כאב נפשי

מה זה כאב נפשי? 

התשובה לשאלה מהו כאב נפשי  מעט מורכבת, כיוון ומדובר במצב סובייקטיבי ונתון לפרשנות.

כאב נפשי מייצג שינוי בעולמו הפנימי של האדם, המלווה ברגשות קשים, כואבים, שליליים, אשר לאדם אין שליטה על הופעתם ולעיתים אינו יודע להסביר את הגורם לבואם.

כאב נפשי, ולא משנה מה מקורו, מתאפיין בפסימיות מצד האדם לגבי סיכוייו להבריא את מכאוביו, מתאפיין גם בתחושת אובדן שליטה במתרחש בחייו, בקושי בחשיבה ובריכוז, בנטיה להתבודדות, בהתרופפות קשרים חברתיים ובתחושת ריקנות. לעיתים, כאב נפשי או מצוקה נפשית מתבטאים גם בכאבים חיצוניים שלא נמצאה להם סיבה רפואית.

אנשים הסובלים מכאב נפשי כרוני מתלוננים לעיתים על קשיים גופניים פסיכוסומטיים, כמו מיגרנות, כאבי בטן חוזרים, כאבי שרירים, שרירים תפוסים. כל אלה, נובעים מהעומס והתשישות הנפשית הכבדים שסוחב עימו האדם, הלחץ בו נמצא וכיוצא באלה.

גם קשיי שינה מצויים בקשר חזק עם אובדנות: למעלה מ-30 מחקרים שבחנו מקרים קליניים של ילדים, בני נוער ומבוגרים זיהו כי הפרעות שינה קשורות לחשיבה אובדנית ואף ביצועה.

בין כאב נפשי לדיכאון 

על אף שהתסמינים של כאב נפשי מזכירים מאוד תסמיני של אפיזודה דיכאונית, המופיעה בדיכאון קליני, הם אינם זהים וההבדלים ביניהם משמעותיים.

מחקרים מראים כי כאב נפשי עלול להוביל ליותר ניסיונות אובדניים בהשוואה לדיכאון, כיוון שדיכאון מאופיין בחוסר אנרגיה וב"התאיינות", לאדם המדוכא אין כוח לקום ולהוציא אל הפועל פעולה אובדנית, זאת בעוד שלאדם הסובל מכאב נפשי זמינים המשאבים והאנרגיות להיות אקטיבי ופוטנטי דיו כדי לפעול באגרסיביות למען הפסקת מכאוביו, מה שמתבטא לעיתים קרובות בניסיון אובדני של ממש. 

הבדל נוסף בין כאב נפשי לדיכאון, הוא שהסובלים מדיכאון כמעט תמיד מראים תסמינים אופייניים, ואילו הסובלים מכאב נפשי במקרים רבים שומרים הכל בפנים, לא מראים תסמינים ברורים לעין (עם זאת, במבט לאחור לרוב אפשר לראות שהיו סימנים מחשידים בהתנהגות האדם). זהו מאפיין מסוכן נוסף של הכאב הנפשי, שסביבתו של האדם מתקשה לזהות ולכן מתקשה לסייע לאדם הסובל, עד שהכאב הנפשי מתפרץ ולעיתים מתבטא בניסיון אובדני אשר לא היה לו כל סימן מקדים.

כאב עד כלות

פרופסור ישראל אור-בך ז"ל , פסיכולוג קליני ישראלי מוכר ומוערך אשר התמחה וכתב רבות על התאבדות, מניעת התאבדות ותפיסת המוות של ילדים, עסק רבות גם בכאב נפשי.

פרופ' אור-בך חקר רבות מה מאפיין כאב נפשי וכן הבדלים בינאישיים ביכולת לשאת אותו, מצא כי מידת היכולת לשאת את הכאב הנפשי היא הסממן העיקרי לניסיונות אובדניים, יותר מגורמים חשובים אחרים כמו עוצמת הכאב שחש האדם.

לפי פרופ' אור-בך, התאבדות היא תמיד תולדה של כאב נפשי שעלה על גדותיו, כאב נפשי שהמטופל לא הצליח לשאת. בנוסף, פרופ' אור-בך סבר כי הדרך ללמוד לשאת את הכאב היא להיחשף אליו במהלך תהליך מטיפולי, לספוג את מלוא האיום שמעורר הכאב במסגרת המרופדת של הטיפול, לחקור את האיום ולהתמודד עימו. ספרו הידוע ביותר בתחום נקרא "כאב עד כלות".

חדשות טובות:

במאי 2019 נפתח המרכז הישראלי לחקר האובדנות והכאב הנפשי, במכללת רופין, לזכרו של ליאור צפתי ז״ל.

המרכז החדש מציע סיוע נפשי לציבור הרחב, לצד קיום מחקרים על טיפול, התערבות ומניעה של אובדנות וכאב הנפשי.

פעילות המרכז מתקיימת במכללת רופין עצמה ובשלוחת מכמורת.

בהצלחה!

במקרים בהם האדם מזהה סבל נפשי מסוג זה, או שקרוביו מזהים סימנים מעוררי חשש, למשל במהלך משבר שקשור לשיימינג ברשת, חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי ובמרבית המקרים, טיפול נפשי עשוי לתרום מאוד לפתרון המצב.

גם אם האדם ממשיך לתפקד כהרגלו, אין זה מצביע על כך שהוא אינו במצוקה, או שמצוקתו תיפתר מעצמה, ולכן, חשוב לא להתעלם סימנים מחשידים, שלעיתים קשה להבחין בקיומם.

לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), יותר ממחצית (54%) מהאנשים שמתו בהתאבדות במהלך השנים 1999 ל-2016 לא קיבלו לפני כן אבחנה של הפרעה נפשית.

טיפול בכאב נפשי

פסיכותרפיות מסוגים שונים מתאימות לטיפול בכאב נפשי, כאשר בחירת שיטת הטיפול המתאימה תלויה במצבו של האדם, במשאבים הכלכליים ובזמן שברשותו, בהעדפותיו וכמובן, בדעתו הקלינית של איש המקצוע.

טיפול קצר טווח

במקרים של כאב נפשי שרק התעורר, שהאדם עוד מרגיש יחסית בשליטה, שהכאב תוקף אותו רק במקרים מסוימים, גם טיפול פסיכודינמי קצר מועד עשוי להספיק.

מדובר בטיפול שאורכו בין 12 ל-60 פגישות טיפוליות. הטיפול מתמקד בהווה, בהקניית כלים מעשיים לשיכוך הכאב ולהתמודדות עימו. 

הטיפולים היעילים ביותר שנבחנו במחקרים קליניים מבוקרים הם DBT ו-CBT, שניתן לקיים במפגשים אישיים ו/או קבוצתיים. 

DBT, טיפול דיאלקטי התנהגותי, משלב CBT לצד למידה ותרגול מיומנויות וטכניקות שמסייעות בוויסות רגשות, יעילות במערכות יחסים ויכולת עמידות בפני מצוקה. 

טיפול פסיכולוגי מתמשך

לעומת זאת, כשהכאב מלווה את האדם זמן רב, או במקרים בהם האדם נקלע למצוקה גדולה ותמידית, סובל מאוד, יש צורך בטיפול מעמיק יותר, טיפול "מהשורש".

טיפול מסוג זה הינו טיפול דינמי ארוך טווח, הפסיכותרפיה ה"מסורתית" והמוכרת, אשר עוזרת לאדם לברר את מקור הכאב, לחקור את עולמו הפנימי, את הקונפליקטים עימם מתמודד ואת הדרכים לפתרונם.

כאשר אנו מתייחסים לטיפול פסיכולוגי בתופעת האובדנות, חשוב לציין את המחיר הכפול שמשלמות המשפחות שאיבדו חבר בהן עקב אובדנות: מחקר חדש, שפרסם הפסיכולוג הקליני ד״ר יוסי לוי בלז,  מלמד כי כמחצית מבני המשפחה שהתמודדו עם מוות של אהוב כתוצאה מהתאבדות, חווים סטיגמה חברתית קשה.

האצבע המאשימה מופנית אליהם, גם על ידי אנשים אינטיליגנטיים. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

כאשר שמצבו של האדם מעט התייצב, או כאשר האדם מעוניין בטיפול מעשי יותר, שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) יכולה להעניק לאדם הסובל את הכלים להתמודדות יציבה לאורך החיים עם הקושי והכאב המייסרים אותו.

הטיפול פועל לזיהוי דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות הבעייתיים של המטופל, הנובעים מפרשנות מוטעית של המציאות והחוויות שעובר האדם, ועוסק בהחלפתם בפרשנות, דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות אדפטיביים יותר. הטיפול מסייע לאדם לרכוש כלים להרגיע עצמו, לפרש בפרופורציות נכונות יותר את עולמו, מגביר את תחושת המסוגלות של האדם להתמודד עם מכאוביו ואקטיבי בשינוי ושיכוך הכאב והסבל שחווה.

כאב נפשי, על אף היותו עמום ובמקרים רבים נסתר מהעין, הינו בעיה חמורה, אשר באחוז לא מבוטל של המקרים נגמרת בניסיונות אובדניים. לכן, כאשר האדם מזהה בעצמו סימנים מחשידים, חש סבל, ובמיוחד כאשר קרוביו מזהים שינויים מחשידים בהתנהגותו ובשגרת יומו, יש חשיבות עליונה לפנייה לעזרה מקצועית, אשר ביכולתה, לעיתים תוך פרק זמן קצר, לייצר הקלה משמעותית בסערה המתחוללת בעולמו הפנימי של האדם.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

מקורות:

אור-בך, י. (2000). כאב עד כלות. הוצאת שוקן

יובל בנגו (2019). מחקר חדש: הסטיגמה החברתית על משפחות המתאבדים מסכנת חיים. אתר מעריב: https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-679374

Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Craig J. Bryan and M. David Rudd, 2018. Guilford press

Ramchand, R., Schuler, M. S., Schoenbaum, M., Colpe, L., & Ayer, L. (2021). Suicidality among sexual minority adults: Gender, age, and race/ethnicity differences. American Journal of Preventive Medicine. https://doi.org/10.1016/j.amepre.2021.07.012 

Simon GE, Shortreed SM, Rossom RC, et al. Effect of Offering Care Management or Online Dialectical Behavior Therapy Skills Training vs Usual Care on Self-harm Among Adult Outpatients With Suicidal Ideation: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2022;327(7):630–638. doi:10.1001/jama.2022.0423

תסמונת טורט 

תסמינים, אבחון,

התמודדות וטיפול 

במאמר זה נתמקד בהבנת תסמונת טורט - הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בטיקים מוטוריים וקוליים.

נבחן בקצרה את ההיסטוריה של התופעה, החל מימי הביניים ועד למחקרים עכשוויים החושפים את האטיולוגיה המורכבת של התסמונת.

נדון גם בדרכי טיפול, למשל תרופות אנטי-פסיכוטיות וטיפולים התנהגותיים חדשניים. 

לסיום, נציין מחקרים עדכניים הבוחנים טיפולים חדשים כמו קנבינואידים וגירוי מוחי עמוק.

מהי תסמונת טורט?

תסמונת טורט היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים ותנועות לא-רצוניות, במצמוץ חוזר או בתנועות חזרתיות, ובמצבים מסוימים בנהימות או כחכוח בגרון.

הסימפטומים ההתנהגותיים הללו מופיעים בדרך כלל על רקע של עוררות רגשית במצבי לחץ וחרדה.

ההיסטוריה של תסמונת טורט

בימי הביניים ובראשית העת החדשה התייחסו מומחים לתסמינים של הפרעת טורט כתופעה שקשורה ב"דיבוק".

בהיעדר שיטות רפואיות מדעיות, המופצות בין מטפלים, ולאור כוחה העצום של הכנסיה במאות הללו, נראתה התייחסות זו די הגיונית.

היציאה מהחשיכה הגיעה עם יציאתו לאור של מאמר, שפורסם בשנת 1885 בכתב עת מקצועי, על ידי הנוירולוג והחוקר הצרפתי, ג'ילס דה-לה טורט, שהיה תלמידו של שרקו.

שרקו היה נוירולוג פורץ דרך בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, שזכור כיום בעיקר לאור עבודותיו עם זיגמונד פרויד ותרומותיו בעבודה הקלינית עם מטופלות היסטריות.

מספר שנים לאחר מכן נורה טורט בראשו על ידי מטופלת שעברה אצלו היפנוזה, שלטענתה גרמה לפגיעה ליכולתה לעבוד.

טורט שרד את ההתנקשות, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן מדיכאון ודמנטיה.

העניין המחקרי בתסמונת טורט נכנס לתרדמת ארוכה, עד להתעוררות שחלה בתחילת שנות ה-60:

שפירו ועמיתיו גילו כי הלופרידול (הלדול), תרופה אנטי-פסיכוטית שנמצאה יעילה לטיפול בחולי סכיזופרניה, יכולה לתרום גם להפחתה בתסמינים התזזיתיים של תסמונת טורט.

מחקר חדש זה הפריך במהירה את הנחת העבודה הפסיכואנליטית, שרווחה עד אז לגבי הסיבתיות טורט.

הנחת עבודה זו נוסחה, ברוח התקופה, על ידי הפסיכואנליטיקאי ההונגרי שנדור פרנצי, שראה בטיקים ביטויים התנהגותיים לא מודעים לדחפים אסורים ולא מודעים, מרביתם תוקפניים ומיניים, אשר מצאו את דרך ביטויים כסימפטום נוירוטי של קללות ותנועות בוטות.

כיום מוכרת ההפרעה בספרות המקצועית כסינדרום טורט (TS-Tourette Syndrome), או כהפרעת טורט (TD- Tourette Disorder).

השכיחות המשוערת של תסמונת טורט אצל ילדים היא 6 מתוך 1,000 בכל העולם.

היא נפוצה הרבה יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות ובמרבית המקרים מאובחנת אצל ילדים בטווח הגילים 3-8.

אצל מרבית הילדים, הטיקים ייעלמו ספונטנית, כמעט לגמרי, עד תום גיל ההתבגרות.

אולם קיים סיכוי לחזרתם, בהתאם למצבי חיים מלחיצים וקשיים רגשיים מגוונים. 

אבחון תסמונת טורט

מבחינה דיאגנוסטית, אבחנה של תסמונת טורט ניתנת תמיד לפני גיל 18.

מומחים לאבחון וטיפול בהפרעה הם רופאים נוירולוגים, פסיכיאטרים או פסיכולוגים קליניים ופסיכותרפיסטים אחרים. 

הקריטריון המרכזי לאבחנה הוא קיום מקביל של טיקים מוטוריים וקוליים לאורך שנה לפחות.

שנה זה המון זמן.

אז הנה, צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון פיתח שיטת הערכה יעילה במיוחד שעשויה לקצר את משך האבחון משנה ליום אחד:

המחקר בחן את תבניות הטיקים אצל ילדים עם תסמונת טורט ומצא כי הטיקים מציגים דפוס פרקטלי - כלומר תבנית מורכבת שחוזרת על עצמה ברמות שונות.

ערך הממד הפרקטלי מודד את הסטיה בין טיקים צפויים לטיקים כאוטיים. המדד הזה התגלה כעקבי לאורך זמן וקשור סטטיסטית למידת החומרה של התסמונת.

עד איזה גיל אפשר לפתח טורט?

התסמינים הראשונים של תסמונת טורט מופיעים בדרך כלל אצל ילדים בטווח הגילים 7-10 אבל יכולים לצוץ כבר בגיל שנתיים.

טיקים שמתחילים אחרי גיל 18 שכיחים פחות ואינם נחשבים לסימפטומים של תסמונת טורט.

סימפטומים של טורט

תסמונת טורט מתאפיינת כאמור מטיקים (Tics), מחוות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות. הטיקים הראשונים מתחילים להופיע בדרך כלל בראש ובצוואר, ומשם לעבור לאיברים אחרים ולשרירים. 

