קושי בעיבוד חושי אצל ילדים (SPD) | מהי הפרעת ויסות חושי?

קשיי ויסות חושי

קושי בוויסות ועיבוד חושי

אצל ילדים (SPD)

 

כתיבה:

טלי בורלא גלילי,

פסיכולוגית קלינית מדריכה

 

עריכה:  

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר 

 

 

מה זה עיבוד חושי?

תהליך העיבוד החושי הוא למעשה תהליך ארגון המידע המתקבל בחושינו השונים, כך שנוכל להקצות משאבים למידע החשוב, ולהתעלם ממידע חשוב פחות.

עיבוד חושי הוא תהליך אוטומטי אצל מרבית האנשים, הוא איננו נלמד, אלא מולד, מתפתח באופן טבעי ואינו מצריך מאמץ.

תהליך העיבוד החושי דואג לארגן לנו את החוויה בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו להמשיך להתנהל בסביבתנו.

 

 

קשיים בעיבוד חושי

לכולנו יש חושים, לכן כולנו רגישים לקשיי עיבוד חושי.

המוח לא תמיד מצליח לארגן את החוויה כמו שצריך ולווסת את התחושות לכדי חוויה תפיסתית מאוזנת.

מדובר במצב נפוץ יחסית בקרב ילדים, המכונה הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שבעבר כונתה Sensory Integration Dysfunction.

 

אחת משלוש הקטוגריות של SPD נקראת הפרעת ויסות חושי (Sensry Modulation Disorder, או SMD).

ההפרעה מתרחשת כאשר מידע שמגיע מאחד או יותר משמונת החושים אינו מעובד ומאורגן ביעילות בתוך המוח.

 

 

סוגים של הפרעת ויסות חושי (SMD)

בעוד לכולנו יש רגישות מסוימת לתחושות מסוימות וקהות קלה לאחרות, הסובלים מקושי בויסות חושי נמצאים באחד משלושה סיווגים מרכזיים:

  • עודף תחושתיות - Sensory Over-Responsivity  -SOR - כמו פיתוח רגישות יתר טקטילית, במגע עם אוביקטים שונים

  • תחושתיות חסר - Sensory Under-Responsivity - SUR

  • שוחרי תחושה - Sensory Seeker/Craver - SC

 

שלושת הסוגים הללו מתארים מצבים שמפריעים לילד המתמודד לתפקד באופן תקין עקב בעיות ויסות תחושתיות. 

 

כל אדם יכול לסווג קולות שאינם נעימים לו, מרקמים שאינו אוהב, טעמים שמעדיף וכן הלאה.

ועם זאת, סביר שרק תחושות קיצוניות במיוחד (כמו צפצוף טורדני ומתמשך של מכונית שנשמעת מבעד לחלון, או כמו רעש של שיפוצים) תפרענה לשגרת החיים וליכולת להמשיך את ההתנהלות התקינה והריכוז בה.

אנו שונים זה מזה בדברים שמפריעים לנו וברגישויות שלנו, וזה טבעי לגמרי.

 אנשים (ובעיקר ילדים) הסובלים מקושי בעיבוד חושי חווים תחושות בצורה קיצונית,  לא חשים אותה כלל או חשים אותה יתר על המידה.

 

בנוסף לקשיים של ההפרעה עצמה, SPD מעוררת לעיתים קרובות בעיות רגשיות, התנהגותיות, חברתיות, קשביות ומוטוריות.

בעיות שניוניות אלה יכולות ללבוש מגוון צורות ולהיראות אחרת בהתאם להקשר.

 

 

מהם התסמינים של הפרעת ויסות חושי?

קושי בויסות חושי יכול להתבטא במגוון דרכים:

ילדים שגם רעשי רקע של מזגן מציקים להם (קראו כאן על מיסופוניה, רגישות יתר לרעשים), אור מנורה שגרתי מפריע להם, רגישות יתר לריחות (שנקראת גם אי-סבילות סביבתית - environmental intolerance), מגע עם מים - מה שייגמר בסירוב להתקלח - אנשים המסתובבים בחדר לידם או מתחככים בהם בלי כוונה.

