יורולגניה / "מקלחות זהב"

נכון להיום, קיימות מאות סטיות מיניות מוגדרות בספרות המחקרית, אשר נקראות "פאראפיליות".

אחת הפאראפיליות המוכרות יותר היא יורולגניה, שמשמעותה ריגוש מיני ומשיכה מינית עזה למשחקים הקשורים בשתן.

יורולגניה מוכרת כפטיש אירוטי (Fetish), הקרוי גם "מקלחות זהב", ולרוב באה לידי ביטוי בצורות חריגות של מתן שתן ושימוש בו. למשל, מתן שתן במקומות פומביים, מתן שתן על אחרים או האדם על עצמו, צפייה במתן שתן של אחר, שתיית שתן, הרטבת המיטה או הבגדים. אורופיליה משמעותה עוררות מינית כתוצאה מהתעסקות בשתן, הן באופן אקטיבי והן בצורת צפייה באחר או קליטה באמצעות חושים שונים (ראייה, הרחה).

על התמכרות לריגושים <

ביורולגניה אין פסול כל ההתנהגות נעשית בפרטיות ו/או בהסכמה מפורשת של אחר, מה גם שלרוב אין בה סכנה בריאותית. עם זאת, היא הופכת לסטייה מינית כשהיא מפריעה לשיפוט התקין של האדם, נעשית ללא הסכמת האחר ובמידה שהיא כרוכה במצוקה או דחק נפשי עבור האדם הסובל ממנה.

קיימות השערות לפיהן יורולגניה, בדומה לסטיות מיניות אחרות, הינה בעיית התנהגות שמקורה בבעיה נוירולוגית. בהתאם, מחקרים מראים כי תרופות פסיכיאטריות שונות וכן טיפול נפשי מסייעים לאדם לשלוט בדחפיו המיניים ולווסת את הדחף ליורולגניה למקומות בהם הוא לגיטימי.

מקורות:

Klimmer R. (1968). Urolagnia--a form of fetishism? Psychiatr Neurol Med Psychol (Leipz). 1968 Jun;20(7):219-22   Laws, Dr. Richard; William T. O'Donohue (1997). Sexual Deviance: Theory, Assessment, and Treatment. Guilford Press. p. 403  

מה לעשות אם בן זוג

מסרב לבוא לטיפול זוגי?

זוגות רבים נקלעים בשלב מסוים בזוגיות בקשיים מגוונים, החל משגרה שוחקת וקשיי גידול ילדים, דרך התמודדויות קשות כגון מחלה, דוחק כלכלי, קושי בכניסה להריון, התמודדות עם אובדן, ועד לבגידה רומנטית ואובדן אמון הרסניים.

על מנת להציל את הזוגיות, ולעיתים בטרם שתתקבלנה החלטות קשות וגורליות כמו פרידה או גירושין, רבים מעוניינים לפנות לטיפול זוגי, בתקווה שהוא זה שיעזור בפתרון הקונפליקטים ובהחזרת האהבה והשלווה הביתה.

סיבות לסירוב להשתתף בטיפול זוגי

במקרים לא מעטים, אחד מבני הזוג (זה לא בהכרח הגבר, כמו שרבים נוטים לחשוב), מתנגד לפנייה לטיפול הזוגי, ויוצר מחלוקת חדשה וקשה.

כשבן או בת הזוג מתנגדים לפנייה לטיפול זוגי, הסירוב וההתנגדות פוגעים בצד השני עד מאוד.

הנטיה הראשונית היא להיפגע מהסירוב באופן אישי, לחוש שהפרטנר אינו מעוניין בשיקום הזוגיות, או אינו מוכן לפעול ולהשקיע על מנת לשקמה.

עם זאת, רבים אינם יודעים שקיימות סיבות רבות לסירוב לטיפול זוגי, אשר כלל אינן מעידות על כך שהאדם אינו מעוניין לשקם את הזוגיות:

• לעיתים, האדם מתקשה להודות בכך שחיי הזוגיות שלו נקלעו למצוקה ממשית שיש לפתור. הוא ממעיט בערך הבעיה כיוון שהוא מתקשה להשלים עם תחושת הכישלון המסוימת, או מתוך פחד מאינטימיות עם אדם שלישי (המטפל), פחד להתמודד עם הקושי, או חשש שלא ניתן להתגבר עליו. 

• רבים אינם מעוניינים לקבל עזרה מאדם זר וחיצוני. חשוב לזכור שזה לא ברור מאליו להכניס צד שלישי לזוגיות, גם אם הוא איש מקצוע, לתת לו לשפוט ולהתערב, ובדיוק מכך נוטים לחשוש אלה המסרבים לטיפול זוגי.

• רבים אינם רואים כיצד אדם זר יוכל לעזור, הם מאמינים באמת ובתמים שהדרך לפיתרון, אם היא קיימת, מצויה בתוך הקשר בין בני הזוג ולא בייעוץ אצל אדם חיצוני.

לאור האפשרויות הסבירות הללו, חשוב מאוד שלא למהר להיפגע כשבן או בת הזוג מסרבים ללכת לטיפול זוגי. חשוב לברר את הסיבה מדוע נרתעים מהטיפול בטרם קובעים כי המוטיבציה של בן הזוג אינה חזקה מספיק לשקם את הקשר הזוגי. בקרב זוגות רבים, מרגע שמגיעים להבנה אמיתית בין בני הזוג לגבי השאלה מדוע כל אחד מעוניין או לא מעוניין בטיפול, נחסך קונפליקט ופגיעה משמעותית, וקל הרבה יותר להתמודד.

"ביחסים של בעל ואישה אתה נידון להתוודע

 לכל קשת התחושות האפשרית שבין כל בני אדם בעולם"

-- דויד גרוסמן - מישהו לרוץ איתו

כיצד ניתן להתמודד עם בן או בת זוג המסרבים ללכת לטיפול

התשובה היא בראש ובראשונה- הקשבה הדדית.

• בשלב ראשון, חשוב לתת לבן הזוג הזדמנות לחשוב על חלופה מתאימה במקום הטיפול הזוגי, שמטרתה לשקם את הזוגיות. במידה וימצא דרך מתאימה יותר עבורו, יש סיכוי טוב שהיא תצליח, כיוון וכשאדם אינו מעוניין בטיפול- קשה מאוד לקיים טיפול זוגי מועיל. בנוסף, הדבר נותן לו הזדמנות לפעול בדרך בה מאמין, ובמידה ולא תעבוד- הוא יהיה בעל ניסיון ואולי יתרצה ויסכים לפנות לטיפול.

• בשלב שני, חשוב להדגיש כי הטיפול הזוגי הוא ניסיון, ולא בהכרח "חתונה קתולית". כלומר, ניתן לסכם על פגישת התנסות, או 2-3 פגישות, אשר בסיומן, אם בן או בת הזוג לא יהיו מעוניינים להמשיך- הטיפול יפסק. התחושה שהמתנגד אינו מחויב, עשויה לגרום לו להסכים לנסות.

• ברגע שברורה סיבת ההתנגדות, בין אם היא חוסר אמונה ביכולתו של איש מקצוע לעזור, חוסר רצונו בהתערבות חיצונית או חוסר אמונה כללית באפשרות לשיקום הזוגיות- חשוב לבקש מהאדם לעשות ניסיון, להבטיח לו שהחששות יועלו מול איש המקצוע כבר בתחילת הפגישה הראשונה ואולי איש המקצוע יוכל לתת תשובות אשר ירגיעו את האדם המתנגד לטיפול.

רבים אינם מבינים שטיפול זוגי אינו התערבות או בוררות בין בני הזוג, המטפל אינו בוחר צד וזה גם אינו תפקידו. בטיפול הזוגי זוכים שני בני הזוג להביע את רגשותיהם ואת הקונפליקטים מנקודת מבטם, והמטפל הזוגי עוזר לכל צד להבין את השני, ולהביע את עצמו. הטיפול הזוגי מעודד בעיקר הקשבה הדדית ושיקום של התקשורת, שנפגעת לעיתים קרובות כתוצאה ממסה של כעסים, טינה, המנעויות ופגיעויות שהצטברו במערכת היחסים. התבליך הטיפולי יחל בתקשורת, חוזרים לדבר ואז בוחנים האם וכיצד ניתן לפתור את המשקעים.

עוד חשוב לדעת כי הטיפול הזוגי הוא אינו רק הפגישות הטיפוליות, כי אם גם פרקי הזמן שביניהן, שעל הנעשה בהם יש לבני הזוג שליטה מלאה. זאת, מתוך הבנה שלא המטפל הוא מי שיציל את הזוגיות, כי אם נתיבי התקשורת המחודשים שבתקווה יצליחו לייצר בני הזוג.

כדאי לדעת, שקיים גם טיפול זוגי אישי, בו מגיע רק אחד מבני הזוג, אשר מוכר כיעיל מאוד גם הוא בהבנת האחר ובעשייה עצמית לפתרון הבעיות. על אף שהטיפול האולטימטיבי משלב את שני בני הזוג, את התקשורת ביניהם ואת הנכונות של שניהם, גם הטיפול הזוגי האישי יכול לייצר שינוי משמעותי, ולא לאלץ אדם שאינו מעוניין בטיפול זוגי לנהוג בניגוד לרצונו ולהיחשף כשאינו מעוניין בכך.  

במכון טמיר יש מטפלים זוגיים מומחים

בתל אביב, רחובות, חיפה ועוד

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

22 בדצמבר 2023 

איך להתמודד עם פחדים וחרדות

של ילדים מטראומה על רקע בטחוני?

החיים במדינת ישראל, יעיד כל אדם שחי כאן תקופה ממושכת, ייחודיים ומיוחדים. הם עמוסים בחדשות מאיימות על רקע בטחוני: פיגועי טרור, מתקפת רקטות ואפילו שריפות. 

חלק קשה וכואב הוא ההתמודדות עם חרדות על רקע טראומות לאומיות, כשלצידה אתגר הטיפול בחרדות אלו. 

אנו חיים בצל קונפליקט מתמשך בן שנים רבות, לצד מדינות אויב המקיפות חלקים גדולים משטחינו, ואחת לתקופה מסוימת של מספר שנים אנו מוצאים עצמינו במצב בטחוני מעורער ומסוכן- מבצע צבאי, אינתיפאדה, גל טרור ואף מלחמה.

בשנים האחרונות נאלצים מליוני תושבים במדינות העולם, בעיקר באירופה ובארצות הברית, להתמודד אף הם עם המחירים הפסיכולוגיים של הטרור.

למעשה, התפשטות הטרור הקיצוני בעולם מאתגרת כל מערך בריאות ציבורי לפתח שיטות, לאמן אנשי מקצוע, צוותי מתנדבים ומוסדות ציבוריים.

ישראל צברה, למרבית הצער, ניסיון עצום בהתמודדות קהילתית בבריאות הנפש, עם טראומה ו-PTSD. 

איך מזהים את הפחד מפני פיגועי טרור?

