מה זה פאסיב אגרסיב? הגיע הזמן להפסיק לכעוס על כולם בהפוכה!

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
 התנהגות פאסיבית אגרסיבית Passive-Aggressive התנהגות פאסיבית אגרסיבית Passive-Aggressive

 

 

אישיות פסיבית אגרסיבית

Passive aggressive character

 

 

כתיבה:

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוג |  Quara | לינקדאין

עריכה אחרונה:

7 לספטמבר 2020 ☑️


 

מה זה פאסיב אגרסיב?

התנהגות פסיבית-אגרסיבית היא דרך תקשורת בעייתית בה מובע כעס בצורה לא עוינת לכאורה - בדרך כלל מדובר בדפוס אישיות בו אדם מבטא תוקפנות באופן עקיף ורק לעתים רחוקות מבטא עוינות באופן ישיר.

התנהגות פסיבית-אגרסיבית היא בעצם התנהגות מאוד אגרסיבית...

פאסיביות אגרסיביות מתבטאת בסדרה של התנהגויות הפוגעות באחרים: הענשה (למשל "טיפול בשתיקה") תוך אמונה עצמית כנה של פגיעות, נחיתות וקורבנויות.

התנהגות פסיבית אגרסיבית יכול לקבל צורות שונות, בתלות באדם ובסיטואציה, אך לרוב היא מתאפיינת בהתחמקות, תירוצים, שקרים, דחיינות, ציניות, מיקרו-אגרסיה, סרקאזם ומענה מעורפל לשאלות ישירות ושמירת הזכות לומר את המילה האחרונה.

 

מילה ממכון טמיר - פאסיביות אגרסיביות בתקופת קורונה

הבידוד הכפוי בתקופת הקורונה מביא משפחות וזוגות אל קצה גבול הסובלנות.

רק בתקופה האחרונה ניתן יותר מקום להשלכות המגיפה על בריאות הנפש, והמסר העיקרי - דפוסים בין-אישיים קיימים נוטים להחריף ולהקצין בתנאי הסגר.

מעבר ללחץ לגבי הפרנסה, הילדים שמפסידים בית הספר, ההורים המבוגרים והחששות הרפואיים, ניצבות ההשפעות הבלתי נסבלות של חוסר וודאות.

לקראת מה אנחנו הולכים?

בימים כאלה, חשוב למצוא כוחות, להתאמץ להיות נדיבים רגשית ולחשוב על טובת האחר.

מרבית המשאבים נמצאים סביבך, אבל אם ההרגשה היא של התקרבות  לקצה ושנכון לך להתייעץ, אנחנו זמינים כאן לטיפול פסיכולוגי באינטרנט, בהתחלה מיידית, בהתאמה אישית ובמחיר צנוע. 

 

שלך,

 

צוות מכון טמיר 

PASSIVE AGGRESSIVE BEHAVIOUR

 

 

 

לעיתים נדירות, בעיקר בעת לחץ חברתי קיצוני או חרם קבוצתי של ממש, נוכל לראות גם ביטויים של זעם, בדרך כלל זעם אצור שנפרק אחרי תקופה ממושכת של השתקה והתכחשות.

התקשורת של הפסיבי-אגרסיבי עמוסה במסרים מבולבלים - מחד, הם חווים קשת רחבה של רגשות, ומאידך אין להם מסוגלות ומיומנויות יעילות להביעם כהלכה.

כולנו מתמודדים עם דחפים תוקפניים, ולעיתים קרובות לא נוח לנו איתם. אבל אדם עם אישיות פסיבית-אגרסיבית יימנע מהם בכל דרך אפשרית. 

מכירים לא?

 

 

לפניכם הסרטון הכי טוב ברשת,

שמסביר מצוין על פסיביות-אגרסיביות: 

 

 

מקורות המושג פאסיב אגרסיב

ההגדרה "פסיבי אגרסיבי" עלתה לראשונה כהגדרה קלינית במהלך מלחמת העולם השניה: היא שימשה לתיאור חיילים שסירבו לעמוד בדרישות הקצינים, לא בדיוק סירבו פקודה, אלא "נצנצו"... :-)

עד ל-DSM-3, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, אבחנה של הפרעת אישיות פאסיבית אגרסיבית (PAPD) הייתה עדיין חלק מהפרעות האישיות  -  היא הוגדרה כמקרה הקיצוני ביותר של דפוס התנהגות פסיבי אגרסיבי, בו האדם נמצא באי-שביעות רצון כללי מחייו ובתחושת אי-שקט תמידי.

