גזענות בטיפול פסיכולוגי | השפעתן של דעות קדומות על פסיכותרפיה

גזענות בפסיכולוגיה

 

פסיכולוגיה וגזענות

לגזענות יש מחירים נפשיים כבדים.

במחקר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה עולה כי התמודדות עם אפליה בגיל הילדות וההתבגרות, על רקע גזעי או עדתי, קשורה לבריאות נפשית ירודה בבגרות - דיכאון, חרדה ונטיה לאלימות - הישגים לימודיים נמוכים ומעורבות רבה יותר מהנורמה בהתנהגויות מסוכנות או פוגעניות, כמו התמכרויות ושימוש לרעה בחומרים.

פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רבים מדווחים על אפליה שהתרחשה כלפיהם מצד מטופלים, על רקע מוצא, גיל, דת, נכות, או נטיה מינית.

למה לא?

אם גזענות מוכרת לנו מהחיים, יש סיבה שלא תופיע בתוך טיפול נפשי?

בכתבה של הילה ויסברג וצליל אברהם, שעלתה במגזין "כאן" , עלה כי בישראל של 2018 לא היה עדיין פסיכולוג קליני אחד מהעדה האתיופית. היום כבר יש, מאז פרסום הכתבה סיימו את התמחותם מספר פסיכולוגים/ות קליניים/ות, מתי מעט מבני ובנות העדה.

אבל עדיין, המענה הקליני החיוני שאמור להינתן לאוכלוסיה זו מהווה טיפה בים. 

הכתבה מתרכזת בסטטוס הבעייתי של בחירה מצומצמת בעיסוק בפסיכולוגיה קלינית בקרב אוכלוסיות מיעוט מוחלשות בחברה הישראלית  - ערבים, חרדים ובני העדה האתיופית. היעדרם של פסיכולוגים מקבוצות מיעוט אינה מעידה כמובן על גזענות של הפסיכולוגיה בישראל, אבל היא כן משקפת את המרחק העצום בין הממסד הפסיכולוגי לבין המציאות והצרכים הציבוריים.

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

  

 

גזענות בטיפול נפשי

מה לימדה אותנו הקורונה?

מגיפת הקורונה שפכה אור על פערי גזע בתחום התחלואה בווירוס.

מנתונים דמוגרפיים שנאספו בכמה מדינות עולה כי אנשים השייכים למיעוטים גזעיים מושפעים באופן לא פרופורציונלי מהנגיף, אך בכדי לקבל תמונה מלאה של אופן חלוקת הפגיעות, חשוב לקחת בחשבון את הנתונים בהקשר של מצב סוציו-אקונומי וגורמים נוספים שעשויים להשפיע על הסיכון, כך על פי מאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. 

נתונים שנאספו ביוני 2020 מחזקים את ההשערה כי גזענות תורמת למגיפת בריאות הנפש:

 קרוב ל -8% מהמשתתפים במחקר דיווחו עליה כסיבה לחרדה, וכ -5% ראו בה סיבה לדיכאון.

 

ומה לגבי בריאות הנפש?

בארה"ב קיימת הכרה והתייחסות לקשר בין עוינות על רקע גזעי לבין הפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון), מה שהביא לפיתוח פרויקטים קהילתיים בבריאות הנפש, עבור אוכלוסיות מופלות לרעה. 

במדינה בה אחוז אחד בלבד מכלל הפסיכולוגיות והפסיכולוגים הקליניים מזהים עצמם כלטינים או היספנים (Latinx), פועל בהצלחה  פרויקט קהילתי ייחודי שמחבר בין מטופלים בני המגזר למטפלים מתאימים. מעבר לפוטנציאל הטיפולי המבטיח, בו מטפל מבין מטופל טוב יותר בהקשר התרבותי, מאפשר הפרויקט הפחתה של סטיגמה ובושה המלווים פניה לפסיכותרפיה. מחקר קודם מצא כי לטינו-אמריקאים מבססים את שביעות הרצון שלהם על ההיכרות של המטפל עם התרבות ההיספנית ולא על מוצאו הספציפי.