במיוחד בתקופה זו, בה אנו חווים גל טרור שמגיע לכל רחבי הארץ, רבים מוצאים עצמם דואגים וחרדים מפיגועים, פוחדים, לא יודעים האם הם הבאים שידקרו, יקלעו לזירת פיגוע וכיוצא באלה. אוסף רגשות אלה נקראים פחד מפיגועים, ובמקרים מסוימים אף חרדת פיגועים.

קראו על התמודדות של ילדים עם גל הטרור והפיגועים >

על גישתה של ד"ר נירה כפיר להתערבות במשבר אחרי פיגוע >

כולנו פוחדים, במידה כזו או אחרת, מגל הטרור, מהסכנה הביטחונית בה אנו ויקירינו נתונים.

יש פחד שגרתי ובריא, הגורם לנו לעירנות בריאה, דריכות במידה אדפטיבית והתנהגות מותאמת מצב.

לצידו, קיים גם הפחד שאינו שגרתי ואינו אדפטיבי, הגורם סבל רב לאדם ופוגע בשגרת יומו

בין פחד נורמלי לחרדה בעייתית

כיצד נזהה מתי אנו, או קרובינו, לקחנו את פחדינו צעד רחוק מידי אל עבר הכיוון שאינו בריא לנו?

• כאשר אנו חרדים להסתובב ברחוב (כמובן בזמנים בהם אין המלצה שלא להסתובב ברחוב או לנקוט אמצעי זהירות קיצוניים), עד לרמה שאנו מוותרים על אירועים שגרתיים בחיינו כמו הגעה לעבודה, הגעה לחוגים, מפגשים חברתיים ומשפחתיים.

• אם אנו פוגעים בשגרת חייהם של ילדינו או קרובינו, מאלצים את הורינו, ילדינו, בן או בת זוגנו להישאר בבית.

• כשאנו חושדים יתר על המידה, ברמה שגורמת לנו לשיפוט שאינו תקין באשר למי כדאי להתקרב ולמי לא.

• אם אנו חווים תסמינים כמו הזעה, בחילות, דפיקות חזקות בחזה, כאבי ראש וכיוצא באלה, תסמינים פיזיולוגיים המעידים על מתח נפשי כבד.

• אם אנו מתקשים להירדם, מתקשים להתרכז, סובלים מסיוטי לילה ועוסקים שעות רבות מהיום במצב הביטחוני ובאירועים האחרונים.

• אם אנו סובלים מהתקפי פאניקה, קוצר נשימה, לחץ עז בבית החזה, תחושת מצב חירום גופני ממשית שאין לצדו הסבר בריאותי.

• מרה שחורה, פסימיות, מצב רוח דיכאוני, נטיה להתבודדות ועוד. 

איך מטפלים פסיכולוגית בפחד מפיגועים?

כיצד ניתן להרגיע את רמות פחד הפיגועים, או חרדת הפיגועים, מהם אנו סובלים, הן ברמה השגרתית והן בזו שהפכה לקיצונית יותר?

• חשוב לדבר עם אדם קרוב, ובמיוחד אדם רגוע שאנו סומכים עליו, שישקף לנו את המצב כפי שרואה אותו ויוכל להרגיע אותנו. לצד זה, חשוב להפחית בשיחות עם קרובים מפוחדים או חרדים גם הם, על מנת לא להרע במצבם או במצבנו.

• חשוב להשתדל שלא להיות לבד ומשועממים, להיות כמה שיותר בחברת אנשים, בעיסוק תמידי, המכריח את ראשנו להתמקד בכאן ועכשיו ולא במחשבות המטרידות.

• חשוב לשמור על שגרת יום תקינה, לנו ולקרובינו. השגרה בריאה לנו ושומרת עלינו מפני אובדן שפיותינו.

• ניתן להסתכל בנתונים סטטיסטיים, אשר ישקפו לנו עד כמה הסכנה למעשה רחוקה מאיתנו, ועד כמה קטן הסיכוי שתפגע בנו. נתונים סטטיסטיים עשויים להרגיע במידה רבה אנשים רבים בעלי תכונות אישיות מגוונות.

• ניתן לפנות למוקדי תמיכה וסיוע טלפוני, אשר זמינים 24 שעות ביממה ויכולים להעניק סיוע מסוים ועכשיווי למצבי חרדה.

לצד אלה, תמיד קיימת האופציה אשר עובדת כמעט עבור כל אחד ואחד- פנייה לטיפול נפשי. חשוב לזוכר שפחד מפיגועים, בדומה לכל פחד או חרדה אחרת, בסיסו בנפש האדם ובפרשנות שנותן למתרחש בחייו, ולא במציאות האובייקטיבית שסביבו. אם החרדה הייתה אובייקטיבית, סביר שכולם היו סובלים ממנה, ובצדק.

טיפולים נפשיים קצרים מסוגים שונים עשויים לסייע לאין שיעור בפחד או בחרדה מפיגועים, ובכוחם לפעול בכמה מישורים בו זמנית- לסייע לאדם לחזור לשגרת יומו, לברר את מקור פחדיו, לרכוש כלי התמודדות חדשים להתמודדות עימם ולהרגעה עצמית.

חשוב לדעת שגם טיפול נפשי קצר מועד בחרדה, או אפילו פגישות טיפוליות בודדות, יכולים לעשות את כל השינוי ולהפוך את חייו של הסובל מחרדה מפיגועים לקלים ושלווים הרבה יותר.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי נחשב יעיל במיוחד כדי להפיג פחדים, חששות וחרדות. בואו לקרוא איך הוא עובד ! >

כל אדם בוגר, אופטימי ככל שיהיה, מבין שאיום הטרור הינו מנת חלקינו, והוא איננו הולך להיעלם בקרוב. לכן, חשוב ללמוד לחיות בצילו, חיים טובים ומלאים ככל הניתן.

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, עדי גודלמן,

פסיכותרפיסטית במכון טמיר בת״א,

מכוונת הורים בפודקאסט של ׳כאן׳ על התמקמות נכונה מול ילדים במלחמה:

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

המלצות קריאה: 

לירן בבילה (2019). מרחב מוגן. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4357

גישת 12 הצעדים

לטיפול בהתמכרויות

מהי שיטת 12 הצעדים?

שיטת 12 הצעדים, הקרויה באנגלית Twelve-Step Program היא תוכנית גמילה ממגוון התמכרויות והתנהגויות כפייתיות, טיפול בהתמכרויות שפותח בשנות ה-30 של המאה ה-20 בארה״ב, ע״י בוב סמית וביל וילסון.

השיטה פותחה לראשונה לטובת קבוצות AA, אלכוהוליסטים אנונימיים, ומאז אומצה ע״י קבוצות תמיכה שונות המסייעות לאנשים להתמודד עם גמילה, בין היתר קבוצות מכורים (NA), קבוצת תמיכה לאכילה כפייתית (OA), קבוצה למהמרים אנונימיים (GA), קבוצת SA לסקסוהוליסטים אנונימיים, קבוצה לתלויי-יתר אנונימיים (CODA), רגשות אנונימיים (EA) וקבוצות נוספות.

המשותף לכל הקבוצות בגישת NA, הוא שהחברים והחברות בהן סובלים מהתמכרות, בין אם התמכרות פיזיולוגית לחומרים פסיכואקטיביים ובין אם בכניעה להתנהגויות מתמכרות שונות.

כל החברים בתכנית הקבוצתית של 12 הצעדים מודים בהתמכרות ומכירים בכוחה להסב להם סבל.

״מכורים נקיים״

גם לאחר סיום מוצלח של תהליך הטיפול הפורמלי בקבוצה, לאחר הגמילה, מחויבים המשתתפים לשמר מודעות עצמית נרחבת לגבי בעיית ההתמכרות.

מחויבות זו הצמיחה את המושג ״מכור נקי״, או בגמילה משתייה - ״אלכוהוליסט יבש״.

אדם שנגמל בהצלחה והשתחרר מההתנהגות ההרסנית, אך אין בכוחו להשתחרר אף פעם מהמועדות ליפול שוב למעגל הפתולוגי של השימוש.

אמיתי, זה עובד כבר המון שנים,

בישראל ובעולם.

צפו בכתבה על פעילותה

של אשפוזית אחת מיני רבות: 

היכן ומתי התפתחה שיטת AA?

שיטת AA הוקמה בשנת 1935, תקופה בה מדעי המח, הרפואה הפסיכיאטרית, והפסיכותרפיה הממוקדת בהתמכרות היו עדיין בחיתוליהן.

הקבוצות הראשונות של תכנית שנים-עשר הצעדים התפתחו בארה״ב ועקרונותיהן הקליניים נכתבו על ידי הוגי אלכוהוליסטים אנונימיים (AA).

כיום, למעלה מ-2 מיליון חברים ברחבי העולם עוקבים באדיקות אחר שיטת 12 השלבים, כפי שהיא מוגדרת ב-״הספר הגדול, ״התנ״ך של AA״.

איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר 

איך עובדת שיטת 12 הצעדים?

שיטת 12 הצעדים מבוססת, בין היתר, על אמונה בכוח עליון, או ״אלוהים כפי שאתה מבין אותו״.

היא גורסת כי הדרך לריפוי היא התנזרות מוחלטת מצריכת אלכוהול, או כל חומר / התנהגות מתמכרת אחרת.

המשתתפים עוברים תהליך התפתחותי שמחזק את היכולת להיכנע פחות לצרכי האגו, לקבל את חוסר האונים מול ההתמכרות, להעמיק רוחנית ובשלבים מתקדמים יותר לעשות חשבון נפש ולכפר על מעשים שגרמו לפגיעה באחרים. 

המוקד ההתפתחותי בטיפול הוא תהליך התבגרות רגשית. שעוזר למכור לא לברוח מעצמו ומרגשותו אלא להתמודד איתם.

הלמידה לאורך החיים הייתה שבמקום להרגיש פגיעים, רבים סיגלו הרגלים שגורמים לריחוק רגשי מאחרים, המביאים את המכור לאורך זמן להרגיש כלוא ומוסתר, בחסות מסכות רגשיות.

שיתוף רגשי פתוח וכן עם מכורים אחרים עוזר למכור להבין שאינו מתמודד לבד, וכי יש אחרים המבינים אותו וחווים דברים דומים (בעולם הטיפול הקבוצתי מכונה יתרון זה ״אוניברסליות״).

השיטה עצמה מוגדרת כקבוצה לעזרה עצמית, כלומר המנחים והמטפלים בה, שנקראים גם ״ספונסרים״, הם בעצמם מכורים לשעבר. 

לסניפי AA בעולם אין גוף מרכזי יחיד המרכז את פעילותם.

כל סניף פועל פחות או יותר על דעת עצמו, וכמעט ואין מעורבות של נושאים רלוונטיים אחרים מעבר לשיטת 12 השלבים.

יעילותה של שיטת 12 השלבים נתונה כבר מספר עשורים לדיון בקרב אנשי מקצועי שונים, מומחים בתחום ההתמכרויות.

על פי ה-"ספר הגדול", שיעור ההצלחה של השיטה עומד על 75% עבור "אנשים שניסו ברצינות". 50% התפכחו באופן מלא, בעוד ש-25%  נדרשו למאבק ממושך יותר בהתמכרות.

