חרדה סביבתית 

פסיכולוגים סביבתיים, קליניים ופסיכיאטרים מנסים להעריך בשנים האחרונות את ההשפעות הנפשיות של ההתחממות הגלובלית על תחושות החרדה של תושבי כדור הארץ.

אבל אז, כמו כדי להמחיש את דחיפות הסוגיה, פרץ אירוע קטקליזמי, מצב חירום גלובלי, אסון רב-שנתי מתגלגל שכרוך במחירים אנושיים, כלכליים וחברתיים - הקורונה.

כאשר נדמה שהמגיפה קצת נרגעה פורץ גל חום קשה בצפון אמריקה, בגרמניה, בבלגיה ובישראל התחלנו לראשונה להצמיד שמות לסופות. 

הכדור, כך נדמה, מנסה לומר לנו משהו...

כנס COP26, מפגש בין מנהיגי עולם שהתקיים בנובמבר 2021 בגלזגו, סקוטלנד, סוקר בהרחבה.

המשתתפים התמקדו בתכנון יעדים להפחתה של פליטת גזי חממה, במאמץ גלובלי לווסת את התדרדרות משבר האקלים.

אבל דיבורים כמו חול ומתחמם כאן בגדול...

זה כבר לא סיפור של אל גור, אקטיביסטים בעמותות וחובבי קומפוסט בחצר.

זה כאן ועכשיו. 

גם בלי היסטריה המונית, בלי לשקוע יחד עם דיוויד וואלאס־וולס או להיות דומרים (doomers),  ברור שההשפעות של שינויי האקלים משליכות כבר היום על חיי הנפש ויוסיפו להתבטא בעצמה רבה יותר, כבר בעתיד הנראה לעין.

סקר עדכני של איגוד הפסיכאטריה האמריקאי מעלה כי יותר ממחצית מהנסקרים דיווחו כי חוו חרדה מהשפעות שינויי האקלים על כדור הארץ, כאשר שיעור גבוה יותר של ׳מבוגרים צעירים׳ מביעים דאגות לגבי כדור הארץ בהשוואה למבוגרים.

לפי דו"ח שפרסמה ועדת האו"ם לשינויי אקלים (IPCC) צפויה האוכלוסיה האנושית כולה להתמודד עם מצב חירום סביבתי כבר בשנת 2040.

מצב אקוטי זה יבוא לידי ביטוי ברעב גלובלי, בצורות מתמשכות שוניות אלמוגים גוססות, שריפות, ותנאי אסון מגוונים נוספים.

המזרח התיכון, אגב, הוא מהחלקים הפגיעים ביותר בעולם במשבר האקלים.

הסלמה זו מציבה אתגרים חדשים, שמשליכים ישירות על בריאות הנפש: 

אסונות טבע תכופים יותר, הגירה המונית מוגברת בין מדינות, אובדן תחושת שייכות תרבותית וחברתית לאיזור גאוגרפי יחיד, יגון סביבתי אצל מדענים וחוקרי אקלים, השפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי מחשיפה לזיהום אוויר ועוד.

הניו יורק טיימס לקח את נושא חרדת האקלים כפרויקט והוא מנתח ביסודיות את ההשפעות המטרידות שלו על חיינו - האישיים, הזוגיים, המשפחתיים וההוריים.

הנה דוגמא,

,34 מעלות צלזיוס בלפלנד.

דווח כי נילס הולגרסן בדיכאון:

מהי חרדת אקלים (Climate Anxiety)?

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הגדיר בשנת 2017 את המושג חרדה אקולוגית (Eco Anxiety), כ״פחד כרוני מאובדן סביבתי״.

חרדת אקלים, למרות שאינה הפרעה נפשית, נחשבת לחלק מהתופעה הנרחבת שנקראת ״חרדה אקולוגית״.

במקרים מסוימים, חרדת האקלים עלולה להתגבר ולהסתבך עד להפרעת הסתגלות ואפילו הפרעת חרדה, מצב בו היא מגיעה לרמות קליניות.

אנשים רבים, בעיקר צעירים, חווים סבל אמיתי בגלל חרדת אקלים וזקוקים לתיקוף ותמיכה.

בשנת 2022,  המצב רק הסלים: 

עם פריצתן של מחאות אקלים בכל העולם המערבי, גלי חום המוניים ועליה דרמטית בשיעור אסונות הטבע, לצד פעילויות אקטיביזם מגוונות (שהמוכרת בהן היא מחאתה של הנערה השוודית גְּרֵטָה ארנמן טוּנְבַּרִי), עלתה סוגיית  האקלים לסדר היום החדשותי באופן חסר תקדים. 

חרדה אקולוגית הפכה לתופעה קלינית שכיחה ברחבי העולם המערבי ולאחרונה גם במדינות מתפתחות.

בדצמבר 2019 חתמו ראשי האיגודים הפסיכולוגיים ביותר מ 40 מדינות על נייר עמדה חשוב,במפגש בכנס לפסיכולוגיה ובריאות עולמית בפורטוגל, תוך התחייבות להשתמש במומחיות הקלינית כדי "לנקוט פעולה דחופה לקידום המאבק בשינויי אקלים והשפעותיו״.

בישראל מתחיל עיסוק בהשלכות שינויי האקלים על בריאות הנפש, כך לפחות לפי  תקציר המנהלים שפרסמה הכנסת, בנושא היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית (מצורף למאמר כקובץ).

במקביל, הולך ומתפתח ענף חדש בפסיכולוגיה, אקופסיכולוגיה, גישה שמיישמת תיאוריות אקולוגיות ופסיכולוגיות יחד עם מתודולוגיה מחקרית במטרה לחקור את היחסים בין אנשים לבין עולם הטבע, עם דגש על רווחה אנושית (Palmer, 2015).

האם קיימים גם יתרונות בחרדה סביבתית?

חשוב לזכור שרמות מתונות של חרדה אקולוגית הן תגובה נורמלית לחלוטין למשבר הנוכחי ולעיתים עשויות להועיל לעורר פעולה: 

חרדה אקלים היא תגובה רציונלית ומותאמת בהתחשב במצב הסביבה, אבל עדיין קשה לדעת האם היא רק מזיקה או שיתכן ותהיה יעילה בהנעת תהליכים אנושיים פרו-סביבתיים. 

מעבר לבעייתיות בה אנו מתמקדים כאן, עבור רבים עשויה להתעורר דווקא תגובה בונה בקורלציה עם גורמים המקדמים אכפתיות ומודעות כלפי סביבת המחייה שלנו.

חרדת אקלים גבוהה יותר אצל צעירים/ות - ״?How dare you״

לפי סקר איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, שפורסם בתחילת מאי 2021, מידת החומרה הנתפסת של חרדת האקלים היא תלוית גיל.

בניגוד להרבה תחומים בבריאות הנפש, בהם הצעירים אדישים והמבוגרים מוטרדים, כאן התמונה הפוכה - הצעירים בחרדה ואנחנו, הבומרים, הרבה פחות. 

אם תגדילו טיפה את המסך, תוכלו לראות את המגמה שמסומנת באליפסה האדומה:

 ככל שהגיל נמוך יותר, כך עולה שיעור הדיווח על חרדה גבוהה לגבי משבר האקלים ומצב כדור הארץ: 

סיכום הסקר כולו מצורף כקובץ PDF בסוף המאמר

לא רק מבוגרים מתמודדים עם חששות כאלה. גם ילדינו, שאוזניהם כרויות היטב, מפתחים חרדות ייחודיות סביב נזקי האקלים, וקיימים דיווחים על ילדים ומתבגרים שמפתחים חרדה של ממש משיעורי גיאוגרפיה.   

מחקר שפורסם בנובמבר 2021 בחן את ההשפעות של משבר האקלים על בריאות הנפש של אנשים צעירים. 

המדגם כלל 10,000 משתתפים/ות, בטווח הגילים 16-25, מ-10 מדינות שונות.

המשתתפים דיווחו על מגוון רחב של רגשות שליליים:

• 77% דיווחו שהעתיד מפחיד אותם.

• למעלה מ-50% הרגישו פחד, עצב, חרדה, כעס, חוסר אונים ו/או אשמה בנוגע לשינויי האקלים.

• שיעור נמוך מאוד מהמשתתפים דיווח על אופטימיות ואדישות. 

• בשיחות שהם מקיימים עם אחרים לגבי שינויי אקלים, כמעט 50% מהמשתתפים סיפרו על התעלמות או דחייה כלפי דאגותיהם. 

• למעלה מ-60% מהמשיבים לא הסכימו עם כל הצהרה חיובית על פעולת האקלים של הממשלה במדינה בהם הם חיים. רבים מהם תיארו חוויה של בגידה מצד הממשל.  

כך כתב סטיבן מיטשל, פסיכולוג וכותב משפיע בגישת הטיפול ההתייחסותית, על ההתפקחות של הפסיכולוגיה לגבי שינויי האקלים: 

״פרויד יכול היה לדבר באופטימיות מוצדקת לחלוטין על "שליטתה ההולכת וגדלה של האנושות בכוחות הטבע"  (1933, עמ' 177).

בעבור אלה מאתנו החיים כיום, עם הידלדלות שכבת האוזון, אפקט החממה ומאפיינים אחרים של המשבר האקולוגי, מצטייר הטבע כמפחיד יותר וכנוע פחות, יריב בעל יכולת נקמה. שאיפותינו לשלוט בכוחות הטבע מצטיירות כעת יותר כהיבריס הרה אסון מאשר כגילוי של אופטימיות. בעיית הניהיליזם שבה והופיעה״.

-- תקווה ופחד בפסיכואנליזה, עמ' 40, תולעת ספרים, 2003

השפעת משבר האקלים על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער

סקר מקיף שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת המדעי Nature מספר על הנרטיב של ילידי שנות ה-2000 ומעלה. 

בסוף, הם אלה שייאלצו לחיות עם תנאי אקלים קשים ביותר וההשלכות על בריאותם הנפשית ניכרות כבר לעין. 

סקר מקיף זה נערך בקרב בני 16-25 וכלל 10,000 צעירים ב-10 מדינות.

ניתוח הנתונים מלמד כי השינוי האקלימי גורם למצוקה, לכעס ולרגשות שליליים אחרים בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם.

לדברי החוקרים, לחרדה אקלימית יש השפעה שלילית על חיי היומיום של הלוקים בה, דבר שבחלקו נגרם מהתחושה שממשלות לא עושות מספיק ע״מ להימנע מקטסטרופה אקלימית.

תוצאות המחקר מצביעות על כך ששינוי האקלים הוא ממד ממשי שיש לקחתו בחשבון כשמדובר בבריאות הנפש של צעירים.

ע״פ הסקר, מרבית המגיבים הביעו דאגה משינוי האקלים, כאשר 60% טענו שהם ״מודאגים מאוד״ או ״מודאגים בצורה קיצונית״ ביחס אליו.

רבים ייחסו רגשות שליליים לשינוי האקלים, הנפוצים שבהם הם ״עצב״, ״פחד״, ״חרדה״, ״כעס״ ו״חוסר אונים״.

בסה״כ, 45% מהנשאלים אמרו שרגשותיהם לגבי שינוי האקלים השפיעו על חייהם היומיומיים.

המדינות בעלות אחוז המשיבים הגדול ביותר שציינו שהם מודאגים מאוד או מודאגים בצורה קיצונית משינוי האקלים היו הפיליפינים (84%), הודו (68%) וברזיל (67%), כולן מדינות שנפגעו קשות משינוי האקלים.

פורטוגל, בה שריפות הופכות חמורות יותר ויותר, הייתה בעלת השיור הגדול ביותר של הצעירים שהשיבו ״מודאג מאוד״ ו״מודאג בצורה קיצונית״ מבין המדינות בעלות ההכנה הגבוהה שהשתתפו בסקר, אשר כללו גם את צרפת, פינלנד, אוסטרליה וארה״ב.

מבין המשיבים שטענו כי דיברו עם אחרים על שינוי האקלים (81%), כמחצית טענו שהשומעים התעלמו מהם או התייחסו לדבר בביטול.

ישנה נטייה בחברה להדיר קולות של ילדים המאיימים על הנרטיב השולט של הקבוצות החזקות ביותר בחברה, אך עד כה היה מעט מאוד מחקר על ההשפעות הפסיכולוגיות של שינוי האקלים על ילדים.

לשאלה בנוגע לאופן בו ממשלות מגיבות לשינוי האקלים, 65% מהמשיבים הסכימו עם האמירה לפיה ממשלות מכשילות את הצעירים, 64% הסכימו שממשלות איענן מדווחות אמת בנוגע להשפעת הפעולות הננקטות ו-60% הסכימו שהן מבטלות את מצוקת האנשים סביב הנושא.

36% הסכימו שממשלות פועלות בהתאם למדע, ואכן צעירים חשים רגועים כשממשלות פועלות.

