ראיון עם הפסיכולוג גדי בארי | לימודי טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהולנד

גדי בארי לימודי MA ב-CBT בהולנד

לימודי תואר שני

בפסיכולוגיה קוגניטיבית

התנהגותית באירופה 

 

ראיון עם גדי בארי על

לימודי CBT בהולנד

 

גדי הוא כיום פסיכולוג בהתמחות

ומטפל CBT בתל אביב

(עבד בעבר במכון)

 

מראיינת:

מור צח מוכתר,

מכון טמיר

 

עריכה:

איתן טמיר

ראש המכון

 

 

הי גדי, ספר על הרקע המקצועי שלך והתפתחותך המקצועית כמטפל CBT

למדתי את התואר הראשון שלי במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון. תואר במדעי ההתנהגות משלב כמה תחומי לימוד: פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. בנוסף, לקחתי קורסים ככל שניתן היה בפילוסופיה ובספרות. הריבוי הזה, בדיעבד, כשאני מסתכל על זה, עזר לי מאוד לגבש תמונה יותר רחבה על פסיכולוגיה ולקבוע את הגבולות של הידע, לקבל פרספקטיבה יותר כוללת. גם מהכיוון של הפילוסופיה, אם זה היה קורסים בלוגיקה, קורסים בשפה, אפילו בספרות. אני חושב שהידע הזה עוזר לי ותורם לי רבות ואני שמח שלא לקחתי תואר מוכוון רק בפסיכולוגיה.

 

את התואר השני החלטתי שאני רוצה לעשות בחו"ל. הבחירה הייתה למעשה בין אנגליה והולנד, שתי מדינוות בהן אפשר ללמוד תואר שני באנגלית. באותו הזמן שמעתי על CBT אבל לא הכרתי את התחום לעומק.

העולם הטיפולי מתחלק בעיקר לעולם הדינמי ולעולם ה-CBT וידעתי שהולנד היא יותר מוכוונת לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי אבל לא ידעתי עד כמה.

הבחירה שלי איפה ללמוד לא בוססה בהכרח על המתווה הלימודי, כי ידעתי שבכל מקרה יש קורסים לכאן ולכאן. בסופו של דבר בחרתי ללמוד בהולנד ובאמת התואר היה מוקדש ברובו ל-CBT. מעבר לקורסים מקצועיים כלליים שנתנו לנו את הבסיס הקליני של עבודה כללית כפסיכולוג וקורסים שהתעסקו בהבנה וניתוח של מאמרים אקדמיים באנגלית, שאר הקורסים היו באמת קורסים שמתמקדים ב-CBT. מה שעניין אותי זה היה השילוב. היה שילוב גם של CBT וגם של הרבה נוירו פסיכולוגיה, שעסקה בזיכרון, בקשב. בתחומים משלימים שנתנו לי עוד מימד שמעניין אותי מאוד.

 

 

ציינת שהעולם הטיפולי מתחלק בעיקר לעולם הדינמי ולעולם ה-CBT. ספר לי קצת על שני העולמות הללו.

בגדול ההבדלים הקלאסיים בין הגישה הדינמית והגישה הקוגניטיבית התנהגותית היא שהגישה הדינמית הולכת אחורה, היא הולכת ליחסים שלנו עם ההורים שלנו, היא הולכת למערכות יחסים ולקונפליקטים בתוך מערכות היחסים. אם נוצר איזשהו מוקש או קונפליקט לא פתור מהילדות שלנו שאיכשהו נטמע ועבר אל הלא מודע שלנו, לאזורים שקשה לנו להבין אותנו, תפקיד הטיפול הדינמי הוא להבהיר את הקונפליקט ולאפשר לאורך זמן עם המטופל את העיבוד מחדש של החוויה הזו ולהפוך אותה לעיבוד יותר בריא. תוך כדי העבודה הזו, שלפעמים לוקחת הרבה מאוד זמן, יוצאים הרבה תכנים והרבה מידע מוקדם, שקשור למבנה האישיותי. במקור, זה מקביל למודל הטופוגרפי הפרוידאני: של תת מודע, איד, אגו, סופר אגו. כל מני מבנים כאלה שהעבודה איתם היא עבודה יותר סבלנית, שלוקחת הרבה זמן. לפעמים התחושה מהטיפול הדינמי היא שלא מתעסקים בכאן ובעכשיו אלא מתעסקים בכל מיני דברים שהם רחוקים, וזו גם אחת הביקורות כלפי הטיפול הדינמי.