מחקר מ-2023 בחן אילו גורמים מסייעים למטופלי NA לשמור על ניקיון לאורך זמן.

המחקר התבסס על 2,293 מכורים נקיים שמשתתפים תקופה ארוכה בצעדים. כ-25% ציינו תמיכה חברתית המבוססת על NA כסיבה מרכזית. כ-18% ציינו תמיכה רוחנית וכ-11% ציינו עזרה מקצועית נוספת. 

התמכרות כמחלה 

בבסיס השיטה, עומדת ההבנה שהתמכרות היא מעין מחלה חשוכת מרפא, שאינה מרפה מהאדם לעולם.

גם אדם שנגמל לפני שנים רבות, עדיין חולה במחלת ההתמכרות ולכן עדיין מתמודד עימה, התמודדות ייחודית אשר אינה מאפיינת את אלה שאינם בעלי נטייה להתמכר.

מתוך כך נובעת הדרישה להתנזרות מלאה מהחומר ממנו נגמלים ומחומרים אחרים שעלולים לעורר את החלק המכור באדם. 

מה הסימנים לכך שאדם אלכוהוליסט?

כמותית, נשים ששותות יותר משלושה משקאות חריפים ביום או יותר משבעה בשבוע וגברים השותים לפחות ארבעה משקאות ביום או ארבעה עשר בשבוע – נמצאים בסיכון לאלכוהוליזם.

נורות אדומות נוספות לזיהוי שתיינים הן כאשר אדם טוען שיש לו בעיה או מתבדח על אלכוהוליזם, אינו עומד במחויבויות המשמעותיות שלו בבית, בעבודה או בלימודים, מאבד מערכות יחסים או מערכות יחסים בגלל השתייה אך ממשיך לשתות, מבצע עבירות שקשורות לשתייה, כגון נהיגה תחת השפעת אלכוהול, זקוק לאלכוהול כדי להירגע או לחוש ביטחון, שותה בבוקר או כאשר הוא לבד, משתכר מבלי להתכוון לכך, שוכח מה עשה בזמן ששתה, מכחיש את השתייה, מחביא אלכוהול או מביע כעס כאשר הוא מעומת עם הנושא, גורם דאגה ליקיריו או מתרץ את השתייה.

אלכוהוליסטים מתפקדים נראים כאילו הם שולטים בעניינים, אך בפועל הם עלולים לסכן את עצמם ואחרים בנהיגה בשכרות, במגע מיני מסוכן או בשל מצבים של בלאק אאוט.

נוסף על כך הם עלולים לחלות במחלות כבד, בדלקת הלבלב ובסוגים שונים של סרטן, לפגוע במוחם, לאבד זיכרון באופן משמעותי וללקות בלחץ דם גבוה.

שתיין כבד אף נמצא בסיכון גבוה יותר להיהרג בתאונת דרכים, להירצח או להתאבד, כמו גם לנקוט באלימות בבית, לנצל או להזניח ילד ולחלות בתסמונת אלכוהול עוברית.

והטיפול?

כמו בכל סוג של התמכרות. בתור התחלה, קראו מאמר זה. אחר כך יש להיוועץ ברופא  או בפסיכולוג טוב בנוגע לסוג הטיפול והמטפל הנכונים.

התנזרות מלאה משימוש

התנזרות היא ללא פשרות במסגרת שיטת 12 השלבים. למשל, בקבוצות AA נדרשת הפסקה מלאה של שתיית אלכוהול.

גישת ה"טיפול-אחיד-לכולם" הזו מבוססת על השקפת עולמה של AA לפיה אלכוהוליזם היא מחלה פרוגרסיבית עם סוף ידוע מראש, אותה ניתן למנוע אך ורק באמצעות התנזרות מוחלטת מאלכוהול.  

האם חייבים להפסיק באופן מלא את השימוש? לא בטוח

כפי שנראה בסיום המאמר, קיימות ביקורות עדכניות לגבי הנחות העבודה של 12 הצעדים:

למשל, מחקרים במימון ממשלתי הראו כי בערך 20% שסבלו בעבר מתלות באלכוהול שותים בהווה ברמת סיכון נמוכה, מבלי שיתמודדו עם סימנים ותסמינים של שימוש לרעה (abuse).

סקר שנערך לאחרונה בקרב 140,00 מבוגרים הראה כי 9 מתוך 10 שתיינים כבדים אינם מפגינים כלל תלות באלכוהול, ולכן באמצעות התערבות טיפולית קצרה ניתן לשנות בהצלחה את הרגליהם הבעייתיים.

השיטה כוללת שניים עשר שלבים, שהם הקווים המנחים לקבוצה הנמצאת בתהליך גמילה, ומאפשרים את המשך קיומה.

בקרו באתר של NA והצטרפו לקבוצה המתאימה לכם בכל הארץ. 

מהם 12 הצעדים?

1. 'אנו מודים שאנו חסרי אונים למול ההתמכרות שלנו, ושאיבדנו שליטה על חיינו' 

2. 'אנו מאמינים כי כוח גדול מאיתנו יכול להשיב אותנו לשפיות'

3. 'החלטנו למסור את חיינו להשגחה אלוהית, כמו שאנו תופשים אותה'

4. 'ערכנו חשבון נפש ערכי ואמיץ'

5. 'התוודינו לאל, לעצמינו ולאחר על טיב הטעויות שביצענו'

6. 'אנו מוכנים שהאל יסיר מאיתנו את פגמי האישיות שלנו'

7. 'ביקשנו מהאל, בצניעות, להסיר מאיתנו את חסרונותינו'

8. 'הכנו רשימה של האנשים בהם פגענו, והפכנו נכונים לכפר על הכאב שגרמנו להם'

9. 'כיפרנו על מעשינו באופן ישיר כשהתאפשר לנו, וכל עוד המעשה לא הביא לפגיעה באחר'

10. 'המשכנו בחשבון הנפש האישי, וכשטעינו התוודינו על כך מיד'

11. 'חיפשנו בדרך של תפילה, מחשבה וחקירה עצמית לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם האל, כפי שאנו תופסים אותו, ביקשנו לדעת רק את רצונו מאיתנו, ואת הכוחות לבצע את רצונו'

12. 'כשחווינו התעוררות רוחנית בעקבות הצעדים, ניסינו להעביר את המסר למכורים נוספים, ולנהוג לפי הצעדים בכל תחומי החיים' 

12 הצעדים וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

תכנית 12 הצעדים חולקת היבטים רבים עם הרציונל הטיפולי של גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT).

למשל, שינוי דרכי חשיבה, שינוי פעולות והתנהגויות ולמעשה לקיחת אחריות אישית של כל אדם המשתתף בתכנית על החלטותיו בחיים.

עבודה לפי הצעדים בתכנית מובילה את המטופלים לדרך שמזהה ומתקנת עיוותי חשיבה, מה שנמצא בהלימה גבוהה עם עקרונות ה- CBT. 

״עשה שלא אתאווה להיות מנוחם אלא מנחם

שלא להיות מובן - אלא מבין

שלא להיות אהוב אלא אוהב

כי כאשר נשכח את עצמנו - נזכה לקבל

וכאשר נסלח ייסלח לנו...״

מתוך תפילת צעד 11

12 הצעדים וטיפול דיאלקטי-התנהגותי

טיפול DBT-SUD, מודל שפותח מתוך שיטת ה-DBT, נחשב כיום לאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר לטיפול בהתמכרויות.

ארבעת שלבי ה-DBT עולים בקנה אחד עם מטרות השלבים של שיטת 12 הצעדים.

למשל, אחד השלבים ההכרחיים ב-12 הצעדים הוא כניעה, מעין שלב מקביל לשלב הראשון ב-DBT שעוסק בהתייצבות נפשית ובהחזרת השליטה של האדם בעצמו ובחייו. החזרת השליטה מצריכה כניעה והתמסרות לתהליך הטיפולי.

השלב השני של טיפול ה-DBT עוסק ברכישת היכולת לחוות קשת רגשות ולהכילם. היכולת הזאת מאפשרת למטופלים לייצב את תחושת העצמי שלהם ולהרגיש נוח יותר עם עצמם, אחת מהמטרות החשובות ביותר של שיטת 12 הצעדים.

בסיום הטיפול, עפ״י שתי הפילוסופיות, המטרה הופכת להיות העצמה רוחנית ומציאת שלווה ואיזון של האדם עם עצמו ובחייו.

ביקורת על AA

קבוצות 12 הצעדים הן שיטת טיפול נפלאה, קהילתית ואנושית, שמבוססת על תהליכים פסיכולוגיים מעמיקים שמושתתים על עקרונות של עזרה עצמית. נכון להיום היא עדיין השיטה השימושית ביותר בעולם המערבי לטיפול בהתמכרויות, אולם חשוב לציין שלא נחסכות ממנה ביקורות, רובן מבוססות.

הנה כמה מהביקורות המרכזיות על גישת 12 הצעדים: 

• על אף שאנשי AA מתארים שיתוף פעולה מחקרי ופרקטי עם אסכולות פסיכותרפוטיות אחרות לטיפול במכורים, הגישה אינה רואה באור חיובי טיפול פסיכיאטרי, שמתבצע בעיקר באמצעות תרופות מרשם. 

•  AA אינה מספקת מענה טיפולי מדויק ומותאם עבור מכורים המתמודדים עם תחלואה כפולה – הפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, מהן סובל המטופל במקביל להתמכרות ו׳מתכתבות׳ איתה. 

• AA משיגה אמנם תוצאות יפות עבור מטופלים שמתמידים ומגיעים באופן שוטף למפגשים הקבוצתיים, תוך שהם קופצים פנימה לתוך ׳עבודת הצעדים׳. אולם מתרבים המשתתפים שהתנסו ב׳דרך׳ ומצאו עצמם נוטשים ונושרים במהלך הטיפול. חלק מהמטופלים המאוכזבים מתלונננים על כך שההתנזרות והחתירה המובנית לגמילה מלאה מקשה עליהם יתר על המידה (מכורים נקיים מפסיקים להשתמש בכל החומרים הממכרים, לא רק בסם אליו פיתחו התמכרות). נושרים אחרים פיתחו סלידה קשה כלפי הערכים הרוחניים של הגישה, כמו האמונה בכח עליון כהנחת מוצא שאינה ניתנת לערעור. 

• אנשי המקצוע המועסקים ב-AA, על פי רוב אינם אנשי מקצוע בבריאות הנפש ואינם מיומנים בטיפול מקצועי בתחלואה נפשית. הגישה כולה מבוססת על עזרה עצמית: מנחי הקבוצות והספונסרים הם מכורים נקיים שהשתתפו בעצמם בתכנית הצעדים. בהנחיית מכורים לשעבר יש יתרונות רבים, אולם בהיעדר הכשרה והדרכה קלינית, יכולותיהם מוגבלות יחסית. 

