המודל הביו-פסיכו-סוציאלי הוא מודל בין-תחומי, בוחן את קשר הגומלין בין ביולוגיה, פסיכולוגיה וגורמים חברתיים וסביבתיים.

המודל בוחן באופן ספציפי כיצד היבטים אלו ממלאים תפקיד בנושאים הנעים בין מודלים של בריאות וחולי, ובהקשר הנפשי, פסיכוכפתולוגיה ודרכי טיפול אינטגרטיביות ויעילות.  

הפסיכיאטר ג׳ורג׳ אנגל טבע את המושג ב-1977, שהפך במהרה לציון דרך בהבנת הרפואה כמדע. 

המודל עורר שינוי בחשיבה הרפואית, שבא לידי ביטוי במתן בהנמקה הקושרת בצורה הדוקה יותר את הרפואה והמדע. 

בפסיכולוגיה, בעיקר בפסיכולוגיה רפואית, נקיטת פרפסקטיבה הוליסטית ע״י  הקלינאי עשויה לשפר את הקשר הדיאדי בין מטפלים למטופלים.

עמדה כזו מאפשרת ראייה רב-ממדית של הבעיה, התייחסות עמוקה יותר לסובייקטיביות של המטופל וגיוס של טכניקות מגוונות המותאמות אישית לצרכי המטופל. 

מהי נקודת מבט ביופסיכוסוציאלית?

מעבר לתיאוריה ולחיבור בין המשגה רפואית למדע אמפירי, למודל הביופסיכוסוציאלי יש הבטים פרגמטיים.

בואו נתייחס למודל בהקשר של הפרעות חרדה:

מומחים לטיפול בחרדה מסבירים אטיולוגיה של הפרעות חרדה באמצעות המודל הביו-פסיכו-סוציאלי.

לפי המודל, קיימת אינטראקציה בין גורמים רבים, שהחיבור ביניהם מתבטא כחרדה פתולוגית.

ניתן לסווג באופן פשטני את הגורמים לחרדה באמצעות שלוש קבוצות עיקריות:

• גורמים ביולוגיים - מהזווית הביולוגיית יעריך הקלינאי בעיות רפואיות וגנטיות במשפחה, גיל, אבני דרך התפתחותיות ומאפיינים פיזיולוגיים.

• סיבות פסיכולוגיות - שאלות פסיכולוגיות מעריכות את הבריאות הנפשית לפי משתנים פנימיים של האדם כמו מחשבות, התנהגויות ורגשות. 

• סיבות סביבתיות או חברתיות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באוקטובר 2022   

מקורות:

Bolton D. Looking forward to a decade of the biopsychosocial model. BJPsych Bull. 2022 Jul 4:1-5. doi: 10.1192/bjb.2022.34. Epub ahead of print. PMID: 35781123.

Matthew D. Jacofsky, Psy.D., Melanie T. Santos, Psy.D., Sony Khemlani-Patel, Ph.D. & Fugen Neziroglu, Ph.D. of the Bio Behavioral Institute, edited by C.E. Zupanick, Psy.D. and Mark Dombeck, Ph.D.:  The Biopsychosocial Model: Causes of Pathological Anxiety

מהי תחלואה נלווית?

קומורבידיות (באנגלית: Comorbidity), שמוכרת בעברית כתחלואה נלוווית, היא מושג מעולם הרפואה שמתאר מצב בו צמד מצבים קליניים, מחלות, הפרעות נפשיות, נטיות או התנהגויות מסוימות, מופיעות יחד או מתווספות זו לזו.

משמעות המילה ״מורבידיות״ היא תחלואה, ו״קו״ היא יחד. 

מי פיתח את המושג קומורבידיות?

המושג קומורבידיות נכנס לשימוש בשנת 1970 ע"י חוקר אמריקאי בשם אלוואן פיינשטיין, מי שנחשב לאבי האפידימיולגיה בבריאות הנפש.

פיינשטיין דיבר על כך שבמצבי קומורבידיות, כלומר, במקרים בהם האדם סובל משני מצבים שנוטים להופיע במקביל, או יד ביד, שונים מאוד ממצבים בהם סובל המטופל רק מאחת מהבעיות, והשוני מתבטא בשלושת ההיבטים הרלוונטיים יותר לתהליך המקצועי – אופי האבחון שונה, אופי הטיפול המתאים אחר ותוצאותיו משתנים.

מחקרים מצביעים על כך שמעל ל-60% מהאבחנות הפסיכיאטריות כוללות יותר מקושי רגשי אחד, אך לרוב מתייחסים בעיקר לקושי המהותי והדחוף יותר (למשל, כאשר אנו עדים להתקף פסיכוטי אצל אדם הסובל גם מדיכאון, כמובן שיש דחיפות ובהילות לטפל בהתקף הפסיכוטי ובגורמים לו, והדיכאון הופך להיות משני להפרעה הראשית). 

תסמינים פסיכוטיים בסכיזופרניה או בהפרעות פסיכוטיות אחרות, כגון הפרעה דלוזיונלית, יכולים להיות שונים באופן סובייקטיבי מאלו שהתסמינים של דיכאון פסיכוטי. למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה נראים שונים למדי, יש ראיות לחפיפה משמעותית באטיולוגיה (הגורמים) שלהן.

התיאור הקלאסי של הזיות בסכיזופרניה, שהוגדר על ידי הפסיכיאטר הנודע קורט שניידר (Kurt Schneider)Kurt Schneider) , כ-First-Rank Symptoms, כולל הפרעות חשיבה עם תמות של "שליטה מבחוץ" באמצעות שליטה של אחרים במחשבה, שידור מחשבות ושתילה שלהן ונסיגה קוגניטיבית עמוקה פנימה.

גם מבחינת תסמינים וסימפטומים, בעולם בריאות הנפש קיימת חפיפה רבה בין מאפייני ההפרעות השונות, מה שלעיתים מקשה על אבחון ההפרעה המדויקת, או על הזיהוי שמדובר בשני מצבים נפרדים הדורשים התייחסות נבדלת. לא אחת ניתן לשמוע שלל אבחונים שקיבלו מטופלים לאורך השנים:

"באשפוז הפסיכיאטרי אבחנו אותי עם דיכאון פסיכוטי, בביטוח לאומי אני אישיות בורדרליין ועכשיו אני סכיזופרן פרנואידי".  

דוגמא ספציפית לקומורבידיות בעולם בריאות הנפש היא קיומן של בעיות התמכרות יחד עם דיכאון קליני, כאשר במקרים אלה לרוב הדיכאון הוביל להתמכרות, או קיומן של בעיות התמכרות אשר הובילו לסימפטומים פסיכוטיים ולהתפרצות מחלת הסכיזופרניה. האשפוז הפסיכיאטרי נמצא בשנים האחרונות תחת עיניים ביקורתיות פקוחות, של המטופלים ובני המשפחה, של אמצעי התקשורת, של עמותות קהילתיות ושל פסיכולוגים וחוקרים שבוחנים מחדש את היעילות של אשפוז יום אמבולטורי ושל אשפוז במחלקה סגורה.

למשל, מחקר שפורסם לאחרונה מונה גורמי סיכון לטעויות רפואיות מזיקות ולהשלכות מזיקות של הטיפול, כאשר שני הפקטורים המרכזיים שמירקרו החוקרים הם גיל המטופלים ומשך האשפוז, שניהם קשורים חיובית לשגיאות קליניות.

סוגים של קומורבידיות

• קיומם של שני מצבים רפואיים שהובילו זה לזה ותלויים זה בקיומו של זה. במצבים אלה לרוב מצב אחד יהיה חמור יותר ביחס לשני.

• קיומם של שני מצבים רפואיים שאינם תלויים זה בזה, פשוט נוטים קורלטיבית (כלומר, נסיבתית) להופיע יחד.

• קיומם של שני מצבים שנובעים מאותו גורם, שיכול להיות תורשתיות, שימוש בחומרים מסוכנים, אבנורמליות מוחית ועוד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Valderas, J. M., Starfield, B., Sibbald, B., Salisbury, C., & Roland, M. (2009). Defining comorbidity: implications for understanding health and health services. Annals of family medicine, 7(4), 357–363. https://doi.org/10.1370/afm.983 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מהי אקולליה?

אקולליה היא התנהגות ורבלית שמתבטאת בחזרה על מילים, ביטויים ומשפטים שנאמרים על ידי אחרים.

אקולליה יכולה להיות מיידית, כאשר אדם חוזר על משהו מיד לאחר ששמע אותו, או מושהית, כאשר הוא חוזר על מה ששמע רק שעות או ימים לאחר מכן. 

לעתים, אנשים הלוקים באקולליה לא מסוגלים לתקשר באופן יעיל, משום שהם נאבקים לבטא את מחשבותיהם, חלקם מצליחים רק לחזור על שאלות ולא לענות עליהן. 

ישנם גם מקרים של אקולליה מתונה, שהיא חזרה בשאלה על מילים שדיברו אחרים, לעתים קרובות בשינוי כינוי הגוף (קצת כמו שפסיכולוגים חוזרים על הדבר האחרון שהמטופל אומר עם שאלה :-)).

מאפייני ההפרעה ותחלואה נלווית

כל הילדים חווים אקולליה כאשר הם לומדים לדבר.

בעוד שאקולליה מייצגת חיקוי ויכולה להיות חלק מהשפה האופיינית לילדים מגיל שנה וחצי ועד 30 חודשים, בגיל 3 אקולליה כבר אמורה להיות מינימלית, אם בכלל תתקיים.

רוב הילדים יפתחו חשיבה עצמאית כשיגדלו ויתגברו על האקולליה באופן טבעי, אך מקצתם ימשיכו לחזור על מה שהם שומעים.

ילדים שסובלים מאוטיזם מתקשים לתקשר מילולית ביעילות, ואקולליה היא אחד מהסימפטומים המאפיינים את התנהגותם.

ואולם, ילדים עם אוטיזם או עיכוב התפתחותי מרבים ללקות באקולליה, בעיקר אם הם חווים עיכוב התפתחותי בדיבור. 