הטיקים מחולקים לפשוטים או מורכבים, כמו גם למוטוריים או קוליים. 

לתסמונת טורט יש השפעה מערכתית, שכן היא מעוררת מצוקה רגשית רבה בקרב הסובלים ממנה והאנשים בסביבה, בעיקר בני המשפחה.

העובדה שהסובלים ממנה אינם מצליחים לשלוט בה ופוגשים בוז, לעג וחוסר הבנה מצד הסביבה, יוצרת תחושת בושה ומבוכה קשות המתבטאים לעיתים קרובות בפגיעה בביטחון ובהערכה העצמית ובדימוי עצמי נמוך.

כהתנהגות ביטחון מגוננת, נוטים המתמודדים עם טורט לסגל התנהגויות נמנעות, כמו המנעות קבועה ממפגשים חברתיים ומהשתתפות באירועים פומביים.

סיבות וגורמים לתסמונת טורט

האטיולוגיה של תסמונת טורט טרם זכתה למיפוי מחקרי מספק. בכל זאת, קיימים כיוונים מעניינים וניתן להתעודד מכך שההפרעה נמצאת כיום בחזית המחקר הנוירולוגי בכל העולם:

גנטיקה

חוקרים הצליחו אמנם לזהות קשרים תורשתיים, בעיקר דרך מוטציות גנטיות שקיימות במשפחות בהן שכיחה ההפרעה בקרב בני המשפחה.

לאחרונה פורסם מאמר בנושא הקשר הגנטי של סינדרום טורט : חוקרים זיהו את הגן המהווה סיכון לתסמונת טורט, כמו גם שלושה גני סיכון אפשריים אחרים.  המחקר זיהה וריאנטים של הגן WWC1, המעורב בהתפתחות המוח, הזיכרון ותגובת המוח להורמון אסטרוגן – כבעל הסתברות של 90% לתרום להתפתחות של תסמונת טורט. שלושה גנים אחרים נמצאו כתורמים להתפתחות ההפרעה בהסתברות של 70%. מתוך אלה, הגן FN1 והגן CELSR3 ידועים גם במעורבותם בפיתוח המעגל החשמלי במוח. הגן השלישי, NIPBL מעורב אף הוא בוויסות ביטוי הגנים במוח, וקושר בעבר עם הפרעות אחרות כגון חרדה , הפרעה טורדנית-כפייתית והפרעת קשב וריכוז.

פעילות מוחית

קבוצות של חוקרים ביו-רפואיים מנסות לזהות ולאפיין את דפוס השינויים המוחיים המתחוללים בהפרעה, תוך שימוש במערכות סריקת מוח חדישות.

מחקרים כאלה עלו על הקשר בין התסמינים של תסמונת טורט לבין תפקוד הגרעין הבאזאלי (Basal Ganglia), איזור מוחי שאחראי על תיווך פעילויות מוטוריות.

מחקרים אחרים מצאו קשר בין ההפרעה לבין פעילותם של נוירוטרנסמיטורים ממשפחת הקטקולמינים - דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. 

תחלואה נלווית

ניתן ללמוד על מקורות ההפרעה גם באמצעות סקירת ההיבטים המשותפים של הפרעות שמופיעות בשכיחות גבוהה במקביל:

ישנו קשר בין מספר הפרעות אורגניות אצל ילדים ובני נוער, כמו ADHD ו-OCD, לקויות למידה ואפילפסיה לבין תסמונת טורט. הקשר להפרעה טורדנית כפייתית זכה אפילו לשם חדש:  TOCD - תסמונת טורט בשילוב תסמינים אובססיביים קומפולסיביים.

מחקר מעניין שפורסם אשתקד עומד על הדימיון הסימפטומטי בין טורט אצל ילדים לבין הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, בעיקר בגלל ההתנהגותיות הסטריאוטיפיות (חזרתיות) המאפיינות את שני המצבים. 

מחקר העלה שלילדים הסובלים מתסמונת טורט יש יתרון שפתי מסוים:

הם מעבדים היבטי שפה מסוימים במהירות גבוהה יותר בהשוואה לילדים אחרים. 

שיעורים גבוהים יחסית של תסמונת טורט, נמצאו אצל מבוגרים ילדים ובני נוער שמתמודדים עם OCD. למשל, במדגם של 239 מבוגרים עם OCD,  ל- 19% הייתה היסטוריה של  טיקים מוטוריים ו / או קוליים לאורך החיים  (Holzer et al., 1994).  30%-40% מהמבוגרים עם תסמונת טורט חווה תסמינים אובססיביים וכפייתיים (לקמן, 1993). אחד המחקרים הקליניים הגדולים ביותר שהתבסס על מדגם של 1,374 אנשים עם תסמונת טורט העלה כי קיימת שכיחות של 50% לאורך החיים להתמודדות גם עם הפרעה טורדנית כפייתית במהלך החיים (Hirschtritt et al., 2015).

מחקרים אחרים אישרו הופעה משותפת מוגברת של הפרעות טיקים ב- OCD, עם שכיחות משותפת בשיעורים של 12.5% ​​לתסמונת טורט בלבד ו -28% להפרעות טיקים בלבד  (Lochner et al., 2014; Torres et al., 2016). 

גם בעיות שינה פוגעות יותר בסובלים מתסמונת טורט ולמעשה סביב 80% מהסובלים מתסמונת טורט מתמודדים גם עם בעיות שקשורות בשינה. 

לרוב מדובר באיכות שינה ירודה, ערות בלילה, סיוטים וחלומות רעים, הליכה ודיבור תוך כדי שינה.  

בסקר נרחב בארה״ב (2014), שבחן את הקומורבידיות של הפרעת טורט אצל ילדים, 86% אובחנו עם לפחות הפרעה נפשית, התנהגותית או התפתחותית נוספת, למשל:

• 63% סבלו מ- ADHD.

• 26% סבלו מבעיות התנהגות, כמו הפרעת התנגדות מתריסה (ODD) או הפרעת התנהגות.

• 49% סבלו מהפרעת חרדה.

• 25% סבלו מדיכאון.

• 35% סבלו מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

• 47% סבלו מלקויות למידה.

• 29% סבלו מבעיות שפתיות..

• 30% סבלו מעיכובים התפתחותיים.

• 12% היו עם מוגבלות שכלית.

• יותר משליש מהמתמודדים עם טורט סובלים גם מהפרעה טורדנית כפייתית.

• 42.6% סובלים לפחות ממצב בריאותי כרוני אחד המתרחש יחד.

טורט אצל נשים בהריון

אין הרבה מחקר מבוסס ראיות בעולם שמתייחס ספציפית להתמודדות עם תסמונת טורט במהלך ההריון. 

במאמר מ-2009 העריכו חוקרים 11 הריונות אצל נשים עם תסמונת טורט. הם מצאו שלא היו השפעות שליליות על הריונן של נשים אלו ולא זוהתה השפעה עקבית על חומרת הטיקים;

למעשה חלק מהנשים המחקר אף הראו שיפור משמעותי בתסמינים שלהן במהלך ההריון!

נשים אחרות דיווחו שהטיקים שלהן החמירו או נשארו באותה מידת חומרה, אבל היה קצת מורכב להבין את הנתונים כי חלקן הפסיקו ליטול תרופות עם היוודע ההריון.

שיחה עם יובל ועמרי, תאומים, מדברים על התמודדות

עם סינדרום טורט, מתוך 'כאן מקשיבים':

טיפול בתסמונת טורט

נכון להיום, אין החלמה מלאה מתסמונת טורט, אך קיימים אמצעים שונים להקל על האדם שסובל ממנה, הן מבחינת הטיקים והן מבחינת ההתמודדות הרגשית.

טיפול תרופתי

במקרים רבים הסובלים מהתסמונת מקבלים טיפול תרופתי, כאשר הידע המחקרי שגילו שפירו ועמיתיו באמצע המאה שעברה, לגבי ההשפעה החיובית תרופות אנטי-פסיכוטיות על מערכת הדופמין, התפתח ליישומים פרמקולוגיים עדכניים וחדשניים יותר, כמו תרופות מסוג חוסמי אלפא.

למשל, מחקר מ-2023 מצא כי בני נוער הסובלים מתסמונת טורט יכולים להסתייע בתרופה אקופיפם (Ecopipam) ולחוות ירידה משמעותית בטיקים. 

מטא-אנליזה מעניינת בדקה את היעילות של התרופות השונות שמוצעות לטיפול בטורט (Farhat et al, 2023). המטא-אנליזה כללה 39 מחקרים, 4578 נבדקים ובחנה 23 תרופות שונות השייכות ל-6 קבוצות של תרופות. הממצאים העלו כי תרופות אנטי פסיכוטיות הן היעילות ביותר לטיפול בטורט. גם אגוניסטים אלפא -2-אדרנרגיים נמצאו יעילים יותר בהשוואה לפלצבו.

תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה

תרופות נגד יתר לחץ דם משמשות בדרך כלל לשליטה בלחץ דם גבוה או יתר לחץ דם.

עם זאת, הן עשויות לעזור גם למתמודדים עם תסמינים קלים עד בינוניים של טורט, כנראה על ידי ויסות של נוירוטרנסמיטרים.

חשוב לצייו כי פעילות המערכת הביוכימית במוח מורכבת מאוד ואינה מתמצה ב"יותר דופמין" או "פחות דופמין", מה שמגביל את יעילות הטיפול.

בנוסף, מטופלים רבים עם טורט סובלים מתופעות לוואי קשות שמאפיינות תרופות אלה, כמו עליה במשקל והפחתה קוגניטיבית. 

דוגמה אחת היא קלונידין. תופעות הלוואי כוללות שלשול או עצירות, יובש בפה, כאבי ראש, סחרחורת ועייפות.

תרופות מרפות שרירים

מרפי שרירים עוזרים לשלוט בטיקים על ידי טיפול בספאזם, כלומר כאשר השרירים נעשים נוקשים מדי.

דוגמאות לשתי תרופות כאלה הן baclofen ו-clonazepam.

תופעות הלוואי כוללות נמנום וסחרחורת.

אסור למטופלים הנוטלים תרופות להרפיית שרירים לצרוך אלכוהול ולרוב קיימת מגבלת נהיגה.

טיפול התנהגותי

טיפול פסיכותרפי בתסמונת טורט עובד במיוחד באמצעות הפניית המודעות והקשב של הילד לטיקים, סיוע בוויסות רגשי, הדרכת הורים יעילה ותומכת והקניית מיומנויות לשיפור השליטה על ההתנהגות. 

פסיכותרפיה התנהגותית או טיפול CBT, ובפרט CBIT - שיטת טיפול התנהגותי ייחודית להתמודדות עם טיקים, עשויה לסייע ולהפחית את תדירות הופעתם. בשיטת CBIT הילד לומד כלים קליניים מוכחים לנהל את הטיקים, אך לא פחות חושב מכך, הוא מתאמן בזיהוי ונטרול לחצים פנימיים וחיצוניים שנוטים להחריף אותם. כמו בטיפולים התנהגותיים אחרים שמיועדים לשינוי התנהגות בעייתית ממוקדת (כמו מציצת אצבע, אנקופרזיס או הרטבת לילה), מבוססת השיטה על הרציונל היישומי של טיפול באמצעות היפוך הרגלים. 

טיפול התנהגותי עובד: מחקר חשוב, שפורסם ב-2010 בכתב העת JAMA, העלה כי התערבות התנהגותית בקרב בני נוער וילדים עם טורט הביאה לשיפור הרבה יותר משמעותי בחומרת הסימפטומים בקרב הסובלים מטורט ומהפרעת טיקים. 

טיפולים חדשים

מחקרים עדכניים בוחנים את מידת היעילות של קנבינואידים, החומר הפעיל בקנאביס רפואי, ובפרט CBD המופק משמן קנאביס, כדרך טיפול יעילה למתמודדים עם טורט (Mosley et al, 2023).

גם גירוי מוחי עמוק (DBS) התגלה כאפשרות פוטנציאלית לטיפול במתמודדים עם התסמונת.

לסיום, בניגוד למיתוס שפסיכולוגים שומעים הרבה, ילדים שמנסים "לדכא בכוח" את הטיקים ולנסות כך לשלוט בהופעתם אינם חווים ריבאונד של הגברת הסימפטומים.

נהפוך הוא, מחקר שבחן שאלה זו מלמד כי כאשר נעשה מאמץ לדחוק את הטיקים, נמצאה הפחתה של 17% בעוצמה ובתדירות של הטיקים בהשוואה למצב המקורי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון: 

29 בדצמבר 2023

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

אתר תסמונת טורט האמריקאי:

 http://www.tourette.org/

שדה - לופו, מ. (2004). תסמונת טוראט - הגדרות, מאפיינים ודרכי טיפול. [גרסה אלקטרונית]. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=364

Beeler, P., Jensen, N. O., Kim, S., Robichaux-Viehoever, A., Schlaggar, B. L., Greene, D. J., Black, K. J., & Chakrabarty, R. K. (2022). Fractality of tics as a quantitative assessment tool for Tourette syndrome. Journal of The Royal Society Interface, 19(187), 20210742. https://doi.org/10.1098/rsif.2021.0742

Bitsko, R. H., Holbrook, J. R., Visser, S. N., Mink, J. W., Zinner, S. H., Ghandour, R. M., & Blumberg, S. J. (2014). A National Profile of Tourette Syndrome, 2011–2012. Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics, 35(5), 317-322. https://doi.org/10.1097/DBP.0000000000000065

Bloch, M. H., Peterson, C. H., Scahill, L., Otka, J., Katsovich, L., Zhang, H., & Leckman, J. F. (2006a). Adulthood outcome of tic and obsessive-compulsive symptom severity in children with Tourette syndrome. Arch. Pediatr. Adolesc. Med., 160.

Dye, C. D., Walenski, M., Mostofsky, S. H., & Ullman, M. T. (2016). A verbal strength in children with Tourette syndrome? Evidence from a non-word repetition task. Brain and Language, 160, 61–70. https://doi.org/10.1016/j.bandl.2016.07.005

Farhat, L. C., Behling, E., Landeros-Weisenberger, A., Levine, J. L. S., Macul Ferreira de Barros, P., Wang, Z., & Bloch, M. H. (2023). Comparative efficacy, tolerability, and acceptability of pharmacological interventions for the treatment of children, adolescents, and young adults with Tourette's syndrome. Lancet Child Adolesc Health, 7(2), 112-126. https://doi.org/10.1016/S2352-4642(22)00316-9

Gilbert, D. L., Dubow, J. S., Cunniff, T. M., Wanaski, S. P., Atkinson, S. D., & Mahableshwarkar, A. R. (2023). Ecopipam for Tourette Syndrome: A Randomized Trial. Pediatrics, e2022059574. https://doi.org/10.1542/peds.2022-059574

Himle, M. B., & Woods, D. W. (2005). An experimental evaluation of tic suppression and the tic rebound effect. Behaviour Research and Therapy, 43(11), 1443-1451.

Leckman, J. F., Walker, D. E., & Cohen, D. J. (1993). Premonitory urges in Tourette's syndrome. Am J Psychiatry, 150(1), 98-102.

Mosley, P. E., Webb, L., Suraev, A., Hingston, L., Turnbull, T., Foster, K., Ballard, E., & McGregor, I. S. (2023, June 7). Tetrahydrocannabinol and Cannabidiol in Tourette Syndrome. NEJM Evidence. https://doi.org/10.1056/EVIDoa2300012

Müller-Vahl, K. R. (2013). Treatment of Tourette syndrome with cannabinoids. Behavioural Neurology, 27(1), 119–124. https://doi.org/10.3233/BEN-120276

Piacentini, J., Woods, D. W., Scahill, L., Wilhelm, S., Peterson, A. L., Chang, S., … Walkup, J. T. (2010). Behavior Therapy for Children with Tourette Disorder: A Randomized Controlled Trial. JAMA : The Journal of the American Medical Association, 303(19), 1929–1937.