• במבחן המחמיר של מחקרים קליניים מבוקרים, נמצאו אלטרנטיבות טיפוליות יעילות יותר מ-12 הצעדים. למשל פסיכותרפיות מוכרות כמו טיפול CBT וטיפול דינמי, אשר מסייעות למכורים בהתמודדות עם ההשתוקקות לשתות אלכוהול. גם שיטת הראיון המוטיבציוני, המועברת על ידי פסיכולוגים או עובדים סוציאליים קליניים מיומנים, מראה תוצאות יותר טובות בשיפור ואף בגמילה. אחת הטענות העיקריות של חסידי AA מול הממצאים המחקריים היא ששיטת 12 השלבים מבוססת בעיקר על התנסויות מעשיות בשדה ולא על מחקרים . בתנאי מעבדה (שרחוקים מרחק רב מהמציאות הטיפולית בשטח).

האם 12 הצעדים היא כת?

חשוב מאוד לציין כי על אף שהאמונה בכוח עליון מוזכרת פעמים רבות בעבודת הצעדים, השיטה אינה מיועדת בהכרח לאנשים מאמינים.

הרבה אנשים סבורים שהדגש העיקרי של הגישה הוא ״למסור את הכל לאלוהים או כוח עליון״, אבל במציאות אין שום כוונה לוותר על האחריות האישית, הרצון החופשי וההגדרה העצמית.

להיפך - תכנית ה-AA עובדת בשיעור הצלחה מרשים ומעודדת את המטופלים לקחת בעלות של מגוון ההתמודדויות והקשיים שככפתה עליהם מחלת ההתמכרות.  

בהיעדר מנהיגות כריזמטית ונרקיסיסטית, לא נראה ש-12 הצעדים סובלת מדינמיקה כתית.

גם, ואולי בעיקר, חילונים ואתאיסטים משתמשים בשיטה.

קבוצות דתיות לוקחות את 12 הצעדים לכיוון דתי יותר, וכוללות גם תפילות, אחרות מוותרות על כל סממן דתי, מתמקדות באחווה הקבוצתית ובהעצמת החברים.

השיטה מוכרת ביותר בשל הצלחתה לעזור גם במקרי ההתמכרות הקשים ביותר. למעשה, השיטה מדברת על שינוי דרך חיים, שינוי בדרך ההסתכלות על העולם ובדרך ההסתכלות העצמית, והינה עוצמתית ביותר כשנעשית במסגרת קבוצתית של בעלי מכנה התמכרותי משותף. התמיכה, האחווה, ההזדהות, השייכות, האחריות העצמית והשליחות שמפתחת השיטה, מניעה את האדם להישאר 'נקי'.

כיום, מרכזי גמילה רבים בארץ ובעולם עובדים עפ"י השיטה, בשילוב טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים מסוגים שונים. זאת, מתוך הבנה שתחושת האחריות העצמית שמפתחת השיטה בקרב האדם המכור, וכן תחושת השייכות לקבוצה והשליחות לסייע לחברי הקבוצה האחרים, הן הכוחות המניעות את האדם אל עבר גמילה והתמדה בה. מדובר בשיטה רוחנית, לא מדעית, המדגישה את האחריות והקשר של האדם לעצמו, לאחר, ולכוח עליון במידה ומאמין בו. השיטה מאמינה שבכוחו של האדם, במיוחד זה שסביבו קבוצת תמיכה איתנה, להשתקם גם מהמצבים הקשים וההרסניים ביותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

כתיבה:

צוות המטפלים בהתמכרויות,

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

מאיה אשרי (2018)/ אולי הגיע הזמן להודות שיש בעיה עם "אלכוהוליסטים אנונימיים"? מתוך אתר הארץ. נדלה: 21.2.2019 

Dimeff, L. A., & Linehan, M. M. (2008). Dialectical Behavior Therapy for Substance Abusers. Addiction Science & Clinical Practice, 4(2), 39–47

Donovan, D. M., Ingalsbe, M. H., Benbow, J., & Daley, D. C. (2013). 12-step interventions and mutual support programs for substance use disorders: an overview. Social work in public health, 28(3-4), 313–332. https://doi.org/10.1080/19371918.2013.774663

Galanter M, White WL, Hunter B. Internal and External Resources Relied on by Established Twelve Step Fellowship Members for Their Recoveries. Subst Use Misuse. 2023;58(1):139-145. doi: 10.1080/10826084.2022.2151311. Epub 2022 Dec 13. PMID: 36512831.

Krentzman, et al. (2010). How Alcoholics Anonymous (AA) and Narcotics Anonymous (NA) Work: Cross-Disciplinary Perspectives. Alcoholism Treatment Quarterly, 29(1), 75–84

Laudet A. The impact of Alcoholics Anonymous on other substance abuse related Twelve Step programs. In: Galanter M, Kaskutas LA, editors. Recent developments in alcoholism: Research on Alcoholics Anonymous and spirituality in addiction recovery. Vol. 18. New York, NY: Springer; 2008a. pp. 71–89

Robinson EAR, Price AM, Kurtz E, Brower KJ. Why is AA beneficial: A view from the inside. Alcoholism: Clinical & Experimental Research. 2009;33(6, Suppl):S-146

White W. The future of A.A., N.A. and other recovery mutual aid organizations. Counselor. 2010;11(2):10–19

https://www.naadac.org/assets/2416/ozzie_cabral_ac17ppt.pdf

https://www.oa-israel.org/12-steps

https://www.thecabinchiangmai.com/understanding-and-working-aa-s-12-steps-using-cognitive-behavioural-therapy/

https://c.ymcdn.com/sites/www.fadaa.org/resource/resmgr/files/Webinar_Handouts/Handout_DBT-SUD_Practical_Ov.pdf 

סובלימציה כמנגנון הגנה

מהי סובלימציה (Sublimation)? 

סובלימציה, שנקראת בעברית 'עידון', היא אחד ממנגנוני ההגנה של האגו.

המהלך הנפשי של סובלימציה הוא תיעול הכוחות התוקפניים והדחפיים, לכיוון של פעילות חיובית, סימבולית ומקובלת חברתית.

מבחינה אישיותיות, סובלימציה היא מנגנון הגנה מפותח ביותר, זאת בניגוד למנגנוני הגנה פרימיטיביים, כמו הכחשה או הזדהות השלכתית.

למעשה, אם ניקח בחשבון שמרבית מנגנוני ההגנה של האגו אינם מודעים לנו, ניתן לומר שעידון הוא מנגנון שנאחל לנו ולאהובינו.

אחרי הכל, מה טוב יותר מלהפוך תוקפנות לצפייה בתחרות אגרוף או צעקות תוכחה על השחקנים במשחק כדורגל?

איך סובלימציה עובדת?

בנפש האדם קיימים שלל יצרים, דחפים וכוחות, שדורשים לבוא לידי ביטוי, אך במידה ויבוטאו "במלוא הדרם" ניאלץ לשלם מחירים בדמות סנקציות חברתיות.

סובלימציה משמעה תיעול הדחפים, המחשבות והיצרים הלא מקובלים תרבותית לעבר התנהגויות מקובלות ומועילות יותר, שמספקות מענה אנרגטי שווה ערך. 

לדוגמה, כאשר לאדם יש דחפים מיניים שהוא אינו מעוניין לפעול על פיהם, הוא עשוי להשקיע את האנרגיה הזו באימון גופני מאומץ יותר. באופן זה, הוא מצליח להפיק תועלת מאותם דחפים בלתי רצויים במקום לחוש חרדה ופחד מפניהם.

״ייצוגים סמליים מאפשרים לדחפים אינסטינקטיביים

למצוא צורות מוסוות ומקובלות חברתית של סיפוק,

כאלה שאינן משביעות רצון כמו עונג גופני ישיר,

אך מהוות פשרה מתקבלת על הדעת

בהינתן האילוצים החברתיים ההכרחיים.״

-- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו:

תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו 

האם סובלימציה היא מנגנון הגנה בריא?

לפי הפסיכואנליזה, וגם לפי הפרקטיקה של החיים, סובלימציה משרתת תפקוד אישי ובין-אישי בריא וחיובי, שמעיד על התפתחות תקינה ועל כוחות התמודדות, חוסן ואיתנות.

זהו אינו מנגנון הגנה מולד, כי אם מתפתח, במקביל להתפתחות הילד, בד בבד עם הפנמת הנורמות החברתיות.

דוגמאות מוכרות לעידון הינן עיסוק בספורט להוצאת דחפים אגרסיביים, יצירת אמנות, פנטזיה, משחק והומור.

הומור כמנגנון הגנה הוא למעשה דרך לבטא בצורה קלילה ומצחיקה מחשבות ודחפים בלתי מקובלים. ההומור מפחית את עוצמת הסיטואציה ומייצר מרחק בין האדם לדחפים שלו.

פנטזיה כמנגנון הגנה הופכת את התשוקות הבלתי רצויות לדמיון.

הן ההומור והן הדמיון עוזרים לאדם להסתכל על הסיטואציה מזווית ראיה אחרת או להתמקד בהיבטים אחרים של המצב שלא נבחנו קודם לכן. 

האם סובלימציה זמינה למודעות או שהיא אינה מודעת? 

חלק מתהליכי הסובלימציה מודעים, למשל, כאשר אנחנו כועסים על מישהו ובליבנו ״אומרים לו״ דברים קשים מאוד, אך בפועל, במהלך שיחה איתו, מעדנים את התוכן על מנת לא לפגוע ולהחריף את המצב.

כלומר, אנו יודעים שאיננו יכולים להגיד את האסוציאציות הגולמיות שעוברות בתודעתנו ולכן מעבדים ומעדנים אותם.

עם זאת, בדומה לכל מנגנוני ההגנה, מרבית תהליכי הסובלימציה אינם מודעים. 

צפו בסרטון קצר ובהיר על סובלימציה:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

31 במרץ 2022   

מקורות:

Julia Thomas (2019). What Is Sublimation? Psychology, Definition, And Examples. In Better Help Website: https://www.betterhelp.com/advice/psychologists/what-is-sublimation-psychology-definition-and-examples/

https://psychcentral.com/lib/15-common-defense-mechanisms/

https://en.wikipedia.org/wiki/Sublimation_(psychology)

הארי סטאק סאליבן

והפסיכואנליזה הבין אישית

תרומותיו של הארי סטאק סאליבן (1892-1949)

הפסיכואנליזה הבין-אישית הינה אחד הזרמים המוכרים בפסיכואנליזה.

היא פותחה ע"י הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

לצדו פעלו אדגר לוינסון, אריך פרום, קלרה תומפסון, דונל סטרן ואחרים. 

לפי גישתו של סאליבן, לא ניתן להפריד את הפרט מסביבתו ומהשדה הבין-אישי בו חי, כיוון שאישיותו מתעצבת בסביבה חברתית ומתגבשת תוך אינטראקציות עם אחרים.

בהדגישו את החשיבות של יחסים בין אישיים בחיי האדם, סאליבן נחשב לאחד מסוללי הדרך לשיטת הטיפול הפסיכולוגי הפסיכואנליטי המתקדמת בימינו- טיפול התייחסותי.

