חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

הפרעה דו קוטבית / ביפולרית - התמודדות עם מאניה דיפרסיה

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
הפרעה ביפולארית / מניה דיפרסיה / הפרעה דו קוטבית הפרעה ביפולארית / מניה דיפרסיה / הפרעה דו קוטבית

 

הפרעה דו קוטבית, המוכרת גם  כ'מאניה דיפרסיה' והפרעה ביפולרית, היא הפרעה נפשית כרונית המתבטאת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, בהתקפי מאניה המתבטאים באופוריה חסרת אחיזה במציאות, התרוממות רוח והתפרצות אנרגיות, שיגעון גדלות, המלווים בהתקפים ותקופות של דיכאון, המתבטאים בתסמינים של דיכאון קליני- מצב רוח ירוד, ייאוש, חוסר אנרגיות. ההפרעה מתאפיינת במחזוריות, לאחר התקף מאני, תמיד יופיע התקף דיכאוני, כאשר משך ועוצמת ההתקפים משתנה. הטיפול בהפרעה דו קוטבית מצריך כמעט תמיד טיפול תרופתי לצד טיפול הנפשי, ומדובר במחלה המלווה את האדם לאורך כל חייו ומחייבת מלחמה תמידית בין איזון לחוסר איזון.

 

Bipolar Disorder 

 

סוגים של הפרעה דו-קוטבית

  • הפרעה דו-קוטבית סוג 1: הסוג הקלאסי של ההפרעה. המטופלים חווים אפיזודות מאניות ודיכאוניות הנמשכות לאורך פרקי זמן שונים. 
  • הפרעה דו-קוטבית סוג 2: הפרעה זו כוללת פחות אפיזודיות מאניות חריפות מאשר ההפרעה מסוג 1. עם זאת, האפיזודות הדיכאוניות הן זהות בשני הסוגים. בדומה להפרעה בי פולארית המוכרת, גם הפרעה זו מתאפיינת בתנודות קיצוניות של מצבי רוח. אולם, בהפרעה ביפולארית 2, הסימפטומים החיוביים אף פעם לא מגיעים ל"מאניה" של ממש והתקופות הדיכאוניות הינן לרוב ארוכות וקשות יותר. בכדי להיות מוגדר כבעל ההפרעה, על האדם לחוות לפחות אפיזודה היפומאנית אחת ובדרך כלל, הוא חווה יותר אפיזודות דיכאוניות מאשר מצבי רוח חיוביים באופן קיצוני.
  • ציקלותימיה: (ראו תת פרק בהמשך המאמר) מצב נפשי כרוני אך מתון יותר מההפרעה הדו-קוטבית מסוג 1 ו-2. הוא מאופיין באפיזודות היפו-מאניות ודיכאוניות הנמשכות לאורך שנתיים לפחות. 
  •  אפיזודות מעורבות: הכוונה לאפיזודות של מאניה ודיכאון המתרחשות בו-זמנית. במצב זה, מטופלים עשויים להרגיש חסרי תקווה ודיכאוניים אך יחד עם זאת אנרגטיים ובעלי מוטיבציה לנקוט בהתנהגויות מסוכנות. 
  • הפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות גבוהה: אנשים שחווים 4 או יותר אפיזודות מאניות, דיכאוניות או מעורבות במהלך שנה אחת. 

 

 

מה זה היפומניה? 

מצבי היפומאניה מתאפיינים בקפיצה מהירה מרעיון אחד למשנהו, ביטחון עצמי מופרז ותחושה של כוח בלתי נגמר, עם רצון מופחת בשינה. פעמים רבות בתקופות של היפו מאניה, אנשים אוהבים לצאת למסיבות ולקחת סיכונים ונמשכים להרפתקאות מיניות. במידה מסוימת, התנהגויות אלה גורמות להם להיות "מסמר הערב" או להוות מוקד של התרחשות חברתית. הבעיה במצבים כאלה, שלרוב אינם מגיעים לקיצוניות של ממש, היא שהם אינם מעוררים את דאגת הסביבה הקרובה של האדם.

