מחלה עם רקע פסיכוסומטי | מאמרים, אבחון וטיפול פסיכולוגי 2019

דרג פריט זה
(58 הצבעות)
מחלות פסיכוסומטיות מחלות פסיכוסומטיות

מחלות פסיכוסומטיות

מחלות פסיכוגניות,

הפרעות קונברסיה והטיפול בהן

מהי מחלה פסיכוסומטית?

מחלה פסיכוסומטית, או פסיכוגנית, היא סינדרום בו מופיעים תסמינים של חולי גופני עם רקע נפשי.

הגורמים שמגבירים את עצמת הסימפטומים, או שמפחיתים אותם, קשורים בדרך כלל בעצמת גורמי הלחץ (סטרסורים) עמם מתמודד האדם בכל זמן נתון. 

בהפרעות פסיכוסומטיות, כמו מיגרנות, קרוהן, קוליטיס, יתר לחץ דם או מעי רגיז, מתמודדים המטופלים עם כאבים פיזיים אמיתיים שמסבים להם סבל רב ולעיתים מלווים את האדם לאורך שנים רבות בחייו. 

 

הקשר גוף נפש ניכר באופן יוצא דופן במחלות פסיכוסומטיות:

כאשר אנחנו סובלים ממצוקה נפשית, נחווה אותה לא פעם ככאב רגשי ופיזי.

 


יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף מַרְגִּישׁ לִפְנֵי שֶׁהָרֹאשׁ יוֹדֵעַ
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַלֵּב יוֹדֵעַ לְפָנַי שֶׁהַגּוּף מַרְגִּישׁ
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף וְהַלֵּב מַרְגִּישִׁים יַחַד וְלֹא מְסַפְּרִים לָרֹאשׁ
כְּדֵי שֶׁלַּמַּחְשָׁבוֹת לֹא יִהְיֶה לְאָן לָרוּץ
לַפְּעָמִים
הַלֵּב וְהַגּוּף וְהָרֹאשׁ מַסְכִּימִים
רַק כְּדֵי
שֶׁהַנְשָׁמָה תִּהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת
 
 
--
27.8.2017

 

מה ההבדל בין מחלה פסיכוסומטית להפרעה סומטופורמית?

 

בהפרעה סומטופורמית, בה כלולה גם הפרעת קונברסיה (המרה), המתמודדים עסוקים יתר על המידה ובתדירות גבוהה, בסימפטומים גופניים שלא נמצא עבורם הסבר ומקור רפואי ברור. המונח הפרעה סומטופורמית הוסר ב-2013 ממדריך ההפרעות הפסיכיאטרי העדכני (DSM-5), והוחלף באבחנה טיפ טיפה מגושמת וכללית -  "סימפטום סומטי והפרעות קשורות" (Somatic Symptom and Related Disorders).

ראו הרחבה על הפרעות המרה בהמשך המאמר. 

בכל אופן, מה שחשוב הוא שבשני המקרים- הן בבעיות פסיכוסומטיות והן במחלות סומטופורמיות - לא מתכוונים לתופעות נפשיות בהן קיימת התחזות יזומה, מצבים בהם מפגינים בני אדם התחלות מכוונת (factitious disorder או malingering).

 

 

סוגים של מחלות פסיכוסומטיות

למרבית הכאבים הפסיכוסומטיים לא נמצא עדיין הסבר רפואי, לכן הם נקראו בעבר תסמינים רפואיים בלתי מוסברים (המכונים בעגה המקצועית - MUS - medically unexplained symptoms). ואכן, מטופלים רבים פונים לטיפול נפשי עקב בעיה גופנית שאין לה מקור אורגני בר טיפול.

בדרך כלל מדובר בכאבים כרוניים, למשל כאבי בטן שאובחנו כסינדרום קליני (קרוהן, מעי רגיז ועוד) פיברומיאלגיהמיגרנהטנטוןאנדומטריוזיסחרדת בליעהמיסופוניה  טחורים, פרכוסים פסיכוגניים לא-אפילפטיים (PNES) ואפילו מחלות מדומות או היפוכונדריה, או בקושי תפקודי, כמו בעיות שקשורות בשינה (אינסומניה, אפנאה וקשיים אחרים),  לחץ דם גבוה, כאבי גב תחתון, כאבים בחזה, כאבי ראש ושרירים תפוסים, ועוד המוני תחלואים ומכאובים שמתחוורים כבעיות בעלות תרומה פסיכוסומטית. 

ההנחה הקלינית היא שהגורם לתסמינים הללו הוא רגשי, מנטלי, נפשי - כל מה שלא ניתן להסבירו כיום במונחים רפואיים אורגניים.

 

סטיגמה

אתגר נוסף של המתמודדים הוא הקושי שמאפיין רופאים בזיהוי המענים המתאימים, הן האבחוניים והן הטיפוליים, מה שמוסיף כאב לתחושות הסטיגמה והבושה.