תוצאות של סקר מסוג זה יכולות לשחק תפקיד בתביעות משפטיות הנוגעות לשינוי האקלים, משום שהן עשויות לספק ראיות לפגיעה מוסרית תחת חוקי זכויות אדם.

כאשר מצטברים מחקרים מקצועיים, ניתן להפנות אצבע כלפי ממשלות ולצפות מהן לאחריות על ההשלכות.

שינוי כזה יעניק קול אדבוקטיבי לילדים הפגיעים ביותר, וחרדה אקלימית עשויה להפוך לתופעה קלינית מסווגת, שאינה נתפסת עוד כמצב מוסרני חריג, כפי שהיא נתפס כיום בביטול ובזלזול. 

עוד מילה על תרגום חרדה לכעס:

מחקר של פסיכולוגים אוסטרליים מצא הבדלים באופן בו תגובות רגשיות לשינויי האקלים מניעה לפעולה או לחוסר מעש.

מסקנות המחקר מלמדות כי מי שחוו כעס אקולוגי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לבריאות נפשית תקינה יותר, את בהשוואה למי שחוו דיכאון אקולוגי או חרדה אקולוגית. 

נראה שכעס אקולוגי קשור באופן ייחודי למעורבות רבה יותר בהתנהגויות פרו-אקלימיות אישיות וקולקטיביות,

איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על חרדת אקלים?

תיקוף רגשות של בני ובנות דור ה-Z לגבי חרדת אקלים חיוני ביותר. 

בתור בומרים (כמוני) יש לנו נטיה (מובנת) להניח שהדור הצעיר מוציא דברים מפרופורציות, אבל חשוב להיות מודעים לעניין הזה. 

קחו את הזמן, הקשיבו לצעירים, תנו תוקף ושיקוף לחששות.

תכלס הם אלה שנשארים פה עם איי הפלסטיק באוקיינוסים.

גם אם זה לא נראה כמו פעולה מחוללת שינוי, חשוב להכיר בכך שזה בסדר, זה תקין ונורמלי, להרגיש עצבות לגבי אובדנים במערכות אקולוגיות ולחוות חרדות לגבי עתיד האנושות.

נסו גם להעצים אותם לנקוט פעולה כדי להתמודד עם הרגשות דרך תרומה לשינוי. 

מהי סולסטלגיה (Solastalgia) / אבל סביבתי?

איך משפיעה ההתחממות על הפסיכולוגיה של האדם?

בז׳רגון המקצועי מכנים את סל התופעות הנפשיות שנובעות משינויי האקלים אבל סביבתי, או solastalgia.  

המונח סולסטגיה נטבע ע״י החוקר והפילוסוף הסביבתי האוסטרלי גלן א. ​​אלברכט, שמורכב מהמילים נחמה (ביוונית, זו שמעניקה נחמה) ואלגוס (ביוונית, כאב).

לטענת אלברכט, אם אנו מייחלים לנחמה במקום אהוב שאנחנו משחיתים, התוצר הנפשי הוא ממצוקה. עזובה קשורה לתחושת הרס, קיפוח או נטישה (אלברכט, 2019, עמ׳ 37). 

סולסטגיה היא געגוע הביתה, למרות שאתה בעצם בבית.

הלכה למעשה, פסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש מעריכים כיום כי אין מנוס מההנחה המאיימת שכל אלה יובילו להשפעות עולמיות על בריאות הנפש:

• העצמת חרדות ודאגות 

• חוסר ישע וחוסר תקווה

• מצבי חירום אסוניים שיגרמו טראומות המוניות

• עליה ניכרת בשיעורי התוקפנות והאלימות לאור הצטמצמות המשאבים והתחרות להשיגם

• הגירה במספרים בלתי נתפסים לאור הצורך לעבור לאיזורי מחייה פחות חמים

איך משפיעה התחממות כדור הארץ על הרווחה הנפשית?

״חם בטבריה, חם...״

-- הגשש החיוור 

חוקרים מודעים מזה שנים רבות לשיעור ההתאבדות הגובר במהלך החודשים החמים בשנה.

בהקשר של איכות הסביבה ושינויי האקלים, מחקר אמריקאי שבחן את השפעות שינויי האקלים בריאות הנפש מתאר כבר תופעה מתגברת של דיכאון וחרדה שפוגעת במי שמוטרד מאוד לגבי גורל האנושות בכדור הארץ המתחמם.

התחממות כדור בארץ אינה מתקדמת בקצב זהה בכל העולם, וישנן מדינות פגיעות יותר. בקנדה, למשל, שיעור ההתחממות גבוה פי 1.5 בהשוואה לממוצע העולמי.

אחת ההערכות המחקריות מציגה המחשה סטטיסטית מאיימת באשר למציאות האקלימית החדשה במרכז וצפון אמריקה בשלושים השנים הקרובות:

לפי הערכה זו, שינוי האקלים יובילו  לעליה של 9,000 עד 40,000 התאבדויות בארצות הברית ובמקסיקו עד שנת 2050.

אולם העדויות על השפעת שינויי האקלים על הנפש אינן מתמצות רק באובדנות.

למשל, מחקר אמריקאי שהתבסס על מדגם ובו שני מיליון איש העלה כי בימים של עומס חום קיצוני קיים שיעור גבוה יותר של פניות למיון פסייכאטרי (Nori-Sarma et al, 2022).  המצבים הנפשיים שנקשרו בימי החמסין היו למשל דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ופגיעה עצמית.

זאת ועוד, לפי סקירה עדכנית ההשלכות רלוונטיות להחרפת הפרעות נוירולוגיות כמו מחלת אלצהיימר, דמנציה, טרשת נפוצה, פרקינסון, מיגרנות, אפילפסיה ושבץ מוחי (Amiri et al, 2021).

מה הקשר בין טראומות לאסונות טבע?

אסונות טבע מביאים עמם קטסטרופות המוניות. מעבר לנפגעים בגוף, נרשמים בכל אירוע אסוני כזה מאות ואלפים שנפגעו בנפשם כתוצאה מחשיפה ישירה ועקיפה לחוויות מסכנות חיים.

מחקרים רבים מעידים על המחירים הפסיכולוגיים של סופות, גלי צונאמי והצפות. למשל, בקרב תושבים שהתגוררו באזור האסון ובקרבתו במהלך התרחשותה של הוריקן קתרינה, נמצא שיעור כפול של אובדנות וכוונות התאבדות; אחד משישה תושבים עמד בקריטריונים האבחוניים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו -49% מהם פיתחו הפרעת חרדה או הפרעת מצב רוח, בעיקר דיכאון.

לחץ נפשי גואה

אסונות טבע גורמים ישירות לעליה קיצונית במידת הלחץ הנפשי.

די אם נעקוב אחר הדריכות בתקשורת האמריקאית ונלמד על שיעורי הצפייה המדהימים לקראת הגיעה של סופה זו או אחרת, כדי להבין כמה עומס רגשי נכפה על תושבי האיזור הצפוי להיפגע.

התרחישים המחרידים מעלים את החרדה בציפייה לאירוע, ומחקרים כבר מלמדים על המחירים ההתנהגותיים של חוסר שקט כזה על הבריאות הנפשית והגופנית. לחשיפה כזאת יש השפעה שלילית על בריאות המתמודדים, למשל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים (בעיקר אלכוהול) הגברת עישון, התנהגויות מסכנות והרגעה רגשית באמצעות הרגלי אכילה לא בריאים.

יחסים בין-אישיים

סקירת מחקרים לגבי השפעות של אסונות טבע אבחנה עליה ברורה בבעיות משפחתיות, ביחסים זוגיים, הוריים ובינאישיים, כמו גם פריצה של הפרעות חברתיות והתנהגותיות, לצד דאגות וחרדות לגבי שלום הקהילה במעגלים רחוקים יותר ותחושות מחויבות עמוקות לתמוך באחרים ולהתגייס לעזרתם.

יותר חום, יותר תוקפנות

בישראל אנחנו מכירים את זה היטב, בעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים בכבישים: עלייה קיצונית בטמפרטורות עושה אותנו אימפולסיביים, כעוסים ותוקפניים יותר.

הקשר בין מזג אוויר חם במיוחד לבין אלימות נובע כנראה מעוררות פיזיולוגית גבוהה.  עוררות זו גורמת להפחתה בתשומת הלב ובסובלנות לאחרים, להפחתה ביכולות המנטליזציה שלנו, בשליטה העצמית, בעיכוב התנהגויות זועמות ובוויסות הרגשי, כל אלה לצד הגברת הזמינות של מחשבות שליליות ועוינות ופגיעה בפונקציות קוגניטיביות חשובות שמסייעות בעמידות במצוקה ובפיתרון יעיל של מצבי קונפליקט עם אחרים.

המחשבה על תוקפנות מתייחסת כיום לאירועים נקודתיים, אבל לא מן הנמנע שבתהליך מתמשך של הקצנה פרוגרסיבית בהתחממות כדור הארץ, ישתנו לחלוטין נורמות ההתנהגות האנושיות, באופן תמידי ובקנה מידה גלובלי.

או אז, עולה חשש מפני תוקפנות כמענה לגיטימי כרוני ומקובל להבדלים ואי-הסכמות עם אחרים - בין אנשים, קבוצות ומדינות. 

מה הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות נפשיות?

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open העלה כי חשיפה לזיהום אוויר בתקופת הילדות וההתבגרות היא גורם סיכון להתפתחות בעיות נפשיות, בעיקר אצל בוגרים צעירים.

המחקר האנגלי מציע כי חשיפה לחנקן דו-חמצני (ניטרוס אוקסיד - NOx), גז רעיל שנפלט מכלי רכב וממפעלי תעשייה, מגבירה את הסיכון לפיתוח תסמינים של הפרעות פסיכיאטריות.

שיעור הנזק מוערך כדומה לנזק הנפשי שנקשר בחשיפה לעופרת בילדות.

פסיכולוגיה סביבתית

עם התפתחות המודעות הגלובלית לאתגרים האקולוגיים של המאה ה-21, התחום של פסיכולוגיה סביבתית הולך וצומח.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, פסיכולוגים סביבתיים בוחנים, מתארים וחוקרים את מערכות היחסים בין האדם לבין סביבתו – בין אם זו סביבה טבעית ובין אם מלאכותית (אורבנית למשל).

הפסיכולוג הסביבתי מעורב בפרויקטים אקולוגיים של שימור, בהגנה על בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, בחקירת דרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית ובמחקר אודות האופן בו התנהגות האדם משפיעה על הסביבה.

בעולם, וגם בישראל, ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית, אך קיים מרחק מסוים בין העיסוק במחקר לבין העבודה היישומית. למשל ניתן ללמוד פסיכולוגיה סביבתית במסגרת החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, אולם התחום אינו מאפשר לרכוש מקצוע ייחודי שנקרא פסיכולוג סביבתי, שאינו מוכר פורמלית על ידי משרד הבריאות. 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע:

הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בעולם והשפעותיה הפסיכולוגיות.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון.

בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

כמו במרבית המקרים של חשיפה לאירועים טראומטיים, גם באסונות טבע חשוב לקיים התערבות פסיכו-סוציאלית קרוב לחשיפה לטראומה: 

מחקר אורך שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine ובחן התמודדות פסיכולוגית של בני נוער עם טראומה אקולוגית (רעידת אדמה), מלמד כי תסמינים של PTSD ותופעות דיכאוניות בקרב מתבגרים שניצלו מאסון טבע קטסטרופלי עלולים להימשך לאורך עשרות שנים, אך מי מהם שקיבלו פסיכותרפיה ממוקדת, זמן קצר לאחר האסון, חוו יתרונות משמעותיים בתהליך ההחלמה.  

איך מגייסים בני אדם לפעול למען האקלים?

לפסיכולוגיה יש תשובה מעניינת:

לא דרך גירוי של רגשות אשם, אלא באמצעות תחושת גאווה ומשמעות.

במחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נבחנו ההשלכות של רגשות חיוביים ושליליים שמכוונים פנימה על אקו-אתיקה:

המשתתפים בקבוצה אחת של הניסוי התבקשו להתחבר לרגשות אשמה בגלל התנהגות מזיקה לסביבה, בעוד המשתתפים מהקבוצה השניה התבקשו להתחבר לתחושת גאווה מכך שפועלים באופן ששומר עליה. 

בשלב הבא הם נשאלו כמה שאלות לגבי סדר-יום סביבתי, למשל:

• האם תסכים לשלם שכר דירה יותר גבוה בתמורה לשימוש במכשירים חסכוניים יותר באנרגיה?

• מה הסיכוי שתיקח אוטובוס או רכבת במקום רכב פרטי?

• האם תהיה מוכן להשתמש בשקיות לשימוש חוזר בסופר?

ובכן, משתתפים שהרגישו גאים בעצמם בחרו לקבל מספר רב יותר של מכשירים חוסכי באנרגיה בהשוואה למשתתפים שהונעו על ידי רגשות אשמה.