במחקר ישראלי שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה, מצאו פרופ' תמר שגיא ופרופ' אורה נקש כי מטפלים אשכנזים מתחום בריאות הנפש מתארים את המטופלים המזרחים כפחות חמים, חכמים וידידותיים ויותר עוינים ואף נוטים לטעות יותר באבחונם.

 

 

מה הקשר בין צבע העור לדיכאון?

מחקרים בארה״ב מראים ששיעור הדיכאון בקרב שחורים דומים ואפילו קצת נמוכים יותר מאלו של לבנים. עם זאת, מחקרים שבוחנים את מהלך ההפרעה מגלים שכאשר שחורים מפתחים דיכאון, האפיזודה נמשכת זמן רב יותר בממוצע והם נוטים להתמודד עם תחלואה נלווית, כמו התמכרות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת חרדה כללית (GAD).

גם גזענות וסטיגמה בתוך מקצועות בריאות הנפש נוטות להעצים את השפעות הדיכאון באוכלוסיה השחורה. למשל, רופאים מאבחנים ומטפלים בשיעורי טיפול נמוכים יותר עבור שחורים עם דיכאון בהשוואה לבני גילם הלבנים.

ההבדלים ניכרים גם בנושא האובדנות, שקשורה ישירות לדיכאון: בשנים האחרונות קיימת עליה בשיעור ההתאבדויות בקרב אמריקאים שחורים. למשל, תלמידי תיכון שחורים מדווחים על מחשבות אובדניות בשיעור של 9.8% לעומת 6.1% בקרב תלמידים לבנים. ובעוד שניסיונות ההתאבדות פחתו בקרב בני נוער לבנים בין השנים 1991 ל-2017, הם עלו ב- 73% באותה תקופה בקרב בני נוער שחורים.

 

 

התמודדות המטפל עם תגובות גזעניות 

תכנים בעלי אופי גזעני, דעות קדומות ואפליה שעולים במהלך הטיפול מספרים כנראה משהו חשוב על מצוקת המטופל. עוינות מפלה כלפי המטפל עשויה לשקף דאגה מצד המטופל באשר להצלחת הטיפול ובכך לרווחתו האישית. 

תפיסות עולם גזעניות עלולות להיות מעמתות עבור המטפל, בעיקר כאשר מוצאו התרבותי מותקף על ידי דיעות קדומות שמבטא המטופל. ניהול דיאלוג טיפולי פתוח בקשר לנטיה גזענית הוא אתגר מקצועי, שכן הוא מחייב מודעות עצמית וערנות למצב המנטלי והרגשי של המטפל בזמן אמת. דיון כן וגלוי עשוי להוות מאמץ אישי וחושפני למדי עבור המטופל, אך במצב בו המטפל מרגיש פגיע, מוטב יהיה להניח לנושא, לפנות להדרכה מקצועית על הסוגיה ולשוב אליו לאחר עיבוד הדרכתי מתאים. התכחשות והתעלמות אינה מומלצת - יש בכוחה לבעבע מתחת לפני השטח, להסב נזק לברית הטיפולית ולפגוע ביכולת המטפל להועיל.

תגובות מצד המטפל, אפוא, צריכות להיאמר מתוך הבנה תאורטית ורגשית של המתרחש בחדר, וכדאי שהן תהיינה ישירות וכנות. ההתערבות הטיפולית, ממנה ניתן להרוויח גם לפיתוח ההתפתחות האישית של המטופל, היא לעמת אותו עם הערותיו הגזעניות מבלי לנקוט עמדה שיפוטית או ביקורתית מדי.

ללא קשר לגישה בה המטפל בוחר לנקוט בקשר להימצאותן של דעות קדומות במרחב הטיפולי חשוב שלא יישא בנטל לבדו. מדריכים ועמיתים למקצוע יכולים לספק תמיכה רגשית נחוצה, וחשיבה נוספת לגבי היתרונות והחסרונות של דרכי תגובה שונות, הן במישור האתי והן במישור האישי.

