״טיפול בשתיקה״ | שתיקה כאמצעי ענישה במערכת יחסים זוגית

מהו טיפול בשתיקה? 

״טיפול בשתיקה״ הוא אסטרטגיה התנהגותית המתבטאת בסירוב לתקשר מילולית עם אדם אחר, או אפילו להכיר בנוכחותו.

אנשים נוקטים בטיפול בשתיקה במגוון מערכות יחסים, כולל מערכות יחסים רומנטיות, חבריות, מקצועיות ומשפחתיות.

יש מקרים בהם שתיקה ננקטת מתוך הימנעות והגנה עצמית, בעוד באחרים היא מסמנת התעללות רגשית. 

במצבי התעללות רגשית, השותק מתעל דיאלוג אפשרי לשליטה כוחנית, לתמרון הפרטנר ולאלימות נפשית. 

במקרים חריגים, טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי, כאשר הוא מיושם למטרות ספציפיות, כמו הפחתת התנהגות בעייתית של אדם פוגעני. 

הוא חייב להתקיים במצב רגוע ובמינון המתאים. 

למה אנשים בוחרים לשתוק במהלך קונפליקט?

ניתן לאפיין כמה סוגי שתקנים לפי הסיבות לבחירה בדרך תקשורת זו:

הימנעות

יש מקרים בהם אנשים ישתקו בשיחה כי הם אינם יודעים מה לומר או שהם מבקשים להימנע מקונפליקט. 

כאשר מדובר בסיבה השניה, בה מעורבות בקונפליקט נתפסת מסוכנת, אופיינית למבנה של אישיות נמנעת. 

תקשורת

אדם עשוי לנקוט בדרך זו אם אינו יודע כיצד לבטא את רגשותיו אך רוצה שהפרטנר ידע שהוא פגוע או כועס.

סגנון תקשורת כזה אופייני לאישיות פאסיבית-אגרסיבית. 

ענישה

שימוש בטיפול בשתיקה ע״מ להעניש מישהו או להפגין שליטה/כוח מולו, כסוג של התעללות רגשית.

במרבית המקרים, אסטרטגיה כזו ננקטת ע״י אנשים בעלי מבנה אישיות נרקיסיסטי או פסיכופטי.

בעיקרו של דבר, המסר של האדם הנרקיסיסטי הוא התעלמות קיצונית עד לרמה שהשתיקה הופכת את האחר לחסר משמעות, מעורער ובודד מאוד. 

יראה

שתיקה מתוך יראה נשמעת חיובית למדי, אנשים עשויים לשתוק כאשר המילים נעתקות מפיהם, כאשר הם חווים יראה עמוקה ולא יודעים מה לומר.

ניתן לראות זאת במקרים של התפעלות יוצאת דופן, תדהמה קיצונית או חוויה רוחנית.

האם טיפול בשתיקה עוזר לשותק להשיג את מטרותיו?

 טיפול בשתיקה אינו דרך יעילה להתמודדות עם קונפליקטים בין-אישיים. 

מחקרים מראים שנשים וגברים כאחד משתמשים בטיפול בשתיקה במערכות יחסים, אך תקשורת ישירה וברורה חיונית לניהול ותחזוק של מערכות יחסים בריאות. 

טיפול בשתיקה מונע פתרון קונפליקטים בדרך יעילה ומקדמת. 

כאשר אחד מבני הזוג מעוניין בשיח על הבעיות והאחר נסוג, מונצחים רגשות שליליים, כמו כעס או תסכול מצטברים.

 מחקר מ-2012 מצא שאנשים שהרגישו על בסיס קבוע שמתעלמים מהם דיווחו על רמות נמוכות של הערכה עצמית, שייכות ומשמעות בחייהם. 

לכן, טיפול בשתיקה יכול להשפיע על בריאות מערכת היחסים אפילו כשהצד השותק רק מנסה להימנע מעימות. 

אדם שהפרטנר שלו נמנע מעימות, סביר שימשיך בוויכוח מכיוון שלא תהיה לו הזדמנות לשוחח על הבעיה. 

האם טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי?

טיפול בשתיקה אינו מונע תמיד על ידי כוונה לפגוע באדם אחר או להעניש אותו על התנהגותו.