יתר על כן, המשתתפים בקבוצה רבת-הגאווה הביעו נכונות רבה יותר לאמץ ׳התנהגויות ירוקות׳ בהשוואה למשתתפים בקבוצת האשמה.

הממצאים (המעניינים) מלמדים שרגשות חיוביים כנראה מגייסים אותנו יותר משליליים, באימוץ אג׳נדה של שמירה על הכדור ובהתנהגות פרוסוציאלית במעגלים רחבים יותר. 

מלכודת הסלאקטיביזם

סלאקטיביזם (Slacktivism) מתאר את הנטיה שלנו לפעול למען מטרה סביבתית או חברתית באמצעים כמו מעורבות בפייסבוק או עצומה באינטרנט, שמאופיינים במאמץ שולי ובמחויבות מועטה מאוד.

סלאקטיביזם מייצר בעיקר תמיכה בהרגעת האגו של הפעילים - סימנת לייק? תרמת את שלך...

לפעולה סלאקטיביסטית יש השפעה מזערית על הבעיה, אבל היא גורמת לאדם שמבצע אותה להרגיש מרוצה מכך שעזר למאמץ הכולל. 

ההנחה הבסיסית ממנו מזהיר המונח היא שמאמצים סימליים כאלה באים על חשבון פעולות מהותיות יותר במקום להשלים אותן.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

קריאה מומלצת:

סקירת ספרות על טיפולים בחרדת אקלים <

מקורות:

מיטשל, א. (2003). למה זקוק המטופל? תקווה ופחד בפסיכואנליזה. ישראל: תולעת ספרים. עמ' 40

צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4260  

רינת, צ. (2019). יגון סביבתי: מדענים בריטים חושפים את הכאב שחורבן הטבע גורם לחוקרים. מתוך אתר הארץ, מדור סביבה ובעלי חיים - https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.8019644

Albrecht, G. A. (2019) Earth Emotions. New Words for a New World. Cornell University Press.

Amiri M, Peinkhofer C, Othman MH, De Vecchi T, Nersesjan V, Kondziella D. Global warming and neurological practice: systematic review. PeerJ. 2021 Aug 4;9:e11941. doi: 10.7717/peerj.11941. PMID: 34430087; PMCID: PMC8349167.

MENTAL HEALTH AND OUR CHANGING CLIMATE: IMPACTS, IMPLICATIONS, AND GUIDANCE: https://www.apa.org/news/press/releases/2017/03/mental-health-climate.pdf

How Extreme Weather Events Affect Mental Health (2021).  American Psychiatric Association (APA) : https://www.psychiatry.org/patients-families/climate-change-and-mental-health-connections/affects-on-mental-health

Nori-Sarma A, Sun S, Sun Y, et al. Association Between Ambient Heat and Risk of Emergency Department Visits for Mental Health Among US Adults, 2010 to 2019. JAMA Psychiatry. Published online February 23, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.4369

Palmer, S. (2015). Can ecopsychology research inform coaching and positive psychology practice? Coaching Psychology International, 8, 1, 11-15. 

Reuben A, Arseneault L, Beddows A, et al. Association of Air Pollution Exposure in Childhood and Adolescence With Psychopathology at the Transition to Adulthood. JAMA Netw Open. 2021;4(4):e217508. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.7508

Rothschild J, Haase E. Women's mental health and climate change Part II: Socioeconomic stresses of climate change and eco-anxiety for women and their children. Int J Gynaecol Obstet. 2023 Feb;160(2):414-420. doi: 10.1002/ijgo.14514. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36254375.

Stanley, S. K., Hogg, T. L., Leviston, Z. & Walker, I. (2021). From anger to action: Differential impact of eco-anxiety, eco-depression, and eco-anger on climate action and well-being. The Journal of Climate Change and Health, https://doi.org/10.1016/j.joclim.2021.100003 (Link)

מקבץ מחקרים על הפסיכולוגיה של אבהות

• במדינות מתפתחות, עם הכנסה נמוכה ובינונית, הפער בין הכנסות ההורים גבוה בהשוואה למדינות מפותחות. תפקידו של האב גדל בעקביות לאורך העשורים האחרונים, נגישות האבות קשורה בתוצאות התפתחותיות חיוביות אצל הילדים. 

• אבות ממלאים תפקיד משמעותי בפעילות הגופנית של ילדיהם. מחקר שפורסם במאי 2020 מלמד כי פעילות גופנית עשויה להיות הקשר חשוב של  מעורבות אבהית, לטפח יחסי אב-ילד ולחזק את האבהות עצמה.

• נשים שגדלו עם אבא תומך וחם מראות תגובות מסתגלות ובריאות יותר בהתמודדות עם לחצי היום יום, גם כאלה שאינם קשורים כלל למשפחתן. לפי מחקר חדש, רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ בגוף) שלהן הרבה יותר נמוכות באירועים סטרסוגניים, זאת בהשוואה לנשים שגדלו במערכת יחסים כאוטית עם האב.

• מחקר מלמד כי היכולות האקדמיות של ילדים ניתנות לניבוי מוקדם לאור יכולותיו של אבא. בנוסף, אבות משקיענים ואיכפתיים משפיעים לטובה על השורה התחתונה -  תוצאות הציונים של ילדיהם בבית הספר, בחטיבה, בתיכון ובבגרות הצעירה הרבה יותר גבוהים. מחקרים רבים מעידים על כך שסיגנון אבהות מטפח ופעיל קשור לתפקוד אינטלקטואלי משופר, לצד יכולות מילוליות והשגיות אקדמית אצל בני נוער.

• מחקר עדכני מלמד על ההשלכות של הריונות לא מתוכננים על בריאות הנפש. המחקר מעלה כי במצבי הריון לא מכוון מצויים אבות בסיכון גבוה פי 2 לפתח דיכאון ובעיות נפשיות אחרות, כשההשפעות נמשכות עד שנה לאחר הלידה. הממצא הזה משתנה ברחבי העולם, כאשר מדינות בעלות הכנסה נמוכה בסיכון גבוה יותר.

• בשנות הגיל הרך, אבות מבלים שיעור גבוה יותר של זמן מתוך שעות הפנאי  'אחד על אחד' עם ילדיהם. בהשוואה לאמהות, הם מתמקדים בעיקר באינטראקציות משחקיות, מחקר מלמד כי הילדים לומדים באינטראקציות משחקיות אלו עם אבא, כיצד לווסת התנהגויות ורגשות. 

• "פעולות מכוונת-תינוקות" -  מחקר מאשתקד מלמד כי אבות, ממש כמו אמהות, מתווכים לתינוק התנהגויות חדשות באמצעות פעולות המכוונות לתינוק (אינטראקטיביות, התפעלות, חזרה מתלהבת על מילים, "קול תינוקי" שמדייק לצרכי התינוק, ועוד).   לפי המחקר, אבות קרובים יותר פיזית לתינוק, ואילו אמהות מביעות את עצמן רגשית טיפה יותר, אבל בגדול, הדימיון הרבה יותר ברור מהשוני!

• על פי ג'ון בולבי (1988), כפי שתפקיד האם ידוע כמשמעותי בילדות המוקדמת והתפתחות הילד בעתיד כך גם תפקיד האב יכול לשמש באופן דומה, אם כי זה אינו נפוץ ברוב התרבויות. בולבי ממשיך וטוען שבמרבית המשפחות תפקיד האב הוא שונה: סביר שהאב ישמש עבור הילד דמות משחקית ואקטיבית באופן פיזי יותר מהאם ואף עשוי להיות הדמות המועדפת על הילד מבחינת משחק.

• גרוסמן (2002) מצא כי סגנון המשחק של האב (רגיש, מאתגר או אינטראקטיבי) קשור למודל ההתקשרות שלו עצמו עם הוריו ונמצא כנבא טוב להתקשרותו של ילדו לטווח הארוך.  

• לפי פילד (1979) אבות עוסקים יותר במשחק ופחות בהחזקת הפעוטות שלהם. עם זאת, נמצא כי אבות המתפקדים כמטפלים עיקריים מביעים הרבה יותר חיוכים, הבעות פנים מצחיקות וחיקוי קולי בהשוואה לאבות שהם  מטפלים שניוניים. כל זאת בהשוואה להתנהגות האם.

• בראון ושות' (2012) מצאו כי מעורבות ורגישות של אבא מנבאים התקשרות בטוחה עם בנו בן ה- 3. עוד נמצא כי כאשר רגישותו של האב הייתה נמוכה, מעורבותו שימשה מנבא מדויק יותר להתקשרות בטוחה.

עדכון אחרון:

25 בספטמבר 2023

כתיבה:

איריס צח, MA,

פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית

אסתר מכלוף,

פסיכולוגית בהתמחות חינוכית

מקורות:

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology

Brown, G. L., Mangelsdorf, S. C., & Neff, C. (2012). Father Involvement, Paternal Sensitivity, and Father-Child Attachment Security in the First Three Years. Journal of Family Psychology : JFP : Journal of the Division of Family Psychology of the American Psychological Association (Division 43), 26(3), 421–430

Byrd-Craven, J., Auer, B.J., Granger, D.A., & Massey, A.R. (2012). The father-daughter dance: The relationship between father-daughter relationship quality and daughters' stress response. Journal of Family Psychology, 26 (1), 87-94

Bowlby, J. (1958). The nature of the childs tie to his mother. International Journal of Psychoanalysis, 39, 350-371

Field, T. (1978). Interaction behaviors of primary versus secondary caretaker fathers. Developmental Psychology, 14(2), 183-184

Grossmann, K. , Grossmann, K. E., Fremmer‐Bombik, E. , Kindler, H. , Scheuerer‐Englisch, H. and Zimmermann, A. P. (2002), The Uniqueness of the Child–Father Attachment Relationship: Fathers’ Sensitive and Challenging Play as a Pivotal Variable in a 16‐year Longitudinal Study. Social Development, 11: 301-337 

Lopez e ak (2022). Father involvement and early child development in a low-resource. Social Science & Medicine. Volume 302, June 2022, 114933. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2022.114933

Neshteruk CD, Jones DJ, Skinner A, Ammerman A, Tate DF, Ward DS. Understanding the Role of Fathers in Children's Physical Activity: A Qualitative Study. J Phys Act Health. 2020;17(5):540‐547. Published 2020 May 1

Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology

Rutherford, M.D., & Przednowek, M. (2012). Fathers show modifications of infant-directed action similar to that of mothers. Journal of Experimental Child Psychology, 111 (3), 367-378

Schaffer, H. R., & Emerson, P. E. (1964). The development of social attachments in infancy. Monographs of the Society for Research in Child Development, 1-77

Smith, I., O'Dea, G., Demmer, D. H., Youssef, G., Craigie, G., Francis, L. M., Coles, L., D'Souza, L., Cain, K., Knight, T., Olsson, C. A., & Macdonald, J. A. (2023). Associations between unintended fatherhood and paternal mental health problems: A systematic review and meta-analysis. Journal of affective disorders, 339, 22–32. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.06.065

http://nccic.acf.hhs.gov/poptopics/fatherinvolvement.html 

 https://www.childwelfare.gov/pubPDFs/fatherhood.pdf

מהי אגוצנטריות?   

אגוצנטריות בפסיכולוגיה היא קושי לראות היבטים מסוימים מנקודת מבטו של אדם אחר.

הילד האגוצנטרי מניח כי אחרים רואים, שומעים ומרגישים בדיוק כמו הילד.

בטקסט זה אתייחס לאגוצנטריות כמאפיין של שלב התפתחותי.

אח״כ נתקדם לביטויים אגוצנטריים בגיל ההתבגרות ולבסוף ניגע בהשלכות של ראייה אגוצנטרית בשנות הבגרות. 

התפתחות קוגניטיבית לפי פיאז׳ה

היה זה ז׳אן פיאז׳ה, פסיכולוג וביולוג שוויצרי, שחקר התפתחות חברתית וקוגניטיבית בשנות הילדות.

הוא התייחס לאגוצנטריות כשלב נורמטיבי שעוברים ילדים לאורך מסלול התפתחותם. 

לפי פיאז׳ה, מנגנון ההתפחחות הסוציו-קוגניטיבי נקרא הסתגלות (Adaptation).

מנגנון ההסתגלות מורכב משני אלמנטים:

• הטמעה / אסימילציה (Assimilation): אם נחשוב על תהליך התפתחות כטיפוס על סולם, הרי שבלידה אנחנו בתחתית הסולם ולאט לאט אנחנו מתקדמים שלב אחר שלב בלמידה של דברים חדשים דרך רשת של רפלקסים בסיסיים .זוהי הדרך בה תינוקות, פעוטות וילדים תופסים את העולם, תוך כדי תלות ברמת התשתית הנוירולוגית בזמן נתון. 