ילדים עם לקויות תקשורת ייצמדו להבעה מהדהדת משך זמן ארוך הרבה יותר. 

על מנת להימנע מאקולליה קבועה בקרב ילדים, על ההורים לעודד צורות אחרות של תקשורת ולחשוף את הילד לטווח רחב של מילים וביטויים. 

זאת ועוד, ילדים עם אוטיזם עשויים להשתמש באקולליה לצורך פורקן חושי, כדרך להרגיע את עצמם כשהם חרדים או מאותגרים ע״י הצפה חושית. 

במקרה כזה, אקולליה היא צורה של גירוי עצמי או חישחוש (פעולה חזרתית), דבר האופייני לאוטיסטים, אך יכול להיות נוכח גם בקרב ילדים ללא אבחנה של אוטיזם. 

עוד מתרחשת אקולליה במקרים רבים של תסמונת טורט ומצבים נוירולוגיים אחרים, בהן סוגים שונים של דמנציה, אפזיה הקשורה לשבץ, סכיזופרניה, קטטוניה או אפילפסיה. 

אבחנה מבדלת

מה מבחין בין אקולליה לתופעות דומות?

 בעוד שאקולליה היא חזרה על מילים שאומרים אחרים, פאלילליה היא חזרה אוטומטית של על מילים שהאדם אומר.

בהקשר זה יש לשים לב לכך שאקולליה היא התנהגות ורבלית, לא דפוס חזרתי קולי.

עוד תופעות רלוונטיות לאבחנה מבדלת הן פרסברציה - המגמה לחזור על פעולה, ובכלל זה דיבור, מבלי לעצור במקום המתאים.

אקופרקסיה היא טיק שמאופיין בחזרה לא-רצונית על התנהגות או תנועות של אדם אחר, ו-ורביגרציה – החזרה שוב ושוב על מילים מתוך ביטויים ללא יכולת להביע את המילה הבאה במשפט או בשטף החזרתי חסר המשמעות. 

טיפול באקולליה

המפתח במתן עזרה לילד הסובל מאקולליה הוא פיענוח המשמעות שמאחורי הבעיה ותגובה שתסייע לילד ללמוד.

ניתן לעשות זאת ע״י ״עבודה בלשית״ לפירוש דבריו של הילד או לפנות לעזרה מקצועית אצל לקלינאי תקשורת.

הקלינאית עשויה לבחור התערבות התנהגותית המכונה cues-pause-point, השכיחה במקרים של אקולליה.  

בטיפול זה המטפל מבקש מהמטופל לענות על שאלה נכונה לאחר שיסמן לו מתי הזמן להשיב.

מקורות:

McMorrow, M. J., Foxx, R. M., Faw, G. D., & Bittle, R. G. (1987). Cues-pause-point language training: teaching echolalics functional use of their verbal labeling repertoires. Journal of applied behavior analysis, 20(1), 11–22. https://doi.org/10.1901/jaba.1987.20-11

Patra KP, De Jesus O. Echolalia. [Updated 2022 Feb 19]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK565908/

סינדרום טרומן, שמוכר גם כדלוזיית המופע של טרומן, הוא סוג של מחשבת שווא בה האדם מאמין כי חייו הם תוכנית ריאליטי מבוימת, בה הוא נצפה 24/7 במצלמות.

העולם, לפי תפיסה זו, סובב סביב המתמודד. 

את סרטו של פייר וויר, המופע של טרומן, ניתן לפרש כמסר חברתי נוקב כלפי תרבות הריאליטי, שברמה הפסיכולוגית מתבטאת בנטייה שלנו לשאת עינינו בהערצה לעבר סלברטאים לרגע שצצים על מרקע הטלוויזיה, ובשנים האחרונות גם במדיה החברתית.

הסרט מתמקד בחייו של הגיבור,  טרומן בורבנק (ג'ים קארי), שלאט לאט, עם התקדמות העלילה, מגלה שהוא חי בעצם בתוכנית ריאליטי מיום הולדתו, כוכב בעל כורחו, שמנסה למצוא כל דרך לתקף את האינטואיציה שלו סביב סיפור חייו ולמצוא דרך להימלט מהאולפן הענק שהוקם כדי לתעד כל רגע בקיומו.

איך המופע של טרומן קשור לחשיבה דלוזיונית?

הרעיון של הסרט פרנואידי מטבעו וקשה להישאר אדיש כלפיו. 

הסיפור הולך ומתהווה בתודעת הגיבור והצופים ומלמד כי כל אדם שטרומן מכיר - הוריו, אשתו, חברו הטוב וכל דמות אחרת - הם בעצם שחקנים שמגלמים תפקיד.

את העלילה טווה ביצירתיות במאי, שיושב בחדר הקונטרול ומתכנן את נרטיב חייו של טרומן, שמחד חייב להיות מספיק מציאותי כדי שטרומן לא יחשוד שמהתלים בו ומאידך נועד להיות דרמטי דיו כדי לרתק ולבדר את הצופים, לאורך שנים, כתכנית טלוויזיה בפריים-טיים. ההפקה מורכבת מאלפי ניצבים, בהשקעה עצומה. 

עכשיו דמו לעצמכם רגע שהכל מתנהל סביבכם באופן מלאכותי, מנוהל ומבוים: 

איך היית מרגיש/ה אילו היית חושד שצופים בך בכל שעות היום והלילה?

אצל רובנו (כנראה) המחשבה הזו דיגדגה בצורה זו או אחרת מתישהו בתודעה.

זה רעיון מוכר.  

העניין הוא שאם אתם מתחילים להתייחס למחשבה הזו כ״אמת״, החוויה מחרידה, רודפנית וחסרת נחת. 

מה אמיתי?

מה מבוים? 

עם חוויה כזו נאלץ להתמודד אדם שסובל מתסמונת טרומן, שמופיעה כחלק מהפרעה נפשית, כמו סכיזופרניה פרנואידית.

מדובר במצב דלוזיוני, פסיכוטי, שכמו פרנויות אחרות אינו ניתן באמת להפרכה.

מה גורם לתסמונת טרומן?

• אחת ההשערות לגבי מקורותיה של תסמונת טרומן היא שהמתמודדים חווים דלוזיה פסיכוטית של זיהוי שגוי, בדומה לתסמונת קפגרא, מחשבת שווא בה האדם סבור כי אדם אהוב עליו מוחלף על ידי כפיל.

• הסבר אפשרי אחר הוא שמתמודדים עם דלוזיית טרומן סובלים משילוב בין דלוזיה של זיהוי שגוי לבין דלוזיית רדיפה, מחשבות יחס וגרנדיוזיות, בצילה של הטיה תרבותית שנובעת מפנטזיות נרקיסיסטיות על ׳15 דקות של תהילה׳ (רבים מהמטופלים מדברים על השפעת הסרט בראיון האבחוני. האם יתכן שיש כאן אינטראקציה מעניינת בין צפייה בסרט, או בכלל בריאליטי, לבין טריגרים לפריצת פסיכוזה?). 

• .יש הטוענים שמדובר במצב דיסוציאטיבי קיצוני, שמתבטא בדראליזציה. מטפלים שעבדו עם סובלים מתסמונת טרומן אכן מדווחים על מטופלים שהאמינו כי הפסיכיאטרים שטיפלו בהם באשפוז הם שחקנים.  

• לבסוף, קיימת סבירות שתופעה פסיכוטית זו היא ביטוי של מחלת נפש, למשל סכיזופרניה שמזדחלת לאטה לקראת פריצה מלאה. 

במהלך הסרט הבמאי נושא מבט אל המצלמה באומרו: 

״אם הוא (טרומן) יהיה נחרץ מספיק לגלות את האמת, אין שום דרך שנוכל לעצור אותו״. 

זה בדיוק מה שפרנואיד לא צריך לשמוע. 

לסיכום, אני חושב שהסרט הגאוני הזה מציע לכולנו נקודת ראות ייחודית, היישר מתוך עולמו הפנימי של המתמודד עם מחשבות שווא. 

צפו בסרטון קצר של PBS,

על אלברט, אמריקאי בן 26

והראשון שאובחן

כסובל מדלוזיית טרומן:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Gold J, Gold I. The "Truman Show" delusion: psychosis in the global village. Cogn Neuropsychiatry. 2012 Nov;17(6):455-72. doi: 10.1080/13546805.2012.666113. Epub 2012 May 29. PMID: 22640240.

Young, R (2013). The 'Truman Show' Delusion: When Patients Think They're On TV. https://www.npr.org/transcripts/226921251

דיויד בקהאם, כדורגלן העל האנגלי, שיתף לאחרונה שהוא מתמודד עם OCD סביב ניקיון. 

אמיץ, אבל בקהאם בהחלט לא לבד. 

במאמר זה נדון בטורדנות כפייתית סביב התנקות, מה עומד מאחוריהם ואיך מטפלים: 

קומפולסיות (טקסים) של ניקיון בהפרעה טורדנית-כפייתית

התנהגויות של התנקות גופנית יזומה מופיעה במרבית התרבויות האנושיות, כמו גם בעולם החי.

זה לא מקרי - מחקרים פסיכולוגיים אחרונים אכן מזהים קשר בין התנהגויות ניקיון לבין ויסות והפחתת חרדה. 

למעשה, הקשר בין OCD לניקיון תלוי בקיומן של אובססיות (מחשבות חודרניות חזרתיות) הקשורות בזיהום וקומפולסיות (טקסי ניקיון ושטיפה שחוזרות על עצמן).

ב-OCD, הפרעת טורדנית-כפייתית, אובססיות וקומפולסיות שזורות זו בזו ועשויות להניע דחפיות חזקה לנקות דברים שוב ושוב.

סרטון אחד שווה אלף מילים...: 

ב--DSM-5-TR (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) OCD מתוארת כהפרעה הגורמת לאנשים לחוות מחשבות ותמונות מנטליות מטרידות שאינן חולפות.

בתגובה למחשבות הלא רצויות הללו, אנשים עם OCD עלולים להרגיש דחף אינטנסיבי לבצע פעולת מסוימות, שעשויים להיות התנהגויות פיזיות (כמו סידור אובייקטים בסדר מסוים) או מנטליות (כמו תפילה בדרך מסוימת).