Preidt, R. (2017, June 22). When is Tourette Syndrome Actually Autism? HealthDay. https://www.healthday.com/diseases-and-conditions-information-37/misc-diseases-and-conditions-news-203/when-is-tourette-syndrome-actually-autism-723862.html

Swaminathan, N. (2012). Regaining control: Advances in behavioral therapy for Tourette syndrome offer many children an alternative to medication. American Psychological Association (APA), September 2012, Vol 43, No. 8. https://www.apa.org/monitor/2012/09/control.aspx

Tourette Association of America. Deep Brain Stimulation: A New Option for Tourette Syndrome. https://tourette.org/research-medical/deep-brain-stimulation/

University of California - San Francisco. (2017, May 3). First clear-cut risk genes for Tourette disorder revealed. ScienceDaily. https://www.sciencedaily.com/releases/2017/05/170503131936.htm

Willsey, A. J., Fernandez, T. V., Yu, D., King, R. A., Dietrich, A., Xing, J., Sanders, S. J., Mandell, J. D., Huang, A. Y., Richer, P., Smith, L., Dong, S., Samocha, K. E., Tourette International Collaborative Genetics (TIC Genetics), Tourette Syndrome Association International Consortium for Genetics (TSAICG), Neale, B. M., Coppola, G., Mathews, C. A., Tischfield, J. A., Scharf, J. M., … Heiman, G. A. (2017). De Novo Coding Variants Are Strongly Associated with Tourette Disorder. Neuron, 94(3), 486–499.e9. https://doi.org/10.1016/j.neuron.2017.04.024

Williams, D., Stern, J. S., Grabecki, K., et al. (2013). EPILEPSY IN TOURETTE SYNDROME. J Neurol Neurosurg Psychiatry, 84(e1).

מהו הריון מדומה?

הריון מדומה אצל נשים (וגם גברים) הינו מהתופעות הנדירות והמעניינות ביותר שנצפו במדע, אשר מבטא את הקשר החזק בין הגוף לנפש.

מדובר באוסף תופעות פיזיולוגיות שחוות נשים, הגורמות להן להאמין שמדובר בהיריון, על אף שלא נמצא עובר ברחם האישה וכן לא נמצא כל הסבר סביר אחר לתופעות אשר חווה. מדובר בהפרעה נפשית, בה אמונת האישה שהיא בהיריון כה חזקה, שהיא גורמת לגופה להתכונן לתהליך ההיריון על אף שכלל אין עובר ברחם. מדובר בעדות מטלטלת לשליטת הנפש על הפיזיולוגיה והגוף.

במקרים רבים, מתאפיין בתופעות הנפוצות של הריון אמיתי, החל מעייפות, בחילות בוקר, גדילה של השדיים ועד להפסקת המחזור החודשי, הפרשת חלב וצמיחת בטן הריונית. כל זאת, למרות שאין, ולעיתים גם מעולם לא היה, עובר ברחם האישה.

מחקרים מראים כי מרבית ההריונות המדומים נובעים מרצון עז להתעבר אשר לא מתגשם, או לחילופין מההפך הגמור- פחד עז ואף חרדה מהתעברות.

נשים שמתקשות להיכנס להיריון, נשים הסובלות מבעיות פריון, נשים שעברו הפלה, נשים בגיל המעבר ואף נשים עקרות, לעיתים מסרבות להאמין שאינן בהריון כיוון וההודאה באמת כואבת מידי, ולכן מאמינות בכל ליבן שהן נושאות ברחמן עובר ומייצרות את כל הסימפטומים הנלווים לכך. לעומתן, נשים הסובלות מחרדת התעברות יפתחו סימפטומים הריוניים על בסיס מחשבה יוצרת מציאות, וכך מאלצות עצמן באופן לא מודע להתמודד עם חרדתן הגדולה ביותר.

ממצאי מחקרים מעידים כי הריון מדומה נפוץ יותר בחברות מסורתיות או דתיות, בהן אישה שלא מצליחה להרות הינה במקרים רבים חסרת ערך.

בנוסף, בחברות אלו, אפשרויות האימוץ והפונדקאות פחות מקובלות, ולכן הריון טבעי הינו האופציה היחידה של האישה להפוך לאם.

אחד ההסברים הפסיכולוגיים הוא שהאישה מתקשה להשלים עם העובדה שאינה בהריון, נפשה וגופה מאחדים כוחות ויוצרים את כל מופע ההיריון, מלבד העובר.

אחת הדרכים הנפוצות, המתבקשות והפשוטות ביותר לפתרון תופעת ההיריון המדומה אצל נשים היא ביצוע בדיקת אולטרסאונד בסיסית שתראה לאישה שרחמה למעשה אינו נושא כעת עובר.

עם זאת, מדובר בתופעה מורכבת מאוד מבחינה פסיכולוגית, ולכן גילוי העובדה שההיריון בו האמינה האישה בכל ליבה הוא למעשה מדומה, הינו מטלטל ועלול להיחוות טראומטי מאוד עבור האישה, אשר נפשה וגופה מוכנים לטיפוח עובר.

במקרים רבים של הריון מדומה, יש צורך בטיפול נפשי אשר יתמוך וילווה את האישה בפגישתה את המציאות.

תסמונת קובאד

תופעה דומה להריון מדומה אצל נשים, אך נדירה יותר, היא הריון מדומה בקרב קרוביה של האישה שנכנסה להריון, כגון אמה, אחותה ואף בן זוגה, מצב המכונה 'תסמונת קובאד', המוכרת גם כ״הריון סימפתטי״.

בתסמונת קובאד מתואר מצב בו גברים בריאים - שבת זוגם הרה ומצפה לתינוק - חווים תסמינים הקשורים להריון.

אף על פי שמחקרים מסוימים מצביעים על כך שסינדרום couvade עשוי להיות שכיח, אין זו הפרעה נפשית מוכרת.

נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע האם תסמונת קובאד היא מצב גופני שמצוי באינטראקציה עם סיבות פסיכולוגיות.

הריון מדומה אצל גברים, כמעט לעולם אינו מתבטא באמונה אמיתית של הגבר שהוא בהיריון (מקרה כזה הוא נדיר מאוד ולרוב מאפיין גברים הסובלים מהפרעות נפשיות קשות או פסיכוזה), כי אם בתופעות פיזיולוגיות והורמונאליות כדוגמת עלייה במשקל, עייפות, בצקות, השמנה, תפיחת הבטן ועוד, אשר מטרתן להכין אותו לאבהות ולהזדהות עם בת זוגו.

ובינתיים, הפוגה קומית:

גורמים 

הריון מדומה אצל גברים נקרא לעיתים "תסמונת הדגירה" ומוסבר ע"י תיאוריות פסיכולוגיות וע"י תיאוריות ביולוגיות.

עפ"י הסברים פסיכולוגיים, הריון מדומה אצל גברים נובע מטשטוש ההבחנות המגדריות ותפקידי הזכר והנקבה בזוגיות, ולעיתים מדובר בניסיון לפצות על קושי בהזדהות פנימית וכנה עם האישה, המתבטא בהזדהות חיצונית, פיזיולוגית והורמונאלית עימה. לעומת זאת, לפי ההסבר הביולוגי, השינויים הגופניים נובעים התרבות הורמוני מין נשיים בגוף הגבר כתגובה להריון בת הזוג.

יש המדברים על הריון מדומה אצל גברים כעל תופעה נדירה ביותר. לעומתם, מחקרים מראים שב-90% מההריונות, בן הזוג חווה לפחות סימפטום אחד המאפיין הריון. עם זאת, לרוב הדבר לא מאובחן כהריון מדומה כיוון והגבר עצמו לא מופתע מהתסמין הבודד ולא מקשר אותו להריון של בת הזוג.

במקרים קיצוניים של הריון מדומה אצל גברים יש צורך בהתערבות טיפולית, אשר מטרתה במקרים אלו היא לעזור לגבר להשתלט על נפשו ועל גופו, לזנוח את תפקידה של הנקבה ברבייה ולאמץ את תפקיד האב הזכרי.

טיפול פסיכולוגי

טיפול נפשי יכווין את הגבר להזדהות מותאמת יותר עם בת זוגו ותמיכה בה, אשר תהפוך לאדפטיבית ופנימית יותר במקום להזדהות חיצונית ופיזית אשר במרבית המקרים מכבידה על בת הזוג ההריונית ועל הזוגיות.

הטיפול עוזר לגבר, אשר לעיתים מתמודד בעצמו עם חרדה מאבהות, לקבל על עצמו את תפקיד האב וללמוד להתנהל בו באופן מותאם ואדפטיבי עוד בטרם לידת התינוק. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

5 בינואר 2023

שיטת העבודה

של ביירון קייטי

שיטה ייחודית של ייעוץ קצר מועד

"הדבר הגרוע ביותר שקרה אי פעם,

הוא מחשבה שלא נחקרה"

-- ביירון קייטי

ביירון קתלין מיטשל, סופרת ומרצה אמריקאית המוכרת יותר בשמה ביירון קייטי, פיתחה את "שיטת העבודה של ביירון קייטי". קייטי, אשר לה עבר ארוך של התמודדות עם אפיזודות דיכאוניות, הפרעות אכילה והתמכרויות לאלכוהול, הגיעה למעין עוררות רוחנית, להגדרתה, אשר סיימה את פרק הייסורים של חייה.

קייטי זיהתה שמרבית המחשבות המייסרות אותה, מכאיבות לה כל עוד היא מאמינה בהן, ואף מצאה שרובן אינן מבוססות מציאות. כשהפסיקה להאמין בהן- ראתה שהוקל לה. היא זיהתה עוד, שמחשבות רבות בהן עסקה כלל אינן תלויות בה, ובמקרים רבים כלל אינן קשורות אליה. היא מצאה שמרבית המחשבות המייסרות קשורות לאמיתות לא מדויקות שבכלל שייכות לאנשים אחרים, האדם מתעסק רבות בדברים שאינו עצמו, וכשמתעסק בעצמו, עסוק בדברים המייסרים אותו.

העיקרון עליו מושתתת שיטת העבודה של קייטי הינו שהטלת ספק באמונות היא המפתח לאושר, אדם שאינו מטיל ספק באמונותיו, אינו חוקר אותן אלא מקבל אותן כפי שהן- נמצא תחת סבל. "שיטת העבודה" שלה מסייעת לתלמידיה ומטופליה להגיע בדיוק לתובנה זו.

"identify your painful thought, question it, and wake yourself up, no one else can" 

-- Byron katie

שיטת העבודה של קייטי עוסקת בלהביא את האדם להבנה שמחשבותיו הן שפוגעות בו ומייסרות אותו, ולכן המטרה היא לחשוב את ההפך ממה שהאדם מאמין, לראות את העולם שמעבר לסבל.

השיטה מורכבת מ-3 שלבים עיקריים:

• שלב השיפוט- העלאת השאלה, החרדה, הרגש השלילי שנאגרו באדם.

• שלב החקירה- שאלת שאלות לגבי מה שהועלה בשלב השיפוט, האם מדובר באמת הוודאית? אילו רגשות ותגובות מעלה המחשבה הזו? מי אני בלעדיה? מטרת החקירה היא לגרום לאדם להבין שהוא למעשה פוגע בעצמו כשנמצא בתקיעות על מחשבות ואמונות, והיציאה מהתקיעות היא זו שמביאה עימה את האושר.

• שלב ההיפוכים- אם מגיעים למסקנה שמה שהועלה אינו האמת הוודאית, מנסה האדם לחקור את ההפך מהחשיבה בה מחזיק ולהוכיח לעצמו מדוע לא מדובר באמת הוודאית, מנסה להוכיח לעצמו את טעותו.

השיטה, אשר נוסתה במספר לא מועט של מקומות ברחבי העולם ונפוצה במיוחד בבתי כלא ובתוכניות שיקומיות שונות, הינה פשוטה ובסיסית יחסית, אך עם זאת עוצמתית ביותר, מסייעת לאדם להשתחרר ממצבי תקיעות שמביאים עימם ייסורים, ולהחליפם במחשבות ורגשות אחרים, שלא יביאו עימם ייסורים כה רבים. לכל הפחות, השיטה מאפשרת לאדם להבין את חשיבותה של הטלת הספק בכל הקשור לאושרו ולרגשותיו. מטרת העבודה היא להביא להפסקת הסבל המתמיד של האדם, ללמד אותו לחיות בשלום עם עצמו. החקירה המתמדת של המחשבות המטרידות הכואבות והמייסרות, מייצרות עקביות ויציבות בחיי האדם, משפרת את מצב רוחו, מעודדת אותו.

השיטה של ביירון קייטי מיושמת בקהילה הישראלית באופנים שונים, בטיפולים פרטניים, בטיפולים זוגיים, בקבוצות הלומדות את השיטה ע"י מדריכים שעוסקים בהעברתה וכיוצא באלה. השיטה, אשר כה פשוט להתנסות בה, נמצאה כמעודדת את האדם, ובמקרים רבים תוך זמן קצר מאוד, הוא יוצא ממעגל קסמים הרסני של ביקורתיות ושיפוט עצמי, התעסקות רק בחסר, יוצא ממצבי תקיעות בדברים הלא נכונים.

"If you act from fear, there's no way you can receive love, because you're trapped in a thought about what you have to do for love"/Byron Katie

האם שיטת "העבודה של ביירון קייטי" היא גישה רוחנית או סוג של פסיכותרפיה? <

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

ביקורת על טיפול קבוצתי

במכון טמיר

בגיל לא צעיר, אני מתכוונת לארבעים פלוס, כשמאחורי היסטוריה של שייכות למעגלים חברתיים שונים ומגוונים, הרגשתי פתאום שהיחסים המשפחתיים שלי וגם החברתיים, לא מתנהלים, זורמים, קורים לשביעות רצוני.

הרבה שינויים חלו בתקופה זו.

אני אימא לשתי בנות, מקיימת זוגיות חדשה ועובדת במשרה מלאה, וגם בת בכורה להורים מבוגרים ועצמאיים שלא מזמן עברתי לגור בעירם.

בתי הבכורה נישאה כמה חודשים לפני, הריון ראשון שלה ואני עוד מעט הופכת לסבתא,

בתי הצעירה בצבא ויחד עם אלו התחלתי ללמוד לתואר ראשון.

מצד אחד הרגשתי נפלא. דברים טובים קורים לי.

מצד שני הרגשתי איך הקשרים שלי עם הסביבה הקרובה והרחוקה משנים פנים ולא ידעתי איך להתמודד איתם ועם מה שטמנו בחובם, יחד עם מי שאני ומה שאני מביאה ליחסים אלו.

קראו עוד על טיפול קבוצתי ועל קבוצות תמיכה במכון טמיר ובכל הארץ >

היה לי ברור שאני רוצה לברר לעצמי את המקום בו אני נמצאת במערכות היחסים בחיי, שאני חייבת לטפל בזה בדרך שתיתן לי משוב מגוון על התהליכים אותם אני עוברת ובחרתי בטיפול קבוצתי.

הגעתי לקבוצה, שלא הכרתי בה איש.

מצאתי מגוון של אנשים שלא הייתי פוגשת במהלך חיי הרגיל, חלקם בגיל בנותיי, חלקם בגיל עמיתיי לעבודה.

לא ידעתי למה לצפות, אבל הגעתי לשם בכוונה להביא את עצמי בלי הכובעים השונים שאני נושאת על ראשי מדי יום- כובע הבת, האימא לבת אחת, האימא לבת שניה, כובע בת הזוג, כובע העובדת, כובע העמיתה לעבודה, כובע האחראית.

הסרתי את כולם מידי שבוע בכניסה לחדר, וצפיתי בי מתנהלת בלי לעשות חשבון לתדמית.

צפיתי באחרים בקבוצה והקשבתי לדבריהם כשסיפרו על ההתמודדויות שלהם במערכות היחסים.

דרכם ראיתי נקודות מבט שונות על החיים, דרכי ניתוח ואופני התמודדות מגוונים עם מצבים בחיים האישיים ובמערכות יחסים שלהם.

