פחד מחיידקים | טיפול CBT בג׳רמופוביה

 

מהי פוביה מחיידקים (Germaphobia)? 

 

ג׳רמופוביה (שמכונה עם מיזופוביה) היא פוביה מחיידקים, נגיפים, בקטריות, זיהומים והידבקות.

פוביה זו מכונה גם בשם מיזופוביה, פחד מלכלוך ומחוסר ניקיון.

 

המונח ג׳רמופוביה נטבע ע״י ויליאם המונד, בשנת 1879, כאשר תיאר מקרה קליני של הפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD), בו מטופל שלו עסק בכפייתיות בשטיפת ידיים, שוב ושוב.

ואכן, קיים קשר חזק בין פחד מחיידקים להפרעה אובססיבית קומפולסיבית : ג׳רמופוביה מאפיינת אנשים ״חולי ניקיון״ והיא כוללת קומפולסיות (טקסים), התנהגויות חזרתיות של שטיפה וניקיון, וכן הימנעות ממזהמים פוטנציאליים.

כשהמצב מחמיר, קומפולסיות ההיטהרות עלולות להשתלט על חיי המתמודד: ניקיונות מופרזים וממושכים, טקסי רחצה להסרת לכלוך וחיידקים, צחצוח שיניים מוגזם והתמקדות בלתי פוסקת בהערכת האיום של הזיהום- כל אלה פוגעים בצורה משמעותית באיכות חייו של הפרט.

שמות מוכרים נוספים להפרעה הם verminophobia  ,bacillophobia  ו- bacteriophobia. 

 

צפו בסרטון קצרצר שמדגים את החיים עם מיזופוביה: 

 

 

המציאות היא שאפילו אם ממש נשתדל, לא נוכל להתמודד עם שלל האיומים הבקטריאליים שמצויים סביבנו. זה פשוט יותר מדי.

מי שמתמודד עם חרדה מחיידקים דומה לאדם שמנסה לעמוד על שפת הים ולנסות לעצור את הגלים במו ידיו...

כולנו חיים בעולם נטול סטיריליות, שאף פעם לא תהיה בו מספיק הגיינה ולפיכך ג׳רמופובים עמוסים בדאגות ובהתנהגויות נמנעות.

דונלד טראמפ, למשל, שיתף בראיון וידאו, כבר ב-1993 שהוא מתמודד עם חרדה קשה מחיידקים ושהוא שוטף ידיים כמה שיותר כל יום. כיום, מדווח כי נשיא ארה״ב אוסר על עובדיו בבית הלבן להשתעל בקרבתו. גם המבקרים נאלצים לשטוף את ידיהם היטב לפני שהם נכנסים לחדר הסגלגל. 

ההימנעות, דרך התנהגות שכיחה מאוד בקרב מתמודדים עם חרדות ועם פוביות, עשויה לכלול שימוש מופרז בתכשירי ניקוי וחיטוי אנטי-בקטריאליים (אלקוג'ל), הימנעות מלחיצות ידיים, שימוש בשרוול או בנייר טואלט לפתיחת דלתות, חבישת כפפות, התרחקות מאירועים חברתיים ומהתקהלויות במטרה להימנע ממגע עם אנשים שעלולים להיות חולים, חליצת נעליים בעזרת הרגליים בלבד וללא מגע של הידיים, קניות באינטרנט כדי לא לגעת במטבעות ושטרות כסף והימנעות מביקור בבתי חולים, מרפאות או שירותים ציבוריים, מה שעלול בנקודה זו או אחרת להשפיע לרעה על מצב בריאותו של המתמודד, עבודתו וחיי החברה.

באופן אירוני, דווקא  אנשים עם גרמופוביה מוצאים את עצמם חיים בסביבות מוזנחות ומטונפות, בעיקר בגלל ההימנעות. לרוב, מדובר באנשים הסובלים גם מאגרנות כפייתית ו-OCD.

 

 

מה הקשר בין פחד מחיידקים ל-OCD?

מעניין שהחשיבה על היטהרות פיזית והיטהרות נפשית, צמודות זו לזו מאז ומעולם.