יש אנשים שמרגישים שהשלמת הפעולות הללו תנטרל את האיום, תגרום למחשבה אובססיבית להיפסק או תקל על החרדה שיוצרות מחשבות לא רצויות.

ה--DSM-5-TR מדגיש שפעולות כפייתיות יכולות לגזול זמן רב ולהפריע לחיים החברתיים, האקדמיים והמקצועיים.

זאת ועוד, הצורך לבצע ריטואלים ופעולות כפייתיות באופן מדויק עלול לגרום לחרדה קשה. לכן, OCD היא הרבה יותר מתשוקה לעבוד ולחיות בסביבה נקייה או העדפה לסדר, והיא כוללת לעתים צורך מתיש ומטריד לנקות שוב ושוב אזורים ופריטים מסוימים.

למרות שה--DSM-5-TR אינו מפרט תתי-סוגים של OCD, יש חוקרים שמחלקים אובססיות וקומפולסיות לאשכולות של סימפטומים, כלומר תסמינים שחולקים חרדות וטקסים דומים:

זיהום וניקיון

יש אנשים בעלי פחד קיצוני מזיהום ע״י חיידקים, נוזלי גוף או חומרים אחרים, כולל מזהמים מופשטים, כמו רשעות או מזל רע, ויש כאלה שאפילו מפחדים לזהם אחרים.

אובססיה מסוג זה יכולה להוביל לקומפולסיה של ניקיון, כאשר האדם עשוי להאמין שע״י ניקוי אובייקטים או חללים בסדר או תדירות מסוימים הוא יכול להימנע או להחלים מזיהום.

סימטריה וסדר

יש אנשים שהופכים מוטרדים בנוגע לסידור חפצים בסדר מסוים, לעתים קרובות בגלל סוג של חשיבה המבוססת על הכשל הלוגי המכונה ״בשם המשאלה״.

למשל, אנשים עם OCD עשויים לחשוב שאם לא יסדרו חפצים מסוימים בצורה מסוימת, מישהו יזיק להם היום, או שאם הם ינקו את הכיור 5 פעמים בבוקר, אח שלהם לא יחלה היום.

מחקרים מצאו שפעמים רבות אנשים עם אובססיה לסימטריה וקומפולסיות לסדר מתקשים לבטא כעס בדרכים בריאות ועשויה להיות להם היסטוריה אישית של טראומה.

ספק לגבי פגיעה ובדיקה

יש אנשים שיש להם מחשבות חודרניות ופחדים בנוגע לפגיעה באנשים אחרים או להיפגעות בעצמם.

אימה מוגזמת מפני החשש להיות אחראיים לפגיעה יכולה להוביל להתנהגויות של בדיקה כפייתית, למשל לוודא שוב ושוב שהגז כבוי.

אנשים שחווים קומפולסיות בדיקה מתארים תחושת חוסר שלמות אלא אם כן ביצעו את הריטואלים או ההתנהגויות. קומפולסיות נפוצות אחרות כוללות מנטרות חוזרות, תפילות או מילות בטיחות לשם הדיפת סכנה או הפחתת חרדה. באופן הדומה לקומפולסיות של סימטריה וסדר, קומפולסיות של בדיקה קשורות לכעס וטראומה.

מחשבות אובססיביות וריטואלים מנטליים

יש אנשים שחווים מחשבות חודרניות תכופות על דברים שמפירים את תפיסת המוסר והיושרה שלהם.

פעמים רבות המחשבות הלא רצויות הללו כוללות מיניות, אלימות ודימויים דתיים.

למרות שלרוב אין לאנשים עם אשכול הסימפטומים הזה היסטוריה של אלימות, הם מבזבזים זמן ואנרגיה רבים בניסיון לדכא או למחוק את המחשבות הללו.

הניסיון לרמוס את המחשבות יכול להוביל לחרדה גדולה אף יותר, מה שנוטה לייצר מעגל לא בריא, לופ של מחשבות לא רצויות. 

2 מ-4 האשכולות הסימפטומטיים הללו - זיהום וניקיון וסימטריה וסדר - הם בעלי קשר ברור למטלות ניקיון.

 
תסמיני OCD אינם מתבטאים בלעדית באובססיות ובקומפולסיות, אלא גם בחרדה משמעותית.
המטופל עשוי להרגיש מתוח בנסיבות שבהן הוא מרגיש חוסר שליטה ואי-ודאות.

מי שיש לו OCD וזיהום או ניקיון הם נושאים חשובים לו, עשוי לחוש גועל או פחד מחפצים או חומרים מסוימים, כמו אבק, מחלה, הפרשות גופניות, אשפה או כימיקלים, להאמין שהוא או אחרים יכולים להזדהם באורח ״פלאי״ או באופן רוחני, למשל ע״י אמירה של שמות או מספרים מסוימים, להרגיש דחף חזק לשטוף ידיים או להתקלח בתדירות גבוהה, להשתמש בתהליך או ריטואל ספציפי מאוד של שטיפה עצמית או של הסביבה, להחליף בגדים כמה פעמים ביום, להימנע ממקומות או אנשים שעלולים להיות מזוהמים, לבצע טקסי טיהור מדויקים, לסרב לאפשר לאחרים להיכנס אל תוך החללים הבטוחים שלו או לפגוע בעורו או בגופו ע״י ניקוי מוגזם.

מי שיש לו OCD וחשוב לו לשמור על סימטריה או סדר מדויק עשוי לחוות חרדה רצינית אם דברים מסוימים אינם מסודרים ״נכון״, להרגיש דחף לחזור על מה שקורה בצד אחד של הגוף גם בצד השני של הגוף, לפחד מכך שאם משהו אינו מאוזן או אינו שווה יתרחש אסון, לבצע ריטואלים של מגע והקשות או לספור דברים באופן שגרתי.

דוגמאות להתנהגויות של אובססיביים לניקיון

• ניגוב ידיים לעיתים קרובות באמצעות מגבות נייר, מגבונים אנטיבקטריאליים או אלכוג׳ל.

• שימוש מוגזם בחומרי חיטוי וניקוי.

• שימוש במגבת חדשה ונקייה לכל מקלחת.

• צחצוח שיניים כפייתי: צחצוח כל שורת שיניים כמה פעמים, מריחה חוזרת של משחת שיניים על המברשת, לעוד סיבוב, יחד עם ספירה ותנועות קצביות, לצד יריקות-יתר בזמן צחצוח.

• טקסי גילוח: גילוח של אותו אזור בעור כמה פעמים, בדיקה חזרתית שהעור מספיק חלק, בדיקת סימטריה של תוצאות הגילוח והחלפה תדירה של סכיני גילוח.

• החלפת בגדים בכניסה וביציאה מהבית.

• דרישה להסרת נעליים מכל מי שנכנס הביתה. 

• השלכה לפח של בגדים מוכתמים, מבלי לנסות לכבס אותם. 

• הפעלה של המון מכונות כביסה כדי לוודא ניקוי מלא של בגדים ומצעים. 

• לא להרים פריטים שנפלו על הרצפה.

• לנעול רק נעליים עם סקוטשים, כדי להימנע ממגע עם שרוכים שבאו במגע עם הריצפה ויתכן שהזדהמו.

• הגעלת כלי בישול. מדיח לא מספיק. 

• הימנעות מאוויר ממזגנים, שעלול להעביר עובש, אבק וחיידקים.

• ביקורת עצמית קיצונית.

• הימנעות ממגע ישיר עם האסלה (לא רק ציבוריים, גם בבית).

• שימוש מוגזם באקונומיקה ובחומרי ניקוי חזקים אחרים.

• בישול יתר של מזון במטרה להרוג חיידקים.

• שימוש בלעדי במגבות נייר ולא במגבות בד.

• חבישת כפפות ומגבות נייר חד״פ כדי למנוע מגע ישיר בעור חשוף באובייקטים שעלולים להיות מזוהמים. 

• הימנעות ממגע פיזי עם אחרים (כמו לחיצת יד או חיבוקים). תופעה קומפולסיבית בשגרה, שהתנרמלה בתקופת הקורונה.

• הימנעות ממגע עם ילדים ובעלי חיים.

• שימוש במרפקים, ציפורניים או אמצעים עקיפים אחרים לפתיחת דלתות או הפיכת מתגי אורות.

• עצירת נשימה כדי למנוע שאיפה של מזהמים באוויר.

• הימנעות מאנשים שמזכירים או מראים תסמינים כלשהם של מחלה גופנית.

• הימנעות מישיבה בציבור או מאכילה בפומבי.

מניעה

לא ניתן למנוע OCD, למרות שברור וידוע כי אבחון והתערבות מוקדמים ככל כניתן תורמים לכך שהמטופל יבזבז פחות זמן ואנרגיה על התמודדות עם הקשיים שההפרעה יכולה לייצר.

גורמים

לכ-2% מהאוכלוסייה הכללית יש OCD.

למרות שההפרעה נוטה להופיע בגיל צעיר יותר בקרב גברים, בגילי אמצע החיים ליותר נשים יש תסמיני OCD.

אלה הם הגורמים הידועים כיום להפרעה:

גנטיקה

חוקרים ממשיכים לבחון את האפשרות שגנטיקה משפיעה על התפתחות OCD.

כיום ידוע שאנשים שיש להם הורה או אח עם OCD נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה. כמה מחקרים מצאו שממדי הסימפטומים של OCD הכוללים ניקיון וסדר נוטים במיוחד להיות משפחתיים.

מבנה מוחי

חוקרים מוצאים הבדלים מוחיים סטרוקטורליים אצל מתמודדים עם OCD, לצד שוני באופן הפעולה של המוח.

למשל, מחקר מ-2017 מצא שאצל אנשים עם OCD יש קישוריות ופעילות גדולות יותר בחלקים של המוח הקשורים להיווצרות הרגלים ובחלקים שמעבדים רגשות, בעיקר פחד.

סריקות מוח חשפו גם שוני בקולטני האסטרוגן ובכמות החומר הלבן והאפור במוחות של אנשים עם ממדי סימפטומים של זיהום וניקיון.

