אריק אריקסון | 1902-1994 | תרומתו הייחודית לפסיכולוגיה

אריק אריקסון ויקיפדיה

 

אריק אריקסון ידוע בעיקר בזכות תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית המפורסמת שלו ומושג משבר הזהות.

התיאוריות שלו ציינו מעבר חשוב בחשיבה על האישיות, כאשר במקום להתמקד באירועים בילדות המוקדמת הוא מציע להתבונן באופן בו השפעות חברתיות תורמות לאישיות שלנו במהלך כל חיינו.

תיאוריית השלבים של ההתפתחות הפסיכו-חברתית של אריקסון עוררה ועודנה מעוררת עניין ומחקר על התפתחות אנושית במהלך החיים.

כפסיכולוג אגו שלמד עם אנה פרויד, בתו של זיגמונד פרויד, אריקסון הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית ע״י חקר ההתפתחות במהלך החיים, לרבות אירועים בילדות, בבגרות ובזקנה.

 

צפו בסרטון יפה שמתאר את תרומתו

לפסיכולוגיה ולהבנת ההתפתחות

הנפשית האנושית:

 

 

 

חייו של אריקסון

אריקסון נולד ב-1902 בפרנקפורט, גרמניה, לאם יהודייה שגידל אותו לבדה לפני שנישאה לרופא, אך העובדה שלא היה אביו הביולוגי הוסתרה מאריקסון במשך שנים.

כאשר גילה לבסוף את האמת, הוא נותר כנראה מבולבל למדי לגבי זהותו האמיתית והשתייכותו לקהילה.

חוויה מוקדמת זו סייעה להצתת העניין שלו בהיווצרות הזהות, שהמשיך והתפתח בעקבות חוויותיו האישיות בביה״ס.

בביה״ס היהודי בו למד הוא הוקנט בשל מראהו הנורדי.

הוא היה גבוה, עיניו כחולות ושיערו בלונדיני, והוא בלט לעומת שאר הילדים.

אחר כך, בבית הספר היסודי העממי בו למד, הוא נדחה בשל הרקע היהודי שלו.

כל דחייה בשעתה... 

חוויות מוקדמות אלה עזרו אף הן לתדלק את עניינו של אריק בהיווצרות הזהות והשפיעו על עבודתו משך כל חייו.

אריקסון נפטר בהיותו בן 92, ב-Rosewood Manor, Harwich, מסצ'וסטס, ארה״ב. 

 

 

אוטודידקט

מעניין לציין שאריקסון מעולם לא קיבל תואר רשמי ברפואה או בפסיכולוגיה.

כאשר למד בגימנסיה ההומנית, התמקד בעיקר בהיסטוריה, לטינית ואמנות.

אביו החורג הרופא רצה שילמד בבי״ס לרפואה, אך אריקסון עשה זמן קצר בבי״ס לאמנויות, נשר ונדד באירופה עם חברים כשהוא מהרהר בזהותו.

מאוחר יותר, הזמנה של חבר הביאה לפתחו משרת לימוד בבי״ס פרוגרסיבי שהקימה דורות׳י בורלינגהאם, חברה של אנה פרויד.

פרויד הבחינה עד מהרה בקשר הידידותי שרקם אריקסון עם ילדים ועודדה אותו ללמוד פסיכואנליזה באופן רשמי.

לבסוף קיבל אריקסון שתי תעודות – מאגודת מורי המונטסורי (גישה חינוכית לילדים) ומהמכון הפסיכואנליטי של וינה.

 

הוא המשיך לעבוד עוד כמה שנים בבי״ס עם בורלינגהאם ופרויד, פגש את זיגמונד פרויד במסיבה ואף הפך למטופל של אנה.

הוא טען שהתהליך הסב לו מודעות עצמית. לטענתו, מכיוון שבזמנו לא נעשה שימוש במונחים ״פסבדו-מדעיים״ כמו מנגנוני הגנה, תהליך המודעות העצמית נוצר בסביבה משחררת, גם אם מכאיבה לעתים.

בביה״ס בו עבד לימדה גם מורה קנדית לריקוד, גו׳אן סרסון. הם התחתנו ב-1930 והולידו 3 ילדים, בהם קאי. ט. אריקסון, סוציולוג אמריקאי בולט. ב-1933 עבר לארה״ב, ולמרות שלא היה לו תואר רשמי, הוצעה לו משרת הוראה בביה״ס לרפואה בהארוורד.