מנהג ה"תשליך" במהלך תשרי מופיע בווראיציות כאלה ואחרות בכל הדתות המוניתאיסטיות.

בסכיזופרניה, מתועדת תופעה של Moral mysophobia - מיזופוביה מוסרית - שקשורים בסימפטומים השליליים של המחלה.

מחקרים מצאו גם כי OCD שמתבטא בחרדת חיידקים קשורה גם להתפתחותה של מחלת נפש מזדחלת.

מחקרים אחרים מצאו שכיחות גבוהה יותר של טקסים של ניקיון ושטיפה  בקרב אנשים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (50%-80%), כאשר השכיחות בקרב נשים גבוהה פי 2. בעוד שגרמופוביה הינה פוביה ספציפית מחיידקים וזיהומים, לאנשים רבים עם OCD יש טווח גירויים רחב יותר, כגון פחד מנוזלי גוף (זיעה, דמעות, רוק, דם, שתן), או מאיברים כמו כפות רגליים, חומרים דביקים או שמנוניים, כימיקלים, חומרים רדיואקטיביים (כמו קרינה מטלפונים ניידים - זוכרים את צ'אק? האח הבכור בסדרה "Better Call Saul") שברי זכוכית, אסבסט, נייר עיתון ואפילו מחשבות על טומאה דתית ומוסרית.

לפיכך, שיעורי הגרמופוביה נמוכים יותר משיעורי האובססיות והקומפולסיות הקשורים לזיהום וניקיון בהפרעה הטורדנית כפייתית.

 

על מנת שמערכת החיסון שלנו תעבוד בצורה יעילה, אנחנו חייבים להיחשף לחיידקים "טובים" ו"רעים".

כלומר,  חשוב שנחשף גם לחיידקים "רעים" מגיל מוקדם בכדי שנוכל לפתח מערכת חיסונית חזקה. מכאן, שמערכת החיסון האנושית היא בעלת יכולת התאוששות מהירה.

ישנם מספר צעדים שעלינו לעשות על מנת לשמור על בריאות אישית וציבורית טובה. בעוד שקיימים מצבים מסוימים שבהם חשוב לשמור על היגיינה ועל מניעת הידבקות (למשל הכנה והתעסקות עם מזון, שהייה בבתי חולים או בזמן מגפות ומחלות בעונת החורף), ישנם מצבים שבהם אל לנו לפחד מלכלוך או להפריז בשימוש באמצעי מניעה וניקיון -  העניין הוא איזון.

נראה כי בזמנים של התפרצות מחלות כמו איידס, שפעת, אבולה וזיקה, קיימת עלייה בדיווחים על ג׳רמופוביה.

חשוב לציין כי קמפיינים פרסומיים שמעודדים שימוש מופרז במוצרי חיטוי עלולים לגרום לנזקים בריאותיים ליחידים ולקהילה. בניו יורק נמצאים בקבוקי חיטוי למכירה בכל דוכן אפשרי. ויש לזה מחירים - נמצא כי שימוש יתר בתכשירים אנטי-בקטריאליים העלה את השכיחות של אלרגיות ואסטמה.

 

 

טקסים שקשורים לזיהום או להידבקות בחיידקים

ההתנהגות החזרתית מתבטאות בצורך לנקות, להתקלח, או לשטוף. הפחד האובססיבי מזיהום הוא המחשבה המחרידה ליצור מגע עם כל דבר שעלול לגרום למחלה.

הנה כמה דוגמאות:

• שירותים ציבוריים- הימנעות מלחיצה על כפתור שטיפת המים והימנעות של שעות עד ימים משימוש בשירותים שאינם אישיים - מגביל במיוחד בטיסות ארוכות ובטיולים מחוץ לבית. 

• מגע עם חומרים לא מוכרים - חרדה מזיהום ופגיעה בעור והנשימה.

• המנעות מלחיצת יד כתוצר של חרדה מהידבקות בחיידקים - אגב, לשליש מהמתמודדים עם OCD יש אובססיות הקשורות לניקיון, חיידקים והידבקות במחלות, וכן טקסי היטהרות, למשל שטיפות ידיים קומפולסיביות, קומפולסיות של שטיפה וניקיון והימנעות ממגע עם מזהמים פוטנציאליים.