הבנת השוני במבנים נורוילוגיים חשובה, כי היא עשויה להצביע על כיוונים לטיפול בהפרעה.

סביבה

חוקרים התנהגותיים יודעים מזה זמן רב שמתח וטראומה קשורים לסיכון גבוה יותר לפיתוח OCD.

למשל, מחקר מ-2015 על יותר מ-20,000 תאומים שוודיים הצביע על כך ששני סוגים של טראומות ילדות נמצאים בסבירות גבוהה יותר להוביל לסימפטומים של OCD:

התעללות בילדות והתמודדות עם פיצול משפחתי.

אבחון

פסיכולוג קליני או פסיכיאטר יכולים לאבחן את ההפרעה ע״י ראיון בנוגע לדפוסי מחשבות והתנהגות או ע״י שאילת שאלות אודות הסימפטומים המופיעים ב-DSM-5.

בדיקה גופנית יכולה לעזור לרופא לקבוע אם מה שגורם לתסמינים הוא בכלל בעיה גופנית.

טיפול ב-OCD הקשור לניקיון

מחקרים רבים נעשו בנושא OCD ואנשי המקצוע מצאו מספר טיפולים שיכולים להפחית את הסימפטומים ולשפר את התפקוד היומיומי. 

המתמודדים/ות עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) יכולים להפיק תועלת מתרופות ו/או מפסיכותרפיה, שמלמדת אותם להתמודד עם טריגרים שמציתים פחדים אובססיביים, ולעזור להם ללמוד איך לנהל את הדחף לבצע את קומפולסיות הניקיון והשטיפה. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אפקטיבי עבור רבים עם OCD. ב-CBT המטפל יכול לסייע בהפחתת החרדה ע״י זיהוי דפוסי חשיבה שמעוותים את ראיית המציאות וגורמים למתח.

המטפל יכול לעזור למטופל ללמוד איך להבנות מחדש את המחשבות בדרכים פרודוקטיביות, כאשר מחקרים הראו ש-CBT מחזק קשרים במוח, בעיקר באזורים שעוסקים ביכולת לשלוט במחשבות ולאזן רגשות.

חשיפה ומניעת תגובה (ERP)

טיפול הבחירה ב- OCD הוא חשיפה ומניעת תגובה (ERP), שהוא וריאציה של טיפולCBT.

בטיפול ERP המטפל והמטופל עובדים ביחד לזיהוי טריגרים חיצוניים ופנימיים שמלחיצים את המטופל וגורמים לו לרצות לנהוג בכפייתיות.

המסגרת הטיפול, המטופל שסובל מ- OCD נחשף הדרגתית בפני מצבים בהם עולות האובססיות, תוך שהמטפל מסייע לו לא להימנע מביצוע טקס הניקיון הכפייתי. 

המטופל מתאר את המחשבת האובססיביות ואת ההתנהגויות הקומפוליסיביות שלו ומתאר מה הוא מפחד שיקרה אם יבחר שלא לבצע את הקומפולסיות.

המטפל מצדו מסייע לו לתרגל עמידה הדרגתית מול מצבים מלחיצים, גם בדמיון וגם במציאות, מבלי להשתמש בקומפולסיות שלו.

מחקר פורץ דרך מלמד על הפוטנציאל של טיפול במציאות מדומה (iVRET) עבור מתמודדים עם OCD המתבטא בהתנהגויות הימנעות מלכלוך וזיהום.  החוקרים גילו כי חשיפה וירטואליות הדרגתית לסביבות מטרגרות מפחיתה באופן ניכר את התנהגויות ההימנעות והטקסים (Ferraioli et al, 2024).

במהלך הטיפול, המשתתפים התמודדו עם תרחישים וירטואליים ייחודיים כמו כיור מלא כלים מלוכלכים במטבח או שירותים מזוהמים. בהתחלה, רבים הפגינו הימנעות משמעותית, אבל עם התקדמות הטיפול חלה ירידה הדרגתית בהתנהגויות אלו. מעניין במיוחד היה השיפור ביכולת המטופלים לבצע פעולות יומיומיות שנמנעו מהן בעבר.

החוקרים מדגישים כי היתרון הגדול של iVRET הוא האפשרות לתרגל התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה בסביבה בטוחה ונשלטת, מה שמאפשר למטופלים לפתח בהדרגה אסטרטגיות התמודדות יעילות ולהפחית התנהגויות הימנעות המאפיינות OCD בחיי היומיום.

תרופות

טיפול תרופתי ב-OCD עשוי להיות הכרח להצלחה.

יתכן שהפסיכאטר המטפל ירשום תרופות נוגדות-דיכאון להפחתת תסמיני ה-OCD.

בין התרופות הנפוצות לטיפול בהפרעה זו מצויות אנאפרניל, פלובוקסאמין, פקסיל, פרוזאק וזולופט.

אם נוטלים אחת מהתרופות הללו לטיפול ב-OCD, חשוב לדבר עם הרופא לפני שמשנים את המינון. אסור להפסיק לקחת את התרופות בבת אחת, כי יש מקרים שבהם הדבר עלול לגרום לחזרת התסמינים, לשינויים חמורים במצב הרוח או לסיכון מוגבר למחשבות אובדניות.

גירוי מוחי עמוק (DBS)

הרופא עשוי להמליץ עליו אם טיפולים קונסרבטיביים יותר אינם עוזרים. ב-DBS הרופא משתיל באזורים מסוימים במוח אלקטרודות שמייצרות פולסים חשמליים, אשר עוזרים לשנות את המחשבות וההתנהגויות.

גרייה מוחית מגנטית (TMS)

עוד שיטה שניתן לשקול במידה וטיפולים אחרים אינם עוזרים. במהלך TMS, הרופא מניח על ראשו של המטופל סליל אלקטרומגנטי היוצר זרם מגנטי שמתקשר עם תאים עצביים במוח, בניסיון להפחית את תסמיני ה-OCD.

פרוגנוזה של OCD שקשור לניקיון

ניתן לטפל בסימפטומים של OCD עם קומפולסיות ניקיון או לסדר ויש צפי טוב עבור אנשים שמחפשים טיפול.

התוצאות הטובות ביותר נרשמות כאשר אנשים מאובחנים מוקדם ומתחילים מיד בתכנית טיפול איתנה.

לעתים OCD פוחת מעצמו, באופן ספונטני, בעיקר אם ההפרעה החלה בילדות.

במקרים אחרים אנשים זקוקים לטיפול ארוך טווח ע״מ להשאיר את הסימפטומים תחת שליטה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

16 ביולי 2024

מקורות:

Ferraioli, F., Culicetto, L., Cecchetti, L., Falzone, A., Tomaiuolo, F., Quartarone, A., & Vicario, C. M. (2024). Virtual reality exposure therapy for treating fear of contamination disorders: A systematic review of healthy and clinical populations. Brain Sciences, 14(5), 510. https://doi.org/10.3390/brainsci14050510

Lee, S. W. S., Millet, K., Grinstein, A., Pauwels, K. H., Johnston, P. R., Volkov, A. E., & van der Wal, A. J. (2022). Actual cleaning and simulated cleaning attenuate psychological and physiological effects of stressful events. Social Psychological and Personality Science. https://doi.org/10.1177/19485506221099428

Seay, S. J. (2011). OCD & contamination: Washing & cleaning compulsions/rituals. http://www.steveseay.com/ocd-contamination-washing-cleaning-compulsions-rituals/

Stanborough, R. J. (2020). OCD: When cleaning is a compulsion. https://www.healthline.com/health/mental-health/ocd-cleaning

מהי חשיבה קטסטרופלית? 

חשיבה קטסטרופלית, או בשמה השני 'קטסטרופיזציה', היא הנטיה לפרש אירועים באופן מוגזם, קיצוני ומרחיק לכת.

כולנו מכירים מי ש׳עושים מעכבר הר׳, שיוצאים מפרופורציית ההיגיון, ומרביתנו מסוגלים להיזכר באירועים בהם עשינו את זה בעצמנו:

מחשבות כמו ׳אם לא אשיג את העבודה הזו אני לא אמצא עבודה טובה אחרת בחיים׳, ׳אם לא ילך לי בדייט הזה אני אשאר בודדה לנצח׳, הן דוגמאות למחשבות קטסטרופליות, הנוטות לשים משקל רב מדי על אירוע בודד, שבראייה רחבה על החיים, אין לו באמת השפעה אובייקטיבית כל כך דרמטית.

חשיבה קטסטרופלית היא סוג של עיוות חשיבה - דפוס קוגניטיבי מוגזם או לא הגיוני.

הפסיכולוג אלברט אליס, טבע את הביטוי לראשונה בשנת 1957 כשפיתח את הטיפול הרציונלי-רגשי (REBT), שהיה סנונית ראשונה לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המודרני.

מודל ה-ABC של אליס כלל אירוע מפעיל, אמונות לא רציונליות וההשלכות של אמונות אלו.

לפי התיאוריה שלו הרגשות והתפיסות שלנו אינן נוצרות על ידי האירוע עצמו - אלא ע״י האופן בו אנו חושבים על האירוע. 

בעלי נטיה לחשיבה קטסטרופלית נוטים לדמיין השלכות מעוררות אימה לאירועים.

הם נשאבים לחשיבה פסימית לגבי העתיד ומתארים בעיני רוחם את הגרוע ביותר, גם כאשר אין סיבה רציונלית לכך. 

אל הקליניקה הפסיכולוגית הם מגיעים לעיתים על רקע של טריגרים קבועים כמו התמודדות עם חרדת בריאות וקשיים פסיכוסומטיים שמועצמים ומוגברים על ידי חשיבה קטסטרופלית, או טריגרים מצביים, כמו דאגות לגבי העתיד במשברים המוניים, כמו מלחמת חרבות ברזל או הקורונה. 

יתרה מכך, הם נוטים להכללת יתר של אירועים שליליים, ׳אם אכשל הפעם- אני לא אצליח לעולם׳, מתקשים לראות את ארעיות המצב ואינם מבצעים שיפוט תקין למידה בה המצב מתאר אותם ואת חייהם.

