מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי סכיזופרניה פרנואידית?
סכיזופרניה פרנואידית מתבטאת בעיוות בתפיסת המציאות של המתמודד, כולל הלוצינציות (הזיות) ומחשבות שווא (דלוזיות), שמקשות עליו להבחין בין מציאות לדימיון.
למרות שהיכולת הקוגניטיבית נשמרת ברמה גבוהה יחסית, השילוב בין פרנואידליות לבין סכיזופרניה מכביד במיוחד.
לצד בוחן מציאות לא תקין ושיפוט לקוי, שמאפיינים אפיזודות סכיזופרניות, הפרנואיד מתמודד גם עם מחשבות יחס שעינן ברות-הפרכה. ב נוסף למציאות המטושטשת, משוטטות בעולמו מחשבות רודפניות, רמזים כמוסים, מעקבים, מסרים ו״עדויות״ זדוניות, כולם מאיימים על רווחתו האישית.
מהי סכיזופרניה?
סכיזופרניה היא מצב נפשי שנמשך כל החיים.
לעתים קרובות הסימפטומים צצים לראשונה בטווח שבין גיל ההתבגרות המאוחר ועד לשנות ה-30 המוקדמות.
סכיזופרניה פוגמת בתהליכי החשיבה של החולה ומתבטאת בפסיכוזה, עיוות בתפיסות ובתחושות, בדפוסי השינה, ביכולת לתקשר, ביכולת להתמקד ולהשלים משימות וביכולת להיקשר לאחרים.
הסימפטומים יכולים לכלול חוסר מוטיבציה, תנועה איטית, שינויים בדפוסי השינה, ליבידו או דחף מיני נמוך, הזנחה עצמית, חשיבה לא מאורגנת, שינויים בשפת הגוף ובביטוי רגש, פרישה מהמשפחה, התבודדות, מחברים ומפעילויות, הלוצינציות ודלוזיות.
דלוזיות הן מחשבות שווא שהאדם מאמין שהן אמיתיות, אפילו נוכח ראיות חזקות מפריכות.
אדם במצב פרנואידי יכול להאמין, למשל, שמישהו מתכנן לפגוע בו או שאדם עמו הוא מצוי במתח מסוים חדר למכשיר הניד שלו ועוקב אחריו דיגיטלית.
הזיות שמיעתיות בסכיזופרניה (הלוצינציות) הן כמעט תמיד של קולות אנושיים המשחזרים את מחשבות השווא, המעירים לעתים קרובות הערות לפיהן המטופל נמצא במעקב תמידי. מאוד קשה לחוות את זה, הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו המתמודדים עם כאבו.
מה עושים אם עולה סיכון להתאבדות?
במידה וידוע לכם על אדם הנמצא בסיכון מידי לפגיעה עצמית, להתאבדות או לפגיעה באחר, עליכם לשאול אותו אם הוא שוקל להתאבד, להאזין לו ללא שיפוטיות ולהתקשר למד״א או לפסיכיאטר המטפל.
חשוב להישאר ליד המתמודד עד שיגיע איש/ת מקצוע ולנסות להרחיק מהישג ידו כלי נשק, תרופות או חפצים אחרים, חלון לקפיצה או אפשרויות אחרות עם פוטנציאל לפגיעה אובדנית.
מהי פרנויה?
דלוזיות פרנואידיות, עם סכיזופרניה או בלעדיה, יכולות לגרום ללוקה בהן לפחד שאחרים מתבוננים או מנסים לפגוע בו.
אנשים עם פרנויה עשויים לחוות שילוב של תחושות רוגז, חרדה, כעס או בלבול, חשדנות כלפי הסובבים, אמונה שמישהו מתנכל להם, פחד שמישהו עוקב, רודף, מרעיל או רוקם מזימה נגדם, תחושה שמישהו אחר שולט במחשבות ובפעולות שלהם, תחושה שהמחשבות שלהם נעלמות או נלקחות מהם ומחשבות והתנהגות אובדניות. אם אדם חווה דבר מה המופיע ברשימה זו, עליו לקבל טיפול רפואי.
