גועל והפרעה טורדנית כפייתית | איך גועל מתבטא ב-OCD? סקירה

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
ocd וגועל ocd וגועל canva

מה התפקיד של גועל

בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)?

 

צופית טסלר מתאמת טיפול במכון טמיר תל אביב

צופית טסלר,

תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

בבינתחומי בהרצליה; 

מכון טמיר

 

תפקיד הגועל ב־OCD

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מאופיינת במחשבות אובססיביות והתנהגויות כפייתיות אשר גורמות למצוקה, לליקוי בתפקוד או לגזלת זמן.

 

אומנם בעבר OCD נחשבה להפרעת חרדה, אולם לאחרונה מחקרים הראו כי ייתכן שחרדה איננההתהליך הרגשי העיקרי שמניע את הסימפטומים של OCD, משום שגילו שישנם הבדלים משמעותיים בין OCD להפרעות חרדה או פחד אחרות.

 

מחקרים חדשים זיהו כי לגועל ישנו תפקיד חשוב ב־OCD. גועל הוא רגש חזק ואוניברסלי המאופיין בתחושה של שאט נפש לגבי דבר לא נעים. ההתנהגות שמאפיינת גועל היא נטייה להתרחק מהגירוי. וכן, הוא יכול גם לעורר תגובות פיזיולוגיות, כדוגמת בחילה. הגירויים שמעוררים גועל הם אולי המגוונים ביותר מכל רגש אנושי אחר – החל מחדרי שירותים מלוכלכים ועד למושגים רחבים יותר כמו הפרת קודים מוסריים.

 

מנקודת מבט אבולוציונית, הגועל נועד כדי שבני אדם יימנעו ממחלות וזיהומים. ישנם קשרים הדוקים בין ממדים מסוימים של OCD לבין התנהגויות שהתפתחו כדי להגן על אבותינו הקדמונים מפני מחלות זיהומיות ולמעשה ממשיכות לעשות זאת במובן מסוים גם כיום, בתקופת הקורונה.

 

נראה שגועל מהווה גורם מרכזי לסימפטומים מסוימים של OCD. שכן, הוא יכול לעורר באדם תגובות מוגזמות ואף לעורר תחושות חרדה. מטופלים רבים מדווחים שכאשר מופיעים סימפטומים הקשורים ל־OCD – הם חווים תחושות של גועל ונוטים לתאר גירויים הרלוונטיים לסימפטומים בתור ״מגעילים״ ולא ״מפחידים״.

ניתן לראות קשר בין OCD לבין תחושת גועל באזורים מוחיים. אזורים כמו האינסולה וקליפת המוח הקדמית מראים הפעלה מוגברת בקרב מאובחנים עם OCD וגם בקרב אנשים בריאים שבמהלך ניסוי עוררו בהם גועל.

 

 

נטייה לגועל ורגישות לגועל

 

ניתן להבחין בין נטייה לגועל לבין רגישות לגועל:

 

נטייה לגועל (Disgust propensity) מתייחסת לתדירות ולעוצמה של תגובת האדם לגועל. אנשים נבדלים אחד מהשני במידה שבה הם חווים שאט נפש בתגובה לגירויים מגעילים. כך, בקרב אנשים עם נטייה גבוהה לגועל יתעורר גועל בקלות רבה יותר.

 

לעומת זאת, רגישות לגועל (Disgust sensitivity) היא רמת השליליות שמתקשרת לחוויית הגועל. כאשר תהיה רגישות רבה לגועל – התגובה לגועל תגבר ותגדל גם המוטיבציה להימנע ממצבים שעלולים באופן פוטנציאלי לעורר גועל.

 

הנטייה לגועל והרגישות לגועל עשויות לתרום להתפתחות ולשימור של מחשבות אובססיביות והתנהגויות כפייתיות מבוססות גועל. כך, במחקרים קודמים מצאו כי הנטייה והרגישות לגועל גבוהות משמעותית בקרב נבדקים עם OCD בהשוואה לנבדקים בקבוצות ביקורת (חרדתיות ולא חרדתיות).