היפומאניה נוטה להופיע בתחלואה כפולה (קומורבידיות) לצד הפרעות נפשיות רבות, כמו הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

לעיתים מופיעה היפומאניה בתקופה ייחודית בשנה, בחודש מרץ, בתחילת האביב. למרות שעבור רבים מחוברת עונה זו עם לבלוב, התאהבות והתחלות חדשות, מתמודדים רבים עם הפרעה ביפולארית נאלצים להתמודד עם סיכון לנסיגה היפומאנית עונתית, המכונה בספרות המקצועית Springtime Hypomania

 

גורמים

כמו מרבית ההפרעות הפסיכיאטריות, אין גורם יחיד ובלעדי להפרעה דו-קוטבית, מדובר במצב נפשי מורכב בעל גורמים מרובים, המחייב בדרך כלל שילוב בין תורשה, גנטיקה והשפעה סביבתית: 

  • גנטיקה: הפרעה דו-קוטבית נוטה לעבור במשפחה, וחוקרים מאמינים כי יש לה מרכיב גנטי. מדענים ממשיכים לנסות ולזהות גנים ספציפיים הקשורים להפרעה. מתוך מחקר חדש עולה קשר בין נזק באיבר המיטוכונודריה בתא (איבר תוך-תאי שאחראי על הפקת אנרגיה) לבין הפרעה דו קוטבית.
    נכון להיום, עדיין לא ידוע על קשר בין רמות הסרוטונין של האדם לתפקוד של איבר המיטכונודריה. עם זאת, ידוע כי תרופות אשר משפיעות על רמת הסרוטונין תורמות להתמודדות עם ההפרעה.
    אחד המחקרים בנושא נעשה ביפן, בו זיהו החוקרים מוטציות בגן הנקרא ANT1 בקרב חולים עם הפרעה דו קוטבית. מתוך המחקר עולה כי ישנו קשר בין גן זה לבין שמירה על סידן, עליה בסרוטונין והתנהגות אימפולסיבית. מצב זה ככל הנראה נובע מתהליך המתחיל בחוסר ב-ANT1 ונזק במטיכונודריה בעקבות זאת, כשפעילות מוגברת של סרוטונין עלולה לפגוע אף עוד יותר במיטוכונדריה.
    לטענת החוקרים, מוטציה זו אינה גורמת להפרעה דו-קוטבית, אך קשורה לסיכון מוגבר למצב. נדרש מחקר נוסף בנושא אך ייתכן ויש לתת את הדעת על פיתוח טיפול הממוקד בתפקוד המיטוכונדריאלי.
  • ביולוגיה: חוקרים סבורים כי נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) כמו סרוטונין ודופמין, מתפקדים באופן לקוי אצל פרטים עם הפרעה דו-קוטבית. מחקר עדכני עומד על הקשר בין אסטמה חמורה אצל בני נוער והוריהם כגורם סיכון לפריצת ההפרעה.
  • נוירולוגיההתלמוס מקבל מידע סנסורי ביותר ומשדר אותו לחלק המתאים בקורטקס, שאחראי על תפקודים גבוהים כמו דיבור, תגובות התנהגותיות, תנועה, חשיבה ולמידה. מספר מחקרים מראים כי הפרעה דו קוטבית עלולה לנבוע מבעיות בתפקוד התלמוס, המסייע בקישוריות של קלט חושי המוביל ליצירת רגשות. 
  • סביבה: גורמים חיצוניים כגון לחץ או משבר עשויים לעורר נטייה גנטית מוקדמת או תגובה ביולוגית פוטנציאלית. חשוב לציין כי אם הפרעה דו-קוטבית הייתה הפרעה גנטית לחלוטין, היא הייתה מופיעה בקרב תאומים זהים. אולם, מחקרים חשפו כי יתכן מצב בו תאום אחד סובל מההפרעה, בעוד שהתאום השני לא. מה שמצביע על הסביבה כגורם תורם להופעת ההפרעה.

 

טיפול בהפרעה ביפולרית

הטיפול המומלץ ביותר הוא שילוב בין תרופות מאזנות מצב רוח לבין פסיכותרפיה, טיפול בשיחות. 

נסקור כאן מדי פעם עדכונים על מחקרים חדשים ונעלה לדף. כמובן שזה לא מחליף ייעוץ פסיכיאטרי: 

טיפול תרופתי בהפרעה דו קוטבית

מייצבי מצב רוח כמו ליתיום ולמוטריג'ין עשויים לסייע בהפחתת התנודתיות הרגשית שמאפיינת את המתמודדים. לעומת זאת, תרופות אנטי-דיכאוניות כמו פרוזק, פארוקסטין וזולופט בדרך כלל אינן מומלצות היות והן עלולות להחמיר את הסימפטומים המאניים אצל אנשים מסוימים. שתי התרופות המסורתיות לטיפול בהפרעה דו קוטבית הן ליתיום (Lithium) ודיואלפרואקס (Divalproex), שתיהן עדיין מוכיחות את יעילותן במחקרים מבוקרים. אולם כיום ישנו מספר רב של תרופות מייצבות מצב רוח או כאלו המהוות אופציה טיפולית שכיחה להפרעה דו קוטבית. 