• התאמה / אקומודציה (Accommodation): ניתן לחשוב על כל חוויה בחיים כמו על טקטוק שעון המסמן את התקדמות הילד לאורך רצף הצמיחה הקוגניטיבית. אחרי שהילד לומד משהו חדש דרך הטמעה, הוא מתחיל להבחין דרך התנסויויתיו בין סוגים שונים של אותו דבר. השינוי הזה מכונה אצל פיאז׳ה התאמה. התאמה מייצגת צמיחה עצבית, בה הילד עובר משלב בסולם אחד של הסולם אל השלב הבא אחריו.

אגוצנטריות בגיל הרך

בעבודתו המכוננת על התפתחות קוגניטיבית, פיאז'ה (1951) דן בשלב הפרה-אופרציונלי של ילדים ובתפיסת האגוצנטריות.

בגלל תפקוד קוגניטיבי שאינו בשל דיו, ילדים חושבים ברמה סמלית ואינם מסוגלים להשתמש בהיגיון כדי לעבד יותר מרעיון אחד.

הנטייה שלהם להתמקד רק בדבר אחד בכל פעם ובעיקר ביחס לעצמי.

בשלב הפרה-אופרציונלי, שמתחיל סביב גיל 3 ומסתיים בערך בגיל 7, ילדים אינם מבחינים במודע בין העצמי ואחרים.  

החל מגיל 7 החשיבה חדלה להיות אגוצנטרית, שכן הילד יכול לראות יותר שונות מתוך נקודת מבטו.

בבסיס המגבלה האגוצנטרית בילדות קיימת תופעת ה״מרכוז״ (centration) ופתרונה מגיע דרך דה-מרכוז (de-centration).  

מרכוז הוא הנטיה הילדית להתמקד בהיבט בודד בכל מצב נתון.

כאשר ילד יכול להתמקד ביותר מהיבט אחד של מצב בו-זמנית, הוא רוכש את היכולת החשובה להתרכז.

אלא שבמהלך שלב זה לילדים קשה לחשוב על יותר מהיבט אחד בו-זמנית; והם מתקשים להתרכז במצב חברתי ובהקשר לא חברתי.

עם ההתפתחות, מתקיימת התקדמות הדרגתית של הילד, הרחק מאגוצנטריות, לעבר מציאות משותפת עם אחרים.

התקדמות זו ניכרת גם ביכולת הילד לשקול היבטים מגוונים של המצב, הבעיה או האובייקט, כפי שהם משתקפים, למשל, בתפיסת הילד את מושג השימור ופיתוח היכולת ל-Theory of Mind.

יכולת ל-Theory of Mind

אגוצנטריות היא עמדה מנטלית בלתי מסתגלת, הנובעת מיכולת מוגבלת ל-Theory of Mind, או תיאוריה של תודעה.

-Theory of Mind היא היכולת לראות את העולם מנקודות המבט של אחרים ולהבחין ברמזים רגשיים. 

היכולת לפתח את "התאוריה של התודעה" היא יכולת קוגנטיבית שמתפתחת בהדרגה מינקות דרך הילדות וגיל ההתבגרות ועד הבגרות. היכולת הזאת יוצרת את הבסיס להתפתחות מיומניות חברתיות של הילד.

פעילויות המקדמות התפתחות של מיומנויות ToM:

• משחקי תפקידים ומשחקי העמדת פנים "בכאילו".

• שיח על ארועי העבר.

• קריאת סיפורים.

• דיון על מצבים כגון מצבים שהיתה בהם אי הבנה וכדומה.

• דמיון.

• דיון על דעות ונקודות מבט שונות.

לקראת סיום השלב הפרה-אופרציונלי, ילדים כבר מפתחים ייצוגים נפשיים של אירועים ואובייקטים, מה שמכונה הפונקציה הסמיוטית.

במקביל, הם עוברים לעסוק במשחק סימבולי.

איך בודקים אגוצנטריות אצל ילדים?

היום קיימים מערכים ומגוונים יותר, אבל הדרך המקורית שפורסמה לחקר אגוצנטריות אצל ילדים נקראת 'משימת שלושת ההרים'. 

פיאז׳ה ואינהלדר פיתחו אותה כבר ב-1956:

הילד רואה מודל עם שלושה הרים, שניצב בין בין הילד לפסיכולוגית.

המטפל מעמיד בובה בעמדות שונות על גבי מודל והילד מתבקש לומר מה תראה הבובה מנקודות הראות שלה המשתנות שלה.

ילדים בני 3-4 בדרך כלל בוחרים במה שהם עצמם רואים, בעוד שבגילאים מאוחרים יותר (סביב 7) הם יבחרו לרוב להציג את נקודת מבטה של הבובה.

המסקנה היא שילדים בשלב הפרה-אופרציונלי הם אגוצנטריים וחשיבתם בעיקר תפיסתית, אולם כל שהם מתבגרים מתפתח התפקוד הסימבולי והם מסוגלים לראות מעבר לפרספקטיבה האישית.

הנה הדגמה יפה של ההליך:

משימת שלושת ההרים בוקרה על היותה מבחן מורכב מדי קוגניטיבית, מה שעלול לגרום להבדלים בביצוע בגלל קושי בהבנת המשימה, ולא בגלל מצבי אגוצנטריות. 

בורק ויוז (1975)ֿ, למשל, הצליחו גם להוכיח את זה, אבל לא ניכנס לזה כאן. 

כאשר ברצוננו לבחון האם מידת האגוצנטריות תואמת גיל, אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים, ניתן לעשות זאת באמצעות מבחנים להערכת אישיות במסגרת אבחון פסיכודיאגנוסטי. 

דיבור אגוצנטרי

בדיבור אגוצנטרי לא קיים ניסיון להחליף מחשבות או לקחת בחשבון את נקודת המבט של אדם אחר.

דיבור אגוצנטרי לפי פיאז'ה

לדברי פיאז'ה, השימוש של ילד בדיבור אגוצנטרי נמשך מגיל 3-5 ונעלם כמעט לגמרי בגיל 7-8,  בעת המעבר לשלב אופרציות קונקרטיות, כאשר הילד מפתח דיבור חברתי המותאם לצרכי אחרים.

למשל, ילד בן 4 ממלמל לעצמו מילים בקול כאשר הוא נמצא במהלך משחק עצמאי. הוא מסביר לעצמו מה הוא עושה, ומבחוץ נשמע כאילו שהוא מדבר עם מישהו אחר.

בפועל, הדיבור האגוצנטרי משמש את הילד כאמצעי להדרכה עצמית, בדרך כלל במהלך פעילות משחקית. 

מבחינת פיאז׳ה, דיבור אגוצנטרי הוא תופעה המתקיימת במקביל לאגוצנטריות חברתית, ולכן אין לו פונקציה קוגניטיבית ישירה. 

דיבור אגוצנטרי לפי לב ויגוצקי

לפי לב ויגוצקי דיבור אגוצנטרי הוא בחלקו דיבור חברתי קולי המיועד לפתרון בעיות ומופנם כשפה פנימית.

לדידו, מדובר בשיחה ספונטנית בה אדם "חושב בקול רם", במיוחד כאמצעי לוויסות תהליכים קוגניטיביים והכוונת התנהגות.

בתיאוריות של לב ויגוצקי, דיבור אגוצנטרי שווה ערך ל״דיבור פרטי״, שאינו זהה לדיבור האגוצנטרי של פיאז׳ה. 

הילד משתמש בדיבור מופנם ככלי מחשבתי.

הדיבור האגוצנטרי משתלב בתהליך הזה כאלמנט מעבר בין הדיבור החיצוני והפנימי, אבל ויגוצקי טען שיש לדיבור המופנם תפקיד אישי שמלווה את פעילות הילד ומקושר לצרכים קוגניטיביים בתכנון רצפים ובפתרון בעיות.

דיבור אגוצנטרי לפי לוריא

לוריא (Luria, 1992) עשה אינטגרציה והוסיף משלו.

הוא טען כי קיימים שלושה שלבים של התפתחות הדיבור אצל ילדים:

• שלב ראשון- דיבור חברתי (או דיבור חיצוני): אופן הדיבור הזה לא קשור לאינטלקט או לחשיבה.הילד משתמש בדיבור כדי לשלוט בהתנהגות אחרים, למשל ככלי לביטוי מחשבות ורגשות פשוטים, כמו בכי או צחוק.

• שלב שני- דיבור אגוצנטרי: מופיע בגילים 3-7 ומשמש גשר בין הדיבור החברתי הפרימיטיבי של השלב הראשון לבין הדיבור הפנימי המתוחכם והפרטי ביותר של השלב השלישי. בשלב האגוצנטרי, ילדים מרבים לדבר עם עצמם, ללא תלות בנוכחות מישהו שמקשיב להם. הם מנחים את התנהגותם בקול רם ובזמן אמת, בו מתרחשת ההתנהגות. בתוכם קיימת אמונה שחייבים מילים לקבל כדי לכוון את הפעולות. 

• שלב שלישי - דיבור פנימי: דיבור בוגר המאפשר לכוון חשיבה והתנהגות. כאשר נרכש ״דיבור בלי קול״, הילד מסוגל לנהל תפקודים מנטליים גבוהים יותר. הוא יכול לספור בראש, להשתמש במערכות יחסים לוגיות ולהיעזר בסימנים פנימיים. 

אגוצנטריות ושיפוט מוסרי

תיאורית התפתחות המוסר של לורנס קולברג בנויה מ-6 שלבים, הדומים בקווים כלליים למודל של פיאז'ה.

הם מתחלקים לשלושה חלקים של רמות מוסר קונבנציונאליות.

ארבעת השלבים הראשונים מופיעים בהתאם לגיל האדם ומבטאים תהליך התפתחות רציפה בהתאם לגיל.

במילים אחרות, לא ניתן לחזור אחורה בשלבים, ולא ניתן "לדלג" לשלב לפני שמסיימים את הקודם.

בסופו של דבר, האדם נעצר בשלב מסוים, והתהליך נעצר.

חלק ניכר מהאנשים לא מגיעים לרמת התפתחות מוסרית התואמת לשלב החמישי והשישי.

קולברג בחן את תגובותיהם של אנשים ביחס לדילמות מוסריות שהציג בפניהם, תוך שהוא מעניק חשיבות רבה לנימוקים שנתנו לכל בחירה.

בהמשך הופיעה התיאוריה של גיליגן.

היא טענה שלגברים ולנשים שני קולות מוסריים שונים.

הגבר מזוהה עם אוריינטציה לצדק, זכויות, שמירה על החוקים והדגשתם.

האישה מזוהה עם אוריינטציה לטיפול, קשר בינאישי, הימנעות מפגיעה באחרים ודאגה כלפיהם, לעיתים גם במחיר של הקרבה אישית.

אגוצנטריות אצל בני נוער

אגוצנטריות בגיל ההתבגרות מתארת ​​את הנטיה של בני נוער לפתח תפיסות שונות בין מה שהם מאמינים שאחרים חושבים עליהם לבין מה שאנשים אחרים חושבים עליהם באמת.

מתבגרים סבורים בדרך כלל כי אחרים מודעים וקשובים יותר להתנהגותם ולמראה שלהם ממה שקורה במציאות. 

האגדה האישית 

למרות שגם פיאז'ה מצא כי מצבם הנפשי של מתבגרים לא מחובר עד הסוף למציאות, הפסיכולוג דיוויד אלקינד היה הראשון לתאר תופעה של אגוצנטריות בגיל ההתבגרות, אותה כינה האגדה האישית (Personal Fable).

אלקינד טבע את המונח בספרו "אגוצנטריות בגיל ההתבגרות", שיצא לאור ב-1967. 

קהל דימיוני

קהל דמיוני (Imaginary Audience) הוא מושג נוסף המתאר ראיית עולם אגוצנטרית חולפת אצל מתבגרים. 

הקהל בתודעת הנער/ה כולל בדרך כלל את כלל העולם, אבל כמעט בוודאות מורכב גם מקבוצת השווים. 

תופעת הקהל הדימיוני מובילה בני נוער לשאוף ולהשקיע המון ביצירת רושם זה את זה.

לפעמים הם מנסים לייצר רושם ייחודי דרך רשתות חברתיות, לעיתים פנים מול פנים. 

מה שבטוח, חלקנו עדיין שם, לכן נדבר קצת על אגוצנטריזם אצלנו המבוגרים:

אגוצנטריות אצל מבוגרים

בבגרות, אגוצנטריות כבר אינה תחום מחקר, אלא מאפיין אישיותי שמצמצם יכולות בין-אישיות, בזוגיות, בעבודה ובכל מקום אחר: 

אם אתה רואה את העולם מנקודת מבט אגוצנטרית, קשה לך יותר להיות חלק בקשר זוגי מתמשך, כי אמפתיה דורשת כניסה לנעלי האחר. 

 אגוצנטריות מקשה גם על היכולת לנהל משא ומתן, תהליך בין-אישי שמחייב מנטליזציה כלפי חשיבת האחר, או יכולת לתיאוריה של תודעה (Theory of Mind). 