מדובר היה בהפרעת אישיות שנויה במחלוקת שפסיכולוגים רבים לא הסכימו לקבלה.  ואכן, החל מ-1994, PAPD כבר אינה רשומה ב בטענות שאינה מקבלת תמיכה מחקרית מספקת ושאינה מצריכה קטגוריה נפרדת. 

האלטרנטיבה הדיאגנוסטית מכונה "הפרעת אישיות נגטיביסטית", אבחנת ביניים שמחפשת עדיין את מקומה בשיח הקליני בעולם.

בתמונה הקלינית ניתן לראות קווים אישיותיים נרקיסיסטיים, גבוליים, שינויים תכופים במצבי הרוח עד לסימפטומים דו-קוטביים.

 

 

גורמים

על פי ה- DSM-IV-TR, מהדורה אבחונית קודמת, אישיות פסיבית-אגרסיבית מתפתחת מתוך חוסר ביטחון עצמי, קושי באסרטיביות, קושי עם סמכות, התרסה והתנגדות, תלותיות, ביקורתיות וסרקזם. יותר מהכל, נראה שהמניעים קשורים לפחד ולחרדה. 

בנוסף, יש רווח משני מהתנהגויות כאלה, שכן מרבית האנשים יבינו ויפרשו את האדם כבעל אישיות נוחה ולא קונפליקטואלית. לעיתים ההתנהגות אינה מכוונת ולעיתים היא מהווה אסטרטגיה התנהגותית לא יעילה להתמודד עם חוסר אונים. 

כדי להבין טוב יותר את המקורות הפסיכולוגיים של דפוס ההתנהגות הפסיבי-אגרסיבי, אפשר לראות תנאים מסוימים בהם גודלו כילדים: 

  • ילדים שגדלו במסגרת עם משמעת נוקשה.
  • מי שלא קיבלו אפשרות להביע כעס ואי-שביעות רצון בעוצמה מלאה.
  • מבוגרים שסבלו מהזנחה כילדים, או במצבים בהם גדלו להורים שאינם מתפקדים.
  • אנשים רגישים שגדלו בסביבה מטפחת, נוטים יותר לשמור לעצמם את רגשותיהם במטרה להגן ולשמור על קרוביהם, ולכן נאלצים למצוא דרכים אחרות לביטוי רגשות וצרכים.

חשוב להבין שרגשות אינם נעלמים כאשר אין להם מקום להתפרץ, הם מוצאים דרכים חלופיות לצאת החוצה. יש אנשים החונקים בקרבם את רגשותיהם עד כמה שיכולים, מה שנגמר בסופו של דבר בפיצוץ רגשי וסערת רגשות שמתקשה לשכוך.

 

 

 

 

 

פאסיביות-אגרסיביות בזוגיות

מכיוון שגברים מתאפיינים בדפוס פאסיב-אגרסיב יותר מנשים, סביר שנראה התנהגויות כאלה כדרך למסך כעסים במהלך קונפליקטים זוגיים. הם נוטים לאחר, לשכוח מחויבויות שנתנו לגבי מטלות בבית ולבסוף להטיל את האחריות והאשמה על דרכיה הביקורתיות של בת הזוג המיואשת.

זוגיות כזו מתסכלת ומתישה - התחושה בבית היא ש"הולכים על ביצים" עם בן זוג ש'אורב' כדי לאגור תכנים מאשימים לקראת המריבה הבאה, כאשר באופן קבוע הוא אינו נוטל אחריות על חלקו, אלא מייחס לבת הזוג התנהגויות מסרסות, פוגעניות ואלימות כלפיו. את עלבונם הם בולעים בחיוך, מה שמותיר את בת הזוג מבולבלת לגבי הסטטוס הרגשי בו מצויים היחסים.  

