק בכך.

 

 

עובדות על הימורים

הימורים כפייתיים פוגעים ב-2-3% מהאמריקאים וב-1% מהאוכלוסייה העולמית, ויכולים לכלול מגוון דרכי ומקומות הימור. 

הסימפטומים עשויים להשתנות במקצת בין גברים לנשים, כמו גם בנוער לעומת מבוגרים. שיעורם של בני הנוער הסובלים מהתמכרות כפייתית הוא כפול ביחס מבוגרים. 

למרות שגברים נוטים לפתח התמכרות להימורים בשיעור גבוה יותר ובגיל צעיר יותר (נעורים מוקדמים) ביחס לנשים, כיום נשים מהוות יותר מרבע מהמהמרים הכפייתיים, ותסמיניהן נוטים להחמיר מהר יותר מרגע שהתפתחה ההפרעה. בעוד שגברים נוטים יותר לצורות הימורים בינאישיות, כמו בלאק ג׳ק ופוקר, נשים יטו להימורים אישיים יותר, כמו מכונות מזל או בינגו. זאת ועוד, מהמרים פתולוגיים, בהשוואה למהמרות פתולוגיות, נוטים פחות לקבל ייעוץ אודות בעיות אחרות בחייהם.

למרות שגורמים ישירים של הימורים כפייתיים אינם שכיחים, האפיזודות המאניות הקשורות להפרעה דו-קוטבית ולתרופות מסוימות לטיפול בפרקינסון ובתסמונת הרגל העצבנית (כמו פרמיפקסול [מירפקס]) נקשרו להתפתחות הפרעה זו (כמו גם להתנהגות כפייתית הנוגעת לקניות או לסקס). התיאוריה המסבירה קשר זה נוגעת לפעילות מוגברת של המוליך העצבי דופמין. 

הימור פתולוגי לרוב מתחיל בגיל ההתבגרות המוקדם בקרב גברים ומאוחר יותר בקרב נשים. לרוב הדחף להמר עולה בתקופות של מתח. מצבים של דיספוריה, דיכאון, ושעמום לרוב מקדימים ומאיצים אפיזודות של הימור, אבל זו לא רק סיבה אלא גם תוצאה של סבב הימורים. השלכות תדירות של התקף הימור (שלרוב קשור בהפסד) הן חרדה אשר נוטה לעלות להתקף חרדה, עצבנות, בושה, אשמה, ותחושות של אבדון. לעתים קרובות סיבובי ההימורים החוזרים נקשרים לחוויות ילדות כואבות.

 

 

סימפטומים

בניגוד להימורים פתולוגיים, הימורים בעייתיים כוללים יותר מתסמין אחד של הימורים כפייתיים אך פחות מ-5, והם מהווים בעיית הימורים עיקשת, חוזרת ונשנית. 

התסמינים המעורבים בהפרעה (שהם אינם תוצאה של בעיה נפשית אחרת, למשל אפיזודה מאנית) הם:

  • מחשבות על הימורים, בין אם על הימורים מן העבר או תכנון הימורים לעתיד, ו/או חשיבה על דרכים להבטיח כסף למימון הימורים

  • הזדקקות ליותר ויותר כסף להימורים על מנת להשיג את הרמה הרצויה של הנאה מפעילות זו

  • ניסיונות כושלים חוזרים ונשנים להפסיק להתערב על כסף או לצמצם זאת

  • אדם ההופך מוטרד או כזה שניתן להרגיזו בקלות כאשר הוא מנסה להפחית או להפסיק בהימורים

  • הימור לשם בריחה מבעיות או להקלה על דיכאון או חרדה

  • חזרה להימורים לאחר הפסד כספי במטרה לפצות על ההפסד

  • אמירת שקרים למשפחה, לקרובים, למטפלים ולאחרים בניסיון להסתיר את היקף ההתנהגות הבעייתית

  • פשיעה (גניבה, הונאה, זיוף) או לקיחת הלוואות חוץ בנקאיות ומהשוק השחור למימון הימורים

  • סיכון קשרים חשובים, תעסוקה או הזדמנויות אחרות בשל ההימורים

  • תלות באחרים לקבלת כסף לפתרון מצבים כלכליים נואשים שהם תוצאה של הימורים. 

 

אבחון 

הימורים כפייתיים כולל, כאמור, זיהוי של 5 סימפטומים לפחות המצביעים על שליטה דלה בדחפים בנוגע להימורים, כמו גם שלילה של גורמים פוטנציאליים אחרים להתנהגות זו.

כמו בכל מצב אחר הנוגע לבריאות הנפש, אבחון מדויק של ההפרעה דורש הערכה גופנית ופסיכולוגית מלאה, כולל בדיקת מצב מנטלי ובדיקות מעבדה מתאימות, לשלילת כל סיבה אפשרית אחרת לסימפטומים הנצפים, וזאת משום שמצבים רפואיים מסוימים יכולים לגרום להתפתחות התנהגויות אימפולסיביות ובלתי צפויות, כולל בעיות הימורים.