למשל, מחקר חדש מצא כי רופאי משפחה כמעט ואינם משתמשים בקטגוריות אבחוניות של MUS וניסה לבחון את הסיבות לכך.

הממצאים מלמדים כי הרופאים רואים תסמינים סומטפורמיים שמופיעים לצד הפרעות נפשיות דומיטננטיות יותר. הם נמנעים מאבחנות במטרה לצמצם ולחסוך לחולה את הסטיגמה, אף כי באופן אירוני הם מעצימים אותה מבלי דעת. 

 

 

Migrane Causes and Psychotherapy

 

הפסיכולוגיה מכירה מראשיתה את התחלואים הפסיכוסומטיים -  פרויד, אבי המקצוע בעצמו, נפטר בשנות ה-80 לחייו כשברקע מלווה אותו מחלה פסיכוסומטית קשה.

 

אז איך אנחנו מבינים מחלות פסיכוסומטיות בפסיכולוגיה?

 

מחלות פסיכוסומטיות ולחץ נפשי

אם יבקשו ממך לדבר מול קהל על כל נושא שתבחר, ויבטיחו לך הערכה ומשוב של צוות פסיכולוגים התנהגותיים, לצד ניתוח של פעילות המוח שלך. לא רבים יתנדבו... 

למה בקשה כזאת כל כך מלחיצה?

חוקרים מסכימים על כך שכשאנחנו מתמודדים עם לחץ נפשי, פועלים במקביל שני מנגנונים עצביים שמשתתפים בתגובה הגופנית.

אבל, רק אחד מהמנגנונים הללו ניתן לניבוי.

  • המנגנון הראשון הוא ידוע ומוכר, הוא מכונה "הילחם או ברח" (fight or flight), כניסה לפעולה של המערכת הסימפטטית במערכת העצבים המרכזית. מנגנון חירום זה מאופיין בעלייה בדופק, עלייה בלחץ הדם, רמות הקורטיזול ותופעות נוספות שסייעו לאבות אבותינו לאורך האבולוציה להתמודד עם סכנות מיידיות. 
  • המנגנון השני מפעיל מסלולים דלקתיים בתאי הדם הפריפריאליים. מנגנון זה מוביל לעלייה בציטוקינים, חלבונים המקשרים בין מערכת החיסון לרקמות הגוף השונות, המעודדים היווצרות דלקת.

Psychosomatic Disorders and Inflamations

 


אבל זה לא נגמר כאן:

מחקרים עדכניים מעידים על קשר חזק בין תגובה דלקתית עקב סטרס לבין דיכאון, קשיים נפשיים ומחלות גופניות.

למשל, נבדקים שסבלו מטראומה בילדות הראו יותר תגובות דלקתיות בעקבות ביצוע מטלה של דיבור בפני צוות מומחים התנהגותיים.

בנוסף, אנשים שסבלו מתגובות יתר דלקתיות עקב סטרס נטו יותר מאחרים לפתח דיכאון בחודשים לאחר המטלה.

הבשורות המשמחות הן שיש לקשרים הללו גם צד חיובי: למשל, ציטוקינים הקשורים לחיזוק מערכת החיסון, קשורים גם במניעת דיכאון ולוויסות מצבי רוח.

חומרים חדשים וטבעיים, כמו טחב שגדל באיזורים מסוימים בעולם, מסוגלים לתרום לתגובה נוגדת דלקתיות. צריכתו נבחנת כאלטרנטיבה מעניינת לצריכת קנאביס. 

ההסבר האבולוציוני לכך, הוא שבשעת לחץ, למשל כשחיה טורפת רדפה אחרי האדם הקדמון, המערכת הגופנית נאלצה לוותר על התפקודים הפריפריאליים (כמו גם על תפקוד מיטיב של מערכת העיכול) עבור תפקודים בסיסיים יותר כמו נשימה ותנועה. הבעיה היא שכיום התגובות הקיצוניות של הגוף נותרו כשהיו, אף על פי שהגורמים לסטרס כבר לא מצריכים תגובת חירום גופנית כל כך חריפה.כך גם לגבי הכנה למבחן או ראיון מלחיץ, קבלת טלפון מהבנק ועוד אירועים שמעוררים סטרס בעולמנו - התגובה הגופנית פשוט אינה תואמת לארוע

עוד הבדל בינינו לבין האדם הקדמון, הוא שכיחות הארועים המלחיצים:

גם אם חייו של האדם לפני מיליוני שנים היו הרבה פחות נוחים, גורמי הלחץ הופיעו רק פעמים אחדות ביום או אפילו בשבוע.