 

 

למה אין בישראל הרבה פסיכולוגים קליניים בני עדות המזרח?

מי יתן וירבו נשים וגברים צעירים מהקהילה האתיופית שישתלבו בתחום. זה הכי חשוב שיש, לציבור ולפסיכולוגיה הקלינית.

יש לפסיכולוגיה הקלינית אתגרים לא פשוטים עם העממיות, לא רק בארץ. אף על פי שכולם רוצים שונות תרבותית והזדמנויות שוות לכל, המציאות מראה נתונים בעייתיים. הפסיכולוגיה, כאמור, אינה גזענית, לא מעל פני השטח ולא מתחתיו. עובדה - אגף רפואה במשרד הבריאות בחר אשתקד פסיכולוג ארצי ועשה בטבעיות את ה"מעבר מימימה גולדברג לגבי פרץ" אך ורק על בסיס כישורים ויכולות.

הפער התרבותי נטוע עמוק יותר, מעבר לשאלת הגב הכלכלי. יתכן שהוא נמצא בתווך בין הנורמות התרבותיות במשפחות המוצא לבין הסוציאליזציה הערכית של המקצוע.

לפעמים הדברים מגיעים לכדי אבסורד: לפי כתבה שפורסמה ב-YNET , יש בישראל 0 פסיכיאטרים דוברי אמהרית, למרות ששיעור האובדנות בקרב גברים מהעדה גבוה פי 5.5 מהאוכלוסיה הכללית בארץ.

 

פערי תרבות בין הפסיכולוגיה הקלינית לקבוצות מיעוט בישראל

  • אחד הערכים הנוכחיים עמם מזדהה כיום הפסיכולוגיה הוא שיוויון הזדמנויות מגדרי. במרבית המשפחות מהעדה האתיופית, מה לעשות, קיימת עדיין ראייה פטריאכלית די רדיקלית.

  • הפסיכולוגיה חותרת למדעיות ומהותה חילונית. יש אמנם תכניות נהדרות ללימודי פסיכותרפיה ויהדות, אך מדובר בנישה. בהרבה משפחות חרדיות מסוכסכים עדיין עם דרווין, לא כל שכן עם פרויד.

  • פרוטוטיפ הפסיכולוג עדיין נתפס פה כגרסה ישראלית של WASP. במשפחות מזרחיות מסורתיות, לפחות במשפחה המורחבת שלי ובמשפחות דומות רבות שאני מכיר מחוץ למדינת ת"א, משתדלים להימנע ממפגש עם הדמות הזו אלא אם חייבים להגיע אליה לקבלת מענה מקצועי אינסטרומנטלי. 

 

הבדלים בין-תרבותיים בטיפול פסיכולוגי באינטרנט

משבר הקורונה הביא למעבר הכרחי מעבודה קלינית פנים אל פנים לפסיכותרפיה מרחוק.

בעבודה עם מטופלים, זוגות ומשפחות שעמן יש למטפל קשרים טיפוליים קיימים, המעבר לייעוץ פסיכולוגי בוידאו אמור להיות פשוט יחסית, אך קשה יותר להתחיל מראש בטיפול אונליין אחרי שיחת טלפון בלבד. 

כאשר עוברים לטיפול נפשי אונליין יש לשקול נושאים של דמיון ושונות בנקודות כמו הכרות עם טכנולוגיה, בעלות על מכשירים מתאימים לביצוע שיחות הווידאו וקיום משאבים לחיבור לאינטרנט.

לא לכל אנשי הצוות או המטופלים יש אבזור זמין.

הסוגיה הזו מעלה גם נושאים של חוסר שוויון בתנאי החיים, למשל, מטופל שחולק דירה עם שותפים ונאלץ לבצע את השיחות עם אוזניות ובלחש, כשהוא יושב על המיטה בחדרו, לעומת כאלה שעושים זאת בנוחיות מדירתם המרווחת, שאינה מציבה אתגר נוסף סביב חיסיון המידע.