בשלב זה גם שינה את שם משפחתו לאריקסון, במקום שם המשפחה של אביו החורג, הומברגר, אולי בניסיון לעצב זהות משלו.

נוסף להוראה בהארוורד הוא ניהל פרקטיקה עצמאית לפסיכואנליזה לילדים. במהלך השנים החזיק במשרות הוראה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטת ייל, במכון הפסיכואנליטי בסן פרנסיסקו, במרכז אוסטן ריגס ובמרכז ללימודים מתקדמים של המדעים ההתנהגותיים.

אריקסון פרסם מספר ספרים על התאוריות שלו ומחקריו, בהם ״ילדות וחברה״ ו״מעגל החיים נשלם״.

ספרו ״האמת של גנדי״ זכה בפרס פוליצר ובפרס הספר הלאומי.

 

 

מה ההבדל בין פרויד לאריקסון?

אריקסון היה פסיכולוג ניאו-פרוידיאני שקיבל רבות מהדוגמות המרכזיות לתיאוריה הפרוידיאנית, אך הוסיף רעיונות ואמונות משלו.

גם פרויד וגם אריקסון הסכימו שהאישיות מתפתחת דרך שלבים ידועים מראש, אך בעוד שהתיאוריה של פרויד התמקדה בהיבטים הפסיכו-מיניים של ההתפתחות, אריקסון הוסיף השפעות אחרות וכך הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית.

אריקסון גם תרם להבנתנו את האישיות כפי שהיא מתפתחת ומתעצבת במהלך החיים.

תצפיותיו על ילדים עזרו להכין את הקרקע למחקר נוסף.

 

אם כבר אנחנו מדברים על תיאורטיקנים התפתחותיים בפסיכולוגיה, חשוב להתייחס גם להבדלים בין אריקסון לבין ז׳אן פיאז׳ה. 

כמו ההבדל עם פרויד, פיאז'ה התמקד בהתפתחות לאורך זמן מוגבל, מגיל ינקות ועד שנות העשרה המאוחרות, כאשר אריקסון כאמור שואל ועונה לגבי ההתפתחות הפסיכולוגית בכל מעגל החיים. 

מעבר לכך, פיאז'ה התמקד בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, בעוד אריקסון התמקד יותר בהתפתחות הרגשית-חברתית. 

 

 

המודל הפסיכו-חברתי של אריקסון

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית שלו מתרכזת בעיקרון האפיגנטי, לפיו כל האנשים עוברים בחייהם 8 שלבים פסיכו-חברתיים, שבכל אחד מהם הם ניצבים בפני משבר שיש לפתור בהצלחה כדי לפתח את האיכות הפסיכולוגית המרכזית לשלב ולעבור לשלב הבא. 

8 השלבים של אריקסון נלמדים ע״י כל תלמיד בקורס מבוא לפסיכולוגיה ובכל קורס שמתמקד בפסיכולוגיה של האישיות.

באופן דומה מאוד לזיגמונד פרויד, אריקסון האמין שהאישיות מתפתחת בסדרת שלבים, אך התיאוריה של אריקסון מסמנת מעבר מהתיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד, בכך שהיא מתארת את השפעת החוויה החברתית על פני על מחזור החיים במקום להתמקד רק באירועי הילדות.

בעוד שתיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד מסתיימת בשלב הנניטלי,ף התיאוריה של אריקסון מקיפה את התפתחות האדם מלידתו ועד מותו.

 

 

8 השלבים של אריקסון

 

אמון מול חשד

שלב זה מתרחש בין גיל הלידה לשנה וחצי והוא מרוכז בהתפתחות מושג האמון עם המטפלים העיקריים, בדרך כלל ההורים. 

ילדים שקיבלו תגובות טיפוליות רגישות וזמינות יכולים לפתח את האיכות הפסיכולוגית המכונה ״תקווה״. אריקסון האמין כי התקווה היא המעלה האינהרנטית ההכרחית ביותר להיותנו חיים.

לעומת זאת, אם צרכים תינוקיים אינם מסופקים באופן עקבי, עלולים להתפתח חוסר אמון, חשדנות וחרדה. 

 

אוטונומיה מול בושה וספק

שלב זה קורה בין הגילים 18 חודשים ל-3 שנים וכולל צבירת תחושה של עצמאות ושליטה עצמית. הצלחה בשלב זה מאפשרת לפתח רצון ונחישות. 

היכולות המוטוריות כבר התפתחו והפעוט מתחיל להתנהג כדי להשיג מטרות מאוד בסיסיות.

