מהי רציונליזציה? על מנגנון הגנה שעושה סדר ומסביר על החיים

רציונליזציה (התרצה)

כתיבה:

מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,

פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית 

: 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

מהי רציונליזציה?

רציונליזציה, או התרצה, היא הנמקה בדיעבד, מתן ביטוי קוגניטיבי, רציונלי, שמסביר רגש, מחשבה או פעולה. 

היתרון במנגנון הגנה זו נובע מתוך הכוח שהוא מספק להתמודדות עם מגוון רחב של אירועים לא נעימים מבלי להכחיש את קיומם.

באופן הזה רציונזליציה אינה מעוותת את המציאות, אולם חסרונה בכך שהיא כן מעוותת את החוויה הפנימית של האדם.

דוגמא לרציונליזציה

שני מקרים:

הסבר הענב החמוץ והלימון המתוק.

קרי, מתן הסבר מדוע דבר שהציפייה סביבו הייתה מתוקה התברר כמאכזב ולכן בעצם מדובר בענב חמוץ, משהו נחשק שהוא בעצם לא כל כך כזה.

או לחילופין, משהו לא נעים שקרה וכדי לשאת את זה ממתיקים את הלימון - מחליטים מהשכל שהדבר לא היה כל כך נורא ככלות הכל.

דוגמה למקרה הענב החמוץ – בית שרצינו לקנות אבל התברר כיקר מדי נוכל לומר שהוא במילא היה גדול מדי ולא התאים לנו.

מקרה ללימון המתוק – קשר רומנטי שכשל אפשר לומר עליו שלפחות אפשר ללמוד מהניסיון.

זהו סוג של בידוד מכיוון שהתירוצים מונעים אפשרות של מגע עם רגשות האכזבה והכישלון.

כמובן שככל שאדם אינטליגנטי יותר היכולת שלו להישען על רציונליזציה ולמצוא תירוצים יצירתיים ומרגיעים גבוהה יותר.

הנה פרנץ קפקא, מתאר את רצף הרציונליזציות בראשו של אדם, המסביר לעצמו מדוע מוטב לא להתערב: 

הרצים על פנינו / פרנץ קפקא

כשאנו מטיילים בלילה לאורך רחוב, ולעומתנו רץ אדם, הנראה לנו כבר ממרחק.

לפי שהרחוב עולה לנגדנו והירח במלואו – הרי לא נאחז בו, אפילו הוא חלוש וממורט, אפילו רץ אחריו מישהו וצועק, אלא נניח לו להמשיך במרוצתו.
משום שלילה הוא, ולא בנו האשמה שהרחוב עולה לנגדנו במלוא אור הירח, ומה גם שאפשר כי שניים אלה ערכו את הרדיפה הזו להנאתם;

אפשר ששניהם רודפים שלישי, אפשר שהראשון נרדף על לא עוול בכפו;

אפשר שהשני מבקש לרצוח אותו ואנו נעשה שותפים לרצח;

אפשר שאין השניים יודעים כלל זה על זה, וכל אחד מהם רץ על דעתו שלו למיטתו;

אפשר שהם סהרורים;

אפשר בידי הראשון נשק.

ולבסוף: האין אנו זכאים להיות עייפים ? האם לא שתינו יין רב כל-כך?

שמחים אנו, שכבר איננו רואים אף את האיש השני.