רציונליזציה (התרצה)
כתיבה:
מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית
עריכה:
איתן טמיר, (MA),
ראש מכון טמיר
מהי רציונליזציה?
רציונליזציה, או התרצה, היא הנמקה בדיעבד, מתן ביטוי קוגניטיבי, רציונלי, שמסביר רגש, מחשבה או פעולה.
היתרון במנגנון הגנה זו נובע מתוך הכוח שהוא מספק להתמודדות עם מגוון רחב של אירועים לא נעימים מבלי להכחיש את קיומם.
באופן הזה רציונזליציה אינה מעוותת את המציאות, אולם חסרונה בכך שהיא כן מעוותת את החוויה הפנימית של האדם.
דוגמא לרציונליזציה
שני מקרים:
הסבר הענב החמוץ והלימון המתוק.
קרי, מתן הסבר מדוע דבר שהציפייה סביבו הייתה מתוקה התברר כמאכזב ולכן בעצם מדובר בענב חמוץ, משהו נחשק שהוא בעצם לא כל כך כזה.
או לחילופין, משהו לא נעים שקרה וכדי לשאת את זה ממתיקים את הלימון - מחליטים מהשכל שהדבר לא היה כל כך נורא ככלות הכל.
דוגמה למקרה הענב החמוץ – בית שרצינו לקנות אבל התברר כיקר מדי נוכל לומר שהוא במילא היה גדול מדי ולא התאים לנו.
מקרה ללימון המתוק – קשר רומנטי שכשל אפשר לומר עליו שלפחות אפשר ללמוד מהניסיון.
זהו סוג של בידוד מכיוון שהתירוצים מונעים אפשרות של מגע עם רגשות האכזבה והכישלון.
כמובן שככל שאדם אינטליגנטי יותר היכולת שלו להישען על רציונליזציה ולמצוא תירוצים יצירתיים ומרגיעים גבוהה יותר.