 

ד"ר אולטונג'י ועמיתיו ביצעו מחקר שהשווה דירוגי גועל בין מטופלים עם OCD, מטופלים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וקבוצת ביקורת בריאה. בקרב מטופלים עם OCD ו־GAD הייתה רמה דומה של רגישות לגועל וגבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. יחד עם זאת, הנטייה לגועל הייתה גבוהה הרבה יותר אצל מטופלים עם OCD מאשר בשתי הקבוצות האחרות. הבדלים אלו מציעים כי רגישות מוגברת לגועל קשורה לחרדה באופן כללי, ואילו הנטייה לגועל ספציפית יותר ל־OCD, ולכן יכולה לשמש מדד טוב לאבחון של OCD.

 

 

הקשר בין תחושות גועל לבין סימפטומים של OCD


מחקרים שבוצעו בתחום מצאו שנטייה או רגישות לגועל יכולות לגרום להתפתחות ולשימור של מגוון סימפטומים של OCD.

מאובחנים רבים עם OCD מבצעים שיפוט מוגזם לגבי פגיעוּת לזיהום וחוששים מאוד מזיהום. על כן, הם נוטים לבצע התנהגויות כפייתיות כמו שטיפה וניקיון.

מכיוון שגועל כולל הערכה קוגניטיבית של גירויים לפי הפוטנציאל שלהם להזיק – OCD מבוסס זיהום יכול לייצג תפקוד לקוי בתהליך ההערכה, שגורם להערכת יתר של תוצאות פוטנציאליות לאחר מגע עם גורמים מזהמים.

ההערכות המוטעות הללו יכולות לגרום לאדם עם OCD להתנהג בהימנעות כפייתית או לבצע התנהגויות מנטרלות (למשל שטיפת ידיים מוגזמת), שאומנם עשויות להפחית זמנית את המצוקה, אך למעשה גורמות להתנהגויות הכפייתיות להתגבר.

ישנה הנחה כי חלק מהמאובחנים עם OCD שדואגים מפני זיהום לא מבצעים התנהגויות של הימנעות ונטרול משום שהם מפחדים מכך שהזיהום יזיק להם, אלא מכיוון שהם מעוניינים לבטל את תחושת הגועל. לפי מחקרים נראה כי OCD מבוסס זיהום מתייחס לא רק לזיהום פיזי, אלא גם לזיהום מנטלי. כלומר, לתחושות של לכלוך פנימי ודחפים להתקלח אשר מופיעים מבלי שמתקיים מגע פיזי עם זיהום.

מחקרים מצאו גם קשר בין נטייה לגועל לבין סימפטומים של OCD הקשורים לבדיקה, סימטריה וסדר. ייתכן שבקרב מטופלים עם סימפטומים אלו תחושות הגועל עשויות להיות קשורות למה שנתפס בעיניהם כבלגן או כחוסר ארגון. במקרים אלו, תחושות הגועל ילוו אותם אם הם לא יבצעו את התנהגותם הכפייתית.

במחקרים נוספים נמצא קשר בין רגישות לגועל לבין אובססיות מיניות או דתיות. כך, דירוג של גועל בהקשר של מוסריות נמצא קשור לסימפטומים מיניים או דתיים. אובססיות אלו עלולות לגרום לאדם לחוות גועל מוסרי שמכוון כלפי עצמו ולעורר בו ניסיונות לדיכוי מחשבות או להובילו לביצוע התנהגויות כפייתיות. בפועל, תגובות אלו עלולות לגרום לתוצאה הפוכה מהרצוי ולחזק את האובססיות. בנוסף, ייתכן שהאובססיות יגרמו לאדם להימנע ממגע קרוב עם אנשים בשל חשש לחוות מחשבות, פנטזיות או דחפים מיניים לא מקובלים.

במחקר שבוצע בשנת 2019 נמצא כי בקרב מאובחנים עם OCD קיימים קשיים מיניים ועיכוב מיני נמצא קשור לאלו שיש להם רגישות גבוהה יותר לגועל. ניתן להסביר זאת באמצעות כך שאזור במוח המווסת תחושת גועל (אינסולה) חשוב גם בעוררות מינית. על כן, ייתכן שבמהלך יחסים אינטימיים בולטים לאדם היבטים של גועל ופוגעים בתפקודו.

 

 

הבנת תחושות הגועל ב־OCD באמצעות חוקים של "קסם סימפתטי"

ניתן להבין את תחושות הגועל ב־OCD באמצעות "קסם סימפתטי", המתייחס לאמונות לא סבירות לגבי האופן שבו זיהומים מועברים.