למעשה, זו עשויה להיות דרך יעילה להתמודד עם אדם שמתנהג כמו באופן פוגעני או לא מותאם, כך עולה ממחקר חדש. 

הרציונל מתבסס על היסודות של טיפול התנהגותי, כאשר התעלמות מהווה חיזוק שלילי, צעד שתורם להפחתת התגובה הלא רצויה. 

שתיקה כהתעללות

אדם המשתמש בשתיקה לשם התעללות עושה זאת בכוונה ששתיקתו תפגע באחר. 

הנזק נגרם גם במצבים בהם השותק לא קולט שהתעלמות כזו פוגעת כל כךבקשר, וזו גם הסכנה.

למעשה, טיפול בשתיקה הוא דרך ההתעללות שהכי קל לחמוק ממנה - שתיקה נראית כמו תגובה מכובדת, מאופקת ונאותה אבל היא ממש לא.

בדומה לסוגים אחרים של התעללות ביחסים, שתיקה היא אסטרטגיה נקמנית שמסבה כאב נפשי רב. 

הפוגענות של טיפול בשתיקה נוכחת בכמה מצבים:

• שתיקה שנמשכת פרקי זמן ארוכים.

• שתיקה שמסתיימת רק כאשר השותק מחליט לחזור לתקשר.

• השותק משוחח עם אחרים אך לא עם הפרטנר.

• השותק מחפש לבנות קואליציות ומחפש בני ברית (חברים או בני משפחה של בני הזוג).

• הוא משתמש בשתיקה להאשמת הפרטנר כדי שירגיש אשמה ((Guilt-tripping).

• השימוש בשתיקה נועד לתמרן או ״לחנך״ את הפרטנר.

• השתיקה מהווה מנוף לחץ לשינוי התנהגות. 

על יד הטיפול בשתיקה, נוטה המתעלל לאמץ התנהגויות מתעללות נוספות שתכליתן לשלוט בפרטנר:

• לנטר את פעילותו.

• לדרוש גישה לטלפון הניד, לאימיילים או למידע דיגיטלי אחר שלו.

• להחליט עבורו מה ילבש, יאכל או ישתה.

• לבודד אותו מאנשים קרובים.

• לשלוט בהתנהלותו הכלכלית ובהוצאותיו.

• לשלוט בהליכה/אי-הליכה שלו ללימודים או לעבודה.

• להשפיל ולבייש אותו מול אחרים או במדיה החברתית.

• להפעיל עליו טרור, לאיים עליו או להציב לו אולטימטומים.

• לאיים בפגיעה עצמית, בפגיעה בבעלי חיים או בפגיעה ביקרים לו.

• לעשות לו גזלייטינג (סוג של התעללות נפשית הכרוכה בהכחשת עובדות ובערעור שפיותו).

• למנוע ממנו קרבה גופנית או רגשית, למשל דרך התייחסות לפעילות מינית כאל משאב.

התעלמות (Stonewalling)

אחד הביטויים הבולטים של טיפול בשתיקה הוא התעלמות. 

התעלמות  מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג נסוג מאינטראקציה.

בן הזוג, שעומד חסר אונים מול ההתעלמות, מפסיק להגיב, נסגר ומתכנס בתוך עצמו, מיישם תמרוני התחמקות מגוונים או מבצע פעילות אובססיבית וחזרתית.

כל התנהגות שנועדה להשיב מידה שליטה במצב בלתי נסבל זה. 

בסלנג, הוא ״מדבר ללמפה״, בעברית יפה הוא ״מדבר אל העצים והאבנים״.

איך זה נראה?

התעלמות נראית כמו כיבוי של המערכת, או כל התנהגות אחרת שגורמת לצד השני להרגיש שהוא מדבר לקירות. 

על פי נתוני מכון גוטמן לחקר הזוגיות, 85% מהגברים במערכות יחסים הטרוסקסואליות מדווחים כי התעלמו מבנות הזוג שלהם. אבל  כאשר נשים מתעלמות, קיים סיכוי גבוה יותר לניבוי של גירושין.

עוד נמצא כי התעלמות ולה לגרום לגוף שלך להישאר במצב של עוררות פיזיולוגית - כמו קצב לב מוגבר - מה שיכול להקשות על הרגיעה וצעד אחורה.