 

ליתיום

לליתיום היסטוריה ארוכה ומוכחת לטיפול בהפרעה דו קוטבית. היא ניתנת למתמודדים משנת 1949 והנה, לא נס ליחה - מחקר עדכני מעיד שהתרופה עדיין צועדת בראש ושהיא קשורה במניעת אשפוזים חוזרים בקרב מתמודדים עם הפרעה ביפולרית.  מומלץ להשתמש בתרופה זו במיוחד כאשר מדובר בהפרעה הדו קוטבית מסוג ראשון- הכוללת אפיזודות מאניות בשילוב עם אפיזודות של דיכאון חמור. כמו כן, התרופה יעילה במיוחד לטיפול בסימפטומים מאנים משמעותיים ובהפחתת הסיכון לאובדנות, שעשוי להגיע לכ10%, בהפרעה דו קוטבית.

וכל זה למרות שעדיין אין לפסיכיאטריה מושג כיצד היא פועלת במוח... 

הטיפול בליתיום יעיל גם כתרופה נוספת במצבים הפרעה חד קוטבית או דיכאון עמיד לתרופות. עם זאת, אין להשתמש בתרופה במצבים בהם יש בעיות בכליות, ויש להיזהר בשילוב תרופתי שעלול לגרום להרעלת ליתיום

למעשה, שיעור לא נמוך של המטופלים כרונית בליתיום חווים לפחות הרעלה אחת במהלך הטיפול. 

 


Divalproex / Depakote

במצבים בהם בעיות שינה וחרדה הינם סימפטומים קבועים בהפרעה, divalproex/Depakote עשויות להיות מקום טוב יותר מליתיום להתחיל ממנו. תרופות אלו מתאימות לשימוש כאשר יש צורך בטיפול חזק ומהיר. הן כמעט תמיד עוזרות לפחות במידה מסוימת בטיפול באינסומניה, גם כאשר ניתנות במינון נמוך. כמו כן, תרופות אלו יעילות כאשר סימפטומים של חוסר יציבות רגשית, מצבי רוח משתנים ועצבנות הינם בולטים.
טיפול תרופתי זה הינו מומלץ היות וקיים ניסיון רב שנים עימו, פסיכיאטרים מכירים את התרופות היטב ויודעים לאילו בעיות לצפות וכמו כן, בדומה לליתיום, הוכח כי תרופות אלו עובדות.
עם זאת ידוע כיום כי divalproex יכולה להביא לעליה במשקל ולבעיה הורמונאליות בקרב נשים הנקראת, שחלות פובליציסטיות. לכן, לרוב מומלץ להשתמש בתרופה זו רק עבור גברים או נשים בגיל הבלות.

 


Oxcarbazepine / Trileptal / אוקסקארבאזפין

אלטרנטיבה ל Depakote כטיפול התחלתי הינה Oxcarbazepine/ Trileptal. התרופה מתאימה לסימפטומים מתונים של הפרעה דו קוטבית. היא ידועה כמתונה יותר בהשפעתה ובתופעות הלוואי שלה ולכן יש לשקול היטב מתי נכון להשתמש בה (עקב השפעה מתונה בלבד). כיום, נמצאת בשימוש בעיקר בקרב ילדים ובני נוער היות ולא מצריכה מעקב קבוע של בדיקות דם וכמובן בשל המיעוט בתופעות הלוואי.

 


Olanzapine / Zyprexa

תרופה יעילה ביותר לייצוב מצב הרוח. מתאימה בעיקר לטיפול במצבי חירום (כאשר הסימפטומים קיצוניים ביותר), כשיש צורך בשיפור מהיר. התרופה מביאה לשינוי כמעט מיידי בסימפטומים ואנשים יכולים לחוש בשינוי תוך מספר שעות בלבד.

אולם, על אף השפעתה היעילה, התרופה היא מביאה לעליה דרמטית במשקל בקרב מספר גבוה של אנשים הנוטלים אותה ויכולה לגרום לסוכרת במקרים מסוימים, גם כאשר לא נצפת עליה משמעותית במשקל. לכן, תרופה זו יעילה בעיקר לטווח הקצר, היות וחוץ מעליה במשקל ישנם מעט סיכונים לטווח הקצר, ולרוב ניתנת על פי צורך (במקרי קיצון) ולא כטיפול קבוע לטווח הארוך.