סאליבן וממשיכיו הפסיכואנליטיים בגישה הבין-אישית, המשיכו והרחיבו את עמדתו של שנדור פרנצי לגבי העכשוויות של הקשר הטיפולי וההעברות וההעברות הנגדיות המוקדמות, כהיסטים מרכזיים בתהליך האנליטי.

במקביל, פעלו גם רונלד פיירברן ו-ס.ה. פוקס, שפיתח את גישת האנליזה הקבוצתית, עם עקרונות פסיכואנליטיים מקבילים.

כך כותב הפסיכיאטר ארווין יאלום בספרו "להיעשות אני":

"הגישה הבינאישית (או הניאו־פרוידיאנית) הייתה תיקון לגישה הפרוידיאנית הישנה יותר, השמרנית; היא הדגישה את חשיבות היחסים הבינאישיים בהתפתחותו של הפרט במהלך מחזור החיים, בעוד הגישה הקודמת שמה את רוב הדגש שלה על שנות החיים המוקדמות מאוד. גישה זאת הייתה אמריקאית במקורה והתבססה בעיקר על עבודתו של הפסיכיאטר הארי סטאק סאליוון, כמו גם על תיאורטיקנים אירופאים שהיגרו לארצות הברית, במיוחד קארן הורני ואריך פרום".

הקריירה של סאליבן

סאליבן היה פסיכיאטר שמעולם לא רכש השכלה כפסיכואנליטיקאי.

הוא למד רפואה באוניברסיטת שיקאגו בזמן שלאסכולת שיקגו הייתה השפעה אדירה על מדעי החברה ועל רפואה.

בשיקגו, סליבאן התוודע לתחום הידע של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוודע לתיאוריות של האנתרופלוגית מרגרט מיד.

לאחר מכן, עבר לוושינגטון, שם עבד יחד עם שני פסיכיאטרים חשובים: ויליאם אלנסון ווייט ואדולף מאייר. שניהם היו עבורו מעין מנטורים שעודדו אותו להתמקד בחקר הסכיזופרניה. לשניהם הייתה גם מסורת שונה מהזרם הפסיכיאטרי המסורתי של אמיל קרפלין.

"אנשים גורמים לאנשים לחלות

ואנשים גורמים לאנשים לשוב ולהבריא"

-- הארי סטאק סאליוון

עבודתו של סטאק סאליבן עם אמיל קרפלין

קרפלין היה אחד המאבחנים הפסיכיאטריים החשובים ביותר. הוא ניסה להפריד בין הפרעות שונות, באמצעות מאפייניהן הנראים לעין. הוא תיאר את הסכיזופרניה כדמנטיה - כלומר, הפרעה בה מתקיימת דעיכה פרוגרסיבית מתמדת של תפקודים קוגניטיביים ואישיותיים.

מאייר ו-וויט חלקו על קביעתו זו של קרפלין:

הם טענו כי התיאור מחטיא את מהות המחלה. לדידם, ההידרדרות הסכיזופרנית נובעת מהימנעות מהסביבה, מהסתגרות ומהתבודדות.

לטענתם, אנשים עם סכיזופרניה מאוד רגישים לסביבה ודווקא מכיוון שהם כל כך רגישים וחרדים מפגיעה על ידי אחרים הם מאמצים לעצמם התרחקות חברתית רדיקלית ומתבודדים.

כלומר, מה שאנו רואים אצל הסכיזופרן אינו התדרדרות, אלא רגישות בין-אישית מאוד גדולה.

הם כיוונו את תשומת ליבו של סליבאן לבחון את ההתנהגות הבין-אישית של אנשים החולים בסכיזופרניה.

סאליבן אכן הבחין כי מטופלים עם סכיזופרניה שונים מאוד מהאופן בו קרפלין תאר אותם - הם היו מאוד רגישים לסביבתם.

הוא טען ש: "People with schizophrenia are more human than otherwise".

כלומר, הוא טען שמה שקרפלין תיאר כ׳איבוד פונקציות׳, הוא למעשה ניסיון של החולים להשיג קרבה רגשית.

״סאליבן הגיע לכדי תחושה שפעילות אנושית

ונפש האדם אינם דברים השוכנים באינדיבידואל,

אלא מיוצרים באינטראקציה בין בני אדם;

אישיויות מעוצבות לצורך התאמה לנישות בינאישיות,

ואינן מובנות אלא אם כן נלקח בחשבון

תהליך ההשחזה המורכב והאינטראקטיבי הזה״

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו:

תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

סאליבן והפסיכואנליזה

מתוך ההשפעות של מרגרט מיד ושל קורט לוין, סליבאן טען שלהיות אנושי משמעו לקחת חלק במערכת יחסים.

מערכת היחסים היא חלק מהטבע האנושי אולם בני אדם נוטים להמעיט בחשיבות הקשר.

לבני האדם יש נטיה לתפוס את מושג האישיות כמבודד מהחיים האישיים וחשיבה זו היא אשליה.

סאליבן גרס כי האישיות מהווה את דפוס היחסים הבין-אישיים שלנו.

כלומר, מי שרוצה להבין אנשים צריך להבין את מערכות היחסים שלהם. בפרפראזה על פרויד – שטען שהחלום הוא דרך המלך אל הלא-מודע – אומר סליבאן כי היחסים הם דרך המלך אל הלא מודע. הדבר דומה לרעיון של דונלד ויניקוט- "מטריצת אם תינוק".

סליבאן קיבל את הרעיון הפסיכואנליטי של הלא-מודע הפסיכודינמי, כלומר, של רעיונות לא מודעים המניעים את חיינו, בעיקר מתוך מוטיבציה של הפחתת מצוקה- החרדה היא הדלק של הנפש.

אולם, הדגש הקליני של סאליבן היה שונה:

הוא מיקם את הדגש של הלא מודע הפסיכודינמי ביחסים אמיתיים בין אנשים (בעיקר אם-תינוק) ולא בניהול דחפים בנפשו של היילוד (כמו פרויד); לא בעבודתו של האגו (כמו אנשי פסיכולוגיית האגו) ולא בפנטזיות מופנמות על יחסי העצמי והאחר (כמו בגישת יחסי אוביקט שבוטאה בעיקר על ידי קליין ו-ויניקוט). 

קצת פוליטיקה מקומית... 

לפי דונל סטרן, ממייסדי הגישה הבן-אישית, הפסיכואנליזה ההתייחסותית נדחתה ע״י שני המחנות ששלטו בממלכת הפסיכואנליזה - הפרוידיאנים וההומניסטים הבין-אישיים. 

הדרך נסללה לבסוף דרך סינתזה מעניינת בין ההתייחסותיים לבין הבין-אישיים. 

אבל חשוב להדגיש כי קיים ההבדל בין הגישה ההתייחסותית לבין-אישית. 

מערכת העצמי (Self System)

סאליבן פיתח את מערכת העצמי (Self System):

התינוק נע בין נוחות לבין מתח.

החוויות הללו קשורות מאוד ליחסים בין התינוק לבין הסביבה – סביב סיפוק צרכים.

הצורך שלנו בסיפוק הצרכים (Need for Satisfaction) הוא הדבק החברתי, רכיב מרכזי ביצירת הקשר.

החברה האנושית כולה בנויה מאנשים שמספקים צרכים אחד לשני ואחד מהשני. 

סאליבן, מתוך נקודת מבט בין-אישית, טען כי נרקיסיזם מבטא הגנה מפני חוסר ביטחון עצמי ורגשי נחיתות.

אילו יכל הנרקיסיסט לקלוט כמה הוא מרגיש קטן ואפסי, כשמישהו אחר היה מצליח, הוא לא היה צריך את ההתנשאות הזו שמלאה שנאה כלפי האחר.

הנרקיסיסט מתמלא קנאה, שינאה עצמית וחוסר ביטחון כשמישהו אחר משיג ומצליח. הידיעה עצמה אינה מספקת אף פעם, הנרקיסיסט צריך גם להרגיש ולחוות את הרגשות הקשים הללו.

סאליבן מדגיש גם את האידיאליזציה, הגנה שמאפשרת לא לקחת סיכונים מול אחרים. ומטשטשת את ההבדלים בין העצמי לבין האחר.  נפרדות נחווית מאיימת עבור הנרקיסיסט, תוך שהיא מייצרת חרדה מפני פרידה ונטישה. הנרקיסיסיזם הוא הגנה שנועדה למנוע מגע עם כאב נפשי.

"We are all more human than otherwise"

Harry Stack Sullivan --

האחר המשמעותי (Significant Other) 

סאליבן היה הראשון להשתמש במושג המקצועי השגור כיום האחר המשמעותי (Significant Other), כדרך להמחיש את חשיבותו של אותו "אחר" להתפתחות נפש האדם. 

התינוק מסתנכרן עם האמפתיה של האם, שמבינה אינסטינקטיבית את הצורך.

הקשר בין התינוק לאם הוא קשר אמפתי (Empathic Linkage), מושג שמתכתב עם תפקיד האמא כסביבה מחזיקה בהתפתחות התינוק (Primary Maternal Preoccupation).

סליבאן הדגיש את ההשפעות ההדדיות של האם והתינוק אחד על השני, דרך מצבי רוח הדדיים.

למצבי רוח יש נטיה מדבקת, המאיימת על הקשר האמפתי בין האם לתינוק.

זו טענה שמוכחת כיום אמפירית:

נמצא שכאשר חושפים ׳אנשים בריאים׳ לקשר חברתי עם מתמודדים עם מצב נפשי של חרדה או דיכאון, מתחילים ׳הבריאים׳ להראות בעצמם סימפטומים חרדתיים או דיכאוניים. 

סליבאן טען שכאשר האם חרדה גם התינוק חרד ולהפך (התינוק חווה את האם כפונקציה של מידת החרדה שהיא חווה) .

החרדה יוצרת מעין "קצר חשמלי" בקישור האמפתי בין התינוק לאם; כאשר האם חרדה, היא פחות מותאמת לתינוקה. היא מדביקה את התינוק בחרדתה והוא, בתורו, פחות מותאם אליה.

חרדת הנקה

דוגמא טובה לכך ניתן לראות ב"אימת ההנקה":

האמא נלחצת מהמחשבה שלא תצליח להניק, מה שמלחיץ את התינוק, וגורם לאמא להאמין שהנבואה הגשימה את עצמה, מה שגורם לה להילחץ עוד אף.  כמו כן, גם תינוק חרד, מעצים את החרדה שלו, דרך זה שהוא מכניס את האם לחרדה. כלומר, החרדה הראשונית היא לא כזו קשה, אבל היא מועצמת כאשר היא מגבירה את החרדה אצל האם וממשיכה להתעצם בתוך פינג-פונג של מנגנון כדור שלג.  

העצמי הטוב והעצמי הרע

סליבאן סבר שהחוויות הראשוניות של התינוק הן קוטביות למד, מה שמזכיר את המושגים של השד הטוב והשד הרע שטבעה מלאני קליין.

רק מאוחר יותר התינוק יכול לחוות רגשות מורכבים יותר ומאוזנים, שאינם קוטביים.

התינוק חווה את האם כפונקציה של חרדותיה: כאשר היא רגועה – היא ׳אם טוב׳ה, וכאשר היא חרדה – היא ׳אם רעה׳.