למדתי סבלנות, פתיחות וקבלה של אחרים שונים ממני ולאט לאט יכולת להשתמש בכישורים אלו גם בחיי היומיום שלי.

המפגש עם האנשים, היכולת לקיים אינטראקציה עם אנשים זרים ולקיים יחד איתם "מעבדה" לבחון את ההתנהלות החברתית שלי בעולם העשירו אותי כאדם ונתנו לי את המקום ללמוד ממנו דרכים חדשות, יצירתיות מועילות שמתאימות לי ומתחשבות בשותפיי לחיים.

ממליצה בחום.

ש.

המלצה על מטפלת רגשית

לילדים בתל אביב

הגענו למכון טמיר לאחר שקיבלנו המלצה מיועצת ביה"ס.

כבר בשיחת הטלפון הראשונית עם איתן טמיר מנהל המכון הרגשתי שהגעתי למקום הנכון . במהלך השיחה הרגשתי שבאמת רוצים לעזור מבלי להתחייב לתקופות ארוכות טווח ובמחיר שפוי. איתן קישר אותנו עם ריטה רוזמרין עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בבני נוער.

ריטה קיבלה אותנו למפגש הכרות ותיאום ציפיות.

כבר במפגש זה נוצר קשר טוב ופתיחות בין בתי לריטה.

המכון עצמו מזמין וזמין לא רק למטופל עצמו אלא גם למשפחה המלווה בתהליך.

הרגשנו שיש אוזן קשבת שניתן להתייעץ ושיש למי לפנות.

מהבחינה הפיזית חדר ההמתנה אסתטי ונעים (הדבר חשוב וזאת לאחר שהיינו אצל מטפלים אחרים בהם בזמן שהילד בפגישה ההורים צריכים להעביר את הזמן ברחוב עד לסיום הפגישה).

בתי הגיעה למכון לקראת סוף כיתה ח'. לאחר מספר מועט של מפגשים עם ריטה התחלנו להרגיש בבית את השינוי, בצעדים קטנים בתי החלה לבנות את בטחונה העצמי, לעמוד על שלה ולקחת יוזמה.

ממקום חברתי מבודד עם שתי חברות, החלה בתי להתחבר לקבוצות שונות בביה"ס, להיפתח ולצאת למפגשים חברתיים, ללא קשר או תלות בחברותיה הישנות.

היום בתי בכיתה ט', פעילה חברתית במספר מסגרות, בעלת חברים רבים ובעלי תחומי עניין שונים.

לאחר כתשעה חודשים החליטה בתי שהיא השיגה את מטרותיה והיא אינה זקוקה עוד למפגשים השבועיים.

גם כאן, למרות שעדין יש מקום לעבוד ולחזק תחומים נוספים, ריטה קיבלה בהבנה את רצונה לסיים את הטיפול והשאירה לה את האפשרות ליצור קשר בכל עת שתרצה ו/או תזדקק.

הידיעה שיש דלת פתוחה מחממת את הלב.

תודה מיוחדת לריטה על הליווי ההדרכה והעצמה, על כך שהצלחת להראות לבתי כמה שהיא מיוחדת ונפלאה (מה שאני לא הצלחתי).

בברכה

ס'

טוב לדעת לאן מגיעים: 

מכון טמיר הוא מוסד מוסמך, על ידי הוועדה המקצועית במועצת הפסיכולוגים,

כמרכז טיפולי שמכשיר פסיכולוגים בהתמחות בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב

מה אומרות היועצות בבתי הספר? 

מכון טמיר הנו מכון הנותן מענה למגוון צרכים טיפוליים לילדים, בני נוער ומבוגרים. מעבר להתאמת מטפל\ת מתאימים, המכון נותן טיפול מעולה ומקצועי במחיר הוגן ומתחשב. כיועצת חינוכית ומדריכה בשפ"י פניתי מספר פעמים להתייעצויות ובקשות להנחות מסוימות עבור משפחות שידן אינן משגת לשלם מחיר מלא ותמיד קיבלו את בקשותי. מטופלים שהפניתי למכון היו מרוצים מהטיפול המקצועי שקיבלו וחלקם עדיין ממשיכים לקבל. איתן בעל המכון, קשוב לשיח והתייעצויות על מקרים חריגים ומגיע גם לשיחות עם מתבגרים בנושא התבגרות בריאה ומניעת התנהגויות בסיכון. והכל בהתנדבות ומהלב הרחב... מומלץ בחום, מיכל

תודה רבה על הפנייה!

אתם בידיים טובות.

נהיה בקשר בקרוב,

צוות מכון טמיר

טיפול קצר מועד 

פרויד התחבט לא מעט בשאלה: האם טיפול פסיכולוגי קצר מועד מסוגל לספק את אותו מענה פסיכותרפויטי כמו שמציעה פסיכואנליזה מתמשכת?

יתירה מכך, האם טיפול פסיכולוגי אמור להימשך לאורך החיים?

ומתי הוא אמור להסתיים? 

מהו טיפול קצר מועד?

עד לסיום מלחמת העולם השניה ואפילו עד לאמצע המאה הקודמת, שלטה בכיפת הטיפול הנפשי גישתו של זיגמונד פרויד וממשיכיו: הפסיכואנליזה.

השיטה המקורית התפצלה לזרמים יצירתיים שהרחיבו את התיאוריה והמודלים המקוריים שלה, כמו פסיכולוגיית האני (שהובילה בתו של פרויד, אנה), גישת יחסי אוביקט וכותביה המוכשרים, היינץ קוהוט ופסיכולוגיית העצמי, ועוד גישות אנליטיות מגוונות ומקוריות.

עם זאת, המשותף לכולן היה הדבקות במספר עקרונות יסוד של פרויד, החשיבות של "חפירה" בבעיות וקשיים מהילדות ומה שרלוונטי עבורנו כאן: ההתעלמות העיקשת ממימד הזמן. נדמה היה שלמטופל בגישה הפסיכואנליטית יש את כל הזמן שבעולם... 

לקראת סוף ימיו, בשנת 1937, ניגש פרויד בעצמו לסוגיית הזמן בטיפול נפשי, וכתב מאמר ידוע שפורסם בשם "אנליזה סופית ואינסופית".

הוא העלה שם נקודות יקרות ערך שממשיכיו הניחו למשך שנים רבות בצד, עד שהגענו לעשורים האחרונים, שם עלה הצורך בבחינה חוזרת על עלות מול יעילות (ותועלת). 

אנו חיים בתקופה מאוד אינטנסיבית.

פונים רבים לטיפול נפשי מגיעים עם צורך מיידי וציפיה מובנת לשינוי מהיר ככל הניתן, בעיקר אם פנו במהלך של משבר עכשווי מתגלגל. לא רק נסיבות כלכליות הובילו את השינוי, אלא גם המגמה האינדיבידאולית והגישה ההומניסטית, שתיהן שואפות למימוש עצמי אופטימלי בחיים עצמם, שאינו מתבטא בהכרח בפענוח אמיתות לא-מודעות וחקירה עצמית של משמעות שתוביל (בשאיפה) לחופש פנימי ואמת. 

פסיכותרפיה ממוקדת וטיפול קצר מועד

טיפול קצר מועד לעומת פסיכותרפיה מסורתית נמצאת בחזית הדיון המחקרי של אפקטיביות בפסיכותרפיה. כיום קיימת נטייה הולכת וגוברת לכיוון התפתחות גישות טיפוליות קצרות מועד. נטייה זו עקבית עם אוירה גוברת של מתן דין וחשבון (accountability), אשר צמחה בשנים האחרונות.

במקביל, קיימת הכרה בקרב מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים, שלא כל הבעיות ניתנות לשינוי דרך טיפול קצר מועד. זה ברור במיוחד כשמטפלים קוגניטיביים מפנים תשומת לב למטופלים בעלי סגנון בינאישי וקוגניטיבי יותר מושרש ונוקשה. נגיע לזה בהמשך. 

העניין בגישות יותר ארוכות טווח הושפע גם מהתפתחויות תיאורטיות שמדגישות את החשיבות של שינוי מבנים קוגניטיביים בסיסיים.

הגישה המתוארת כאן, טיפול קצר מועד, יכולה להיות מיושמת בפורמט קצר או ארוך טווח.

על אף שקיימים הבדלים בין האופי וההיקף של השינויים שאפשר לצפות שיתרחשו בגישות קצרות וארוכות טווח.

בכל מקרה זה חיוני שלמטופל תהיה חוויה בינאישית בונה. שימוש בגישה קצרת מועד עם מטופלים שאין להם את המאפיינים המסוימים שיאפשרו להם להרוויח מזה, מעלה את הסיכויים לכישלון של הטיפול ולחוויה בינאישית לא קונסטרוקטיבית, אשר תפחית את המוכנות של המטופל להיות מעורב בעתיד בהתערבויות טיפוליות. לכן, חשוב שיהיו אמצעים להעריך את ההתאמה של המטופלים לטיפול קצר מועד.

טיפול קצר מועד מכוון להביא לרווחה רגשית של המטופל בתוך זמן קצר, תוך התמקדות בבעיה ספציפית ותוך חיזוק בטחונו העצמי. הטיפול מתאים גם לסובלים מחרדות, מדיכאונות ומהפרעות אובססיביות כמו OCD.

יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיה ממוקדת, מכון טמיר ביהוד

ההתעוררות המחקרית של טיפול דינמי קצר מועד

בשני העשורים האחרונים, טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הולך ותופס תאוצה במחקר ובשדה. בהיותו מבוסס ראיות, CBT התבסס כגישה פסיכותרפית פופולרית ביותר. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ודאי מתהפך בקברו. עם זאת, מאמר חדש ומרתק שנקרא "נקמתו של פרויד" מתוך ה-Guardian , פורש לפנינו מחקרים חדשים אשר מראים תוצאות דרמטיות וחד משמעיות שהושגו בטיפול קצר מועד.

האם זה הזמן לחזור לספה?

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי תמיד 'זכה' לביקורות .

כיוון שעלותו פחותה בהשוואה לטיפול המסורתי והדגש שלו מתמקד בהשבת המטופל בהקדם לעבודה פרודוקטיבית, בעוררה חשדות ותהיות לגבי תועלות של חברות ביטוח המקמצות ומנסות לחסוך ככל הניתן בעלויות. עם זאת, אפילו אלו המתנגדים לבסיס האידיאולוגי של הגישה, לא יטילו ספק בכך שטיפול כזה 'עושה את העבודה' ונותן תמורה אמפירית. עם זאת, קיימת אי הסכמה בסיסית לגבי טבע האדם סביב השאלה: מהן הסיבות לסבל שאנו חווים בחיים? (וכיצד, אם בכלל, נוכל למצוא שקט ושלווה נפשיים).

האם הטיפול הנפשי המתאים לכולם יכול להיות כל כך ישיר ומעשי או שמא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יתאים רק לחלק מהאנשים ובטיפול בבעיות ספציפיות יותר? הגישה הדינמית קצרת המועד צנועה יותר בעמדתה כלפי השאלה: כמה אנחנו באמת יודעים וכמה נוכל אי פעם לתפוס לגבי הנפש שלנו והתהליכים המתרחשים בה. לצד צניעות זו, מעידים המחקרים העדכניים ביותר על הישגיו המרשימים של הטיפול קצר המועד ומעידים על כוחו התרפויטי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

איפה אנחנו חוץ מתל אביב?  

חולון

גבעתיים

רמת גן

רחובות

ראשון לציון 

חיפה והקריות

כרמיאל והצפון

ירושלים והאזור 

באר שבע

אשדוד

אשקלון

רעננה, הוד השרון וכפר סבא

הרצליה

רמת השרון

חדרה

נתניה 

פתח תקווה

ראש העין

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

יבלון, י. (2015). טיפול דינמי קצר מועד במתבגרים. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3333

יובל, יורם (2014). האם הפסיכואנליזה עובדת והאם היא יכולה להוכיח את זה למערכת הבריאות?. 27.8.2014. אתר הארץ: https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2417608

פרויד, ז. (1937). אנליזה סופית ואינסופית. מתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. הוצאת עם עובד, 2002, 201-227 

https://www.theguardian.com/science/2016/jan/07/therapy-wars-revenge-of-freud-cognitive-behavioural-therapy

מה זה טיפול CBT?

שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית, Cognitive behavioural therapy, היא גישה טיפולית מבוססת ראיות בעלת תוצאות חזקות ביותר. 

היא נבדלת משיטות טיפול פסיכולוגי אחרות בכך שהיא מדגישה את השילוב בין קוגניציה (חשיבה), פעולה והתנהגות ובהיותה קצרת מועד ומונחית על ידי ראיות ומחקרים קליניים בלבד. בגישה זו המטפל הוא שותף פעיל בטיפול, ישיר, אקטיבי וגלוי. זהו טיפול מכוון מטרה וממוקד ועל כן, המטפל והמטופל, בתהליך משותף, קובעים מטרות טיפוליות ספציפיות. 

המטרה העיקרית של CBT היא לעזור למטופל להוביל שינוי בדפוסי חשיבה והתנהגות ובכך לשפר את איכות חייו, לא על ידי שינוי הנסיבות בהן הוא חי, אלא על ידי קידום היכולת להגביר שליטה על תפיסתו לגבי נסיבות הללו.

אנחנו כאן בשבילך, לשיחת הכוונה טלפונית אישית

בה תקבל המלצה על מטפל/ת CBT בתל אביב,

מטפל/תCBT אונליין, או עם המטפלים העמיתים שלנו בכל הארץ.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התפתחות השיטה 

קצת היסטוריה, נעשה את זה קצרצר.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתייחס למשפחה של אסטרטגיות טיפוליות שהתפתחו לאורך שלושה דורות, אותן נהוג לכנות ״גלים״:

• הגל הראשון של CBT התפתח בתחילת שנות ה-60, בעקבות ספקות שהחלו להתעורר לגבי יעילותן הקלינית של שיטות הטיפול הדינמיות. הגל הראשון התמקד בשימוש באסטרטגיות בעלות תמיכה אמפירית המשמשות ליצירת שינוי התנהגותי בלבד.

• הגל השני הביא עמו שיטות ומושגים חדשים שהדגישו את התפקיד של דפוסי חשיבה לא-אדפטיביים והקשר שלהם לרגשות ולהתנהגות. הגל השני התפתח באוניברסיטת פנסילבניה, ע״י הפסיכיאטר אהרון בק. 

• הגל השלישי של CBT פרץ דרך עם גישות קוגניטיביות-התנהגותיות חדשניות, המבוססות על שילוב בין קבלה לבין שינוי. חלקן נשענות על התבונה הבודהיסטית, ש"סונטזה" לראשונה בתנאי מעבדה וייצרה כלים טיפוליים מעמיקים העומדים במבחן המחקר. בין המודלים המשתייכים לגל החדש או השלישי של CBT: טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), טיפול מבוסס קבלה ומחויבות (ACT), טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) ושיטות רבות אחרות של הגל השלישי.

מה סוד ההצלחה של ה-CBT? 

סיבה מרכזית לפריצה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ללב הפסיכולוגיה הטיפולית, היא שהשיטה נחקרת כל הזמן, באופן מקיף מאוד, תוך שהיא מתאימה למבנה ולמערך של מחקרים קליניים מבוססי ראיות.

במילים אחרות, כפי שרופאים מעריכים את יעילותה של תרופה חדשה, כך יכולים הקלינאים להעריך את היעילות של פרוטוקול ספציפי להפרעה ספציפית. 

סוף סוף הגענו למנוחה ולנחלה - אנחנו יכולים להירגע, הפסיכולוגים הקליניים, העו״סים הקליניים, הפסיכיאטרים ומומחי הנפש המוסמכים הנוספים - מידת היעילות של הטיפול הנפשי נמדדת באופן מבוקר, בסטנדרטים מדעיים (ביקורת בהמשך).

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מצליח להיבחן בתוך מערכי ניסוי ומחקר, מעצם החתירה שלו לעבר שינויים ברורים, מוסכמים ו״אובייקטיביים״, שניתנים למדידה במחשבות, ברגש ובהתנהגויות.