 

 

סLamotrigine / Lamictal / למוטריג'ין

מתאימה להפרעה דו קוטבית מסוג שני הבעיה העיקרית הינה אפיזודות חוזרות ונשנות של דיכאון. וזה בדיוק הסימפטום בו למוטריג'ין מטפלת הכי טוב. בנוסף לכך, תרופה זו איננה מביאה לעליה משמעותית במשקל, בשונה מתרופות רבות המשמשת לטיפול בהפרעה דו קוטבית. למעשה, במרבית המקרים היא איננה מביא לתופעות לוואי כלשהן ולא ידוע על סיכונים לטווח ארוך הנובעים מצריכה קבועה של למוטריג'ין לאורך זמן. לאחרונה אושרה גם Latuda כתרופה להפרעה ביפולרית לבני נוער ידי ה-FDA.

הצגנו כאן חלק קטן בלבד מהתרופות הקיימות כיום לטיפול בהפרעה דו קוטבית. כל תרופה עשויה להשפיע באופן שונה על אדם ספציפי ואין תרופה אחת שמתאימה ונכונה לכולם. לעיתים מדובר בתהליך של בחינה, ניסוי וטעייה עד שאתם מוצאים את הטיפול התרופתי הטוב ביותר עבורכם. לכן, חשוב ללמוד ולהכיר את האופציות הקיימות בסל התרופות בקופות החולים ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הרופא המטפל כדי לבחור את התרופה או התרופות המתאימות ביותר עבורכם.

 

טיפול בהפרעה דו קוטבית ללא תרופות

אולי יהיה מדויק יותר לדון בטיפול נוסף שאינו תרופתי, כי באמת, מתמודדים עם הפרעה ביפולרית ובני משפחותיהם יודעים כמה חשוב להיות מאוזנים.

אילו פתרונות יצירתיים יש לעולם הקליני להציע למתמודדים, מעבר לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה

 

DARK THERAPY FOR BIPOLAR DISORDER

 

טיפול בחושך

תודו שיש יתרונות קסומים לשעות הלילה. הרגישות שלנו לקול גוברת, היכולת להתבונן פנימה נעשית זמינה יותר והאורות שמהבהבים במרחק מעוררים רגשות ישנים... אז הנה, החל משנת 1998 החלו חוקרים יצירתיים (וכנראה ינשופים בעצמם) לבחון את יעילותו של טיפול בחושך על שיפור מצבם של מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית:  טיפול פשוט, בו המטופל ישן בחדר חשוך מראה תוצאות יפות. מחקר בחן למשך 3 שנים את דפוסי השינה ומצב הרוח של אדם הסובל מהפרעה דו קוטבית בעלת מחזורים מהירים (שינויים תכופים יחסית במצבי הרוח). החוקרים מצאו כי כמות השינה של המטופל תאמה בדיוק די גבוה לעקומת מצב הרוח שלו. כלומר, כאשר הוא ישן פחות, מופיעים יותר 'פיקים' במצב הרוח (שמאפיין מצב מאני) וכאשר הוא ישן יותר, נצפה מצב רוח דיכאוני. 

בהמשך, תיעדו החוקרים את דפוסי השינה ומצב הרוח בעקבות טיפול שקיבלו הנבדקים - כמעט מיד לאחר תחילת הטיפול ניכר כי איכות השינה של המטופל השתפרה. היא הפכה מאורגנת, רציפה וקבועה יותר ובהתאמה, גם מצבי הרוח הפכו פחות קיצוניים ולביליים

 

 

אז מה זה הטיפול הזה?

באיזו תרופה חדשה מדובר?

ומי היה מאמין שהפולניה שהתלוננה שקשה לה "להישאר לבד בחושך", בעצם ייצרה תנאים מצוינים לוויסות רגשי? 

האמת היא שהטיפול לא כלל נטילת תרופות כלל. כל מה שנדרש מהמטופל היה לשהות בחדר חשוך למשך 14 שעות בכל לילה, החל מ18:00 בערב ועד 8:00 בבוקר ביום שלמחרת.

איך חושך עוזר בוויסות מצב רוח?

בכדי להבין את תגובתו של מטופל זה, יש לבחון את "השעון הביולוגי" שלנו, מנגנון פנימי המשמש למדידת זמן בכדי לנהל תהליכים התנהגותיים ופיזולוגיים המתרחשים באופן מחזורי.
השערתם של החוקרים הייתה כי בקרב אנשים הסובלים משינויים מהירים במצב הרוח, השעון הביולוגי שלהם איבד את היכולת להגיב לזמנים טבעיים של יום ולילה.