התנהגויות כאלה כוללות: 

• לעזוב פיזית את השיחה או לקום ולצאת מהחדר.

• להכניס את הראש לטלפון או להתחיל לשלוח טקסטים במהלך ויכוח.

• לא להשיב בכוונה להודעות וואטסאפ או סמסים של הפרטנר. 

• לחתוך בפתאומיות את השיחה ולהתחיל לדבר עם מישהו אחר.

פעמים רבות, בחלוף הזמן התעללות רגשית מסלימה להתעללות פיזית.

איך להתמודד נכון עם שתיקת הפרטנר/ית?

תגובתו של אדם לטיפול בשתיקה תלויה בשאלה אם הפרטנר מתעלל או לא.

אם לא נראה שהשתיקה היא חלק מדפוס רחב יותר של התעללות, ניתן לנסות את הגישות הבאות: 

• לקרוא לילד בשמו – להיות מודע לכך שהפרטנר משתמש בטיפול בשתיקה, למשל לומר ״שמתי לב שאתה לא מגיב אלי״. הדבר מניח את הבסיס להתנהלות הדדית אפקטיבית יותר.  

• להשתמש בהצהרות ״אני״ – אפשר לתת לשותק תחושה של איך הדבר גורם לפרטנר להרגיש, ע״י אמירות כמו ״אני חש פגוע ומתוסכל מכך שאתה לא מדבר איתי. אני רוצה למצוא דרך לפתור את זה״. הצהרות כאלה מתמקדות ברגשות ובאמונות של הדובר במקום במה שהוא מייחס לאחר.  

• להכיר ברגשות האחר – אפשר לבקש מהאדם השותק להביע את רגשותיו. הדבר יאפשר לו להבין שהרגשות שלו חשובים ותקפים, מה שיסלול את הדרך לשיח פתוח. יש להימנע מהגנתיות או מהתמקדות בפתרון בעיות, ובמקום זאת פשוט להיות נוכחים ולהאזין באמפתיה. אם הפרטנר מגיב באיום או בדרך מתעללת, חשוב להתרחק מהסיטואציה עד שהוא נרגע. לקבלת סיוע, דברו עם רופא, תרפיסט או חבר קרוב.  

• להתנצל על אמירות או פעולות – אסור לאדם להתנצל או להאשים את עצמו על השימוש של אחר בטיפול בשתיקה, מכיוון שהשתיקה היא הדרך שהוא עצמו בחר להגיב בה. עם זאת, אם אכן נאמר או נעשה דבר מה שפגע באותו אדם, אפשר להתנצל על כך. 

• להירגע ולארגן זמן לפתרון הבעיה – לפעמים אדם יבחר בטיפול בשתיקה בגלל שהוא כועס מדי, פגוע מדי או המום מכדי לדבר. הוא עלול לפחד לומר דברים שרק יחמירו את המצב, ובמקרים כאלה יועיל לקחת את הזמן להירגע לפני שמתחילים לדבר על הנושא בשלווה. יועצים מכנים זאת ״לקחת פסק-זמן״.  

• להימנע מתגובות שאינן מועילות – נסו להימנע מהסלמת המצב או מלעורר את השותק לדבר. זה רק עלול ליצור יותר קונפליקט. 

ומה עם שתיקה בטיפול (במקום טיפול בשתיקה)?

כשאתם בפגישה טיפולית בפסיכותרפיה, בעיקר בטיפול דינמי, יש מדי פעם - יותר או פחות - רגעים של שקט, שלפעמים מורגשים כמשמעותיים וטעונים רגשית.

צריך לומר - מטפלים אינם שותקים במטרה לעורר רגרסיה, כי כמו בחיים, לשתוק בכוונה זה ללחוץ על כפתור שיכול לפתוח בצד השני כאב נפשי, ומטפלים לא אמורים לרצות להכאיב. 

ובכל זאת, יש שתיקות.

שאלתם את עצמכם פעם איך משפיעות עליכם הפסקות של שתיקה בטיפול?

מחקר עדכני ניסה לבחון את פרקי הזמן של שתיקות בטיפול ואת הקשר שלהן עם התגובה הרגשית של המטופל.