מפרספקטיבה אגוצנטרית, אנחנו נוטים להעריך את עצמנו כמוסריים יותר מאחרים, עניין שמתחזק ברוח התקופה.

מה ההבדל בין אגוצנטריות לנרקיסיסטיות?

אגוצנטריות, נרקיסיזם, אקסצנטריות ואגואיזם הם מושגים שונים, ולא במקרה. 

ההבדל העיקרי בין אדם אגוצנטרי לאדם נרקיסיסטי הוא שהנרקיסיסט מבקש כל העת הערצה מצד אחרים, עם צורך בלתי נדלה להרגיש חשוב ומוערך.

למרות שהאגוצנטרי נראה לעיתים נרקיסיסטי, הוא אינו בהכרח אובססיבי כלפי הישגים אישיים כמו הצלחה, יופי או מעמד.

האדם האגוצנטרי מתקשה להתחשב באחרים בתהליך קבלת ההחלטות שלו, פשוט כי אינו מסוגל לראות את צרכיהם. 

אגוצנטריות והטיות קוגניטיביות  

כולנו חיים כנראה עם מידה מסוימת של אגוצנטריות ולפעמים משלמים עליה מחירים. 

ישנן כמה הטיות קוגניטיביות המתחזקות על ידי מגבלה אגוצנטרית ומכבידות על החיים: 

הטיה אגוצנטרית רגשית

הטיה אגוצנטרית רגשית (EEB) מתרחשת במצב של כשל המובחנות בין העצמי לבין האחר, כך שהאמפתיה כלפי רגשות הזולת מושפעת מהמצב הרגשי שלנו.

אפקט הקונצנזוס הכוזב

באפקט הקונצנזוס הכוזב אנו מעריכים יתר על המידה כמה אנשים אחרים חולקים את נקודת המבט או העדפותינו. אנו נוטים לחשוב שאחרים יסכימו איתנו או יראו דברים בדרך שלנו.

קללת הידע

לא נעים להודות, אבל כאשר לפעמים אנחנו נוטים לדבר גבוהות בפני אחרים, בעיקר כאשר שאנחנו מומחים בתחום מסוים. אם אני מעביר הרצאה בפני סטודנטים ושולף המון מושגים מקצועיים, יתכן מאוד שראייה אגוצנטרית גורמת לי לשכוח את ההבדל בין רמת הידע שלי בתחום ההרצאה לבין רמת הידע של הלומדים. 

אשליית השקיפות

הרגשה שאחרים רואים בצלילות את מצבך הרגשי שלך בכל חוויה נתונה. לדוגמה, מתוך עמדה אגוצנטרית אנחנו נוטים לחשוב שעובדים בצוות שלנו רואים בבירור את תסמיני החרדה שלנו העברת מצגת. 

אפקט הזרקור 

מצב בו אנו מעריכים באופן מופרז את המידה בה אחרים מבחינים בהתנהגות שלנו.

למשל, במצבים אגוצנטריים אנחנו יכולים לקום ולרקוד בחתונה תוך מבוכה עמוקה המתעוררת לאור החשש ממבטיהם הנוקבים של אורחים אחרים, העוקבים אחר כל תנועה מגושמת שלנו.

זאת בעוד שבמציאות, הם כבר חצי שתויים ולרוב לא יבחינו בנו כלל.

נכתב ע״י דורון עמרן, MSW

עם  מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

14 במאי 2022   

מקורות:

Borke, H. (1975). Piaget's mountains revisited: Changes in the egocentric landscape.Developmental Psychology, 11(2), 240–243

Choudhury, S., Blakemore, S.-J., & Charman, T. (2006). Social cognitive development during adolescence. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 1(3), 165–174

Helen Weinreich (2006) Kohlberg and Piaget: Aspects of their Relationship in the Field of Moral Development, Journal of Moral Education, 4:3, 201-213

Violet Kalyan-Masih (1973). Cognitive Egocentricity of the Child Within Piagetian Developmental Theory.  Published in Transactions of the Nebraska Academy of Sciences, Volume 2 (1973)

Lerner R, Steinberg L, editors. Handbook of Adolescent Psychology. 2nd edn. New York: Wiley; 2004

Luria A. R. (1965). L. S. Vygotsky and the problem of localization of functions. Neuropsychologia, 3, 387–392. 10.1016/0028-3932(65)90012-6

Child and Adolescent Development for Educators: Second Edition. Christine B. McCormick and David G. Scherer, 2018. Guilford press

Ma, H. K. (2013). The Moral Development of the Child: An Integrated Model. Frontiers in Public Health, 1, 57

Riva, F., Triscoli, C., Lamm, C., Carnaghi, A., & Silani, G. (2016). Emotional Egocentricity Bias Across the Life-Span. Frontiers in Aging Neuroscience, 8, 74

Sanders, A. E., Holtzer, R., Lipton, R. B., Hall, C., & Verghese, J. (2008). Egocentric and Exocentric Navigation Skills in Older Adults. The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences, 63(12), 1356–1363

Steinberg L. Cognitive and affective development in adolescence. Trends in Cognitive Sciences. 2005;9:69–74 

מה זה ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק הוא תחום טיפולי פרא-רפואי המסייע לשיפור היכולות המוטוריות ולהתפתחותן.

העבודה הטיפולית מתקיימת באמצעות אימון שרירים, תיאום בין תנועות ושיפור תחושת המסוגלות.

האוכלוסיה המסתייעת במידה רבה בסוג טיפול זה הינם בעיקר ילדים צעירים.

למשל ילדים על הספקטרום האוטיסטי הנעזרים בריפוי בעיסוק, אבל גם ילדים בלי מוגבלויות נוספות, שמציגים קשיים בכתיבה, ציור או משחק.

אוכלוסיה נוספת היא מבוגרים המעוניינים לשמר את יכולותיהם ואלו המשתקמים מנזק מוחי או גופני.

כך למשל, ריפוי בעיסוק עבור ילדים עם קשיי ויסות חושי מתמקד בתרגול של מגע עם חומרים חדשים ושליטה על ההצפה התחושתית והרגשית שמגע כזה יוצר בדרך כלל.

גם עבור מבוגרים עם ADHD, שהתסמינים שלהם מאוד אינדיבידואליים, עשוי ריפוי בעיסוק לסייע בתכנון ובתעדוף טכניקות המותאמות למצב המטופל, מבחינת ניהול זמן, התארגנות, מיקוד ורב-משימתיות.

בדומה, עבודה עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמקדת ביכולת ההתמדה, השלמת משימות עד תום, שליטה עצמית ומציאת אתגר מתמשך בפעילות גופנית ככלי לביטוי אישי ורגשי.

טיפולים אלה, המיועדים לילדים שחלק מיכולותיהם פגועות או מתפתחות לאט יותר, תורמת מאוד גם להתפתחות של קשרים חברתיים, שמהווה שער לפיתוח יכולות תקשורת, ביטוי רגשי ובריאות נפשית.

בשונה מפיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק עוסקים באופן נרחב בהיבטים תפיסתיים, תיאום עין-יד, יכולת הדיוק בתנועה ועיבוד מותאם של גירויים תחושתיים.

איך מזהים את הצורך?

הקושי הגדול בזיהוי נחיצותה של התערבות טיפולית בשלבי ההתפתחות המוקדמים הוא בשל הטווחים הנרחבים של הנורמה לקצב ואופי ההתפתחות.

ואולם, כאשר מזהים שילדים נמנעים לחלוטין ממטלות ציור או כתיבה, או שהם מתעייפים מהן מאוד מהר בשעה שיתר בני גילם משלימים את המשימות, יש לשקול הפניה לריפוי בעיסוק.

גם כאשר מבחינים בקשיי התארגנות של הילד, למשל כאשר קיים יש קושי להתלבש, לנעול נעליים או לאכול לבד כבר בגיל גן חובה, כדאי לשקול התערבות לחיזוק הייצוג הפנימי של הגוף, השרירים הקשורים בתנועה והסרת המחסום הרגשי שמגביר תלות וחוסר עצמאות.

אבל ריפוי בעיסוק מתאים להרבה סוגים אחרים של אתגרים, נפשיים וגופניים:

למשל, ניתן להיעזר בריפוי בעיסוק ככלי טיפולי לסובלים מחרדה לנהל את מצבם ולמזער את השפעתה על חיי היומיום.

מרפא בעיסוק יעבוד עם המטופל שמתמודד עם חרדה על זיהוי המצב, השפעתו והגדרת מטרות לעתיד. 

מרפאים בעיסוק יכולים לסייע גם בהקלה על דיכאון.

המרפא בעיסוק בוחן יחד המטופל הדיכאוני את תפקידי החיים המשמעותיים עבורו ולעזור בהתאמת האחריות כדי לתת להם אפשרות להתנהג באופנים שייתרמו להחזרת תחושת הישג.

מה עושים בטיפול?

"ארגז הכלים" של המרפאים בעיסוק הינו נרחב, בשל נגיעתם בתחומים רבים בבריאות הגוף והנפש:

הרעיון של פרוטוקול הטיפול הוא להעמיד מול המטופלים עוצמת גירוי הדרגתית ומשתנה, הן כדי להרגיל את הגוף לאתגרים של היומיום והן כדי להפחית את החרדה ולהעלות את החוסן הרגשי להתמודדות עם מצבים בלתי צפויים.

היכן ניתן למצוא מרפאים ומרפאות בעיסוק?

מרפאים בעיסוק נמצאים במרפאות ובמכונים להתפתחות הילד.

ב"גילאים קריטיים" כגון גיל גן טרום-חובה, הם מגיעים גם לביקורים שגרתיים בחלק מגני הילדים, כחלק מהתפיסה שטיפול בגיל מוקדם הינו יעיל יותר ומונע את הפיכתה של הבעיה למורכבת וכוללנית יותר.

בחלק מבתי החולים, מרפאים בעיסוק מהווים חוליה חשובה בשיקום פצועים בתאונות דרכים, תאונות עבודה או מאושפזים עם פגיעה מוחית.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

נייר עמדה התערבות טיפולית של ריפוי בעיסוק במסגרות בבריאות הנפש בקהילה, משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MHealth/Occupational_Therapy/Documents/OT_mental.pdf

https://kidshealth.org/en/parents/occupational-therapy.html

https://www.alliedtravelcareers.com/blog/classroom-signs-a-child-may-need-occupational-therapy/

https://www.understood.org/en/learning-attention-issues/treatments-approaches/therapies/occupational-therapy-what-you-need-to-know 

מהי נקרופיליה?

נקרופיליה היא סטיה מינית נדירה למדי, ולעיתים שנויה במחלוקת, אשר הוגדרה בעבר כפאראפיליה בספר ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי). 

תופעת הנקרופיליה עלתה שוב לכותרות ממש היום, בעקבות כתב אישום נגד צעיר מאזור השרון, שניסה לכאורה לרצוח את אחותו במטרה לקיים יחסי מין עם גופתה.

ההפרעה מוכרת גם בשמות נוספים, כמו קרופיליזם, נקרלגניה, נמקרוציטוס, נמקליזיס ואטטופיליה.

המשותף לכל אלה די קשה לעיכול - 

משיכה מינית לגופות, שבמקרים מסוימים מגיעה עד לקיום מגע מיני עמן.

סטיה מינית מסוג זו יכולה להתבטא במשיכה מינית למראה הגופה, הנאה ועוררות מינית מעצם הריגת אדם אחר (כאן, מדובר במורכבות נפשית אחרת הקשורה גם במזוכיזם, סאדיזם ובנטיות אלימות). לעיתים גם קשר מיני בו צד אחד פסיבי לחלוטין מכונה נקרופיליה, על אף שזו אינה משמעות המילה. 

ההפרעה נוטה להופיע כסטייה נפרדת או או בשיתוף עם מספר פרפיליות אחרות, כמו סדיזם, קניבליזם, ומפיריזם (ערפדנות- שתיית דם מאדם או בעל חיים), נמקופגיה (אכילת בשר המתים), נמקופרדופיליה (משיכה מינית לגוויות ילדים) ונקרוזופיליה (משיכה מינית לגוויות או הרג של בעלי חיים - המכונה גם נקרוביסטיאליות).

אבחנה של נקרופיליה

הנקרופילים, אשר קיימות עדויות מעטות מאוד בעולם לקיומם, במרבית המקרים סובלים מהפרעות נפשיות והפרעות אישיות מורכבות.

מחקרים מראים שרבים הסובלים מנקרופיליה שואבים את הנאתם מעצם העובדה שהם צופים או מקיימים מגע מיני עם אדם חסר אונים שאינו מסוגל להתנגד.

עפ"י ה-DSM, נטיות נקרופיליות הופכות לסטיה מינית ברגע שגורמות לאדם או לאחרים סבל, חוסר נוחות, בעיה בשיפוט או בניהול אורח חיים תקין.