• מגע עם ידיות של דלתות, מזוזות, חלונות, מטבעות ושטרות כסף. 

• פחד מהידבקות במחלה בחדרי המתנה של בתי חולים, כמו חדר מיון, או תור לצילום וכמובן בתי מרקחת.

• כיבוי והדלקה של מתג האור בסלון בדיוק ח"י פעמים (18...)

• המנעות מביקור אצל רופא שיניים - כתוצאה מפחד מזיהום דלקתי, ולא מחרדה דנטלית.

• המנעות משימוש בתחבורה ציבורית - למשל נסיעה בקרונות רכבת בגלל פחד משפעת, או המנעות מטיסה (שאינה נובעת מחרדת טיסות).

• המנעות ממגע עם מעקה של חדר מדרגות או משימוש במעלית (שאינה נוסעת מקלסטרופוביה או מפוביה ממעליות)

• המנעות מפעילויות ציבוריות שאינן הכרחיות - כמו התקהלויות, כנסים, הפגנות, הרצאות (שלא מתוך חרדות חברתיות)

• הימנעות מאנשים וממקומות בהם עלול להופיע דם - כתוצאה מפוביה מדם

• ביגוד- ניעור של הבגד כדי להסיר קשקשים מתוך חשש להידבק בחיידקים

• צחצוח שיניים מוגזם לקראת שינה - עד כדי פציעת החניכיים, מתוך דאגה שחיידקים יישארו בחלל הפה במהלך השינה.

• מקלחות מרובות במהלך היום - שנובעות מפחד מלכלוך מזהם.

• ניקיון יסודי של המטבח והאמבטיה- מתוך חרדה מהפצת חיידקים. חשוב לציין כי שטיפה ממושכת ותמידית עלולה לגרום לנזקים גופניים כמו גירויים בעור, אדמומיות, יובש, סדקים, חוסר נוחות, קמטים ואפילו נגעים הנוטים לדימומים וזיהום. פעולות הניקיון והשטיפה לרוב מבוצעות פעמים רבות ומלוות ברחיצות ידיים או גוף חוזרת עד שהאדם מרגיש שהוא נקי. זאת בניגוד לאדם ללא OCD, או עם OCD מחשבתי בלבד, שירחץ ידיים פעם אחת, מקסימום פעמיים.

 

 

מה גורם לג׳רמופוביה?

קיימות מספר תפיסות תיאורטיות שמנסות להסביר את מקורותיה של פוביה ספציפית זו, למרות שכמו בפוביות אחרות,  מדובר בדרך כלל בשילוב בין התניה קלאסית לבין גורמים אבולוציוניים.  

ואכן, הכפייתיות הקיצונית לניקיון הינה לרוב התנהגות נלמדת, דרך ההורים או קרובי משפחה אחרים.

 

המחקר הקליני יודע לומר כי קיים קשר (לא סיבתי) בין פיתוח הפוביה לבין היסטוריה משפחתית של OCD, הפרעות חרדה , בעיות בריאותיות או סביבה המתמקדת בצורה מוגזמת בניקיון וסלידה מחיידקים ומזהמים.

בנוסף, הערכה מוגזמת של סכנה, איום או השלכות הרות אסון של התרחשויות שונות; פרפקציוניזם, קושי לשאת חוסר וודאות, וכן תחושת אחריות אישית מוגזמת למניעת נזק- מגדילים את הסיכוי להתפתחות הפוביה. בנוסף, התמודדות עם אירועי חיים מלחיצים הם גורמים פסיכולוגיים מרכזיים למיזופוביה. 

יחד עם זאת, יש לומר, לא ידוע כיום על סיבה אחת מדויקת שגורמת לפוביה מחיידקים. 

 

 

 

גועל משיער - פוביה או OCD?

 

הסובלים מפוביה משיער מתקשים מאוד לשאת מראה של שיער נושר, הן של בני אדם והן של בעלי חיים.  שיער יכול לעורר גועל אצל אנשים רבים, אך שינוי ההגדרה האבחונית לפוביה יתרחש רק אם יימצא כי הסימפטום פוגע באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של האדם.