סיבה קריטית נוספת לשגשוגה של הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית היא שהשיטה מביאה לתוצאות מהירות ועמידות.

לטוב ולרע,  זו רוח התקופה.

למטופלים יש כיום הרבה פחות סבלנות לתהליכים טיפוליים ממושכים, כמו הטיפול הפסיכולוגי המסורתי / הפסיכודינמי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מספק למטפל קרקע לבחון עם המטופל את המחשבות, האמונות, ההתנהגויות והרגשות שדורשים הבהרה, ובהמשך לכך לפתח דרכים חדשות להתמודדות יעילה ולפתרון בעיות. 

עוד הסבר לזינוק בטיפולי CBT הוא ראיית עולם של אמפיריזם שיתופי (Collaborative empiricism):

מונח קצת מפוצץ, אבל הרעיון מאחוריו פשוט - טיפול CBT הוא תהליך מערכתי בו מטפל ומטופל עובדים יחד כדי לקבוע יעדים משותפים בטיפול, עבודת צוות של מומחה ונעזר,  שמוכרת כיום כאחד מסוכני השינוי העיקריים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

לאילו קשיים טיפול CBT יכול להיות יעיל? 

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מתאים לילדים, בני נוער ומבוגרים. מאות מחקרים מלמדים פעם אחר פעם על יעילותו במגוון הפרעות וקשיים נפשיים. בואו לראות כיצד רואה השיטה חלק מההפרעות בהן היא יודעת לטפל:

• טיפול בפוביות 

• טיפול בחרדות 

• התקפי חרדה / פאניקה

• הפרעת לחץ פוסט טראומטית (PTSD)

• אכילה רגשית

• ניהול ושליטה בכעסים

• בעיות שינה 

• OCD- הפרעה טורדנית כפייתית

• חרדת מבחנים

• מחשבות טורדניות

• חרדה חברתית 

• דיכאון

• חרדת נהיגה

• דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוך 

• דחיינות

• הפרעות אישיות

• חרדות ופחדים אצל ילדים

• OCD אצל ילדים ובני נוער

• התקפי זעם אצל מבוגרים, מתבגרים וילדים

• משברים

• התמכרויות

• אבל פתולוגי

• שליטה בדחפים

כמה זמן נמשך טיפול CBT?

ציבור הלקוחות דורש היום, ובצדק, מענה פסיכולוגי בזמן קצר, איכותי, מקצועי, במחיר שאפשר לחיות איתו ובעיקר  - שיניב תוצאות.

מומחי CBT, מחקרים ופרוטוקולים טיפוליים מעלים דעות שונות לגבי אורכו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי , אך ניתן לומר שאורך הטיפול נמצא בטווח של 10-20 מפגשים.

יכולים כמובן להיות מקרים בהם הטיפול יימשך מעבר ל- 20 מפגשים, אבל גם להיפך - במקרים מסוימים ניתן לקבל ייעוץ ממוקד להקניית מיומנויות התמודדות אפילו במפגש טיפולי אחד. קראו עוד <

כמה עולה טיפול CBT?

כמו תמיד, עלות של טיפול פרטי משתנה ממקום למקום.

במכון טמיר בתל אביב ובקליניקות העמיתות בארץ,  המחיר הוא 320-380 ש"ח למפגש טיפולי באינטרנט או פנים אל פנים.

כל זה מבלי להתפשר על איכות מקצועית עם מומחים מהשורה הראשונה. 

קראו עוד <

טיפול CBT או טיפול תרופתי?

יש הרבה מאוד מצוקות פסיכולוגיות שאינן מסווגות כהפרעה פסיכיאטרית ספציפית כלשהי, שטיפול CBT יכול להיות יעיל מאוד בטיפול בהן:

למשל, ניהול כעסים, בעיות בזוגיות ובמשפחה, חוסר אסרטיביות, התמודדות עם לחץ, אימפולסיביות, ועוד.

לחלק מהבעיות הללו ניתן לקבל מענה תרופתי, אך יש לקחת בחשבון שלעיתים מדובר בחומרים בעלי תופעות לוואי שקשה להיפרד מהם. 

בעקבות פיתוחן של תרופות אנטי-דיכאוניות (מסוג SSRI) חדשות ובטוחות הרבה יותר, ישנה עליה ניכרת בשיעור המטופלים שנוטלים תרופות כדי להתמודד עם דיכאון, חרדה, או עם לחצי היום-יום.

מצד אחד זהו תהליך חיובי, שכן אחרת אותן בעיות היו נשארות ללא מענה.

מצד שני, נכון ל-2023, התרופות מטפלות רק בסימפטומים, והנטייה לחוש דיכאון או חרדה נשארת – התוצאה היא שאנשים מפתחים תלות בתרופות במשך רוב או כל חייהם, כאשר טיפול ארוך טווח ויעיל לא פחות קיים.

האם טיפול CBT אונליין יעיל כמו טיפול CBT רגיל? 

רבים תוהים -  האם טיפול פסיכולוגי באינטרנט, ובפרט טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל כמו פגישות עם מטפל פנים אל פנים?

התשובה תלויה בצרכי המטופל ובמיומנויות המטפל. ישנן שיטות טיפול שיכולות בהחלט לעבוד גם מרחוק, דרך טכנולוגיות חדישות. למעשה, מספר מחקרים שבחנו טיפול מרחוק עבור מגוון הפרעות נפשיות העלו שהוא נוטה להיות יעיל להפליא.

עבור הפרעות מסוימות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי אפקטיבי בתצורה טלפונית או באפליקציות וידאו (סקייפ או זום) ממש כמו בפגישה פנים אל פנים. קיימת עדויות מחקריות בנוגע ליעילות טיפולים מקוונים בספקטרום רחב של קשיים כולל: חרדות, דיכאון וקשיי שינה בבני נוער ומבוגרים.  

כך למשל, מחקר מ-2023 מצא כי בהשוואה בין טיפול CBT פרונטלי לבין טיפול אונליין עבור דיכאון, שני הטיפולים הפחיתו משמעותית סימפטומים של דיכאון וכן נמצאה עלייה באיכות החיים של המשתתפים. נראה כי טיפול אונליין מאפשר גם התמדה רבה יותר שכן נשירת המשתתפים ממנו הייתה נמוכה משמעותית (Alavi et al, 2023).

מה ההבדל בין טיפול CBT לבין טיפולים אחרים?

טיפול התנהגותי vs טיפול CBT

אם המיקוד העיקרי של טיפול התנהגותי הוא לתמרן את הסביבה החיצונית ואת הסביבה הפיזיולוגית הפנימית ע״מ לגרום לשינוי התנהגותי, אזי טיפול קוגניטיבי מחשיב את החשיבה כגורם לשינוי. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, הייחוס הסיבתי העיקרי של מרבית ההתנהגויות הרלוונטיות הוא לקוגניציה, לתוכן ולתהליכי חשיבה.

טיפול הומניסטי vs טיפול CBT 

ההבדל העיקרי בין טיפול הלקוח במרכז, השיטה הנפוצה ביותר בגישה ההומניסטית, לבין CBT, הוא שבראשון המטופל נחשב למומחה לעצמו, בעוד שב-CBT המטפל הוא המומחה ומספק גישה מייעצת, ישירה ומנחה הרבה יותר. טיפול הלקוח במרכז מתבסס על יסודות של אמפתיה, יחס חיובי בלתי מותנה ואותנטיות.

טיפול דיאלקטי התנהגותי vs טיפול CBT 

CBT חותר, כאמור, להעניק למטופלים יכולת לזהות מתי המחשבות שלהם הופכות לבעייתיות ונותן להם טכניקות לנתב מחדש את המחשבות הללו.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) מסייע למטופלים ללמוד מיומנויות ולמצוא דרכים חדשות לקבל את עצמם, להרגיש בטוחים ולנהל את הרגשות ע״מ כדי לסייע להם לווסת התנהגויות עם פוטנציאל הרס ופגיעה.

טיפול מבוסס מיינדפולנס vs טיפול CBT 

טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT), הוא צורה חדשה של CBT, גישת הגל השלישי של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

MBCT משלבת טיפול בקשיבמת עמוקה לרגע הנוכחי, תרגילי נשימה ואלמנטים אחרים של מיינדפולנס. ההשוואה, אם כך, היא בין מיינדפולנס לבין טיפולי CBT מהגל השני. 

קראו על הבדלים בין טיפול CBT לטיפול פסיכודינמי <

עובדות מעניינות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי פותח במקור במטרה לסייע לסובלים מדיכאון. וראו הפסיכולוגים כי טוב (ובעיקר כי עובד) והרחיבו את השיטה בשלושת העשורים האחרונים לטיפול במגוון הפרעות, קשיים וסימפטומים, כמו הפרעות חרדה, הפרעה דו קוטבית (ביפולארית) , והפרעות אכילה ועוד. 

• מטופלים שעברו CBT מראים שינוי חיובי במשתנים מוחיים. כלומר, שינוי נפשי שהושג דרך פסיכותרפיה מגובה בהוכחות מדעיות במערכת הפיזיולוגית. זה פותר נקודתית את השאלה האם הפסיכולוגיה היא מדע, מה שמביא רופאים רבים להמליץ בריש גלי על השיטה. זה גם נותן תחושה מבוססת של Value for Money, מקור לביקורות ציבוריות, חלקן מוצדקות, כלפי פסיכותרפיה פסיכודינמית. 

• CBT מסייעת למטופלים להרגיש יותר טוב ולחוות הקלה משמעותית בסימפטומים תוך פרק זמן קצר. בדרך כלל ניתן להבחין בהבדל תוך מספר מפגשים.

• רבים סבורים שטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT הוא "טכני", משימתי וביצועי ולכן מבוסס רק על תוכן ולא על קשר, אך לא כך הוא הדבר. מטפל CBT טוב יודע היטב, שעליו ליצור מערכת יחסים כנה ואמיתית על מנת שהתהליך הטיפולי יישא פירות ויצליח. זה נכון שהדגש אינו על יחסי העברה והעברה נגדית כמו בטיפול דינמי, אבל הקשר הטיפולי עצמו הוא חלק מאבני היסוד של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בדומה לכל טיפול פסיכולוגי אחר.

• בנוסף לשיעורי הבית, מטפלי CBT נעזרים במתן הוראות, שאילת שאלות ועריכת חשיפות במהלך המפגשים עצמם. בטיפול DBT, למשל, מתקיימים אף מפגשי אימון טלפוניים. זוהי שיטה אינטראקטיבית שמחייבת שיתוף פעולה. תפקיד המטפל הוא להקשיב, ללמד ולעודד, ותפקיד המטופל הוא לעבוד קשה, להיות פתוח ולבטא את עצמו.

• טיפול CBT בוחן ובודק את המטפל פעם אחר פעם: מטפל קוגניטיבי התנהגותי מנוסה, אמיץ ובטוח יוכל אפילו לבדוק את עצמו באמצעות שאלון ולשאול באמצעותו את המטופל: "מ-0 עד 10- כמה התקדמנו היום?". תוכלו לדון על כך ולרענן ציפיות, מבלי שהמטפל מאוים מהביקורת. 

חסרונות של טיפול CBT

כמו כל שיטת טיפול, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי לוקה בחסרונות ועומדת בפני שורת טיעונים ביקורתיים מצד אנשי מקצוע מומחים מתחום בריאות הנפש. 

מכיוון שמדובר בשיטת טיפול בסגנון ישיר ופרקטי שנועדה להתמודדות עם סימפטום ספציפי או הרגל בעייתי, CBT עשויה שלא להתאים למטופלים שמבקשים לעצמם תהליך פסיכולוגי מעמיק וממושך של עיבוד חוויות, צמיחה אישית וקשר ארוך טווח עם המטפל. 

מבקרי השיטה מעלים את הנחת העבודה ש״אותן טכניקות טיפוליות אינן יכולות לעזור לכל האנשים״.

למרות הפופולריות העצומה וההצלחות המוכחות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למגוון בעיות פסיכולוגיות, הוא אינו מתאים לכל אדם ולכל בעיה. למשל, ישנם מטופלים שלאחר קבלת טיפול תרופתי מוצלח וארוך, לפתע תפסיק התרופה להשפיע עליהם. בעוד שהחלפת התרופה עשויה לפתור את הבעיה בקלות, לעתים יתעקש הפסיכיאטר להפנות את המטופל לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

מבקרים אחרים טוענים כי התמקדותה של שיטת CBT בסימפטומים הרגשיים, הגופניים, ההכרתיים וההתנהגותיים, במקום בשורשים העמוקים שגרמו להם, מפספסת את מטרות השינוי האישיותי המיוחל.

פסיכולוגים קליניים מהגישה הדינמית מפנים אצבע מאשימה כלפי חסידי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, לאור היותם ״קצרי רואי״. 

ואולם,  מטפלים רבים בשיטת CBT נוטים כיום לגמישות טכנית רבה יותר, ולרגישות קלינית שתביא אותם להתאמה אישית עבור מטופלים שונים.

המציאות מלמדת כי המטפלים הקוגניטיביים התנהגותיים הטובים ביותר מכירים את את הגישה הדינמית מלפני ומלפנים. 

 "בעבר סבלתי מחרדת בחינות קשה. בזכות טיפול ה- CBT של המטפלת במכון טמיר אני מצליחה להתגבר על החרדות על אף התסמינים שנותרו ואפילו לא הייתי מודעת להם כלל (כגון פנים חיוורות ורעידות). בכל פעם שאני נתקפת חרדה אני חושבת על מה שהמטפלת לימדה אותי וכך מצליחה להתגבר על המכשול. כשאני מסתכלת בדיעבד אני מבינה שלמעשה היא הצילה אותי! באמת תודה רבה על הטיפול המסור והסיוע! "

ש.ל.

קראו עוד עשרות המלצות  <

לחצו על הדף המתאים והכירו את מטפלי ה-CBT שלנו 

במכון טמיר תל אביב, או עם עמיתי המכון בכל הארץ:

מטפלי CBT בתל אביב, רמת גן וגבעתיים

מטפלי CBT בירושלים, מעלה אדומים והאזור

מטפלי CBT במודיעין, רעות ומכבים

מטפלי CBT בשוהם, יהוד וחבל מודיעין

מטפלי CBT בחיפה, קריות ונשר

מטפלי CBT בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון

מטפלי CBT בבאר שבע

מטפלי CBT באשדוד

מטפלי CBT באשקלון, שדרות, ירוחם, קריית גת ואופקים

מטפלי CBT בפתח תקווה 

מטפלי CBT בראש העין והאזור

מטפלי CBT ברחובות, גדרה, נס ציונה, גן יבנה, המושבים והקיבוצים בשפלה

מטפלי CBT בראשון לציון

מטפלי CBT בחולון ובת ים

מטפלי CBT בחדרה, כרכור ופרדס חנה

מטפלי CBT בזכרון יעקב

מטפלי CBT בנתניה, תל מונד ועמק חפר

מטפלי CBT ברעננה,  הוד השרון וכפר סבא

מטפלי CBT ברמת השרון

מטפלי CBT בהרצליה

ספרות לעזרה עצמית ב-CBT

קהילת המטפלים הקוגניטיביים ההתנהגותיים בעולם וכמובן בישראל, פיתחו חוברות הדרכה מתוך הפרוטוקולים הטיפוליים של טיפול CBT, שמטרתן להציג את עקרונות הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי בהתאמה לבעיות השונות עבורו נמצא יעיל.

הרעיון על ספרות לעזרה עצמית בטיפול, כמו גם סרטונים וקבוצות תמיכה אונליין, היא שמטופלים יוכלו ליישם את הכלים הפשוטים יחסית של השיטה בעצמם.