הם נוטים לפחד מהחיים עצמם, מפתחים גישה חרדתית מאוד, שלעיתים עלולה להוביל להתקפי חרדה.

ככלל, לחשיבה קטסטרופלית מופעלת על ידי התפיסה של האדם לגבי מה שקורה עכשיו או לגבי מה שעלול לקרות בעתיד.

מצבים שמפעילים קטסטרופיזציה מתחלקים בדרך כלל ל-3 קטגוריות של טריגרים:

• האופן בו אנו מפרשים מידע מעורפל או עמום.

• האופו בו אנו מתמודדים עם אובדן של מישהו או משהו בעל ערך.

• פחד לא רציונלי, או חרדה.

הנטייה לדמיין סצנות קיצוניות מוכרת לרבים, למשל חרדה מאסונות טבע על רקע שינויי האקלים, כך שאינה שייכת בלעדית לסובלים מחשיבה קטסטרופלית.

כולנו פוגשים בזה לפעמים, אך לאחר ש"התקררנו" קצת- לרוב נוכל לזהות את ההגזמה, את השיפוט הלקוי, ולהתאים אותו לתמונה שיותר מותאמת לסיטואציה.

בניגוד לכך, אנשים עם חשיבה קטסטרופלית אינם מזהים בהכרח את ההגזמה, הם חווים את הפחד מהסצינה הנוראית בדמיונם, וכל רציונליזציה שהם מנסים לעשות אינה מפחיתה את החרדה.

הם מתקשים מאוד לווסת את הרגשות שמתעוררים ואת האימה שהם חווים, אינם מסוגלים לשנות את השיפוט המעוות ומסתבכים עם חרדה מועצמת וגוברת.

מה גורם לחשיבה קטסטרופלית?

לא ברור מה הגורם המדויק:

יתכן שמדובר במנגנון התמודדות שנלמד ממשפחת המקור או מאנשים חשובים אחרים לאורך שנותיו המוקדמות של המתמודד.

הסיבה יכולה לנבוע גם בתוצאה מחוויה נקודתית, או שהיא קשורה לביוכימיה במוח. 

ניתן לראות קטסטרופיזציה כתת-סוג של עיוות חשיבה רחב יותר, כמו מגניפיקציה (Magnification), עיוות חשיבתי שמתייחס לבעיות יומיומיות מנקודת ראות מוגזמת ולא פרופורציונלית, שאינה תואמת את המציאות. 

אנשים הסובלים מהפרעת OCD נוטים לחוות מחשבות טורדניות (אובססיות) - דחפים, תמונות או מחשבות לא רצויות וחוזרות - וכן התנהגויות כפייתיות (קומפולסיות) - פעולות חוזרות ונשנות שמטרתן להפחית את החרדה.

למרות שהקשר בין חשיבה קטסטרופלית ל-OCD מורכב ורב-מימדי, עיוות חשיבה זה קשור קשר הדוק ל-OCD ויכול להשפיע על ההפרעה בשני אופנים לפחות:

• החרפת OCD: חשיבה שלילית וקיצונית לגבי תוצאות של המנעות מהתגובה ההתנהגותית הכפייתית עלולה להגביר את החרדה והפחד, ובכך להוביל להגברת הפעולות הקומפולסיביות.

• התפתחות OCD: חשיבה קטסטרופלית יכולה לשמש גורם תורם ל- OCD. דאגות מוגזמות לגבי אירועים עתידיים עלולות להוביל להתפתחות של מחשבות טורדניות ובהמשך להתנהגויות כפייתיות.

לדוגמה, אדם הסובל מ-OCD הממוקד במחשבות טורדניות לגבי לכלוך וחיידקים.

חשיבה קטסטרופלית תגרום לו לדמיין שכל מגע עם לכלוך יסבך אותו עם מחלה, מה שיוביל לאימוץ פעולות כפייתיות כמו שטיפת ידיים מרובה.

מהי קטסטרופיזציה של כאב (Pain catastrophizing)?

אחד הביטויים הרווחים של חשיבה קטסטרופלית הוא קטסטרופיזציה של כאב, נטיה להתמקד בכאב צפוי או עכשווי ובכך להחמיר בעוצמתו. התופעה שכיחה בקרב מתמודדים עם מחלות פרקים, פיברומיאלגיה ומחלות אחרות שמושפעות על ידי סטרס והיא נמצאה קשורה לקשיים נפשיים, כמו דיכאון.

איך מטפלים בחשיבה קטסטרופלית?

ישנן שיטות של טיפול נפשי שעשויות לסייע במקרים כאלה, אחת המתאימות בהן היא טיפול CBT.

טיפול CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מושתת על ההנחה שהקשיים מהם סובל האדם נובעים מאמונות שגויות בהן הוא מחזיק וממבני חשיבה לא אדפטיביים שיוצרים התנהגות הרסנית. לכן, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה הבעייתיים, והחלפתם באחרים שמותאמים יותר למציאות החיים ושבתורם יובילו להתנהגות אדפטיבית יותר.

כוחו של טיפול CBT בחשיבה קטסטרופלית הוא לסייע למטופל לערער על מבנה החשיבה הקטסטרופלי ההרסני ולהקנות לו דרכים נוספות לפרש את אירועי חייו.

חשיבה קטסטרופלית היא טבעית בעיקר בזמן הראשון לאחר שאירע אירוע. בהלה לאחר כישלון, פרידה או פיטורין היא טבעית, לגיטימית ואפילו בריאה, אך היא צריכה לחלוף לאחר זמן מסוים של עיכול ועיבוד ההתרחשות.

כאשר היא אינה חולפת ומפריעה לאדם לממש את עצמו, להאמין בעצמו או בעולמו- חשוב לא להיכנע לה וללמוד כיצד להתמודד עימה נכון.

מהי טכניקת התסריט הנורא מכל?

ישנן דרכים וכלים לטיפול עצמי להפחתת קטסטרופיזציה, אחת היעילות בהן היא לדמיין את תרחיש הקיצון: 

דמיינו את התרחיש הגרוע ביותר, נסו להסתכל עליו באופן אובייקטיבי ככל הניתן, כמו סרט וידאו שאתם צופים בו, ותארו במחשבה מה תעשו בפועל אם זה מה שיקרה.

מבחינה נפשית, השליטה במצב מוחזרת אליכם ואתם עוברים מעמדה פסיבית לעמדה פרואקטיבית, שאיננה מחייבת תגובה רגשית.  תכנון של מענה מתאים בטרם עת יפחית משמעותית את החרדה.

באופן אירוני, חשיבה קטסטרופלית יכולה לשמש כמנגנון התמודדות. אחרי הכל, אם אתה תמיד מצפה לגרוע מכל, הסיכוי שתתאכזב די נמוך. רק שלמשוואה הזו יש מחיר יקר, שמגביר את תחושות החרדה, ההימנעות, הבידוד וההתשה הנפשית.

הקדישו זמן לחשוב מה תעשו אם מה שאתם הכי פוחדים ממנו יקרה, מומלץ אפילו לרשום את זה בכתב:

מה יהיו ההיבטים המעשיים במצב קיצון?

איך תיראה התמונה הרגשית?

הטכניקה הזו ממש יעילה להתמודדות עם אכזבות לאורך החיים, שמטבע הדברים כולנו נפגשים איתן מדי פעם.

למשל, קידום בקריירה שציפיתם לו ומתעכב, ראיון עבודה שאותה מאוד רציתם ומישהו אחר נבחר, או מערכת יחסים יקרה מפז שעלתה על שרטון.

כאשר חשיבה קטסטרופלית משתלטת על החיים וגוררת התנהגות הרסנית, או המנעות, יש מקום לנסות ולשנות אותה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Darnall BD, Sturgeon JA, Kao MC, Hah JM, Mackey SC. From Catastrophizing to Recovery: a pilot study of a single-session treatment for pain catastrophizing. J Pain Res. 2014 Apr 25;7:219-26. doi: 10.2147/JPR.S62329. PMID: 24851056; PMCID: PMC4008292.

Dobson D, Dobson KS. Evidence-Based Practice of Cognitive Behavioural Therapy. Guilford Press; 2009

Emily Moore, Heather Adams, Tamra Ellis, Pascal Thibault & Michael J. L. Sullivan (2018) Assessing catastrophic thinking associated with debilitating mental health conditions, Disability and Rehabilitation, 40:3, 317-322

Lonczak HS. Catastrophizing and decatastrophizing: a PositivePsychology.com guide. Positive Psychology. December 7, 2021. Accessed February 2, 2022. https://positivepsychology.com/catastrophizing/

Seto, H., & Nakao, M. (2017). Relationships between catastrophic thought, bodily sensations and physical symptoms. Biopsychosocial Medicine, 11, 28

https://www.medicalnewstoday.com/articles/320844.php

http://cogbtherapy.com/cbt-blog/cognitive-distortions-definition-of-catastrophizing

https://psychcentral.com/lib/what-is-catastrophizing/

העולם נראה להם מטושטש, נטול צבע רגשי, דו-ממדי ומלאכותי.

הם חווים מודעות מוגברת ובהירות עצומה של מה שמתרחש סביב.

תפיסת הזמן שלהם נחווית שונה לגמרי - מה שקרה היום אחה״צ מרגיש כמו עבר רחוק.

דברים קרובים נראים רחוק ומה שנמצא במרחק מתקרב...

מהי דראליזציה?

דריאליזציה היא מצב נפשי דיסוציאטיבי בו האדם מרגיש מנותק מהסביבה, כאשר אנשים וחפצים סביבו נראים לא אמיתיים.

כל זאת תוך היותו מודע לכך שעיוות זה איננו תקין.

למעלה ממחצית מכל מבני האדם ייתנסו בניתוק כזה מהמציאות, לפחות פעם אחת במהלך החיים. 

מרבית הלוקים בהפרעה יפתחו אותה בצעירותם, כשהגיל הממוצע הוא 16; רק לעתים נדירות תתפתח ההפרעה אחרי גיל 40.