הערכה אבחונית מלאה תכלול היסטוריה מקיפה של תסמיני המטופל, ובמהלכה המטפל עשוי לשאול את השאלות הבאות:

  • בן כמה היית כאשר החלו ההימורים לראשונה?

  • כמה זמן (תדירות ומשך) אתה מקדיש להימורים או לחשיבה עליהם?

  • כמה כסף אתה מפסיד/מוציא על הימורים?

  • באילו פעולות אתה נוקט למימונם?

  • האם יש לך דחפים בלתי נשלטים להמר?

לרוב ישאל הרופא אודות שימוש בסמים ובאלכוהול, והאם למטופל יש מחשבות על מוות או התאבדות.

זאת ועוד, לעתים קרובות ההיסטוריה תכלול שאלות אודות בני משפחה אחרים עם בעיות הימורים או בעיות נפשיות, ואם יש כאלה - האם הם טופלו ואיך, ואילו טיפולים היו יעילים ולא-יעילים עבורם. עוד תכלול ההערכה בחינה של מצבו המנטלי של המטופל, על מנת לבדוק אם נפגעו דיבורו, דפוסי חשיבתו, מצב רוחו או הזיכרון שלו, כפי שלעתים קרובות קורה במקרים של הפרעות נפשיות רבות.

 

טיפול 

הטיפול בהימורים כפייתיים נסמך על יותר מגישה אחת, ובכלל זה פסיכותרפיה, תרופות, ייעוץ כלכלי, קבוצות תמיכה, תכנית 12 הצעדים וטכניקות של עזרה עצמית.

למרות שאין בנמצא פרוטוקול טיפולי מוסכם להתמודדות עם הימורים פתולוגיים, רבים לומדים כיצד להפסיק את ההשתתפות בהימורים, למשל בעזרת קבוצות תמיכה.

התערבות כזו מראה כי יעילות של 8% מתוך המטופלים שמתמידים משך שנה בהתנזרות מהימורים (שיעור הצלחה נמוך למדי) מה שמועצם על ידי השתתפות בקבוצת תמיכה בשילוב עם פסיכותרפיה על ידי איש מקצוע.במיוחד נכון הדבר כאשר המטפל משתמש בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

תרופות שנמצאו יעילות להפחתת הדחף להמר או ההתמכרות לריגוש המעורב בדבר כוללות תרופות נוגדות פרכוסים (כמו קארבאמזפין [טגרטול] וטופירמאט [טופמקס]), מייצבי מצב רוח (ליתיום [אסקלית, ליתוביד]), תרופות שמשמשות לטיפול בהתמכרויות (כמו נלטרקסון), ונוגדי דיכאון (כמו קלומיפרמין [מרוניל, אנאפרניל] ופלובוקסמין [לובוקס]).

עד כה, נראה שפסיכותרפיה יעילה יותר לטיפול בהפרעה מכל תרופה קיימת.

היבטים חשובים נוספים של ההתערבות עשויים להיות ייעוץ פיננסי ועזרה עצמית. למשל, באתר הייחודי של מפעל הפיס על ייעוץ, מידע התמודדות עם הימורים כפייתיים.

מי שהשתתף בפעילות לא-חוקית בשנה שקדמה לטיפול נוטה להפגין סימפטומים חמורים יותר של ההפרעה ולהיות בעל חובות גדולים יותר שמקורם בהימורים, ביחס למי שלא השתתפו בפעילות לא-חוקית במהלך תקופה זו. לכן, נראה שאנשים כאלה יזדקקו לטיפול אינטנסיבי וארוך יותר, לעתים אפילו אשפוז או לתהליך טיפולי מקיף במוסד גמילה בתנאי פנימיה. 

 

 

קומורבידיות

עובדה חשובה נוספת שיש לשקול בטיפול בהתמכרות להימורים היא של-70% מהסובלים ממנה קיימת בעיה פסיכיאטרית נוספת. 

לכן, לא מספיק רק לטפל בבעיית ההימורים אלא גם בכל מצב נפשי המתקיים במקביל (אלכוהוליזם או שימוש לא הולם בחומרים אחרים, דיכאון, הפרעת אישיות ועוד). רק כך יינתנו למטופל הסיכויים הטובים ביותר להחלים משניהם. יש עוד צורך במחקר אודות התפקיד שמשחק הרקע התרבותי בהתפתחות ובטיפול בעיית הימורים. זאת ועוד, יש מחקרים שחקרו את האפשרות ש״תרופות סבתא״ עשויות לטפל בבעיית התמכרות, בהן תזונה מסוימת או ארומתרפיה. 

 

תחזית ההחלמה מהימורים כפייתיים באמצעות טיפול היא מעודדת. יותר משני שלישים מהסובלים מההפרעה נוטים להימנע מהימורים בעייתיים משך שנה לאחר קבלת טיפול בן 6 שבועות. לאחר סיום הטיפול, פחות מחמישית מהמטופלים הנמצאים במעקב יתדרדרו בחזרה להימורים לאחר שנה, אל מול מחצית מאלה שלא יהיו במעקב. מבחינת 

 

מחירי ההתמכרות להימורים

סיבוכי ההתמכרות להימורים, למרות שאצל שליש מהמהמרים הכפייתיים ההפרעה עוברת בחלוף הזמן וללא טיפול, קשה לבנות על זה.

