מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי תסמונת קפגרא?
סינדרום קפגרא הוא מצב פסיכולוגי הידוע גם בשם ״סינדרום הכפיל״ או ״אשליית קפגרא״, ומי שחווה אותו יחזיק באמונה לא-רציונלית, בדלוזיה זמנית, לפיה אדם שהוא מכיר הוחלף על ידי כפיל.
המתמודד עם תסמונת קפגרא עשוי להאמין כי בת זוגו היא כפילה של ״בת זוגו האמיתית״.
במקרים חריגים יותר, החולה מאמין כי בעל חיים, חפץ או אפילו בגד הוא כפיל, תופעה שגולשת לתחום של הפרעה אחרת, שנקראת פרוסופגנוסיה - אי יכולת לזהות פנים.
מהי שכיחות הסינדרום ובאילו מצבים קליניים הוא מופיע?
התסמונת נפוצה יותר אצל נשים, בהשוואה לגברים, ורק במקרים נדירים היא תופיע אצל ילדים.
קיים קשר שכיח בין סינדרום קפגרא לבין מחלת האלצהיימר או דמנציה, שכן שתי האחרונות פוגעות אורגנית בזיכרון ומשנות את תפיסת המציאות של החולה.
במקרים נדירים יותר, גם חולי אפילפסיה נוטים לחוות את הסינדרום.
בהיותה דלוזיה - מחשבת שווא - מקרים של קפגרא מופיעים בתנאים קליניים של סכיזופרניה מהסוג הפרנואידי והפרעות פסיכוטיות אחרות.
בהפרעות הללו קיימת פגיעה ועיוות את תפיסת המציאות של החולה ויכולה לגרום להזיות.
גורם אפשרי נוסף אך נדיר לסינדרום הוא פגיעת מוח כתוצאה מחבלה, בעיקר בחלק האחורי של האונה הימנית, האזור בו מעובד זיהוי הפנים.
בעוד שישנם חוקרים המאמינים כי מקורו של סינדרום קפגרא הוא בבעיות מוחיות, כמו ניוון, חבלת ראש, ליקוי קוגניטיבי ועוד), אחרים סבורים שהדבר נובע משילוב של שינויים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, כאשר תחושה של חוסר חיבור תורמת לבעיה.
סברה נוספת היא שמדובר בתקלה שקשורה בתהליכי עיבוד מידע או בשגיאה תפיסתית שחופפת לזיכרונות פגומים או חסרים.
איך מטפלים בסינדרום קפגרא?
אין כיום בנמצא תכנית טיפולית מוסכמת עבור סינדרום קפגרא, שכן לא נערך מספיק מחקר בנושא.
עם זאת, ישנן דרכים פסיכולוגיות ורפואיות להקל על הסימפטומים, כמו טיפול CBT, טיפול רגשי תמיכתי, טיפול תרופתי באמצעות נוגדי-פסיכוזה, הכל תלוי במקור הקליני של התסמונת אצל המטופל הספציפי.
ככלל, ברמה הנפשית, יצירת סביבה חיובית ובטוחה עבור הלוקים בסינדרום היא תמיד מאמץ טיפולי כדאי ויעיל ביותר.
טכניקה יישומית, חשובה ופשוטה למדי היא תיקוף (ולידציה) - תמיכה בהזיות במקום דחייתן והכחשתן, מה שעשוי להפחית את החרדה שחש החולה. חשוב לציין כי תיקוף אינו מהווה הסכמה עם החוויה הדלוזיונית של החולה, אלא מעבירה לגיטימציה, שיום וזיהוי של הרגשות והתפיסות, כפי שהוא חווה אותן.
המסר הוא שמומלץ להימנע מכניסה לוויכוח או מניסיונות לתקן את התפיסה האישית של המתמודד, ולעשות כל מה שניתן על מנת להעניק לו תחושת ביטחון (אפשר לשאול, למשל, אותו מה הוא צריך), לאשר את רגשותיו, לגרום ל״כפיל״ לצאת מהחדר (אם המטפל נתפס בתור הכפיל, ניתן להשאיר את החולה עם אדם אחר עד שהאפיזודה מסתיימת) ולוודא בכל זאת שהחולה מזהה את המטפל לפי קולו (לברך אותו לשלום, בקול,ֿ לפני שהוא רואה את המטפל).
גם טכניקות מכוונות-מציאות עשויות להיות מועילות בנסיבות מסוימות, כאשר המטפל מספק תזכורות תכופות באשר לזמן ולמקום הנוכחיים, כולל מאורעות חיים גדולים ושינויים משמעותיים.
הטיפול באדם הלוקה בסינדרום עשוי לדרוש הרבה מבחינה רגשית, בעיקר עבור אלה הנתפסים אצל החולה ככפילים.
ניתן לסייע לחולה באמצעות אסטרטגיות שונות, למשל לנסות ו״להיכנס״ אל תוך המציאות שלו, על מנת להבין עד כמה מפחידות חוויותיו.
טיפול בתסמונת בסכיזופרניה
הטיפול בסינדרום מכוון לגורמים לו, כך שאם, לדוגמא, אדם לוקה בסכיזופרניה וחווה תסמינים של קפגרא – טיפול סטנדרטי בסכיזופרניה אמור להביא לשיפור גם במצב הסינדרום.
כמו בטיפולים קו ראשון בסכיזופרניה, תרופות אנטי-פסיכוטיות, טיפול רגשי תמיכתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
במקרים נדירים, בהם נגרמת התסמונת עקב פגיעות ראש, נשקלת אפשרות כירורגית - ניתוח מוח ממוקד.
טיפול בתסמונת במחלת אלצהיימר
במקרה של תסמונת קפגרא שמקורה באלצהיימר, לעומת זאת, אפשרויות הטיפול מוגבלות.
עבור חולי אלצהיימר ניתן לרשום תרופות, למשל מעכבי אצטילכולין אסטראז, המחזקים את המוליכים הבין-עצביים שמעורבים בפעולות של זיכרון לטווח קצר וארוך ותקינות השיפוט ובוחן המציאות.
טיפול בתסמונת באוטיזם
בנוסף לנאמר לעיל, נראה כי אריפליי (אריפיפרזול) היא תרופה אנטי פסיכוטית יעילה ונסבלת היטב בטיפול בקפגרא הנלווית לאוטיזם.
מה ההבדל בין תסמונת קפגרא לתסמונת פרגולי?
קיימת אבחנה מבדלת בין תסמונת קפגרא לבין תסמונת פרגולי – מדובר בשתי תסמונות קליניות הפוכות, למרות שבשתיהן מדובר בדלוזיה חריפה, בה ניכרת פגיעה קשה ביכולת של האדם להבין נכונה את המציאות.
בעוד שאדם הלוקה בקפגרא מאמין שהכפיל השתלט על מקומו של אדם חשוב בחייו, מי שסובל מסינדרום פרגולי מאמין שאנשים שונים הם כולם אותו אדם, המחליף תחפושות כדי לרמות אותו.
מה זה סינדרום פרגולי?
סינדרום פרגולי הוא תסומנת נדירה ומתישה למדי, במסגרתה האדם שלוקה בו סבור כי אנשים שונים ורבים הם למעשה אותו אדם. הסינדרום נקרא על שם השחקן האיטלקי לאופולד פרגולי, אשר היה ידוע ביכולתו לבצע שינויים חדים ופתאומיים בדמות שהציג במהלך הופעותיו הבימתיות הרבות.
סינדרום פרגולי דווח לראשונה ב-1927 על ידי פסיכיאטרים שניתחו מקרה של אישה בת 27 שהאמינה כי שני שחקני תיאטרון שראתה לעתים קרובות רודפים אותה, תוך שהם משנים את צורתם לזו של אנשים שהיא מכירה או פוגשת.
ניתן להסביר את סינדרום פרגולי באמצעות קשרים אסוציאטיביים אשר משמשים סוג של קשר ביולוגי של מידע אודות אנשים אחרים שלהם פנים מוכרות לאלה שיש לאנשים שהחולה מכיר. פירוש הדבר הוא שכל פנים שיהיו דומות לכאלה שהחולה מכיר – יזוהו על ידו כאותו אדם.
חולה בסינדרום פרגולי חי במצב של הזיה הגוררת מתח ופרנויה כמעט תמידיים. אין מידע רב אודות הגורמים למחלה, אך ככל הידוע היא עשויה להיות קשורה לפגיעה מוחית ויש בה מן הפרנויה, שכן החולים הוזים שהם נרדפים על ידי אותו אדם שמופיע ב״תחפושות״ שונות.
זאת ועוד, סביר מאוד שאנשים הלוקים בסכיזופרניה יחוו גם הם סימפטומים של סינדרום פרגולי, מה שלא מפתיע לאור העובדה שסכיזופרנים הם במקרים רבים פרנואידים מאוד. סימפטומים של סינדרום פרגולי ברורים למדי והם מהווים מטרד גדול עבור החולים במחלה.
בין היתר, הם עלולים לגרום לחרדה, שכן חלק מהסובלים מהסינדרום סבורים שהאדם הרודף אותם עושה מאמצים כבירים לשנות את הופעתו על מנת לפגוע בהם, והדבר גורם להם לפחד עצום. סימפטומי הסינדרום הבולטים, אם כן, הם האמונה שמספר אנשים הם אותו אדם, האמונה לפיה האנשים הללו רודפים את החולה, פרנויה מפני ה״מתחזים״, ניתוק מהמציאות וזיכרון שגוי של אירועים, אובייקטים ומקומות.
דרכי אבחון וטיפול
אם פסיכולוג או פסיכיאטר מאבחן סינדרום פרגולי, סביר להניח שיירשמו לחולה תרופות אנטי-פסיכוטיות.
גם תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות הקאה עשויות לסייע בטיפול בתסמיני המחלה, ואם המטופל סובל מהפרעות נפשיות פסיכוטיות- מתן תרופות נוגדות-פסיכוזה, כמו טריפלואופרזין (Trifluoperazine), היא אופציה טיפולית שכיחה.
הערכה פסיכיאטרית מלאה עשויה לגלות שהסובל מהסינדרום סובל גם מסכיזופרניה, למשל, דבר שחשוב לזהותו לצורך דיוק ההחלטה לגבי בחירת הטיפול המתאים ביותר.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
23 ביולי 2023
מקורות:
Baykal, S., & Mutlu, C. (2023). Aripiprazole Used to Treat Capgras Syndrome in an Adolescent Diagnosed With Autism. Clinical neuropharmacology, 46(2), 85–86. https://doi.org/10.1097/WNF.0000000000000536