דריאליזציה היא הפרעה דיסוציאטיבית, שמופיעה במקביל או בנפרד מדפרסונליזציה. 

מה ההבדל בין דפרסונליזציה לבין דריאליזציה?

הפסיכיאטריה מתייחסת לשתיהן כהפרעה דיסוציאטיבית משותפת.

אבל יש הבדלים: 

דפרסונליזציה היא תחושת ניתוק ספציפית של האדם מעצמו ומגופו. 

דריאליזציה מתרחשת כאשר דברים או אנשים מבחוץ נראים לא אמיתיים, בעוד האדם נשאר בתוך עצמו והחוויה הגופנית אינה משתנה. 

מהם התסמינים של דריאליזציה?

המתמודדים/ום עם דריאליזציה חווים כמה סימפטומים אופיינים לתופעת דיסוציאציה זו:

• הסביבה נראית מעוותת או מטושטשת,׳שחור לבן׳ בדו-ממד.

• קיימת בהירות ומודעות מוקצנת למה שקורה סביב.

• עיוותים בתפיסת הזמן, כמו למשל אירועי יום האתמול שמורגשים כמו העבר הרחוק.

• עיוותי מרחק וגודל של חפצים: אובייקטים עשויים להיראות רחוקים או קרובים יותר מכפי שהם במציאות (האופן בו הם מופיעים בשדה הראייה).

• תחושת ניכור או זרות בסביבה מוכרת, שנחווית כאילו נמצאים בסרט או בחלום.

• ניתוק רגשי מאנשים שיש עמם קשר רגשי. במצב של דה ריאליזציה נחווים כמו היו מופרדים על ידי קיר זכוכית. 

• לעיתים מדווחים תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, רגישות לאור, תשישות ועייפות, לצד תסמינים קוגניטיביים, כמו פגיעה בזיכרון. 

החוויה המרכזית של דה-ריאליזציה הוא תחושת ניתוק מהמחשבות, מהתחושות או מהסביבה, אך פרט לכך מתעוררת גם שמתוארת כ״תחושה רובוטית״, תחושה של חיים בעולם של חלום, כמו גם דיכאון, חרדה, פאניקה או פחד להשתגע. 

אפיזודה של דריאליזציה יכולה להימשך שעות, ימים, שבועות ולעיתים אפילו חודשים. 

איך מאבחנים דריאליזציה?

מעצם הגדרתם, הסימפטומים של דפרסונליזציה-דריאליזציה אינם מוסברים על ידי הפרעה אחרת, כמו שימוש בחומרים או סכיזופרניה.

אבחנה של דפרסונליזציה/דה-ריאליזציה תינתן ע״י מומחה בבריאות הנפש - פסיכיאטר, פסיכולוג או עו״ס קליני - באמצעות הערכה פסיכיאטרית או אבחון פסיכולוגי, שויבחן האם קיימים סימפטומים של ההפרעה.

איש המקצוע ישוחח עם המטופל ע״מ להבין את מצבו, החוויות הפנימיות שהוא עובר ויעריך את מידת התפקוד.

ההערכה המקצועית תכלול גם סקירה של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ולעתים גם מבחנים פסיכולוגיים או נוירולוגיים.

נכון להיום, בדיקות מעבדה אינן יכולות להעיד על קיומן של הפרעות דיסוציאטיביות, אבל בדיקות דם וסריקות מוחיות וגופניות (רנטגן, CT או MRI) כן יכולות לשלול מחלות גופניות או תופעות לוואי של תרופות.

לאחר האבחון, איש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש יוכל לעזור לטפל בנבדק. 

מה הפרוגנוזה של דריאליזציה?

החלמה מלאה מדה-רארליזציה אפשרית עבור מתמודדים/ות רבים.

יש מטופלים שההפרעה תעלם אצלם מעצמה, תוך זמן קצר והם אפילו לא יזדקקו לטיפול. 

מי שלא יחווה החלמה ספונטנית יוכל להתקדם באמצעות פסיכותרפיה שתתמודד עם הטריגרים שמעוררים את הניתוק.

לרוב, תכנית הטיפול הנכונה תעלים את הסימפטומים, והאדם יוכל להמשך בחייו, אולם במקרים מסוימים ההפרעה עלולה להפוך לכרונית, כאשר אינה מגיבה לטיפול.

במצב שאין הטבה, המטפל ימליץ בפני המטופל על הצעדים המיטביים הבאים עבורו.

פסיכותרפיה יכולה לעזור לפתור עניינים שמצויים ביסוד הבעיה ובמקרים רבים חשוב להמשיך בה גם למניעה שניונית, כלומר למנוע את הישנות הסימפטומים. 

מה האבחנה המבדלת של ההפרעה?

• בעוד שסכיזופרניה נגרמת כתוצאה עקב מצב אורגני במוח, דה-ריאליזציה יכולה להתפתח בגלל חוויות חיים, כמו טראומה.

• דיסוציאציה במצבי לחץ היא אחד התסמינים של הפרעת אישיות גבולית, כמו גם של הפרעת דחק חריפה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). אולם לא כל הסובלים מהפרעות אלו חווים דריאליזציה.

• כאשר דה-ריאליזציה מתרחשת כסימפטום של לחץ וחרדה ממושכים, מומחים מסכימים שאינה מסוכנת.. עם זאת, נדרשת בדיקת פסיכיאטר. 

• אנשים עם הפרעת דפרסונליזציה-דריאליזציה יודעים כי תחושות הניתוק אינן אמיתיות, בניגוד לאנשים עם הפרעה פסיכוטית.

מה גורם לדריאליזציה?

הטריגרים לאפיזודות של דריאליזציה הם מגוונים למדי.

כן ידוע כי גורמים ביולוגיים וסביבתיים משחקים בה תפקיד, וכי יש אנשים שעשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעה דיסוציאטיבית בשל מערכת עצבית פחות תגובתית לרגש, במבנה אישיותי מסוים ושילוב עם הפרעות נפשיות אחרות או מצבים גופניים, כמו אפילפסיה.

הנה כמה גורמים אפשריים:

• האירוע השכיח ביותר שיכול לעורר ריאליזציה הוא התעללות רגשית, גופנית או מינית בגיל צעיר. הנפש מציעה מנגנון הגנה של התנתקות רגשית ובין-אישית כדרך לנהל את הטראומה. למעשה, כ-66% ממי שנחשפו לטראומה יפתחו צורה מסוימת של דה-ריאליזציה.

• דיכאון או חרדה, במיוחד דיכאון קשה או ממושך, או הפרעת פאניקה שכוללת התקפי חרדה.

• לחץ נפשי חריף, כמו משבר אקוטי בזוגיות, קשיים פיננסיים או משבר קריירה.  הפרעות דיסוציאטיביות נוטות להופיע לאחר מתח אינטנסיבי או טראומה נפשית, כמו טיפול בהורה עם מחלה נפשית קשה, התעללות (עדות או חוויה אישית), מוות פתאומי של אדם אהוב ומצבים של סכנת חיים, כמו תאונת דרכים, אסון טבע, אלימות קיצונית או לחימה בקרב. סיבות אחרות עשויות להיות עייפות קיצונית ומניעת שינה. 

• שימוש בתומרים פסיכואקטיביים שעלולים לעוות את התפיסה הפנימית והחיצונית. לפי ה-DSM, חומרים הלוציגניים (פסיכדליים), כמו LSD, פטריות פסילוסיבין, קטמין, אקסטזי (MDMA) וסלוויה דיווינורום, יכולים כולם לעורר תסמינים של דראיליזציה. 

• מחקר מעניין מ-2023 בחן את השלכות השימוש של מציאות מדומה (VR) על הופעת תסמינים של דפרסונליזציה/דריאליזציה. במחקר, שכלל 754 נבדקים, נמצא כי מיד לאחר השימוש קיימת עלייה בתסמינים אלו באוכלוסייה הכללית. לא נמצא קשר בין זמן השימוש לבין המשך התסמינים לאורך חצי שנה, כלומר אין השפעה לטווח הארוך.

מבחינה נוירולוגית, נראה שדריאליזציה משלבת פעילות משולבת של כמה אזורים במוח ובהם ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), לצד אזורים שאחראים על תגובות הגנתיות אוטונומיות  המופעלות במצבי לחץ ודיסוציאציה (Murphy, 2023).

אם אתם מתמודדים לדעתכם עם דריאליזציה, פנו לייעוץ מקצועי. 

איך מטפלים בדריאליזציה?

מתמודדים/ות עם דה-ריאליזציה עשווים להיעזר מקצועית בפסיכותרפיה, בטיפול תרופתי או בשניהם.

לעתים קרובות, הטיפול ישלב בין פסיכותרפיה ותרופות, אבל טיפול בשיחות הוא האמצעי המרכזי בהפרעות דיסוציאטיביות.

מטופלים עשויים להזדקק לטיפול במידה וההפרעה נמשכת זמן רב ו/או חוזרת, או אם הסימפטומים מתישים וגורמים לו למצוקה.

בהפרעת דה ריאליזציה, מטרת הטיפול היא להתייחס לגורמי הלחץ שמהווים טריגר לפריצה וחיזוק הסימפטומים.

המטפל יבנה וינסח תכנית טיפול, בהתאם למצב המטופל, הטריגרים וחומרת הסימפטומים. 

פסיכותרפיה

טיפול בשיחות להתקיים בכמה שיטות, הנה 5 מהן:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – מתמקד בשינוי דפוסים של חשיבה, רגשות והתנהגות שאינם מועילים למטופל

• טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) – למרות שהגישה פותחה ככלי טיפולי עבור הפרעת אישיות גבולית והפרעות ויסות רגשי קשות אחרות, היא יעילה וברת-יישום גם עבור מטופלים עם סימפטומים דיסוציאטיביים. אחת מהווריאציות שהתפתחו מתוך הפרוטוקול המקורי היא DBT-PE, מדריך ייחודי שמתאים לטיפול במקרים של של ניצול גופני או מיני או טראומה מורכבת.

• טיפול בגישת EMDR – שיטת פסיכותרפיה בפותחה במיוחד כדי לעזור למתמודדים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שבכוחה להפחית סיוטים, עוררות-יתר, פלאשבקים ותסמינים דיסוציאטיביים.