מעבר לכך, DSM מתאר כמה אופנים בהם עשויה להתבטא הנקרופיליה, ביניהם אנשים שאוהבים שבני זוגם מעמידים פני מתים במהלך פעילות מינית, אנשים שמפנטזים על מגע מיני עם גופות על אף שמעולם לא התנסו בכך בפועל, אנשים שנהנים מעיסוק ומגע בגופות, גם כזה שאינו מינית, ונוספים.

במרבית מדינות העולם, וגם במדינת ישראל, כל פעילות נקרופילית אסורה עפ"י חוק.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

13 בנובמבר 2022   

מקורות לקריאה:

Aggrawal, Anil (2009). A new classification of necrophilia. Journal of Forensic and Legal Medicine , Volume 16 , Issue 6 , 316 - 320 

.
Knafo D. For the Love of Death: Somnophilic and Necrophilic Acts and Fantasies. Journal of the American Psychoanalytic Association. 2015;63(5):857-886. doi:10.1177/0003065115606132

מהי פדופיליה (Pedophilia)? 

פדופיליה (Pedophilia) היא סטיה מינית והפרעה נפשית שמסווגת פסיכיאטרית כחלק ממשפחת הפראפיליות. 

המתמודדים עם פדופיליה חשים תשוקה מינית עזה כלפי ילדים וילדות לפני גיל 13. 

מרבית הפדופילים הם גברים, כאשר לשיעור משמעותי מהם אין העדפה מינית, מה שמעיד על כך שהדגש הוא על גילו של הקורבן. 

רבים מהפדופילים נראים אנשים נורמטיביים יחסית, שמקיימים חיי שגרה תקינים, כפי שהתפרסם אשתקד על חקירת מאמן הכדוריד מהרצליה, שנחשד כי התחזה לסוכן דוגמניות ופגע בכ-140 בנות נוער , עמן יזם קשר מקוון באמצעות האינסטגרם, או סרגיי אוסטוב, שפגע וסחט ילדות ברשת.

בתי המשפט מעבירים מסרים קצת מבלבלים לגבי ענישה של פדופילים. ב-2020, למשל, הוקל עונשו של רומן לוין, מהפדופילים המסוכנים ביותר שהיו פה (כולל תקיפה מינית של ילדה בת 4), במהלך ערעור על גזר הדין של 10שנות מאסר.

סדרה תעודית של נטפליקס מספרת על

הפדופיל הכי ידוע לשמצה במאה ה-21,

ג'פרי אפשטיין.

הנה הטריילר:

פדופיל הוא כנראה הפחד הגדול ביותר של כל הורה, ואכן מדובר בתחלואה חברתית ומצמררת.

אם אתם הורים שחוששים כי ילדכם נפגע, אתם מוזמנים להתקשר אלינו לשיחת הכוונה מיידית

כדי לזהות את הצרכים ולפגוש פסיכולוג ילדים בתל אביב ובכל הארץ.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

פדופיליה עולה למודעות בישראל

כדי ללמוד ולדעת יותר על פדופיליה, הסתפקנו בעבר בקריאת ספרו של ולדימיר נבוקוב, ״לוליטה״, בו מתוארים, בגוף ראשון, ייסוריו הנפשיים של הומברט הומברט, גיבור הספר, שמימש את תשוקתו כלפי ילדה-נערה, בתה של אלמנתו.

עצמתו של הספר היא בשילוב המתבקש של הקורא בין גועל וכעס כלפי הומברט הפדופיל לבין הזדהות כלפי המאבק המצפוני שהוא מנהל עם תשוקתו החולנית. 

המאבק בפדופיליה בישראל נמצא כיום בעיצומו: 

פעילות ציבורית

בישראל הוקמה עמותה שמעדכנת מאגר מידע ציבורי של ניטור אחר פדופילים מוכרים - עמותת מצו"ף. לפי העמותה, שיעור המקרים של פגיעות בילדים על ידי פדופילים נמצא בעליה תלולה משנה לשנה, עם לא פחות מ-100,000 מקרים אשתקד, ש-5% מהם מתגבשים לכדי כתב אישום.

קבוצות פייסבוק כמו נתפסו על חם חושפות פדופילים ברשת, כאשר ציידי הפדופילים מתחזים לנערים ונערות באתרי הכרויות לגייז ולסטרייטים, ומעמתים אותם ברגעי הפגישה הצפויה.

פעילות עיתונאית

עיתונאיות משפיעות, כמו יעל דן בגלי צה״ל, או כותבים כמו ג׳קי לוי בישראל היום, לוקחים על שכמם את המאמצים להאיר את התופעה מהכיוונים השונים שלה -  פוגעים, נפגעים, גופי הטיפול, החקיקה והאכיפה.

פעילות פסיכולוגית

אנשי מקצוע, כמו הפסיכיאטר ד״ר אילן רבינוביץ׳, חושפים את מימדי הפדופיליה ושכיחותה המטרידה. סרטו של רבינוביץ׳, ״אני פדופיל״, ששודר ברשת ב-2011, עודו מהדהד בקרב הורים מודאגים, פסיכולוגים ויועצים. 

איך מטפלים בפדופיליה?

אנשים הסובלים מפדופיליה בדרך כלל מתביישים בכך מאוד וחרדים מתגובות הסביבה. 

לכן, במרבית המקרים, הם אינם פונים לעזרה נפשית מקצועית. 

מטרת הטיפול היא למנוע מהמטופל לפעול לפי הדחפים הפדופיליים שלו, ע״י הפחתת עוררות מינית ליד ילדים, הפחתת הגישה לילדים או מעקב צמוד.

טיפול פסיכולוגי בפדופיליה מורכב למדי וכולל מישורים מגוונים:

טיפול CBT או טיפול התנהגותי, רכישת מיומנויות חברתיות, שיקום סוציאלי כללי וטיפול במצוקות הנפשיות שנובעות מטראומות עבר.

טיפולים תרופתיים כוללים סירוס כימי לעברייני מין.

טיפול אפקטיבי רק אם יש למטופל הפדופיל מוטיבציה ומחויבות גבוהות לשליטה בהתנהגות שלו, שזה דבר שקשה לאנשי מקצוע להעריך.

התוצאות יותר טובות כשהטיפול משלב גם פסיכותרפיה וגם תרופות. 

חשוב לציין כי מרבית המטופלים בפדופיליה הם תוקפים מורשעים.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי מקצועי בפדופיליה כולל שילוב של כמה שדרכי טיפול עם צוות רב-מקצועי, שמורכב מפסיכולוגים קליניים, קרימינולוגים קליניים ועובדים סוציאליים.

קיימים מספר מרכזים טיפוליים לפדופילים פוגעים מינית, למשל מרכז פיסגה לטיפול בעברייני מין. 

סירוס כימי וטיפול תרופתי 

במישור הפרמקולוגי, מומלץ במקרים מסוימים טיפול תרופתי, המכונה ״סירוס כימי״, או טיפול הורמונלי מונע. 

סירוס כימי מתבצע בעיקר באמצעות הזרקת אסטרוגן לגברים הפוגעים, טיפול שגורם תוך חודש ימים להפחתת הטסטוסטרון, מזעור הליבידו (היצר המיני) של הפדופיל ואימפוטנציה שאינה מאפשרת תפקוד. 

מחקר שוודי שפורסם ב-2020 בכתב העת JAMA Psychiatry מלמד כי הפחתה יזומה של רמות ההורמון הגברי טסטוסטרון בגוף, מפחיתה את הסיכון של גברים עם הפרעה פדופילית המתעללים מינית בילדים,

במחקר, שנערך על ידי מכון קרולינסקה, נבחנה השפעתה של התרופה דגרליקס (degarelix), שמאושרת לטיפול בסרטן הערמונית.

התרופה פועלת על ידי ויסות ייצור הטסטוסטרון, ויוצרת הפחתה ברמות ההורמון בגוף הגברי בתוך שעות ספורות.

דגרליקס ניתנת בזריקה, בטיפול שמתקיים פעם בשלושה חודשים.

בשלב הבא מתכננים החוקרים להשוות בין היעילות של התרופה לבין יעילותה של פסיכותרפיה (טיפול בשיחות). 

עם זאת, חשוב לדעת שהרעיון של סירוס כימי קיים כבר כמה עשורים בכמה מדינות. 

קריאה מומלצת:

הרחבה על טיפולים בפדופיליה <

מהו שיעור ההישנות?

שיעור ההישנות של תקיפות פדופיליות אצל מורשעים, הוא כנראה גבוה ועומד על עשרות אחוזים.

הבעיה העיקרית היא שסירוס כימי מפחית את שיעור ההישנות של הפגיעה  מ- 40% ל- 15% בלבד,  רחוק מלהיות פתרון מושלם.

הערכת מסוכנות

ביחס להפרעות אחרות, ניתן לקיים כיום הערכה תקפה ומהימנה למדי של המסוכנות לפגיעה עתידית.

הערכת מסוכנות של פדופילים כוללת ניתוח רב-גורמי של משתנים רבים, מה שמאפשר ניבוי די טוב. 

למשל, ידוע כי החזרה לפגיעה בילדים גבוהה יותר בקרב פדופילים הומוסקסואלים וביסקסואלים בהשוואה להטרוסקסואלים. דוגמא נוספת היא שפגיעה מינית בילדים מחוץ לבית כרוכה בסיכון גבוה יותר לפגיעה עתידית בהשוואה לפוגעים בתוך המשפחה. 

כאשר מעמתים את הפדופיל עם אקט הניצול המיני, הוא ייטה לעיתים קרובות להתעקש כי הילד הקורבן התנהג בצורה מפתה או נהנה מהמגע.

רציונליזציות כאלה מגבירות את הפסימיות של אנשי מקצוע לגבי ההפרעה, ובפני עצמן עשויות לבטא חלק מהפרעה נלווית, כמו הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית או  הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

מומחים רבים טוענים כי הגידול בקהילות ברשת פדופיליות מעודד פוגעים לשתף מידע על התחמקות מגילוי.

מול טענ ה זו יש מומחים הגורסים כי קהילות כאלה דווקא מקלות על רשויות החוק לפתות ולהפיל בפח פוגעים פוטנציאליים בטרם ביצעו פגיעה. 

מה הגורמים להתפתחות פדופיליה? 

נכון להיום, הגורמים לפדופיליה אינם ידועים, או לפחות אינם מוסכמים בקרב מומחים.

לא ברור לגמרי מה המשקל היחסי של תכונה תורשתית, גנטית או נרכשת ברכישת פדופיליה.

מחקרי מוח חדשים מציעים השערות חדשות, אך סימני השאלה עדיין רבים מהידע האמפירי.

קיים מאמץ מחקרי עכשווי לפתח ביומרקר מורכב שיוכל להעריך ולזהות מידת עניין בסטיה פדופילית ודחף לפגיעה מינית הילדים.

כלי ההערכה שמשלב כמה מדדים, כמו הדמיה תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI), אלקטרואנצפלוגרם (EEG), ניטור ומעקב אחר תנועות עיניים וגישות התנהגותיות.

ההבנה של פדופיליה מתפתחת עם הזמן ולכן גם ההגדרה.

אבחון

בגדול, האבחנה דורשת שהפנטזיות או הדחפים המיניים יהיו מכוונים לילדים בגיל 13 ומטה (אבל בד״כ לילדים בגיל 11 ומטה) ויימשכו חצי שנה ברצף לפחות, או אם המטופל פעל בהתאם להם או אם הם גורמים למצוקה ניכרת (כולל בעיות עם החוק). 

המטופל גם צריך להיות לפחות בן 16 ומבוגר לפחות ב-5 שנים מהילד.

עוד מונחים רלוונטיים הם הבפיליה (Hebephilia), משיכה לילדים בתקופת ההתבגרות המינית, בד״כ בגיל 11-14, ופדוהבפיליה, שכולל את שני סוגי המשיכה.

תחלואה נלווית

חשוב לזכור כי הפדופיליה משבשת את שיפוטם התקין של הסובלים ממנה, ולכן היא כה מסוכנת, מה גם שהיא במקרים רבים מגיעה עם הפרעות נפשיות נילוות ששכיחות אצל פדופילים, כמו הפרעות אישיות או הפרעות מצב רוח, ו-50-70% מהאנשים עם נטיות פדופיליות מאובחנים עם עוד פאראפיליה, כמו אקסהיביציוניזם, מציצנות או סדיזם.

מהי האפידמיולוגיה של פדופיליה?

לא ברור עד כמה פדופיליה שכיחה, ומחקרים על מורשעים לא עוזרים במקרה של נטיות פדופיליות אצל אנשים שלא נתפסו או שפשוט סובלים בשקט ושולטים בדחפים שלהם.

עוד משהו שלא ברור זה מהו שיעור הפדופילים מתוך האנשים שמנצלים ילדים. יש בני נוער סקרנים מינית או מתעללים שמנצלים ילדים קטנים, יש מבוגרים עם פעילות יתר מינית שפשוט מכוונים לילדים מתוך אופורטוניזם ויש אנשים שפעלים באימפולסיביות, ולא מתוך תגובה לדחף אירוטי, בהשפעת אלכוהול או סמים.