 

לעומתו, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתחיל מהכאן ועכשיו. הוא טיפול שאוסף מידע על ההיסטוריה האישית שלנו, אוסף מידע על קונפליקטים או אירועים שחווינו כשהיינו צעירים, אבל המוקד הטיפולי הוא מוקד הכאן ועכשיו. הוא מתמקד באיכות החיים העכשווית שלנו ובחוויה שלנו עכשיו. תפקיד איסוף המידע ההיסטורי הוא לזהות כל מיני מנגנונים, צורות התמודדות ואופן חשיבה, המאפשר או מגביל את האדם לגבי החוויה של הכאן ועכשיו שלו. טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מורכב משני חלקים: החלק הקוגניטיבי והחלק ההתנהגותי.

החלק ההתנהגותי הוא החלק ההיסטורי יותר. באמצע המאה ה-20 חוקרים מאנגליה ומארה"ב פיתחו כל מיני שיטות, בהתחלה הן עבדו בכלל עם בעלי חיים כדי לראות איך מלמדים את החיה ללמוד התנהגויות חדשות. קיימים 2 חוקרים מרכזיים בתחום: סקינר ופבלוב. פבלוב הצליח במחקרו המפורסם ללמד כלב לרייר למשמע צלצול פעמון על ידי השמעת הפעמון לפני הגשת האוכל לכלב. כלומר, בהתחלה הכלב רייר כי הריח את האוכל, אבל באמצעות הצמדה של צלצול הפעמון לאוכל, הכלב רייר למשמע הפעמון. זה החלק הביהביוריסטי. הוא התפתח המון מאז עד שעבר לבני האדם וזה הסוד שלו- שאנחנו מסוגלים ללמוד התנהגויות חדשות ולהיצמד לגירויים חדשים.

הצד הקוגניטיבי זה הצד המחשבתי. אנחנו לא חיות, אנחנו יצורים הרבה יותר מתוחכמים מחיות. יש לנו את המחשבות שלנו ואנחנו מסוגלים לחקות התנהגויות, גם רק באמצעות מחשבה ובאמצעות חוויה שהיא לא באה לידי ביטוי רק בהתנהגות.

בשנות ה-70 נעשה החיבור הזה, של הצד ההתנהגותי והצד הקוגניטיבי. השלב הזה של האיחוד נקרא הגל השני של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והיום אנחנו לקראת הגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי; מתחילות כל מיני שיטות טיפול חדשות, כמו: ACT Acceptance and Commitment Therapy וכמו מיינדפולנס, ששמות דגש על היבטים אחרים של חווית החיים שלנו.

 

האם יש שוני לדעתך בגישה לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי בארץ לבין הגישה כלפי הטיפול בהולנד?

אני חושב שיש הבדל. כלומר, אני לא מרגיש שוני בגישה של המטפלים בארץ לעומת המטפלים בהולנד כלפי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אבל ישראלים באופן כללי הם יותר יצירתיים ונוטים לבחון את הגבולות אז זה משהו שאני חושב שבא לידי ביטוי בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. יש נטייה בארץ לא ללכת על הטיפול הקלאסי הקוגניטיבי התנהגותי, אלא לקחת את זה צעד אחד קדימה, כמו הדוגמאות שהזכרתי כבר של השיטות החדשות: ACT ומיינדפולנס.

הבדל משמעותי שקיים הוא שבהולנד הגישה המרכזית היא הגישה הקוגניטיבית. הטיפול הוא בדרך כלל קוגניטיבי. זה לא משהו של השנים האחרונות, זה משהו שקיים ב-15-20 שנים האחרונות בהולנד והוא הופך להיות יותר דומיננטי מהטיפול הדינמי. בארץ זה הפוך, הטיפול הדינמי תמיד היה יותר דומיננטי מהטיפול הקוגניטיבי והטיפול הקוגניטיבי רק בשנים האחרונות הפך להיות טיפול פסיכולוגי יותר משמעותי. זה קורה מכמה סיבות: סיבה כלכלית – טיפול קוגניטיבי הוא טיפול קצר מועד ואנשים נמשכים, כשהם במצב כלכלי יותר קשה, לטיפול שנמשך עד 10-20 פגישות, זה נשמע להם יותר אטרקטיבי. סיבה נוספת היא שלטיפול הקוגניטיבי יש מקום: הוא לא נמצא בתחרות עם הטיפול הדינמי. הוא מציע סוג טיפול חדש שנותן מענה לצרכים שהטיפול הדינמי לא נותן. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021