מקור הפחד משיער נמצא ב"תחום אפור" - מחד, מדובר בפחד לא רציונאלי, כך שניתן לטעון שזו פוביה. מאידך, יתכן שהפחד נובע מחרדה עמוקה ויסודית יותר, כמו פחד מחיידקים ומזהמים, בו אנו עוסקים כאן.

רבים טוענים כי הפחד / גועל משיער הוא למעשה סימפטום של OCD. אחת ההופעות של OCD היא פחד מחיידקים ומזהמים, ושיער הוא גירוי שמתפרש בד"כ כמזוהם ומלוכלך. במצב זה החרדה יכולה לנבוע מהחשש  ממחלה עקב החשיפה לשיער, ולעיתים אף אין צורך להיות במגע עם השיער - המחשבה על זיהום שלעצמה יכולה לעורר חרדה. יחד עם זאת, פחד מזיהום על ידי שיער הוא בדרך כלל תלוי מצב ומוגבל לסיטואציות מסוימות, וכאשר האדם נמנע או מוציא עצמו מהסיטואציה- הפחד נעלם.

 

 

טיפול בפוביה מחיידקים

 

גרמופוביה, בדומה ל-OCD, ניתנת לטיפול באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

העיקרון הבסיסי הוא חשיפה הדרגתית לגירויים המפחידים ואסטרטגיות להפחתת החרדה, כמו הרפיה ונשימות.

 

לאחרונה, גישות פסיכותרפיה קוגניטיביות-התנהגותיות מהגל השלישי, כמו טיפול מבוסס מיינדפולנס, ומחויבות וקבלה (ACT) משולבות בטיפול ה-CBT המסורתי, אף על פי שהבסיס המחקרי שלהן עדיין אינו מפותח דיו. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול להיות משולב יחד עם טיפול תרופתי נוגד דיכאון ותרופות נגד חרדה, במיוחד עם תרופות SSRI.

 

אולם, לרוב, טיפול פסיכולוגי המערער את אמונות היסוד של המטופל  אודות החומרה וסבירות ההידבקות והשלכותיה, הוא היעיל ביותר.   

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות 

 

נסיים בחיוך?

 

צפו באיליין מציעה ״טיפול 

טבעי נגד ג׳רמופוביה״:

 

 

  

 

 

מקורות:

   

David Berle and Emily S. Phillips (2006). Disgust and Obsessive–Compulsive Disorder: An Update. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes: Vol. 69, No. 3, pp. 228-238

 

Cisler, J. M., Brady, R. E., Olatunji, B. O., & Lohr, J. M. (2010). Disgust and Obsessive Beliefs in Contamination-related OCD. Cognitive Therapy and Research, 34(5), 439–448

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications

 

Gilbert, J. A., & Neufeld, J. D. (2014). Life in a World without Microbes. PLoS Biology, 12(12), e1002020

 

Rachman S. A cognitive theory of compulsive checking. Behaviour Research and Therapy. 2002;40:624–639 

 

The Fear of Contamination: Assessment and Treatment (Cognitive Behaviour Therapy: Science and Practice) by Stanley Rachman (Paperback - Jun 22, 2006)

 

Overcoming your Fear of Germs. (n.d.). Fear of Germs. Retrieved from http://www.fearofgerms.com/

 

https://uvhero.com/how-to-stop-being-a-germaphobe/

 

https://www.healthtopia.net/disease/mental-health/phobia/mysophobia-fear-of-germs

  

https://www.thesun.co.uk/fabulous/2655652/mysophobia-germaphobia-symptoms-cures-treatment/

 

http://www.onlymyhealth.com/how-to-cure-germophobia-1425899732

 

Belova NA, Koliutskaia EV. (2012). "Moral mysophobia" phenomenon in schizophrenia- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22983229  

 

Kring, A. M., Johnson, S. L., Davison, G. C., Neale, J. M. (2010). Abnormal psychology. Hoboken, NJ: John Wiley & Sons

  

https://psychlopaedia.org/health/getting-grips-germaphobia/

  

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94