• טיפול משפחתי – בעבודה משותפת של המטפל, המטופל ובני המשפחה, ניתן להבין את תסמיני ההפרעה כ״סימפטום כלל-מערכתי״, שמבטא ומייצג בעיה במערכת המשפחתית כולה. המטפל יעבוד עם בני המשפחה, יחד ובנפרד, ועם המטופל, על זיהוי והתרת קונפליקטים לא פתורים, שעשויים להסביר את התפתחות מצב הדה-ריאליזציה. 

• טיפול רגשי בהבעה ויצירה: טיפול באמנות, בתנועה, ביבליותרפיה, או טיפול במוזיקה, כולם יכולים לסייע בחקירה משותפת של הלך הרוח הנפשי ולבטא מחשבות ורגשות בסביבה בטוחה ויוצרת. 

טיפול תרופתי

כמו בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, גם לדה-ריאליזציה אין תרופה ספציפית, אולם טיפול תרופתי בדיכאון או בחרדה יכול לשפר את המצב ולתת מצע עליו ניתן לקיים טיפול פסיכולוגי.

סביר שהפסיכיאטר המאבחן והמטפל ירשום תרופות נוגדות-דיכאון או נוגדות-חרדה. 

טיפול עצמי בדריאליזציה

ברמה של טיפול עצמי בזמן אמת, אם רוצים לוודא שהמצב מציאותי, ניתן לצבוט קלות את העור בגב כף היד.

אפשר גם להחזיק משהו קר או חמים ולהתמקד בתחושת הטמפרטורה.

עוד אפשרות:

נסו להשאיר את העיניים בתנועה כדי לא להתמקד ולאבד את הרצף.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

Barreda-Ángeles, M., & Hartmann, T. (2023). Experiences of Depersonalization/Derealization Among Users of Virtual Reality Applications: A Cross-Sectional Survey. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 26(1), 22-27. doi: 10.1089/cyber.2022.0152. Epub 2022 Dec 30. PMID: 36595349.

Murphy R. J. (2023). Depersonalization/Derealization Disorder and Neural Correlates of Trauma-related Pathology: A Critical Review. Innovations in clinical neuroscience, 20(1-3), 53–59.

Yang, J., Millman, L. S. M., David, A. S., & Hunter, E. C. M. (2023). The Prevalence of Depersonalization-Derealization Disorder: A Systematic Review. Journal of Trauma & Dissociation, 24(1), 8-41. doi: 10.1080/15299732.2022.2079796. Epub 2022 Jun 14. PMID: 35699456.

צריך לגייס מאמץ רב להישאר ממוקד כדי להסתגל להרבה שינויים כשנמצאים בדרכים, ולכן נוודים דיגיטליים נקלעים בקלות לבעיות נפשיות, רבות מהן נגרמות כתוצאה מתחושת חוסר שייכות ובדידות. 

למרבה המזל, כיום עזרה מקצועית אינה מוגבלת עוד לאזור גיאוגרפי אחד,  אנחנו יכולים לעבוד אונליין מכל פנינות הגלובוס ואפילו צברנו ניסיון של עבודה מהבית בתקופת הקרונה. 

נכון, חיים הרחק מהבית אינם תמיד קלים, ולעתים אדם יכול לחוש לכוד בבידוד ודיכאון. 

טיפול אונליין מציע הזדמנות לנוודים דיגיטליים להתחבר למטפלים מוסמכים מכל מקום בעולם ובכך להציע פתרון אפקטיבי לטווח רחב של בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעות פאניקה, אגורפוביה, פחדים ופוביות מסוגים שונים, מתח כרוני, חוסר שביעות רצון מאיכות החיים, חוסר ביטחון, בעיות במערכות יחסים ובקשרים משפחתיים ותקופות הסתגלות לנסיבות ותרבויות חדשות. 

עוד קשיים אופיינים לאוכלוסיה זו כוללים קושי באיזון בין עבודה לחיים, בחירת מקומות מתאימים לטיול, צמצום וארעיות של חיים חברתיים ותמיכה רגשית, חרדות כלכליות, שמירה על שגרה עקבית, \

גישה לשירותי בריאות  מקצועיים והתמודדות עם שחיקה. 

מה למדנו על היתרונות על מפגשי יעוץ פסיכולוגי אונליין?

מתן תמיכה נפשית

למי שחי באזורים כפריים שבהם עזרה ראשונה נפשית מקצועית אינה זמינה, טיפול אונליין יכול להיות פתרון נהדר. כאשר בתקופת הקורונה ארגון הבריאות העולמי (WHO) המליץ להימנע ממגע קרוב וחווינו ירידה בניידות – טיפול אונליין הוצע כפתרון אידיאלי. 

זמינות

עבור מי שגר ועובד במדינה אחרת שבה הוא אינו יודע את השפה, טיפול אונליין הוא אופציה נהדרת. במדינה אחרת הטיפולים יכולים להיות יקרים והבדלי התרבויות יכולים להוות מכשול להבנה.

תקשורת מקוונת

האינטרנט עשוי להגיע למצב בו הטיפולים והייעוץ יעברו מהעולם האמיתי לזה הווירטואלי, עם נגישות לכולם. האינטרנט מאפשר לכל אדם להשתמש בכלים שהוא מציע, כמו שיחות וידאו, כיד לקבל תמיכה נפשית ועזרה, לא משנה היכן הוא נמצא.

נגישות לכיס

ליכולת לשלם עבור הטיפולים עשוי להיות תפקיד חשוב בבחירת המטפל. עלות המפגשים תלויה בסוג הטיפול (קבוצתי, אישי, זוגי), אך לרוב טיפול אונליין יהיה נגיש יותר כלכלית מטיפול מסורתי וניתן לקבוע אותו לכל זמן שמתאים למטופל.

ביטחון ושיתוף מידע

היום אנחנו יכולים לקבל את כל המידע שאנו זקוקים לו באמצעות כמה קליקים. טיפול אונליין יכול לספק מידע שימושי שאותו אפשר לשתף בקבוצות וירטואליות לתמיכה נפשית עבור נוודים דיגיטליים או באמצעות חיבור מאובטח.

בחיבור מאובטח רק למטופלים ולמטפלים יש גישה למידע. כל האנשים שיש להם גישה למידע אישי מחויבים לשמור על חסיונו ועל הגנה הולמת עליו. 

לסיכום, נוודים דיגיטליים רבים מחפשים שינוי שישפר את איכות החיים שלהם.

כשאנחנו חשים בנוח יותר עם עצמנו, היכולת לעבוד במצבים קשים משתפרת, מכיוון שיש לנו את הכלים לשפר את רווחתנו הנפשית.

אם יצאתם כבר למסע, או שאתם כבר עמוק בתוכו,

דברו איתנו להתייעצות מקצועית לגבי טיפול פסיכולוגי ברחוק

המכווון לצרכי הנווד הדיגיטלי:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Yeramyan, A. (2022, July 25). 7 challenges digital nomads face and what to do about them. Ruul.io. https://ruul.io/blog/7-challenges-digital-nomads-face-and-what-to-do-about-them

אריק אריקסון ידוע בעיקר בזכות תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית המפורסמת שלו ומושג משבר הזהות.

התיאוריות שלו ציינו מעבר חשוב בחשיבה על האישיות, כאשר במקום להתמקד באירועים בילדות המוקדמת הוא מציע להתבונן באופן בו השפעות חברתיות תורמות לאישיות שלנו במהלך כל חיינו.

תיאוריית השלבים של ההתפתחות הפסיכו-חברתית של אריקסון עוררה ועודנה מעוררת עניין ומחקר על התפתחות אנושית במהלך החיים.

כפסיכולוג אגו שלמד עם אנה פרויד, בתו של זיגמונד פרויד, אריקסון הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית ע״י חקר ההתפתחות במהלך החיים, לרבות אירועים בילדות, בבגרות ובזקנה.

צפו בסרטון יפה שמתאר את תרומתו

לפסיכולוגיה ולהבנת ההתפתחות

הנפשית האנושית:

חייו של אריקסון

אריקסון נולד ב-1902 בפרנקפורט, גרמניה, לאם יהודייה שגידל אותו לבדה לפני שנישאה לרופא, אך העובדה שלא היה אביו הביולוגי הוסתרה מאריקסון במשך שנים.

כאשר גילה לבסוף את האמת, הוא נותר כנראה מבולבל למדי לגבי זהותו האמיתית והשתייכותו לקהילה.

חוויה מוקדמת זו סייעה להצתת העניין שלו בהיווצרות הזהות, שהמשיך והתפתח בעקבות חוויותיו האישיות בביה״ס.

בביה״ס היהודי בו למד הוא הוקנט בשל מראהו הנורדי.

הוא היה גבוה, עיניו כחולות ושיערו בלונדיני, והוא בלט לעומת שאר הילדים.

אחר כך, בבית הספר היסודי העממי בו למד, הוא נדחה בשל הרקע היהודי שלו.

כל דחייה בשעתה... 

חוויות מוקדמות אלה עזרו אף הן לתדלק את עניינו של אריק בהיווצרות הזהות והשפיעו על עבודתו משך כל חייו.

אריקסון נפטר בהיותו בן 92, ב-Rosewood Manor, Harwich, מסצ'וסטס, ארה״ב. 

אוטודידקט

מעניין לציין שאריקסון מעולם לא קיבל תואר רשמי ברפואה או בפסיכולוגיה.

כאשר למד בגימנסיה ההומנית, התמקד בעיקר בהיסטוריה, לטינית ואמנות.

אביו החורג הרופא רצה שילמד בבי״ס לרפואה, אך אריקסון עשה זמן קצר בבי״ס לאמנויות, נשר ונדד באירופה עם חברים כשהוא מהרהר בזהותו.

מאוחר יותר, הזמנה של חבר הביאה לפתחו משרת לימוד בבי״ס פרוגרסיבי שהקימה דורות׳י בורלינגהאם, חברה של אנה פרויד.