לגברים עם נטיה תקשורתית פאסיבית-אגרסיבית יש קושי עצום ביצירת אינטימיות ובתרומה להתפתחות הקשר. גם כאשר מריבה נפתרת, הכעס נצבר ולא נוצרת התקרבות זוגית אמיתית (שמאפיינת תנועתיות טבעית אחרי התפייסות). הכעס מותמר בהמשך לטינה ולעוינות ובמקרים מסוימים לדחפים ולפנטזיות על נקמה. 

חשוב לומר לבן הזוג פעם אחר פעם שהתנהגות כזו היא חציית גבול שאינה מקובלת, שכן היא מהווה סוג של התעללות נפשית בזוגיות. המפגש עם החלקים הנרקיסיסטיים של בן הזוג מאוד קשים להכלה ולהתמודדות. הם מבלבלים, מתעתעים ובמקרים מסוימים נחשפת מידת אכזריותם לאחר פרידה וסיום הקשר.

תנועת המטוטלת בין קורבניות לבין תוקפנות עלולה להוציא אותך מדעתך. 

לכן חשוב לעמת אותם, לא לוותר ולא לזרום עם הקורבניות. ואם זה לא אפשרי בתוך הקשר -  לדחוף חד-משמעית לכיוון פסיכותרפיה זוגית. 

 

 

פגיעה באחרים ובעצמי

ההתנהגות הפאסיבית- אגרסיבית לא מתבטאת רק בתקשורת חסרה. התנהגויות רבות מביאות, בדרך כלל בלי כוונה, לפגיעה באדם אחר. במקום העבודה, כאשר אדם נענה למשימה אותה הוא לא רוצה לבצע (שהרי הוא לעולם לא יאמר "לא"), הוא יכול לבצע אותה באיטיות נוראית, לאחר לעבודה, להזדחל כל הדרך בנגמ"ש עליו לא הסכים לנהוג, ולעכב תרגיל אוגדתי שלם, או להתעכב על כל פרט ופרט- וכך להביע את כעסו באופן עקיף שפוגע בעמיתיו, במפקדיו או במנהליו.

אם אכפת לכם מהאדם הפסיבי-אגרסיבי, חשוב לתת לו משוב, שכן לעיתים המודעות לצורת התקשורת הזו עשויה להיות נמוכה.

על הנטייה הפסיבית אגרסיבית לרצות אחרים (Pleasers) < 

 

טיפול פסיכולוגי באישיות פאסיב אגרסיב

חשוב לדעת כי ניתן לטפל בנטייה להתנהגות פסיבית-אגרסיבית, הן במסגרת טיפול פרטנית והן במסגרת טיפול זוגי, במידת הצורך.

לאנשי המקצוע היכולת לסייע לאדם למצוא את המקום בחייו להביע את רגשותיו באופן ישיר, ובמקרה של טיפול זוגי- לסייע לבני הזוג לבנות קרקע פוריה לשיחה כנה, שלא תותיר צורך בהתנהגות מרומזת, עקיפה והרסנית.

 

 

מקווים שנתרמתם!

 

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה לטיפול פסיכולוגי

בבעיות שקשורות לאישיות פאסיבית אגרסיבית.

 

עלות מפגש: סביב 330 ש״ח.

 

להת׳,

 

צוות מכון טמיר תל אביב

ומטפלי הקליניקות העמיתות בארץ

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

Millon T. Disorders of Personality: DSM-III Axis II. New York: John Wiley and Sons; 1981

 

 

Skodol AE, Clark LA, Bender DS, Krueger RF, Livesley WJ, Morey LC, Verheul R, Alarcon RD, Bell CC, Siever LJ, Oldham JM. Proposed changes in personality and personality disorder assessment and diagnosis for DSM-5 Part I: Description and rationale. Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment. 2011;2:4–22

 

 

https://www.healthline.com/health/passive-aggressive-personality-disorder

 

  

https://www.healthyplace.com/personality-disorders/malignant-self-love/negativistic-passive-aggressive-personality-disorder/

 

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Passive%E2%80%93aggressive_personality_disorder

 

 

https://www.wikihow.com/Deal-with-a-Passive-Aggressive-Relationship

 

 

https://www.angermanagementresource.com/passive-aggressive.html

 

 

https://blogs.psychcentral.com/nlp/2017/10/passive-aggressive-behavior-signs

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020