כל אלה אינם מפריעים לילדים אחרים, אך מהווים מטרד בלתי נסבל עבור אלה הסובלים מקושי בעיבוד חושי.

ילדים הסובלים מהפרעה בעיבוד התחושתי עשויים לבטא את המצוקה בהתפרצויות זעם , כעס, בכי, הימנעות ממקומות חדשים או ממקומות שעלולים לגרות את תחושתיות היתר של הילד, בתוקפנות ועוד.

הם נוטים גם לסרב לעשות פעילויות יומיומיות הקשורות בחושים הרלוונטיים (לסרב לאכול, להתקלח, לנסוע ברכב).

את הקושי בעיבוד החושי ניתן לזהות כשהילד מנסה לברוח ממקום שנחווה עבורו כמטריד או מנסה לכסות את איבר החישה דרכו חווה תחושה שמפריעה לו (מכסה את העיניים, את האוזניים, את האף).

 

כאשר מתרחש המקרה ההפוך- של חוסר רגישות תחושתית, הילד למעשה מרגיש בעוצמה נמוכה יותר גירויים שילדים אחרים חווים בצורה שגרתית, או שאינו מרגיש בהם כלל.

הילדים נוטים להיות מגושמים יותר, מסורבלים, מתוסכלים ותוקפניים.

בנוסף, הם עשויים לחפש גירויים בצורה מסוכנת - יחפשו כל הזמן לקפוץ, לרוץ, להתעסק עם חפצים, ולא להגיב לגירויים שגרתיים כמו מגע, קריאה בשמם וכדומה.

 

קושי בעיבוד חושי, משני הסוגים שתוארו, מתבטא בקרב ילדים רבים בהסחות דעת, קשיי ריכוז ובהמשך- בהפרעות קשב וריכוז .

הם לעיתים איטיים מאוד בתגובותיהם אך לצד זאת חסרי מנוחה, מתקשים לארגן את עולמם בצורה המצופה מהם בהתחשב בגילם, אגרסיביים ופגיעים.

הילדים למעשה חווים את העולם בצורה מוגברת או מופחתת, המוח אינו מארגן את החוויה בצורה שלמה וקוהרנטית, מה שמקשה על הילד להתרכז במשחק, בשיחה, ובהמשך גם בשיעור בבית הספר.

בנוסף, קושי מסוג זה מייצר תסכול הן עבור הילד והן עבור הוריו, מה שעלול לפגוע גם במערכות היחסים במשפחה.

 

 

איך מאבחנים SMD?

הפרעת ויסות חושי מוכרת בסיווג האבחוני של בריאות הנפש והפרעות התפתחותיות בילדות ובגיל הרך (DC: 0-3R), אך אינה מסווגת כהפרעה נפשית בב-ICD-10 או ב-DSM-5.

במבט אבחוני ראשון, הם יכולים להראות כבעלי עיכוב התפתחותי, אולם אין זה בהכרח המצב.

מומלץ לפגוש רופא ילדים, שביכולתו לאבחן ולהעריך את הטיפול המתאים. 

 

חשוב לציין כי למרות ש- SMD בהחלט משפיעה על כישורי השמיעה, הראייה והמוטוריקה ועל היכולת עיבוד המידע של הילד, היא אינה נחשבת, נכון להיום, למוגבלות שנכנסת תחת המטריה של צרכים מיוחדים.  

הגדרה זו מאפשרת לילד זכאות לתנאי חינוך מיוחד, כמו הקלות במבחנים, חונכות ושירותים נלווים.

 

 

מה גורם להפרעת ויסות חושי?

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהפרעת ויסות חושי נוטה לעבור בתורשה.