פרויד הבחינה עד מהרה בקשר הידידותי שרקם אריקסון עם ילדים ועודדה אותו ללמוד פסיכואנליזה באופן רשמי.

לבסוף קיבל אריקסון שתי תעודות – מאגודת מורי המונטסורי (גישה חינוכית לילדים) ומהמכון הפסיכואנליטי של וינה.

הוא המשיך לעבוד עוד כמה שנים בבי״ס עם בורלינגהאם ופרויד, פגש את זיגמונד פרויד במסיבה ואף הפך למטופל של אנה.

הוא טען שהתהליך הסב לו מודעות עצמית. לטענתו, מכיוון שבזמנו לא נעשה שימוש במונחים ״פסבדו-מדעיים״ כמו מנגנוני הגנה, תהליך המודעות העצמית נוצר בסביבה משחררת, גם אם מכאיבה לעתים.

בביה״ס בו עבד לימדה גם מורה קנדית לריקוד, גו׳אן סרסון. הם התחתנו ב-1930 והולידו 3 ילדים, בהם קאי. ט. אריקסון, סוציולוג אמריקאי בולט. ב-1933 עבר לארה״ב, ולמרות שלא היה לו תואר רשמי, הוצעה לו משרת הוראה בביה״ס לרפואה בהארוורד.

בשלב זה גם שינה את שם משפחתו לאריקסון, במקום שם המשפחה של אביו החורג, הומברגר, אולי בניסיון לעצב זהות משלו.

נוסף להוראה בהארוורד הוא ניהל פרקטיקה עצמאית לפסיכואנליזה לילדים. במהלך השנים החזיק במשרות הוראה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטת ייל, במכון הפסיכואנליטי בסן פרנסיסקו, במרכז אוסטן ריגס ובמרכז ללימודים מתקדמים של המדעים ההתנהגותיים.

אריקסון פרסם מספר ספרים על התאוריות שלו ומחקריו, בהם ״ילדות וחברה״ ו״מעגל החיים נשלם״.

ספרו ״האמת של גנדי״ זכה בפרס פוליצר ובפרס הספר הלאומי.

מה ההבדל בין פרויד לאריקסון?

אריקסון היה פסיכולוג ניאו-פרוידיאני שקיבל רבות מהדוגמות המרכזיות לתיאוריה הפרוידיאנית, אך הוסיף רעיונות ואמונות משלו.

גם פרויד וגם אריקסון הסכימו שהאישיות מתפתחת דרך שלבים ידועים מראש, אך בעוד שהתיאוריה של פרויד התמקדה בהיבטים הפסיכו-מיניים של ההתפתחות, אריקסון הוסיף השפעות אחרות וכך הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית.

אריקסון גם תרם להבנתנו את האישיות כפי שהיא מתפתחת ומתעצבת במהלך החיים.

תצפיותיו על ילדים עזרו להכין את הקרקע למחקר נוסף.

אם כבר אנחנו מדברים על תיאורטיקנים התפתחותיים בפסיכולוגיה, חשוב להתייחס גם להבדלים בין אריקסון לבין ז׳אן פיאז׳ה. 

כמו ההבדל עם פרויד, פיאז'ה התמקד בהתפתחות לאורך זמן מוגבל, מגיל ינקות ועד שנות העשרה המאוחרות, כאשר אריקסון כאמור שואל ועונה לגבי ההתפתחות הפסיכולוגית בכל מעגל החיים. 

מעבר לכך, פיאז'ה התמקד בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, בעוד אריקסון התמקד יותר בהתפתחות הרגשית-חברתית. 

המודל הפסיכו-חברתי של אריקסון

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית שלו מתרכזת בעיקרון האפיגנטי, לפיו כל האנשים עוברים בחייהם 8 שלבים פסיכו-חברתיים, שבכל אחד מהם הם ניצבים בפני משבר שיש לפתור בהצלחה כדי לפתח את האיכות הפסיכולוגית המרכזית לשלב ולעבור לשלב הבא. 

8 השלבים של אריקסון נלמדים ע״י כל תלמיד בקורס מבוא לפסיכולוגיה ובכל קורס שמתמקד בפסיכולוגיה של האישיות.

באופן דומה מאוד לזיגמונד פרויד, אריקסון האמין שהאישיות מתפתחת בסדרת שלבים, אך התיאוריה של אריקסון מסמנת מעבר מהתיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד, בכך שהיא מתארת את השפעת החוויה החברתית על פני על מחזור החיים במקום להתמקד רק באירועי הילדות.

בעוד שתיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד מסתיימת בשלב הנניטלי,ף התיאוריה של אריקסון מקיפה את התפתחות האדם מלידתו ועד מותו.

8 השלבים של אריקסון

אמון מול חשד

שלב זה מתרחש בין גיל הלידה לשנה וחצי והוא מרוכז בהתפתחות מושג האמון עם המטפלים העיקריים, בדרך כלל ההורים. 

ילדים שקיבלו תגובות טיפוליות רגישות וזמינות יכולים לפתח את האיכות הפסיכולוגית המכונה ״תקווה״. אריקסון האמין כי התקווה היא המעלה האינהרנטית ההכרחית ביותר להיותנו חיים.

לעומת זאת, אם צרכים תינוקיים אינם מסופקים באופן עקבי, עלולים להתפתח חוסר אמון, חשדנות וחרדה. 

אוטונומיה מול בושה וספק

שלב זה קורה בין הגילים 18 חודשים ל-3 שנים וכולל צבירת תחושה של עצמאות ושליטה עצמית. הצלחה בשלב זה מאפשרת לפתח רצון ונחישות. 

היכולות המוטוריות כבר התפתחו והפעוט מתחיל להתנהג כדי להשיג מטרות מאוד בסיסיות.

אם הוא יצליח לעשות זאת ויקבל על כך פידבק חיובי, יפתח תחושת אוטונומיה. אם לא , תתפתח אצלו תחושה חזקה של בושה וספק.

במצב בו ההורים תובעים ממנו יותר מדי, או לועגים לו, מתעוררת סכנה. מוגברת להתכנסות אל תוך תחושות בושה וספק והתרחקות מאוטונומיה.

יוזמה מול אשמה

בין הגילים 3 ל-6, מתחילים ילדים לחקור את סביבתם ולשלוט יותר בבחירות שהם עושים, בתקופה תוססת שטסה במהירות עצומה.  

ילדים תובעים בתדירות גבוהה יותר בגיל זה, באמצעות הכוונת משחק ואינטראקציה חברתית. 

בשלב זה המשיג אריקסון את המונח "גיל המשחק" (Play Age), ואפיין אותו בכך שילדים בגילים אלו נוטים לקחת על עצמם ולהזדהות עם תפקידים של דמויות דמיוניות חזקות (כמו גיבורי על) או של מבוגרים רבי-עוצמה בחייהם. 

אריקסון סימן את הרעיון לפיו משחק אצל ילדים הוא ניסיון למצוא פתרונות סימבוליים לקונפליקטים ולבעיות שמטרידים אותם. גם פרויד התייחס למשחק אצל ילדים  נטה להתייחס אליו כאמצעי להשגת אסקפיזם, בריחה מהמציאות.

חריצות מול נחיתות

שלב זה מתרחש בין הגילים 6 ל-12 ומתמקד בפיתוח תחושה של גאווה עצמית והישג. הצלחה בו מובילה לתחושת מיומנות.

זהות מול בלבול

שנות הנעורים הן זמן לגילוי אישי. אלה שמצליחים לעצב זהות בריאה מפתחים תחושת נאמנות, ואלה שלא צולחים את השלב עלולים להיוותר בתחושת בלבול לגבי תפקידם ומקומם בחיים.

אינטימיות מול בדידות

שלב זה קורה בבגרות המוקדמת וכולו קשור לעיצוב מערכות יחסים בריאות עם אחרים. הצלחה מובילה ליכולת ליצור מערכות יחסים מחויבות, ארוכות ומטפחות עם אחרים.

פוריות מול קיפאון

שלב זה קורה באמצע הבגרות, בערך בין גיל 40 ל-65, כאשר אנשים חשים רצון לתרום משהו לחברה ולהותיר את חותמם בעולם.

הקמת משפחה וביסוס קריירה הם שתי פעילויות מפתח שתורמות להצלחת שלב זה.

השלמה מול ייאוש

השלב האחרון של ההתפתחות הפסיכו-חברתית, וגם השלב האחרון בחיי האדם,  מתרחש (במקרה הטוב) בבגרות המאוחרת וכולל מחשבות אחורה על החיים.

מה הספקתי?

מה לא?

אלה שמסתכלים אחורה ומרגישים תחושת סיפוק מפתחים תחושת שלמות וחוכמה, בעוד שאלה שנותרו עם תחושת פספוס עמוקה עלולים לחוות חרטה, מרירות וייאוש.

משבר זהות

אם חוויתם פעם בלבול בנוגע למקומכם בחיים ולא הייתם בטוחים אם אתם באמת מכירים את עצמכם האמיתי, ייתכן וזה היה משבר זהות.

אריקסון טבע את המונח והאמין שזהו אחד הקונפליקטים החשובים ביותר שאנשים מתמודדים איתם בתהליך ההתפתחותי. לדבריו,

משבר זהות הוא זמן של ניתוח אינטנסיבי וגילוי של דרכים שונות של האדם לתפוס את עצמו.

עוד תרומות של אריקסון לפסיכולוגיה

אריקסון  הקדיש זמן ללימוד חיי התרבות של שבט הסו בדרום דקוטה ושל שבט היורוק בצפון קליפורניה.

הוא השתמש בידע שצבר על השפעות תרבותיות, סביבתיות וחברתיות כדי להמשיך לפתח את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Erik Erikson (1902-1994). in  https://www.goodtherapy.org/famous-psychologists/erik-erikson.html

Malone, J. C., Liu, S. R., Vaillant, G. E., Rentz, D. M., & Waldinger, R. J. (2016). Midlife Eriksonian psychosocial development: Setting the stage for late-life cognitive and emotional health. Developmental psychology, 52(3), 496–508. https://doi.org/10.1037/a0039875