החוקרים בחנו טווח של אורכי שתיקה - משתיקה קצרה מאוד (0.2 שניות) ועד ארוכה למדי (24.01 שניות).

הם מדדו את הרגש בקולם של המטופלים אחרי סיום השתיקה, והסתכלו על שינויים בעוצמה ובאיכות הרגשית.

התוצאות מצביעות על כך שמשך השתיקה לא שינה דבר בתגובה הרגשית של המטופל - הביטוי הרגשי נשאר דומה, הן לאחר הפסקת שתיקה קצרה והן אחרי ארוכה. 

פנייה לעזרה מקצועית

הצעדים שהוצעו עשויים לעזור במערכות יחסים שמלבד הטיפול בשתיקה הן בריאות.

מנגד, אנשים במערכות יחסים מתעללות יצטרכו לנקוט בצעדים אחרים. 

ראשית, אם יש תחושה של סכנה מיידית, יש להתקשר למשטרה. 

אם אין סכנה מיידית אך יש תחושה שהפרטנר מתעלל, צריך לשקול האם נכון להישאר במערכת היחסים או להשתחרר ממנה. 

לאדם במערכת יחסים מתעללת יועיל להישאר בקשר עם משפחתו וחבריו, לדבר בפרטיות עם איש מקצוע אמין, כמו יועץ או אפילו עו״ד שמומחה לדיני משפחה, איתו יהיה ניתן לדבר על האופציות במרחב בטוח, ולחפש עזרה ותמיכה דרך ארגונים המסייעים לאנשים החווים התעללות מבית. 

לטיפול בשתיקה יכולות להיות השפעות הרסניות על מערכת היחסים, אבל זה גם משהו שיחידים וזוגות יכולים לעבוד דרכו ולהתגבר עליו.

ייעוץ זוגי יכול להיות מקום מצוין להתחיל בו.

יועץ זוגי מיומן יסייע בדרכי זיהוי של הסימנים ולפתח דרכים בריאות ופרודוקטיביות יותר לתקשורת.

טיפול זוגי

זוגות שחווים קשיים בתקשורת יעילה עשויים לגזור תועלת מטיפול זוגי, כאשר מטפל זוגי טוב יכול לעזור לשותק לבטא את רגשותיו באופן שמאפשר לפתור קונפליקטים בדרך בריאה. 

עם זאת, ייעוץ זוגי לאו דווקא מומלץ לזוגות שמערכת היחסים שלהם מתעללת, מכיוון שאלימות במשפחה אינה תוצאה של מערכת יחסים לא בריאה אלא נעוצה באדם המתעלל. 

טיפול אישי

לנפגעים מהתעללות של הפרטנר מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי, תהליך בו המטפל יסייע להם לשקם את ההערכה העצמית ולהבין שהם אינם אחראים להתנהגות הפרטנר הבוחר בשתיקה. 

גם מתעללים יכולים להשתנות בתהליך טיפולי פרטני, אולם כדי שיהיה יעיל, הם חייבים לקחת בעלות ואחריות על התנהגות זו. 

לסיכום, שימוש בטיפול בשתיקה הוא צורת תקשורת לא פרודוקטיבית במערכות יחסים.

מי שחווה טיפול בשתיקה צריך לנקוט צעדים לטיפול בכך, בהתאם למוטיבציה שעומדת מאחורי ההתנהגות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

17 באוקטובר 2023  

מקורות:

DARYL AUSTIN (2021). What You’re Saying When You Give Someone the Silent Treatment. from The Atlantic: https://www.theatlantic.com/family/archive/2021/03/psychology-of-silent-treatment-abuse/618411/

Lisitsa, E. (2013). The Four Horsemen: Stonewalling. The Gottman Institute. https://www.gottman.com/blog/the-four-horsemen-stonewalling/

Smith, C. (2003). The silent treatment. Nature, 422(342), 343. https://doi.org/10.1038/422343a

Soma, C. S., Wampold, B., Flemotomos, N., Peri, R., Narayanan, S., Atkins, D. C., & Imel, Z. E. (2023). The Silent Treatment?: Changes in patient emotional expression after silence. Counselling and psychotherapy research, 23(2), 378–388. https://doi.org/10.1002/capr.12537