דלוזיות פרנואידיות, הנקראות גם מחשבות רדיפה, משקפות פחד וחרדה עמוקים יחד עם אובדן היכולת לדעת מה אמיתי ומה לא. הם עשויים לגרום למתמודד להרגיש שעמית לעבודה מנסה לפגוע בו, כמו להרעיל את האוכל שלו, או שבן / בת הזוג בוגד בו.
מלבד זאת, אדם עם דלוזיות פרנואידיות יכול להאמין שאמצעי תקשורת כמו הטלוויזיה או האינטרנט שולחות לו מסרים עם כוונה ספציפית, או אפילו הנחיות.
מטבע הדברים, אמונות, מחשבות ורגשות פרנואידליים גורמים לחרדת ופחדים חמורים, להפרעות בחיי היומיום ולהגבלת יכולת האדם לקחת חלק בעבודה, במערכות יחסים ובמשפחה.
מחקרים מראים שקרוב למחצית מהסכיזופרנים חווים פרנויה.
סכיזופרניה היא הפרעת ספקטרום, כלומר היא כוללת כמה מצבים, סימפטומים ותכונות שקשורים זה לזה.
אם מחלת הנפש הלאומית של ארה״ב היא מגלומניה,
זו של קנדה היא סכיזופרניה פרנואידית.
מרגרט אטווד
האם סכיזופרניה פרנואידית נמצאת ב-DSM-5-TR?
עד 2013 נחשבה סכיזופרניה פרנואידית לתת-סוג של ההפרעה, אולם כיום המדריך לסטטיסטיקה ואבחון של הפרעות נפשיות (DSM-5-TR) מסווגת פרנויה כסימפטום של סכיזופרניה ולא כתת-סוג שלה.
יניב הוא סטודנט שנה ג׳, בן 24, המתמודד מזה מספר שנים עם סכיזופרניה פרנואידית. לקראת הגשת הסמינר המחקרי במכללה בה הוא לומד, יניב עומד מול לחץ נפשי עצום ומתחיל להראות סימנים של התפרקות נפשית: הוא סבור כי המנחה שלו משתמש בסתר בציוד סייבר משוכלל וכי פרץ לו למחשב על מנת לשלוט במחשבותיו ולפרסם בעצמו את הממצאים יוצאי הדופן שיניב עתיד לגלות במחקר.
הפסיכיאטרית שפגשה את יניב מודעת לפחדיו מפני היותו נשלט מבחוץ, לכן גילתה רגישות מיוחדת והסבירה לו בפרטנות על סוג התרופה, המינון, הסיכונים, הרציונל, היתרונות ותופעות הלוואי שלה.
העובדת הסוציאלית הקלינית שמטפלת ביניב מזה שנתיים מכוונת את ההתערבויות הפסיכותרפיסטיות כשיקוף למשאלות והפחדים המודעים (לדוגמא: "רצית לכתוב סמינר יוצא מן הכלל, אבל הרגשת שהמנחה שולט בך"), אך נמנעת מפרשנויות לגבי משאלות לא-מודעות (כמו, "בסתר ליבך, בפנים, אתה רוצה להיות נשלט") מתוך הבנה שהתערבות כזו תיתפס כחודרנית בדומה לשליטה במחשבות של המנחה.
אטיולוגיה וגורמי סיכון
מה גורם לסכיזופרניה פרנואידית?
סכיזופרניה היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית.
הגורמים המדויקים לה אינם ברורים, אך מוסכם שהם כוללים שילוב של גורמים גנטיים וטריגרים סביבתיים.
מחקר הציע שאנשים עם סכיזופרניה פרנואידית עשויים להיות בעלי לקויות חברתיות קוגניטיביות שמקשות עליהם, למשל, לזהות רגשות של אנשים או לסמוך עליהם, אך גזירת מסקנות מכך דורשת מחקר נוסף.