זאת בעוד שעולמנו מלא גורמי ואירועי לחץ, וגם אם חיינו אינם באמת בסכנה, האמיגדלה- אותו מבנה מוחי שאחראי על הפעלת מנגנון הסטרס- אינה יודעת להבחין בין סכנה ממשית למדומיינת. הדבר היחיד שאפשר לעשות, מציעים החוקרים, הוא לרתום שדות מדעיים שונים לטובת ארגון מחדש של המערכת החיסונית: שינוי הרגלי אכילה, ניהול רגשי, חיזוק מערכות יחסים קרובות ותחומי חיים נוספים שתורמים לחוסן הנפשי.

Amygdala and Anxiety

 

 

מהי הפרעה קונברסיבית?


כאשר תנועות גופניות בלתי רצוניות, שלא ניתן להסבירן במונחים נוירולוגיים, מופיעות אצל אדם מסוים, קיים חשש שהוא מתמודד עם הפרעה קונברסיבית.

התופעות הללו, כאשר הן מופיעות, גורמות למצוקה ולפגיעה בתפקוד היומיומי לאורך תקופה ממושכת או לפרקים.

הופעתה של ההפרעה אינה קשורה במצבי לחץ או בטראומה נפשית או גופנית כלשהי.

על פי הסטטיסטיקה, עוויתות גופניות, המזכירות התקף אפילפטי, נוטות להופיע במהלך שנות העשרים לחיים והסימפטומים המוטוריים במהלך שנות השלושים.

ההפרעה אינה נפוצה כל כך, אך נראית הרבה יותר אצל נשים.

ההערכות הן שאחד מכל 50,000 איש יתמודד עמה לתקופה מסוימת במהלך חייו.

 


איך נראה אדם המתמודד עם ההפרעה?

התנועות הלא רצוניות יכולות להתבטא בשיתוק או חוסר יכולת להזיז חלק מהמפרקים, נוקשות או קושי בהליכה.

לפעמים, ייצפו עיוותים רגעיים בשרירי הפנים, שיכולים להתבטא בדיבור איטי או לא מובן וכן בירידה זמנית בשמיעה או בראייה.

על אף שלפעמים זה נראה כך, אנשים המתמודדים עם ההפרעה לא "מזייפים" את הסימפטומים הללו.

על אף שאין להם מקור גופני ברור, העובדה שלא ניתן לצפות את הסימפטומים יוצרת מצוקה גדולה אצל המתמודדים עם ההפרעה שמובילה, בין השאר, גם לחרדה והימנעות ממצבים חברתיים.

 


טיפול פסיכולוגי במחלות פסיכוסומטיות

פסיכותרפיה הניתנת לאנשים המתמודדים עם ההפרעה, מתמקדת בהיבטים הרגשיים הנלווים לחיים עם הסימפטומים הגופניים המכבידים ועם חוסר היכולת לצפות אותם.

כמו כן, במטרה לגלות קונפליקטים רגשיים שיכולים במקרים מסוימים להסביר את התפרצות ההפרעה.

הטיפול מתקיים באופן פרטני או קבוצתי, בעיקר באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול דינמי ויכול לכלול גם היפנוזה וביופידבק. 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

חוקרים שבחנו את היעילות של טיפול CBT בהפרעות פסיכוסומטיות ערכו ניתוח מטה-אנליזה של 15 ניסויים אקראיים מבוקרים של CBT לעומת טיפול רגיל או משופר, עם1677 נבדקים מבוגרים עם אבחנה של הפרעות סומטופורמיות או סימפטומים פיזיים לא מוסברים מבחינה רפואית.

הממצאים מלמדים שטיפול CBT תורם להפחתת סימפטומים, ירידה בתסמינים של חרדה ודיכאון ותפקוד פיזי משופר, עם זאת, הטיפול לא צמצם את שיעור הביקורים אצל רופאים ולא שיפרו תפקוד חברתי. CBT באמצעות אסטרטגיות רגשיות ובינאישיות נמצא יעיל במיוחד.

הטיפול הגופני בהפרעה חשוב ומסייע להקל על הסימפטומים וכולל בדרך כלל פיזיותרפיה להרפיית הנוקשות בשרירים וטיפול בסרבול התנועתי.

לעיתים ניתנות במקביל גם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות להפחתת חרדה, כאשר אלו מתפתחות כחלק מההפרעה.

באופן כללי, כאשר הסימפטומים פורצים באופן פתאומי ולזמן קצר והמטופל מכיר במגבלותיו ויש לו כוחות לעשות שינוי, ניתן לראות שיפור משמעותי שמשפר באופן ניכר את איכות החיים של המטופלים. 

 

 

טיפול באמצעות היפנוזה

טיפול בהיפנוזה נועד למצוא את הפתרון לתסמינים הגופניים המטרידים של המתמודדים באמצעות עבודה טיפולית על התת-מודע של המטופל.