חוץ מזה, בערך מחצית מהילדים המנצלים מינית הם בני 12-17, כך שהתוקפים שלהם לא נופלים בהגדרה של פדופילים.

כן יש הסכמה שכמעט כל האנשים עם נטיות פדופיליות הם גברים, ומחקרים על תוקפי ילדים הראו שרק 1-6% הם נשים.

האם פדופילים נוטים לפגוע בילדים בסביבה מוכרת?

ברוב המקרים הפדופיל מכירים מראש את הילדים שהם תוקפים או שיש להם גישה אליהם.

ב-60-70% מהמקרים של פדופיליה התוקף הוא קרוב משפחה, שכן, חבר של המשפחה, מורה, מאמן, איש דת או מישהו אחר שנמצא בקשר עם הילד.

פחות סביר שזרים ינצלו ילדים מינית, אבל כשהם כן, הסבירות לתקיפה אלימה גבוהה יותר .

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

איילת כהן תדהר, MSW,

מומחית לטיפול בעבריינות מין, מכון טמיר

מקורות:

נעמה בר-שדה, עיוותי חשיבה בקרב פדופילים, באתר "דוקטורס" (2007)

Fred S. Berlin (2014). Pedophilia and DSM-5: The Importance of Clearly Defining the Nature of a Pedophilic Disorder. Journal of the American Academy of Psychiatry and the Law Online December 2014, 42 (4) 404-407

Landgren, V., et al. (2020) Effect of Gonadotropin-Releasing Hormone Antagonist on Risk of Committing Child Sexual Abuse in Men With Pedophilic Disorder. JAMA Psychiatry

מהי חרדת החמצה (FOMO)?

פחד מהחמצה, או חרדת החמצה, מתייחס לתחושה או לתפיסה שאחרים נהנים יותר, חיים יותר טוב או חווים דברים טובים ממך. FOMO כרוכה ברגשות קנאה עמוקים והיא משפיעה על ההערכה העצמית.

FOMO חמורה יותר לעיתים בגלל אינסטגרם או פייסבוק. שלוחצים בדיוק על הכפתור הזה אצלנו.

הסובלים מ-FOMO נוטים לפחות ופחות קשב לחיים האמיתיים.

״ואבא תמיד אומר

תעזבנו יום, יעזבך יומיים

העגלה נוסעת, אין עצור

קפצת ממנה היום

חלפו שנתיים

והנה נשארת מאחור״

מאיר אריאל

מהו מקור המונח FOMO? 

FOMO נכנס למילון אוקספורד לאנגלית רק בשנת 2013, אך לפי מחקרים אחרונים, הדיון בפוביה זו רלוונטי מתמיד.

דן הרמן, פרסם את המאמר האקדמי הראשון על FOMO בשנת 2000, בכתב העת Journal of Brand Management.

הסופר פטריק ג׳יי מק׳'ניס טבע את המונח FOMO ופופולרי אותו במאמר שערך בשנת 2004 בכתב העת של בית הספר לעסקים בהרווארד.

האם חרדת החמצה היא הפרעה נפשית?

מבחינה אבחונית קטגוריאלית, התופעה אינה מוגדרת כהפרעה נפשית פסיכיאטרית, אלא כהתנהגות מתמכרת, אשר מצויה בחפיפה דיאגנוסטית עם הפרעת התמכרות לאינטרנט (IAD). 

למרות שאין אבחנה קלינית, מחקרים מראים כי FOMO מובילה לחוסר שביעות רצון קיצוני, עם השפעה מזיקה על הבריאות הגופנית והנפשית - שינויים במצב הרוח, בדידות, תחושות נחיתות, ירידה בהערכה העצמית, חרדה חברתית קיצונית ורמות מוגברות של שליליות ודיכאון.

זאת ועוד, קיים קשר בין FOMO לבין חתירה לסטטוס סוציו-אקונומי, תחרותיות גבוהה על בני זוג רומנטיים ויחסים זוגיים לטווח קצר (Davis et al, 2023).

קיימים שאלונים להערכה של חומרת הבעיה, למשל שאלון FOMOs.

מתי FOMO היא נורמטיבית ומתי מוגזמת? 

זה הכי נורמלי להרגיש חרטה או דאגה מדי פעם טרם או לאחר קבלת החלטה.  

למשל, אדם יכול להתחרט על הבחירה להישאר בבית ולנוח כשחבריו יצאו לבלות בערב שבת מכיוון שהרגיש שהיה זקוק למנוחה.

כורח המציאות מכתיב שלא משנה באיזו דרך נבחר, נעשה זאת תוך כדי ויתור על אפשרויות אחרות. 

אבל FOMO היא ביטוי קיצוני וכרוני של התחושות הנורמטיביות הללו. ברמות מסוימות היא עלולה להוות כח מניע הרסני מאוד ולא-אדפטיבי, שמוביל אותנו לבחירות שגויות וכרוניות עם תוצאות והשלכות בעייתיות.

כמה רלוונטי?

קרוב לשלושה רבעים מאוכלוסיית הבוגרים הצעירים סובלים מ-FOMO, והתופעה לא מראה שום סימני עצירה.

אפשר לראות את תופעת ה-FOMO כביטוי של לחץ חברתי שנובע מקונפורמיות. 

קונפורמיות / היענות חברתית נחקרה לעומק בתחום הפסיכולוגיה החברתית, דרכה למדנו כמה אנחנו נוטים לקבל עלינו את כללי הקבוצה אליה אנו משתייכים או שואפים להשתייך.

הרבה אנשים מודים שזו הסיבה בגינה הם צופים עדיין בפרסומות בערוצים המסחריים בטלוויזיה - שלא נרגיש בחוץ. 

התופעה נמצאה קשורה גם במשתנים חברתיים נוספים, כמו צורך גבוה בהשתייכות, חרדה מפני הדרה וחרם והמידה בה האדם תופס את עצמו כבעל מקום מרכזי בקבוצה (Albari, 2022).

הפגיעה של FOMO נרחבת ומשפיעה על תחומים רבים בחיים:

היא קשורה בשכיחות גוברת של הפרעות חרדה, דיכאון וריקנות, תחושת ערך-עצמי נמוך, ניתוק והתבודדות , חוסר שביעות-רצון ואומללות כרונית.

בקרב סטודנטים FOMO נמצאה קשורה לשיעור גבוה יותר של אי-תרבותיות בכיתה, העתקות של עבודות ותרגילים, צריכת אלכוהול מוגברת, שתייה בגילים צעירים יותר כמו גם שימוש מוגבר בקנאביס, חומרים ממריצים (אדרל, ריטלין ואחרות) וחומרים פסיכדליים.

נזקים של FOMO

השימוש המוגבר במדיה החברתית באמצעות מכשירים סלולריים, המתבטא לעיתים קרובות כהתמכרות של ממש לסמארטפון, עלול להוביל לפגיעה בתחומי חיים חשובים, כמו השכלה ותעסוקה. 

השימוש המוגבר הזה, למרבה הצער, גולש גם לכבישים ולדרכים - מחקר מ-2013 הראה כי ישנה עלייה במספר תאונות הדרכים הקטלניות שנגרמו כתוצאה משימוש במכשיר הסלולרי בזמן נהיגה או חציית כביש. מעבר לכך, מחקר מדהים שפורסם ב-2018 מדווח כי נהגים משכנעים את עצמם כי משלוח הודעות טקסט תוך כדי נהיגה אינו מסכן אותם, זאת למרות שהמציאות השונה כל כך ידועה להם היטב. ה-FOMO, ממש כמו התנהגויות מתמכרות אחרות, מעודד הכחשה של המציאות. 

הצרה היא שהמדיה החברתית היא גם התרופה וגם הגורם להתעצמות FOMO. המשתמשים בה מדווחים על עמדה אמביוולנטית כלפיה, מעין רכבת-הרים של רגשות אפשר לומר, הדומה בצורה מפחידה לחוויה המאפיינת התמכרויות רבות.

אפקט שניוני של התופעה קשור בעובדה שהשימוש אינו מוגבל לצפייה פסיבית ב"חייהם" של אנשים אחרים, אלה כרוכה בהשתתפות פעילה במצג השווא הזה, על ידי העלאת פוסטים ותמונות המבטאים רק את החלקים בחיינו אותם אנו רוצים להציג. כלומר המשתמשים לא רק סובלים מהמחלה, הם גם מפיצים את הווירוס שגורם לה.

21% מהמשתתפים בסקר נרחב הודו שהם מעלים לרשתות החברתיות פוסטים של חופשות רק כדי לעורר רושם, נטו ״שופוני״.

עוד 10% מעלים תמונות ותכנים שמטרתם לעורר באחרים רגשות קנאה.

בערך 73% מהמשתתפים דיווחו, ממש באותה נשימה, שפוסטים של חברים על חופשות מעצבנים אותם... 

העיסוק המוגבר במה עלול להתפספס מבחירה כזו או אחרת שולל מאדם את היכולת לבצע בחירה כלל. דוגמה מצוינת לכך ניתן לראות באופן שבו הורים דוחפים את ילדיהם להצלחה ולהשתתפות במספר רב של חוגים (תופעה שקיבלה את השם "מירוץ החימוש ההורי"), כדי שלא יפספסו את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם, מבלי יודעין שדבר זה פוגע בהם הרבה יותר ממסייע להם. 

כחלק מהדומיננטיות של הרשתות החברתיות כאמצעי זמין ומהיר להעברת מידע, אנו נחשפים ליותר ויותר אפשרויות לאירועים ומפגשים חברתיים. מאחר וכמות הזמן לעסוק בבילויים, תחביבים או פעילות חברתית כזו או אחרת לא עלתה בהתאם לכמות המידע שעובר תחת עינינו, מרבית ההזדמנויות החברתיות שאנו נחשפים אליהם, ייערכו קרוב לוודאי בלעדינו.

גורמים

העיסוק המוגבר ב-Fomo, הינו תופעה פסיכולוגית ידועה ומוכרת שהופכת נפוצה יותר ויותר בימינו.

נקודת ראות פסיכולוגית -דינמית

יתכן כי FOMO נובע ומחוזק כתוצר של ראיית עולם הממוקדת החוצה במקום פנימה. הדגש על תכנים שמתקיימים מחוצה לנו,  את תחושת העצמי האותנטית, שמיטשטשת באמצעות עיסוק אובססיבי בתחושה של החמצת הדברים החשובים באמת בחיים.

מחקר זיהה קשר עקיף בין פחד והמנעות ממחויבות למערכות יחסים לבין נטיה להתמכרות לסמאטרפון. קשר כזה מסקרן ומעלה שאלה לגבי סגנון האישיות של המכור, שיכול להיות בעל קווים סכיזואידיים או לפחות נמנעים. 

פחד מהחמצה מרחיק אותנו מהעולם הפנימי, מ"השיח" שאנחנו מנהלים עם עצמנו באופן תקין ובריא. הרי בכל נקודת זמן ורגע פנוי, כשיש לנו סוללה וחיבור לאינטרנט, אנחנו מתעדכנים במתרחש בפייסבוק, באתרי חדשות או בבדיקת מיילים. בעבר הוקדשו רגעים כאלה לחשיבה, התבוננות ועיבוד של רגשות, מחשבות ותחושות גופניות שעולות בנו. 

מחקר ישראלי מעניין זיהה קשר בין חרדת התקשרות לבין FOMO, כאשר המשתנה המתווך בין השניים הוא יכולת נמוכה לשאת חוסר ודאות (Alfasy, 2021). 

זה חיבור חשוב בין מבנה אישיותי ודפוסים בין-אישיים לבין נטייה גבוהה יותר ל-FOMO, שמתאר קשר אפשרי בין חרדת להינטש לבין חרדה להחמיץ.

נקודת ראות מוטיבציונית

תיאוריית "ההכוונה העצמית" (Self-Determination Theory) עוסקת בהיבטים שונים של מוטיבציה והנעה לפעולה.

ההנחה המרכזית של התיאוריה היא, שכאשר אדם בוחר את מטרותיו ועיסוקיו באופן חופשי,  מתפתחת תחושת המסוגלות שלו וצרכיו הפסיכולוגיים מסופקים.

במילים אחרות, חופש בחירה הוא מתכון טוב לבריאות נפשית.

הפחד מהחמצה, מנקודת מבט תיאורטית זו, מלווה בתחושה של היעדר סיפוק צרכים בסיסיים, שהמרכזי בהם הוא מיצוי חופש הבחירה. 

נקודת ראות תרבותית-חברתית

אחת הדרכים הנפוצות בה אנשים מנסים להתמודד עם התחושות הללו היא שימוש במדיה חברתית, כמו פייסבוק, בניסיון "להישאר בעניינים", ולראות האם אכן אחרים נהנים יותר מהם.