ההשפעה ההרסנית שלרוב נלווית להפרעה בכל הנוגע למצבו הכלכלי, המשפחתי, המשפטי והנפשי של המהמר מצביעה על כך שנדרש טיפול רציני ומקצועי. 

בין ההשלכות השליליות שיכולות להיות להימורים כפייתיים נמנות בעיות כלכליות (חובות עצומים, פשיטת רגל, עוני, הלוואות מקרובי משפחה וחברים), בעיות עם החוק (גניבה, זנות) ואפילו התאבדות. 

רבים הסובלים מהימורים כפייתיים חווים בעיות רפואיות שמקורן במתח, בהן אינסומניה, כיבים בקיבה ובעיות אחרות במערכת העיכול, כאבי ראש וכאבי שרירים. 

התמכרות להימורים יכולה להשפיע לרעה על משפחת המהמר באופנים רבים, כשהסטטיסטיקה מצביעה על כך שמשפחותיהם מצויות בסיכון גבוה יותר לחוות אלימות ביתית והתעללות בילדים. ילדים להורה עם בעיית הימורים נמצאים בסיכון גבוה בהרבה לסבול מדיכאון ומהתנהגויות בעייתיות, ולהשתמש בחומרים ממכרים. אחד מאתגרי הטיפול במהמרים כפייתיים הוא ששני שלישים מאלה שיחלו בטיפול יפרשו ממנו בטרם עת, בין אם מדובר בטיפול תרופתי, בתרפיה או בשניהם. 

 

גורמי סיכון להימורים

גורמי סיכון להימורים פתולוגיים כוללים סכיזופרניה, בעיות במצב הרוח, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, אלכוהול והתמכרות לקוקאין. 

זאת ועוד, אנשים שלהם רמות נמוכות של סרוטונין במוח נחשבים אף הם בסיכון גבוה יותר לפתח הימורים פתולוגיים. 

ואולם לרוב, כמו במרבית המצבים הרגשיים האחרים, התפתחות ההפרעה היא ככל הנראה תוצאה של שילוב בין רגישויות ביולוגיות, דרכי חשיבה וגורמי מתח חברתיים (מודל ביופסיכולוגי). 

מהמרים כפייתיים הם בעלי נטייה לחפש ריגושים וחידושים, לחוות ניתוק (דיסוציאציה), להרגיש רגועים או להיות מעוררים במהלך הימורים או משחקי וידאו. 

עוד הראו מחקרים כי אנשים שלהם בעיות כספיות, או שזכו בסכום כסף גדול בשלב מוקדם בהימורים, או שהם סובלים מאובדן טרי (גירושים, פיטורים) או מבדידות – מצויים בסיכון גבוה יותר להפוך למהמרים כפייתיים. 

גישה קלה להימורים (למשל מגורים בסמיכות לעיר המזוהה עם הימורים), אמונת האדם שהוא גילה דרך לניצחון בהימורים, וכן כישלון לעקוב אחר הכסף שהורווח והופסד בהם – כל אלה מהווים גם הם גורמי סיכון להתמכרות. 

עוד גורם סיכון להפרעה הוא הפרעה דו-קוטבית, שעל מנת להיות מאובחן בה יש לחוות לפחות אפיזודה מאנית אחת. מאפיינים של מאניה חייבים להימשך שבוע לפחות (אלא אם כן היא חלק ממאפיינים מעורבים) ולכלול מצב רוח מרומם, פתוח או רגזני, מחשבות דוהרות, דיבור לחוץ (מהיר, מופרז ואחוז טירוף), ירידה בצורך לישון, אמונות גרנדיוזיות (למשל אמונות שקריות אודות עליונות או כישלונות), דיבור משיק (שינוי מהיר של נושאי שיחה שהקשר ביניהם רופף), חוסר מנוחה או פעילות ממוקדת-מטרה מוגברת, ואימפולסיביות, שיפוט לקוי או השתתפות בהתנהגות מסוכנת. 

מניעה

עם המאמצים השיווקיים האינטנסיביים של מפעל הפיס, לצד הקמת מרכזים טיפוליים למכורים, נראה שמדינת ישראל די אמביוולטית לגבי התמכרות להימורים. 

בכל אופן, מניעת הימורים כפייתיים מערבת לרוב הפחתה של גורמי סיכון וחינוך הציבור אודות סימני האזהרה של ההפרעה. 

בין סימני האזהרה מצויים דיבור תכוף אודות הימורים, הבהרות סביב ההסתברות האפסית לנצח את המערכת ולזכות בקביעות, ביצועים מופחתים בעבודה או בלימודים והיעדרויות בלתי מוסברות מהם, תנודות במצב הרוח, גניבות או הלוואות כספים מוגזמות.  

 

 

 

כתיבה:  

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021