 

הפסיכיאטרית ד״ר ג׳סיקה אייסום פרסמה במרץ 2021 מצגת נהדרת בכתב העת המקוון Psychiatric Times, ובה עשר נקודות לקידום עמדה נגד גזענות אצל פסיכיאטרים אמריקאים.

הנה ההתאמה המוצעת לפסיכותרפיה אצלנו:

 

איך לקדם ערכים טיפוליים של הפחתת גזענות בקליניקה?

 1. אנחנו בתקופה שמציעה הזדמנות לשינוי, שחייבים לחבקה במקום להימנע ממנה. כשאנחנו חשים בנוח, אנו מתחילים להרגיש שאננות ומקבלים דברים כמו שהם ואין לנו מוטיבציה לשנות את עצמנו או את המערכות סביבנו. אי-נחת, לעומת זאת, מאתגרת אותנו, ועל מנת להיות הכי טובים שאנו יכולים ולהמשיך לצמוח, עלינו לאתגר את עצמנו. כך יתאפשרו לנו יכולת ברגעים חיוניים.

 

 2. שיטות מבוססות מיינדפולנס הן כלים שימושיים להתפתחות אישית על רצף האנטי-גזענות שלנו. הן כוללות מודעות מוגברת לרגשות, למחשבות ולסביבה שלנו, לצד קבלה וחוסר שיפוטיות. עם הימשכות התהליך האנטי-גזעני של החיים, יש חשיבות רבה לשמירה על רוגע נוכח אתגרים חדשים.

 

 3. בכדי להבין אנטי-גזענות, נדרשת הבנה בסיסית של השפה הרלוונטית. חשוב ללמוד ולהעריך את הטרמינולוגיה (למשל, גזע, גזענות, כוח, דיכוי, עליונות לבנה, אידיאולוגיה גזעית עיוורת צבעים) ולהיפטר מאי-הבנות מאותו סוג. יש לתרגל שימוש הולם בשפה בכתב ובדיבור. כשיש ביכולתנו להסביר מונחים לאחרים, פירוש הדבר שצברנו אוצר מילים שימושי לעבודה אנטי-גזענית.

 

 4. כאשר נכנסים לקליניקה, ההיסטוריה ומכאוביה נכנסת עמנו. למרות שאין דרך לשלוט בעבר, אנחנו יכולים להשתמש בידע אודותיו ע״מ לעדכן את ההווה ולעצב את העתיד. עלינו להיות מודעים לעבר ולהגיב אליו. עלינו לכוון להבנה של האופן בו גזענות עיצבה את ההיסטוריה החברתית, הקבוצתית והנפשית של המטופלים שלנו, את המקצוע שלנו ואת החברה הישראלית.

 

 5. חיוני שנבחן את האופן בו הותננו ליישם עדשות גזעניות בנוגע לערכים, לפוטנציאל ולתרומות של אנשים אחרים, ולמגר אותו מהשורש. עלינו לתרגל הכרה מכוונת בהתגלמויות הפנימיות של אידיאולוגיות ותרבות גזעניות בתוכנו ולהבחין בהן בסובבים אותנו. למרות שהדבר עשוי להיות קשה לביצוע, זוהי מיומנות מפתח לעבודה אנטי-גזענית. 

 

6. גזענות אינה מוגבלת לדעות קדומות והתנהגויות בין אישיות, מדובר בצורה שיטתית של דיכוי שנתמכת ע״י רכיבים מבניים המצויים בכל תחומי בריאות הנפש. חשוב לפתח עדשות אנטי-גזעניות עבור מערכות, כמו שירותי בריאות, משפט, רווחה, חינוך ודיור, על מנת להאיר ולהרוס את האופן בו הגזענות מעצבת מדיניות, פרקטיקות ונורמות תרבותיות בציבור. 