חוברות הדרכה לעזרה עצמית על CBT מפרטות תכניות טיפול שיטתיות שהקוראים מוזמנים לעקוב אחריה שלב אחר שלב כדי להתגבר על הקשיים עמם הם מתמודדים. כך מונגשות לציבור הרחב כלים מוכחים וטכניקות מארכז הכלים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

ספרות לעזרה עצמית אינה מהווה תחליף לטיפול עם אנשי מקצוע, ורבים רואים בה פתיחת דלת לקראת לטיפול ממטפל מוסמך.

כמו כן, יש לזכור שטיפול התנהגותי קוגניטיבי זוכה אמנם להצלחה נרחבת, אך ייתכן שחלק מהאנשים לא יגיבו אלי באופן מוצלח ויעדיפו לנסות טיפול פסיכולוגי מסוג אחר.

למרות שהמחקרים בנושא היעילות של שימוש במדריכים לעזרה עצמית נמצאים עדיין בחיתולים,  הנתונים שקיימים עד כה  עד כה מלמדים כי לפעמים מספיק ספר הדרכה נהיר וברור כדי להתגבר על בעיות גם ללא עזרה מקצועית.

הנה כמה המלצות על ספרות לעזרה עצמית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי:

• ציידת המחשבות / ד"ר עופר כהן - עופר הוא פסיכולוג חינוכי מומחה ממכון טמיר בחיפה. ספרו מתמקד במיומנויות CBT לילדים, שמשלבות משחק וחקר במולטימדיה. 

• קרציולה / מאיה אחירז ועדי נס - טיפול CBT ב-OCD אצל ילדים

• מה עובר לך בראש? מה שצריך לדעת על פסיכולוגיה בגיל ההתבגרות / דר’ עדנה כצנלסון ופרופ’ עמירם רביבדר’ עדנה כצנלסון ופרופ’ עמירם רביב

• מלכוד העצמי - CBT והערכה עצמית למתבגרים / ד"ר אורנה נוימן-חדד

 תודה על הקריאה!

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

כהן, ל. (2010). אינטגרציה בין פסיכולוגיה חיובית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2505

Alavi N, Moghimi E, Stephenson C, Gutierrez G, Jagayat J, Kumar A, Shao Y, Miller S, Yee CS, Stefatos A, Gholamzadehmir M, Abbaspour Z, Shirazi A, Gizzarelli T, Khan F, Patel C, Patel A, Yang M, Omrani M. Comparison of online and in-person cognitive behavioral therapy in individuals diagnosed with major depressive disorder: a non-randomized controlled trial. Front Psychiatry. 2023 Apr 28;14:1113956. doi: 10.3389/fpsyt.2023.1113956. PMID: 37187863; PMCID: PMC10175610.

Dobson D, Dobson KS. Evidence-Based Practice of Cognitive Behavioural Therapy. Guilford Press; 2009

Dobson Keith S. Handbook of cognitive-behavioral therapies. 2nd Edition Guilford Press; New York; London: 2001

Hayes, S. C., & Hofmann, S. G. (2017). The third wave of cognitive behavioral therapy and the rise of process‐based care. World Psychiatry, 16(3), 245–246

Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440  

Levitt E. The results of psychotherapy with children: An evaluation. J Consult Psychol. 1957;21:189–196

https://www.webmd.com/depression/guide/cognitive-behavioral-therapy-for-depression#1

https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/cognitive-behavioral-therapy/about/pac-20384610

תודות:

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

מהי ההגדרה של טיפול פסיכולוגי?

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך נפשי בין שני צדדים (או יותר), מטפל ומטופל/ים, וחותר לשינוי מרפא אצל המטופל, במטרה לשפר את מצבו הנפשי.

המטופל והמטפל נפגשים בדרך כלל פעם בשבוע כדי לעבוד על מימוש מטרות הטיפול. 

ההתערבות הקלינית בטיפול נשענת על ידע מקצועי שרכש הפסיכולוג.

ידע זה מתבסס על גישה טיפולית אחת או יותר, בה בקיא המטפל, למשל טיפול בגישה הדינמית, טיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, או טיפול בגישה המערכתית. 

טיפול פסיכולוגי מועבר על ידי פסיכולוגים (קליניים ואחרים), זאת לפי חוק הפסיכולוגים, שנחקק ב-1977. 

זאת בעוד שטיפול פסיכותרפי, או פסיכותרפיה, יכולה להיות מוגש על ידי מטפלים נפשיים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכותרפיסטים מוסמכים המוכרים בבריאות הנפש ומקצועות פרא-רפואיים נוספים.

מהו שיעור ההצלחה של טיפול פסיכולוגי? 

כ-75% מהנעזרים בטיפול בשיחות מדווחים על הפקת תועלת.  

הוכח כי טיפול נפשי משפר רגשות והתנהגויות וקשור לשינויים חיוביים במוח ובגוף.  

תועלות נוספות הן פחות ימי מחלה, תפקוד משופר, פחות בעיות רפואיות ושביעות רצון רבה יותר בעבודה.

טיפול פסיכולוגי פרטני הוא כלי רב-עוצמה שנועד לשפר את מצבו הנפשי, הרגשי, הגופני ו/או הבין-אישי של המטופל, לאור הבעיה (או הבעיות) עימן הוא מתמודד.

פסיכותרפיה היא מושג נרחב המתייחס לסוגים שונים של טיפול נפשי, בהם טיפול פסיכולוגי. 

אבל רגע לפני שנצלול פנימה, להגדרות ולמושגים המקצועיים של טיפול פסיכולוגי, אנו מזמינים אתכם לטיפול פסיכולוגי אונליין, או פנים אל פנים.

מוזמנים/ות לבקר ולהיעזר. בואו להכיר את המטפלים והפסיכולוגים מומלצים שלנו.

אחרי שיחה טלפונית עם מתאמות הטיפול במכון תוכלו לקבל הכוונה אישית לטיפול פסיכולוגי בתל אביב., חיפה, ירושלים, באר שבע ובקרבת כל יישוב אחר בארץ (אולי חוץ מאילת, בינתיים).

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לייעוץ ועזרה נפשית אחרת?

מה בעצם ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לבין דרכים אחרות לקבלת עזרה נפשית?

בטיפול פסיכולוגי יש תהליך, יש הגדרת תפקידים מאוד ברורה שאינה מתהפכת.

בטיפול קיים גם ניתוק מסוים מהיום-יום, אשר פותח יותר אופציות לבחון את הסוגיות הנפשיות מזוויות אחרות.

לא כל מי שמתחיל לטיפול סובל מרקע של הפרעה נפשית, או מציאות אבנורמלית.

מרבית הפונים בריאים, או נוירוטים, שמגיעים כדי לקבל עזרה ממוקדת. 

לא כל מי שמגיע לטיפול מגיע מרצונו ולא כל מי שמתחיל טיפול מעוניין בהכרח להשתנות.

המטרות עמן מגיע המטופל לפסיכותרפיה עשויות להיות מגוונות -  הן כוללות צרכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים.

טלי בורלא גלילי, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, מכון טמיר

מהי הקשבה בטיפול?

אפשר למנות שלוש אופנים בהם מטפלים מקשיבים בטיפול נפשי,  ערוצי הזנה שעומדים לרשות איש/ת המקצוע:

1. תוכן דברי המטופל

2. שפת הגוף של המטופל

3. ההעברה הנגדית (רגשות ומחשבות המטפל כלפי המטופל והטיפול)

בכל פגישה טיפולית כל השלושה האלה משמשים את המטפל בצורה זו או אחרת.

עם זאת, ככל שמטופל בריא יותר נפשית, ככה הדברים שהוא אומר משקפים באמת את מה שמתחולל בתוכו.

המטופל הנוירוטי משתף את המטפל במה שעובר עליו. המטפל, תוך שימוש באמפתיה, מצליח לדמיין את ההתרחשות, בעוד שבתודעת המטופל קיימת התאמה בין מה שנאמר לבין מה שהוא מתכוון לומר. 

לעומת זאת, אצל מטופלים בורדלינים או פסיכוטים יותר, התוכן מכריע פחות ושני הערוצים האחרים - שפת הגוף וההעברה הנגדית - נכנסים לפעולה. 

פרויד (1915) הציע למטפלים לקחת קצת מרחק מדברי המטופל, לנסות להקשיב לו כמו שמקשיבים לרדיו.

הוא הסביר שכשמטפל קרוב מדי לתוכן, הדברים נשמעים ברמת הפשט, פשוטם כמשמעם.

כשהמטפל לוקח פרספקטיבה, מרחק מסוים, הוא מסוגל להאזין טוב ללא מודע.

״במובן מסוים,

טיפול נפשי הוא קצת כמו פיזיותרפיה -

לפעמים צריך ללכת דרך הכאב

ולהזיז את האזור הכואב

כדי להשיג חופש פנימי גדול יותר...״

--גלית איתן רוזנברג,

מטפלת עמיתה, מכון טמיר במודיעין

הברית הטיפולית

טיפול פסיכולוגי, מכל סוג ושיטה, מתבסס בהכרח על מבנה בין-אישי חשוב שנקרא הברית הטיפולית.

הברית הטיפולית, או החוזה והמערך הטיפולי, הם תנאי בסיס להתחלת של טיפול נפשי.  למעשה, מידת היעילות של התהליך הטיפולי וסיכויי הצלחתו תלויים בהתפתחות הקשר בין המטופל והמטפל.

הקשר הזה כולל אמון במטפל, יכולת גוברת לשיתוף פעולה עם המטפל ובטיפולים דינמיים, הפנמת הפונקציה הטיפולית.

ובאמת, אם נשאל מטופלים שסיימו טיפול פסיכולוגי מה הם זוכרים הכי הרבה מהטיפול אחרי מספר שנים, רבים יעידו שהקשר עם המטפל, התמיכה שלו, התחושה ש״הוא בעדנו״, הם הזכרונות החשובים ביותר.

ד״ר סיון שרגאי פרטוק, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מכון טמיר ת״א

מהי התרומה המרפאת של יחסי מטפל-מטופל?

מרכיב מרכזי, המהווה את הבסיס, את הלחם והאדמה של כל טיפול נפשי, הוא הקשר הטיפולי, תחושת הקרבה שנוצרת בין מטפל למטופל.

הקשר הטיפולי, קיים ומהווה תשתית בכל גישה טיפולית שהיא, והוא תנאי לטיפול שנוכל להגדירו כמוצלח.

בטיפול בילדים ובני נוער, חשוב ליצור את הקשר הזה גם עם ההורים.

למרכיב זה, ניתן לייחס כמעט אלמנט של קסם, במובן זה שהוא טומן בחובו משהו מעבר למילים, שקשה לפרקו לגורמים, לאותיות וללוגיקה כדי ללכוד בצורה מדויקת את משמעותו.

זוהי משמעות שהיא באיזורי החוויה, לעיתים חמקמקה ולעיתים נוכחת באופן ממשי כמעט, וברורה הן למטופל והן למטפל. מורכב לתפוס את הניצוץ הזה, מעבר למילים ולעיתים מעבר למסך. הוא כולל את הנוכחות האמפתית והלא שיפוטית של המטפל לכאבו של המטופל, לחוויתו, למחשבותיו ולנקודת המבט שלו, כמו גם על ההגנות שנאלץ ליצור כדי לשרוד חוויות קשות, תוך כדי יכולת לא להיבלע בתוכה כדי להיות מסוגלים להתבונן בה, לעכל אותה, ולנוע ממנה כשהזמן נכון לכך. מרכיב זה כולל גם את האמון והכבוד ההדדיים שיש במרחב בין מטופל למטפל. אלו מצטברים לחוויה אצל המטופל שיש לו גב, שהמטפל בעדו, מה שמקל על ההתמודדות עם המקומות הכואבים.

כפי שניתן לשער, מרכיב זה, נבנה באופן הדרגתי, ולאורך הקשר, בהתאם ליכולת ההדדית ההולכת ונבנית לנוכחות כנה ואותנטית, להתפשטות כמעט לאמת העירומה, מבלי להרגיש חשופים ופגיעים באופן בלתי נסבל, לסכנות שבעירום סימבולי זה.

ובאותה נשימה, יכולת זו קשורה באופן פרדוקסלי, להתמודדות ישירה עם אותן הסכנות, קשיים ותפיסות באשר ליחסים בינאישיים אשר, בטיפולים דינאמיים בעיקר, משתחזרים ומומחזים מחדש, כדי להיות מעובדים. אם ננסה לתת לכך דימוי ויזואלי – היכולת להישען אחורה ולדעת שיש מי שתופס, ובמילה – התמסרות.

על אף ההיבט החמקמק של מרכיב זה, וההיבט ההדרגתי שלו, ישנם דברים שניתן לעשות, כבר מהפגישה הראשונה, כדי להתחיל להכשיר את הקרקע, כמו גם את המדדים שיכולים לסייע למטופל לבחון את הקשר הטיפולי, ואת היכולת שלו לסייע: 

תכנון הטיפול

חלק מהאמון שנוצר, קשור לאמונה במקצועיות וביכולת של המטפל לסייע.

חלק מהטיפול צריך לכלול שיח כנה על הצרכים הטיפוליים ודרכים לתת להם מענה, כאשר מובן שתכנית זו, גמישה ודינמית בהתאם לצרכים המשתנים.

כחלק מהנחת העבודה אמורות להיות לטיפול מטרות-על ומטרות קצרות יותר, שמאפשרות הערכה עצמית והערכה של התקדמות התהליך.

ד״ר חוה שוורץ, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, מכון טמיר ת״א

כנות

חשוב שהמטופל יאמין בכנותו של איש הטיפול כאדם, וכאיש מקצוע כאחד, שמטרתו לסייע לו.

הכנות מועברת לא רק במילים, אלא גם במסרים לא מילוליים, בזמינות, בזיכרון של פרטים ובתחושה שמטפל ״חי את מה שהוא מטיף עליו״.

נוכחות בלתי אמצעית ואותנטית מצד המטפל מתבטאת גם בנכונותו לתת למטופל משוב בזמן אמת לגבי תכנים שהובאו.

חשובה גם עמדה טיפולית שמעודדת אקטיביות ולקיחת אחריות על החיים בכלל ועל חלקו של המטופל בתהליך הטיפולי בפרט.

אבי שרוף, פסיכולוג קליני מומחה מדריך,

פסיכולוג ראשי, מכון טמיר

נכונות לקבל משוב

משהו עובד לשני הכיוונים.

הנכונות של מטפל לקבל פידבק, מעידה על המקצועיות שלו, על נכונותו להשתפר ועל הנכונות לקבל ביקורת בלי להתערער.

הזדמנות לתיקון

חלק חשוב ובלתי נפרד מהיכולת לכונן קשר בטוח הוא ההזדמנות לתקן סדקים או שברים בקשר.

הכוונה ליכולת לקום מהכשל ולא הכשל עצמו, תוך העברה מודלינג לגבי מערכות יחסים בחיים. 

לצד כל אלו, חשוב לציין שמרכיב הקשר הטיפולי קשור גם לכימיה, כמו בכל קשר בין אנשים, וצריך לקחת בחשבון שלפעמים משהו לא מצליח להיווצר. 

מצב כזה לא מעיד על כישלון ביכולת לקבל לעזרה מקצועית, או על טיבו של המטפל, אלא מספר משהו על טיבו של המפגש בין שני האינדוודואליים הספציפיים האלו, וחלק מהתהליך הוא להתנסות ולמצוא איש טיפול שהחויה איתו מרגישה "נכונה".

ד״ר עמית כהן, פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מכון טמיר ת״א 

איך טיפול פסיכולוגי עובד?

יש כ-500 שיטות לטיפול פסיכולוגי. כל אחת מהן שואפת להשיג מטרות דומות באמצעים שונים, שמונחים על בסיס התיאוריה והפרקטיקה שלה.

בכל הגישות הטיפוליות קיימת חשיבות רבה למאפיינים הלא-ספציפיים של המטפל - קבלה, מעורבות רגשית, אמפתיה, חמימות ועוד - שמרכיבים יחד את הברית הטיפולית. בכל הגישות מתקיימת הערכה מקדימה במפגש אינטיק אחד או יותר, בהן מוגדרת גם המטרה הטיפולית, כפי שהיא מוגדרת על ידי המטופל עצמו. 