הצורך הזה בהשוואה נענה על ידי התמונה המאוד חלקית שמספקת המדיה החברתית לגבי חייהם של אחרים, שהיא לא יותר מתוצר מלאכותי מתוכנן בקפידה (באופן מודע או לא) שכל מטרתו היא לשדר שלמות ואושר. זה כמו לנסות לחוש טוב לגבי מצבינו הכלכלי על יד קריאת כתבה על 30 האנשים העשירים בישראל. לא רק שזה מגביר את תחושת האומללות, זה מנציח את ההרגל של בדיקת ה-"wall" בכל פעם שאנו מרגישים לא טוב עם עצמינו. בחברה המודרנית האושר נמדד ביחס לאושרם של אנשים אחרים, אותו אנו תופסים בדרך כלל כרב יותר ממה שהוא בפועל.

מחקרים 

מן המחקרים הקליניים בפסיכולוגיה עולה כי תופעת ה-FOMO קשורה בחוסר סיפוק והיעדר שביעות רצון כרוני מצרכים בסיסיים כמו הערכה-עצמית, אוטונומיה, וקרבה, ומתאפיינת גם בתחושה שחייהם של אחרים טובים יותר משלנו. התחושות הללו מנציחות את עצמן שכן הן מונעות מהאדם להתמסר לבחירותיו, ולהפיק את המיטב מכל סיטואציה בין אם בעבודה, בלימודים, בחיי החברה, או בזוגיות.

במחקר שנערך באנגליה בשנים האחרונות, נמצא שיש קשר הדוק בין חוסר סיפוק של צרכים פסיכולוגיים לפעילות מוגברת ברשתות חברתיות. החוקרים טוענים, שרגישות גבוהה לפחד מהחמצה, היא גורם שמתווך את הקשר בין חוסר הסיפוק של הצרכים הפסיכולוגיים, לפעילות המוגברת ברשתות החברתיות.

מודלים מחקריים התנהגותיים רואים FOMO כמעגל אכזרי של הפרעה טורדנית-כפייתית: תחילה מתעוררת חרדה מהחמצה של אירועי חיים המתקיימים אונליין באינטנסיביות אדירה. כדי להרגיע חרדה זו, נוקט האדם בפעולת בדיקה של עדכונים ברשת ולאחר מכן הוא חווה סיפוק - תגמול או חיזוק שמוביל אותו לבחירת פתרון דומה כאשר ייתקל שוב בחרדת FOMO.

באופן מעניין, נמצא שהרצון להשתתף בפעילות חברתית, מכל סוג שהוא, הינו גורם המוטיבציה העיקרי לפעילות ברשת החברתית בקרב אלו החשים באופן תדיר פחד מהחמצה. עם זאת, ייתכן שהפחד מהחמצה אינו נובע מרמת ההיענות להזמנה לפעילות חברתית, אלא מושפע הרבה יותר ממנגנונים נפשיים פנימיים.

חוקרים ממשיכים לנסות ולהבין מהם אותם מנגנונים נפשיים פנימיים המקושרים לתופעת ה-FOMO.

מחקר משנת 2023 ביקש לבחון את הקשר בין תופעה זו לבין תחושת בדידות, מחשבות רומנטיביות ורגישות לחרדה (Hayley et al, 2023).

בשני מחקרים נפרדים נמצא כי רגישות לחרדה היא המנבא החזק ביותר ל-FOMO. גם רומינציות ובדידות ניבאו FOMO אך הקשר היה פחות מובהק.  

דרכי התמודדות עם FOMO

• גמילה איטית מפייסבוק – תעדו בכתיבה (במחברת, לא בסמארטפון) את משך הזמן שאתם בוהים בפייסבוק, במייל, בהודעות, או בפלטפרומות אחרות של מדיה חברתית (YouTube, Instagram). בכל פעם שאתם מתעדים נסו להאריך את ההפוגות בין שימוש לשימוש בשתי דקות. חזרו על התרגיל בהדרגה עד שתגיעו למצב שאתם בודקים שלוש פעמים ביום גג.

• הסירו את האפליקציות של פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם מהטלפון הניד. נכון, הרעיון נשמע בהתחלה נורא, אבל ייקח לכם בדיוק שעתיים להבין שזה ממש לא חסר לכם. 

• פתחו נכונות להתמודד עם "האין" - בתחומים אחרים בחיים אנחנו לא רצים מיד לספק את כל הדחפים שלנו. גם ב-FOMO, תעדפו פעילויות חברתיות ושחררו את המסך. אם אתם מרגישים חרדה מעיקה, תרגלו מיינדפולנס, התבוננו באומץ ברגשות, במחשבות בתחושות הגופניות, תארו אותן במילים ותנו להן לחלוף כמו ענן בשמיים. אתם נגמלים. 

• החליפו בדיקות של הפיד בפגישות פנים-אל-פנים – התחייבו ליצירת קשר עם לפחות אדם אחד ביום. פרגנו לו מילה טובה. זיכרו כי מטחנות ייצור התוכן באינטרנט יוצרות עבורכם אשליה של מציאות ותחושת חיות. החיים האמיתיים נמצאים מתחת לאף, בקשר אנושי ובמערכות יחסים טעונות משמעות. 

• תנו רספקט לעובדה שיש לכם בעיה - ההכרה בעצם קיומה של הבעיה היא מקור מרכזי וחיוני ביותר לפתרונה. יש לנו נטיה בסיסית להתכחש ל-FOMO, בין ריפרש אחד למישנהו. 

• חרדת FOMO גורמת לכם לחפש באובססיביות אחר התגמול הבא. היא מחלישה את המחויבות שלכם לחיות חיים טובים. תנו לעצמכם להנות מפלאי הטכנולוגיה מבלי להיכנע לדיקטטורה התרבותית שהיא מביאה איתה. 

מה זה JOMO?

איך פספסתם את זה? 

מעכשיו מחליפים את ה-FOMO ב-JOMO -

מושג חדש, Joy of Missing Out, מתייחס לשמחה יזומה ונשלטת לגבי החמצה, במקום לאכול את הלב בגלל הפחד לפספס.

JOMO מציעה לנו בחירה ייחודית בבריאות דיגיטלית, עצמאות במקום שיעבוד.

אפילו גוגל משתלבת בטרנד ה-JOMO, תוך שהכריזה על פרויקט חדש באנדרואיד: Digital Wellbeing.

מפתחת המושג JOMO היא כריסטינה קרוק, שפרסמה לפני שנתיים את הספר לעזרה עצמית The Joy of Missing Out: Finding Balance in a Wired World. קרוק הופכת את הקערה על פיה וזוכה להדהוד עולמי של קוראים צמאים לגמילה.

הגישה מדגישה ערכים של יעילות חופשית מטכנולוגיה, שינוי הרגלים, המנעות מהסחה דיגיטלית, העצמה, מודעות עצמית, אוטונומיה ותרגול מדיטציה.

הנה כמה מילים על JOMO מתוך ערוץ היוטיוב Loose Women: 

אז קדימה ל-JOMO!

מה זה FOJI?

עוד אחד?

ובכן, בינתיים נולד  ל-FOMO ול-JOMO אח אחד קטן, מושג המשך, תוצר של הפסיכולוגיה המתאמצת בכל מאודה להדביק את הטכנולוגיה הדוהרת:

FOJI הוא ראשי תיבות של Fear of Joining In - הפחד להצטרף: 

אצל אנשים שמושפעים מ- FOJI, גבוהים הסיכויים להחלטה למחוק את חשבון הפייסבוק, או לפחות להימנע מהעלאת פוסטים, מתוך חשש שלא לקבל מספיק סימוני 'אהבתי' או תגובות.

מסתבר שיש גם MOMO,

אבל חלאס, מה בהמשך? שלמה?

קצת התעייפנו מכל הסיפור...  :-)

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

14 בדצמבר 2023

קראו המלצות 

כתיבה: 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

ומומחי מכון טמיר

מקורות:

Albari, A. (2022). Fear of Missing Out (FOMO): The Effects of the Need to Belong, Perceived Centrality, and Fear of Social Exclusion. Human Behavior and Emerging Technologies, Volume 2022 |Article ID 4824256 | https://doi.org/10.1155/2022/4824256

Alfasi, Y. (2021). Attachment Insecurity and Social Media Fear of Missing Out: The Mediating Role of Intolerance of Uncertainty. Digital Psychology, 2(2), 11–18. https://doi.org/10.24989/dp.v2i2.1957

Beckers, M. (2014). Fomo? Yolo! Mode-Erscheinung “Fear of Missing out”. Retreived on June 3, 2018 from http://www.spiegel.de/netzwelt/reeperbahnfestival/fomo-modeerscheinung-fear-of-missing-out-a-992740.html

Brand M., Young K.S., Laier C., Wölfling K., Potenza M.N. Integrating psychological and neurobiological considerations regarding the development and maintenance of specific Internet-use disorders: An Interaction of Person-Affect-Cognition-Execution (I-PACE) model. Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 2016;71:252–266

The Joy of Missing Out - Finding Balance in a Wired World. by Christina Crook, 2015. New Society Publishers. https://www.newsociety.com/Books/J/The-Joy-of-Missing-Out

Davis, A. C., Albert, G., & Arnocky, S. (2023). The links between fear of missing out, status-seeking, intrasexual competition, sociosexuality, and social support. Current Research in Behavioral Sciences, 4, 100096. https://doi.org/10.1016/j.crbeha.2023.100096

Dossey, L. (2014). FOMO, Digital Dementia, and Our Dangerous Experiment. In Explore, 10(2), 69-73. Retrieved on May 5, 2018 from http://www.explorejournal.com/article/S155 0-8307(13)00347-9/pdf

Gupta, M., & Sharma, A. (2021). Fear of missing out: A brief overview of origin, theoretical underpinnings and relationship with mental health. World journal of clinical cases, 9(19), 4881–4889. https://doi.org/10.12998/wjcc.v9.i19.4881

Hayley E. Fitzgerald, Rebecca E. Lubin, Taylor Duncan, Michele Hiserodt & Michael W. Otto (2023) Underscoring the F in FoMO: How does anxiety sensitivity contribute to fear of missing out?, Cognitive Behaviour Therapy, 52:1, 38-46, DOI: 10.1080/16506073.2022.2131619

Hodkinson, C. (2016). ‘Fear of Missing Out’(FOMO) Marketing Appeals: A Conceptual Model. Journal of Marketing Communications, 1-24

McKee PC, Budnick CJ, Walters KS, Antonios I. College student Fear of Missing Out (FoMO) and maladaptive behavior: Traditional statistical modeling and predictive analysis using machine learning. PLoS One. 2022 Oct 5;17(10):e0274698. doi: 10.1371/journal.pone.0274698. PMID: 36197889; PMCID: PMC9534387.

Montag C., Blaszkiewicz K., Sariyska R., Lachmann B., Andone I., Trendafilov B., …Markowetz A. Smartphone usage in the 21st century: Who is active on WhatsApp? BMC Research Notes. 2015;8:1–6

Oviedo‐Trespalacios, O. , Haque, M. M., King, M. and Washington, S. (2018), Should I Text or Call Here? A Situation‐Based Analysis of Drivers’ Perceived Likelihood of Engaging in Mobile Phone Multitasking. Risk Analysis

Rashmi Parmar, MD. October 6, 2022. Understanding the Fear of Missing Out- Why is it so hard to keep from comparing our lives to the lives of others?
in Psychiatric Times: https://www.psychiatrictimes.com/view/understanding-the-fear-of-missing-out

Przybylski, A. K., Murayama, K., De Haan, C. R., & Gladwell, V. (2013). Motivational, Emotional, and Behavioral Correlates of Fear of Missing Out. Computers in Human Behavior, 29(4), 1841-1848 

Sun, sea and selfies: has social media killed the holiday postcard? Aviva. June 20, 2017. Accessed October 8, 2022. https://www.aviva.com/newsroom/news-releases/2017/06/uk-sun-sea-and-selfies-has-social-media-killed-the-holiday-postcard-17781/

Vaughn, V. (2012). Fear of Missing Out (FOMO). A Report from JWTIntelligence. New York, NY: J. Walter Thompson Company

Wegmann, E., Oberst, U., Stodt, B., & Brand, M. (2017). Online-specific fear of missing out and Internet-use expectancies contribute to symptoms of Internet-communication disorder. Addictive Behaviors Reports, 5, 33–42

 Zhang, Z, Jiménez, FR, Cicala, JE. Fear Of Missing Out Scale: A self‐concept perspective. Psychology & Marketing. 2020; 37: 1619– 1634. https://doi.org/10.1002/mar.21406

 http://time.com/4358140/overcome-fomo/

http://www.experiencejomo.com/

https://www.psychologytoday.com/us/blog/stronger-the-broken-places/201501/10-ways-overcome-fear-missing-out

http://www.telegraph.co.uk/health-fitness/body/mind-healing-conquer-fomo-fear-missing/

http://www.demardsivas.com/yonetim/tarifediger/erzurum/deneme-fomos.pdf