תחילה, התינוק חסר אונים ביחס לאם טובה / אם רעה ולכן, הוא מפנים את "שתי האימהות", הוא מקבל את המציאות כפי שהיא.

רק בשלב מאוחר יותר הוא מגלה שמה שקורה בעולמו משפיע על האם.

הוא מתחיל ליצור קשר עם האם באמצעות הבעות פנים, בכי ומחוות נוספות, כלומר, לומד כי פעילויות שהוא יוצר משפיעות ו"יוצרות את האם".

לבסוף, כדי לדאוג לעצמו ולארגן לעצמו את הקישור האמפתי, התינוק מתחיל לעצב את האם דרך התנהגותו שלו.

הוא לומד מהן ההתנהגויות שמסבות לאמא עונג ← הוא מגביר את השכיחות של ההתנהגות הזו ← האימא נעשית טובה ורגועה ← התינוק מפנים את הטוב של האמא לעצמו כ"אני טוב" (Good Me).

זה עובד גם לרעה: כאשר הפעילויות של התינוק יוצרות חרדה אצל האם ← הוא חווה את היותה רעה, כ"עצמי רע" (Bad Me).

התינוק עסוק באיזון הפעולות שלו - בין אלו שיוצרות אימא טובה וגורמות לו להרגיש טוב, ובין פעולות שיוצרות אימא חרדה וגורמות לו להרגיש רע. 

על הדימיון בגישתו של סאליבן עם הגישה ההתייחסותית >

טיפול פסיכולוגי לפי סאליבן 

לפי סאליבן ותומכי הגישה, ניתן לזהות את אישיותו של האדם תוך צפייה באינטראקציה שהוא מקיים עם אחרים.

לכן, על מנת לטפל בנפשו של אדם, אין אפשרות להתעלם מיחסים בין-אישיים משמעותיים מעברו ומההווה.

בניגוד לפסיכואנליזה של פרויד, שהתמקדה בדחפים ובמשאלות מודחקות, סאליבן התעמק במערכות יחסים, הן בחייו של המטופל והן במערכת היחסים הנוצרת במרחב הטיפולי בין המטפל למטופל.

אקטיביות המטפל

שוני נוסף מהפסיכואנליזה הקלאסית, הוא האקטיביות של המטפל בטיפול הפסיכואנליטי הבין-אישי.

המטפל אקטיבי, שואל שאלות, חוקר על מנת להבין את מערכות היחסים שמקיים המטופל, זאת מתוך מחשבה שאת הפרטים החשובים ביותר המטופל כלל לא יציין (לא מכוונה תחילה, כי אם בתהליך שאינו מודע).  

לפי סאליבן, בירור ובחינה של מערכות היחסים בחיי המטופל, הן בעבר והן בהווה, מלמדים על הפתולוגיות מהן סובל המטופל וגם על הכוחות הנפשיים שלו.

אותן מערכות יחסים מהוות 'ממצאים מעבדתיים פסיכולוגיים' לזיהוי ליבת הקשיים האישיותיים, תוך שהן מספקות רמזים קריטיים שסוללים את הדרך לפיתרון ולהקלה שיתרחשו בתהליך הטיפולי.

בדומה לתיאורטיקנים פסיכואנליטיים ומערכתיים אחרים, שכתבו במקביל, כמו ס.ה. פוקס באנליזה הקבוצתית, סאליבן טען כי התנהלות האדם בעולמו החברתי משקפת באופן מדויק את הסבל הנפשי ממנו הוא סובל.

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT)

אחת משיטות הטיפול מבוססות-הראיות, שצוברת תאוצה אינטנסיבית בימינו, היא פסיכותרפיה בין-אישית (IPT).

בדומה לפסיכואנליזה הבין-אישית, של סטאק-סאליבן, גם IPT מתבססת על ההנחה שאבחון וטיפול פסיכולוגיים לא ימצו את השפעתם מבלי לחקור דילמה שחיה במקביל בעולם הפנימי של המטופל ובתוך מערכות יחסים משמעותיות.

גישתו של סאליבן, והדגש שהוא שם על חשיבות חקירת האינטראקציות של המטופל למטרת הבנת עולמו הפנימי, מקובלים מאוד גם כיום, ופסיכולוגים קליניים רבים משתמשים בעקרונות היישומיים של גישת הפסיכואנליזה הבין-אישית, אפילו אם אינם מזוהים עמה תיאורטית.

נדמה שגישתו הבין-אישית של סאליבן לא קיבלה את המקום הראוי לה בהיכל התיאורטיקנים הפסיכואנליטיים, לא בין ״האבות״ ולא בין ״האמהות״.

עם זאת, כמעט כל טיפול נפשי מושפע מהבנותיו של סטאק סאליבן,

החיים האישיים של סאליבן

ננסי מקוויליאמס, במאמרה ״מחשבות על דינמיקות סכיזואידיות״ כתבה כי הארי סטאק סאליבן התמודד בעצמו עם הגנות סכיזואידיות מורכבות ואולי אף התמודד עם אפיזודות פסיכוטיות קצרות וחולפות, גלישות פסיכוטיות שלא התגבשו לכדי פריצת סכיזופרניה. 

גם איירה מוזס, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי מניו יורק, תיאר והרחיב במפגש מקוון (30.1.22, הפורום הישראלי לפסיכואנליזה התייחסותית) על ייסוריו המנטליים של סאליבן. 

באותו מפגש עמד מוזס גם על ההיבטים החברתיים בעבודתו של סאליבן עם אוכלוסיות מוחלשות, כמו קהילות השחורים והלהט״ב בארה״ב ועל כתיבתו לגבי סכנת האנטישמיות וביטוייה הנסתרים. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

תודות:

דורון עמרן, MSW

מכון טמיר

מקורות:

ארווין יאלום. להיעשות אני. הוצאת כנרת זמורה ביתן, מודיעין, 2017

Burnham, J. C. (1983). Psychiatrist of America. The life of Harry Stack Sullivan. Medical History, 27(3), 334–335.  Mullahy Patrick (1973). The Beginnings of Modern American Psychiatry: The Ideas of Harry Stack Sullivan. Houghton Mufflin Company, Boston.

Perry, Helen Swick. (1982). Psychiatrist of America: The life of Harry Stack Sullivan. Harvard: Belknap. 

Sullivan H. Conceptions of Modern Psychiatry. New York: W.W. Norton; 1940. Sullivan HS. The interpersonal theory of psychiatry. New York: W.W. Norton; 1953.

Sullivan HS. The psychiatric interview. New York: WW Norton & Company; 1954. Tauber, E. S. (1954). The Contributions of Harry Stack Sullivan, a Symposium on Interpersonal Theory in Psychiatry and Social Science. Bulletin of the Medical Library Association, 42(1), 146–147. Zeig JK (1987)The Evolution of Psychotherapy. Brunner/Mazel, Publishers, NY.

כשאנו שומעים את צמד המילים 'הפרעות אכילה' רובנו חושבים ישר על אנורקסיה או בולימיה.

בגדול, הפרעות אכילה מתבטאות בהכרח בדפוסי אכילה לא בריאים שמזיקים לגופינו בצורה הרסנית ובאשר למרבית הפרעות האכילה, זה נכון. 

אבל מי שמכיר את הנושא מעט יותר, יודע שגם אכילה כפייתית היא סוג של הפרעת אכילה.

ואכן, כיום הולכת וגוברת המודעות לאורטורקסיה - הפרעת אכילה חדשה שמהווה ׳נצחון פירוס׳ למתאמצים ולמתאמצות לשמור בקפדנות יתירה על הבריאות. 

במצב בו שכיחות האורטורקסיה עולה על 50% מאוכלוסיית המתאמנים, התופעה כבר דורשת התייחסות פסיכולוגית ראויה וזה מה שאנו מגישים לכם כאן. 

מהי אורטורקסיה?

אורטורקסיה, או אורטורקסיה נרבוזה, היא הפרעת אכילה שמתבטאת באובססיה מופרזת לאכילה בריאה.

בניגוד להפרעות אכילה אחרות, כמו אנורקסיה או בולימיה, הבעיה באורטורקסיה סובבת בעיקר סביב איכות המזון, ולא כמותו.

בנוסף, המתמודדים עם אורטורקסיה אינם ממוקדים לרוב בירידה במשקל.

ההפרעה הוגדרה לראשונה בשנת 1997 ע"י ד"ר סטיב ברטמן מארה"ב, ועדיין איננה מאוד מוכרת, הן בקרב הציבור הרחב, הן בקרב המתאמנים והאוכלים בקפידה הסובלים ממנה והן בקרב אנשי מקצוע מתחום התזונה ובריאות הנפש.

למעשה, עד היום קיים ויכוח ער בין אנשי מקצוע, בשאלה האם אורטורקסיה הינה הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), כיוון שהסובלים ממנה מציגים תסמינים השייכים לעיתים לשתי ההפרעות.

כיום, כשבכל העולם המערבי קיימת ומתגברת המודעות לתזונה בריאה, יש את מי שלקחו זאת רחוק מדי:

הסובלים מאורטורקסיה עוסקים ללא הפסק בבחינה קפדנית של איכות המזון שהם מכניסים לגופם, בערכו התזונתי, במחקרים, בהנחיות המשתנות מעת לעת, בספרות המקצועית ובניסויים אישיים באמצעות ניסוי ותעיה.

אצל מרבית האורטורקסים בוערת חרדה גדולה בכל הנוגע לאוכל ולבריאות, כשלצידה הימנעויות מסוגי מזונות רבים, חלקם שגרתיים וטבעיים, שנתפסים בעיניהם ללא בריאים לחלוטין.

לצד זאת, ניתן לזהות בקרבם תסמינים גופניים המעידים על בעייתיות, למשל עור כתום הנגרם כתוצאה מתזונה מרובת ירקות ותבלינים כתומים או כתוצר של ירידה במשקל.

כיצד נוכל להבדיל בין אנשים שאוכלים בריא כיוון ומאמינים בדרך החיים הזו, או מטעמי אידיאולוגיה, ובין אנשים הסובלים מהפרעת האכילה הייחודית הזו? 

אכן, מדובר בקו דק העובר בין השניים, אבל כשמסתכלים טוב- הוא עשוי להיות די ברור: 

• האדם עוסק באופן כפייתי בתכנון ארוחותיו ומרכיבי הארוחה, עוסק רבות בחקירת הערכים התזונתיים של מאכליו, אינו נינוח כשאינו מתכנן מה אוכל או כשאין ברשותו מזון בריא לשביעות רצונו.

• האדם נמנע מלאכול מאכלים שאינם בריאים, להגדרתו, בשום מינון ובשום רמה, גוזר על עצמו משטר אכילה חסר בסיס ושומר בכפייתיות על שמירת המשטר.

• האדם גוזר על עצמו לאכול מאכלים שהוא לא אוהב רק כיוון והם בריאים, ובעצם מאמץ דרך חיים שגורמת לו במקרים רבים לסבל, למען שגרת האכילה הבריאותית הנתפסת.