אם זה נכון, יתכן שהמאפיינים הגנטיים של SMD (שלא זוהו עדיין) מקודדים לחומר הגנטי של הילד.

בנוסף, נמצא קשר בין ההפרעה אצל ילדים לבין סיבוכים לפני הלידה ובהריון של האם.

לבסוף, קיימת השערה שגורמים סביבתיים עשויים להיות מעורבים.

 

 

מה הקשר בין SPD לבין הפרעה על הספקטרום האוטיסטי?

ידוע שאוטיזם מתקשר עם הפרעות שונות בעיבוד החושי.

האם ילד שסובל מ-SPD יכול להיות מאובחן גם כמתמודד על הרצף האוטיסטי?

אנחנו יודעים היום שהפרעה בעיבוד החושי (SPD) היא הפרעה עצמאית, נפרדת מאוטיזם.

קיימים הבדלים במבנים המוחיים, נוירולוגיים, בין ילדים שסובלים מאוטיזם לבין ילדים שסובלים מהפרעה בעיבוד החושי.

 ילד יכול להיות מאובחן עם הפרעה בעיבוד החושי בלבד, ולא עם אוטיזם, ולהפך.

  

מחקר שבחן צעירים השסובלים מתסמונת טורט העלה כי קיים קשר בין רגישות יתר חושית לבין טיקים.שמאפיינים את הסינדרום.

טיקים מופיעים בשכיחות גבוהה באוטיזם. 

 

 

טיפול ב-SPD וב-SMD

חשוב להעניק להפרעות בעיבוד ובוויסות החושי מענה טיפולי הולם, וכמו תמיד כשמדובר בילדים - טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר.

לרוב, הטיפול יערב גם התמודדות עם קושי בוויסות רגשי לסוגיו, כולל הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי רגשי ישיר עם הילד שמתמודד עם SPD / SMD, בכמה גישות טיפוליות.

הטיפול מנסה להתאים את סביבת הילד לצרכיו הייחודיים, אך תוך כדי יחתור לקדם את יכולת העיבוד החושי של הילד בעזרת אסטרטגיות חושיות ואסטרטגיות ריכוז והתמקדות.

 

עיבוד חושי איננו גזרת גורל ואינו מצביע בהכרח על התפתחותה של הפרעת קשב עתידית.

 

בעזרת טיפול מתאים ובשלב מוקדם - יוכל הילד לפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושותיו הייחודיות, ולתפקד בצורה שגרתית בחייו.

 

 

הורים יקרים, אם אתם מרגישים צורך להתייעץ,

פנו אלינו לשיחה טלפונית ללא עלות.

 

במידת הצורך תוכלו להיפגש

עם מטפלת ילדים מומחית בתל אביב,

בירושלים, הרצליה, חיפה, באר שבע

ובקליניקות של מכון טמיר בכל הארץ.

מכון טמיר, חשוב לדעת, מוכר על ידי משרד הבריאות

ומועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר

ובוחן פסיכולוגים בהתמחות קלינית.

 

עלות מפגש:

320-380 ש״ח

 

072-3940004

 

צוות הפסיכולוגים לילדים במכון טמיר

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

מקורות:

 

Subtypes of SPD (2021). In  STAR Institute for Sensory Processing.  https://sensoryhealth.org/basic/subtypes-of-spd

 

Smitha Bhandari, MD (2021).  Sensory Processing Disorder. In WebMD: https://www.webmd.com/children/sensory-processing-disorder

 

  

2 תגובות

  • קישור לתגובה עינת גבע ראשון, 30 יוני 2019 02:58 פורסם ע"י עינת גבע

    רהוט. ומוסבר היטב.
    תודה, עינת גבע,מרצה בכירה במכון אדלר, מומחית בהורות, זוגיות ומשפחה.

  • קישור לתגובה איתן טמיר ראשון, 30 יוני 2019 19:30 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה רבה עינת.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021