טיפול בהיפנוזה לטווח ארוך נמצא יעיל בשינוי רגשות כלפי המחלה ולווסת את השפעת הנפש על הגוף ועל החמרת התסמינים. 

 

 

טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית  - סימפטום פסיכוסומטי לפי ויניקוט

דונלד ויניקוט , אחד הכותבים הפסיכולוגים התורמים ביותר להבנתנו את נפש האדם, טען שסימפטום פסיכוסומטי מבטא את הפיצול שבין הפסיכו (הנפש) לבין הסומה (הגוף).

באופן רגיל ובריא, כתב ויניקוט, קיימת תקשורת ודינמיקה תקינות בין שני החלקים, אלא שבילדות המוקדמת חודר למרחב שבין השניים ה-mind (השכל).

השכל נכנס בתווך כדי להחליף את נוכחותו המיטיבה של האובייקט, בדרך כלל אמא, שבמקרים מסוימים נעדרת או לא נוכחת באופן מספק.

ה-mind, מוסיף ויניקוט, אחראי על ה'עצמי הכוזב', מונח שהשתמש בו כדי לתאר את כל חלקי הנפש שאינם 'עצמי אמיתי'. כך, הסימפטום הפסיכוסומטי מבטא פיצול בין 'עצמי אמיתי' לבין 'עצמי כוזב'.

 

מהו העצמי (SELF)? <

Somatization 

מדיטציה

תרגול מדיטציות, ובייחוד טכניקות שהתפתחו מתוך טכניקת ויפאסנה, הוכחו יעילות לטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות.

פסיכולוגים רבים סבורים כי מנגנון הפעולה הקליני שעומד בבסיס האפקט הטיפולי של מדיטציה הוא דה-סנסיטיזציה, או הקהיה שיטתית, טכניקה התנהגותית ותיקה, שבמקרה דנן מסייעת בהפחתת כאבים גופניים.

 

 

צרו עמנו קשר ונכווין אותך למטפל המתאים

במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

1-800-509-809

צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

בקהילה:

מרפאת חרדה ופסיכוסומטיקה בגהה <

  

מקורות:

איתן טמיר (2018) מה הקשר בין דלקת גופנית לבין דיכאון נפשי? מתוך אתר מדינט:

http://www.medinet.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A4%D7%A9/

 

שופמן אמי (2019). חשיבות דה סנסיטיזציה לריפוי הנפשי במדיטציה ויפאסנה. מתוך אתר דוקטורס אונלי:

https://doctorsonly.co.il/blogs/%D7%90%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F/3301/

Barsky AJ, Goodson JC, Lane RS, Cleary PD. The amplification of somatic symptoms. Psychosom Med. 1988;50(5):510–519. doi: 10.1097/00006842-198809000-00007

Cleghorn, R. A. (1965). Psychosomatic Principles. Canadian Medical Association Journal, 92(9), 441–447.

Hiller W, Rief W. Psychotherapy of somatoform disorders. In: Ono Y, Janca A, Asai M, Sartorius N, editors. Somatoform disorders: a worldwide perspective. Tokyo: Springer; 1999

Isaac, Margaret L. et al. (2014). Medically Unexplained Symptoms. Medical Clinics , Volume 98 , Issue 3 , 663 - 672

Clinical Assessment of Malingering and Deception: Fourth Edition. Edited by Richard Rogers and Scott D. Bender 2018. Guilford press

Sigmund Freud: The Untold Story. By Hart Pomerantz August 25, 2018. The New Yorker. https://www.newyorker.com/humor/daily-shouts/sigmund-freud-the-untold-story

Liu J et al. The efficacy of Cognitive-Behavioral therapy in somatoform disorders and medically unexplained physical symptoms: A meta-analysis of randomized controlled trials. J Affect Disord 2019 Feb 15; 245:98. (https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.10.114)

Pohontsch, N. J., Zimmermann, T., Jonas, C., Lehmann, M., Löwe, B., & Scherer, M. (2018). Coding of medically unexplained symptoms and somatoform disorders by general practitioners – an exploratory focus group study. BMC Family Practice, 19, 129. http://doi.org/10.1186/s12875-018-0812-8

Wolff, H. H. (1971). Basic psychosomatic concepts. Postgraduate Medical Journal, 47(550), 525–532.

Treating Somatization: A Cognitive-Behavioral Approach. Robert L. Woolfolk and Lesley A. Allen, 2006. Guilford press

https://www.psychologytoday.com/conditions/conversion-disorder

https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94_-_Conversion_disorder

http://www.realwayoflife.com/en/2016/04/06/anatomy-of-a-stressful-event-from-stress-to-the-immune-system-the-scientific-basis-of-psychosomatics

 סיכמו: סמדר שטיינברג, שייקו ברנדווין וצוות מכון טמיר

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר