מחלות פסיכוסומטיות | סוגים, תסמינים, אבחון וטיפול פסיכולוגי (2020)

דרג פריט זה
(65 הצבעות)
הפרעות פסיכוסומטיות הפרעות פסיכוסומטיות canva

מחלות פסיכוסומטיות

הפרעות סימפטומים סומטיים והטיפול בהן

 

 

כתיבה: 

סמדר שטיינברג, ביבליותרפיסטית (MA) 

שייקו ברנדווין, פסיכולוג

 

 

עריכה מקצועית:

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

עריכה אחרונה:

16 לספטמבר 2020 ☑️

 

מהי מחלה פסיכוסומטית?

מחלה פסיכוסומטית, או פסיכוגנית, היא סינדרום בו מופיעים תסמינים של חולי גופני עם רקע נפשי.

הגורמים שמגבירים את עצמת הסימפטומים, או שמפחיתים אותם, קשורים בדרך כלל בעצמת גורמי הלחץ (סטרסורים) עמם מתמודד האדם בכל זמן נתון. 

בהפרעות פסיכוסומטיות, כמו מיגרנות, קרוהן, קוליטיס, יתר לחץ דם או מעי רגיז, מתמודדים המטופלים עם כאבים פיזיים אמיתיים שמסבים להם סבל רב ולעיתים מלווים את האדם לאורך שנים רבות בחייו. 

 הקשר גוף נפש ניכר היטב במחלות פסיכוסומטיותכאשר אנחנו סובלים ממצוקה נפשית, נחווה אותה לא פעם ככאב רגשי ופיזי. 

נקודת המבט העדכנית ביותר ברפואת כאב היא שאין באמת הבדל חווייתי בין כאב 'פסיכוגני' לכאב 'פיזי'. ראיה זו אינה עומדת בסתירה לכך שחשוב מאוד להתייחס להבדל בין כאב שגורמיו העיקריים הם פתולוגיה גופנית, לבין כאבים שהסיבה העיקרית לו היא מצוקה פסיכולוגית. 

 

מהי רפואה פסיכוסומטית (Psychosomatic medicine)?

רפואה פסיכוסומטית היא ענף בין-תחומי ברפואה, שבוחן את הקשרים בין גורמים חברתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים על תהליכים גופניים ואיכות חיים אצל בני אדם ובעלי חיים.

 

מילה על קורונה, סטרס ובעיות סומטופורמיות

מחקר שנערך בתקופה של התפרצות נגיף האבולה בסיירה לאונה,  הצביע על כך שמספר גדול יותר של תושבים דיווחו על קשיים בבריאות הנפש, כמו גם על קשת של בעיות פסיכוסוציאליות.

מחקר שנערך בהתפרצות שפעת H1N1, בשנת 2009, הצביע על עלייה במגוון תסמינים רגשיים, כולל הפרעות סומטופורמיות - סימפטומים כמו כאבים גופניים ועייפות שלא ניתן להסביר באופן מלא על ידי גורם פיזי.

 


יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף מַרְגִּישׁ לִפְנֵי שֶׁהָרֹאשׁ יוֹדֵעַ
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַלֵּב יוֹדֵעַ לְפָנַי שֶׁהַגּוּף מַרְגִּישׁ
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף וְהַלֵּב מַרְגִּישִׁים יַחַד וְלֹא מְסַפְּרִים לָרֹאשׁ
כְּדֵי שֶׁלַּמַּחְשָׁבוֹת לֹא יִהְיֶה לְאָן לָרוּץ
לַפְּעָמִים
הַלֵּב וְהַגּוּף וְהָרֹאשׁ מַסְכִּימִים
רַק כְּדֵי
שֶׁהַנְשָׁמָה תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת
 
 
--
27.8.2017

 

מה ההבדל בין מחלה פסיכוסומטית להפרעה סומטופורמית?

בהפרעה סומטופורמית, בה כלולה גם הפרעת קונברסיה (המרה), קיים עיסוק יותר ובתדירות גבוהה, בסימפטומים גופניים שאין להם הסבר ומקור רפואי ברור.

המונח הפרעה סומטופורמית הוסר ב-2013 ממדריך ההפרעות הפסיכיאטרי (DSM-5), והוחלף באבחנה מגושמת יותר וכללית -  "סימפטום סומטי והפרעות קשורות" (Somatic Symptom and Related Disorders).

בשני המקרים- הן בבעיות פסיכוסומטיות והן במחלות סומטופורמיות - לא מתכוונים לתופעות נפשיות בהן קיימת התחזות יזומה, מצבים בהם מפגינים בני אדם התחלות מכוונת (factitious disorder או malingering).

 

מהי הפרעה סומטית  (Somatic symptom disorder)?

הפרעת סימפטום סומטי מתרחשת כאשר אדם חש חרדה קיצונית ומוגזמת מסימפטומים גופניים. הוא מתמודד עם מחשבות, רגשות והתנהגויות כל כך חזקות בהקשר של התסמינים, עד שהוא מרגיש שאינו מסוגל לבצע חלק מפעילויות ומטלות היומיום.

 

מהי תסמונת מצוקה גופנית (Bodily Distress Syndrome)?

אנשים עם תסמונת מצוקה גופנית (BDS) חווים תסמינים גופניים מטרידים מדי יום.

תסמינים אופייניים של BDS כוללים כאבי ראש, כאבי גב, כאבים בשרירים או במפרקים, כאבי בטן, קשיי נשימה, עייפות יתר ועוד רבים אחרים.

הגלגול הקודם של ההפרעה היה שנוי במחלוקת ונקרא Medically unexplained symptom, אך ב־DSM האחרון הוסר הסיווג וגם  ב־ICD-11  שמו הוחלף ל־Bodily distress syndrome.

  

מהי מחלה פסיכוגנית (Psychogenic disease)?

המונח מחלה פסיכוגנית משמש לרוב לתאר תפועה של מחלה פסיכוסומטית.

מחלה פסיכוגנית הוא שם שניתן למחלות גופניות שמקורן במצבי לחץ נפשי או רגשי, או מהפרעות פסיכולוגיות /  פסיכיאטריות. הוא מיושם לרוב

המונח משמש כיום בעיקר לתיאור מחלות בהן עדיין לא  זוהו אבנורמליות גופנית או סמן ביולוגי אחר.

 

 

סוגים של מחלות פסיכוסומטיות

למרבית הכאבים הפסיכוסומטיים לא נמצא עדיין הסבר רפואי, לכן הם נקראו בעבר תסמינים רפואיים בלתי מוסברים (המכונים בז׳רגון המקצועי - MUS - medically unexplained symptoms). ואכן, מטופלים רבים פונים לטיפול נפשי עקב בעיה גופנית שאין לה מקור אורגני בר-טיפול.

בדרך כלל מדובר בכאבים כרוניים, שמופיעים כל גיל (מחלות פסיכוסומטיות אצל ילדים שכיחות מאוד, מרביתן חולפות מעצמן), משל כאבי בטן שאובחנו כסינדרום קליני (קרוהן, מעי רגיז ועוד) פיברומיאלגיהמיגרנהטנטוןאנדומטריוזיסחרדת בליעהמיסופוניה  טחורים, פרכוסים פסיכוגניים לא-אפילפטיים (PNES) ואפילו מחלות מדומות או היפוכונדריה, חרדת בריאות, או קושי תפקודי, כמו בעיות שקשורות בשינה (אינסומניה, אפנאה וקשיים אחרים),  לחץ דם גבוה, כאבי גב תחתון, כאבים בחזה, כאבי ראש ושרירים תפוסים, ועוד המוני תחלואים ומכאובים שמתחוורים כבעיות בעלות תרומה פסיכוסומטית. 

ההנחה הקלינית היא שהגורם לתסמינים הללו הוא רגשי, מנטלי, נפשי - כל מה שלא ניתן להסבירו כיום במונחים רפואיים אורגניים.

 

מודל הגוף נפש של יעקב עזרא 

המפה שפיתחו עזרא ועמיתיו מציגה 4 מצבים של יחסים בין הממד הגופני והממד הנפשי בספקטרום ההפרעות הפסיכוסומטיות.

הרציוניל הוא שעדיף להעמיק לרזולוציות ופחות להתייחס להפרעות פסיכוסומטיות כקושי אחיד. מדובר ב"מפת דרכים״ אבחונית שמציעה כיצד נכון שאיש המקצוע ינווט נכונה בסבך הפרקטיקות של האבחון בהפרעות אלו. 

 

סטיגמה לגבי תחלואה פסיכוסומטית

אתגר נוסף של המתמודדים הוא הקושי שמאפיין רופאים בזיהוי המענים המתאימים, הן האבחוניים והן הטיפוליים, מה שמוסיף כאב לתחושות הסטיגמה והבושה.

למשל, מחקר חדש מצא כי רופאי משפחה כמעט ואינם משתמשים בקטגוריות אבחוניות של MUS וניסה לבחון את הסיבות לכך.

הממצאים מלמדים כי הרופאים רואים תסמינים סומטפורמיים שמופיעים לצד הפרעות נפשיות דומיטננטיות יותר. הם נמנעים מאבחנות במטרה לצמצם ולחסוך לחולה את הסטיגמה, אף כי באופן אירוני הם מעצימים אותה מבלי דעת. 

 

Migrane Causes and Psychotherapy

 

הפסיכולוגיה מכירה מראשיתה את התחלואים הפסיכוסומטיים -  פרויד, אבי המקצוע בעצמו, נפטר בשנות ה-80 לחייו כשברקע מלווה אותו מחלה פסיכוסומטית קשה.

 

אז איך אנחנו מבינים מחלות פסיכוסומטיות בפסיכולוגיה?

מחלות פסיכוסומטיות ולחץ נפשי

אם יבקשו ממך לדבר מול קהל על כל נושא שתבחר, ויבטיחו לך הערכה ומשוב של צוות פסיכולוגים התנהגותיים, לצד ניתוח של פעילות המוח שלך. לא רבים יתנדבו... 

למה בקשה כזאת כל כך מלחיצה?

חוקרים מסכימים על כך שכשאנחנו מתמודדים עם לחץ נפשי, פועלים במקביל שני מנגנונים עצביים שמשתתפים בתגובה הגופנית.

אבל, רק אחד מהמנגנונים הללו ניתן לניבוי.

  • המנגנון הראשון הוא ידוע ומוכר, הוא מכונה "הילחם או ברח" (fight or flight), כניסה לפעולה של המערכת הסימפטטית במערכת העצבים המרכזית. מנגנון חירום זה מאופיין בעלייה בדופק, עלייה בלחץ הדם, רמות הקורטיזול ותופעות נוספות שסייעו לאבות אבותינו לאורך האבולוציה להתמודד עם סכנות מיידיות. 
  • המנגנון השני מפעיל מסלולים דלקתיים בתאי הדם הפריפריאליים. מנגנון זה מוביל לעלייה בציטוקינים, חלבונים המקשרים בין מערכת החיסון לרקמות הגוף השונות, המעודדים היווצרות דלקת.

 


אבל זה לא נגמר כאן:

מחקרים עדכניים מעידים על קשר חזק בין תגובה דלקתית עקב סטרס לבין דיכאון, קשיים נפשיים ומחלות גופניות.

למשל, נבדקים שסבלו מטראומה בילדות הראו יותר תגובות דלקתיות בעקבות ביצוע מטלה של דיבור בפני צוות מומחים התנהגותיים.

בנוסף, אנשים שסבלו מתגובות יתר דלקתיות עקב סטרס נטו יותר מאחרים לפתח דיכאון בחודשים לאחר המטלה.

הבשורות המשמחות הן שיש לקשרים הללו גם צד חיובי: למשל, ציטוקינים הקשורים לחיזוק מערכת החיסון, קשורים גם במניעת דיכאון ולוויסות מצבי רוח.

חומרים חדשים וטבעיים, כמו טחב שגדל באיזורים מסוימים בעולם, מסוגלים לתרום לתגובה נוגדת דלקתיות. צריכתו נבחנת כאלטרנטיבה מעניינת לצריכת קנאביס. 

ההסבר האבולוציוני לכך, הוא שבשעת לחץ, למשל כשחיה טורפת רדפה אחרי האדם הקדמון, המערכת הגופנית נאלצה לוותר על התפקודים הפריפריאליים (כמו גם על תפקוד מיטיב של מערכת העיכול) עבור תפקודים בסיסיים יותר כמו נשימה ותנועה. הבעיה היא שכיום התגובות הקיצוניות של הגוף נותרו כשהיו, אף על פי שהגורמים לסטרס כבר לא מצריכים תגובת חירום גופנית כל כך חריפה.כך גם לגבי הכנה למבחן או ראיון מלחיץ, קבלת טלפון מהבנק ועוד אירועים שמעוררים סטרס בעולמנו - התגובה הגופנית פשוט אינה תואמת לארוע

עוד הבדל בינינו לבין האדם הקדמון, הוא שכיחות הארועים המלחיצים:

גם אם חייו של האדם לפני מיליוני שנים היו הרבה פחות נוחים, גורמי הלחץ הופיעו רק פעמים אחדות ביום או אפילו בשבוע.

זאת בעוד שעולמנו מלא גורמי ואירועי לחץ, וגם אם חיינו אינם באמת בסכנה, האמיגדלה- אותו מבנה מוחי שאחראי על הפעלת מנגנון הסטרס- אינה יודעת להבחין בין סכנה ממשית למדומיינת. הדבר היחיד שאפשר לעשות, מציעים החוקרים, הוא לרתום שדות מדעיים שונים לטובת ארגון מחדש של המערכת החיסונית: שינוי הרגלי אכילה, ניהול רגשי, חיזוק מערכות יחסים קרובות ותחומי חיים נוספים שתורמים לחוסן הנפשי.

Amygdala and Anxiety

 

מהי הפרעת המרה / הפרעה קונברסיבית (Conversion Disorder)?


כאשר מופיעות תנועות גופניות בלתי רצוניות, שלא ניתן להסבירן במונחים נוירולוגיים, קיים חשש שהוא מתמודד עם הפרעה קונברסיבית.

התופעות הללו, כאשר הן מופיעות, גורמות למצוקה ולפגיעה בתפקוד היומיומי לאורך תקופה ממושכת או לפרקים.

הופעתה של ההפרעה אינה קשורה במצבי לחץ או בטראומה נפשית או גופנית כלשהי.

על פי הסטטיסטיקה, עוויתות גופניות, המזכירות התקף אפילפטי, נוטות להופיע במהלך שנות העשרים לחיים והסימפטומים המוטוריים במהלך שנות השלושים.

ההפרעה אינה נפוצה כל כך, אך נראית הרבה יותר אצל נשים.

ההערכות הן שאחד מכל 50,000 איש יתמודד עמה לתקופה מסוימת במהלך חייו.

 

אבחון הפרעה קונברסיבית

אבחון הפרעת המרה מחייב סימפטום אחד או יותר של שינוי בשריר רצוני או בפונקציה חושית, כאשר ממצאים רפואיים מספקים הוכחה שאין התאמה בין הסימפטום למצב הרפואי או הנוירולוגי.

בנוסף, הסימפטום אינו מוסבר טוב יותר ע"י הפרעה נפשית או רפואית והוא גורם למצוקה משמעותית או לפגיעה בתחום החברתי, התעסוקתי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים.

מאפייני הסימפטום כוללים:

  • חולשה או שיתוק
  • תנועה לא נורמלית (כמו רעד, עיוותי שרירים או הפרעה בהליכה).
  • קשיי בליעה
  • קשיי דיבור (כמו ליקויים בהגייה או דיבור עילג
  • התקפים חוזרים
  • אלחוש, נימול או פגיעה תחושתית

האבחון כולל הערכה של רמת התובנה 

כדי שפסיכולוג יוכל לפעול מול מטופל, חשוב להבין איפה הוא נמצא מבחינת רמת התובנה שלו לגבי השפעה של העולם הנפשי על הגופני.

בדרך כלל עושים נורמליזציה של יחסי גוף-נפש ויוצרים "רגעים של הסכמה". 

למשל, לא נכון להגיד למטופל "אתה סובל מהפרעה סומטית..." כדאי להגיד משהו כמו: "אם תרצה נוכל לבדוק יחדיו האם לרגשות יש השפעה על התסמינים שלך".

בחיבורים כאלה ראוי להתעכב בהמשך, אבל חשוב שהמטופל  יבין בעצמו שקיימת השפעה הדדית בין גוף לנפש.


איך מרגיש אדם המתמודד עם ההפרעה?

התנועות הלא רצוניות יכולות להתבטא בשיתוק או חוסר יכולת להזיז חלק מהמפרקים, נוקשות או קושי בהליכה.

לפעמים, ייצפו עיוותים רגעיים בשרירי הפנים, שיכולים להתבטא בדיבור איטי או לא מובן וכן בירידה זמנית בשמיעה או בראייה.

על אף שלפעמים זה נראה כך, אנשים המתמודדים עם ההפרעה לא "מזייפים" את הסימפטומים הללו.

על אף שאין להם מקור גופני ברור, העובדה שלא ניתן לצפות את הסימפטומים יוצרת מצוקה גדולה אצל המתמודדים עם ההפרעה שמובילה, בין השאר, גם לחרדה והימנעות ממצבים חברתיים.

 

מה הקשר בין עֲצִירוּת לבין לחץ נפשי?

היבטים פסיכוסומטיים של עֲצִירוּת

 

רמות גבוהות של מתח יכולות לגרום או להחמיר סימפטומים בקיבה או במעיים, בהם בחילה, כאב בטן ושינויים בתנועות המעי, ובכלל זה עֲצִירוּת. 

חוקרים זיהו קשרים שונים בין המוח לבטן שעשויים להוביל לתסמינים של עֲצִירוּת ויש מגוון של טיפולים ותרופות שיכולים לסייע להקלת עֲצִירוּת שמקורה במתח. 

 

מהי עֲצִירוּת?

עֲצִירוּת היא מצב בו אדם מתקשה במתן צואה או שאין לו תנועת מעי תכופה. 

תסמיני עֲצִירוּת משתנים מאדם אחד לרעהו ובין היתר כוללים פחות משלוש תנועות מעי בשבוע, צואה יבשה, קשה וגושית, תנועות מעי קשות וכואבות ביציאה ותחושת חוסר יכולת לרוקן את המעיים. 

 

מה גורם לעֲצִירוּת?

ישנם גורמים רבים לעֲצִירוּת, בין הנפוצים מצויים התייבשות, חוסר פעילות גופנית ותזונה דלה, למשל כזו שאינה כוללת די סיבים. 

אלא שגם מתח יכול להוביל לעֲצִירוּת. 

מתח יכול להוביל גם לעצירות. כאשר לחץ פסיכולוגי מוביל לתסמינים גופניים, הם ידועים כתסמינים סומטיים.

 

השפעת הורמוני הסטרס על הגוף יכולה לגרום לעֲצִירוּת, מחד, ומאידך כשאדם שרוי במתח סביר יותר שיתנחם בתזונה שאינה בריאה, יתאמן ויישן פחות או ישכח לשתות. 

כל אלה עלולים להוביל לעֲצִירוּת. 

חוקרים זיהו כמה דרכים שבהן מתח פסיכולוגי יכול להוביל לעֲצִירוּת:

  1. במצבי מתח משחררות בלוטות האדרנל את ההורמון אפינפרין, שנקרא גם אדרנלין, אשר משחק תפקיד חשוב בתגובת ״הלחם או ברח״ (fight flight) וגורם להטיית זרם הדם מהמעיים לכיוון איברים חיוניים, בהם הלב, הריאות והמוח. כתוצאה מכך, תנועות המעיים מואטות והתוצאה הסופית שמתרחשת היא עֲצִירוּת.
  1. בתגובה למתח הגוף משחרר יותר את ההורמון CRF  - פקטור משחרר קורטיקוטרופין - במעיים. הורמון זה מאט את המעיים ועלול לגרום בהם לדלקת. למעיים יש סוגים שונים של קולטני CRF, חלקם מאיצים תהליכים אורגניים במעיים, אחרים מאטים אותם.
  1. מתח גורם לחדירות מעיים מוגברת, המאפשרת לתרכובות דלקתיות להיכנס אליהם. הדבר יכול להוביל לתחושה של מלאות בבטן, תלונה נפוצה בקרב אנשים שמתמודדים עם עֲצִירוּת בתדירות גבוהה.
  1. מתח עלול להשפיע על חיידקי המעיים הנורמליים, להם יש תפקיד בריא במערכת העיכול. למרות שתיאוריה זו על פרוביוטיקה לא אושרה סופית מבחינת מחקרים, רבים סבורים כיום שמתח מפחית את כמות חיידקי המעיים הבריאים בגוף ובכך להאט את העיכול.

בעוד שחוקרים עשו כברת דרך ארוכה בגילוי קשרים בין מתח נפשי לבין עֲצִירוּת, יש עוד הרבה מה ללמוד והמחקר נמשך.

בין הדרכים להקלה על עֲצִירוּת מצויות שיפור התזונה, אכילת סיבים מרובה ושתייה מרובה. התעמלות קבועה יכולה גם היא לסייע, מכיוון שפעילות גופנית מעודדת תנועה במעיים, דבר המסייע להקלה על עֲצִירוּת. 

גורמי סגנון החיים הללו יכולים גם להיטיב עם בריאות הנפש ובכך להפחית את רמות המתח היומיות. אלכוהול, סיגריות ומזונות עתירי סוכר ושומן עלולים להגביר את הסיכון לעֲצִירוּת ולמתח, והימנעות או הגבלת צריכתם יכולה לשפר את התסמינים שהם גורמים.

 נגד עֲצִירוּת שמקורה במתח ניתן להשתמש בטיפולים סטנדרטיים לעֲצִירוּת, בהם משלשלים עדינים, מרככי צואה או תרופות מרשם, אך טיפולים אלה אינם מטפלים בסיבות שבבסיס העֲצִירוּת ושימוש בהם לטווח ארוך עלול להפחית את יכולת הגוף להיפטר מהצואה בטבעיות. לעתים ניתן להפיק תועלת מפסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי, כדרך לזיהוי מקורות המתח שעשוי להוביל לעֲצִירוּת. 

פסיכותרפיה יכולה לסייע במיוחד למתמודדים עם עבר של טראומה או בעיות נפשיות, כמו דיכאון או חרדה. 

עוד יכול לעזור תרגול על בסיס יומי של פעילויות המקלות על מתח, כמו מדיטציה, יוגה, ניהול יומן, קריאה והאזנה למוזיקה שלווה. 

חשוב גם לנסות לא להאיץ או לאלץ יציאות, ואם מאפשרים לדבר להתפתח ולקרות בזמנו, סביר שילווה לתהליך פחות מתח. 

לסיכום, אם אתם נאבקים בעֲצִירוּת לעתים קרובות בעקבות מתח, יש לפנות לרופא לקבלת טיפול.

איך מטפלים במחלות פסיכוסומטיות?

פסיכותרפיה למטופלים המתמודדים עם הפרעות ומחלות פסיכוסומטיות, מתמקדת בהיבטים הרגשיים הנלווים לחיים עם הסימפטומים הגופניים המכבידים ועם חוסר היכולת לצפות אותם.

כמו כן, במטרה לגלות קונפליקטים רגשיים שיכולים במקרים מסוימים להסביר את התפרצות ההפרעה.

הטיפול מתקיים באופן פרטני או קבוצתי, בעיקר באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול דינמי ויכול לכלול גם היפנוזה וביופידבק. 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

חוקרים שבחנו את היעילות של טיפול CBT בהפרעות פסיכוסומטיות ערכו ניתוח מטה-אנליזה של 15 ניסויים אקראיים מבוקרים של CBT לעומת טיפול רגיל או משופר, עם1677 נבדקים מבוגרים עם אבחנה של הפרעות סומטופורמיות או סימפטומים פיזיים לא מוסברים מבחינה רפואית.

הממצאים מלמדים שטיפול CBT תורם להפחתת סימפטומים, ירידה בתסמינים של חרדה ודיכאון ותפקוד פיזי משופר, עם זאת, הטיפול לא צמצם את שיעור הביקורים אצל רופאים ולא שיפרו תפקוד חברתי. CBT באמצעות אסטרטגיות רגשיות ובינאישיות נמצא יעיל במיוחד.

הטיפול הגופני בהפרעה חשוב ומסייע להקל על הסימפטומים וכולל בדרך כלל פיזיותרפיה להרפיית הנוקשות בשרירים וטיפול בסרבול התנועתי.

לעיתים ניתנות במקביל גם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות להפחתת חרדה, כאשר אלו מתפתחות כחלק מההפרעה.

באופן כללי, כאשר הסימפטומים פורצים באופן פתאומי ולזמן קצר והמטופל מכיר במגבלותיו ויש לו כוחות לעשות שינוי, ניתן לראות שיפור משמעותי שמשפר באופן ניכר את איכות החיים של המטופלים. 

 

 

טיפול באמצעות היפנוזה

טיפול בהיפנוזה נועד למצוא את הפתרון לתסמינים הגופניים המטרידים של המתמודדים באמצעות עבודה טיפולית על התת-מודע של המטופל.

טיפול בהיפנוזה לטווח ארוך נמצא יעיל בשינוי רגשות כלפי המחלה ולווסת את השפעת הנפש על הגוף ועל החמרת התסמינים. 