מרכיב משמעותי בשעון ביולוגי שלנו הינו הגרעין הסופרכיאזמטי בהיפותלמוס, ה-Suprachiasmatic Nucleus SCN, שמחובר ישירות לעיניים ולעצב האופטי ומקבל סיגנל ישיר לגבי עצמת האור בכל רגע. החוקרים שיערו כי בקרב אנשים רגישים יותר, ה-SCN עבר דה-סנסיטיזציה (התעייף) בעקבות חשיפה רבה מדי לאור, במיוחד תאורה מלאכותית בשעות הערב. החוקרים מאמינים כי ניתן לשנות את המצב ולהפוך את ה-SCN לרגיש יותר שוב על ידי חשיפה מוגברת לחושך בשעות הלילה.
כך, המטופל הגיע כל לילה למעבדת המחקר ונכנס לחדר עם מיטה בלי אור. הוא לא היה חייב ללכת לישון אך למעשה לא הייתה לו יותר מדי מה לעשות- לא היה אור כדי לקרוא, טלוויזיה או טלפון ניד. רק "כפיה" של מנוחה וחושך.

תמיכה מחקרית נוספת
בעקבות המחקר שצוין לעיל, מחקר איטלקי שכלל 32 מטופלים אשר עברו טיפול בחושך למשך 14 שעות (18:00 עד 8:00), 3 לילות בלבד, מצא כי טיפול זה היה מועיל יותר מהטיפול הרגיל. עם זאת, נראה כי הטיפול עבד רק כאשר המטופל שרןי במצב מאני לתקופה קצרה יחסית. בשונה מהמטופל שתואר קודם לכן, הקבוצה אותה בחנו החוקרים לא סבלה משינויים מהירים במצב הרוח. הם חוו התקפים מאניים חמורים מספיק כך שנדרשו להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. בנוסף, המטופלים קיבלו גם טיפול תרופתי במקביל. עם זאת, ניתן לפרש את התוצאות באופן חיובי היות והטיפול בחושך הצליח לשפר חלק מהסימפטומים הקיצוניים ביותר של הפרעה דו קוטבית בשלושה ימים בלבד. במחקר נמצא כי מטופלים שקיבלו טיפול בחושך נזקקו לפחות תרופות ועזבו את בית החולים מוקדם יותר.

מה המשמעות המעשית של התוצאות?

ההשלכות של שני המחקרים די ברורות- אם אתם סובלים ממצב דומה, מומלץ להימנע מהדלקת אורות בלילה ובכלל מפעילויות בשעות מאוחרות. למרבה הצער, היות ואין חברת תרופות שרוקחת ומוכרת לנו "חושך", אין כל כך מוטיבציה לממן מחקרי המשך על טיפול בחשיכה. לכן, מלבד שני המחקרים שתוארו, עד כה לא בוצעו בדיקות פורמאליות של גישה זו.

חשוב להדגיש שטיפול בחושך לא כרוך בשום תופעות לוואי או סיכונים  בריאותיים, כך שיהיה קל מאוד לנוע לעבר שימוש מופחת בתאורה מלאכותית ובמכשירי אלקטרוניקה בשעות הערב והלילה. במקרה הכי גרוע, תבלו כמה ערבים שוכבים בשעמום בחשכה. נכון, זה לא טריוויאלי לשכב ככה ללא מעש ועם הרבה זמן פנוי למחשבות, חששות ופחדים. אבל, השיפור המיידי של המטופלים במחקרים שהוצגו, גם ללא שימוש בתרופות כלל, יכול להוות מוטיבציה מצוינת עבורכם לנסות בכל זאת.

אין בדברים אלו להציע כי עליכם לטפל בעצמכם בחושך ללא בקרה ומעקב. אבל כן יש פה המלצה - לבחון בכמה אור מלאכותי אתם משתמשים, במיוחד מאוחר בלילה, ומציאת דרכים לנסות לצמצם זאת.

לסיכום, הגיע הזמן לשקול טיפול בחושך לאפשרויות הטיפול במצבים בהם מטופלים נמצאים בשלב המאני של הפרעה דו קוטבית או לאלה שסובלים ממחזוריות מהירה של ההפרעה. מעבר לכך, ניתן להניח כי הימנעות מלילות ארוכים מול המסך - הטלוויזיה או המחשב - עשויה לעזור בהפחתת הצורך בתרופות ותסייע בהחלמה מהירה יותר.