• האדם מפחית מהתפריט מאכלים הולכים ומתרבים ומקשיח בהדרגה את הקריטריונים לתזונה בריאה. 

• הוא חש מזוהם או טמא כאשר נכנסים לגופו מאכלים שאינם עומדים בהגדרתו הנוקשה לבריאים. 

• מתפתחת מידה של טקסיות סביב הארוחות. הן צריכות להיצרך בסדר מסוים, עד כדי הגדרה מראש של מספר הלעיסות. הטקסיות מעניקה למתמודד תחושת אופוריה ושליטה. 

• היבטים אחרים בחיים מוזנחים לטובת עיסוק מופרז במזון ובבריאות, באופן שפוגע בתחומי חיים אחרים.

• המתמודד תולה במזון הבריא את כל תקוותיו,  לאושר ולתחושת משמעות בחיים.

למעשה, הקפדה על תזונה בריאה, או טבעונות, הופכת לאורטורקסיה תחת שני קריטריונים כלליים:

• כאשר העיסוק בה הופך לכפייתי (אובססיבי).

• כשהוא מפריע לאדם בשגרת יומו וגורם לו להזנחת תחומי חיים אחרים.

כשהתזונה הבריאה "משתלטת" על האדם על חייו, ככל הנראה הוא סובל מאורטורקסיה ברמה מסוימת.

אבל, לכאורה, מה יכולה להיות הסכנה בתזונה בריאה?

התשובה היא שיכולה להתפתח סכנה ממשית של תת-משקל, מחסור בויטמינים חיוניים ומחיר כבד לבריאות הנפשית ולשגרת החיים.

גם רונה קינן רוצה לחיות נכון,

רק אנא זכרו את האיזונים.

הנה, תקשיבו:

טיפול פסיכולוגי באורטורקסיה

הטיפול באורטורקסיה, בדומה לטיפול בכל הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית, מחייב התייעצות עם איש מקצוע, ויכול להיות מיטבי בעזרת מערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות.

כשמדובר בהפרעות נפשיות, יש צורך בטיפול מעמיק "מן השורש", המפרק את דפוסי החשיבה המוטעים של המטופל, אשר גרמו לו להתנהגות כה הרסנית בחייו, ולהחליפם בדפוסי חשיבה אחרים אדפטיביים יותר ובריאים.

באורטורקסיה ניתן לטפל, לעיתים אף טוב יותר מבהפרעות אכילה אחרות, כיוון והרצון להיות בריא הוא בונה ומפרה את האדם.

לכן, מטרת הטיפול תהא להשיבו מהקיצוניות אליה נקלע אל עבר אורח חיים מאוזן ובריא.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות והמלצות קריאה על אורתורקסיה:

Christine B. Costa, Kholoud Hardan-Khalil & Kimberly Gibbs (2017) Orthorexia Nervosa: A Review of the Literature, Issues in Mental Health Nursing, 38:12, 980-988

Hafstad, S. M., Bauer, J., Harris, A., & Pallesen, S. (2023). The prevalence of orthorexia in exercising populations: a systematic review and meta-analysis. Journal of eating disorders, 11(1), 15. https://doi.org/10.1186/s40337-023-00739-6

Koven, N. S., & Abry, A. W. (2015). The clinical basis of orthorexia nervosa: emerging perspectives. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 385–394 

Varga, M., Thege, B. K., Dukay-Szabó, S., Túry, F., & van Furth, E. F. (2014). When eating healthy is not healthy: orthorexia nervosa and its measurement with the ORTO-15 in Hungary. BMC Psychiatry, 14, 59

מצוקה נפשית אצל ילדים במלחמת עזה

מאז אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אחריהם, נתונים מלמדים על עלייה דרמטית בשיעורי חרדה, דיכאון ובעיות הסתגלות נפשיות בקרב ילדים ומבוגרים בישראל. נתונים אלה התבססו על סקרים שנערכו בקרב רופאי ילדים, פסיכולוגים וקופות החולים. בנוסף, קיים מחסור חמור במטפלים ובפסיכולוגים חינוכיים, המועסקים במשרה חלקית בלבד. בנוסף, רוב רופאי הילדים לא קיבלו הכשרה מספקת בטיפול בטראומה נפשית.

לאור גל הטרור השוטף את מדינתנו בתקופה האחרונה, רבים מוצאים עצמם במצוקה נפשית מסוימת, עימה מתקשים להתמודד. ההתחממות הביטחונית גורמת לרבים לעליית החרדה , לדריכות ולדאגה, לעצמם ולקרוביהם. בתחילה, נראה היה כי החשש הינו מנת חלקם של תושבי ירושלים וההתנחלויות, אך לאחר אירועי הימים האחרונים, אנו מבינים שגל הטרור שוטף את כל הארץ, וכי אף אחד אינו באמת חסין. הבנה זו, מעוררת חרדה רבה בקרב רבים, ילדים ומבוגרים כאחד.

מבוגרים רבים מדווחים על דאגה קיומית, חרדה כלפי הילדים, אתרי החדשות מדווחים על עליה ברכישת כלי הגנה עצמית כדוגמת תרסיס פלפל ועל כך שרבים נמנעים מלהגיע למקומות מסוימים הנחשבים מועדים יותר לפורענות, דוגמת בירתנו ירושלים. חרדת המבוגרים אינה פוסחת גם על ילדיהם, אשר שומעים את המתרחש ולעיתים אינם יודעים כיצד לפרש אותו ובאילו פרופורציות להתייחס אליו, מה שמעורר תחושת חוסר שליטה וחרדה משמעותיים.

אז כיצד נוכל להקל על עצמנו, וכיצד נוכל להקל על ילדינו, בהתמודדות הקשה למול הטרור המתגבר?

מבוגרים רבים נקלעים לחרדה קשה למול מקרי הטרור, אליה מגיבים פיזית ונפשית. הדבר מתבטא בלחץ, דאגה, קשיי הירדמות, הימנעויות רבות מדברים שגרתיים וכן לעיתים קשיי נשימה, הזעת יתר, דופק מואץ וכיוצא באלה. על אף הדאגה המוצדקת, קיימות דרכים בהן המבוגר יכול להקל על עצמו.

בראש ובראשונה, עלינו להחליט באיזה מידה מתאים להיחשף למתרחש במדינה. מצד אחד, חשוב להיות ערניים, להתעדכן ולהכיר את המתרחש, אך מצד שני לעיתים זה עושה לאדם יותר רע מטוב, במיוחד אם אינו מסוגל להכניס את המצב לפרופורציות המתאימות. במידה וכך המצב, חשוב להחליט להתעדכן פעם אחת ביום, או להתעדכן מאנשים קרובים ולא מחדשות הטלוויזיה או האינטרנט, המפרסמות גם תמונות וסרטונים מעוררי חרדה. בכל אופן, חשוב שלא להיכנס לאתרי חדשות בצורה אובססיבית או מידי כמה דקות, להיכנס אחת לכמה שעות זה די והותר.

בנוסף, חשוב לשתף בפחד ובדאגה אנשים קרובים, להתייעץ איתם כיצד נכון להתנהל, חשוב שלא להתבודד בתקופה זו. יש חשיבות לשמירה על השגרה התקינה כל עוד אפשר ואין הנחייה לעשות אחרת. חשוב לסמוך על התנהלות הממשלה, המשטרה והצבא, כי אין ברירה אחרת, ולדעת כי אם לא פורסמו נהלים מסוימים- אין בהם צורך ממשי. לכן, חשוב שלא להפסיד עבודה, לא לשנות את שגרת היום של אחר הצהריים, את שגרת היום של הילדים או של הלינה.

התקשרו לייעוץ חינם בקו החם של עמותת נט"ל -- טראומה על רקע לאומי <

באשר לילדינו, חשוב לזכור שגם אם הם צעירים מאוד ונראה כי אינם מקשיבים, הם קולטים טון, נימה, מזהים פחד או דאגה אצל הוריהם, מבינים שמדובר במצב שאינו שגרתי. הילדים לא תמיד ידעו להגיד שהם נדבקים בדאגת הוריהם, אך יביעו זאת בעצבנות, פחד, קשיי הירדמות וכיוצא באלה. בגלל שהילדים למעשה מבינים הרבה יותר משאנו חושבים, חשוב מאוד לדבר איתם, לפשט את המצב עבורם לרמה בה יוכלו להבין, גם אם לא שאלו אותנו. אין דמות מתאימה מההורה על מנת לתאר לילד את המצב בצורה בה יוכל להבין, שאינה ממעיטה בערך המתרחש אך גם אינה מגזימה ויוצרת בקרבו חרדה מוגזמת. חשוב שלא להעמיס על הילדים את דאגות הוריהם ואת עוצמת הלחץ, ולשדר קור רוח במידת האפשר. זאת, לצד סבלנות לשאלות חוזרות ונשנות, כשהילדים מבקשים לשמוע את אותן התשובות פעם אחר פעם, הדבר מרגיע אותם, מעניק ביטחון ועוזר להם לעבד את המידע שקולטים.

קראו עוד על התמודדות של ילדים עם טראומה וטרור <

בקרב ילדים גדולים יותר, חשוב "לצייד" את הילד בכלים להתמודדות. למשל, יש חשיבות להסביר ממה כדאי להתרחק, למה כדאי לשים לב וכיצד להתנהג מצבי חירום. פרטים אלו יעניקו לילד תחושת שליטה מסוימת במצבי כאוס. החשוב הוא, שילדים קולטים את הלך הרוח של הוריהם במידה רבה, והורים רגועים יוצרים אווירה רגועה בבית. חשוב לשמור על שגרת יומיום רגילה ככל הניתן, ולא לשקף לילדים את תחושת מצב החירום.

על אף הכלים המסוימים שיש לאדם על מנת להגן על עצמו מפני גל הטרור המתחזק, רבים נותרים במצוקה, בחרדה המציפה אותם ולא מאפשרת להם להירגע ולקיים את שגרת חייהם. במצבים אלה, יש מקום לפנייה לעזרה מקצועית. גלי טרור באים והולכים הינם מנת חלקינו, למעשה מיום הקמת המדינה, ולכן חשוב ללמוד פעם אחת ולתמיד להתנהל במצבים אלו, ולא לתת להם להשתלט על נפשנו.

פנייה לתמיכה נפשית מצד איש מקצוע במצבים מסוג זה בו אנו נמצאים כיום, מסייעת לאדם להתמודד עם החרדה שחש, הלחצים והדאגות. בין אם הדאגות קשורות לאדם עצמו, בין אם לילדיו, החרדה אינה מאפשרת לאדם להפעיל שיקול דעת תקין, פוגעת באיכות חייו ובשגרת יומו- שלא בהכרח לצורך. הטיפול הנפשי מסייע לאדם לראות את המצב בפרופורציות הנכונות, לפתח חוסן נפשי במידת האפשר למול ההתרחשויות והידיעות החדשותיות, להמשיך לחיות את שגרת החיים לצד הפחדים המוצדקים. זאת, לצד הדרכת הורים במידת הצורך כיצד לנהל את שגרת החיים הביתית בהתחשב במצב, כיצד להקל על חרדת הילדים וכיצד לא להעמיס עליהם את דאגת ההורים במלוא עוצמתה.