אם הוא יצליח לעשות זאת ויקבל על כך פידבק חיובי, יפתח תחושת אוטונומיה. אם לא , תתפתח אצלו תחושה חזקה של בושה וספק.

במצב בו ההורים תובעים ממנו יותר מדי, או לועגים לו, מתעוררת סכנה. מוגברת להתכנסות אל תוך תחושות בושה וספק והתרחקות מאוטונומיה.

 

יוזמה מול אשמה

בין הגילים 3 ל-6, מתחילים ילדים לחקור את סביבתם ולשלוט יותר בבחירות שהם עושים, בתקופה תוססת שטסה במהירות עצומה.  

ילדים תובעים בתדירות גבוהה יותר בגיל זה, באמצעות הכוונת משחק ואינטראקציה חברתית. 

בשלב זה המשיג אריקסון את המונח "גיל המשחק" (Play Age), ואפיין אותו בכך שילדים בגילים אלו נוטים לקחת על עצמם ולהזדהות עם תפקידים של דמויות דמיוניות חזקות (כמו גיבורי על) או של מבוגרים רבי-עוצמה בחייהם. 

אריקסון סימן את הרעיון לפיו משחק אצל ילדים הוא ניסיון למצוא פתרונות סימבוליים לקונפליקטים ולבעיות שמטרידים אותם. גם פרויד התייחס למשחק אצל ילדים  נטה להתייחס אליו כאמצעי להשגת אסקפיזם, בריחה מהמציאות.

 

חריצות מול נחיתות

שלב זה מתרחש בין הגילים 6 ל-12 ומתמקד בפיתוח תחושה של גאווה עצמית והישג. הצלחה בו מובילה לתחושת מיומנות.

 

זהות מול בלבול

שנות הנעורים הן זמן לגילוי אישי. אלה שמצליחים לעצב זהות בריאה מפתחים תחושת נאמנות, ואלה שלא צולחים את השלב עלולים להיוותר בתחושת בלבול לגבי תפקידם ומקומם בחיים.

 

אינטימיות מול בדידות

שלב זה קורה בבגרות המוקדמת וכולו קשור לעיצוב מערכות יחסים בריאות עם אחרים. הצלחה מובילה ליכולת ליצור מערכות יחסים מחויבות, ארוכות ומטפחות עם אחרים.

 

פוריות מול קיפאון

שלב זה קורה באמצע הבגרות, בערך בין גיל 40 ל-65, כאשר אנשים חשים רצון לתרום משהו לחברה ולהותיר את חותמם בעולם.

הקמת משפחה וביסוס קריירה הם שתי פעילויות מפתח שתורמות להצלחת שלב זה.

 

השלמה מול ייאוש

השלב האחרון של ההתפתחות הפסיכו-חברתית, וגם השלב האחרון בחיי האדם,  מתרחש (במקרה הטוב) בבגרות המאוחרת וכולל מחשבות אחורה על החיים.

מה הספקתי?

מה לא?

אלה שמסתכלים אחורה ומרגישים תחושת סיפוק מפתחים תחושת שלמות וחוכמה, בעוד שאלה שנותרו עם תחושת פספוס עמוקה עלולים לחוות חרטה, מרירות וייאוש.

 

 

משבר זהות

אם חוויתם פעם בלבול בנוגע למקומכם בחיים ולא הייתם בטוחים אם אתם באמת מכירים את עצמכם האמיתי, ייתכן וזה היה משבר זהות.

אריקסון טבע את המונח והאמין שזהו אחד הקונפליקטים החשובים ביותר שאנשים מתמודדים איתם בתהליך ההתפתחותי. לדבריו,

משבר זהות הוא זמן של ניתוח אינטנסיבי וגילוי של דרכים שונות של האדם לתפוס את עצמו.

 

 

עוד תרומות של אריקסון לפסיכולוגיה

אריקסון  הקדיש זמן ללימוד חיי התרבות של שבט הסו בדרום דקוטה ושל שבט היורוק בצפון קליפורניה.

הוא השתמש בידע שצבר על השפעות תרבותיות, סביבתיות וחברתיות כדי להמשיך לפתח את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו.

 

 

מקורות:

 

Erik Erikson (1902-1994). in  https://www.goodtherapy.org/famous-psychologists/erik-erikson.html

 

Malone, J. C., Liu, S. R., Vaillant, G. E., Rentz, D. M., & Waldinger, R. J. (2016). Midlife Eriksonian psychosocial development: Setting the stage for late-life cognitive and emotional health. Developmental psychology, 52(3), 496–508. https://doi.org/10.1037/a0039875

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021