 

 

טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית  - סימפטום פסיכוסומטי לפי ויניקוט

דונלד ויניקוט , אחד הכותבים הפסיכולוגים התורמים ביותר להבנתנו את נפש האדם, טען שסימפטום פסיכוסומטי מבטא את הפיצול שבין הפסיכו (הנפש) לבין הסומה (הגוף).

באופן רגיל ובריא, כתב ויניקוט, קיימת תקשורת ודינמיקה תקינות בין שני החלקים, אלא שבילדות המוקדמת חודר למרחב שבין השניים ה-mind (השכל).

השכל נכנס בתווך כדי להחליף את נוכחותו המיטיבה של האובייקט, בדרך כלל אמא, שבמקרים מסוימים נעדרת או לא נוכחת באופן מספק.

ה-mind, מוסיף ויניקוט, אחראי על ה'עצמי הכוזב', מונח שהשתמש בו כדי לתאר את כל חלקי הנפש שאינם 'עצמי אמיתי'. כך, הסימפטום הפסיכוסומטי מבטא פיצול בין 'עצמי אמיתי' לבין 'עצמי כוזב'.

 

מהו העצמי (SELF)? <

Somatization 

מדיטציה

תרגול מדיטציות, ובייחוד טכניקות שהתפתחו מתוך טכניקת ויפאסנה, הוכחו יעילות לטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות.

פסיכולוגים רבים סבורים כי מנגנון הפעולה הקליני שעומד בבסיס האפקט הטיפולי של מדיטציה הוא דה-סנסיטיזציה, או הקהיה שיטתית, טכניקה התנהגותית ותיקה, שבמקרה דנן מסייעת בהפחתת כאבים גופניים.

 

 

צרו עמנו קשר ונכווין אותך למטפל המתאים

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ.

 

עלות מפגש: סביב 330 ש״ח -- 

 

072-3940004

 

 

צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

 

 

 

בקהילה:

מרפאת חרדה ופסיכוסומטיקה בגהה <

  

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

מחלה פסיכוסומטית, מתוך ויקיפדיה 

 

איתן טמיר (2018) מה הקשר בין דלקת גופנית לבין דיכאון נפשי? מתוך אתר מדינט.

 

 

Barsky AJ, Goodson JC, Lane RS, Cleary PD. The amplification of somatic symptoms. Psychosom Med. 1988;50(5):510–519

 

 

Cleghorn, R. A. (1965). Psychosomatic Principles. Canadian Medical Association Journal, 92(9), 441–447

 

 

Hiller W, Rief W. Psychotherapy of somatoform disorders. In: Ono Y, Janca A, Asai M, Sartorius N, editors. Somatoform disorders: a worldwide perspective. Tokyo: Springer; 1999

 

 

Isaac, Margaret L. et al. (2014). Medically Unexplained Symptoms. Medical Clinics , Volume 98 , Issue 3 , 663 - 672

 

 

Clinical Assessment of Malingering and Deception: Fourth Edition. Edited by Richard Rogers and Scott D. Bender 2018. Guilford press

 

 

Sigmund Freud: The Untold Story. By Hart Pomerantz August 25, 2018. The New Yorker. https://www.newyorker.com/humor/daily-shouts/sigmund-freud-the-untold-story

 

 

Liu J et al. The efficacy of Cognitive-Behavioral therapy in somatoform disorders and medically unexplained physical symptoms: A meta-analysis of randomized controlled trials. J Affect Disord 2019 Feb 15; 245:98

 

 

Pohontsch, N. J., Zimmermann, T., Jonas, C., Lehmann, M., Löwe, B., & Scherer, M. (2018). Coding of medically unexplained symptoms and somatoform disorders by general practitioners – an exploratory focus group study. BMC Family Practice, 19, 129

 

 

Wolff, H. H. (1971). Basic psychosomatic concepts. Postgraduate Medical Journal, 47(550), 525–532

 

 

Treating Somatization: A Cognitive-Behavioral Approach. Robert L. Woolfolk and Lesley A. Allen, 2006. Guilford press

 

 

https://www.psychologytoday.com/conditions/conversion-disorder

 

 

https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94_-_Conversion_disorder

 

 

https://www.realwayoflife.com/en/2019/09/01/anatomy-of-a-stressful-event-from-stress-to-the-immune-system-the-scientific-basis-of-psychosomatic/

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020