"הקסם הסימפתטי" מורכב משני חוקים:

 

  • חוק ההידבקות, שעל פיו מגע קצר עם אובייקט מסוים יגרום להעברה תמידית של תכונותיו לאובייקטים אחרים

 

  • חוק הדומות, שמתייחס לכך שמספיק שיהיה דמיון בין אובייקט ניטרלי לאובייקט מגעיל כדי לגרום לאובייקט ניטרלי לאיים בהדבקה. נראה שאנשים עם OCD נוטים להיות עם אמונות לא סבירות אלו.

 

במחקר שבחן את "הקסם הסימפתטי" נבדקים עם OCD ראו שהבוחנים נגעו עם עיפרון נקי באובייקט שהם האמינו שהוא מזוהם. לאחר מכן, העיפרון נגע בעיפרון נוסף וכן הלאה, כך עם 12 עפרונות. נבדקים עם OCD ראו בכך שרשרת הדבקה מזוהמת.

לעומתם, קבוצת הביקורת וקבוצת אנשים עם הפרעת פאניקה כמעט לא הראו אמונות הדבקה. בניסוי נוסף, העפרונות נגעו באובייקט נקי שהנבדקים האמינו שאינו מזוהם. מהממצאים עלה כי כל הנבדקים הסכימו שהאובייקט הנקי לא "הועבר" דרך כל העפרונות.

לפיכך, נראה שלאנשים עם OCD יש תפיסה ייחודית לגבי שרשרת ההדבקה בנוגע לגירויים הקשורים לזיהום.

 

התערבויות טיפוליות

כיוון שלגועל יש תפקיד חשוב בהתפתחות ובשימור של סימפטומים האופייניים ל־OCD, ניתן להפיק תועלת מהידע הקיים לגבי הקשר בין גועל ל־OCD בהתאמת טיפול.

מחקרים מצאו כי בקרב מבוגרים וילדים קיים קשר משמעותי בין הפחתת הנטייה לגועל לאחר טיפול לבין שיפור בסימפטומים של OCD.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להפחית תגובות מוגברות ורגשות שליליים המתעוררים בעקבות גועל. וכן, ייתכן שייווצרו גם שינויים בתפיסה הרגשית ובעיבוד הוויזואלי של גירויים מעוררי גועל. אסטרטגיות קוגניטיביות התנהגותיות עשויות לא רק להפחית סימפטומים של OCD, אלא גם לקצר את משך הטיפול ולצמצם את שיעור הנשירה ממנו.

לאור זאת שגועל מוביל להימנעות מגירויים מסוימים, נראה שבטיפול כדאי לשלב חשיפה לגירויים אלו כדי להפחית את התגובות השליליות.

טיפול שמתאים לכך הוא טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP), המבוסס על כך שאפשר לחשוף את האדם באופן הדרגתי לגירויים שמאיימים עליו ובאמצעות מניעת תגובה ניתן להכחיד את ההתנהגויות הכפייתיות.

מכיוון שהפחתת סימפטומים של OCD עשויה להיות תלויה בהפחתת תחושות גועל – בטיפולים מבוססי חשיפה חשוב לשלב מגוון היבטים של גועל.

 

 

 

מקורות:

 


Bhikram, T., Abi-Jaoude, E., & Sandor, P. (2017). OCD: obsessive–compulsive… disgust? The role of disgust in obsessive–compulsive disorder. Journal of psychiatry & neuroscience: JPN, 42(5), 300-306

 

Olatunji, B. O., Tart, C. D., Ciesielski, B. G., McGrath, P. B., & Smits, J. A. (2011). Specificity of disgust vulnerability in the distinction and treatment of OCD. Journal of psychiatric research, 45(9), 1236-1242.

 

Pozza, A., Angelo, N. L., Prestia, D., & Dettore, D. (2019). The role of disgust propensity and sensitivity on sexual excitations and inhibition in obsessive-compulsive disorder. Research in Psychotherapy: Psychopathology, Process, and Outcome, 22(3)

 

Rajkumar, R. P. (2020). Contamination and infection: what the coronavirus pandemic could reveal about the evolutionary origins of obsessive-compulsive disorder. Psychiatry Research

 

Rus, O. G., Reess, T. J., Wagner, G., Zimmer, C., Zaudig, M., & Koch, K. (2017). Functional and structural connectivity of the amygdala in obsessive-compulsive disorder. NeuroImage: Clinical, 13, 246-255

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020