בואו ניקח דוגמא של מקרה טיפולי ואחר כך נתייחס לאופן בו רואות אותו שתי הפרדיגמות הטיפוליות המובילות בימינו, בעולם המערבי ובישראל: 

אורי, בן 23, חייל משוחרר, סטודנט ורווק, פנה לטיפול פסיכולוגי בטענה שהוא סובל מבעיה של ביטחון עצמי והערכה עצמית. בכל פעם שהוא עומד בפני משימה שמזכירה לו מבחן - כמו ראיון עבודה, בחינה באוניברסיטה או דייט - הוא חש כיצד הערך העצמי שלו הולך ומתערער וכתוצאה מכך התפקוד נפגע. העניין מסב לו המון תסכול, כי מבחינתו הוא לא מצליח לבטא את יכולותיו באופן אותנטי ומפספס הרבה בחיים. 

גלית אבני, פסיכולוגית קלינית מומחית-מדריכה, מכון טמיר פ״ת

הפרדיגמה הקוגניטיבית-התנהגותית

הגישה הראשונה, שהופיעה כאן בשנות ה-50 של המאה שעברה, נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי , או בקצרה טיפול CBT.

הפורמולציה של טיפול CBT שונה מטיפול מסורתי:

היא מסתכלת על הבעיה באופן מציאותי ועכשווי ומנסה לפתור אותה בצורה הכי תכל'סית ומהירה שניתן.

במהלך טיפול CBT אופייני, המטופל והמטפל מזהים את המטרה, המטפל מעביר למטופל מידע פסיכו-חינוכי מבוסס מחקר לגביה.

לאחר מכן, המטפל מקנה למטופל, לפי הקצב המתואם לו, כלים ושיטות להתמודדות יעילה במצבים אשר נתפסו בתחילת הטיפול כבלתי נסבלים.

למשל, אדם שסובל מהפרעת חרדה מוכללת, ילמד לנהל את דאגותיו, תחושותיו הגופניות ומחשבותיו השליליות ולהבין אותן באופן יותר מציאותי.

את היכולות החדשות הללו יתרגל המטופל כשיעורי בית, לעיתים באמצעות דפי עבודה ומשימות התנהגותיות.

אלה יאפשרו למטופל לעשות שינויים משמעותיים בגישתו לעולם ובהתנהגותו.

הקשר הטיפולי ב-CBT, המבוסס על שיתוף פעולה, שקיפות, תרגול אקטיבי, הכנת שיעורי בית ובדיקתם, תוך גיוס התמדה ומעורבות.

כל אלה נעשים בסביבה תומכת ומחזקת, שיש לה קווים משותפים עם אימון (קואוצ'ינג). 

המטפל מבקש באופן קבוע משוב מהמטופל -

• האם הטיפול מתקדם ומתפתח?

• האם הכלי שתירגל השבוע עובד עבורו?

• האם המטפל והמטופל ״נמצאים באותו דף״?

מכיוון ש-CBT הוא טיפול מבוסס ראיות - כלומר נבחן מחקרית בהקשרים שונים - הנחת העבודה היא כי עבודה עם פרוטוקול טיפולי ספציפי שיעילותו הוכחה עבור הפרעה ספציפית, תאשפר שינוי חיובי. 

ככל שהטיפול מתקדם, הבעיות שמכבידות על המטופל הולכות ומתפוגגות. 

הטיפול עונה על מרבית הסוגים של הפרעות נפשיות, החל מהקלות ביותר (כמו פחדים ספציפיים ופוביות), דרך קשיים 'עקשניים' יותר, כמו הפרעות אובססיביות קומפולסיביות והפרעות אישיות וכלה במחלות נפש, כמו סכיזופרניה. 

מרבית מטפלי ה-CBT ייראו את הקושי שלו כתולדה של מחשבות אוטומטיות ש״קופצות״ ללא דעת אל עולמו הפנימי, בייחוד בזמנים בהם הוא מצוי תחת עינה הפקוחה של ביקורת מהעולם החיצוני.

המהלך הטיפולי יתמקד בזיהוי אותן מחשבות טורדניות ויבחן את השפעתן על רגשותיו של אורי ועל התנהגותו, כולל הדימוי העצמי שלו.

לאחר מכן יציע המטפל מגוון טכניקות, כלים ותרגילים ייעודיים, שמטרתם לעזור לאורי לשנות את עיוותי החשיבה המוליכים אותו למסקנות הבעייתיות בזמן אמת ופוגעים באיכות חייו. 

הפרדיגמה האנליטית / דינמית

הגישה השניה, המסורתית יותר, נקראת פסיכותרפיה פסיכודינמית. מקורותיה בתיאוריה הפסיכואנליטית שפיתח זיגמונד פרויד. 

פרויד טען שקיים לא מודע:

הלא מודע הוא אזור נפשי שחי ופועם כל הזמן, אזור שאין לנו גישה ישירה אליו אלא רק דרך חלונות מוגבלים, בינות לשמשות, באמצעות חלומות, פליטות פה, טרנספרס, אסוציאציות ועוד.

הלא מודע הוא קודם כל ״לא״... מבנה שקשה להתחקות אחריו. 

המאפיינים של ׳מערכת הלא מודע׳, הגרעין של הלא מודע, מכילים ייצוגי דחפים שמחפשים דרך לשחרר את הקתקסיס (המושקעות של האנרגיה הנפשית).

יש ב׳לא מודע׳ דחפים ש״משאלתם״ להשתחרר למודעות.

שנחזור לאורי?

מטפלים דינמיים ישימו במרכז הטיפול את העולם הנפשי הפנימי של אורי.

במהלך הטיפול עולים תכנים רבים, מודעים ולא מודעים, אשר משפיעים על חייו של המטופל.

תכנים אלו עלולים להוות מקור לבעיות ולקשיים שהוא חווה ביומיום:

בתפקוד, במערכות יחסים, ביחס לעצמו ובאופן בו הוא חווה את העולם.

בניגוד לטיפול CBT, המטפל הדינמי לא יתמקד בסילוק ישיר של המחשבות המטרידות, אלא יפעל על מנת לטפל בקונפליקט שעומד בבסיסן.

הגישה הדינמית רואה בבעיה כזו סימפטום התנהגותי שנרכש בתהליכים לא מודעים, לרוב במהלך הילדות המוקדמת.

למשל, הביטחון העצמי הירוד של אורי עשוי לבטא סימפטום הגנתי, שנוצר כתוצאה של קונפליקט פנימי בין הדחף להצליח ולכבוש לבין חרדה הקשורה בביטוי דחף זה  - קונפליקט שאופייני לקושי בפיתרון התסביך האדיפלי.

מבחינת המטפל הפסיכודינמי, דרכו של אורי לשיפור המצב אינה מתמקדת בהכרח במציאות האובייקטיבית, אלא בתיקון, שיפור ופיתוח חווית הסובייקטיביות שלו, לכידות העצמי ובמקרה שלנו, העלאת הקונפליקט הלא מודע אל המודע.

לפי הנחות העבודה של הגישה הדינמית, אם אורי יעבד את אותו קונפליקט אדיפלי לא פתור, יתרחשו במהלך עיבוד זה תהליכים נפשיים תרפויטיים (שהם תיאורטיים וסובייקטיביים ולכן גם מורכבים יותר למדידה) שבסופם נוכל לראות שיפור בביטחון ובערך העצמי שלו.

המטפל יתייחס גם לקיומם של מנגנוני הגנה באישיותו של אורי, חלקם אדפטיביים שכדאי לשמר, אך חלקם פרימיטיביים וראשוניים, שהפעלתם גובה מחיר של אנרגיה נפשית ופגיעה בהבנת המציאות הבין-אישית כהוויתה.

אחד מהרכיבים המרכזיים של הטיפול הדינמי, יהיה המידע המילולי והבלתי מילולי, אותו יקבל ויקלוט המטפל מאורי באמצעות מנגנון ההעברה וההעברה הנגדית. 

שינוי דפוסי התנהגות אינו דבר של מה בכך, אך אנו יודעים שמטפל שיודע 'לתת עבודה' יחד עם מטופל שרוצה שינוי, יכולים ליצור מרחב בטוח להתפתחות, המאפשר למטופל להביא את עולמו הפנימי, לחקור ולהבין אותו ובכך לחולל שינוי משמעותי ועמיד בחייו. לפעמים מה שמבחין בין טיפול פסיכולוגי שעובד לבין טיפול פסיכולוגי לא יעיל.

דרכים דומות בטיפולים שונים 

כעת ננסה להתייחס להיבטים משותפים לטיפולים פסיכולוגיים שונים. לשם כך, בחרנו את הטיפול הממוקד בלקוח, אותו פיתח קרל רוג'רס.

למה דווקא אותו?

כי טיפול זה מייצג מכנה משותף שמאפיין, במידה רבה, שיטות את מרבית שיטות הטיפול. 

למרות שטיפול הומניסטי נחשב בזמנו לפורץ דרך, עקרונותיו התרפויטיים של קרל רוג'רס נטמעו לאורך השנים בשיטות טיפוליות חדשות יותר, כך שניתן לראות עקרונות אלו כאוניברסליים לכל שיטת פסיכותרפיה כמעט. 

עבור רוג'רס, טיפול פסיכולוגי דומה מאוד לעבודת גננות, וכך הסביר יחסי מטפל-מטופל:  

 ״גנן לא מגדל צמחים, הוא נותן להם את התנאים לגדול והם גדלים בעצמם – הוא אינו מתערב בצמיחה שלהם. האומנות של הגנן היא לא להפריע, וכך גם האומנות של המטפל שנותן למטופל את התנאים לצמוח ולגדול. רוג'רס אומר כי לאדם יש דחף פנימי מולד לממש את הפוטנציאל שלו ולכן אם נתן לו את התנאים שלו הוא יעשה זאת טוב מאוד״.

6 עקרונות מנחים לעמדה הטיפולית על פי רוג'רס

עם התפתחות הטכניקה הטיפולית שלו, התמקד רוג'רס בתנאים הדרושים כדי שהמטופל יוכל לפתור את בעיותיו הבין-אישיות.

רוג׳רס ראה ביחסי מטפל-מטופל הגורם המרכזי המקדם שינוי אישיותי.

הוא  הציע שישה עקרונות טיפוליים שחייבים להימצא כדי שיתרחש שינוי אישיותי.

קרל רוג'רס, איור מתוך אתר ויקישיתוף

תנאים אלה מהווים את המסגרת להבנת הטיפול הממוקד באדם:

1. שני אנשים נמצאים במגע: זהו תנאי מקדים יותר מאשר תנאי. חייב להתקיים קשר בין המטפל לבין המטופל. טיפול מורכב משני סובייקטים המרגישים זה את זה (מאוד שונה מהמודל הפרוידיאני ומחוק ההתנזרות).

2. הראשון מבין שני הסובייקטים, המטופל, נמצא במצב של חוסר הלימה, פגיע לחרדה: פסיכופתולוגיה נובעת מחוסר הלימה בין החוויה הממשית של האדם לבין תפיסתו את החוויה.

3. השני מבין שני הסובייקטים, המטפל, הוא חלק פעיל במערכת יחסים: על הפסיכולוג להיות אמיתי וכן במערכת היחסים עם המטופל ולייצג את העצמי האותנטי שלו. המטופל אמור לחוש שהוא חושף עצמו בפני אדם אמין, שנמצא בקשר עם החוויות שלו. 

4. קבלה חיובית בלתי מותנית: בטיפול, המטפל מקבל את המטופל כפי שהוא כאדם, על חולשותיו והצדדים הפחות נעימים שלו, בכל תנאי (כמעט). עמדה כזו מעבירה למטופל את ההרגשה שיש אדם שמאמין בו וביכולתו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. בתנאים אלו המטופל יכול להתחיל לוותר על ההגנות שלו ולצמוח כאדם. 

5. אמפתיה: מיומנות מפתח בפסיכותרפיה, בה המטפל עוזר למטופל להרגיש מובן, לחוש שדבריו הגיוניים גם אם הוא חווה אותם כ׳פסיכיים׳. אמפתיה היא היכולת של המטפל לראות דרך זווית הראות של המטופל עצמו, מבלי להיכנס לחלוטין לחוויית המטופל, מבלי להזדהות. אמפתיה מספקת בסיס בטוח מתוכו המטופל יוכל להבין טוב יותר את עצמו. זה שהמטפל מבין, טען רוג׳רס, זה לא בהכרח אומר שהוא מסכים, הוא פשוט מתמקם בעמדה לא שיפוטית, שמקורה אינו פרשני. טכניקות של ניסוח מחדש (ריפריימינג) ושל הבהרת דברי המטופל וההמהומים הידועים (ה- ״אהמ״), נועדו לתקשר למטופל את עמדת האמפתיה והקבלה הבלתי מותנית.

6. היחס החיובי הבלתי מותנה והאמפתיה נקלטים אצל המטופל: המטופל מתחיל לחוות יחס חיובי בלתי-מותנה מצד המטפל. הוא מרשה לעצמו לחוות דברים שלא קיבלו מקום עד כה. הוא מתחיל מחדש תהליך של התפתחות: הבאת הפוטנציאל המולד לידי ביטוי, שעוזר לו להתקרב למי שהוא באמת. התהליך בטיפול הרוג'ריאני ממושך (אמנם לא כמו הפסיכואנליטי הקלאסי) – עד 3 שנים.  ככל שהסיפור שהוא מספר לעצמו קרוב יותר למה שהוא באמת, הוא זקוק לפחות מנגנוני הגנה.

כאמור, הטיפול מתבצע בגישה לא ישירה:

בטיפול הרוג'ריאני המטפל אינו נותן מידע, לא נותן עצות, לא מעודד או מנסה לשכנע את המטופל.

הוא גם לא ממש שואל שאלות, לא מציע כל פרשנות, וכמובן שלא משמיע שום דברי ביקורת על מה שאומר המטופל.

רוג'רס הדגיש שהתהליך הטיפולי לא חייב לחקור ולעסוק רבות בעבר של המטופל כדי להבינו, המיקוד בהוא בחוויה של המטופל בהווה, ב״כאן ועכשיו״ וביחסים עם המטפל.

בניגוד לטיפול הדינמי, הטיפול הרוג׳ריאני אינו מתרכז בניסיון לפענח ולפתור את יחסי ההעברה בין מטופל לבין המטפל.

כמו כן, בשל היות איכות הקשר בין המטפל והמטופל הפקטור הכי חשוב ואף היחידי המוביל לשינוי וכן, בשל העמדה הפחות אקטיבית של המטפל, לרוב נדרשת פחות הכשרה פורמאלית.

זוהי גישה טיפולית יעילה, גם אם לא יותר מגישות טיפוליות מתחרות. חשוב לזכור כי גישה זו צמחה בעיקר כתוצאה מניסיון טיפולי בסטודנטים שפנו לשירותי הייעוץ באוניברסיטה. מה שמקשה על יכולת הכללה לאוכלוסיות אחרות.

טיפול בגישת יחסי אובייקט

בשנת 1940, החברה הפסיכואנליטית הבריטית מתפצלת לשלוש קבוצות: 

1. פסיכולוגיית האגו של אנה פרויד ואחרים. 

2. "הקלאיניאניים" - מלאני קליין וחסידי גישתה. 

3. הזרם העצמאי (INDEPENDENT GROUP): רונלד פיירברן, מייקל באלינט, דונלד ויניקוט, ג'ון בולבי, הארי גאנטריפ ואחרים. קבוצה קטנה יחסית, אך מורכבת מאנשים מאוד רציניים שזוכים לכבוד משתי הקבוצות הקודמות. אנשים אלו למעשה לא מוכנים לבחור צד, ומה שמגדיר את את הקבוצה הזו לעצמאית זה העובדה שהם שואבים אלמנטים מסוימים משתי הקבוצות האחרות אך גם מפתחים עמדות משלהם.

כולם מדגישים קשרים מציאותיים, חשיבות הסביבה האמיתית.