 

 7. לפתח מודעות לטווח השונות האנושי מבחינת חוויות, כישורים, מיומנויות, דעות ואישיויות המצויים בכל עדה, מוצא ותרבות, בעיקר בקרב אלה השונות משלנו. התפתחות כזאת דורשת אימוץ של גישות, אמונות והתנהגויות שיבטיחו זיהוי של הערכים והכבוד הבסיסי (Dignity) של כל מטופל/ת. 

 

 8. להיות מטפל שמתנגד לגזענות פירושו לעשות, לא רק לדבר פוליטיקלי קורקט. תרבות מקצועית שנאבקת בגזענות מניעה מטפלים/ות, מחלקות, מרכזים טיפוליים ומכונים פרטיים לפעולה מכוונת בדרכים שחותרות תחת קיומן של כל צורות וביטויי הגזענות, גם כאשר היא סמויה או מתבטאת במיקרו-אגרסיות.

 

 9. התנגדות לשינוי היא חלק טבעי מתהליך נגד גזענות, ברמה הפרטנית והארגונית כאחד. חשוב להיות מוכנים לזהות את האופנים בהם ההתנגדות חושפת את עצמה, כך שמחויבות המטפל/ת לשינוי תוכל להיות ממשית ופרואקטיבית, ולא להסתכם בשיח זהיר.

 

10. אנטי-גזענות היא מאמץ לשיפור איכות, תחושת ביטחון ושוויוניות טיפולית. דפוס חשיבה מכוון-שיפור הוא הבסיס להכשרת הקרקע להצלחה. שלבו מאמץ זה בכל היבטי הפרקטיקה הפסיכותרפויטית.

 

 

קראו ראיון מרתק עם ד"ר רוני סרור, פסיכולוג קליני וחינוכי בחיפה, על רב תרבותיות בטיפול פסיכולוגי בארץ. לקריאה

 

 

כתיבה:

גיא רומח, MA, פסיכולוג

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

 

מקורות:

 

כהן, ש. (2013). מטפל לבן מטופל שחור. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 11/8/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3039 

 

נקש, א' ושגיא, ת. (2015) מחקר: מזרחים מקבלים יחס שלילי בטיפול נפשי. מתוך הארץ: https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2617544

 

Arredondo, P., & Perez, P. (2003). Counseling paradigms and Latina/o Americans. In F. Harper & J. McFadden (Eds.), Culture and counseling: New approaches (pp. 115-132). Boston, MA: Allyn & Bacon

 

 Benner, A. D., Wang, Y., Shen, Y., Boyle, A. E., Polk, R., & Cheng, Y.-P. (2018, July 19). Racial/Ethnic. Discrimination and Well-Being During Adolescence: A Meta-Analytic Review. American Psychologist. Advance online publication

 

Birtel, M. D., & Crisp, R. J. (2015). Psychotherapy and Social Change: Utilizing Principles of Cognitive-Behavioral Therapy to Help Develop New Prejudice-Reduction Interventions. Frontiers in Psychology, 6, 1771

 

Joseph, L. (2006). Racism in Mental Health Prejudice and Suffering. Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 15(3), 151–152

 

KYLI RODRIGUEZ-CAYRO. Therapy For Latinx Online Database Helps Connect People With Culturally Competent Counselors. BUSTLE:  https://www.bustle.com/p/therapy-for-latinx-online-database-helps-connect-people-with-culturally-competent-counselors-9995035

 

The insidious link between racism and depression. By Rebecca Santiago, July 3, 2018. New York Post. https://nypost.com/2018/07/03/the-insidious-link-between-racism-and-depression/

 

ue S. In search of cultural competence in psychotherapy and counseling. American Psychologist. 1998;53:440–448

 

Vandenberghe, L. (2008). Culture-Sensitive Functional Analytic Psychotherapy. The Behavior Analyst, 31(1), 67–79

  

https://www.kan.org.il/Item/?itemId=26953

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5213124,00.html

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021