פחד מוות | התמודדות עם פחד מפני המוות / דר' הדס הרמתי

דרג פריט זה
(26 הצבעות)

פחד מוות

 

 

FEAR OF DEATH

 


פחד מוות הוא ביטוי שמשתמשים בו לתיאור קיפאון מצמית. למשל: "פחד מוות לגעת בזה", "פחד מוות להיות עם האיש הזה", "ללכת לרופא שיניים זה בשבילי פחד מוות". בכל הביטויים הללו נשמע שיש משהו שאי אפשר להתקרב אליו, לעשות אותו או להיות במחיצתו, ושמחשבה עליו מייצרת קיפאון.


פחד מוות – אימה וצמיחה

האמת היא שפחד מוות אינו גורם לקיפאון בלבד. הוא גם מנוע רב עוצמה לעשייה, צמיחה ויצירה. ובלשונו של הפסיכיאטר ההומניסטי ארווין יאלום: "אף שבאופן פיסי המוות הורס אותנו, רעיון המוות מציל אותנו". יאלום אומר בכך שחיים ללא תודעת המוות הם חיים משמימים ומנוונים, שדבר אינו צומח בהם. פחד מוות עשוי לפיכך להוביל לשני כיוונים מנוגדים: לקיפאון והחמצה או להתפתחות ויצירה.


פחד מוות ככוח משתק

גדילה, התפתחות והתבגרות עשויות לפעמים להתקשר באופן בלתי מודע למוות. למשל, למחשבה על כך שהתבגרות מובילה להזדקנות ולמוות, ובתרגום חופשי: "כדי לא למות אני צריך שלא לגדול". זו כמובן אינה מחשבה רציונאלית ומודעת, אלא קישור לא מודע ולא נחקר שלפיו רק עצירת החיים מגנה מפני המוות.
כאשר דימויים לא מודעים כאלו פעילים, נראה אנשים שחייהם קפואים: הם אינם יוצרים עניין אמיתי וחי בתחום כלשהו, אין להם תחביבים מלהיבים, הם אינם מפתחים קשרי אהבה ואינטימיות ושום דבר לא באמת נוגע להם. בטיפול הם עשויים לומר: "החיים כמו עוברים לידי"; "שום דבר לא באמת קורה בחיים שלי"; "הרכבת דוהרת ואני רק עומד על הרציף"; "כל דבר שאני משיג נעשה חסר ערך בעיני", "שום דבר לא באמת יכול לעזור לי", "אני לא מסוגל לאהוב" וכד'.


במקרים קיצוניים יותר, פחד מוות מביא לתוצאות קשות כמו התמכרויות, אובססיות, פרנויות, דילול קשרים חברתיים, דיכאון וצורות אחרות של קיפאון רגשי, מחלות גופניות ובכללן מחלות אוטואימוניות.
במקרים אלו חיוני להפוך את פחד המוות למחשבות שאפשר לדבר עליהן, לבחון אותן ולחיות איתן. את המשוואה: "רק עצירת החיים תמנע את המוות" ניתן באמצעות טיפול להמיר למשוואה פתוחה בהרבה, ולפיה החיים קצרים, ולכן כדאי שיהיו משמעותיים, פעילים וטובים.


מחקרים בתחום העבודה כבר הוכיחו מזמן שככל שיום העבודה מתקצר כך העבודה עצמה יעילה ופורה יותר. כשאנשים יודעים שעומדות לרשותם 8 שעות עבודה הם עושים בהן הרבה יותר משהם עושים ביום עבודה שאינו מוגבל בזמן. באופן דומה נוכל לחשוב על חיינו: הם מוגבלים, הם מאוד קצרים וככל הידוע לנו חד-פעמיים. לכן נרצה לדעת, לחוות ולהתנסות, לחקור, לגלות ולתרום.

לכן אנחנו רוצים ליצור יצירות, לגדל ילדים ולהנחיל משהו לדורות הבאים. לכן אנחנו רוצים לחוות אהבה אמיתית. כשפחד המוות פועל כמקור לצמיחה ועשייה – הוא נראה כמתנה החשובה ביותר שניתנה לאדם.

 

 


כתבה: ד"ר הדס הרמתי, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית

 
 
 
 
 

חרדת מוות לפי רולו מיי

 
 

רולו מיי (1909 - 1994) היה הפסיכולוג האקזיסטנציאליסטי הכי ידוע בארה"ב. הוא היה אדם חולה מאוד וחשב על משמעות החיים אל מול המוות. המודעות לאיום הקיומי היא זו שהניעה אותו להתמקד ביצירת המשמעות.

מיי ניסה ליצור שלבי התפתחות מקבילים לפרויד כאשר הגבוה ביותר הוא היצירתיות,  קבלת הגורל ואומץ להתמודד עם החרדה: האדם יודע שהוא עומד למות, זה ממלא אותו בחרדה איומה של למה הוא כאן ומה המשמעות, והשלב הגבוה ביותר בהתפתחות אקזיסטנציאליסטית הוא התמודדות עם חרדה זו באומץ וביצירתיות. 

מיי ביקר את התפיסה המחקרית, לפיה אם אי אפשר לכמת משהו הוא אינו אמיתי- יש פה משהו הפוך, מה שאמיתי הוא חוויה. האדם יוצר את הקיום שלו דרך הפתרונות היצירתיים שלו בחיי היומיום. מיי שם דגש על המתח בין חופש לגורל – בין זה שהאדם מושלך לתוך עולם לבין החופש, איך הוא מתמודד עם הקלפים שקיבל באומץ ומוצא את המשמעות הקיומית למרות הסוף הידוע מראש.

 
 
 
 
 
 

קראו על עוד כמה פוביות שאנחנו פוגשים: 

אגורפוביה

קלסטרופוביה

פחד מאש

פחד מדם

פחד גבהים 

פחד מברקים ורעמים

פחד מטיסה

פחד מניתוח

פוביה ממעליות

פוביה מרופא שיניים

פחד ממחלות

חרדה מחולדות

פחד מעכבישים

פוביה מכלבים

 

 

כתבו:  ד"ר הדס הרמתי ודורון עמרן

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il