כל אחד מהפסיכואנליטיקאים הללו תרם את תרומותיו התיאורטיות.

המוביל בהם הוא כנראה ויניקוט, בזכות אישיותו, חשיבתו המבריקה וסגנון הכתיבה הייחודי לו.

עקרונות יסוד של תיאוריית יחסי-אובייקט

• הדחף מוכוון ליחסים הנוצרים בין העצמי לאובייקט.

• המונח יחסי אובייקט מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי הפנימי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind (איך אני תופס את היחסים שלי ואמא שלי, את הייצוג של האני המופנם שלי וייצוג האם המופנם שלי). לדוג'- ילד שמרגיש כל הזמן אשם עקב יחסי אובייקט עם האם, ומתפרץ גם בסיטואציות אחרות, בהן מרגיש אשם (בכיתה למשל).

• הכוח המניע: מינקות, האדם שואף ליצירת יחסים עם אובייקטים שהם משמעותיים עבורו, ולא רק למילוי צרכים ודחפים. למשל, ילד רוצה לשתות לא רק כי הוא צמא, אלא גם כי רוצה מישהו שידאג לו.

• יחסים אלו יהוו בסיס להמשך מערכות היחסים אצל בני אדם.

• המוקד הוא בשנת החיים הראשונה לחיים. למרות המיקוד המוגבל הזה, ממדי התיאוריה והיעילות הקלינית שלה גדולים וחשובים. 

שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי

מהן שיטות הטיפול הפסיכולוגי הכי נפוצות?

קיימות שיטות רבות של טיפולים פסיכולוגיים, אך שתי הגישות השכיחות ביותר בעולם המערבי הן טיפול פסיכודינמי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

שיטות רווחות אחרות הן טיפול זוגי, טיפול מערכתי, טיפול משפחתי, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) טיפול פסיכואנליטי (פסיכואנליזה), טיפול אינטגרטיבי, טיפול קבוצתי, טיפול הומניסטי, טיפול אקזסטנציאלי, טיפול ממוקד-לקוח, טיפול בגישת הגשטלט, סכמה-תרפיה, טיפול דינמי קצר מועד, טיפול ממוקד רגש (EFT), טיפול דינמי חוויתי מואץ (AEDP), טיפול EDT והיפנותרפיה. 

כמה זמן אורכת פגישה טיפולית?

מרבית הפסיכולוגים מקיימים פגישה טיפולית בת 50 דקות.  

מקור הבחירה בפרק זמן זה הוא אינו שרירותי.

הוא התקבע ונותר כך מאז עבודותיו המוקדמות של זיגמונד פרויד, שנהג לפרגן לעצמו 10 דקות בין פגישה פסיכואנליטית אחת לזו שבאה אחריה, כדי לתעד, להעלות אסוציאציות וכמובן לדאוג לצרכים בסיסיים. 

כמה זמן לוקח עד שטיפול פסיכולוגי עובד?

מחקרים עדכניים מצביעים על כך ש-50% מהמטופלים מדווחים אחרי 15-20 מפגשים טיפוליים בממוצע שהם מרגישים טוב יותר.

מספר המפגשים המומלץ משתנה לפי מצב וסוג הטיפול.

תהליך טיפולי עשוי להימשך ממפגש אחד עד למספר שנים, הכל תלוי בצרכים ורצון המטופל. יש מטופלים שמגיעים לטיפול עם בעיה מאוד ספציפית שדורשת פיתרון נקודתי ועשויים לגלות שאפילו  פגישה אחת או שתיים יראו  תוצאות חיוביות. אותו דבר הפוך- מטופלים שכדי להשיג שינוי יעבדו לאורך תקופה ארוכה מזו לה ציפו. 

האם טיפול פסיכולוגי מרפא הפרעות נפשיות?

רוב מי שמאובחנן עם מצב נפשי כזה או אחר עשוי לחוות הקלה משמעותית בתסמינים ולחיות חיים מלאים, ראוייים ומספקים, זאת באמצעות השתתפות פעילה בתהליך פסיכותרפיה מותאם אישית.

יתכן שההמלצה תהיה שהטיפול הפסיכולוגי יהיה רכיב אחד מתוך תכנית טיפולית מקיפה יותר, שעשויה לכלול טיפול תרופתי, קבוצה טיפולית או שילובים ביניהם.  

שאלת הריפוי המלא בפסיכותרפיה מורכבת למדי ויש לגביה דעות קליניות מגוונות.

עם זאת, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בימינו מבוססי ראיות ומונחי פרוטוקול, כלומר נבחנו לפני כן במחקרים קליניים מבוקרים ונמצאו יעילים.

מה ההבדל בין מטרות בטיפול לבין מטרות בחיים?

הפסיכולוגית גרטרוד טיכו הבחינה בין מטרות הטיפול לבין מטרות המטופל בחיים:

מטרות הטיפול מתייחסות לתחומים הניתנים להשפעה באמצעות עבודה על העצמי; מטרות החיים תלויות במידה רבה בגורמים שאינם בשליטת המטופל.

למשל, מטרות של טיפול יכולות לכלול הפחתת פרפקציוניזם, שיפור ההערכה העצמית, פתרון של קונפליקט פנימי, קבלת החלטה קשה או אבל בעקבות אובדן.

מטרות החיים, לעומת זאת, יכללו למשל מציאת בן/ת זוג, התפתחות בקריירה או הקמת משפחה.

האם ניתן להגשים מטרות חיים בטיפול?

יתכן מאוד שמטרות חיים יושגו בקלות רבה יותר כאשר תתממשנה מטרות הטיפול.

יחד עם זאת, מטרות החיים אינן יכולות להיות מובטחות כחלק ממטרות טיפול.  

שאיפות כאלה תלויות במידה רבה בנסיבות חיצוניות, אליהן החיים לוקחים אותנו.

מה יקרה אם תעלה בטיפול פסיכולוגי טראומה לא צפויה? 

אף מטפל אינו יכול לחזות אם ומתי מתי יצוף זיכרון טראומטי לא צפוי, אך אם הדבר יקרה - למטפל יש את ההכשרה הנדרשת כדי להתייחס נכון לזיכרון הקשה שעלה ולבצע עיבוד ראשוני של החוויה בזמן אמת. מקרים כאלה נדירים למדי, וכשלעצמם אינם עלולים להוביל לפיתוח של הפרעה פוסט-טראומטית.

איך לעזור לאדם קרוב לפנות לטיפול פסיכולוגי?

אנשים במשבר, בעיקר כאשר הם סובלים מדיכאון, אינם מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר.

הם חווים פחות תקווה וכוחות ולעיתים מפקפקים בתועלת המעשית של התערבות מקצועית.

כל זה הופך את מערכות היחסים עם הקרובים אליהם, ובייחוד את התקשורת עמם, למאתגרת.

אז איך לעזור לאדם אהוב לפנות לפסיכולוג?

דרך אחת לעזור ליקירכם לעשות צעד לעבר החלמה היא לתקף את הכוחות והמשאבים שלו.

השתמשו בדוגמאות פשוטות, כדי להזכיר לו תקופות בחיים בהן הפגין אומץ, סיבולת, חמלה עצמית והתמדה.

המחישו את הרעיון באמצעות אירועים של הישגים מן העבר כדי לחזק את ביטחונו ולעודד אותו במעלה הנתיב להחלמה.

הנה עוד כמה נקודות שיעזרו לך לעזור לאדם יקר לפנות לעזרה:

איך להסביר לאדם יקר לי שטיפול פסיכולוגי לא מיועד רק לאנשים שאינם בריאים בנפשם? כלומר איך להסביר שפנייה לטיפול לא מעידה עליו שהוא "בן אדם שבור"?

אנשים מבקשים עזרה כאשר הם מרגישים כאב נפשי, ממש כמו שהם מרשים לעצמם לפנות בטבעיות לבקש עזרה כשהם מתמודדים עם כאב גב או כאב שיניים.

 ברור וידוע שכל אחד מאיתנו חווה תקופות קשות. פנייה לטיפול היא דרך לקבל כלים להתמודדות. יותר מזה, החזקים הם אלה יודעים לבקש עזרה. 

איך להגיב אם האדם האהוב לך סובל אבל אומר כלפי חוץ טוען שהכל טוב, שהוא בסדר ושאין לו צורך?

אמור לו משהו בסגנון: "אני רואה אותך מתמודד ואני מודאג. אני רוצה שתהיה במצב הטוב ביותר, ולכן אני מציע שתפנה להתייעצות עם איש מקצוע".

המלץ על פנייה לשיחת ייעוץ חד-פעמית עם מומחה בפסיכותרפיה ממוקדת.

מה אם הוא מתבייש, כלומר מבהיר שמבחינתו פנייה לטיפול מרגישה כמו "לאוורר את הכביסה המלוכלכת"?

טיפול פסיכותרפי הוא מקום בטוח ופרטי, בו המטופל יכול לדבר על דברים שקשה לו או שאינו רוצה לשוחח עליהם עם אחרים.

מה אם האדם היקר לי חושש מהתגובה של המטפל כלפיו?

מומחים בבריאות הנפש עוברים הכשרה ארוכה כדי לפתח עמדה מקבלת ולא שיפוטית. עמדה כזו בונה את הברית הטיפולית ומאפשרת לבסס מקום בטוח ותומך עבור המטופל.

מה אם המועמד לטיפול מוטרד לגבי המחיר?

אנחנו חיים במדינה עם הרבה אפשרויות לקבלת שירותים פסיכולוגיים בעלות מוזלת, למשל קופות חולים, שירותי ייעוץ לסטודנטים, עמותות לטיפול באוכלוסיות מיוחדות ומרפאות לבריאות הנפש במגזר הציבורי.

איך אני יכול להסביר שהמוטיבציה שלי היא לעזור לו לשפר את איכות חייו?

אפשר להגיד משהו בסגנון "אני הכי רוצה לראות אותך מאושר ומרוצה, ואני מאמין שטיפול יכול לספק לך את הכלים להגיע לשם".

איך אני יכול לתמוך בו במהלך הטיפול?

הכי טוב להיות קשובים לצורך שלו.

בקצה האחד יתכן שיירצה לשתף הרבה בשאלות שעולות בו אחרי הפגישות ובתובנות שרכש לגבי החיים.

בקצה השני יכול להיות שהאדם האהוב יבחר דווקא בעמדה של "בונקר", לבנות לעצמו מרחב טיפולי אקסקלוסיבי, עם הקפדה אדוקה על סודיות.

 צריך להקשיב ולהבין איפה הוא. 

 מה אם הוא פוחד לדבר על הבעיות שלו?

חשוב לתקף את החששות.

סך הכל, מי שלא היה אף פעם בטיפול נכנס לסיטואציה די מוזרה, בה הוא מוזמן לספר על עצמו כולל על בעיות ותכנים כמוסים בחייו.

חשוב לזכור שטיפול הוא תהליך שנבנה בקצב שמותאם אישית למטופל.

המטפל לא לוחץ מהר מדי על הגז ומבהיר שאין צורך לחשוף הכל בהתחלה.

בנוסף, הבהירו שבטיפול אפשר ומומלץ לדבר על הכל, אבל בפועל יש חופש מלא לא לדבר על מה שלא רוצים.

איך להרגיע אותו אם ההוא חושש שהטיפול יפגע בסיכויים שלו להצליח בקריירה שדורשת יציבות נפשית?

מטפלים מוסמכים מחויבים לשמירה על חסיון התכנים. הם אמונים על סודיות מלאה. 

הם לא ידברו על מה שהולך בטיפול עם אף אחד, כולל על עצם קיום הטיפול.

חשוב לציין גם שמעסיקים אינם רואים היום טיפול פסיכותרפי באופן סטיגמתי כמו בעבר.

גם הם בני אדם שחיים פה וסביר שהם מכירים מקרוב "אדם נורמלי", אחד או שניים, שפנו לקבל סיוע נפשי.

מה אנחנו יודעים על הבדלי מגדר בטיפול?

לא המון, אבל מחקר מ-2016 מציע כמה מסקנות מעניינות:

• מטופלות (נשים) נוטות להישאר יותר זמן בטיפול פסיכולוגי בהשוואה למטופלים (גברים).

• בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על תוצאה חיובית יותר של התהליך הטיפולי.

• לא נמצאה אינטראקציה בין מין המטפל לבין משך הטיפול או תוצאותיו.

• הן נשים והן גברים נוטים להמשיך טיפול פסיכולוגי לאורך זמן ממושך אצל מטפלים גברים, בהשוואה למטפלות.

• שיעור הגברים שפורשים אחרי מפגש אינטיק בודד גבוה משמעותית ביחס לנשים. לא נמצא הבדל מובהק במשתנה זה לגבי מין המטפל/ת.

הפגישה הראשונה בטיפול פסיכולוגי

במפגש הראשון, שנקרא בשפה המקצועית אינטיק, מתקיים גישוש התחלתי:

המטפל ישאל על תחומים שונים בחיי המטופל, כמו עבודה, זוגיות, הורות ודינמיקה משפחתית, כולם עשויים להיות קשורים לאתגרים שלו כרגע.

צריך להדגיש בפני המטופל שהוא חופשי לענות תשובות במידה שנוהח לו, ובהתחלה השאלות הן די שטחיות.

המטפל יברר אם המטופל כבר היה בעבר בטיפול, עד כמה יש לו הכרות עם התהליך ואם יש לו שאלות.

נכון זה נשמע כמו סמולטוק נינוח של הכרות, אבל מתקבל בו מידע קליני חשוב.

בד״כ כוללים המפגשים הראשונים גם הצבת מטרות כדי להבין על מה המטופל רוצה לעבוד או מה הוא רוצה להשיג בטיפול. 

היעדים הללו לא חייבים להיות מוגדרים באופן מלא, לעיתים הם מתגבשים ומתבהרים יותר עם הזמן. 

המפגש הטיפולי הראשון בזום

בהיותה וירטואלית, הפגישה הטיפולית הראשונה אונליין יכולה להיות קצת שונה.

היחסים בין המטפל למטופל נשארים בעצם אותו הדבר, גם אם הם מקוונים, ויש יתרון של נוחות בכך שלא תצטרכו להתנייד עד הקליניקה.

מצד שני, יש את המורכבות הטכנית ואת הקושי לקרוא שפת גוף, כי בשיחת וידאו יש פחות מידע לא מילולי.

כדי שניתן יהיה להפיק את המיטב מהמפגש הטיפולי, חשוב שתכינו מרחב בבית בו קיימת פרטיות, זמן פנוי לעצמכם וחיבור יציב ל-Wh-Fi. 

רוב המטופלים מוצאים שלמרות שחלקם חווים בהתחלה הסתייגות מסוימת לטיפול מרחוק, המדיום מעניק עם הזמן תחושה בטוחה להיפתח ולשתף בחומרים אישיים, לפעמים אפילו יותר ממפגש פנים אל פנים.

אנו, במכון טמיר,  מאמינים שבפסיכותרפיה ובטיפול פסיכולוגי

חשובה עבודת צוות של המטפל והמטופל.  

למעשה, לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry,

פונים לטיפול פסיכולוגי שהותאמו מראש למטפלים

עם יעילות קלינית מוכחת בפסיכותרפיה ייעודית לאזורי הקושי של המטופלים

חוו בעקבות כך שיפורים חיוביים יותר,

זאת בהשוואה למטופלים שהופנו אקראית למטפלים.

החזון שלנו כולל שקיפות מלאה כתנאי הכרחי להצלחתו של הטיפול

ואנו מתחייבים להיות הכי טובים עבור מטופלינו. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

תודות: 

קרין אמיתי, MSW 

מקורות:

Constantino MJ, Boswell JF, Coyne AE, Swales TP, Kraus DR. Effect of Matching Therapists to Patients vs Assignment as Usual on Adult Psychotherapy Outcomes: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online June 09, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1221

Lambert, M. (2016). Does Client-Therapist Gender Matching Influence Therapy Course or Outcome in Psychotherapy?