 

טיפול באור

והנה, גם טיפול באור עובד יפה. יכול להיות שגם טיפול בטבע, בשמש, יעזור ואז נבין כולנו כמה בריאות נפשית קשורה בשהות בטבע ולא רק בתרופות. טיפול בחשיפה לאור בוהק (אור על סגול B) הוכיח יעילות מחקרית בשיפור דיכאון דו קוטבי. בעבר דווח על מקרה בו טיפול באור עלול להגדיל את הסיכון לפריצת אפיזודה מאנית או היפומאנית, אך מחקר חדש מרגיע ומדווח שלא נמצא קשר בין הדברים וכי נראה שטיפול באור אינו תורם לעלייה במעברים בין דיכאון למאניה. 

 

PROBIOTICS FOT BIPOLAR DISORDER

 

שימוש בפרוביוטיקה

מכיוון שקיים קשר בין דלקתיות לבין הפרעות מצב-רוח, וגם ידוע כי בקרב מתמודדים עם התקף מאניה חריף מופיעות תופעות דלקתיות, בחנו חוקרים את ההשפעה של תערובת פרוביויטית ייחודית על הפחתת ההישנות של אפיזודה מאנית בקרב מתמודדים. ממצאי המחקר מלמדים כי שיעור האשפוזים החוזרים של נבדקים שצרכו טיפול פרוביוטי, צנח בהשוואה לנבדקים שקיבלו פלצסבו בקבוצת הביקורת.

כן, גם אנחנו מתקשים עדיין לדעת בוודאות האם בקבוקון הכמוסות הפרוביוטיות שמוצע לרכישה ללא מרשם בבתי-המרקחת, מציעים את החומרים המדויקים שגופנו יכול להיעזר בהם. יחד עם זאת, אנחנו למדים יותר ויותר על הקשר בין פעילות של 'חיידקים טובים' לבין בריאות הנפש. 

 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי והפרעה דו קוטבית

היות וחלק מהסימפטומים של BPD והפרעה ביפולרית חופפים, ייתכן כי גם חלק מההתערבויות הטיפוליות DBT עשויות להיות יעלות עבור שתי ההפרעות.
הרעיון של טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא ללמוד ולבנות סט כישורים ספציפיים בכדי לסייע לאנשים הסובלים ממצוקה למצוא פתרונות תואמים, להגביר את היעילות בקשרים הבין אישיים שלהם ולווסת את רגשותיהם בצורה טובה יותר. 

ההתערבויות בטיפול זה כוללות מיינדפולנס, פיתוח יכולת סבילות למצוקה, עבודה על יכולת הויסות רגשי והתנהגות בין אישית מותאמת. כל התערבות שכזו מספקת סט נרחב של טיפולים אשר מסייעים למטופלים לרכוש, להתמקצע ולהשתמש ברפרטואר של כישורים ויכולות אשר עוזרות לו לנהל את חייו בצורה מאוזנת ובריאה יותר.
טיפול זה מסייע בשינוי חיובי בתפיסה העצמית של המטופלים, בתחושת הקשר שלהם לקהילה, ובגישה הכללית שלהם לחיים.
עד היום, מספר קטן של מחקרים בחן את היעילות של טיפול דיאלקטי התנהגותי בקרב אנשים עם הפרעה דו קוטבית. מחקרים אלו מצאו כי בעקבות טיפול זה נצפתה ירידה בסימפטומים של דיכאון, ירידה בפחד ממצבים רגשיים שונים, עליה במודעות העצמית ועליה בשליטה רגשית. מטופלים שהשתתפו בקבוצה טיפולית הראו ירידה בביקור בחדרי מיון כמו גם ירידה באשפוזים פסיכיאטריים בששת החודשים שלאחר הטיפול.
תוצאות אלו מצביעות על כך כי טיפול דיאלקטי התנהגותי אכן יכול להיות יעיל ומשמעותי גם בקרב אלו הסובלים מהפרעה דו קוטבית ומצביע על החשיבות והצורך המחקרים נוספים בכדי לבחון זאת.

 

טיפול IPSRT

אחת השיטות הנחקרות ביותר בשנים האחרונות, להתמודדות ולמניעת הישנות של הפרעה בי-פולרית והפרעות מצב רוח בכלל, היא Interpersonal and Social Rhythm Therapy) IPSRT) שנמצאה יעילה בכמה מחקרים קליניים מבוקרים. IPSRT מתמקדת בשילוב בין תיקון המקצבים הביולוגיים של המטופל לבין עבודה טיפולית על מערכות יחסים בין-אישיות, בנוסף לבניית שגרת חיים בריאה ו"נכונה", כמו שינויים מובנים בהרגלי שינה ואכילה. נראה שהשילוב בין שלושת רכיבי השיטה משפיע לטובה על הצלחתה.