גורמי הסיכון עשויים להיות גנטיים (בעלי היסטוריה משפחתית של ההפרעה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בה), רפואיים (תזונה לקויה לפני לידה, למשל, או וירוסים מסוימים), ביולוגיים (מאפיינים של מבנה המוח או פעילות של מעבירים עצביים, כמו דופמין, יכולים לתרום לכך) וסביבתיים (מתח, טראומת עבר והתעללות יכולים לעורר סימפטומים באנשים שכבר נמצאים בסיכון).
בנוגע לשימוש בסמים:
ישנם סמים לא חוקריים שמשפיעים על תהליכים מנטליים, כמו אמפטמינים, קוקאין, קנאביס ו-LSD, שיכולים לעורר פסיכוזה או סכיזופרניה באנשים עם רגישות לכך.
מומחים סבורים ששימוש בסמים נפוץ יותר אצל אנשים עם סכיזופרניה, אבל לא ברור אם הסמים מעוררים את ההפרעה או האם ההפרעה מגבירה את הסבירות להשתמש בסמים.
חומרים רבים יכולים להפריע לטיפול, בעיקר אלכוהול וקנאביס.
אבחון
כשאדם מבקש עזרה בנוגע לסימפטומים שעשויים להצביע על סכיזופרניה,
הרופא ישקול את ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו ואת בריאותו הגופנית, כמו גם את הסימפטומים, והוא עשוי לבקש לערוך בדיקות אבחוניות, כמו בדיקות דם, כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות לסימפטומים.
קריטריונים אבחוניים
כדי לאבחן סכיזופרניה, יש להפגין סימנים של ההפרעה משך לפחות 6 חודשים ברציפות, בהם דלוזיות, הזיות, דיבור מבולבל, חוסר תפקוד חברתי ומקצועי, התנהגות מבולגנת ביותר או קטטונית ושטיחות רגשית או חוסר הנאה מחיי היומיום.
פסיכיאטר יכול לאבחן את ההפרעה רק אם הסימנים הללו אינם יכולים להיות מוסברים על ידי מצב בריאותי אחר, כמו שימוש בסמים ואלכוהול או הפרעת מצב רוח, וייתכן ויידרש זמן עד שתתגבש האבחנה.
טיפול
למרות שאין מרפא לסכיזופרניה פרנואידית, או לסיכוזפרניה בכלל, טיפול יכול לעזור להקל על הסימנים.
אם אדם יפסיק לקבל טיפול, הסימפטומים עלולים להישנות.
מציאת הטיפול הנכון עשויה לקחת זמן, וייתכן שמה שיהיה דרוש הוא שילוב של טיפולים, שיהיה תלוי בגורמים כמו איזה סימפטומים נוכחים, עד כמה הם חמורים וגיל המטופל, והמצב האופטימלי הוא שהמטפל והמטופל יעבדו ביחד לפיתוח וכוונון הטיפול.
תרופות
תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות להפחית את התרחשות המחשבות המפריעות, ההזיות והדלוזיות, אך גם כאן יכול להידרש זמן:
30% מהמטופלים אינם מגיבים טוב לתרופות אנטי-פסיכוטיות, וב-7% מהמקרים הן אינן אפקטיביות. אם הסימפטומים אינם מגיבים לשתי תרופות אנטי-פסיכוטיות לפחות, הרופא עשוי לרשום קלוזאפין (קלוזריל), אך זו אינה האופציה הראשונה, בשל תופעות לוואי.
פסיכותרפיה ותמיכה חברתית
יעוץ וסוגים אחרים של תרפיה יכולים לעזור לאדם עם סכיזופרניה לחיות באופן עצמאי.
בין האופציות ניתן למצוא טיפול בהכשרה מקצועית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה תמיכתית וטיפול לשיפור קוגניטיבי.