חשוב לציין כי עזרה או תמיכה נפשית, אינה בהכרח טיפול נפשי . לעיתים, די בשיחה אחת או שתיים עם איש מקצוע, על מנת לשנות את ההתנהלות למול גל הטרור וכן את התחושה הפנימית שמייצר. למעשה, כמעט ואין מחיר לשמירה על רגיעה פנימית ורגיעה משפחתית, ולשמירה על רמות חרדה נמוכות ומותאמות למציאות.

התייעצו איתנו

על טיפול בטראומה אצל ילדים ונוער

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

27 בדצמבר 2023

מה אנו כקלינאים יכולים לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בעבודתנו הטיפולית?

אסביר איך פיתחתי עניין בשאלה הזו:

את עבודת המ.א. שלי כתבתי על התערבויות בזק קוגניטיביות התנהגותיות עם אנשים שסבלו מחרדה בזמן המלחמה במפרץ.

אח"כ, במסגרת נסיוני בעבודה בנט"ל ובער"ן כתבתי יחד עם סיגל חיימוב פרק בספר בעריכתם של פרופ' אבי בלייך ופרופ' אלי זומר "בריאות הנפש בצל הטרור -הנסיון הישראלי", על התערבויות טלפוניות בעיתות חירום.

מאז אני עוקב בעניין אחר העליות והמורדות בשרידותם של תהליכים טיפוליים המתקיימים על רקע משבר בטחוני, בהקשר של עבודתי בניהול מכון טמיר, בו מתנהלים מספיק טיפולים בשבוע כדי להבחין בשינויים ובתנודות חברתיים. 

מטרת פוסט זה היא להעלות 7 נקודות חשובות לניהול 'אדמיניסטרציה דינמית' מתאימה (Foulks), שתכליתה לסייע למטופלים ולמטפלים לחצות תקופות משבר במינימום נזקים למרקם הטיפולי ולהתמשכותו בחזרה לשגרה. (הדברים נכתבו הרבה לפני הקורונה ומבצע שומר החומות, אך מקבלים משנה תוקף אחרי המעבר של כולנו לזום). 

בחשיבה אינטואיטיבית, אנשים ב'חרדת ציפייה' אמורים לפנות יותר לעזרה נפשית בעת משבר בטחוני.

ואף על פי כן, המציאות מראה בדיוק את ההיפך:

מירב בני האדם נוטים להתכנס באיזור טריטוריאלי מוגדר ובטוח, לענות לצרכים אינסטרומנטליים מיידיים ולהימנע מהתפתחות שאינה קשורה ישירות להתמודדות עם "המצב". 

7 עצות להישרדות הקליניקה בחירום

1. דבר עם המטופלים על המצב. אל תתייחס למשבר הבטחוני כ-small talk, מלווה בצקצוקים, שממנו תמשיכו הלאה אל החומרים החשובים באמת של המפגש. עדויות עדכניות מספרות שהלא מודע החברתי נוכח היטב בחדר וכי תכניו מסתננים (infiltrate) אל תוך ה-setting בין אם נבחר בכך ובין אם לאו. הם ראויים אפוא למקום מכבד ומאפשר שיח. 

2.  חבר בין החומרים המחרידים ל-primary task. הטיפול ממוקד בבעיה מסוימת בחיי המטופל. נסה לזהות את ההקבלה בין ההתרחשות הסיטואציונית לבין הקונפליקט המרכזי בחייו של המטופל. פרויד, ויניקוט, קוהוט, קליין, ביון, פוקס: כל הגדולים שלנו עשו אנליזות לאורך שנים בתוך מלחמות הרבה יותר קשות. למעשה, אי אפשר להפריד בין החשיבה הקלינית שלהם לבין הטרור שהתחולל סביבם.

3. כבד את הדעות הפוליטיות של המטופל. התייחס (relate) אליהן. במידה וזה נראה לך מתאים היכנס לדיון, תוך התמקדות במכנה המשותף ביניכם ובקשר לבעיה שלשמה התכנסתם. לא רבים המקרים בהם מטופלים חושפים רגשות קשים, שהם בעת ובעונה אחת מאוד אישיים ומאוד חברתיים.

4. הטה אוזן לחוויות טראומטיות בחיי המטופל. המשבר הבטחוני מספק קרקע פורה לרה-אקטיבציה ולשיתוף בהתנסויות מסכנות חיים אותן חווה המטופל, באופן ישיר או עקיף. לעיתים יעלו חומרים לא מתוכננים שדורשים עיבוד.

5. במידה ויש קושי להגיע לקליניקה הצע ערוץ תקשורת אלטרנטיבי. הדרך היעילה ביותר היא להשתמש ביישומון רלוונטי, זום למשל, שמאפשר תקשורת בזמן אמת ומדלג על המכשולים הגיאוגרפיים. הקורונה העניקה לנו מיומנויות לטיפול אונליין. יש עדויות מחקריות על הצלחה של טיפולים מרחוק וגם אם אינך מכיר מספיק את המדיה היעזר בקולגה שמכיר וקרא על guideline אתי של טיפול מקוון. 

6. השתמש בוואטסאפ כדי לבדוק מיוזמתך מה שלום המטופל, לפחות אחת לשבוע. הצע לו לכתוב לך במידה והוא הגיע לקצה (עם מטופלים גבוליים מומלץ לצמצם בתקשורת וואטסאפ ולעבור לשיחה טלפונית. הקונפיגורציה של האפליקציה מזמינה השלכות מאסיביות בהעברה).  

7. הדגש את ההבדלים בין חירום לשגרה. התייחס למשבר הבטחוני כפאזה כרונולוגית בטיפול, התייחס לעבר (הטיפול לפני המשבר) ולעתיד (הטיפול אחרי המשבר). כך, המלחמה תיתפס כחלק מהטיפול ולא הטיפול כחלק מהמלחמה.

התערבות ראשונית אחרי טראומה - דגשים למטפל

נתייחס לנקודות חשובות להתערבות מיידית אחרי טראומה: 

• חשוב לקחת בחשבון שהמטופלים איתם אנחנו מדברים, אנחנו לא תמיד יודעים מה גורמי הסיכון שלהם.

• המטרה להחזיר רציפות תפקודית, העלאת תחושת מסוגלות והפחתת סטרס.

• דוגמא- לתת לילד משהו לעשות- לצייר, לכתוב- להיות בעשייה.

• להתחבר למטופל בעזרת שאלות- מהם הכוחות שלי, מה עובד לי בדרך כלל, מה עוזר לי?

• מידע פסיכוחינוכי- צמצום חשיפה למידע, למנן חשיפה למידע כי זה מעלה לחץ. לנרמל את התגובה הגופנית שכרגע קורית כתגובה לסטרס, במטרה להחזיר שליטה.

• טיפול דרך ערוצים קוגניטיביים-  האדם במצב הישרדותי והגוף פועל בהתאם ולכן כדאי לעודד עשייה כי הגוף זקוק לכך. להתרחק מהמחטף הלימבי של הרגש למקום קוגניטיבי המלווה עשייה.

• תרגילי נשימה- נשימה ארוכה ואז עוד אחת קצרה ואז לשחרר נשימה (Double inhale).

• לבדוק עם המטופל ציון לפי מדד סובייקטיבי של מידת המצוקה (sud)- מה רמת הלחץ הסובייקטיבי שלי בין 1-10? אם אני ב- 10, מה יכול להפחית מ 10 ל 8?

• חשוב לעודד לפעול למען אחרים- עזרה לאחר מפחיתה סיכון ל- ptsd, תורמת להוצאת הנפגע מהלופ של עצמו ומעורר תחושת מסוגלות.

תודה על הקריאה, 

איתן עם  מומחי מכון טמיר

קראו על התמודדות של ילדים עם אירועים טראומטיים < 

טיפול פסיכולוגי

קצר מועד בשרון

תושבי השרון מוזמנים לפנות לטיפול קצר מועד ממוקד

ובעלות הגיונית עם המטפלים/ות העמיתים של מכון טמיר.

טיפול קצר מועד לתושבי השרון

עם פסיכולוגים מומחים ופסיכותרפיסטים מנוסים:

הוד השרון, הרצליה, חדרה, כפר סבא, נתניה, רמת השרון,

רעננה, עמק חפר, לב השרון, חוף השרון, דרום השרון ועוד.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלה לצבור תאוצה שיטת טיפול עליה דובר גם מאה שנים קודם לכן, שיטת הטיפול קצר המועד.

חוקרים ואנשי טיפול רבים החלו להבין שאנשים זקוקים לעיתים לעזרה ממוקדת, מיידית יותר, ולא לטיפול ארוך טווח, והחלו לעבור על מודלים טיפוליים מתאימים.

פסיכותרפיה דינמית קצרת מועד מיישמת עקרונות פסיכואנליטיים כדי להגדיר ולהבין את הדינמיקה והבעיות עמן מגיעים מטופלים לקליניקה.

מטרת גישה זו היא לחשוף את הרגשות או המחשבות המפריעות למערכות היחסים, התקשורת והתפקוד היומיומי של המטופל.

המודלים השונים הקיימים לטיפולים קצרי מועד מאוד ריאליים, אינם מבטיחים גדולות ונצורות תוך פרק זמן קצר, ובעיקר אינם מבטיחים את מה שאינם יכולים לקיים.

טיפולים קצרי מועד תמיד ממוקדים סביב קושי ספציפי עימו מתמודד האדם.

ואכן, הדעה הרווחת בקרב קלינאים וחוקרים היא כי מטופלים הסובלים ממצוקה פסיכולוגית מורכבת יותר דורשים פרק זמן ממושך ואינטסיבי יותר של פסיכותרפיה (Leichsenring F, Rabung S, 2008). 

עם זאת, מחקרים לאורך השנים מראים כי על אף שהטיפול ממוקד לכאורה סביב בעיה ספציפית, הכלים שמקנה למטופל מתאימים לבעיות רבות.

בטיפול קצר טווח נוצר מצב שעל אף שהאדם רצה לפתור בעיה ספציפית, הוא הצליח בהמשך, הודות לכל מה שרכש במסגרת הטיפולית, להתמודד עם בעיות נוספות בכוחות עצמו.

מטרת הטיפול היא להקנות למטופל את הכלים ומציאת הנתיבים לפתור קושי ממוקד, אך בפועל, במרבית המקרים מדובר בכלים שיהפכו ליעילים גם בהתמודדויות עתידיות.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Juul S, Poulsen S, Lunn S, Sørensen P, Jakobsen JC, Simonsen S. Short-term versus long-term psychotherapy for adult psychiatric disorders: a protocol for a systematic review with meta-analysis and trial sequential analysis. Syst Rev. 2019 Jul 13;8(1):169. doi: 10.1186/s13643-019-1099-0. PMID: 31301732; PMCID: PMC6626421.

Leichsenring F, Rabung S. Effectiveness of long-term psychodynamic psychotherapy: a meta-analysis. JAMA. 2008;300(13):1551–65.