 

אבחנה מבדלת בין הפרעה ביפולרית להפרעת אישיות גבולית

מחקר חדש מראה כי יתכן וניתן להבחין בין מאניה דיפרסיה להפרעת אישיות גבולית באמצעות 3 שאלות בלבד. ידוע שהטיפול המיועד להפרעת אישיות גבולית שונה במידה ניכרת מהטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), אך לא תמיד קל להבחין בין השתיים.

באיזה טיפול כדאי לבחור עם מטופל שמתאר התנהגות אימפולסיבית ולקיחת סיכונים, אפיזודות של נרגנות ועוינות, מערכות יחסים הרסניות, שימוש לרעה בחומרים מסוכנים, ודיכאון עם הפוגות קצרות?

החוקרים זיהו שלושה פריטים מבחינים, אותם הם כינו "הטריאדה הקלינית" - במידה והמטופל ענה על שלושת השאלות הללו בחיוב, ההסתברות גבוהה למדי שהוא סובל מהפרעה ביפולארית, ולא מהפרעת אישיות גבולית.

  • מצב-רוח מרומם: "הרגשת כל-כך טוב, או כל-כך מרומם, עד שאנשים אחרים חשבו שאתה לא עצמך ה'רגיל' או שאתה פעיל מדי עד כדי כך שאתה עלול להסתבך בצרות?"
  • פעולות ממוקדות-מטרה מרובות: "היית הרבה יותר פעיל, או עשית הרבה יותר דברים מהרגיל?"
  • השאלה השלישית מתייחסת למידת התנודתיות של תסמיני מצב-הרוח

טיפולים בהפרעה דו קוטבית הפרעה ביפולרית

 

  

אבחנה מבדלת בין הפרעה ביפולרית להפרעת קשב וריכוז

אבחנה מבדלת בין ADHD לבין הפרעה ביפולארית עשוי להיות מאתגר במיוחד, שכן המאפיינים המאניים וההיפו-מאניים של הפרעה בי-פולארית דומות לתסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות הקשורים ל-ADHD. במטופלים עם ADHD, הסימפטומים הללו נוטים להיות עקביים, אך בקרב בעלי הפרעה בי-פולארית ישנה עלייה וירידה של סימפטומים מאניים שמופסקים בתקופות של דיכאון. אנשים עם הפרעה בי-פולארית נוטים להיות פרודוקטיביים ומוכוונים לעבר מטרה, בעוד שמטופלים עם ADHD יותר מתקשים להשלים משימות. בנוסף, נטייה לשימוש סמים נפוצה יותר בקרב הסובלים מ-ADHD.

 

 

הפרודרום הביפולרי The Bipolar Prodrome

בשנים האחרונות הוגדר מושג חדש בתחום האבחון והטיפול בהפרעה ביפולרית בקרב ילדים ובני נוער: הפרודרום הביפולרי.

המושג מתייחס לילדים ולמתבגרים המצויים בסיכון לפתח הפרעה דו-קוטבית, בעיקר על רקע התמודדות הוריהם עם ההפרעה. עם זאת, הם אינם עונים לכל הקריטריונים האבחוניים שדרושים לאבחון ההפרעה. עד השנים האחרונות, זוהו תסמינים מקדימים לניבוי פריצה עתידית של הפרעת דו-קוטבית אצל מתבגרים - תסמינים דיכאוניים, קושי בעיכוב התנהגות, מצב רוח לא יציב, הפרעות שינה והפרעות חרדה. עם זאת, מחקרים מנסים למקד באופן מדויק יותר את התסמינים המקדימים, כדי לפתח תכניות מניעה וטיפול בטרם הופעת ההפרעה בבגרות.

מחקר חשוב, שפורסם לאחרונה על הפרודרום הביפולרי, העלה כי מה שמבחין בין מקרים בהם יפתחו המתבגרים את ההפרעה הוא דווקא חומרת הסימפטומים ולא סוג הסימפטום. 

 

 

מהי ציקלותימיה?

 

ציקלותימיה היא הפרעת מצב רוח מתונה יחסית (לעומת הפרעה דו-קוטבית) הכוללת שינויים במצבי הרוח הנעים בין תקופות של דיכאון קל לתקופות של היפומאניה (מצב רוח מרומם) אשר נמשכות כמספר ימים או שבועות. בין התקופות, יתכנו מצבי רוח רגילים, שנמשכים לפעמים אפילו למעלה מחודש, אך לעיתים אין ביניהן הפוגה. 