גם תמיכה חברתית יכולה לעזור לאדם למצוא עבודה ודיור ולשפר את מיומנויות התקשורת שלו ואת רווחתו הכללית. מטפלים וקרובים יכולים לעזור ע״י כך שילמדו על סכיזופרניה ויעודדו את האדם להיצמד לתכנית הטיפול. מחקר הציע שלאנשים עם סכיזופרניה ופרנויה יכולים להועיל תמיכה וטיפול ספציפיים לנושאים הללו.
איך לעזור לאדם הפרנואידי?
האינסטינקט הוא כמובן לנסות ולהסביר שאף אחד לא רוצה ברעתו של המתמודד/ת, אבל זה לא כל כך פשוט.
הנה כמה טיפים לתקשורת יעילה עם סכיזופרנים שסובלים מפרנויה:
אל תתווכח. שאל שאלות בנוגע לפחדיו של האדם, ושוחח עם האדם על הפרנויה אם האדם מוכן להקשיב לך.
אם עולה איום כלפיך, או כלפי מישהו בסביבתך, חובה להזעיק עזרה.
השתמש בהוראות פשוטות, תגיד לאדם שלא תזיק לו או לה ושאתה יכול לעזור. למשל, "שב רגע ובוא נדבר על זה."
תן למתמודד מספיק ספייס אישי כדי שלא ירגיש לכוד, מאוים או מוקף.
הישאר בנוכחות האדם אבל במרחק שנוח, עדיף מעבר להישג יד.
תאר כל מה שאתה הולך לעשות לפני שאתה עושה פעולה. למשל, "אני יוציא רגע הטלפון הנייד שלי."
ככל הניתן, הרחק את המתמודד מההקשר המאיים, מרעש או מפעילות שמטרידה אותו.
שאל מה גורם לפחד. לצד אמירה ישירה שאתה עצמך לא פוחד.
במקום להתווכח עם מחשבות השווא, התמקד עם האדם על מה שהוא אמיתי.
בקש מהאדם שיכין רשימת פחדים. בסוף, בקש מהאדם לכתוב משהו כמו: "הדברים האלה לא הולכים לפגוע בי. הפחדים האלה הם תסמינים של המחלה שלי והם יעלמו אם אבקש עזרה." זו פנייה לתובנה, שלעיתים קיימת גם במצבים פרנואידליים. יחד עם זאת, אין מה להתעקש, כי שכנוע פעולה עלול להוביל לכך לאדם יכלול גם אותך בתוך התסריט הפרנואידי.
לחיות עם סכיזופרניה פרנואידית
ללא טיפול, סכיזופרניה בשילוב פרנויה תפריע משמעותית לחיי האדם, כולל ביכולתו לעבוד, ללמוד, לקיים מערכות יחסים קרובות ולטפל בעצמו.
בין האסטרטגיות היעילות ניתן למצוא:
היצמדות לתכנית הטיפול ולקיחת התרופות לפי המרשם.
העלאת כל בעיה בנוגע לטיפול בפני המטפל.
שימוש בתמיכה זמינה שיכולה לכלול חברים, שירותי משבר (כמו ער״ן), עמותות קהילתיות (כמו אנוש) ומוסדות רפואיים מתמחים.
קבלת החלטות בריאה לגבי תזונה, פעילות גופנית ושימוש בסמים, אלכוהול וסיגריות.
שיחה על חוויית הסכיזופרניה בסביבה מתקפת, עם חברים, בני משפחה, מטפלים, חונכים ועמיתים תומכים.
הקרובים יכולים לעזור ע״י הקשבה, למידה עצמית אודות סכיזופרניה, היכרות עם סימנים להדרדרות והבנה מה לעשות במקרה של הישנות.
התייעצו איתנו על התערבות מתאימה
בכל מצב של פסיכוזה נפנה לאבחון פסיכיאטרי.
ובכל זאת לפעמים קשה להביא את המטופל לפסיכיאטר.
במצב כזה שיחה אחת יכולה לעשות הבדל עצום.
בואו נדבר על הדברים
שחשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,
מכון טמיר חיפה
עדכון אחרון:
23 בדצמבר 2023