  • מצבי הרוח אינם מגיעים לרמת החומרה של דיכאון מג'ורי או אפיזודות מאניות מלאות.
  • 0.4%-1% אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב סובלים מציקלותימיה.
  • השכיחות זהה בקרב גברים ונשים.
  • הסימפטומים מופיעים לרוב בגיל ההתבגרות או בתקופת הבגרות המוקדמת אך בדרך כלל קשה לזהות את זמן התפרצות ההפרעה.
  • כאשר מצבי הרוח מחמירים, סביר שכבר לא מדובר בציקלותימיה אלא בהפרעה דו-קוטבית.

 

 

מהי אישיות מאנית דיפרסיבית?

כתב: אלי הלמן, עו"ס קליני ומטפל CBT בפתח תקווה

במאמר זה מסביר אלי כיצד מתגבשת אישיות מאנית-דיפרסיבית דרך תפיסתה של מלאני קליין. קראו כאן

 

קראו על הפרעות אישיות:

 

 

אנו מזמינים אתכם

אם אתם מתמודדים עם הפרעה ביפולרית,

או כבני משפח השל מתמודדים

ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה

למטפל / פסיכולוג מומלץ בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:

1-800-509-809

תודה על הקריאה!

צוות מכון טמיר

 

 

 

סיכמו: אביגיל וינר, גיא רומח

כתבה: דורון עמרן

 

 

מקורות:

Benedetti, F. (2018). Rate of switch from bipolar depression into mania after morning light therapy: A historical review. Psychiatry Research ,Volume 261 , 351 - 356 Qiong Wu, Christina Dalman, Håkan Karlsson, Glyn Lewis, David P J Osborn,

Dickerson F et al. Adjunctive probiotic microorganisms to prevent rehospitalization in patients with acute mania: A randomized controlled trial. Bipolar Disord 2018 Apr 25. 

Hlastala, S. A., Kotler, J. S., McClellan, J. M., & McCauley, E. A. (2010). Interpersonal and Social Rhythm Therapy for Adolescents with Bipolar Disorder: Treatment Development and Results from an Open Trial. Depression and Anxiety, 27(5), 457–464. http://doi.org/10.1002/da.20668

Kato TM, et al. (2018) Mitochondrial dysfunction causes hyperexcitability of serotonergic neurons. Molecular Psychiatry. doi: 10.1038/s41380-018-0074-9.

Toward the Definition of a Bipolar Prodrome: Dimensional Predictors of Bipolar Spectrum Disorders in At-Risk Youths. Danella M. Hafeman, John Merranko, David Axelson, Benjamin I. Goldstein, Tina Goldstein, Kelly Monk, Mary Beth Hickey, Dara Sakolsky, Rasim Diler, Satish Iyengar, David Brent, David Kupfer, and Boris Birmaher. American Journal of Psychiatry 2016 173:7, 695-704 

Phelps J (2016). "A powerful non-pharmacologic treatment for mania - virtually". Bipolar Disord (Commentary). 18 (4): 379–82. doi:10.1111/bdi.12393. PMID 27218661.(https://doi.org/10.1111/bdi.12652) 

Renee Gardner, Joseph F Hayes; Childhood and Parental Asthma, Future Risk of Bipolar Disorder and Schizophrenia Spectrum Disorders: A Population-Based Cohort Study, Schizophrenia Bulletin, , sby023, https://doi.org/10.1093/schbul/sby023

Vöhringer PA, Barroilhet SA, Alvear K, Medina S, Espinosa C, Alexandrovich K, Riumallo P, Leiva F, Hurtado ME, Cabrera J, Sullivan M, Holtzman N, Ghaemi SN. The International Mood Network (IMN) Nosology Project: differentiating borderline personality from bipolar illness

https://psychcentral.com/disorders/bipolar/bipolar-disorder-fact-sheet/

https://www.uptodate.com/contents/lithium-poisoning

http://psycheducation.org/treatment/mood-stabilizers/

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2016.7b8

https://en.wikipedia.org/wiki/Bipolar_disorder

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=3285125

http://psycheducation.org/treatment/bipolar-disorder-light-and-darkness/dark-therapy

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29088928

https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/cyclothymia-cyclothymic-disorder#1 

https://jamanetwork.com/journals/jamapsychiatry/article-abstract/2673379

https://blogs.psychcentral.com/bipolar-update/2015/04/dialectical-behavior-therapy-and-bipolar-disorder/

 

 

 

Google

הפרעה ביפולרית / דו-קוטבית / מניה דיפרסיה
Rated 5/5 based on 26 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il